מוזמנות לברית. מרחוק…
מייל שהגיע ביום שישי, בדיוק אחרי שסיימתי 4 שעות של קריאת 594 סיפורים שהגיעו בסקר. התינוק הזה הוא קצת של כולכן אז קידמתי אותו לסיפור של היום.
בשמחות אצל כולן:)
רציתי לשתף במדור "סיפור אישי ליום שלישי" בסיפור אישי שלי:
אני עובדת בתכנות ואמא לתינוק מקסים ב"ה שלכולכם יש חלק בו ועוד מעט תבינו—
לפני תקופה הוצעה לי הצעה קורצת מאד בעבודה. באמצע יום עבודה משעמם למדי התקשרה אלי אחת מבכירות החברה והציעה לי למסור הרצאה בנושא מעניין לכל אנשי החברה.
מידי פעם נמסרה הרצאה בנושאים שונים באולם גדול בחברה ע"י עובדים מתקדמים ומומחים.
הופתעתי מזה שפנו אלי והאמת שדי התרגשתי מההצעה מכיון שעובדים ברמה ובאזור שלי אף פעם לא מסרו הרצאה מסוג זה וההצעה הביעה אמון והערכה כלפיי.
אמרתי שאחשוב על זה והחלטתי להתייעץ, כי מדובר לעמוד לפני עשרות אנשים ולמסור…
התלבטתי מאד, כי ידעתי שעקרונית (וכל אחת תשאל את הרב שלה—) מותר למסור דברים מול גברים, ובעצם זו הרצאה מקצועית.
זה היה מפתה, כי זה יכול לקדם אותי ולפתוח לי דלת לעוד דברים וכן לתייג אותי כאחת שמסרה שיחה כזאת כמו אנשים מאד מבינים ומקצועיים…
מה גם שהייתי בתקופה מאד יבשה בעבודה, לא כ"כ מסופקת, והאתגר הזה ממש קרץ לי..
התקשרתי למוקד הייעוץ של השמורה וסיפרתי ליועצת על ההצעה, היא גם התלבטה והסברתי לה שזו לא מטלה שלי בעבודה מעצם תפקידי, אלא סוג של בונוס, כלומר אני ממש לא חייבת לעשות את זה, אבל זה בהחלט מושך אותי..
ניסינו ללבן את העניין, איזו אוירה יש בהרצאות האילו וסיפרתי לה שהרבה פעמים עובדים מתבדחים תוך כדי הרצאות מסוג זה ומפריחים איזו אמרה "חכמה" בקול, וכולם מתגלגלים מצחוק וזה כמובן יכול להצחיק אותי תוך כדי ההרצאה..
ובכלל האם זה מתאים לאשה חרדית לעמוד מול קהל כזה ולמסור??..
ואז ניסתה לעזור לי להבין כמה זה חשוב לי ושאלה אותי האם יש משהו שאני מאד רוצה, קפצתי ואמרתי לה שברור שבשביל משהו שאני רוצה אני מוכנה לוותר על זה.
היינו כבר תקופה לא קצרה אחרי החתונה ומאד חיכינו להיפקד ומיד חשבתי על זה, סיימנו את השיחה והלכתי לספר לבעלי מה היא אמרה.
אמנם זה אולי לא אסור, אבל ללא ספק שזה לא ראוי.
החלטנו שאני מוותרת על זה ואמרנו לה' שהקושי הזה של הוויתור וההקפדה על הצניעות יהיו לנו לזכות…
3 שבועות אחרי זה התבשרנו ב"ה שאני בהריון.
התרגשנו מאד, והסיפור רק התחיל..
כמו שסיפרתי מאד לא נהנתי בעבודה באותה תקופה והעברתי את המסר לבוסים שלי, ואלה הציעו לי כמה תפקידים אחרים בחברה.
אחת מהאופציות היתה משרה בצוות רציני ומקצועי מתחום אחר לגמרי ממה שעסקתי בו עד אז שיכול היה ממש להעשיר אותי בידע ונסיון ברמה גבוהה בעולם ההייטק.
זו היתה אופציה ממש מגרה, אבל הבעיה העיקרית היתה שידעתי שלהכנס לצוות הזה (בגלל דרישות התפקיד ועוד..) פירושו – התמודדות עם נסיונות יומיומיים ומאד פחדתי להכנס לזה.
עברתי שבועות ארוכים של התחבטות בין התפקידים השונים שהוצעו לי, יתרונות וחסרונות של כל אחד מהם, וזה לגמריי לא היה פשוט…
מצד אחד, התפקיד הזה היה נראה המקום המתאים לי ביותר מבחינה מקצועית ומצד שני, הנסיונות הלא פשוטים שכרוכים בו.. ואולי אני יכולה לשמור שם על עצמי?…
זכרתי את ההתלבטות הקודמת שלי בעבודה, שראיתי בחוש איך הקב"ה אהב את הוויתור שלי ושלח לי ישועה באופן מיידי, וחשבתי שאולי מדובר פה בעוד נסיון..
הפעם ההחלטה היתה קשה הרבה יותר כי לא היה מדובר במשהו חד פעמי כמו ההרצאה ההיא, כי אם החלטה שתשליך על היומיום שלי בעבודה.
שוב התייעצתי, ולבסוף ביקשתי מהם אופציה אחרת שלא הוצעה לי אבל היתה כשרה למהדרין וגם יכלה לקדם אותי בתחום מסוים..
אחרי תקופה קצרה היה חשש כבד להמשך ההריון ובלי פירוט יתר – עברנו תקופה מלחיצה ולא פשוטה בכלל.
נזכרתי איך הקב"ה הושיע אותנו ופקד אותי ואמרתי לבעלי שאם הכל יסתדר ואזכה ללדת ילד בריא ושלם, אני אפרסם את כל הסיפור הזה לשמורה.
עברו עוד כמה חודשים מלווים כמובן בהרבה תפילות וחיזוקים, בהם ראינו נסים גדולים וב"ה זכיתי ללדת בן בשעה טובה, כשהכל עבר בשלום למרות כל הסיכונים והחששות. (כמה וכמה רופאים חילוניים התפעלו מאד ואמרו לי "ה' אוהב אותך", "ישתבח שמו"…)
אז זה הסיפור שלי, אני השתדלתי להתגבר ולשמור על עצמי וממש הרגשתי איך ד' שומר עלי מעל הטבע…
שנזכה כולנו להיות תמיד שמורות…
תגובות הקוראות לסיפור מוזמנות לברית. מרחוק…
אני לא יודעת איפה מגיבים לסיפורים, ובד"כ גם אין לי זמן להגיב, אבל הפעם הרגשתי ממש חייבת:
קודם כל מזל טוב חם!! הרבה נחת!
שנית – ממש הופתעתי מהסגנון שנכתב כביכול זה לא ממש אסור בפני גברים.
אני לא יודעת מי בדיוק עומד מאחורי הקו שדיברת עליו, אבל אני שאלתי שאלת רב על העניין הזה, והוא בירר לי זאת מכל הכיוונים, אומנם הדגשתי שאני לא מחפשת היתר, אלא רוצה לדעת מה דעת ההלכה מלכתחילה לחלוטין (לא חומרה ולא היתר, אלא מה אומרת ההלכה)
זה היה כאשר פנו אלי מטעם החברה שעבדתי בה והציעו ללמד כיתת גברים (חרדיים, וכבר קיבלו את הסכמתם לכך – להם זה לא היה אכפת, לא שאלתי אותם אם שאלו רב)
הרב פסק בצורה ברורה ופשוטה שאין שום היתר לכך, אף אם מדובר בהרצאה מקצועית – אסור לאישה למסור שיחה בפני גברים, חד וחלק!
ודווקא ב"שמורה" שכל כך רוצים לחזק – כאב לי שזה הופיע כך כביכול זה לא ממש בעיה.
אני לא מחייבת אתכם לפרסם את התגובה שלי במלואה, אבל אני כן חושבת שראוי להדגיש שזו ממש בעיה הלכתית ולא בטוח שיש היתר כזה בכלל (הרב שפניתי אליו ברר זאת היטב אצל רבנים גדולים שמתעסקים עם התחומים הללו של "דיני עבודה" ושות')
"ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר"
ברצוני להתייחס לסיפור האחרון שקיבלנו שאכן באמת זהו סיפור מחזק, ומראה את השגחת ה' ואת השמחה שיש לו מכל התגברות שלנו.
אך רציתי להתייחס למשפט אחד שנכתב בסיפור וזהו משפט שיכול להביא תקלות לבנות אחרות.
הגברת ציינה התלבטתי מאד, כי ידעתי שעקרונית (וכל אחת תשאל את הרב שלה—) מותר למסור דברים מול גברים, ובעצם זו הרצאה מקצועית.
איך אפשר לומר בצורה כ"כ ברורה שמותר למסור דברים מול גברים, מי מתיר לעשות זאת גם כשמדובר על הרצאה מקצועית, (ויכול להיות שיש רב מסוים שהתיר) באופן כללי, אין רבנים שמתירים זאת ואני מדברת כי אני הייתי באותה בעיה עצם העמידה של אשה מול גברים היא כבר בעייתית, אז גם אם מציינים זאת, אפשר לרשום שהיתה לה הוראת שעה והתירו לה את העניין, אך לא לרשום שעקרונית מותר למסור דברים מול גברים. הערתי נובעת שאף אחת לא תבין מתוך דבריה שיש היתר לכך ואפשר לקבל זאת בקלות.
ראשית, תודה והרבה הערכה לכותבות שטורחות לחזק אותנו!
ה'שמורה' מאגדת קהילה ענקית ומגוונת שלכולן מכנה משותף אחד – הרצון להתקדם ולהתקרב לאלוקים בכל יום מחדש וביתר שאת!
הסיפורים מוצגים בשביל שכל אחת תיקח את רוח הקרבה והשאיפה ותאמץ אותה לחייה.
לא לחקות את הסיפור, אלא את החום שמבעירה אותו…
רבות מאיתנו מקפידות לעבוד בחברת נשים בלבד, ותבוא עליהן הברכה!
אשריהן!!!
עם זאת, הקהילה הוקמה כדי לתת מענה לאלו הנחשפות לאתגרים בעולם התעסוקה.
הנושא הזה הוא דוגמא לאחד מהם…
שאלנו את הגאון רבי ישראל גנס שליט"א, רבה ומכוון דרכה של ה'שמורה' והוא הורה לנו שאין איסור למסור נושא מקצועי לגמרי גם בפני גברים.
עם זאת, אנחנו באים לחזק כל אחת שמשתדלת להדר בצניעות ולחזק את עצמה ולגדור גדרים נוספים, והסיפור הנ"ל הוא הוכחה מצויינת לכך… ביררנו את הנושא ההלכתי מחד, ואת היכולת של המתמודדת לוותר על כך, גם אם מעיקר הדין אין איסור.
זה בדיוק המקום של ה'שמורה', לעודד ולחזק גם בדברים שמעיקר הדין אפשר לעשות אותם, כל זאת כדי לשמור על עצמנו בסערות ובמבול שלא נגיע חלילה וחס לידי איסור ופגיעה בקדושת בית ישראל.
ואם תרשי לי … הערה נוספת:
שימי לב לבעיתיות במשפט: (ויכול להיות שיש רב מסוים שהתיר) באופן כללי, אין רבנים שמתירים זאת. נראה לי שכדאי לסגנן את הדברים באופן מכבד… גם את מניחה שיש רב שהתיר לה, אם כך, לא ראוי לכתוב: "אין רבנים שמתירים זאת"… לא?
ולעניין הדוגמא שבסיפור הראשון, שימי לב לניואנסים היחודיים שוודאי משנים את התמונה…
אשרייך שנמנעת!!!
לצוות השמורה היקר מאד!!!
אתמול קראתי את הסיפור והתגובות והייתי מאד מתוסכלת מעצמי, למה כולן מצליחות להתגבר ורק אני נופלת פעם אחר פעם. רציתי אפילו לכתוב לכן על זה משהו, שלא כולן צדיקות ועומדות בניסיונות והתבישתי.
הבוקר באתי למשרד ועוד לפני הכוס קפה התקשרתי להזמין חסימה יותר מהודרת (היה לי משהו שרק אחרי ששמתי אותה הבנתי שהיא לא מידי חוסמת)
יש לכן חלק בזה אשריכן!!!
הלוואי ואצליח לעמוד בכל הנסיונות שהעבודה (והחיים) מזמנים לי (בעצם זה ה')
הערה קטנה באופן כללי, לגבי הרבה סיפורים עם אותו המוטיב-
העובדת המבריקה שכל הזמן מקבלת הצעות שדרוג מדהימות ומקצועיות, זו הרבה מאד פעמים הדמות בסיפורים.
הידעתם, ישנה עובדת אחת (אולי אפילו שתיים) שאיננה מבריקה במיוחד, אין לה הצעות קידום, ולמרות שהיא עובדת בהייטק וברוך השם מרוויחה יפה, היא לא עוסקת בפיתוחים מאתגרים, אלא בתחזוק קוד ישן ומשמים.
והלב שלה קצת נצבט כל פעם כשהיא קוראת את התיאורים המפוצצים והחוזרים ונשנים האלה
ובכל זאת היא נשארת באותו מקום עבודה, כי התנאים נוחים ומתאימים והמטרה שלה היא לפרנס בית של תורה ולא לנהל קרירה מפוארת.
תודה רבה שהסבת את תשומת ליבנו! נשתדל לתת את הדעת לנושא…
עם זאת, אנחנו מאמינות שלכל אחת יש את נקודות הזוהר שלה ואת נקודות הקושי… ואם למשהי נצבט הלב מכך שחברתה ויתרה על חל"ת והיא לא, אז לא נפרסם את הסיפור?
נשתדל כולנו להתנקות משכבות של שביבי מידות 'לא הכי הכי'… ולהסתכל בעין מפרגנת, בעין מביטה קדימה אל היעד שלי מול אלוקי, בעין מודה על המתנות שלי, ומודה על הנסיונות שלי…
ועל הכוחות לעמוד בהם!
לא יותר נעים?….
וואו!
אולי אפשר לומר שזה משהו כמו:
אם אתה משמר את שלי, אני משמר את שלך…. (על משקל 'אם אתה משמח…' וגם 'אם אתם משמרים"…)
המון מזל טוב ונחת יהודית אמיתית ממנו ומכל הבאים ב"ה בשעה טובה!
ואווו! אני מקנאה בזכויות של מי שעומדת מאחורי כל המפעל ה…. המה? מדהים, חשוב, משמעותי, מחזק??? אף מילה לא מספיקה כדי לתאר את החשיבות שיש בדבר האדיר הזה!!! תודה רבה על הכל ובבקשה תמשיכו ותמשיכו ותמשיכו…! שהשם יברך אתכן בכל:)
חזרתי השבוע לעבודה. ב"ה אין לי מחשב בבית, פשוט הייתי חייבת לעשות השלמות של כל הסיפורים מיום שלישי:) הצטמררתי מכל אחד מהם!!! מדהים, מדהים, אין לי מילים. א"א לתאר כמה זה מחזק, במיוחד שאתם נוגעים בסוגיות שונות, משתדלים להביא נסיונות ואתגרים מכל התחומים. ה' ישלם שכרכם.
מרגשת!!!! מזל טובבבב! בעהי'ת שתזכו לגדלו מתוך רוב נחת יהודי! בריאות שלימה ואיתנה! שמחה עצומה ברכות וישועות עד בלי די!
***
וואו!!!!
איזה סיפור מיוחד!!!!!!!
דמעות בעיניים……………………
***
מדהים !!!!!!!!!!
מחזק ומעודד!!!
***
מרגש מרגש ומרגש!
נוגע לכל אמא/אישה בלב…
מחזק.
תודה!
***
נותנת כח להמשיך להתגבר!
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.