אני אמא לבת 16, מתבגרת, היא הבכורה שלי, אני מתוסכלת, חסרת אונים מול בת שמחליטה לעשות מה שהיא רוצה, מבקשת פלאפון לא כשר, (“להרבה חרדים יש כזה …”) בינתיים השיגה מכשיר ממשהו ,

האמת שאחרי מחשבה וברור עם עצמי הגעתי למסקנה שאני מ-פ-ח-ד-ת, מפחדת לאבד את הבת שלי.

אפשר להבין, לא?

ובכל זאת, בואו נבין עוד דבר: 

כשאמא מפחדת כל כך, מה היא עושה?

לרוב, היא מסבירה, מאימת, מבטיחה, צועקת, מחפשת עצות ובעיקר מת-ו-ס-כ-ל-ת ובעיקר, מנסה לגרום לבת לשנות כיוון

אבל פעמים רבות, הכל הולך הפוך: הקשר גרוע, הילדה מתחצפת והמצב לא משתפר…

למה?

ישנם מושגים שלא “הולכים ביחד”, וישנם מושגים שדווקא כן .

פחד וסמכות – הולכים ביחד? כנראה שלא,

כי פחד מעמיד אותך כאמא במקום החלש, הילדה=מפחידה, ואני=מפחדת, מי למעלה מי למטה?

כשאני כאמא מלמטה אני כבר לא יושבת על הכסא ההורי שמיועד עבורי בפרמידה הביתית,

כשנפלתי מהכסא – משם, מהמקום הנמוך הזה לא תבוא הישועה שלי.

אמא יקרה  “אין לנו שליטה על הילדים”

מה את אומרת על המשפט הזה?

במבט ראשון – נורא ואיום, פשיטת רגל חינוכית, נשמע נורא מפחיד.

במבט עמוק יותר – משפט אמיתי, מי כמוך יודעת… לאף אמא בעולם אין שליטה על הילד שלה, גם ילד שמתנהג יפה ועושה נחת, זה לא כי שלטתי עליו, אלא -הוא בחר להתנהג יפה 

שליטה ואמון – נראה שגם צמד מילים זה לא יוכל לצעוד ביחד.

מדוע לא? 

אם אני מאמינה בילד וסומכת עליו למה שאצטרך לשלוט בו,

אם אני מנסה לשלוט על ההתנהגות שלו – על מי אני סומכת? בואו נזכיר לעצמינו שיש לנו עסק עם ילדים שרוצים לבחור בטוב, 

ו..כן גם בדור הזה, יכולים  לבחור בטוב להיות הצדיקים והטובים ביותר!!!

אומר הרב רייך שליט”א: איך יודעים אם הדור חזק או חלש? איך יודעים כמה כח יש לדור שלנו? לפי גודל הנסיונות שמקבל. כגודל הנסיון גודל הכח, כי בורא עולם לא בא בטרוניה עם בריותיו, ורוצה הצלחתו של כל אדם ובהצלחתו של דור . 

כל ילד שלנו, שמופקד בידינו, רוצה את הטוב ויכול לבחור בטוב הזה,

ישנם מושגים שהולכים מאד יפה ביחד, ונותנים לנו כיוון פעולה

הורות וגבולות – כן הם הטובים ביחד,

אימי מורתי – הרבנית לאה שרמן תליט”א, אומרת תמיד, שיותר ממה שחשוב מספר הגבולות בבית חשוב שהילד ירגיש גבולות שהם בגדר קיר, עד הסוף ובלי פשרות,

ממקום של בטחון בסמכות אנו נציב את הגבולות שנכונים לבית שלנו, נכונים לערכים שעליהם גדלנו בלי להתבלבל,

לא באנו לעולם לשחק, ובורא עולם רוצה משהו מאיתנו ומהילדים שלנו, והם יכולים למלא את הרצון האלוקי ולהמשיך דרך, כמו שאנחנו המשכנו, למרות הכל.

כשנציב את הגבול שנראה לנו נכון, כדאי שנזכיר לעצמינו שאנו כהורים אחראים על החינוך, והילד אחראי על הביצוע של החינוך.

ולסיום, שלושה מושגים (מוסיף והולך…) שהולכים כ”כ יפה ביחד:

אם אמון ואמונה,

אני האם יודעת בוודאות שיש על מי לסמוך גם אם אני דורשת, דרישה מביעה אמון, אני סומכת עליך ילד יקר שלי שאתה רוצה בעצמך את הטוב הזה, ויכול להחזיק בו חזק. ומאמינה בבורא עולם שנתן ויתן לך את הכח.

גם הסיפור של שבוע שעבר וגם הסיפור של השבוע פשוט מ-ז-ע-ז-ע-י-ם!!!! (פשוטו כמשמעו)
רציתי לומר שהם מחזקים גם את המחוזקים!

אצלנו ב”ה בהוראת רבני הקהילה אין להכניס מחשב הביתה, וגם אם יש אישור מיוחד להכניס בשל צורך גדול הילדים מתרחקים ממנו כמו מאש, מוקצה מחמת מיאוס – 

אין הצר שווה בנזק המלך!!!!

הסיפור מאוד חיזק כי ברור שזה לא קל בדור שלנו לא להחזיק מחשב ( זוהי התמודדות יומיומית הדורשת התנהלות יותר מורכבת , יותר ארוכה וכו’) ועוד לעשות זאת בשמחה…
הרבה פעמים הייתי חולמת להישאר בבית עם ילד חולה ולעבוד מהבית, הכי קל , הכי פשוט, הכי משתלם.
ולעיתים יש לי צביטה קטנה בלב – למה לא? מה הבעיה? ועוד כל מיני קולות מחלישים,
אבל אחרי שקראתי את הסיפורים הנ”ל הודיתי לה’ מליון פעם על ששם אותנו במקום הזה, כמה קשה – ככה שווה – למען דור העתיד! (וההווה)

כמה עצוב וכואב
אבל חייבת לספר גם על חברה וגם קצת עלי

היינו ילדות ביישוב ספר רחוק מהעין אי שם ודווקא הממשלה נורא דאגה לנו למחשב לכל ילד כולל שיעורים להכרה בסיסית של המחשב – בחינם… היום אני יודעת להעריך את אבא שלי שידע והביט לרחוק מה יצא מכל זה אבל רוב החברות שלי הלכו למתנס והייתה להם קבוצה חרדית לגמרי הם אפילו לא ידעו שהמורה חילוני אבל מי שנרשם כבר נרשם… לא הרבה מצאו את העוז להוציא את הבנות  ואז קבלו מחשב מתנה לא מחובר לרשת אבל מלא בתכני למידה…. למידה כמובן במבנה הצר שלה לפי ראות אותה שרה… היו את התמימות היו את החכמות שלא הצליחו והייתה את המסכנה שהבינה יותר מכולם וגילתה שם אוצר של סרטונים “רפואיים” או “לימודיים” והייתה את הסקרנית שהיא קראה לה לראות את המציאה והייתה הסקרנית (שלמזלה הטוב היא לא השכילה או התמחשבה….) והלכה אותה הסקרנית ואמרה לכמה חברות “רוצות לראות משו”? הם הלכו לאחת עם מחשב וראו… וזהו מעשה בלי סוף כי ידידתי שהייתה חכמה מכולם עדיין מחפשת את עצמה בעולם…

ואם למישהו עדיין לא ברור מהן סכנות הממשלה המצופות שוקולד
אז עוד סיפור קטן ובראשי פרקים כדי שלא יבינו במי מדובר
לפני כמה שנים שוב שטפה רוח נדיבות…  והפעם נשות הכפר היו הקרבן הן קבלו מחשב ולימודי גרפיקה (הם התעקשו שזו תהיה אישה…) וזהו הלכו הביתה  בלי שיצא לרובם מזה כלום חוץ מאחד שישב ולמד את כל מה שאישתו למדה בשקיקה ובסקרנות ואחר כך הלך בעצמו לאישו מכללה או משו בסגנון כי הרי זה לא היה לימוד רציני במיוחד וזהו משם הדרך הסתובבה שמאלה ואם תראו אותם היום לא תראו את האנשים שאנחנו ראינו אז לא תראו בהם שום סימן למה שהיה או שהיה אמור להיות

ואם כל זה לא מספיק
אז עוד סיפור אחד ודי
מישו העביר לי תיקיית שירים מישהו נאמן שאני יודעת שהוא מעביר רק שירים ורק משלנו אבל כשהעברתי אותם לנגן הבנתי שלא רק דיסקים נשרטים לא היו שם דברים נוראיים ממש אבל בהחלט זו דלת אחורית…………………………………………..
ואם תרצו עוד פרטים לסיפור של יום שלישי אשמח להוסיף
רוב תודות לכם!!!

מה יגיד דור הביניים ששלחו אותו ללמוד תכנות כדי לפרנס בית של תורה וההורים והמורים לא היו מודעים לכל הבעיות שיש בתחום ולא היה חסימות בכלל, אולי דברים שלא שווים את השם חסימה ובטח שבמשרדים לא היה חסימה ולא שמעו על זה בקושי גם לא במשרדים של דוסים  ולא היה שמורה ולא דברו בכלל על סכנות האינטרנט ולבד לבד היינו צריכים להבין כל דבר וזה לקח הרבה זמן יקר ומיותר והרבה דברים שלא היה צריך לראות ולשמוע ראינו וגם שמענו וגם ידענו וזה עצוב לחשוב על זה 

גם אני הייתי כך…
בלי אינטרנט בכלל – במשחקי מחשב.
הייתי גדולה (בשידוכים) ומצאתי את עצמי יושבת ליד המחשב שעות
גמרתי עבודה זמנית ופשוט חיפשתי תעסוקה. הייתי פשוט משועממת!!!
עד שה’ האיר את עיני וקלטתי שאני מכורה ושהמשחקים מרצדים לי כל הזמן בעיניים!!!
הגמילה היתה מאוד קשה, והידיעה על שקיימת “שמורה” כזו הגיעה לי ממש בסיום התהליך…
תודה לשמורה שנותנת תמיד כח!!!
ושה’ יתן לנו תמיד כח להמשיך ולהתגבר – ושכמאמר הבדיחה: “נתמכר” רק לאנשי קשר  ב”סמסונג-אברכים”… 

לצערי גם אני הייתי שם..

ילדה חכמה מידי, סקרנית מידי ורוצה לבלוע ולדעת על כל העולם.

לנוחיותי.. המחשב בבית הורי לא היה חסום כלל אלא רק מוגן ע”י סיסמה, ולעקוף אותה לא היה לי קשה, ככה נחשפתי לתכנים גרועים והורסי נפשות, עד היום למרות היותי נקיה וחסומה – זה משפיע עלי.

הבעיה הקשה היא שמי שצריך לראות את הסיפורים האלו לא נמצא במאגר של שמורה…

בכל מקרה אל תקלו ראש אף פעם, גם מחשב חסום צריך סיסמה, וסיסמה שמשתנה כל שבוע, לצערינו הילדים היום חכמים יותר ויותר, כך שכל עוד לא צריך- לא להשתמש בכלל!!!

אני רוצה להדגיש כמה דברים:

1. אני מכירה באופן אישי נשים שחושבות שילד שניגש לאינטרנט זה סיפור קיצוני ומוגזם. חשוב לי להדגיש שמניסיוני הקצר בעבודתי עם ילדים + מחשבים גיליתי שהילדים היום יודעים הכל. הם מסתדרים מצוין בלעדינו ומגיעים לאן שהם רוצים (ולא רוצים)! חשוב להבין גם שיש הבדל עצום בין ילד של היום שאין לו מחשב בבית לילד של פעם שאין לו מחשב בבית. זה לא אותו דבר, הידע של הילד של היום הרבה יותר נרחב למרות כל השמירות וההגנות.
2. בואו לא נשכח שהסיפור עם הילד בא על מנת לצמרר אותנו במיוחד, אבל גם אנחנו המבוגרות ממש לא יכולות לחשוב שאנחנו מוגנות. אני אישית, שמורה ומוגנת שכמותי, מצאתי את עצמי יום אחד מחפשת שוב ושוב (כמו ילדה קטנה) בדיוק את הדברים הבעייתיים, ותאמינו לי, שאם רוצים, גם ב”נטפרי” אפשר למצוא דברים…., וחוץ מזה, שכשאת נמצאת במקום כזה (רע ומר) ומוצאת את עצמך נתקלת פעם ועוד פעם במסך החסימה, את בהחלט יכולה למצוא את עצמך מחפשת אחר דרכים קלות יותר, חלקלקות יותר. ויהי רצון שלא תבינו אותי לעולם! אני רק מבקשת שתדעו, אף אחת מאיתנו לא מוגנת.

תודה רבה לכולכן, אתן נותנות לי כח.

היי אביגיל.
תודה על השיתוף.
אני בדר”כ לא מספרת, אבל השיתוף שלך גרם לי לפתוח:

כאן המקום הורים יקרים להזהיר אתכם. אני מזדהה עם כל מילה. בזמנו לפני עידן הסמארטפונים/טאבלטים וכו’ ובקושי אינטרנט היה. ההורים שלי הרגישו ממש חזקים בזה שלא היה אינטרנט והיו רק סרטים ‘כשרים’ ומעט התגלש פה ושם לסרטי ילדים מצונזרים וכד’, והרגישו כי הם מספקים לנו את יצר הסרטים כך שלא נחפש בשדות זרים.
אבל אז גדלנו..
ובשקט בשקט כל אחד הביא אונקי מחבר, סרטים מחנות ( 6 בבמאה בתחנה מרכזית) והיו אילו סרטים גרועים מאוד, שנחשפנו אליהם אני ואחי הקטנים. הדברים עברו בין החברות ונחשפנו בבית הספר בגיל צעיר מאוד לשאול תחתיות. בנות צנועות וחסודות למשפחות איכותיות בבית ספר השכונתי, ישבנו יחד וראינו סרטי תועבה לכל דבר, תחת הכיסוי של “למידה למבחנים” ולא, אצלינו לא גילו זאת. ב”ה נשארנו כולנו חזקות והתפזרנו בכיתות שונות ובסמינרים שונים.
וגדלנו, ולמדנו לבד להפסיק.
אבל הדברים מחלחלים, מקררים, משפיעים. לוקח זמן רב מאוד, למחוק את המראות, האווירה והטומאה. 
לכן, הורים יקרים,
מחשב הוא לא דבר תמים, לא בביתכם ולא אצל החברה החסודה של ביתכם.
פיקחו אוזניים ועיניים, ושימו לב. גם ללא אינטרנט, וגם עם נטפרי.
שימו לב אל הנשמה!

וואו ועוד פעם וואו
חייבת לשתף שהיום השתתפתי בכנס של מנורה מבטחים בחיפה.
בכנס דובר על פנסיה , קרנות השתלמות ביטוח מנהלים ועוד.
בין השאר הייתה הרצאה שלימה על מתקפות סייבר -וביטוח כנגד.
המרצה שאל האם יש למישהו פלאפון “לא חכם”.
מישהי בקהל אמרה משהו כמו לחרדים יש והמרצה שמבין מאוד בתחום אמר שהוא מכיר את החרדים ויש להם פלאפון חכם … (אני כשלעצמי בד”כ לא מרימה את קולי אבל הרגשתי שהייתי חייבת)
אז הרמתי את ידי והוא ביקש לראות- מרחוק.
הוא ענה שא”כ אני (בין היחידים) בטוח מוגנת. והוא לא מבין איך אני מסתדרת בלי וואטסאפ (רק אלוקים יודע…)
הוא התכוון וגם דיבר על להיות מוגנים מפריצות למכשיר ועצם זה שכל אחד שקצת מבין יכול לגלות עלינו נתונים בעקבות האפליקציות הפשוטות ביותר אפילו כמו מצלמה.
אני יודעת ב”ה שאני בטוח מוגנת ולא רק מהבחינה הזו אלא מכול הזבל שבחוץ…
אז אשרינו שזכינו!
ואם דובר בכתבה הנ”ל על סיכון בכמות גבוהה!
אז מכול הסיבות, מכשירים כשרים הם מוגנות ברמה גבוהה!!!!!!!!!!!
תודה רבה על כל הפעילות הנפלאה שלכם -שמורה שמחזקת אתנו להיות שומרים ומוגנים.

מעולם לא הגבתי.
אבל תמיד אני נהנית לקרוא את התגובות.
חשוב לי להוסיף, מעבר למה שכותבים על האינטרנט.
יצא לי השבוע לשים לילדים שלי סרט של “החתונה של אבא ואמא”… תוך כדי הלכתי להרדים את התינוק… אחרי דקה, אני שומעת צחוק מהסלון. הבת שלי, בת ארבע וחצי ! כיבתה את הסרט והתחילה לשחק לי במחשב. ואני שומעת אותה אומרת: הנה סרט כזה וכו’ מרוב לחץ, שמי יודע מה היא תראה שם (ומספיק סרטונים מ”המצחיקים” ששולחים למייל מדי יום ביומו, ואני מורידה בשביל לראות… – עם תכנים שלא הייתי רוצה שילדה בת ארבע תראה), חזרתי מהר לסלון. לשמחתי הרבה היא רק פתחה תמונות , הגדילה תמונה אחת (כן, עם האצבעות על המסך מגע – מאיפה היא בכלל יודעת איך להשתמש באגודל ובאצבע בשביל זה?!?!?) וצחקה שהיא עושה סרט.
המסקנות שלי מכך הן רבות, ולכן אני מגיבה…:

1. אפילו ילדה בת ארבע יודעת להגיע להמוןןן דברים (מפחיד)
2. לא צריך אינטרנט בשביל לראות דברים לא טובים…
3. מחשב – צריך להיות הרחק מהישג ידם של ילדים, לפחות כמו אקונומיקה וסנט מוריץ…

ושוב, תודה על החיזוק שאני מקבלת מכן כל שבוע מחדש !

תגובה לסיפור זה ולסיפור הקודם דף הבית לשים לב,
אני גרה בשכונה חרדית ויש לי בבית מחשב נייד עם חיבור נייד למייל ולאינטרנט מסונן ע”י נטפרי, מעבר לזה לא התקנתי שום תוכנת חסימה על המחשב, הסיבה היתה כי אני גרה ביחידה הזו כבר 7 שנים ומכיון שהיא נבנתה על הגג (רחוק יחסית משכנים) לא היה בה אף פעם קליטה אלחוטית (בחיפוש לא היה נמצא אפי’ רשת אחת). וזהו לפני שבועיים פתאום זה השתנה. הדלקתי את המחשב והיה חיבור לרשת למרות שלא התחברתי, והגלישה היתה ללא סינון. אז אמנם זה לא דרמטי כמו הסיפורים שפורסמו כי אף אחד לא נחשף לשום דבר, נודעתי לתוכנה של נטפרי שחוסמת כל אפשרות של גלישה אחרת מהמחשב שלא דרכם, (ווי פרי, ההורדה וההתקנה פשוטים מתוך האתר שלהם.) בקיצור: למעננו ולמען הילדים צריך להזהר ולדאוג לחסימה הרמטית מכל הכוונים.

בדור של היום חשוב ממש המון מודעות לזה שההורים לא יודעים עד כמה הילדים חכמים ונולדים עם הטכנולוגיה ביד
אומרים ש:
אם את צריכה עזרה במחשבים וכו’ תנסי לבקש מהבן שלך בן ה – 20
באם הוא לא ידע תנסי לבקש מהבן בן ה – 10
ובאם גם הוא לא ידע תבקשי מהבן בן ה5 כי הוא בטח יודע…!

ותמיד צריך לקחת בחשבון שגם במחשב תמים בלי שום חיבור לאינטרנט
כל ילד בן 10 יכול לבוא הביתה עם אונקי קטן בכיס שהחבר נתן לו לצפות
ולכי תדעי מה יש בתוכו…. שה’ ישמור

עצוב 🙁
לבכות את המצב……
תודה על האומץ לשתף!!!!!

רק הערה קטנה במחשבה שניה:
אני חושבת שלהוציא את המחשב המפתה מהבית ולומר שלום עלי נפשי, אין די בכך,
גם אם אין מחשב בבית יש בהחלט מקום להסביר לילדים את ההשקפה הנכונה ביחס לטכנולוגיה,
הייתה לי חברה שלא היה להם מחשב בבית, (אני חושבת שמטעמים חינוכיים)  אבל אצל חברות, מחוסר מודעות, הכל היה חופשי…. לעומת משפחות רבות וטובות שאמנם יש מחשב, ויחד עם זאת יודעים להשמר- יש מחשב אבל אין אינטרנט וסרטים וסרטונים וקליפים ומשחקים ושאר מראין בישין… ובכלל מחשב זה לא מקור לתעסוקה או בילוי. נכון שהכי קל להוציא מהבית ולישון בשקט, אבל העולם הטכנולוגי של היום, מוצף בגירויים ופיתויים מחוץ לבית. וכמעט מחייב חשיפה שעלולה לפגוע… אז בואו נהיה ערניים וחכמים,  נוציא מהבית כל מה שאפשר כדי להשמר, לא נכניס ח”ו שום דבר שעלול לפגוע, לפתות, להפיל, להכניס מושגים וכו’.. (כן, גם בסרטונים ה’תמימים’ יש זבל מסוכן….. בעיקר לנפש) וכמובן נסביר לילדים איך לנהוג גם כשנמצאים אצל חברים/בני דודים/שכנים בהמתנה, בנסיעה, בטיולים וכו’, נסביר להם את החומרה,
נזהיר,
נחזק,
נעודד,
ניתן כח,
ונעשה הכל כדי לשמור על עתיד עמ”י.
וכמובן נקיים גם אנו, ושלא יהיה חלילה בבחינת אחד בפה ואחד בלב.
ועוד כמובן אחד שהוא הכי חשוב- תפילה לס”ד.
בהצלחה בכל!!
ותודה.

אני אישית הייתי עם חברת סינון אחרת שהיה ניתן לשנות את מסלולי הגלישה באופן עצמאי ותמיד הכי נח היה לי להשתמש בחסימה הכי נמוכה כדי לא להיתקל יותר מידי פעמים בכיתוב “יש לך אינטרנט עם הגנה” ומניסיון זו סכנה!

אני עם רגישות רוחנית גבוהה – לא נכנסתי לאתרים לא טובים (גם לא לכיכר השבת!) אבל הפרסומות בצד שלא היו נחסמות והתמונות עם קישורים לכתבות תועבה (בלשון המעטה) כשהייתי מחפשת מתכון… הויקיפדיה הלא מסוננת… והבזבוז זמן מול אתר הרצאות משלנו לגמרי גרמו לי פעמים רבות לחלישות הדעת (בין אם זה היה בגלל התמונות והידע הלא טוב ובין אם מהתסכול שלא הספקתי כמו שתכננתי)

ב”ה עברתי לנטפרי, חסמתי אתרים ממכרים משלנו, אתרי חדשות וקבלתי על עצמי לא לפתוח את החסימה (כי נכון שלא אראה דברים לא טובים כי כל תמונה מסוננת אבל בשביל הביזבוז זמן זה היה המענה שלי) ואני כל פעם נדהמת מחדש כמה זמן נוסף לי ליממה ומודה לה’ על שהציל אותי!

הייתי בהרצאה של הרב קובי לוי על האינטרנט, מלווה במצגת של הרב עודד קורנפלד- מומלץ לכל אחת שחייבת את האינטרנט! אבל מה שתפס אותי הכי חזק שהרבה נפלו שם מ…. (אתר שחשבתי עד היום שהוא ממש תמים)!!! כן כן אותו אתר מידע שבו אתה גם נחשף לכתות ולאלים ולסיפורים על עוברי עבירות ולסילופים רבים שהנפש נשרטטת מהם הוא הוא האתר שהפיל חללים רבים! את הלמדנים הטובים ביותר!

ב”ה שהצלינו

והלוואי שנזכה שילדנו יהיו מוגנים לגמרי מהכלי משחית הזה!

סיפור מרגש מאד!
אשמח מאד אם השמורה בכוחה הרב תוכל ליצור או לפחות לעדכן מה הן החסימות הרצויות והמומלצות לפי דרוג על רבני ומאורי הדור

) מאחר ולצערינו יש כל מיני חסימות שהם לא הכי רצויות)
אשמח מאד לתגובה בהקדם מאחר ואני חייבת להכניס אינטרנט הביתה כי יש לי עסק בתחום האופנה ואני מאד מאד בלחץ מהכנסת אינטרנט הביתה
אשמח לשמוע הכוונה ועיצה ממתמצאים ומנוסים
תזכו למצוות!!

הערת המערכת: בעז”ה אנחנו מרחיבים את מוקד היעוץ בכתובת: shoalot@shmura.org

תדגישו שעדיף בלי אינטרנט בכלל וכל נושא הסינון הוא בדיעבד למי שכבר יש לה וחייבת.

וסתם שאלה-
בדיוורי השמורה, הרבה פעמים נחשפו סיפורים של נשים שנפלו בעצמן, ו/או שהתקשו להתמודד עם האינטרנט
מה יעשה הבן ולא יחטא??? באיזו זכות אנו מעמידות את הילדים שלנו בפני הניסיון הזה, כשאנו בעצמנו מתקשות?

לתשומת לבכן, מנסיוני בעבר, סכנה זו אכן קיימת, אבל שמנה לב גם על בתים בהן הבנות משמרטפות. ישנם הרבה בתים שיש שם כלים טכנולוגיים פתוחים, והבנות עושות שם ככל העולה על רוחן. מסיפורים נוראיים שהכרתי אישית 🙁

תודה רבה על כך שאת מעוררת את תשומת לב ההורים.
אשרייך שזכית להיות מאלו שקמים ומתרוממים לפני ששוקעים בשאול תחתית.