שלום כולן,
לא יודעת למה דווקא הפסוק הזה צד את עיני השבוע, אבל אני מרגישה שכדאי שנלמד ונפנים אותו.
ועדיף שנעשה את זה בזריזות…
למה בזריזות? כי העולם כולו שועט בכזאת מהירות אל התהום,
כולם פה אוכלים מנות גדושות של תבואת השיגעון-
ואוטוטו באמת אנחנו עשויים למצוא את עצמנו לא יודעים מי כאן הנורמלי.
משהי ניסתה לארגן קבוצת 'יקיר לי' במקום העבודה שלה. בעיקרון היו כבר אישורי הנהלה, וכמובן, קהל שביקש להשתתף. אבל אז, רגע לפני שהתחילו, הם קיבלו פניה מהמנהל 'מלמעלה' (לא ממש מלמעלה, זה שבכאילו) והוא אמר שהוא לא יכול לאפשר פעילות שיש בה הדרת גברים.
הסיפור הזה מצטרף לעוד ועוד עדויות של מקומות ציבור שלא מאפשרים קיומי אירועים בהפרדה. זה לא חדש, אבל זה מתעצם מאד לאחרונה. איך כתוב ברש"י בפרשה? "השטן מקטרג בשעת סכנה"… אז כנראה הוא גם עובד שעות נוספות בשעת המחאות החברתיות. פתאום הוא מגיע מכל כך הרבה כיוונים ומבקש לערער יסודות של מוסר ואנושיות בסיסית, ולנופף ולהעצים את דגל ההפקרות וההוללות.
אז זה הפסוק שחשבתי שכדאי ללמוד השבוע – יחד עם רש"י:
לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה כי תועבת ה' אלקיך כל עשה אלה (דברים כ"ב ה')
שימו לב כמה התורה מייקרת את מציאות 'ההפרדה המגדרית', יש שתי מצוות שתכליתן למנוע מציאות של ערבוב ביתר קלות. אפשר לראות בחומש את הגדרים וחומרת העניין, יש הרבה מה להעמיק. בכל אופן, כדאי שלפחות ננשום לקרבנו את האוירה המתבקשת.
פעם, לפני כמה שנים נהגתי לחתום את שמי "לאה ראם מנכ"לית"
משהו השיב לי פעם על המייל "לכתוב מנכ"לית זה סוג של 'לא ילבש'"
אני יודעת. אני יודעת שיש כאלו שזה מקומם אותם, ומעצבן אפילו אולי…
אבל אני דווקא אהבתי את זה. מחקתי מייד והרגשתי הרבה יותר טוב. נכון, אני לא 'מנהלת כללית', בסדר לי עם פוזיציה פחות 'וואו'. אני בהחלט חושבת שיש תפקידים שמתאימים יותר לגברים:)
רק מה… זה שאני חושבת לא ממש משנה ל'עולם כולו'. העולם היום מתנהל ב'רוח השוויון' (ובמאמר מוסגר, זה אבסורדי ובעיני הכי דורס את זכויות האישה… כשאין הכרה לכך שהיא אחרת ושונה, זה ההתעללות הכי גדולה בה) ותכל'ס, כשאנחנו עוברות בשער המפריד בין העולמות – עולם השפיות והטוהר לעולם התעסוקה הסוער, אנחנו מתנהלות בשדה אחר. שדה בו יש ערבוב כואב בין גברים לנשים.
מה נעשה?
כמובן שמי שיכולה לצמצמם תערובת ולהימצא בחברה נשית – אשריה
אבל מי שלא, בואו לפחות נזכור. נזכור עד כמה התורה מצווה לנו על הפרדה ברורה,
נזכיר לעצמנו שוב ושוב שההתערבבות הזאת היא דיעבד ענק
ונעשה כל מה שנוכל להתרחק מכל מה ש'תועבת ה' כל עשה אלה'…
רגע לפני שאני סוגרת,
ממליצה מאד לכל אחת שעדיין לא נרשמה לפעילויות אלול
"רגע של אלול" פתוח ומחכה לכולכן…
הכנו לכן 'קיט' שלם להתקדמות יום-יומית – חבל על כל יום שעובר…
כל טוב ושבת שלום
לאה
שלום כולן,
לא יודעת למה דווקא הפסוק הזה צד את עיני השבוע, אבל אני מרגישה שכדאי שנלמד ונפנים אותו.
ועדיף שנעשה את זה בזריזות…
למה בזריזות? כי העולם כולו שועט בכזאת מהירות אל התהום,
כולם פה אוכלים מנות גדושות של תבואת השיגעון-
ואוטוטו באמת אנחנו עשויים למצוא את עצמנו לא יודעים מי כאן הנורמלי.
משהי ניסתה לארגן קבוצת 'יקיר לי' במקום העבודה שלה. בעיקרון היו כבר אישורי הנהלה, וכמובן, קהל שביקש להשתתף. אבל אז, רגע לפני שהתחילו, הם קיבלו פניה מהמנהל 'מלמעלה' (לא ממש מלמעלה, זה שבכאילו) והוא אמר שהוא לא יכול לאפשר פעילות שיש בה הדרת גברים.
הסיפור הזה מצטרף לעוד ועוד עדויות של מקומות ציבור שלא מאפשרים קיומי אירועים בהפרדה. זה לא חדש, אבל זה מתעצם מאד לאחרונה. איך כתוב ברש"י בפרשה? "השטן מקטרג בשעת סכנה"… אז כנראה הוא גם עובד שעות נוספות בשעת המחאות החברתיות. פתאום הוא מגיע מכל כך הרבה כיוונים ומבקש לערער יסודות של מוסר ואנושיות בסיסית, ולנופף ולהעצים את דגל ההפקרות וההוללות.
אז זה הפסוק שחשבתי שכדאי ללמוד השבוע – יחד עם רש"י:
לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה כי תועבת ה' אלקיך כל עשה אלה (דברים כ"ב ה')
שימו לב כמה התורה מייקרת את מציאות 'ההפרדה המגדרית', יש שתי מצוות שתכליתן למנוע מציאות של ערבוב ביתר קלות. אפשר לראות בחומש את הגדרים וחומרת העניין, יש הרבה מה להעמיק. בכל אופן, כדאי שלפחות ננשום לקרבנו את האוירה המתבקשת.
פעם, לפני כמה שנים נהגתי לחתום את שמי "לאה ראם מנכ"לית"
משהו השיב לי פעם על המייל "לכתוב מנכ"לית זה סוג של 'לא ילבש'"
אני יודעת. אני יודעת שיש כאלו שזה מקומם אותם, ומעצבן אפילו אולי…
אבל אני דווקא אהבתי את זה. מחקתי מייד והרגשתי הרבה יותר טוב. נכון, אני לא 'מנהלת כללית', בסדר לי עם פוזיציה פחות 'וואו'. אני בהחלט חושבת שיש תפקידים שמתאימים יותר לגברים:)
רק מה… זה שאני חושבת לא ממש משנה ל'עולם כולו'. העולם היום מתנהל ב'רוח השוויון' (ובמאמר מוסגר, זה אבסורדי ובעיני הכי דורס את זכויות האישה… כשאין הכרה לכך שהיא אחרת ושונה, זה ההתעללות הכי גדולה בה) ותכל'ס, כשאנחנו עוברות בשער המפריד בין העולמות – עולם השפיות והטוהר לעולם התעסוקה הסוער, אנחנו מתנהלות בשדה אחר. שדה בו יש ערבוב כואב בין גברים לנשים.
מה נעשה?
כמובן שמי שיכולה לצמצמם תערובת ולהימצא בחברה נשית – אשריה
אבל מי שלא, בואו לפחות נזכור. נזכור עד כמה התורה מצווה לנו על הפרדה ברורה,
נזכיר לעצמנו שוב ושוב שההתערבבות הזאת היא דיעבד ענק
ונעשה כל מה שנוכל להתרחק מכל מה ש'תועבת ה' כל עשה אלה'…
רגע לפני שאני סוגרת,
ממליצה מאד לכל אחת שעדיין לא נרשמה לפעילויות אלול
"רגע של אלול" פתוח ומחכה לכולכן…
הכנו לכן 'קיט' שלם להתקדמות יום-יומית – חבל על כל יום שעובר…
כל טוב ושבת שלום
לאה
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.