וואו… ממש קשה לי להחליט על מה לכתוב,
מצד אחד, כבר על הפסוק הראשון שקראתי מצאתי כזה ספורנו מרגש, שמדבר בדיוק אלינו, הנשים העובדות… שקשה לי לא להביא אותו.
מצד שני, במרחק ארבעה פסוקים משם יש את הרש"י שהוא ממש אחד מהאהובים עלי:)
אז נתחיל עם הספורנו, ולמי שיש טיפה סבלנות,
נוסיף כמה מילים מהרש"י הזה. הוא קצר…
ומרגש!
הפסוק אומר (במדבר ח' ב')
בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת־הַנֵּרֹת אֶל־מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת׃
שואל הספורנו: אנחנו יודעים שיש קנה אמצעי, שלושה נרות נוטים לכיוונו מימין, ושלושה משמאל. מהו המקום הזה שלמולו יאירו כל שבעת הנרות?
ועונה תשובה נפלאה ורלוונטית עד מאד!
יאירו שבעת הנרות כל השבעה יאירו וישפיעו אור עליון לישראל שיורו היות אור הימנים ואור השמאלים מכוון ופונה אל אור הקנה האמצעי שהוא עיקר המנורה ושכן ראוי שכוונת המימינים העוסקים בחיי עולם והמשמאלים העוסקים בחיי שעה העוזרים למימינים, כאמרם אלמלי עלייא לא מתקיימי אתכליא (חולין צב, א) תהיה להפיק רצון הקל יתברך באופן שיושג מכוונו בין כולם וירוממו את שמו יחדו כמו שקבלו עליהם כאשר העיד באמרו ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה כלומר בין כולנו נשלים כונתו:
יוצאות לעבודה, מתעסקות בחיי חולין, אבל כשהחום מופנה כלפי המרכז הנכון,
אז גם המיימינים, וגם המשמאילים – מאירים יחדיו אל מול פני המנורה!
והרש"י?
טוב, לא אכתוב ארוך,
אבל רק לתת את הדעת מחדש על ההבנה היפה הזאת שרש"י מראה לנו:
קַח אֶת־הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם׃ (שם, ו')
איך בדיוק לוקחים בני אדם?
"קחם בדברים – אשריכם שתזכו להיות שמשים למקום"
כדי להביא את הלויים לדרגת הטוהר הנדרשת, לא די לצוות עליהם לעשות כך וכך…
אלא לדבר איתם דיבורים 'מגרים' ולשכנע אותם
אשריכם! אשריכם שתזכו! אשריכם שתזכו להיות שמשים למקום!
חשוב שננצור את 'הוראות ההפעלה' הללו לזמן אמת…
כל כך הרבה פעמים אנחנו נדרשים 'לקחת' את הסובבים אותנו, או אותנו עצמינו…
והנה לנו הדרך הכי טובה לעשות זאת!
שתהיה לכן שבת שלום!
לאה
וואו… ממש קשה לי להחליט על מה לכתוב,
מצד אחד, כבר על הפסוק הראשון שקראתי מצאתי כזה ספורנו מרגש, שמדבר בדיוק אלינו, הנשים העובדות… שקשה לי לא להביא אותו.
מצד שני, במרחק ארבעה פסוקים משם יש את הרש"י שהוא ממש אחד מהאהובים עלי:)
אז נתחיל עם הספורנו, ולמי שיש טיפה סבלנות,
נוסיף כמה מילים מהרש"י הזה. הוא קצר…
ומרגש!
הפסוק אומר (במדבר ח' ב')
בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת־הַנֵּרֹת אֶל־מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת׃
שואל הספורנו: אנחנו יודעים שיש קנה אמצעי, שלושה נרות נוטים לכיוונו מימין, ושלושה משמאל. מהו המקום הזה שלמולו יאירו כל שבעת הנרות?
ועונה תשובה נפלאה ורלוונטית עד מאד!
יאירו שבעת הנרות כל השבעה יאירו וישפיעו אור עליון לישראל שיורו היות אור הימנים ואור השמאלים מכוון ופונה אל אור הקנה האמצעי שהוא עיקר המנורה ושכן ראוי שכוונת המימינים העוסקים בחיי עולם והמשמאלים העוסקים בחיי שעה העוזרים למימינים, כאמרם אלמלי עלייא לא מתקיימי אתכליא (חולין צב, א) תהיה להפיק רצון הקל יתברך באופן שיושג מכוונו בין כולם וירוממו את שמו יחדו כמו שקבלו עליהם כאשר העיד באמרו ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה כלומר בין כולנו נשלים כונתו:
יוצאות לעבודה, מתעסקות בחיי חולין, אבל כשהחום מופנה כלפי המרכז הנכון,
אז גם המיימינים, וגם המשמאילים – מאירים יחדיו אל מול פני המנורה!
והרש"י?
טוב, לא אכתוב ארוך,
אבל רק לתת את הדעת מחדש על ההבנה היפה הזאת שרש"י מראה לנו:
קַח אֶת־הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם׃ (שם, ו')
איך בדיוק לוקחים בני אדם?
"קחם בדברים – אשריכם שתזכו להיות שמשים למקום"
כדי להביא את הלויים לדרגת הטוהר הנדרשת, לא די לצוות עליהם לעשות כך וכך…
אלא לדבר איתם דיבורים 'מגרים' ולשכנע אותם
אשריכם! אשריכם שתזכו! אשריכם שתזכו להיות שמשים למקום!
חשוב שננצור את 'הוראות ההפעלה' הללו לזמן אמת…
כל כך הרבה פעמים אנחנו נדרשים 'לקחת' את הסובבים אותנו, או אותנו עצמינו…
והנה לנו הדרך הכי טובה לעשות זאת!
שתהיה לכן שבת שלום!
לאה
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.