זאת אפרת מהסיפור של החופש הגדול.

קראתי את הסיפור את התגובות ובכיתי. האמת שאפילו מייל אין לי לא ידעתי אם הסיפור שלי התפרסם או לא, ופתאום יום אחד שאני יושבת עם חברות אחת אומרת קראתם את הסיפור השבוע בשמורה איזה מפחיד. איכשהוא הבנתי שזה הסיפור שלי, הייתי חייבת לקרוא אז פתחתי את המייל שלי, לא אל תדאגו לא דרך המחשב שלי..

קראתי… ואני אומרת לכם שוב פעם תודה ענקית. תודה ענקית למי שכתבה את הקוד לחסום את הרשת ותודה לכל התגובות המחזקות שנותנות כ"כ הרבה כח. אין לי מילים

חזרתי מחל"ד לא מזמן, ב"ה לא השתמשתי במייל בתקופה הזו, וניסיתי לרפרף קצת על מה שהפסדתי.. אולי זה ישמע קטנוני, אבל גם אני התעצבנתי.

מצטטת את מגילת היסוד של השמורה:

"אין לי זמן לעבד ולערוך את המכתב המצורף בזאת… אני ממהרת מאד לטיפול נמרץ לבעלי, חיים זאב בן חוה צביה שה' הטוב ישלח לו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, השוכב מזה שבוע מחוסר הכרה כששום דבר לא מובן מאליו-כפשוטו. אין לנו הבנה בחשבונות שמיים, אבל בכל זאת החלטתי הבוקר כן לכתוב את הדברים העומדים על ליבי מזה תקופה.

נא הפיצו מייל זה אך ורק לנשים העובדות בחברה מעורבת ואך ורק לנשים המשייכות עצמן לרוח בית יעקב. אין לי זמן לעבור בצורה מסודרת על רשימת אנשי קשר כך ששלחתי לכמה שמות מכמה מעגלים סביבי, אני פותחת את הפתח וה' הטוב ינווט הלאה. בשורות טובות וכל טוב סלה"

ואם אתן זוכרות, בשנים הראשונות נסו מאוד מאוד לשלב את כלל הסוגיות העומדות לפתח האשה בפרופיל הנל, לא רק אינטרנט. חס וחלילה! איני מזלזלת בבעיית האינטרנט/צאט/מייל וכדומה, אבל היא כללית ונדרשת לכל סוגי העבודות בימינו, ויותר מכך, אינה קשורה רק לעבודה. אבל אולי בגלל שהשמורה מנסה לחבק ולתת מענה לכל נשות עמ"י, תהיה עבודתן אשר תהיה, הבמה המדויקת לנשים כמונו סטתה קצת מהיעד המקורי, וחבל.

תגובה,

וואו… איזה תזכורת חמה…:) תודה!
ולעצם העניין:
צדקת, זאת מטרת ה'שמורה'. לא יודעת בדיוק מה מניע כל מתנדבת ושותפה, אבל יכולה להגיד על עצמי, שאני אישית מתנדבת ככל יכולתי  (וקצת מעבר:)) בדיוק עבור זה, סייע בהעצמת קהילה לנשים המתמודדות במקומות העבודה.
אכן המילים 'חברה מעורבת' נכתבו בהחלט אחרי מחשבה. התכוונתי מעורבת מבחינת גברים ונשים, מעורבת מבחינת עבודה בחברה מרמות רוחניות שונות וגם מעורבות וירטואלית.
לצערינו הרב, יותר ויותר נשים מוצאות עצמן עונות להגדרה הזאת, ולכן ה'שמורה' פותחת בפניהן דלת.

נכון שהרבה סיפורים עוסקים בענייני הטכנולוגיה, אבל זה רק בגלל שמרבית הסיפורים שמגיעים אלינו, קשורים לזה. סיפורים אחרים מקבלים בהחלט תעדוף ובמה מרכזית (אם כי, בעקבות פרסום התגובות עולים גם הרבה סיפורי המשך על כל סיפור)

חשוב לי לציין, שאנחנו נותנים ב'שמורה' במה מכובדת להרבה נושאים ערכיים אחרים מתחום העבודה. בעיקר במסגרת המגזין החודשי – ממליצה לך להציץ… ואם את 'שותפה' אז את מוזמנת לקבל מהדורה מודפסת של מגזין תוכן עשיר ייעודי לאישה העובדת – בדיוק כמוך!

סליחה על התשובה המאוחרת, מקווה שלפחות להורים של נעמה היא תגיע. תודה ויישר כח!!

לכם ההורים של נעמה. עצוב כואב ומחליש נורא לשמוע את מה שקרה. אבל – אשריכם ! שבס"ד זה קרה עכשיו מול עיניכם, כשעדיין יש לכם שפה פתוחה וקשר עם ילדתכם. ו"זמן" (במסגרת השהות בבית של הקורונה) לדבר לתת תמיכה ודרך. באותה מידה זה יכול היה לקרות אחרת, בתחילת העבודה כשאפילו לא הייתם יודעים שמישהי פה צריכה עזרה…………..

אחת שמכירה מקרוב משהיא שנפלה כבר ללא דרך חזרה (דרך תשובה תמיד יש – אבל ברור שרחוק מנקודת ההתחלה). 

ולכן הצעירות בנות העשרה,  שמרו על עצמכן – כי אף אחד לא יעשה את זה בשבילכן. תנו כח אחת לשניה ושימו לעצמכן גבולות. שימו לב לדבר על הדברים, זה לא רק שאיפות זה יוצר חיים אחרים!!!!!

ומנסיון אישי – קחו אחריות ובמקרה הצורך ערבו מישהו מבוגר. התייחסו לזה ממש כאילו ראיתם ילד שמשחק ברובה של אבא שלו השוטר. (וסליחה על האסוציאציה) הרי ברור שהייתם מערבים גורמים מתאימים לעצור אותו. גם בשבילו וגם בשביל האחרים שמסביב.

בנוגע לכל הדיבורים סביב המיילים בשבועות האחרונים, רציתי להציע רעיון שחשבתי עליו, כי לוותר על המייל לגמרי זה לא כ"כ מציאותי לרובנו… אמנם זה לא יתאים לכל אחת, אבל אני חושבת שכמה שהרעיון פשוט כך הוא גאוני…(בלי להשוויץ..)

אז ככה – פשוט לצרף למייל עוד מישהי (חברה, שכנה, אמא, אחות או כל מי שעולה בדעתכן) שתהיה שותפה שווה במייל (לא רק אורחת). במילים אחרות – מייל שיתופי לשתיכן. זה צריך להיות מישהי ברמה שלך כמובן (או מעליך) ומישהי שאת סומכת עליה במאה אחוזים (יש לפעמים במייל דברים אישיים כמו משכורות וכו) .

ככה הניסיון של הבילוי, צאטים, וכל מיני … ירד בבת אחת כמה וכמה רמות. והמייל יהפוך למשהו יותר רשמי (כמו תיבת דואר פיזית). לגבי השם של המייל עוד צריך למצוא פתרון, אבל סומכת על הקהילה היצירתית…..

בהצלחה לכולן!! תודה רבה רבה!

ואגב עוד בעניין המורות- בעקבות יחד ננצח וכל מיני תגובות- לעניות דעתי ההתמודדות של המורות היא יותר קלה מבחינה רוחנית, (בלי להיכנס לתנאים שמסביב אלא נטו מבחינה רוחנית) מהסיבות הבאות:

א. מורה עסוקה בחינוך ובהשפעה וממילא פחות מושפעת בעצמה (בשונה מעובדת משרד שבד"כ לפחות בתחילת הדרך היא רק מושפעת וסופגת).

ב. הלחץ החברתי במוסדות החינוך הוא בד"כ לכיוון חיובי (מי יותר טובה/צדיקה/נדיבה וכדו' בשונה ממשרדים ששם ייתכן לחץ הפוך)

ג. ברוב המקרים מדובר בסביבה נשית ב 100% או כמעט 100%

ד. למורה יש יותר נגישות ללמידה ולהתקדמות רוחנית, בעצם לפי מה שאפשר להבין השמורה קמה בגלל הצורך הזה אצל עובדות המשרדים דווקא…

אין ספק שכל מורה שמעוניינת להתקדם מבחינה רוחנית זה מבורך, אבל גם אם היא עובדת עד 16:00 ומשתמשת באינטרנט, עדיין היא נמצאת בחממה רכה ומוגנת, וחשוב להבין את זה לטוב ולמוטב. טוב למי שנמצאת בחממה, ועוד יותר טוב למורה שמרגישה שהיא מיתדות החממה ומנצלת כל התחזקות אישית שלה לשם חיזוק והשפעה הלאה.