צעקה – שבת הגדול
שלום יקרות,
לא זה
ולא זה
וגם לא זה…
כל כך הרבה רעיונות יפים עמדו על ליבי ועל קצות אצבעותי, וחשבתי שאוכל לחלוק אותם אתכן,
אבל כשהגעתי למשרד (בזמן האחרון אני משתדלת לא להתחבר מהבית, אלא ללכת למשרד…),
הצצתי לתיבת המוקד שמשום העומס הגדול היו בה הצטברות עשרות רבות של מיילים (וואו! איזו עבודת קדש עושות המוקדניות הצדיקות של שמורה!!! כמה ימים של 'הורדת הילוך' והצטברות מטורפת של פניות… וואו!!)
בכנות אומר לכן, שלקרוא כל כך הרבה דילמות, שאלות וגם… צרות – של חברות,
זה משהו שקשה לעיכול… קשה לי לעבור לסדר היום ולא לכתוב רעיון אחר שמשמרגיש לי שאולי הוא הכי מתאים, בתקופה הקשה שכל עם ישראל עובר.
אכתוב בקצרה ממש רעיון שקראתי ורציתי לכתוב מהספר המצוין 'מתנת חיים' – שרכשתי השבוע – מאת הגאון רבי מתתיהו סלומון על ליל הסדר (מומלץ מומלץ! אפילו לפני שבת, שיהיה לזמן לעבור על המאמרים החזקים של הכנה לליל הסדר…)
למה דווקא את הרעיון הזה? יש כל כך הרבה רעיונות גדולים ומחזקים?
כי זה פוגש את כולנו, במקום הכי כואב – ולכולנו יש כאבים, כמה מילים של קסם אמיתי שתמיד עובד:
"ונצעק את ה'"!!!
יש בפרשיות של יציאת מצרים המון יסודות חיים משמעותיים,
אחד החשובים שבהם זה כח התפילה!
כל ניסי יציאת מצרים היו מעורבות בקריאה אל ה', תפילה, נאקה, צעקה…
פרשיות אלו לא רק מלמדות אותנו את עצם חשיבות עניין התפילה לה' יתברך,
אלא גם יסודות נוספים בתפילה:
על מה ראוי להתפלל?
עד כמה עלינו להתפלל?
הגמ' בברכות מבארת שצריך להתפלל 'כעני המבקש על הפתח – שאינו מבקש אלא בקשה הקטנה' ושואלים: הרי כתוב "הרחב פיך ואמלאהו" – אז מה, לבקש מה' ב'לארג'יות'… או במשורה?
והתשובה: שהפסוק 'הרחב פיך ואמלאהו' מתייחס לדברי תורה.
יש דברים שמבקשים עליהם 'ברחבות' ויש כאלו בצמצום…
מה היה במצרים?
הפסוק אומר : "אנוכי ה' אלוקיך המעלך מארץ מצרים"
יציאת מצרים לא היתה רק יציאה מטריטוריה ספציפית, אלא עם ישראל זכו לעליה רוחנית עם היציאה.
וזה היה המשמעות של הצעקה שלהם,
הם צעקו על גם על המצב הרוחני הירוד!
את זה הם כאבו… את תועבת מצרים, את הריחוק מבורא עולם…
מרגע ששמעו את הבשורה הגדולה של משה רבינו ע"ה, הם כבר לא יכלו לחכות… רצו כל כך להגיע ל"תעבדון את האלוקים על ההר הזה"…
"…ומהפסוקים הנ"ל למדנו שהדרך שעל ידה זכו לגאולה הרוחנית היה על ידי תפילתם. ומשם אנו למדים לדורות, אנוכי ה' אלוקיך המעלך מארץ מצרים, שכמו שהקב"ה ענה תפילתם אז להעלותם למעלה, כן מובן הוא לענות לתפילתינו עכשיו על דברי תורה ועליה רוחנית – הרחב פיך ואמלאהו" (מתנת חיים, מאמר ו')
חברות, מי שלא מרגישה בתחום כל שהיא בחייה שהיא 'במצריים', שתקום…
כל כך הרבה צרות סובבות אותנו…
לא צריך אפילו פירוט:(
אבל האמת, שלעניין הזה יש שני צדדים, צד כואב וצד מעודד.
הצד הכואב, זה שאנחנו שם…
והצד המעודד?
שהנה, יש לנו ההזדמנות להשתחרר ולהרגיש 'יציאת מצרים'
איך?
אולי על פי הדברים הללו אפשר לראות דרך לשחרור ורווחה:
להפוך את הבעיות שלנו ל'בעיות רוחניות'
ברגע שהסוגיה נהפכת רוחנית, השעבוד הוא אחר
והקריאה אל ה' יכולה להיעשות בפה רחב,
קריאות שכאלו אל ה', תמיד מתקבלות על ידי בורא עולם
אין צעקה כזאת ששבה ריקם
ואין יהודי שלא יכול לקרוא אל ה' – בכל מצב…
מאחלת לכל אחת ואחת
לעבור את החג הגדול הזה מתוך קרבת אלוקים גדולה
כשקוראים אל ה' מן המצר-
הוא יתברך עונה לנו במרחב!!!
פסח כשר ושמח,
לאה
נ.ב.
בכל זאת, אם אני כבר כותבת מרגישה שאסור לא להתייחס לניסים הגדולים והמפורסמים שזכינו להם השבוע. בואו לא ניתן לאף אחד לטשטש לנו את האמת!!! זכינו להצלה פלאית ומיוחדת, שהיינו אמורות לעשות עכשיו כנס מיוחד בארנה של שירה והודיה לה'…
אם לא זה… אז לפחות לזכור ולהזכיר ולהודות לה',
בימים של חג החרות וההודאה על הגאולה
לזכור ולהודות הודיה מיוחדת על הגאולה הגדולה וההצלה המיוחדת…
וכמובן,
לבקש הלאה
"עד הנה עזרונו רחמיך… ואל תטשנו ה' אלוקינו לנצח'
הלוואי ונזכה להיפגש עוד השנה בירושלים הבנויה!!
לרקוד לצלילי תופיה של מרים הנביאה וכל גדולות האומה
שוודאי יתרגשו להכיר את נשות החייל של דורנו
עם הגבורות והגדלויות הבלתי נתפסות…
ונזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים,
לאה
שלום יקרות,
לא זה
ולא זה
וגם לא זה…
כל כך הרבה רעיונות יפים עמדו על ליבי ועל קצות אצבעותי, וחשבתי שאוכל לחלוק אותם אתכן,
אבל כשהגעתי למשרד (בזמן האחרון אני משתדלת לא להתחבר מהבית, אלא ללכת למשרד…),
הצצתי לתיבת המוקד שמשום העומס הגדול היו בה הצטברות עשרות רבות של מיילים (וואו! איזו עבודת קדש עושות המוקדניות הצדיקות של שמורה!!! כמה ימים של 'הורדת הילוך' והצטברות מטורפת של פניות… וואו!!)
בכנות אומר לכן, שלקרוא כל כך הרבה דילמות, שאלות וגם… צרות – של חברות,
זה משהו שקשה לעיכול… קשה לי לעבור לסדר היום ולא לכתוב רעיון אחר שמשמרגיש לי שאולי הוא הכי מתאים, בתקופה הקשה שכל עם ישראל עובר.
אכתוב בקצרה ממש רעיון שקראתי ורציתי לכתוב מהספר המצוין 'מתנת חיים' – שרכשתי השבוע – מאת הגאון רבי מתתיהו סלומון על ליל הסדר (מומלץ מומלץ! אפילו לפני שבת, שיהיה לזמן לעבור על המאמרים החזקים של הכנה לליל הסדר…)
למה דווקא את הרעיון הזה? יש כל כך הרבה רעיונות גדולים ומחזקים?
כי זה פוגש את כולנו, במקום הכי כואב – ולכולנו יש כאבים, כמה מילים של קסם אמיתי שתמיד עובד:
"ונצעק את ה'"!!!
יש בפרשיות של יציאת מצרים המון יסודות חיים משמעותיים,
אחד החשובים שבהם זה כח התפילה!
כל ניסי יציאת מצרים היו מעורבות בקריאה אל ה', תפילה, נאקה, צעקה…
פרשיות אלו לא רק מלמדות אותנו את עצם חשיבות עניין התפילה לה' יתברך,
אלא גם יסודות נוספים בתפילה:
על מה ראוי להתפלל?
עד כמה עלינו להתפלל?
הגמ' בברכות מבארת שצריך להתפלל 'כעני המבקש על הפתח – שאינו מבקש אלא בקשה הקטנה' ושואלים: הרי כתוב "הרחב פיך ואמלאהו" – אז מה, לבקש מה' ב'לארג'יות'… או במשורה?
והתשובה: שהפסוק 'הרחב פיך ואמלאהו' מתייחס לדברי תורה.
יש דברים שמבקשים עליהם 'ברחבות' ויש כאלו בצמצום…
מה היה במצרים?
הפסוק אומר : "אנוכי ה' אלוקיך המעלך מארץ מצרים"
יציאת מצרים לא היתה רק יציאה מטריטוריה ספציפית, אלא עם ישראל זכו לעליה רוחנית עם היציאה.
וזה היה המשמעות של הצעקה שלהם,
הם צעקו על גם על המצב הרוחני הירוד!
את זה הם כאבו… את תועבת מצרים, את הריחוק מבורא עולם…
מרגע ששמעו את הבשורה הגדולה של משה רבינו ע"ה, הם כבר לא יכלו לחכות… רצו כל כך להגיע ל"תעבדון את האלוקים על ההר הזה"…
"…ומהפסוקים הנ"ל למדנו שהדרך שעל ידה זכו לגאולה הרוחנית היה על ידי תפילתם. ומשם אנו למדים לדורות, אנוכי ה' אלוקיך המעלך מארץ מצרים, שכמו שהקב"ה ענה תפילתם אז להעלותם למעלה, כן מובן הוא לענות לתפילתינו עכשיו על דברי תורה ועליה רוחנית – הרחב פיך ואמלאהו" (מתנת חיים, מאמר ו')
חברות, מי שלא מרגישה בתחום כל שהיא בחייה שהיא 'במצריים', שתקום…
כל כך הרבה צרות סובבות אותנו…
לא צריך אפילו פירוט:(
אבל האמת, שלעניין הזה יש שני צדדים, צד כואב וצד מעודד.
הצד הכואב, זה שאנחנו שם…
והצד המעודד?
שהנה, יש לנו ההזדמנות להשתחרר ולהרגיש 'יציאת מצרים'
איך?
אולי על פי הדברים הללו אפשר לראות דרך לשחרור ורווחה:
להפוך את הבעיות שלנו ל'בעיות רוחניות'
ברגע שהסוגיה נהפכת רוחנית, השעבוד הוא אחר
והקריאה אל ה' יכולה להיעשות בפה רחב,
קריאות שכאלו אל ה', תמיד מתקבלות על ידי בורא עולם
אין צעקה כזאת ששבה ריקם
ואין יהודי שלא יכול לקרוא אל ה' – בכל מצב…
מאחלת לכל אחת ואחת
לעבור את החג הגדול הזה מתוך קרבת אלוקים גדולה
כשקוראים אל ה' מן המצר-
הוא יתברך עונה לנו במרחב!!!
פסח כשר ושמח,
לאה
נ.ב.
בכל זאת, אם אני כבר כותבת מרגישה שאסור לא להתייחס לניסים הגדולים והמפורסמים שזכינו להם השבוע. בואו לא ניתן לאף אחד לטשטש לנו את האמת!!! זכינו להצלה פלאית ומיוחדת, שהיינו אמורות לעשות עכשיו כנס מיוחד בארנה של שירה והודיה לה'…
אם לא זה… אז לפחות לזכור ולהזכיר ולהודות לה',
בימים של חג החרות וההודאה על הגאולה
לזכור ולהודות הודיה מיוחדת על הגאולה הגדולה וההצלה המיוחדת…
וכמובן,
לבקש הלאה
"עד הנה עזרונו רחמיך… ואל תטשנו ה' אלוקינו לנצח'
הלוואי ונזכה להיפגש עוד השנה בירושלים הבנויה!!
לרקוד לצלילי תופיה של מרים הנביאה וכל גדולות האומה
שוודאי יתרגשו להכיר את נשות החייל של דורנו
עם הגבורות והגדלויות הבלתי נתפסות…
ונזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים,
לאה
