שלום כולן,
כשאנחנו רואים מול עיננו את מנהיגי הדור, תלמידי חכמים ולומדי תורה – שמגיעים לפסגות גדולות מאד של התנהגות נעלה גם בחיי היום יום, זה לא פלא.
יש בתורה הקדושה כל כך הרבה מקומות, שמספיק טיפה התבוננות בהם – כדי ללמוד מהי צורת הנהגה מרוממת של בן-אנוש.
הנה לנו דוגמא:
הפסוק בפרשה שלנו (ויקרא י"ב י"ג-י"ד) מתאר את הכהן המגיע לפסוק על נגע – שהינו נגע צרעת מטמא.
וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה כִסְּתָה הַצָּרַעַת אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ וְטִהַר אֶת הַנָּגַע כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן טָהוֹר הֽוּא: וּבְיוֹם הֵֽרָאוֹת בּוֹ בָּשָׂר חַי יִטְמָֽא:
מסביר רש"י הקד' מה פרוש 'ביום הראות':
וביום. מה תלמוד לומר, ללמד יש יום שאתה רואה בו, ויש יום שאין אתה רואה בו, מכאן אמרו חתן נותנין לו כל שבעת ימי המשתה, לו ולאצטליתו ולכסותו ולביתו, וכן ברגל נותנין לו כל ימי הרגל: (רש"י)
מדהים לראות איך התורה מתחשבת ברגשות האנושיים שלנו!
אדם שבאה לו צרעת… כנראה היתה לכך סיבה… 'מגיע לו' מה שנקרא…
אבל לא!
התורה אומרת "יש יום שאין אתה רואה בו"!!
חתן? אז לא עכשיו… לא הוא, לא בגדיו ולא ביתו…
כמה הרבה אפשר ללמוד מהדקדוק הזה!
גם לנו, כהורים או סתם כיצורים חברתיים,
יש סביבנו הרבה דברים שקורים
לפעמים הם מסוג הדברים שצריך לעשות בהם דברים שאולי גם לא הכי נעימים…
אבל התורה הקדושה עוצרת אותנו ואומרת:
רגע, חכו לעיתוי המתאים! 'טיימינג' בלע"ז:)
לא תמיד נכון לומר כל דבר שנכון לומר אותו…
מקווה שכולכן עוברות את הימים הללו בטוב
אמנם ימים מאתגרים, מורכבים ודורשים הרבה כוחות נפש…
אבל אם בורא עולם ציווה עלינו בתורה להתחשב
וודאי וודאי וודאי שכל רגע ורגע שקורה לנו
זה משהו 'מתחשב' מבורא עולם, שאפשר לעבור גם אותו:)
מאחלת לכן שתעשו הכל בטוב, בנעימים, ברווחה
שתפגשו מולכם רק אנשים מתחשבים
ולא פחות חשוב – שאלו שפוגשים אתכן – גם ירגישו ככה:)
ערב פסח נעים ומתוך שמחה גדולה!!!
כל טוב ושבת שלום,
לאה
שלום כולן,
כשאנחנו רואים מול עיננו את מנהיגי הדור, תלמידי חכמים ולומדי תורה – שמגיעים לפסגות גדולות מאד של התנהגות נעלה גם בחיי היום יום, זה לא פלא.
יש בתורה הקדושה כל כך הרבה מקומות, שמספיק טיפה התבוננות בהם – כדי ללמוד מהי צורת הנהגה מרוממת של בן-אנוש.
הנה לנו דוגמא:
הפסוק בפרשה שלנו (ויקרא י"ב י"ג-י"ד) מתאר את הכהן המגיע לפסוק על נגע – שהינו נגע צרעת מטמא.
וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה כִסְּתָה הַצָּרַעַת אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ וְטִהַר אֶת הַנָּגַע כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן טָהוֹר הֽוּא: וּבְיוֹם הֵֽרָאוֹת בּוֹ בָּשָׂר חַי יִטְמָֽא:
מסביר רש"י הקד' מה פרוש 'ביום הראות':
וביום. מה תלמוד לומר, ללמד יש יום שאתה רואה בו, ויש יום שאין אתה רואה בו, מכאן אמרו חתן נותנין לו כל שבעת ימי המשתה, לו ולאצטליתו ולכסותו ולביתו, וכן ברגל נותנין לו כל ימי הרגל: (רש"י)
מדהים לראות איך התורה מתחשבת ברגשות האנושיים שלנו!
אדם שבאה לו צרעת… כנראה היתה לכך סיבה… 'מגיע לו' מה שנקרא…
אבל לא!
התורה אומרת "יש יום שאין אתה רואה בו"!!
חתן? אז לא עכשיו… לא הוא, לא בגדיו ולא ביתו…
כמה הרבה אפשר ללמוד מהדקדוק הזה!
גם לנו, כהורים או סתם כיצורים חברתיים,
יש סביבנו הרבה דברים שקורים
לפעמים הם מסוג הדברים שצריך לעשות בהם דברים שאולי גם לא הכי נעימים…
אבל התורה הקדושה עוצרת אותנו ואומרת:
רגע, חכו לעיתוי המתאים! 'טיימינג' בלע"ז:)
לא תמיד נכון לומר כל דבר שנכון לומר אותו…
מקווה שכולכן עוברות את הימים הללו בטוב
אמנם ימים מאתגרים, מורכבים ודורשים הרבה כוחות נפש…
אבל אם בורא עולם ציווה עלינו בתורה להתחשב
וודאי וודאי וודאי שכל רגע ורגע שקורה לנו
זה משהו 'מתחשב' מבורא עולם, שאפשר לעבור גם אותו:)
מאחלת לכן שתעשו הכל בטוב, בנעימים, ברווחה
שתפגשו מולכם רק אנשים מתחשבים
ולא פחות חשוב – שאלו שפוגשים אתכן – גם ירגישו ככה:)
ערב פסח נעים ומתוך שמחה גדולה!!!
כל טוב ושבת שלום,
לאה
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.