איכשהו דפדפתי לחלקינו של שנה שעברה וגיליתי שהבאתי אז את המדרש הזה שאני אוהבת כל כך (קבוצת התמיכה הראשונה בהסטוריה, תש"פ):
שהיו מתאספין יחד והיו מזכירין שהמה בני אברהם, יצחק ויעקב ונשבעין זה לזה שלא ישנו את שמם ואת לשונם ושיהיו גדורין בעריות וכו' והדבר הזה חביב מאד להקב"ה שאף ביום שנחו מאויביהם לא עשאוהו יום הבטלה ולצחוק בו בהבלי העולם, אך פנו לבבם אל האלוקים מן העבודה וזאת עשאוהו בעצמם אשר לא צוה אותה ה' בזה, רק מדעת עצמם עשו כזאת (תנא דבי אליהו)
האמת, רציתי לעשות 'העתק הדבק' – כי בעיני, זה אחד המדרשים היפים שפגשתי…
אבל בקריאה נוספת, עלה בדעתי רעיון יפה חדש. מקווה שהוא מכוון לאמת:
מה ידענו עד היום? בזכות מה נגאלו בני ישראל?
שלא שינו שמם, לשונם ולבושם. נכון? בוודאי…
ומה אומר המדרש שנשבעו זה לזה?
… נשבעין זה לזה שלא ישנו את שמם ואת לשונם ושיהיו גדורין בעריות וכו'!
נראה שגדר שמירה מעריות הוא… שלא לשנות הלבוש!
מדהים. לא!?
קשה לנו עם זה לפעמים שהמילה הנשגבה 'צניעות' מתורגמת לכללי לבוש?
בטח שקשה! כי שם בדיוק אורב היצר…הוא מבין טוב מאוד איך פורצים את גדר השמירה מעריות…
ואם כבר לשאוב כוחות מאבותינו במצרים, אז לנו יש את הפריוולגיה לשאוב גם מקדושת הנשים הצדקניות.
בואו נחשוב רגע מה זה אומר שפרעה החליף בין עבודת הגברים והנשים:
זה אומר, שהגברים נאלצו לעשות עבודות שלא לפי אופיים, אבל תכל'ס, העבודה המפרכת לכאורה, היתה של הנשים… אחרת, מה 'גברי' פה?…
ובכל זאת, למרות שהנשים הועסקו בעבודה המשברת את הגוף, הן לא זנחו את תפקידן המקורי! המראות הצובאות מעידות שהן עשו הכל כדי למען בעליהן.
ושני הדברים משלימים זה את זה, כמו שדיברנו הרבה לאחרונה בשמורה,
מחד, ההקפדה והשמירה בחוץ ומאידך – ההשקעה הנכונה בבית הקדוש פנימה!
העולם המתירני של היום הפוך כל כך מדרך התורה, כל כך קשה להדוף את הגלים הסוערים ולנהוג אחרת.
קשה, אבל אפשרי – יש לנו ממי לשאוב כוחות!
הלוואי ונזכה ללכת בדרכן,
ומי יתן ובקרוב – בזכותינו נגאל!
שבת שלום,
לאה
איכשהו דפדפתי לחלקינו של שנה שעברה וגיליתי שהבאתי אז את המדרש הזה שאני אוהבת כל כך (קבוצת התמיכה הראשונה בהסטוריה, תש"פ):
שהיו מתאספין יחד והיו מזכירין שהמה בני אברהם, יצחק ויעקב ונשבעין זה לזה שלא ישנו את שמם ואת לשונם ושיהיו גדורין בעריות וכו' והדבר הזה חביב מאד להקב"ה שאף ביום שנחו מאויביהם לא עשאוהו יום הבטלה ולצחוק בו בהבלי העולם, אך פנו לבבם אל האלוקים מן העבודה וזאת עשאוהו בעצמם אשר לא צוה אותה ה' בזה, רק מדעת עצמם עשו כזאת (תנא דבי אליהו)
האמת, רציתי לעשות 'העתק הדבק' – כי בעיני, זה אחד המדרשים היפים שפגשתי…
אבל בקריאה נוספת, עלה בדעתי רעיון יפה חדש. מקווה שהוא מכוון לאמת:
מה ידענו עד היום? בזכות מה נגאלו בני ישראל?
שלא שינו שמם, לשונם ולבושם. נכון? בוודאי…
ומה אומר המדרש שנשבעו זה לזה?
… נשבעין זה לזה שלא ישנו את שמם ואת לשונם ושיהיו גדורין בעריות וכו'!
נראה שגדר שמירה מעריות הוא… שלא לשנות הלבוש!
מדהים. לא!?
קשה לנו עם זה לפעמים שהמילה הנשגבה 'צניעות' מתורגמת לכללי לבוש?
בטח שקשה! כי שם בדיוק אורב היצר…הוא מבין טוב מאוד איך פורצים את גדר השמירה מעריות…
ואם כבר לשאוב כוחות מאבותינו במצרים, אז לנו יש את הפריוולגיה לשאוב גם מקדושת הנשים הצדקניות.
בואו נחשוב רגע מה זה אומר שפרעה החליף בין עבודת הגברים והנשים:
זה אומר, שהגברים נאלצו לעשות עבודות שלא לפי אופיים, אבל תכל'ס, העבודה המפרכת לכאורה, היתה של הנשים… אחרת, מה 'גברי' פה?…
ובכל זאת, למרות שהנשים הועסקו בעבודה המשברת את הגוף, הן לא זנחו את תפקידן המקורי! המראות הצובאות מעידות שהן עשו הכל כדי למען בעליהן.
ושני הדברים משלימים זה את זה, כמו שדיברנו הרבה לאחרונה בשמורה,
מחד, ההקפדה והשמירה בחוץ ומאידך – ההשקעה הנכונה בבית הקדוש פנימה!
העולם המתירני של היום הפוך כל כך מדרך התורה, כל כך קשה להדוף את הגלים הסוערים ולנהוג אחרת.
קשה, אבל אפשרי – יש לנו ממי לשאוב כוחות!
הלוואי ונזכה ללכת בדרכן,
ומי יתן ובקרוב – בזכותינו נגאל!
שבת שלום,
לאה
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.