רוצה מתכון לאושר? יש דרך!
שלום יקרות,
האמת, שכשצדה עיני את ה'רש"י' הזה, התרגשתי.
כולנו יודעות מצוין ש'אנחנו צריכות להיות' –
צריכה להיות בת ישראל כשרה, וצדקנית, וטובה, וצנועה.
נכון? המון דברים… ויש עוד…
אבל בפרשה שלנו, הדנה בנושא רגיש כל כך של אשת יפת תואר,
וסביב כל העניין של 'דיברה תורה נגד יצר הרע',
רש"י הקדוש מגלה לנו משהו חדש.
חדש ומאד מאד משמח!
"כי תצא למלחמה… וראית בשביה אשת יפת תואר… והבאת לתוך ביתך…
וישבה בביתך ובכתה…" (דברים כ"א, י'-י"ג)
ומה כותב על זה רש"י?
"כל כך למה?
כדי שתהא בת ישראל שמחה וזו עצבה בת ישראל מתקשטת וזו מתנוולת"
ראית איזה יופי?
זה מה שבת ישראל צריכה להיות!
שמחה!!!
עכשיו תעברי למעלה ותקראי שוב את רשימת ה'צריכה' של בת ישראל.
מה זה עושה אותך?
שמחה או עצבה?
כי אם יש לי רשימה ארוכה של טו-דו-ליסט או טו-בי-ליסט,
וזה גורם לי להיות מדוכדכת או עצבנית או אפילו סתם 'עצבה'… זה סימן שהחמצתי את הנקודה. משהו כאן מפוספס, זה לא ה'בת ישראל' שה' מחפש בבתים שלנו…
ביננו, החיים שלנו היום הם מלחמה אחת גדולה.
אין מי שלא בקרב חייו.
העולם כל כך סוער, שכל הליכה ויציאה הם כניסה למלחמה.
תחשבו על ההיא שבעלה חזר. היא כל כך חיכתה לו שכבר יבוא, וכל כך שמחה לראות אותו מקצה האופק – שב מהקרב בשלום.
היא ידעה שהוא לא יצא למסע קניות, אבל כן חיכתה בסתר ליבה ל'משו'.
איזה צדף יפה לקישוט משפת הים, או אשכול ענבים… משהו.
אבל ל'נדוניה' הזו היא ממש לא הכינה את עצמה.
בעלה נכנס, לתוך הבית, איתה.
עם אשת יפת תואר שמצא בשבי.
תחשבי עליה…
ועכשיו היא צריכה להחליט – במלחמה הפנימית שלה, מה היא בכל הסיפור הזה.
טוב, אני לא אתן רעיונות ואחסוך אופציות לבחירה,
אבל יש הרבה:)
או נכון יותר – הרבה:(
אבל לא זה מה שהיא עושה!!!
היא נשארת 'בת ישראל שמחה'!!!
איך היא עושה את זה?
לא יודעת בדיוק, אולי דרך זה שהיא 'מתקשטת'? בטח גם,
ויש עוד הרבה תשובות,
שווה חיפוש, אם כי לא בדקה וחצי המשותפת שלנו,
אבל תכל'ס,
היא עושה את זה.
היא יכולה!
עובדה שככה התורה הקדושה מתארת אותה.
בעצם… כן אפשר להבין איך.
האישה הזאת, יש לה שכל בקודקוד (בת ישראל. לא!?)
היא מבינה שאם התורה ציוותה על "ההיא' לבכות זה סימן שהדרך להשיב את בעלה מהרעיונות שעלו לו בשבי, זה בדיוק זה.
להיות אישה שמחה!
ההבנה הזאת בנפש החיים שהתורה נתנה לה במתנה,
מטעינה אותה בכח, ומאפשרת לה להגביר את השכל על הרגש,
ולנהוג בדרך שתוביל אותה ואת ביתה לניצחון…
זהו,
כשהתורה מתארת את הקרב ולוחמיו – זה לא עניין שלנו ממש
אבל על מה שקורה בתוך הבית – אוהו עניין שלנו…
בואו ניקח השראה מאותה בת ישראל,
דווקא בימים הללו של חשבון נפש והכאה על חטא,
ונטיה דקה אולי להיות פחות בשמחה…
לא לשכוח שתמיד, אבל, תמיד-
בכל מצב
יש לנו את היכולת להיות – בת ישראל שמחה!
מאחלת לכולנו שבת שנשמח במתנת חלקינו,
שבת שלום
לאה
שלום יקרות,
האמת, שכשצדה עיני את ה'רש"י' הזה, התרגשתי.
כולנו יודעות מצוין ש'אנחנו צריכות להיות' –
צריכה להיות בת ישראל כשרה, וצדקנית, וטובה, וצנועה.
נכון? המון דברים… ויש עוד…
אבל בפרשה שלנו, הדנה בנושא רגיש כל כך של אשת יפת תואר,
וסביב כל העניין של 'דיברה תורה נגד יצר הרע',
רש"י הקדוש מגלה לנו משהו חדש.
חדש ומאד מאד משמח!
"כי תצא למלחמה… וראית בשביה אשת יפת תואר… והבאת לתוך ביתך…
וישבה בביתך ובכתה…" (דברים כ"א, י'-י"ג)
ומה כותב על זה רש"י?
"כל כך למה?
כדי שתהא בת ישראל שמחה וזו עצבה בת ישראל מתקשטת וזו מתנוולת"
ראית איזה יופי?
זה מה שבת ישראל צריכה להיות!
שמחה!!!
עכשיו תעברי למעלה ותקראי שוב את רשימת ה'צריכה' של בת ישראל.
מה זה עושה אותך?
שמחה או עצבה?
כי אם יש לי רשימה ארוכה של טו-דו-ליסט או טו-בי-ליסט,
וזה גורם לי להיות מדוכדכת או עצבנית או אפילו סתם 'עצבה'… זה סימן שהחמצתי את הנקודה. משהו כאן מפוספס, זה לא ה'בת ישראל' שה' מחפש בבתים שלנו…
ביננו, החיים שלנו היום הם מלחמה אחת גדולה.
אין מי שלא בקרב חייו.
העולם כל כך סוער, שכל הליכה ויציאה הם כניסה למלחמה.
תחשבו על ההיא שבעלה חזר. היא כל כך חיכתה לו שכבר יבוא, וכל כך שמחה לראות אותו מקצה האופק – שב מהקרב בשלום.
היא ידעה שהוא לא יצא למסע קניות, אבל כן חיכתה בסתר ליבה ל'משו'.
איזה צדף יפה לקישוט משפת הים, או אשכול ענבים… משהו.
אבל ל'נדוניה' הזו היא ממש לא הכינה את עצמה.
בעלה נכנס, לתוך הבית, איתה.
עם אשת יפת תואר שמצא בשבי.
תחשבי עליה…
ועכשיו היא צריכה להחליט – במלחמה הפנימית שלה, מה היא בכל הסיפור הזה.
טוב, אני לא אתן רעיונות ואחסוך אופציות לבחירה,
אבל יש הרבה:)
או נכון יותר – הרבה:(
אבל לא זה מה שהיא עושה!!!
היא נשארת 'בת ישראל שמחה'!!!
איך היא עושה את זה?
לא יודעת בדיוק, אולי דרך זה שהיא 'מתקשטת'? בטח גם,
ויש עוד הרבה תשובות,
שווה חיפוש, אם כי לא בדקה וחצי המשותפת שלנו,
אבל תכל'ס,
היא עושה את זה.
היא יכולה!
עובדה שככה התורה הקדושה מתארת אותה.
בעצם… כן אפשר להבין איך.
האישה הזאת, יש לה שכל בקודקוד (בת ישראל. לא!?)
היא מבינה שאם התורה ציוותה על "ההיא' לבכות זה סימן שהדרך להשיב את בעלה מהרעיונות שעלו לו בשבי, זה בדיוק זה.
להיות אישה שמחה!
ההבנה הזאת בנפש החיים שהתורה נתנה לה במתנה,
מטעינה אותה בכח, ומאפשרת לה להגביר את השכל על הרגש,
ולנהוג בדרך שתוביל אותה ואת ביתה לניצחון…
זהו,
כשהתורה מתארת את הקרב ולוחמיו – זה לא עניין שלנו ממש
אבל על מה שקורה בתוך הבית – אוהו עניין שלנו…
בואו ניקח השראה מאותה בת ישראל,
דווקא בימים הללו של חשבון נפש והכאה על חטא,
ונטיה דקה אולי להיות פחות בשמחה…
לא לשכוח שתמיד, אבל, תמיד-
בכל מצב
יש לנו את היכולת להיות – בת ישראל שמחה!
מאחלת לכולנו שבת שנשמח במתנת חלקינו,
שבת שלום
לאה
