תודה לך יקרה על הסיפור!
הוא כל כך פשוט וכל כך מצמרר…
אני אף פעם לא מגיבה הצטרפתי לשמורה רק בשביל להרגיש קצת יותר יהודיה.
אני עובדת בעבודה מקסימה ומאתגרת עם גברים חרדיים בהפרדה אבל עם הרבה ממשקים.. אחד מכלי העבודה הכי מרכזיים זה הווסטאפ, לדוגמא: יש קבוצה של כל הצוות ואני צריכה כל פעם לבקש שישלחו לי תכנים חשובים ודחופים בנפרד במייל , נאלצת להתקשר לאנשים באופן טלפוני ולהרגיש שחודרת למרחב הפרטי.., לבקש “טובות” שישלחו הודעות במקומי במקרה הצורך, וכל זה על בסיס יומיומי. בנוסף צריכה להתמודד עם לחץ ואמירות: “מתי תעשי כבר ותתקדמי.. מה את מתעקשת? יש כל מיני אופציות כשרות כמו טאבלט וכו’..”
האמת, שאחרי כל פעם כזאת אני נשברת וכבר כמעט פורצת את הגבול הזה.(באופן הכי מסונן ושמור שאפשר כמובן) אבל עדיין מחזיקה בשיניים לא לעבור את הגבול האחרון.. ובעיקר לא להשתייך.
הסיפור שלך נתן לי כוח להחזיק מעמד עוד קצת,  אני ממש לא רוצה שהבן שלי ח”ו ירשה לעצמו להיחשף לדברים, כי גם לאמא שלו יש.
רוצה שנקודת הבחירה שלו תהיה גבוהה יותר מזו.
תודה, סיפורך היה מתנה!
נ.ב.
ואם כבר ווסטאפ , נראה לי שאף פעם לא דיברו על ההתמודדות הזאת של הטלפונים “החכמים” או ווסטאפ, בטוחה שזה משהו שהבנות מתמודדות איתו מאד..
אשמח לקבל תגובות, הארות ורעיונות איך אתן מסתדרות, נלחמות ומצליחות..

מצמררררר
זה הסיפור הכי אמיתי. הכי נוגע לכולנו, נוגע בציפור נפשינו.
גם אם הרשיתי לעצמי כל מיני דברים במחשבה שלא יזיקו לי..
לעולם לא הייתי מרשה אותם לילדי.
ואולי זה סוג של מחשבה שיעזור להתגבר ולהתמודד.
לפני שאני עושה משהו אחשוב האם הייתי רוצה שגם הבת שלי תנהג כמוני.
ואם לא, אולי גם לי זה לא טוב.
גם אם הבת שלי לא תראה ולא תדע ולא .., זה עובר בגנים..
אם אני רוצה לשמור עליה, אני חייבת לשמור על עצמי.
כותבת את הנ”ל לעצמי כדברי חיזוק ואולי השיתוף יעזור לי לחזק את עצמי יותר ויותר
תודה – הזכויות שייכות ל”שמורה”

איזה פחד!!
אני חושבת שהילדים שלי לא מעיזים לגעת במחשב  בלי רשותי ובוודאי שלא גולשים באינטרנט חשבתי שהם בכלל לא יודעים מה זה…
אולי אני תמימה?
ברוך ה’ יש לי נטפרי וכל האנטרנט אצלי בכלל הוא רק בסטיק חיצוני שאני מוציאה מהמחשב שאני נעתרת להפצרותיהם להקליד איזה “משהו דחוף”…
אבל מי יודע?
ואולי הסיפור הזה בא להזהיר אותי על להבא
לא לתמיד הם ישארו בני אחת עשרה ותשע שבקושי יודעות לפתוח וורד וצייר (וגם זה רק “בזכות” שיעורי מחשבים בביה”ס)
אולי צריך להתכונן מראש
תודה על האיתות!

אמאלה!!!!
הפחדת אותי בגדול!!!!!
אני עם נטפרי, ואני לעולם לא אעזוב את הסינון הכי מוגן (אמן!!!)
ואת פשוט מחזקת מאד מאד מאד מאד להשאר שם!!
ולא לפרוץ חלילה!!
תודה על השיתוף המדהיםםם
הדור של היום……………
מחזק מאד כי עבדתי בסביבה דיגיטלית ופרוצה והחלטתי לעזוב למוגן כבר כמה שנים..
וזה נותן עוד כח

היי,
איזה מרגש ומחזק לשמוע,
גם אני עובדת מהבית. עם סמארטפון והגנה.
אז ב”ה נטפרי זו חובה אצלינו,
אבל לסמאטרפון היה לי קשה, קשה מאוד. והתרוץ של העבודה תמיד החזיק.
לא מזמן החלטתי לחסום אותו לגמרי!!!!
וכשאני צריכה אתר שנטפרי לא מאשר אז צריך קומבינה שלמה בכדי לעקוף את ההחסימה,
מה שמורכב ולא מבוצע בשביל לגלוש…
תודה על החיזוק!!
זה קשה!
עלי והצליחי

תודה!
אני מדי פעם מהרהרת על הצורך שלי להכניס הביתה אינטרנט- מסונן כמובן
וב”ה שעד כה הצורך אינו- פשוט אינו. מסתדרים כך.
החיזוקים בנושא חשובים מאוד.
לשמחתי אף בבית הספר קיבלנו תקנון מתוקן.

לא רק טכנולוגיה מסוננת(כמו שהיה עד עתה). אלא ללא אינטרנט.
לפעמים אין ברירה וצריך לחסום. גם דברים מינימלים.
ולכל מי ששואל אותי לאחרונה (עם אנחה)
איך אני מסתדרת בכלל ועוד עם כזה פלאפון ללא כלום (אפילו לא הודעות?
אני עונה שאני מסתדרת מצויין! יותר טוב ממך! J יש לי חיים ב”ה.

על זה נאמר כל מה שאדם עושה, לעצמו הוא עושה.
אגב מכירה את הסיפור על ההוא שהלך לבכות אצל הרב
על בנו שנתפס ברשת האינטרנטית, וירד מהדרך בעקבות כך,
“לא אזכה להיות עם בני בעולם הבא,” בכה האב והמשיך
“הוא יהיה בגיהנום, לא נהיה יחד…”
“דווקא כן,” ענה הרב,
“למה אתה חושב שמגיע גן עדן, לאבא שמכניס הבייתה אינטרנט פרוץ????”
…
לא יודעת אם יש לזה מקור, ואינלי מושג בחשבונות שמיים, (שמעתי באיזה הרצאה..)
אבל המסר וודאי נכון! 
בואו לא נכניס הבייתה פיתויים מידי גדולים לילדים!!!!
תודה על הכל ובהצלחה!!!

סיפור מצמרר!!!
העולם כל כך מפחיד ומסוכן!!!
גם מי שעוד לא מאמין לכל מיני סיפורים הזויים, אחרי סיפור כזה כבר חייב להאמין!!! שגם ילד קטן יודע טוב מאד איך מתעסקים במחשב…
ואם עוד אין לך חסימה של נטפרי, לכי תעשי את זה היום!!! כי גם את צריכה הגנה חזקה, לא כי תגלשי לאתרים אסורים,
אלא בגלל שאין עניין לראות תמונות לא טובות באתרים מותרים, כמו בנקים וכו’.
קצת מגביל בהתחלה, אבל עדיף!!!
זה הצורה היחידה לשמור על עצמינו!!!

אני מרגישה צורך ממש דחוף להגיב
ורק לומר לך תודה על הסיפור המצמרר שלך.
אמנם אין לי ילדים בגיל הזה,
אבל המחשבה על הנסיונות העתידיים של הילדים שלנו מפחידה .
תודה על העידוד שבדברייך על חסימה נכונה שהיא התחלה טובה  (אחרי תפילות כמובן) להגנה הנדרשת

סיפור מפעים!!
אני יכולה לומר לך כמי שמגיעה מבית בו האינטרנט היה פתוח לגמרי מאז ילדות פשוט מחוסר מודעות של ההורים דאז גורם לי בעצמי לדעת כמה חשוב לחסום את האינטרנט בבית לנו וגם לילדים. הנס שעוד היינו כ”כ תמימים אז בילדותינו שכתבנו בסה”כ “דפי צביעה להדפסה”…
הבן של חברה שלי חזר הביתה מחבר ואמר לה “אמא בבית של מנחם הם רק כותבים משו במחשב וזה נפתח!”…
מחזק מאוד! תודה רבה!

כ”כ חזק, עד שפטישים הולמים בי
יש לנו קטע לצעירות, שאנחנו חושבות שגם הם צעירים
אבל לא, את כ”כ צודקת!!
אצלי נמצא איזשהו אתר נורא ברשימה השחורה
ובזמן האחרון אני רואה שהוא מתחיל להפתח לי
ולא עשיתי עם זה כלום
עכשיו, בזכותך!
אני יוצרת קשר עם חברת הסינון
תודה 🙂

מסכימה לגמרי, ראיתי את זה גם אצל הילדים שלי שיודעים להפעיל סרטונים (ממסיבת סוף שנה) בגיל מאד מאד צעיר- הדור הזה נולד עם חוש למקלדת והם יודעים לתפעל את המחשב יותר מאיתנו, לכן סינון ברמה הכי גבוהה זה חובה

מטלטל, מסעיר
ודורש מכולנו….
לשמור על החיים שלנו, לשמור על קורות בתינו….
אשרייך שהשכלת !!!

אישה יקרה!
הייתה לי צמרמורת כשקראתי את השורות שקלטת שהילד שלך נגע במחשב…
ממש הצלת את הילד שלך במו ידייך! אשרייך!
ותודה גדולה ששיתפת וחיזקת את כולנו

כמה מיוחד מחזק ומעורר. תודה שחיזקת אותנו.
וישר כח על האומץ לספר.
ובברכה שלא ניכשל לעולם.

וואי, איזה שיתוף מחזק!!
גם אני עובדת מהבית, והסיפור-שיתוף חיזק אותי מאד כמה צריך להיות עירניים תמיד, גם כשיש חסימה וסיסמה…
יישר כח והרבה נחת מהילדים!!

ווואאאוווו, לא יאומן שזה אמתי !!!!
בדיוק חזרתי מחופשת לידה לפני יומיים… מזדהה מאד מאד.
אבל אין ספק שהשמורה הופכת את הנחיתה להרבה יותר רכה ….

מצמרר ממש.
אשרייך שזכית ולוותה אותך ס”ד בקבלת ההחלטה של החמרת הסינון בזמן.
סיפור כזה מדבר אפילו בלי מילים ומסקנות.

לי אין אינטרנט בבית ואנחנו בחיים ברוך ה’ ומסתדרים מצויין.
אם צריכים משהו מתקשרים.
ואם חייבים אינטרנט הולכים לספרייה או למקום עם אינטרנט ציבורי.
דברים דחופים שלוקחים דקה שתיים עושים בעבודה בהפסקה.
החיים הרבה יותר נוחים ונעימים כך.

כל כך מזדהה!!!!
אתמול ביתי בת ה-9 ביקשה ממני לפתוח עבורה את האתר של “סבתא סורגת” כדי לראות הסברים ודוגמאות.
התביישתי בבקשה שלה! זה מה שעושים עם האינטרנט? ואיך בכלל היא מבינה שה-www זה מה שאמא עושה בעבודה… 🙁

אבאלה
מצמרר אותי
וכמה פעמים הילד הקטן הזה הוא אנחנו בעצמינו…

וואוו! חיזקת אותי! אצלי הילדים לא יודעים שיש מחשב (נייד) בבית- אני פותחת רק בבוקר או בערב אחרי שישנים וזה כל כך קשה להקפיד ב 100%…. עכשיו אני יודעת למה זה שווה.

מצמרר………………….
אשרייך!!!!!!!!!!!!!!!!
לוותר על נוחות זה פשוט אומץ וגבורה אמיתית-
לא פשוט אבל משתלם בהחלט!!
חיזקת אותי מאוד

וואו! מסר נחוץ! כמה שאנחנו רוצות לשמור על עצמינו מראיית וקריאת תכנים מזיקים, הילדים שלנו צריכים שמירה עוד יותר. הם לב האומה, ההמשך שלנו.
ונעמי, ברוכה השבה! חיכינו 🙂

זה חתיכת סיפור…..
אני קוראת הרבה את הסיפורים, כולם ככ מחזקים, אבל הסיפור האחרון הוא משהוא אחר.
שמרת על חסימה, והיא לגמרי שמרה על האוצר שלך.
תודה על החיזוק.

כאחת שעובדת מהבית|
החשש הזה מלווה אותי תמיד
אמנם הקטנה שלי רק בת שלוש וחצי
אבל מטריד אותי בהחלט העתיד
אשמח אם תביאו כלים חינוכיים ומקצועיים בנושא
לפחות כדי שלא אחשוב על הסבה…
תודה על כל התכנים!!!

ואיייי אמאל’ה!!!
הצטמררתי ממש מהסיפור!!

—

מיוחד! ומחזק…. תודה

—

צמרמורת!!
תודה על הערת תשומת הלב!

—

ואי סיפור ממש חזק!

—

מדהים ומרגש!!!!!!!

—

מפחיד…

—

מזעזע.
תודה על השיתוף

—

החיידר של בני לא מרשה מחשב בבית.
זה מציל אותנו.

—

זה פשוט לא יאומן!!
תודה רבה על השיתוף
ירגש וירתיע את כל מי שתקרא
תודה רבה!!

—

מצמרר!

—

סיפור חזק מאד ומפחיד מאד.
סיפור עם מוסר השכל
תודה רבה על השיתוף!
כל הכבוד לך!
שיהיה לך תמיד כוח!