לתגובות הקוראות

מנת המן שלי…

אני נדהמת שוב מהסיפור של השבוע “מחפשת בשבילים”

מזדהה עם כל מילה, כמה גדול כח התורה

ועכשיו לסיפור שלי שקרה לי בדיוק אתמול

אני עדיין מרגישה את היד המלטפת של ד’

קצת התלבטתי אם לשלוח אותו או לא כי אולי הוא נראה ממש לא מציאותי 

אבל מצד שני אם זה יחזק ולו אחת והיה זה שכרי.

אז מעשה שהיה כך היה:

שן שהזנחתי את הטיפול בה ‘הודיעה’ לי שעד כאן… ואחר לילה מייסר הגעתי לרופא השיניים.
לחרדתי הוא הודיע לי על טיפול שעלותו 3,000 ש”ח.
יכאב בשן.

יכאב בכיס.
יכאב בלב…

לפני יומיים בעלי מספר לי לפי תומו שהכולל שהוא לומד בו גדל והיות ולא היה כ”כ כסף לשלם לאברכים הוא החליט לעזור ולתרום מכספינו סכום של 5000 ש”ח (קצת הרבה יותר מהמעשרות שלנו…)

ולא שאנחנו עשירים, יש לנו הרבה חובות ולא קיבלנו דירה מההורים…

אתמול הייתי שוב אצל הרופא שיניים, הוא שאל אם היו לי כאבים בשבוע האחרון, אמרתי שלא,

הוא בודק את השן ואומר: אני לא יודע מה לומר אבל אני לא רואה שום בעיה, סתם קבעתי לך תור ארוך

השן נראית תקינה, זה נראה שיש לך רגישות שם בעצב, אני לא רוצה לגעת שם

נראה כדלקת חניכיים קלה, אכתוב לך מרשם לחומר לשטיפת פה שמחזק את החניכיים

עוד שבוע תבואי שוב ונחליף לך את הסתימה הזמנית לסתימה רגילה.

לא האמנתי למשמע אוזני, כבר שבוע אני מתהלכת בחששות מהטיפול שורש

וד’ הטוב חסך לי צער, כאב, סבל, הייתי בהלם מיד ד’ הברורה, חשתי נס גמור!

כשסיפרתי לבעלי בהתרגשות את תגובת הרופא הוא אמר לי:

“בזכות ה-5000 ש”ח שהוצאנו על לימוד תורה, ד’ חסך לנו הוצאה אחרת וטיפול שורש כואב”

מיד נזכרתי שכבר נאמר: “כל הנוטל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ”

כי עץ חיים היא למחזיקים בה….ותומכיה מאושר…

וכן, יש השגחה אלוקית מיוחדת לאוכלי המן, זה פשוט וברור, א”א להסביר במילים, וא”א לספור את הניסים

גם אם בעלך אברך שלומד 3 סדרים בדבקות, או לומד חלקית ואתם תומכים בעץ החיים שימשיך להישמע קול תורה ברמה

זה זכויות שאין לשער, ואין לך מושג כמה נסיונות וקשיים ד’ חסך לך בזכות עול תורה שאתם נושאים בגאון.

********

דבר ראשון- תודה!!!

אין לכם מושג כמה המיילים האלה מחזקים ושומרים!!!!!

גם אם אני לא תמיד מגיבה!!!

בקשר לנושא של אוכלי המן, אין לי ספק שלכל אחת יש סיפורים על זה.

אני אישית יכולה להעיד באופן כמעט יומיומי על כל מיני סיפורים קטנים שאתה פשוט רואה בחוש שיש פה משהוא לא רגיל ולא טבעי.

לפני כמה חודשים עברנו לדירה משלנו ב”ה.

ב”ה, זה עצמו היה צעד מאד משמעותי-
ועל ריהוט אפילו לא חלמנו.
ידענו שנסתדר עם מינימום ולאאאט לאאאאט נתארגן.

מה שקרה זה פשוט לא יאומן:

סבתי, עולה חדשה מחו”ל התקשרה שנבוא לקחת את הריהוט המדהים שלה שהגיע איתה לארץ, אבל עושה לה צפוף את הסלון…

דודתי חזרה לחו”ל אחרי שנת שהות פה – והתקשרה לומר שנבוא לקחת הכל… אפילו מקרר מעולה…
ולקינוח:
אחרי שנרגענו מהסייעתא דשמיא ומארגון הבית המרוהט, אמרתי לבעלי: עכשיו נתחיל לחסוך לארון 4 דלתות לחדר ילדים.

ו… נכון:

יום למחרת  אמא שלי מתקשרת אלי ומספרת לי שחברה שלה עוברת דירה ויש לה ארון 4 דלתות מפורק כמעט חדש שהיא לא צריכה והיא שואלת אם אני צריכה אותו… (אפילו לא אמרתי לאמא שלי שאני מחפשת ארון!!)

עוד באותו שבוע כבר היה לנו ארון ענק ומהמם שמתאים בדיוק לשידה שכבר היתה שם…

כיום כחצי שנה לאחר המעבר עדיין כל פעם שאני מסתכלת על הבית שמלא בכל מה שצריך ++ אני לא מצליחה להכיל את כל השפע הזה שקבלנו משמים!!!

 

ושוב תודה רבה על הכל!!!!!!

תגובות הקוראות לסיפור מנת המן שלי…

בעקבות הנושא שעלה סביב הרגשת

ה”הקרבה” לתורתו של הבעל-

גם אני חוויתי הרבה רגעים קשים בהם הרגשתי שאני

מקריבה ומקריבה ומקריבה.

למרות שתמיד ידעתי שאני עושה את הדבר הנכון בכך 

שאני מאפשרת לבעלי ללמוד, זה לא סתר את הרגשת

הקושי וההקרבה שלי בזמנים מאתגרים יותר.

בס”ד הזדמן לי לשמוע סדרת שיעורים של הרבנית רות וולדמן 

בקול הלשון בנושא זה וזה ממש שינה את כל ההסתכלות שלי

והטעין אותי בכוחות עצומים!!

הרגשתי שינוי באופן ממשי ביותר שאפילו בעלי הרגיש בו מיד.  

ממליצה לכל אחת לשמוע… 

המספר – 036171111

ניתוב – 

1 (עברית..) –  5 (שיעורים לנשים) – 7 (חינוך ילדים ושלום בית)-

4 (הרצאות לנשים בענייני שלום בית) – 1 (הרבנית וולדמן) – 

2 (תרומת האישה לתורת בעלה) 

וכמובן תודה עצומה על המדור המקסים!

אין לי ספק שמושקע בו מאמץ רב מאד

וזכויותיו לאין שיעור!

תזכו לברכה והצלחה ותמשיכו לחזק…

כמה, כמה סיפורים כאלו יש! נכתוב עליהם ספר! 

אולי פעם תעשו ספר כזה?

על הפאנית, שהוסיפה לי במחיר של הפאה, חצי שנה אחרי החתונה, בגלל תיקון, תוספת של 800 ש”ח.

הייתי זו”צה טריה. וכשיצאתי ממנה התקשר בעלי להגיד שעכשיו חילקו שיקים במיר (750 ש”ח).

החופשת לידה שחזרתי ממנה וראיתי שהחור שנוצר לנו בבנק בגלל ההפרשות לפנסיה שהמעסיק מקזז בשכר הראשון אחרי החזרה – הוא בסך 2000 וקצת, ובעלי מתקשר אלי כמה שעות אחר כך לספר שחילקו עכשיו ממש 3 שיקים במיר! 

אני חייבת לשתף אתכן בסיפור מדהים שקרה לי השבוע-

ביום שני השבוע הבוס שלי הגיע לעבודה ובקש ממני להיכנס לחדרו לשיחה. הוא הודיע לי חגיגית כי יחסי עובד ומעביד בנינו הולכים להיפסק בעוד כשבועיים. 

היום יום רביעי ישבתי בבית על הספה ודיברתי איתו עם אבא שבשמים.

אמרתי לו תראה יש לך 6 ילדים שהם צריכים לאכול משהוא… תעזור לי לדאוג להם.

אני נגשת למייל וכותבת לחברה שאני מחפשת עבודה ואם יש לה משהוא להציע לי.

היא רושמת לי תראי קיבלתי מייל לפני 5 דקות עם הצעת עבודה שנראה לי ממש מתאימה לך, קחי את המספר ותתקשרי אליו.

אני מחייגת לבן אדם. מבררת פרטים וזהו-

מחר אני מתחילה לעבוד!!!!!!!!!!!!!!!!

פחות שעות!!!!!!!!!!!

יותר כסף!!!!!!!!!!!!!!!!

כל מילה מיותרת.

מרגש ומחזק מאוד!!

כמובן שגם לי יש סיפור קטן – ענק בנושא:

לפני החגים היו לנו הוצאות חריגות- כיאה לחגים, גם הזמנתי את ההורים של בעלי לסוכות,

מה שאומר הוצאות סעודת חג, וסבתא שתמיד היתה נותנת כמה מאות שקלים עזרה בהוצאות החג- בדיוק החליטה שלא נותנת הפעם.

גילנו שאנחנו בחריגה של למעלה מאלף שקלים, כשאנחנו מאוד מתאמצים לא להיות במינוס מטעמים הלכתיים בעיות ריבית וטעמים כלכליים.

אבל התחזקנו באמונה שהוצאות שבת וחג חוזרות ומי שהביא את הצורך -יביא את הכסף.

ואז- בגילוי אהבה מתוק שמימי-

נכנס לנו לחשבון אלף+ שקלים, בדיוק כמה שהיה חסר.

בדיקה מהירה גילתה שהביטוח לאומי החליטו להחזיר לי הפרשי חישוב דמי לידה שהגשתי 9 חודשים קודם!!!

ואם זה לא מן, אז מה זה מן?

תודה על החיזוקים לאוכלי המן!

אמת אמת אמת!

ומבשרי אחזה ב”ה-

מלבד הס”ד המופלאה בכל הנוגע לפערים לא מציאותיים בין ההוצאות להכנסות שמסתדרים מעל לדרך הטבע,

ומתנות חינם פה ושם שאנו פוערים את פינו לעומתם בתודה ובדמע,

בדיוק השבוע חשבתי גם שאחד מהניסים שליוו את בנ”י במדבר היה:

“ושמלתך לא בלתה מעליך” (דברים ח,ד)

מסביר רש”י- …. ואף קטניהם כמו שהיו גדלים היה גדל לבושם עימהם…

וזה מסביר איך:

התינוקת בת השנה לובשת גופיות של  3-6 חודשים ולא אומרת צר לי המקום,

הילדים לובשים מעילים שהייתי בטוחה שלא יעלו עליהם כבר החורף השלישי, והם עולים גם עולים ומחממים יפה.

החולצות הלבנות של שנה שעברה עדיין טובות על הבן, אפילו שרשמית זו כבר ממש לא המידה שלו…

ישתבח הבורא!

סיפור מהימן ששמעתי , מתאים לתגובות האחרונות:

נוכל ללמוד רבות מסיפור בן זמנינו, על זוג שנישא והתגורר באשדוד. סיכמו בני הזוג בינהם בתחילת החיים כי האישה תיקח ע”ע את כל עול הבית כדי שבעלה יהיה פנוי לתורה ובתמורה יתן לה אישה חצי מחלקו בגן עדן.

ואכן האישה כבסה, בשלה, נקתה, רחצה, הלבישה, האכילה, ספרה, וגו’ וג’ (ואף פעם לא גומר….)

וביום אחד חורפי, כשגשום היה בחוץ, וחורפי אף בפנים, בא הבעל לאשתו בבקשה לשהות השבת אצל רבו, בירושלים. העייפות, העומס והסוללה המרוקנת דברו מתוך גרונה של הצדקנית כשאמרה לבעלה- בדיוק חשבתי על כך שאמנם היה ביננו הסכם על קבלת חצי מחלקך בעוה”ב ובתמורה אני מתאמצת כ”כ בכל סדרי הבית. אחרי 120- לך יהיה גן עדן עצום ותהיה בחברת כל הצדיקים הגדולים, אך אני שעובדת ועובדת, אין לי זמן לעשות לנפשי כלום וממילא אגיע בעירום ובחוסר כל ומי אמר שגם בבי”ד של מעלה יכבדו את ההסכם הזה. אם אתה כבר נוסע לרבי לשבת, תשאל אותו האם ההבטחה תקפה גם בשמים. הסכים עימה אישה ונסע בשמחה.

במוצאי שבת כשבא להפרד מרבו שטח בפניו את השאלה, ואת הקושי של אשתו. וכך ענה לו רבו, בעל הפני מנחם: בודאי שההסכם תקף בשמים, אבל אתה שוטה גמור- למה לא בקשת ממנה חצי עולם הבא שלה…

אילו זכויות אדירות לאישה שזוכה לתורה!

מכיוון שקבצי התגובות נהיו ארוכים, חשבתי שאולי כדאי להזכיר לשמורות שיזהרו לא לקרוא את זה בזמן העבודה.

גיליתי שבלי שאני שמה לב אני גוזלת המון זמן על זה.

מצד שני קשה לי לוותר ולא לקרוא, זה מאד מחכים ומחזק.

הפתרון שמצאתי – פשוט להדפיס את כל החומר שמגיע מהשמורה כולל המגזין והכל, ולקרוא בנסיעות או בזמן פנוי בבית (עם הכוס קפה…)

(כמובן שגם זה צריך להיות בהסכמת המעביד – זה יוצא המון דפים…)

ממש יפה ומחזק נהנית לקרוא

תביאו עוד סיפורים של השגחה פרטית בעול התורה.ממש עץ חיים היא למחזיקים בה במיוחד בדור שלנו רואים זאת בחוש

אשריכן…

מדהים מדהים מדהים!!!!!

אין מילים!!!!!!!!!!!!

תגובות הקוראות לסיפור מחפשת בשבילים…

שלום,

לפני הכל, אקדים ואומר שהמיילים של שמורה ממש מחזקים ויפים.

אני בכל זאת מרגישה צורך הפעם להגיב על הסיפור של שבוע שעבר.

ראיתי שהרבה כבר הגיבו ונתנו הערות ממש חשובות.

נראה לי שיש נקודה שלא הועלתה והיא ממש חשובה:

ואני מתכוונת לכל העניין הזה של ההשוואתיות.

כל הסגנון של “בטח יש לכן לחלוחית בעיניים”, “על כזה בעל כל אחת חולמת” וכו’

שכחתן פה נושא שהוא הבסיס של חיי נישואין:

היופי בעם ישראל זה ב-“מה טוב אהליך יעקב” – שכידוע המשמעות היא שכל משפחה מתעסקת אך ורק בעצמה ולא בודקת מה קורה אצל אחרים….

המהות והבסיס של נישואים זה שאני ובעלי מסתכלים רק אחד על השני!! אף אחד אחר לא אמור להיות בתמונה!!!

אבוי לאישה שמשווה את בעלה לבעל של חברתה, או להפך בעל שמשווה את אשתו לאשת חברו!!!

וזה לא משנה אם ההשוואה היא על היבטים גשמיים של הבעל או היבטים רוחניים שלו.

כמובן שבכל תחום בחיים לא אמורים להשוות מול אחרים, אבל בנישואים זה האלף בית.

שלא לדבר על זה שאישה צריכה לכבד ולהעריך את בעלה בכל מצב! גם אם הוא סנדלר! אבל זה כבר נושא אחר שכבר הועלה.

אישה מתחתנת בשביל להיות אישה טובה לבעלה, לא כדי להיות המשגיח שלו!

אני אשמח מאד אם תפרסמו את התגובה,

שוב תודה על כל החיזוק!!!

תגובה לתגובות של שבוע שעבר

הערה כללית: סיפור אף פעם לא יכול להתאים לכולן, לאחת הוא מוריד ולאחת מעלה, בואו נהיה בוגרות ונסנן לעצמינו… 

אני עובדת בצהריים למרות שאני לא עובדת הרבה שעות וגם אצלי התרחש שינוי בגלל ילד שלא מתאים לו צהרון 

התחזקתי מאוד מהסיפור, כנראה הוא נגע לכל אחת שכן לוקחת את הילדים בעצמה או שיש לה איזהו קשר לזמן הזה

הדיון באיזה מידה לקחת על עצמי את העול ומתי להיצטרך את בעלי כשותף, הוא דיון שחייב להיות ערני כל הזמן , מצד אחד היצר הרע יש לו הרבה מה לומר.. ולספר לי על צרכים לא אמתיים שלי ויש הרבה מקום להתגבר כל פעם עוד קצת. ומצד שני כן נכון לעבוד רק לפי מגבלות הכח שלי הנפשי והפיזי אסור להתבלבל ולשכוח שהמטרה האמיתית היא ללכת בדרך ה’ ולא לשים סטופר על כמות שעות הלימוד של בעלי.

 כשאנחנו נתקלות בקושי מסוים או בפרשת דרכים ולא ברור מה נכון לבחור , דבר ראשון צריך תפילה לסייעתא דשמיא לבחור נכון, אבל יותר מזה לנסות לעשות את הצעד הקטן שיוביל אותנו לעשיה מקסימלית מבחינתנו, זה מה שנדרש מאתנו והשאר בידי שמייםבהצלחה בדרך ד’ של כל אחת ואחת כמו שנדרש ממנה

שלום רב,

גם לי חרה ענין הפירוט על הבעל הצדיק.

כל אחת קבלה את הבעל המדויק שלה משמים

שבבית כל אישה רואה גם את הקשיים של בעלה , אם זה לקום/לשמור על סדרים או כל דבר אחר  צריך לזכור שזה לא מפחית בערכו של בעל שבחר בלימוד תורה

אבל,

מענין לענין באותו ענין

יש נושאים אינדבדואלים שכל אחת ואחד בעבודתו הפרטית והאישית,

ואין ענין לספר/לשתף/להוציא עיניים.

מצד שני למה אנו חוששים לדבר על פרטים שקשורים להלכה?

יש הלכה. היא ברורה. היא מחייבת,

הקב”ה דורש את זה!

לומר מה שאני מול אלוקים זה קצת אני דתי בלב. קצת כוללני מידי. מה שתעשי יהיה טוב.. העיקר שאת רוצה… וכו..

קו ההלכה הוא המינימום הנדרש.

ואנו לא מתביישים לרדת לפרטים, על זה גאוותינו שבכל צעד ושעל בדרך יש הוראות ברורות מה מוטל עלינו לעשות.

תודה רבה ויישר כח על ה-כ-ל.

צר לי. אני חושבת שהביקורות על הסיפור הקודם ‘מחפשת בשבילים’ נובעות מחלישות ולא להיפך.

כל השיח הזה שאנחנו צריכות לקבל את הבעלים שלנו כמות שהם ולא להטיל עליהם את הציפיות והשאיפות שלנו, הוא יותר מחליש מאשר מחזק. אמנם יש בו הרבה מן האמת. אך תסבירו לי, אם הייתן אומרות את זה לברוריה הנביאה, היה יוצא משהו מבעלה?????

אז כן, לאישה היהודיה יש המון כח והמון חכמה מיוחדת לנתב את בעלה ולהיות עזר כנגדו כדי שיגדל יותר ויותר בתורה. אז נכון שהיא צריכה להשתמש בבינה היתרה שניחנה בה כדי לעשות זאת נכון ולא לגרום להיפך…. אבל אנא, אל תחלישו!!

תמשיכו לשלוח סיפורים מחזקים שכאלה ולהפיץ את המסר ואת האמת הפשוטה הזו!!

תודה על שליחת התגובות לסיפור “מחפשת בשבילים”

מחזק מאוד לקרוא את התגובות והשאיפות של כל הצדיקות בשמורה!

תודה רבה. 

התגובות לסיפור “מחפשת שבילים” חיזקו אותי יותר מהסיפור עצמו. נתנו ראיה נכונה, אפשר לומר ממש הצילו אותי !

תודה !

תגובות הקוראות לסיפור מחיצה שמתעכבת

מסכימה עם התגובה שדברה על כך שהמקומות שאנחנו עובדות בהם כ”כ מקולקלים.

אני לא בטוחה שהרבנים שמתירים לנו לעבוד בהם יודעית את גודל הקלקול והפריצות 🙁

כואב.. האם זו הדרך הנכונה?

בנוגע לאמירה של הרב וואזנר: השולחן הזה ראה הרבה דמעות בגלל שהנשים מפרנסות..

שלא נשגה באשליות: אם הגברים היו יוצאים לעבוד המכשולות היו פי כמה 

כי לנשים בכל זאת היצר מוסתר, ועם שלום בית טוב המוגנות גבוהה.