קודם כל גם בהרבה מקומות חרדים יש בעיה של אינטרנט שמסונן בחסימה לא מספקת

ויש גם התמודדויות בתחום הזה, אז תודי לד’ שאת הנסיון הזה אין לך.

לגופו של ענין,

דבר ראשון כדאי לך ללמוד את החוברת של הלכות והנהגות בעבודה שפעם פרסמו כאן,

קודם כל שיהיה ברור לך מה מותר ומה אסור.

דבר שני ,לשתף את הבעל או חברה שמתאים לך בקושי, בהתמודדות

לטכס ביחד עצות מעשיות איך להשמר מצד אחד ולהיות אנושית מצד שני.

דבר שלישי, תשבי פעם עם עצמך לבד ותחשבי מה את רוצה להיות, איך את רוצה לראות את עצמך בעוד 20 שנה

תזכרי בשאיפות שלך ותגדירי לעצמך מחדש מה חשוב לך ואיך את מממשת אותן בחיים העכשויים.

שתוכלי להיות שלמה עם עצמך כשאת שרה את שיר השמורה “הנה קמת ודמותך כאשר ציירת אי פעם בחלום – ולנפשך שלום”.

ברור שזה לא קל ודורש המון כוחות ומאמץ ונכונות לותר על חלק מהנחמדות והקלילות והזרימה…

אך אם יהיה לך רצון חזק והנושא הזה יהיה חשוב לך (ובשביל זה כדאי ללמוד את ההלכה ולדעת בברור שזה רצון ה’ ) וישב אצלך בראש סולם העבודה הרוחנית תפתחי פתח כחודו של מחט והקב”ה יפתח לך כפתחו של אולם.

גם שתדעי, ששינויים עושים בשלבים לאט לאט ולא בבת אחת משתנים לגמרי,

גם יש עליות וירידות , ימים שיותר הצלחת וימים שלא התגברת, אך העיקר שלאחר שבע הנפילות תהיה הקימה ולא להתיאש מהיצר

וגם בהתחלה לעשות שינוי זה מאוד קשה ונראה לנו סוף העולם,

אך אח”כ אנחנו מתרגלות והסביבה גם מתרגלת וקולטת שאיתך לא צוחקים על כל דבר וימצאו קלינטים אחרים להעביר איתם חויות.

מעל הכל תתפללי לה’ על הכל,

תתפללי שזה יהיה חשוב לך ושתרצי ושיהיה לך כח ואומץ לשנות ושהוא יהיה איתך בכל שלב.

תדברי עם השם ותראי כמה עצם הפניה אליו מקלה מעליך וגם הוא בטוח יעזור לך להתקדם.

יישר כח שהעלית את הנושא החשוב והמון הצלחה וס”ד!!!

שלום לך,

 גם אני מזדהה איתך, אני עובדת במקום עבודה חרדי, אינטרנט חסום וכו’

אך אני האישה היחידה, כל השאר גברים (3)

ואפילו שאני בחדר לבד, ורוב השיחות עם המנהל מתנהלות במייל, עדיין…

בדיוק כמו שתארת: יש יותר מידי נקודות חפיפה.. לדוגמא- אם נולד  ילד- אז זה דיון על עגלה, וברית , וחוויות , ובית חולים וכו’ וכו’ או אירוע דרמטי בציבור שלנו- לוויה של רב גדול- אז מה היה שם ופקקים , וכו’ ילד שלא מרגיש טוב..  ממש קשה לשים גבול!! כי אני לא רוצה להראות אנטיפטית כלפי הבן אדם שמספר משו…וחוץ מזה, לפעמים זה כן מענין… אנחנו בני אדם…

אכן, זו התמודדות יומיומית, ואין ספק שגם בשביל זה הוקמה ה”שמורה”.

כמה דברים שעוזרים לי:

1. אם נכנס לחדר שלי מישהוא ומתחיל לדבר איתי -זה מתחיל בדברים שקשורים לעבודה ויכול בהחלט להגרר לדברים שמעבר, אז אני קוברת את העיניים במחשב, כאילו אני מקשיבה אבל לא מסתכלת עליו.. ומגיבה “אהה” כמה זמן אפשר לדבר ככה? מאד מהר זה נגמר..
2. במעלית של הבנין מישהיא תלתה לאחרונה את הלכה יומית בנושא צניעות במקומות עבודה, כל בוקר אני קוראת הלכה וזה מחזק אותי מאד להמשיך להשמר.

בדיוק תוך כדי שאני כותבת את התגובה הזו, נכנס עובד ושואל אם אני כבר מרגישה טוב..(כי אתמול הלכתי באמצע היום כי לא הרגשתי טוב..) ומספר שגם הוא לא כ”כ מרגיש טוב. הנטיה הטבעית זה להשתתף ולענות, אך זה לא מה שנדרש מאיתנו, אני פולטת איזה “אהממ” וזהו.. הוא כבר קולט והולך. ולי אין נשים אחרות לשוחח איתן, אין אפילו למי לומר “בוקר טוב” בחיוך.

וזה באמת התמודדות מתמדת, שאם לא מתחזקים בה כל הזמן- נשחקים.

3. אחד הדברים שעוזרים לי ג”כ זה לחשוב על בעלי, שאם הוא היה שומע ממני שדיברתי כך וכך עם ההוא- בודאי הוא לא היה מרוצה. וזה גם עוזר לי להשמר.

והעיקר- להתפלל, פשוט להתפלל לה’ שלא יביאנו לידי נסיון.

חזקי ואמצי!!

שמורה שמשתדלת..

ראשית כל הכבוד לבחורה / אשה מהסיפור של השבוע

ממש לא מובן מאליו לעזוב עבודה שסוף סוף הגיע בשביל עקרון שכזה…

שיהיה לך ברכה והצלחה בכל העניינים!

אני גם עובדת במשרד חרדי עם אברך שממש משלנו

ולא רק אלא שכולנו (4 מזכירות + המנהל) ממש באותו גיל  והמנהל ממש בן אדם חביב

ככה שהיה לנו ברור שעושים ממש כללים ברורים מה כן ובעיקר מה לא כדי שלא נצטרך לדבר על זה כל פעם מחדש 

או יותר נכון להתבייש לדבר על זה

אצלנו ברור שלא קוראים בשמות פרטיים,

ברור שכשהמנהל נמצא הדלת פתוחה (למרות שזה בתוך בניין ואין שום איסור הלכתי)

ברור שהוא לא יושב אתנו בחדר רק בחדר השני

ברור גם שמדברים רק מה שלצורך העבודה ומה שלא, הוא לא זוכה לתגובה עוד…

כי מה שהכי ברור זה שבלי שמציבים גבולות אז הדרך להתדרדרות מאד קצרה.

תאמת שאני מזדהה עם כל מילה אני נכנסתי לעבוד במשרד כזה, משרד חרדי לגמרי הבוסים חרדיים ברמה הכי חרדית שיש כל העובדות נשות אברכים  וכו’

לצערי הייתי פשוט המומה מהנושא שהיה אצלי כל כך ברור ובתור נשואה טרייה שזה עתה הגיע מהסמינר היתי מופתעת כשיצא לי להתקל בשיחות בין עובדים לעובדות שאף אחד לא מתכוון אבל הנושא מענין וכולם מתדיינים וצחוקים, חלילה לא נכנסים לפרטיים אישיים של כל אחד והנושאים “גלאט” וכאילו הכל בסדר וכולם צדיקים ואותי זה קומם !!!!

לא יכלתי לדבר כי הייתי הצוציקית וגם לא היה לי נעים להטיף 

מה שכן, דברתי עם חברותי לצוות על זה כשלא היו בפרטיות והן הסכימו איתי שזה לא לעניין וחייבים לעשות שינוי , היתה החלטה שיותר לא מגיבים.

בפועל זה לא הלך במאה אחוז כי כשמישהו הגיע ושיתף בסיפורים וכו’ היה קשה לעמוד מהצד אחרי שנים שזה המצב ……

המשכנו לדבר על זה כולנו עוד כמה פעמים וככל שדברנו ביננו אז גם כשהיו מקרים פחות מתאימים המודעות היתה חזקה ,העברנו בינינו קריצה בלתי  נראית …….. והמצב השתפר 

השיחה הרבה פחות גלשה למחוזות רחוקים מהנושא שעלה …

הנושא עלה למודעות.

לכולנו ביחד יש הרבה יותר כח, הרי כולנו יראות שמים ורוצות לא להיכשל

ממליצה לכל אחת למצוא את החברות (אם יש) לדבר איתן .

שתשמור חזק חזק על התחושות הקטנות האלו שמפריעות לה עכשיו, והלוואי וימשיך כך…..

גם אני הייתי במשרד סגנון כזה, ולא האמנתי, חרדים וחרדיות והיחסים ביניהם היו יותר מאשר היחסים במשרד החילוני בו אני נמצאת כרגע.

לא רוצה ח”ו לקטרג, והיו שם גם המון שלא! לא נסחפו עם ההתנהגות הזו ואשריהן,

אבל זה באמת קשה, במיוחד שזה אנשים (כמעט) משלנו.

לדוגמא, הבוס החרדי שלי שם לא הסכים בשום אופן לא לקרוא לי בשם החיבה… ואצל הבוס החילוני פה זה ברור ומובן.

בקיצור, שיהיה המון הצלחה!!!! וכנגד הקושי כך השכר.

רק עצה קטנה, מה שמאד הועיל לי בנסיונות מהסוג הזה, אחד הרבנים אמר לנו בהזדמנות שכל צעד קטן שלנו משפיע גם על בן הזוג, ובענק.

כך שכל התגברות קטנה שלנו פה, עוזרת לבן הזוג ולילדים אח”כ.

מנסיון- חושבים על זה טוב וזה נותן כח, כי לכל אחת מאיתנו יש חוש אחריות מפותח בקשר לאחרים ופחות לעצמינו…..

בהצלחה!!!! 

קראתי את הסיפור עכשיו ואני מזדהה איתו באופן מלא.

אני גם עובדת במקום עבודה שנחשב חרדי, הבעלים חרדיים וכמעט כל העובדים…

מושג החרדיות הוא רחב כל כך, וישנם כל כך הרבה סוגי “חרדים”, התפקיד שלנו לזכור שלפעמים ההבדל בינינו לבין החרדים שעובדים איתנו הוא הבדל שמים וארץ, לראות את ההבדל הזועק בין אלה שמסתובבים בעבודה לבין בעלי העדין והצדיק שיושב יומם ולילה והוגה בתורה הקדושה, ופשוט רק לכאוב את ההבדלים 

לצערי הרב, אכן שמירת המרחק בין גברים לנשים ממש לא כפי שהיה צריך להיות, ישנם חדרים אפילו שיושבים במשותף גברים ונשים, ממש כואב הלב לראות את זה.

יש את הקושי כי כאילו “כולנו אותו הדבר”, אז מה את מנסה להיות צדיקה, ואם אני אקרא לבוס שלי אדון X ולא בשמו הפרטי, יחשבו שנפלתי מהירח…

אשמח לשמוע עוד חיזוקים בנושא הזה, כי לדעתי זהו נושא חשוב לפחות כמו האינטרנט, ולא מתייחסים לכך מספיק.

יישר כח על הכל!

שלום וברכה

גם אני בשנות עבודתי הראשונות עבדתי במשרד ידוע ומוכר מאוד שהוא חרדי נטו נטו!!!

אבל גברים ונשים

המשרד היה שייך לרשת, בכל הרשת היתה הקפדה מלאה על כללי צניעות- קריאה אחד לשני בשמות משפחה בלבד!!!

כמו”כ היה תלוי בכל מטבחון של מחלקה כללי הצניעות במקומות עבודה ומידי פעם שלחו חיזוק בנושא 

ועם כל זה הבנתי שלא בכל המחלקות זה היה ניסיון כ”כ קל.

היחודיות במחלקה שבה עבדתי היא שהמנהל היה יהודי ירא שמים מאוד והקפיד מאוד על כל הכללים 

(נכנסתי כבחורה טריה, עוד בתוך הסמינר, בימים הראשונים עוד לא ידעתי איך מתייחסים אחד לשני ואמרתי שלום לבוס כשהגיע, הוא פשוט לא הגיב, וכך למדתי…)

אני חושבת ששמירה על גדרים חיצוניים כמו- שמות משפחה בלבד, תליית דף עם ההלכות הנחוצות – מחזקת מאוד

ונכון, עם כל זה הניסיון הוא ניסיון בכל מקום כי על זה היצה”ר עובד מאוד קשה בדור שלנו….

המון הצלחה!!

גם אני בסירה הזאת… של עבודה במקום חרדי למהדרין ואפילו יותר

והיצה”ר לא עושה הנחות לאף אחד, בשום מקום….

חולמת על עבודה במקום של נשים בלבד – סוג של ביה”ס לבנות וכד’…. אבל בינתיים זה נשאר בחלומות 🙂

אז קודם כל- אני מצטרפת לבקשה לחיזוקים בנושא

ובקשר לסיפור שהבאתם-למרות שמתמקדים בעקרונות ולא בדוגמאות- אני אשמח לשמוע מה היה העיקרון שממנו החלטת לא לזוז

כי אני לא כ”כ מצליחה להגדיר לעצמי עקרון

כמובן משתדלת לשים לב, ויודעת שצריך להיזהר ולהישמר, הרבה פעמים מצליחה- אבל בהחלט תופסת את עצמי לאחר מעשה ש”זה לא היה בסדר איך שהגבתי / דיברתי / צחקתי וכו'”

אולי הדוגמא שלך תתן לי קצת כיוון איך לעמוד על זה

תודה מראש

ותודה על הכל!

גיבורות כוח עושות דברו!!!

כמה טיפים לעבודה בסביבה או עם תקשורת עם גברים:

1. לדבר בגוף שלישי
2. לדבר בלשון רבים – זה ממש עוזר להרגיש שהוא רחוק מאיתנו (מנסיון אישי)
3. לא לפרגן (ישיר, ואם לא חייבים אז גם לא בעקיף) – כמובן (אולי זה לא כל כך מובן)
4. לחשוב פעמים שלוש לפני כל תקשורת שאת צריכה לדבר איתו (כמובן בענייני עבודה),

    לתמצת את הדברים, השאלות לנקודה העיקרית (בלי תוספות וסיפורים שאינם מוכרחים)

5. יש דברים שמסתבר ברורים: 

   להמנע מחיוכים (לפחות ישירים)

   בשעה שמדברים פנים מול פנים, להשתדל לא להסתכל באופן ישיר (לפחות מידי פעם)

ומסתבר יש עוד נקודות שלא הזכרתי,

תדעו שאני כותבת את הנקודות האלו מנסיון אישי (וגם אם חלילה קרה שטעיתי, כבר הרגשתי שאם הייתי עושה את הטעויות האלו תמיד הייתה הרגשת קירבה “זרימה” , לא נראה לי שיש צורך 

שבין הגברים בעבוד תיהיה זרימה יתרה, (שלא חלילה נגיע לביוב שזורם, או לדגים שמתים (מתקדמים עם הזרם לא יכולים לשלוט בעצמם).

ולוואי שנזכה להמשיך לעבוד בצורה שהקב”ה רוצה.

תודה רבה על הכל!!!!!

אשרייך שעמדת בניסיון והמשיכי כך עד 120!

עבודה עם גברים חרדים- 

כמה כללי אצבע שיכולים לעזור מניסיון אישי שלי עם גברים חרדים, דתיים וחילונים כאחד.

א. לא לפתוח מעצמך בשיחה שלא קשורה לענייני עבודה, ואם מישהו פותח בשיחה איתך- תעני בנחמדות אך לא בהתלהבות ואל תשאירי לו פתח לפתח את השיחה עוד.

ב. שבעלך (ולבחורה, אביך) יבוא לבקר אותך מדי פעם בעבודה.

ג. קיבלתי על עצמי שבכל פעם שעובד מסויים נכנס, לדמיין שסבא שלי זצ”ל נכנס איתו, זה מאוד עוזר.

ד. להתבונן לעיתים קרובות מה המטרה בחיים וללמוד ספרי מוסר באופן קבוע.

ה. להתפלל על זה בכל רגע פנוי.

ו. בכל מקרה שמישהו לא מספיק מכבד את הכללים שלך- תגיבי בהחלטיות מייד בפעם הראשונה, כי אחר כך קשה לשנות את הסטנדרטים.

איזו כנות! כל הכבוד על האמת והיושר… 

וכמו שאומרים: הכרת הבעיה היא כבר חצי פתרון!!

ולגבי הבעיה בעצמה:

קודם כל, אומרים שהכח האמיתי נמצא אצל הנשים, ולא אצל הגברים,

בייחוד אלו שיצאו לשוק העבודה, ובדרך כלל אין להם שום הכוונה בנושא.

לנו, ברוך ה’ – מכניסים את נושא הצניעות לווריד… 😉

ולכן, אני סבורה שברוב המקרים הגברים מתנהגים בחוסר מודעות ומחשבה, ולא בפריצות מלכתחילה…

רק שהתפקיד שלנו זה להציב את הגבולות ברור.

בתור מישהי מנוסה בתחום, אני יכולה להגיד שלפעמים קבלה קטנה משנה את כל התמונה.

לדוגמא: 

להחליט לא להסתכל בעיניים כשמדברים. זה מוריד מהעניין המון… (וסליחה ממי שנמצאת הרבה יותר גבוה ומזדעזעת…)

או להחזיק את העכבר תוך כדי / לעבור על טקסט במחשב – זה נותן תחושה שאת עסוקה ולכן מקצרים…

או להחליט שאת לא מוסיפה כלום משל עצמך, רק מקשיבה.

עצה נוספת היא להעמיס על עצמך עבודה באמת, ואז אין זמן לבילויי פנאי…

אלו דברים קטנים ממש

אבל ההשפעה שלהם בשטח ענקית בלי שיעור,

כי את בעניין וזוכרת, לא נסחפת בזרם,

וזה לבד מעלה אותך המון.

ולסיום – אמרה לי מישהי שעובדת במקום חילוני:

אין לך מושג כמה הגבולות הברורים מרגיעים את המערכת!

כשיודעים שיש דברים שלא קשורים אלייך – את חוסכת לעצמך כל כך הרבה טרדות והטרדות… וד”ל.

הלכה היא הגדר הראשון והאולטימטיבי. 

אצלינו (גם מקום עבודה חרדי) ביקשנו מנציגת ועד העובדים להפיץ בשם הוועד את ההוראות של הבי”ד למקומות עבודה.

גם התחזקות בלימוד ההלכות הללו נותנת כח, כי היא מחזקת בביטחון הפנימי מה נכון לעשות.

ד’ יעזר לה ולכולנו.

אמנם בד”כ אני לא מגיבה כי עבודה וכו והעומס…

אבל הפעם הייתי חייבת…

הנושא של עבודה עם גברים זה נושא קריטיי וחשוב!! ותודה שהעלתם אותו כי אמנם בסמינר מדברים המון על אינטרנט וצניעות וכו אבל לא כ’ כ מדגישים את הקטע הזה- של עבודה עם גברים, ורק כשמגיעים לעבודה, פתאום מקבלים את השוק הגדול…

אז, תודה לכם על הבמה הכ’כ נחוצה הזו, על הנושאים החשובים ואולי באמת במקום הזה תוכלו להביא שוב את הגדרים, ואת הקווים האדומים, ההלכתיים, לטובת כולנו…

הזמנת אותנו ”לשלוח כח”…

יש אפשרות לקבל במייל ”התחזקות יומית”, כמו זו שתלויה במעליות וכדו’.

יש להם שני מסלולים – ”התחזקות יומית”, ו”התחזקות יומית למקומות עבודה”.

צריך לשלוח מייל הצטרפות, ובנושא לבקש למה להצטרף – לרגיל או למקומות עבודה או גם וגם.

לשלוח מייל:

9797236@okmail.co.il

אינו דומה נסיון בין שומרי תו”מ לבין אלו שלא זכו!!

הנסיונות קשים ורגעיים!!!!

אני מדמה לעצמי איזו דמות רבנית שיושבת בחדר בו אנו נמצאים, ורק מסתכלת עלי….

הרבה מהנסיונות חולפים!!

היה מקרה שאחד העובדים התנהג בלי טקט (אם ניתן לקרא להתנהגות כזו כך)

שלא ידעתי האם להעיר/לבקש שינוי. לבסוף החלטתי שאני קיר!!!

ועם קיר אין תגובה, אין תקשורת, ואין שום דבר!

וב”ה ההצקות חדלו!! 

לא התעלמתי מבנ”א ח”ו!! אבל הכל יבש וטכני.

מתפללת בכל יום שלא אכשל ולא אכשיל אף אחד, ומשתדלת להתחזק בעינייני איפור ולבוש בעבודה, שאחרי הפעולות נמשכים הלבבות.

אני גם עובדת במקום חרדי. והנסיון גדול.

מה שמאד עוזר לי זה הסיפור ששמעתי מהמורה בלומה שוב מקרית ספר בקול הלשון:

כתוב בגמרא על אחד האמוראים שעבר בצומת דרכים, ושאל את ברוריה (אשתו של ר’ מאיר) שהיתה שם : “באיזו דרך ללוד?”

ענתה לו : “שוטה, היית צריך לשאול באיזו ללוד”

כלומר זו שטות וטעות להוסיף אפילו מילה אחת מיותרת.

גם אם אולי מותר זו שטות וטפשות

זה סיפור שעומד לי מול העיניים, וכשהבוס או העובדים האחרים מדברים או מספרים לי משהו – כמובן בענין העסק (עסקאות גדולות, שיפוץ העסק, וכו’) – אני לא שואלת שום שאלה שאינה הכרחית למרות הסקרנות הגוברת. הרי איני רוצה להיות שוטה….

יש לי עצה בשבילך-

חפשי לך חברה/אחות/גיסה – מישהיא שמבינה את הנסיונות שאת נמצאת בהם, אך היא במקום טוב, לא פחות ממך.

קבעי לעצמך יעדים בנושאים הבעיתיים וסמני לך בטבלה יומית האם עמדת או לא

בסיום החודש שלחי את הטבלה לחברה ההיא שהתחייבה לעבור עליה.

עצם המחשבה שתצטרכי להראות למישהיא את הטבלה כבר נותנת במקרים רבים את הכוח להימנע ממעשים לא מלכתחילה גם אם הם לא אסורים מדאוריתא.

וגם אם נפלת- תוכלי לראות בסוף החודש שבמרבית החודש כן עמדת ביעדים, תקבלי כוחות להמשיך לחודש הבא, ותנצלי מההרגשה ש”אני לא מצליחה” וממילא חלילה נעשה הדבר כהיתר..

בהצלחה!

מחזק מאד מאד!!!!!!!!!!!!

גם אני עובדת היום במקום עבודה “חרדי” שהגדרים בין הגברים לנשים חלשים עד לא קיימים.

בעז”ה אני אמורה לצאת לחל”ד בחדשים הקרובים, והחלטנו שאני לא אמשיך שם. 

ההחלטה ממש קשה!!!!!!!!!!!!!! מדובר במקום עם תנאים טובים ושכר גבוה קרוב לבית וכו’ וכו’

והסיפור הזה ממש מחזק אותי.

תודה רבה רבה.

גם אני עבדתי בזמנו שנים רבות במקום חרדי ,

והיו תקופות של נסיונות מבחינה זו שהחברה נסחפה לדברים

שלא מקובלים בציבור , או למחשב בבית שבעצם – לא חסום !

כדי לאפשר עבודה מהבית.

כדאי מאוד לחזק גם את ציבור הנשים שעובד במגזר הזה.

אני רק רוצה לשתף , שהיה לי ממש “נס ” שהטכנאי מחשבים 

של המקום נענה לבקשתי וחסם לי את המחשב שלי ,

למרות הבקשה של הבוס להשאיר פתוח כדי שלא יפריע לעבודה.

בדרך שאדם רוצה לילך – בה מוליכין אותו . . . 

שנזכה להתחזק יחדיו

התחברתי מאוד לעובדת במקום חרדי,

כל מילה נכונה הגבולות מטושטשים-כאילו הכל מותר כי כולנו חרדים אחים?

אשמח מאוד שתעלו נושא זה 

תודה רבה על הכל

יש לכם עוד חיזוקים על נושא זה???

הסיפור הנלווה היה מיוחד מאוד מאוד

יישר כח גדול על החיזוק מידי שבוע

מסתבר –

שאי אפשר לברוח מניסיונות בעולם הזה.

בכל מקום יהיו את הנסיונות שלו…

לא באנו ללקק דבש בעולם.

אבל-

מי שמנצח בעולם הזה מלקק דבש בעולם הבא…

תודה רבה! הנושא כ”כ חשוב!

העתקתי לעצמי את הטיפים וההוראות שנכתבו כאן ובלנ”ד קוראת כל יום בתחילת העבודה

*רציתי להעיר את תשומת ליבכן לגבי שאיבה- אף גבר כולל ר”צ לא אמור להתעדכן שאני שואבת עכשיו, אפשר לומר ‘אני בהפסקה’ וכו’ וכן גברים לא אמורים לראות שטיפת בקבוקים וחלקי שאיבה וכו’

*יש אצלנו אסיפות ומסיבות בממוצע כל חודש ותמיד יש מי ששואל למה אני לא יורדת ואני מתלבטת מה לענות? שאני עסוקה? שאולי ארד בהמשך? שאני משתתפת רק בישיבות חובה?

מיוחד!! מחזק מאוד! ומזרים המון כח! (הגיע בדיוק בזמן שנגמר לי…)