ה"כלי יקר" כותב שהתורה לא כתבה בצורה מפורשת וברורה ששבועות הוא היום של מתן תורה, רק כתוב שבסוף של החמישים יום יקריבו מנחה חדשה לה'. לא מוזכר כאן – יום מתן תורתנו.
הוא מסביר שהסיבה היא שצריך שבכל יום התורה תהיה חדשה כמו היום שבו קיבלנו אותה, ולכן התורה לא רצתב לכתוב שיש יום אחד שהוא "יום הנתינה של התורה".
בכל יום מי שלומד את התורה מוצא בה טעם חדש, עוד עומק עוד פנים חדשות לגמרי וה' נותן לנו את האור החדש הזה בתורה בכל יום מחדש, ולכן זה ממש יום מתן תורה ללומדים שלה בכל יום.
כל יום של לימוד זה לא עוד יום, וגם כל יום של ספירת העומר זה לא עוד יום.
בתורה יש כוח כל כך עוצמתי שיש בה בה את הכוח כל מחדש להאיר לכל הלומדים שלה כיום נתינתה מסיני – מחדש.
לכן התורה כתבה רק – שבסוף החמישים יום יקריבו מנחה חדשה לה' – להראות שהתורה היא כל יום "מנחה חדשה".
לתגובות: tzipwand@gmail.com
ה"כלי יקר" כותב שהתורה לא כתבה בצורה מפורשת וברורה ששבועות הוא היום של מתן תורה, רק כתוב שבסוף של החמישים יום יקריבו מנחה חדשה לה'. לא מוזכר כאן – יום מתן תורתנו.
הוא מסביר שהסיבה היא שצריך שבכל יום התורה תהיה חדשה כמו היום שבו קיבלנו אותה, ולכן התורה לא רצתב לכתוב שיש יום אחד שהוא "יום הנתינה של התורה".
בכל יום מי שלומד את התורה מוצא בה טעם חדש, עוד עומק עוד פנים חדשות לגמרי וה' נותן לנו את האור החדש הזה בתורה בכל יום מחדש, ולכן זה ממש יום מתן תורה ללומדים שלה בכל יום.
כל יום של לימוד זה לא עוד יום, וגם כל יום של ספירת העומר זה לא עוד יום.
בתורה יש כוח כל כך עוצמתי שיש בה בה את הכוח כל מחדש להאיר לכל הלומדים שלה כיום נתינתה מסיני – מחדש.
לכן התורה כתבה רק – שבסוף החמישים יום יקריבו מנחה חדשה לה' – להראות שהתורה היא כל יום "מנחה חדשה".
לתגובות: tzipwand@gmail.com
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.