לא בפורום הזה
לתגובות הקוראות
כמעט כל שבוע אני מתכננת להגיב ולהודות על נקודות כ"כ מחזקות שעולות מהסיפורים וכרגיל, בסוף מפספסת את יום חמישי. השבוע לא יכולתי להתעלם כי הנושא ממש בוער בי ואיכשהוא זכרתי להגיב בזמן. הניסוח שלי קצת עילג, כנראה זאת השעה… מקווה שתבינו אותי גם ככה…
כל פעם שעולה כאן סיפור על פורום מקצועי שקצת נגרר ונמרח, אני משערת שכולנו מכוונות לאותו פורום. אולי אני טועה אבל התיאורים מזכירים לי חזק מדי את הפורום בו הייתי פעילה עד לאחרונה. מטבעי אני טיפוס שמאוד נהנה להביע את עצמו, לכתוב, להגיב… וכך מצאתי את עצמי כותבת שעות על גבי שעות, משתפת תכנים, סופרת צלצולים (היו המון…)
מפה לשם, תוך כדי שיתוף עבודות וקצירת מחמאות, התקדמתי המון מבחינה מקצועית. על הדרך קיבלתי גם פרסום חינם שתורגם ללקוחות חדשים ושתפ"ים מעולים.
מפעם לפעם ציפור קטנה לחשה לי שההתכתבות הזו כבר מזמן חרגה מצרכי עבודה. אבל אז תמיד הגיע עורב גדול שהשתיק אותה- עובדה, הפורום פתוח גם בסינונים הכי מחמירים ובכלל, מפעם לפעם אני מגיעה דרך הפורום ללקוחות חדשים ומתקדמת מבחינה מקצועית. ב"ה ידעתי להציב גבולות ממש ברורים וניקים לא נשיים זכו ממני לתגובות ממש קרירות, למרות שהם יכלו להיות הלקוח הבא שלי.
לכאורה הכל טוב. פורום, "חרדי", "צרכי עבודה", הכל בגבולות הטעם הטוב… אבל רק לכאורה. כי פה ושם הרגשתי איזו רוח קרירה שנושבת מולי. קור דק כזה שמזדחל פנימה לאט לאט. נכון, הפורום חרדי. הוא פתוח בסינונים הכי קפדניים. אני מתכתבת רק עם נשים ומשתדלת להציב גבולות זמן.
אבל עם אילו נשים אני מתכתבת? לאילו נושאים אני מגיבה? האם כל הנשים שמביעות שם את דעתן בצורה כה ברורה, הן אכן נשים שעולמן הפנימי זהה לשלי? כמה מהניקים שאת הגיגיהם אני קוראת, מנסים לערער על כל מוסכמה חרדית?
אז נכון, אני עונה להם, בבהירות, בשנינות ועדיין… משהו דק חודר פנימה. עם כמה א/נשים שונים ומשונים אני מערבבת את דעתי? הטיעונים היו טובים ונכונים והיצר הרע היה חזק מכל טיעון…
ביום אלולי אחד הגעתי למסקנה שקצת חיזוק לא יזיק לי והחלטתי, בלי נדר כמובן, לא להיכנס לפורום עד אחרי ראש השנה. בראש השנה קיבלתי על עצמי קבלה טובה להתאפק עד אחרי יום כיפור. בין יום כיפור לסוכות גם ככה כמעט ולא נשמתי. וזהו, הגיע ראשון לחשבון עוונות… היות והיום הזה הוא חג, הפורום לא היה רלוונטי. בליל החג, באקראי, שלפתי ספר מהארון. דפדפתי סתם, בלי לחפש משהו ספציפי. נפתח לי באיגרת של ר' שמעון זליחובר הי"ד (כיהן כר"מ בישיבת חכמי לובלין ערב השואה).
הוא מסביר שם בחריפות רבה עד כמה גרוע שאדם משתף את דעתו עם אנשים שונים שדעתם לא שווה לדעת תורתנו הקדושה. (ניסיתי לתמצת במשפט אומלל אחד תוכן מאלף של עמודים ארוכים). הרגשתי שכל מילה שלו מכוונת בדיוק על אותו פורום, מילה במילה. אותם החסרונות, אותן המגרעות, אותו הבל.
זהו. מאז ב"ה קיבלתי כח להיאבק בעצמי ולא להציץ לאותו פורום, אפילו לא הצצה קטנה. זה לא קל, ממש לא. אבל עם הרבה תפילות וס"ד אני ב"ה עוד מחזיקה מעמד ומתכנסת לי לתוך תיבת נח הפרטית שלי.
בלי להתקרר, בלי להתחספס, בלי להכניס, אפילו על מנת להוציא מהאוזן השניה, דברי סילוף ועיוות.
לכל הדעות, גרוע מאד להיחשף לכל הדעות.
נ.ב.
אולי אפשר לפנות לחסימות השונות ולבקש שיחסמו את אותו פורום ויפתחו רק למי שזה ממש ממש דחוף לו (כמו וואטסאפ ושות')?
תגובות השמורות לסיפור לכל הדעות
הקדמה
שטף אדיר של תגובות מוכיח לנו שקיים צמאון אדיר לפלטפורמת שיתוף כשרה, יש כמה הצעות שהגיעו לכאן ואנחנו בודקות את זה. במידה וזה יעמוד בקריטריונים שקבעו לנו רבני השמורה (מקצועי נטו, נשים בלבד) נשמח לפרסם לכן.
ועד אז, אנחנו מציעות בזאת, שמי שמוכנה לנהל כזאת קבוצה – אנחנו ניתן לה את הפלטפורמה.
קחו בחשבון שזה אמור לקחת הרבה זמן!!!
הנושאים שיש עליהם ביקוש:
עיצוב וגרפיקה
כמו כן, תיווך משרדים קטנים/ מחסנים למתן אפשרות של עבודה מחוץ לבית – באזור המגורים
מזדהה ומחזקת. גם אני הייתי שותפה פעילה באותו פורום. הייתי בטוחה (כעצמאית) שזה אפיק נהדר להשתדלות , לפרסם את עצמי ליצור שיתופי פעולה ועבודות. ואכן כך היה, אך גם בזבז לי המוןןןןן זמן יקר ובמקום לעבוד (מהבית) או לשבת עם הילדים אני קוראת לי הגיגים ורעיונות מכל מיני , ומתכתבת עם אנשים שאני לא מכירה וזה ממכר…. ומעניין וכו'
ואז לא זוכרת למה קיבלתי על עצמי להפסיק ולחסום את האתר , הייתי בטוחה שזו השתדלות לפרנסה ופחדתי אני יכולה להעיד עבר יותר משנה בלי ולא רק שלא פחתה הפרנסה והעבודה אלא רק גדלה וגדלה ב"ה
כי לא נשכח כי יש מי שמי שזן ומפרנס אותנו…..
גם אני הייתי שם, האמת, אפילו לא בתירוץ של מקצועיות, סתם כי זה משך אותי, וב"ה היום אני כמעט לא נכנסת. אני אפילו לא מצליחה לדמיין כמה קשה זה היה לי אם היה לי עוד את ה"צרכי עבודה" שם, מודה לקב"ה שלא העמיד אותי בניסיון הזה ומעריכה מאוד מאוד שאפילו במצב כזה החלטת החלטה כ"כ משמעותית.
אני אכן חושבת שאמורים לחסום כזה דבר, אין שום הבדל בין זה לבין כל קבוצות אחרות שקמות ברשתות החברתיות ומפרסמות תכנים, והקבוצה הזו היא ענקית ומקיפה את כל הנושאים הקיימים עלי תבל כך שהיא מושכת ומעניינת כל מי שרק מציץ.
אני הרגשתי שזה אכן הכניס בי קרירות והסיט את תשומת הלב שלי ותחומי העניין ל"מה יש שם עוד חדש" ותמיד יש….. זה משהו שא"א להסביר במילים ורק צריך להקשיב לקול הפנימי שצועק או לפעמים רק לוחש (מרוב שמדחיקים אותו…).
שוב, מעריכה ומעריצה אותך על ההחלטה ומקווה בשבילך שאכן תצליחי לעמוד בה ושאם תשלמי בשביל זה מחירים- לא תשכחי כמה זה שווה.
מה שעזר לי לעזוב את זה היה סקר שנערך שם על רשתות חברתיות ואחת/ד שם כתב/ה: "מבחינתי, הרשת החברתית שלי היא פה", ואז זה שם לי מראה מול העיניים להבין שלפעמים לא אומרים שמות ברורים, ומנסים לכבס את המושג כדי שיהיה כביכול עם הכשר.
פשוט צריך לא להיות תמימים!!!
ממש התפעלתי ממך! בדרך כלל החיכוך הזה עם כל מיני אנשים, והתכתבויות בנושאים שונים גורמים לחספוס ולאי שימת לב שירדנו בקומה הרוחנית. אשריך שזכית להישאר עם הרגישות!!
לדעתי זה חשוב שמרימים את הכפפה על הנושא הזה. גם בלי לקרוא את הדעות שכתובות בפורום, יש שם פרסומות על עבודה לגברים ולימודים וכו' וזה מריח ממש לא דרך של בני תורה.
שמתי לב שבנות טובות ותמימות יוצאות ישר מהסמינר לעבודה ובלי לחשוב פעמיים נרשמות לפורומים (כמו כל נשות המשרד) וגם נשארות שם… וכשקוראים דעה אחרת, שהיא נוגדת את ההשקפה שהתרגלת אליה, אם אין לך בשביל עצמך תשובה מחץ במקום, אז גם אם נראה לך שהדעה הזו יצאה מהאוזן השניה, בדרך היא משאירה עלייך איזה סימן.
צריך לחדד את הנושא הזה, שאנחנו נשארים בתיבת נח השמורה ולא הולכים לשמוע את דעתם של כל באי עולם.
אני התחברתי "לשמורה" כבר די מזמן… בבית אני חסומה אז לא יצא לי מדי הרבה לקרוא ולבדוק.. עכשיו בעבודה החדשה (ב"ה מוסד חינוכי הכי שמור עם סינון באמת משובח) התחלתי יותר לקרוא ולהנות משמורה.
לי אישית לא יצא לגלוש לפורום הזה.. לא בדיוק הסתדרתי איתו לא יודעת למה… מדי פעם הייתי נתקלת בקישורית שהפנתה אותי לפורום אך לא גיליתי בו עניין רב מדי. בדיוק באותה תקופה בו הסיפור התפרסם יצא לי לדבר עם חברות ושתיהם הזכירו את הפורום תכננתי ללכת ולבדוק אותו לעומק.. לראות במה מדובר אך כאשר קראתי את הסיפור ועכשיו גם את התגובות קיבלתי מין תמרור אזהרה שנעמד והתייצב מולי וצועק, אל תיכנסי!!! לא דחוף לך אל תתחילי.. לאף אחד אין ביטוח לאן זה יגיע..
זהו אז ב"ה שאני זוכה להיות שמורה "בשמורה". תמשיכו לשמור עלינו….
הכח של השמורה!! הארתם לי את העיניים, האמת שאני מבקרת בפורום ההוא לעיתים קרובות, ולא מספיק שמתי לב לבעיות שנוצרות ממנו… עשיתם לי עכשיו סערת רגשות. ואני מסכימה עם כל מילה של כל מה שכתבו על פורומים! גרמתם לי לסערת רגשות!
נכון לעכשיו- אני פשוט לא מסוגלת לפתוח את האתר המדובר…. בזכותכם!!!!!
יישר כח!!!
אולי יש אפשרות לפתוח פורומים לפי מקצועות לעובדות 'שמורות'??? אולי יהיה פחות מידע אבל עדיין אפשרות להתייעלות ללא בעיות- בפרט שיודעים שעל כל הערה יכולה להגיע תגובה משמורות אכפתיות.
יש אפשרות של סינון לפי מקצועות ע"י שאלות מקצועיות בהרשמה ולפי זה יודעים האם אכן מתאימים לפורום זה. או אפילו במייל כללי כמו שקיים כיום ליועצות מס שאין מי שמעיזה להעלות שם נושאים אחרים מכיון שאף אחד לא עשתה זאת בעבר…
המון תודות על כל החיזוקים יש המון דברים שלולי השמורה לא הייתי יודעת עד כמה צריך להתרחק מהם, מעכשיו אדע שגם מהפורומים..
אמנם אני לא מתכתבת בפורומים – פשוט כי זה לא מעניין אותי…. אבל אני כל כך מזדהה עם הצורך הזה בתזכורות כדי לא להירדם בשמירה ולהמשיך להתנהל מול הגברים בעבודה בצורה עניינית. יש כאלו שנזעקות ואומרות ברור, זה קו אדום וכו..
אבל מה לעשות שבשטח זה פשוט קשה, כשאני מתכוונת לניואנסים, לא ברמה לשיחות גולשות. כמו לשמור על אדיבות, לסנן כל מילה – במיוחד אם את טיפוס זורם וחברותי ומדובר פה במישהו שלפני דקה עזר לך על חשבון זמנו האישי, ועשה לך פה בעצם טובה אישית
בשכל הכל נכון, אבל המלחמה עם הרגש היא בכל פעם מחדש
כל הסיפורים האלו נותנים כח, שיש עוד שמתמודדות עם זה, כל אחת במקום שלה…..
אולי כבר עבר יום חמישי… אבל לא איכפת לי… רק עכשיו קוראת את הסיפור. אף פעם לא מגיבה, אבל זה היה חייייייב תגובה!
הפורום הזה נוראי! לא מבינה איך הוא פתוח בכל הסינונים, לא צריך אפילו לכתוב את השם, אני בטוחה שאתם יודעים איזה… אין לי שם מנוי, הודו לה', אבל מקבלת כל הזמן פניות שזה כדאי לי, ולעומת זו כשאני ניכנסת פנימה ורואה את העירבוביה של נשים וגברים אני מתחלחלת….
תעשו משהו! יש לכם כח! וגם ס"ד! תודה!
נעמי יקרה, הזדהיתי עם כל מילה!
גם אני בעבר השתמשתי בפורום הנ"ל, ואין ספק שזה מעניין וסוחף מאד מאד, הרבה מעבר לנושא המקצועי.. עצם הגישה למאגר מידע ענק והאפשרות לשאול כל שאלה בכל נושא (כי הרי האינטרנט חסום..) כמו גם העניין לשמוע ולהשמיע..
למזלי, אין לי בבית חיבור לאינטרנט כך שהייתי נכנסת רק בעבודה, מה שכמובן גרר בזבוז זמן ואחר כך נאלצתי להוריד מהשעות שלי בסוף היום, ותמיד הייתה לי ההרגשה הלא טובה הזו. אני משתמשת באינטרנט לצרכי עבודה כן, ואולי קצת מעבר.. אבל זה? זה כבר הרגיש לי ממש לא טוב.
עד שכמוך לפני ראש השנה החלטתי לעשות שינוי, פשוט פניתי לחברת הסינון שלי וביקשתי לחסום את האתר. וזהו! האתר נחסם הניסיון נעלם. בהתחלה התנחמתי בכך שתמיד אוכל לבקש שיפתחו לי, אבל ברוך ה' עברו מאז כבר שנתיים וזה רחוק ממני ..
אני מאחלת הרבה הצלחה לכל הרוצות להתחזק! אני יודעת כמה זה קשה!
בדיוק לפני שעה, דיברתי עם מישהי ואמרתי לה על החלום שלי: לפתוח פורום מקצועי בלבד, לנשים בלבד, בתחום של העיצוב הגרפי להתייעצויות… אולי באמת יש לשמורה אפשרות לעזור בתחום?
אני מעצבת גרפית כשנתיים, וזה חסר לי מאד. עד לפני כמה חודשים לא התקרבתי לפורום המדובר (אם אני מנחשת נכון…) – נטפרי חסם לי ע"פ ההגדרה של "אתר ממכר", כמו שהוא חוסם לי (ב"ה אלף פעמים!) את כל אתרי החדשות…
פתחתי ל24 ש' בשביל לקבל תשובה על שאלה מקצועית ספציפית ממש שלא מצאתי לה מענה. גם שם לא יכלו לעזור לי, אגב. אבל אחרי 24 ש', הפורום נשאר פתוח… וזה היה לי נוח
כי תכל'ס – כשאני נכנסת אליו לפורום הספציפי של המעצבות, תמיד אני מפיקה תועלת. אם זה לראות תהליכי עבודה של מעצבות אחרות, אם זה תשובות על שאלות ספציפיות בתוכנות שעולות תוך כדי, ואם זה במדריכים מקצועיים בתוכנה…. והכל טוב ויפה. ובאיזשהו שלב, גם התחלתי לשלם למנוי פרימיום כדי שאוכל להגיב להצעות עבודה. כי אני מחפשת….
אבל פתאום, בעקבות הסיפור של שבוע שעבר, החלטתי לעשות "סיכום מצב"- הצעות עבודה – שלחתי לעשרות, ואפילו אחת לא הגיע לכדי מעשה. התייעצויות מקצועיות – יש לי כרגע לפחות שתי עבודות שאני מאד רוצה להתייעץ עליהם – ואני לא מרגישה בנוח להתייעץ שם, גם בגלל ההמוניות, וכן, בעיקר בגלל המחמאות, מניקים גברים….
בזבוז זמן? יש בכמויות, שטויות? בלי סוף. דעת בעלי בתים? רחב מיני ים…. כן, יש שם ועדה רוחנית, ויש גם מודעות לכך שיש הטרדות ונפילות, וחוסמים שם הרבה אשכולות עם פוטנציאל בעייתי, ואסור באמת להעלות שם כתובות מייל…
אבל בתכלס, מי מסתובב שם?
בשבוע האחרון ניסיתי להגביל את עצמי, שרק פעם ביום אכנס, אראה מה יש ללוח המודעות להציע לי, אשלח איזה הצעת מחיר, ועוד גיחה לפורום שלי בשביל להיות מעודכנת. אני די פסיבית שם, רק קוראת… במציאות – זה לא כל כך עובד. אבל עכשיו חיזקתם אותי – פשוט להתנתק! לבקש מנטפרי שיחסמו אותי שוב, לבטל את הוראת הקבע….
ואולי יש מישהי שמעוניינת להרים את הכפפה ולהקים פורום גלאט? אשמח להיות אתה בקשר….
אמאל'ה… אני בתור עובדת מחשבים כלומר מתכנתת.. לא נתקלת בצורך של האתרים מהסוג הזה.. ב"ה!!! וכל פעם שאני נתקלת בסיפורים מהסוג הזה אני מקבלת צמרמורת…
זה מפחיד ומבחיל אותי לחשוב שנשים כמוני מסתובבות ומגיבות בכאילו פורומים.. וברור לי שזה התחיל מצורך אמיתי בעזרה…. כשאני עושה חיפוש מקצועי אז הוא באנגלית ויבש ולא אינטראקטיבי.. וכן בעולם שלנו עובדים בדרך כלל בצוותים וגם שואלות ומתייעצות הרבה עם חברות…
השאלה היא האם נכון לענות על הצורך של כל הגרפיקאיות בהקמת אתר רק לנשים של השמורה? או שזה סכנה שהוא יהפך לפורומים מהסוג הנ"ל?
וואו נגעת בעקב אכילס שלי… אני חייבת הרבה הרבה הרבה כווווחחח כדי לעשות את מה שאת עושה. גמני השתפשפתי מלאאא מבחינה מקצועית שם, אבל יש לא מעט קושי בלעצור שם. ונתרמתי המון מהידע שם גם שלא קשור לעבודתי.
בבקשה תעשו משו! האם יש סיכוי להיגמל מזה? מנהלות שמורה, אולי תעשו משו לחיזוק במיוחד בעניין הזה?
אני לא יודעת מה יעזור לי כי זה ממש ממכר! גמני חשבתי לקבל את זה לאלול, אבל לא הצלחתי, וגם לי יש גבולות ורק נשים והכל…
כל מילה בסלע.
מזמן נגשתי לבוס שלי, ופשוט ביקשתי לחסום לי באופן פנימי ופרטני את האתר הנוראי הזה. אתר שמבזבז שעות להמון אנשים שבעיקרון רוצים להיות אנשים טובים ופתאום קולטים שהם פשוט נסחפו. נפתחים שם דיונים, שכל אחד שם מרגיש חופשי לשפוך את כל הכאבי בטן שלו. בלי לשים לב את מתדיינת בלהט על נושאים השקפתיים עם מישהו או עם מישהי שאם היית פוגשת ברחוב, לא היית חולמת לפתוח איתם בשיחה, ובטח לא להתדיין על נושאי השקפה.
בקיצור, זה רשת חברתית לכל דבר ועניין. וכל מילה מיותרת.
בזהירות אני אוסיף, שגם מנגנון התגובות על הסיפורים של שמורה, מכיל בתוכו (תסלחו לי) אלמנטים של רשת חברתית. נכון שכל תגובה עוברת בקרה שלכם. נכון שצריך לחכות שבוע בשביל לקרוא קובץ מקצועי ומהוקצע, ולא פינג פונג און ליין.
אבל בכל זאת, כמו שכתבתי, מאפיינים של רשת חברתית ישנם. (הזמן שמתבזבז, הציפיה לתגובה על התגובה שלי, הקריאה של התגובות של כל השמורות, שעם כל הכבוד (ויש כבוד!), זה אלפי נשים שלא כולם ברמה שלי, ולא את כולם אני רוצה לשמוע, בטח לא במעטפת כל כך שמרנית!) וכו'…
אני סומכת עליכם, שהכל אצלכם על פי דעת תורה בצורה הכי מוקפדת, ובכל זאת, אולי תוסיפו אופציה בסינון דיוורים שלכם, למי שרוצה לקבל רק את הסיפור בלי התגובות. שוב- לא כביקורת, ויכול להיות שיש נשים שזה מביא להם המון תועלת, אצלי אני מרגישה שרב הנזק על התועלת.- ואני אשמח מאד אם תשקלו את דברי.
בברכת הצלחה מרובה בכל מעשה ידיכם, ותזכו למצוות!!
תגובה:
תודה רבה על הערתך החשובה.
אמנם הדיונים שנערכים כאן, עוברים ניפוי אחר ניפוי (לא בשבע נפות, אבל בארבע!!!) בכל מקרה, לקחתי את הערתך לתשומת לב ושאלתי דעת תורה בשנית.
התשובה היתה שמאחר ואנחנו מקפידים על ההנחיות המקוריות שניתנו לנו בעבר – והדיונים גורמים לריבוי יראת שמים בבחינת 'אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו' – אנחנו יכולים להמשיך.
ההנחיות הן:
- פרסום תגובות רק אחר בדיקת התוכן
- מתן אפשרות לקריאה מהירה לחסכון בזמן
- פלטפורמה המציגה את המידע בזמנים קבועים ולא מתעדכנת 'נון – סטופ'
בתפילה שלא ניכשל,
לאה
וואו. איזה סיפור יפה. אני אפ'פעם לא מגיבה לסיפורים אבל כאן נגעתם בי בנקודה רגישהההה. גמאני ממש כמו בסיפור בחודש אלול חסמתי את עצמי לפורום הנל, ולא אני לא מגיבה שם כמעט, רק קוראת וקוראת ומתעדכנת ומברברת (בקריאה, כן?). וממש גמאני החלטתי רק עד אחרי החגים
היום ב"ה כמעט אני לא שם. עשיתי חסימה ידנית שאני יכולה לפתוח אבל בזמן שאני צריכה להקליד סיסמא להיכנס יש לי זמן להתחרט ובינתיים ב"ה אני מחזיקה מעמד. בזכות הסיפור אני ממשיכה להתחזק, יישר כח!!
עוד דבר, המייל של יום חמישי מדהים. רוחניות ומידע על פרשת שבוע על קצה המזלג. לצערי בקושי אני מספיקה לקרוא. הייתי שמחה לו הייתם שולחים ברביעי בלילה או לפחות בחמישי מוקדם..
תודה רבה! אתן עושות עבודת קודש! מעריכה מאד
שלום וברכה לשמורה המקסימה!!! יש לכם הרבה זכויות!! תמשיכו לפעול ולהציל…
בקשר ל'פורום המקצועי', אם אני מבינה נכון, מדובר על פורום בנושא גרפיקה ועיצוב, 'חרדי מעורב'… (ה' ישמור!), אני מבינה שיש הרבה בנות שיש להן ניסיון אמיתי, כיון שזקוקות באמת לעזרה מקצועית.
אני רו"ח חרדית, ויש לנו פורום נהדר שנקרא 'רו"ח חרדית', בניהולן המקצועי והרוחני של רו"ח שינא כלאב ורו"ח דסי ווגל המיוחדות. הפורום מיועד לנשים חרדיות בלבד! והוא מקצועי נטו! יעיל מאוד! הייתי מציעה להעתיק את המודל, ולפתוח פורום גרפי/עיצובי לבנות חרדיות בית יעקב בלבד, שיהיה מפוקח ומקצועי נטו – מי שתרים את הכפפה – שכרה מובטח מן השמים… כמו ששנינו באבות: "כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו"! ניתן לקבל הכוונה מקצועית אצל מנהלות פורום 'רו"ח חרדית' (בטוחה שהן תסכמנה לעזור ברצון) בכתובת מייל rocharedit@gmail.com
ובינתיים, עד שהפורום הכשר יפתח (בקרוב, אמן), עצה קטנה:
כל פעם שאת רוצה לפתוח את הפורום ה'טרף' לענייני עבודה, תזכירי לעצמך, שכשם שאינך מחללת שבת (ה' ישמור) לצורך פרנסה, וכשם שאינך גונבת לצורך פרנסה (ה' ישמור), כך אינך נכנסת לפורום מעורב (ה' ישמור) לצורך פרנסה. הן מפתח הפרנסה בידיו וביכולתו לזון את ברואיו גם בדרכים כשרות!! חייבים לעשות השתדלות לפרנסה, אבל אסור לעשות השתדלות שהיא עברה!!
והוא ברחמיו יצילנו מן הכיעור ומן הדומה לכיעור…אמן!
יש לי נקודה כללית שאולי תוכל לעזור להרבה נשים:
אני גם מחוברת לפורום מקצועי, במקצוע אחר, וההבדל הוא בין שמים לארץ! מדובר בפורום חרדי (באמת!), אך ורק לנשים משלנו (הקימו אותו 2 נשים סופר- חרדיות ויש שאלון כניסה לפורום), הנושאים הם מקצועיים בלבד בלי היסחפות לשיח סתם (כאשר זה גולש מנהלת הפורום מבקשת להפסיק ובמידת הצורך מוציאה חברות בקבוצה / או מפסיקה את אופצית השיתוף שלהן) והכל ברוח ההלכה (לא נדיר למצוא תשובה בנוסח: זו התשובה היבשה אבל יש לבדוק מבחינה הלכתית—)
אולי זה הזמן להקים כאלו פורומים בכל מקצוע (אני יודעת שיש פורומים כאלו למס' מקצועות). מדובר בפורום שנותן מענה מקצועי-אמין, בחינם ובנוסף הוא מתוגבר ע"י ארגונים שונים מה שמאפשר גם ליזום כנסים פיזיים.
כמו כן הפורום הזה כולל גם חיפוש ומציאת עבודה בתחום, חיפוש לקוחות ופרסום מקצועי- כמובן רק ע"י הנהלת הפורום ובאישורו). חושבת שבכל מקצוע פורום כזה אמור לתת מענה מספק, מה שבטוח הוא מונע המון (!!!) שיטוטי שווא ותעיות…
בהצלחה לכולן!
שלום וברכה, ותודה על הסיפורים המחכימים.
אני רואת חשבון, לא מתמצאת בתחום העיצוב. אני קוראת את התגובות לסיפור של שבוע שעבר, ואת הסיפור של השבוע. אני רואה שיש מצוקה: צריך את הפורום המקצועי, אבל— הפורום לא כשר מספיק.
וכאן אני חושבת שרואות חשבון חרדיות תוכלנה להחכים את המעצבות במשהו… קמו 2 רו"ח חרדיות משלנו והקימו קבוצת מייל (גוגל גרופ) של רו"ח. שנכנסות לשם רק בוגרות בית יעקב. א"א להצטרף בלי אישור ממנהלת הפורום. וככה יש מקום לשת"פ, לתכנים מקצועיים ולשאלות, וכשר הכי למהדרין שיש.
אולי שגרפיקאית או מעצבת תרים את הכפפה, תפתח קבוצה כזו ותזכה בזכויות העצומות האלה?!
הלואי!!
מדהים!!! כל הכבוד!
רק רציתי להגיב, שאני עובדת באדריכלות ויש לנו צ'אט של תמיכה טכנית, עזרה בשאלות, העברת מידע, רעיונות וכו' שלדעתי יכול להיות תחליף מצוין של פורומים. כל הבנות בצ'אט הזה הינן בוגרות הסמינרים הכי טובים. ומעבירים שם רק מידע טכני בנושאי העבודה, בלי קשקושים והתקשקשויות. (אם מישהי לפעמים שולחת דברים שלא קשורים, בד"כ מעירים בעדינות…)
אני מאמינה שלא לכולם זה מתאים, אבל אולי ניתן לפתוח כזו קבוצה, בכל תחום שהוא שצריך בו עזרה ורעיונות אחת מהשניה.
בהצלחה רבה! ושאפו גדול לכל מי שמסתדרת בלי כל הדברים האלה!!!
המסר של הסיפור מהיום- חזק ביותר ומועיל מאוד, ונוגע בנקודה שמאוד רלוונטית לי כרגע, תודה. תודה גם למגיבה שציטטה את הרב פולק בעניין המבקרים במפעל, חיזקת.
בכל מקרה יש כמה תגובות ששאלו למה הסינונים לא חסמו וכו', והן עוררו אותי לכתוב את הדברים הבאים:
היחידה ששומרת עלייך היא את בעצמך. ואם האוכל המקולקל הוא עם חותמת הכשר, זו סיבה לרוץ לבלוע אותו? אז מנהלי הסינון לא חסמו – מסיבותיהם שלהם. והמורה בסמינר לא דיברה- מסיבותיה שלה. ואולי בשמורה לא הספיקו לדבר על זה לפני שצץ הניסיון. ואולי דיברו אבל לא מספיק, ואולי לא ירדו לעומק דעתך, ואולי פגעו בך על הדרך.
אבל גם אם חסמו ודיברו ושיכנעו, הבלבול בדור שלנו הוא כה עצום, ואי אפשר להפריד בין הטוב לרע ובין הטהור לשאינו. היצה"ר מתגבר על האדם בכל יום ויום לטורדו מן העולם, והרשימות שלו מתעדכנות יותר מהר ממסנני הרשת הטובים ביותר, תאמינו לי…
לאחר מעשה ישאלו אותך איפה היית, מה תעני? חיכיתי לסינון ובינתיים השתובבתי קצת? חיכיתי לשמורה ובינתיים בדקתי גבולות? בסמינר לא דיברו איתי על זה אז עצמתי עיניים?
לפני כל התלבטות- קצת שכל ישר. אל תחפשי מי ישמור עלייך, אף אחד לא ישמור עלייך חוץ ממך בעצמך, ובסימן קריאה רבתי!
כותבת הסיפור – אני מעריכה אותך. זה קשה מאד. מאד. וודאי שתזכי לרב נחת ממשפחתך היקרה, כמו כל מי שנזהר בנושאי קדושה.
אבל יחד עם זאת – חשוב שנכנס לפרופורציה. מה זה להתכתב עם אנשים שאין לנו מושג מי הם???? בפורומים כאלה ואחרים? מה עובר עלינו לפעמים??
נשים יקרות, קצת להתנרמל. נכון, יש לנו אינטרנט.. ולצרכי עבודה. וזהו. וזה המקום של שמורה – להזכיר לנו את העולם הנורמלי והאמיתי.
לזכור שהנפילות האלו מידי פעם – כמו הנפילה של גבורת הסיפור – זאת נפילה כואבת, והתשובה עליה היא עוד יותר ועוד יותר להתחבר לנשים משלנו. להיחשף לעולם האמיתי והשפוי.
השמירה שלנו – זה בנשמת העם היהודי, חברה – תשמרי על עצמך!
שלום 🙂 אני קוראת את הסיפורים היפים והמוערכים ומאד נהנית מהעוצמה של נשות ישראל! וגם מקבלת מושגים חדשים….
אני גם מזדהה עם העובדה שצריך להיות זהירים, וגם עם העובדה שזה יכול להיות ממש בזבוז זמן בתור עילה לצרכי עבודה. אני עצמי היות וראיתי שהפורום גוזל זמן רב מדי (כולל קבוצות מייל מקצועיות שאני נמצאת בהן) כמעט לא נכנסת מלבד לצרכים ספציפיים. (לא מגיבה לגברים, באמת לא מובן לי איך יש כאלו שנכנסים ומגיבים לנשים)
אבל בהחלט חשוב לי לבקש שלא יבקשו מהחסימות לחסום את הפורום!!! (אני מניחה שיש לכם השפעה אז תחשבו על זה טוב). יש שם המווון ידע מקצועי (ולפעמים גם דברים לצרכים אחרים) שממש עוזר לי! הפורום מאד מקודם בגוגל ונניח שיש לי שאלה איך עושים משהו מסוים באינדיזיין וזה מביא לי תשובה מהפורום.
זה יהיה ממש עוול לעצמאים לחסום את זה! כיום גם יש להם אפשרות של ניהול קמפיין עצמאי (פרסום בפורומים באופן עצמאי) שזה חובה!!! חשיפה ענקית. (מספיק אנחנו מתגברים על שימוש בווצאפ וכל זה. ברוך ד' אבל משהו צריך להיות)
אני בהחלט חושבת שצריך לשים חסימה על האינטרנט ולא לסמוך על עצמך (אני בנטפרי), אבל יש מקום שזה כבר כל אחד צריך לשים את הגבול שמתאים לו! אני יודעת לשים לעצמי את הגבול ולהיכנס רק לצרכים מסוימים. מי שמרגישה שקשה לה יכולה להגדיר בהגדרות הפרופיל שלה "אתרים ממכרים וכדומה" לא צריך לחסום את כולם בגלל זה.
בתודה ובתקווה להבנה 🙂
תגובה:
תודה על תגובתך.
בהחלט יש מקום לפורומים מקצועיים, רואים שיש לכך צורך מקצועי.
מצד שני רואים שכאשר זה גולש לדיונים שאינם מקצועיים וכל שכן שזה נעשה בין גברים לנשים שם ודאי שאפשר וצריך להפריד ולהתנתק ממקומות שעלולים להיות מסוכנים.
הסיפור והמסר יפים מאד, אבל לא אהבתי את ה"בליץ" נגד הפורום. במיוחד לא את השורה האחרונה… גם לאתר הזה וגם לפורומים השונים יש מקום ויש שזקוקים להם.
השבוע בדיוק שמעתי מאישה יראת שמיים (וחברת שמורה) שעובדת בצוות חילוני ואין לה חברה בכלל, היא נזהרת מאד לשמור על דיסטאנס ועל הערכים שלה, היא סיפרה לי שהיא נכנסת לפורום כדי לספק לעצמה את הצורך בחברה.
גילוי נאות: אני חסמתי לעצמי את הגישה לפורום דרך נטפרי. עדיין אינני חושבת שיפה שפורום אחד – שמורה – משמיץ מקום אחר. אם למישהי יש ביקורת כה רבה – שתתכבד לפנות באותו פורום ולהעלות שם את הביקורת.
אם התגובה שלי לא מתאימה – אל תפרסמו אותה….
תגובת המערכת
אנחנו מפרסמות את התגובה שלך כנציגת 4 תגובות דומות, כדי להבהיר שאין לנו שום כוונה נגד משהו ספציפי, אלא לקרוא ולזעוק נגד תופעה בה מתקיימים דיונים שונים שלא בענייני עבודה – נטו, ובמיוחד שהם מעורבים גברים ונשים.
ואדרבה, הלוואי והפורום הזה בעצמו יעשה שינויים מתבקשים כך שכל עובדת יראת שמים תוכל להמשיך להשתמש בו.
ודווקא בגלל כאלו שמוצאות (ומוצאים) סיפוק ל'חברה' שחסרה להם במקום זה או אחר, דווקא בגלל זה, החשיבות של הדיון הזה עולה בכפליים!!!
גם אני השתמשתי בפורום המדובר, אמנם לא התכתבתי שם אף פעם כי הרגשתי שזה לא מתאים ומה ההבדל בין זה לבין רשתות חברתיות שאנחנו כ"כ מתנגדים להם, אבל זה היה מבחינתי כלי להפגת מתחים ובריחה מהמציאות בעת הצורך.
באיזשהו שלב היו לי נקיפות מצפון שזה בעצם אתר שהוא לא ממש לצורך עבודה או צורך אמיתי מבחינתי, אז מאיפה ההיתר להשתמש בו? התייעצתי עם רב (כדי לנסות לקבל גושפנקא..) והסברתי לו את הנתונים שלי והיו לי בהחלט הרבה תירוצים למה זה מוצדק, אז הוא לא אסר את זה אבל אמר לי: לכי תתנדבי ולא תצטרכי את זה. ניסיתי להתנדב בכמה מקומות וזה פשוט לא הלך. או שלא היה צריך ואיפה שכן היה צריך היתה התנדבות שממש לא אהבתי.
ב"ה איכשהו הגעתי להתנדב בשמורה ונושעתי:) כיום אין לי בכלל זמן להיכנס לשם, וגם כשיש, זה פתאום כ"כ לא מעניין ומושך כמו שזה היה קודם… (בשמורה הרבה יותר מעניין ומועיל:) )
לבחורה החמודה שהגיבה באריכות מרתקת, ביקשת שמי שלא נכנסת לצרה הזאת של פורומים "תרים את האצבע". אני גאה לומר שאני לא!!! אולי פעמיים בחיים נכנסתי לפורום בשביל לחפש מידע על משהו, ולא יצא לי מזה כלום, ראיתי שמשמים זו לא ההשתדלות להצלחה.
יש אגב עוד נקודה- לפעמים פותחים קבוצות גוגל לדיירים חדשים במתחם בבניה, וכאלה דברים , ולא שמים לב שנגררים להתכתב באריכות עם הדייר בבנין ממולך.. ולא משנה אם את יודעת מי הוא או לא… עוד נקודה למחשבה
ההערה בסוף מיותרת. את הגעת, בכוחות עצמך ובסיעתא דשמיא, למצב שאת יכולה לא להכנס לפורום שלא מתאים לך. הערה כזאת יוצרת "אנטי" אצל נשים ש(עדיין) לא שם. כמוני למשל…
אדם שכובש פסגה, צריך להבין שלא כולם שם… והנסיון להכיל את אותו חיזוק על כולם 'בבת אחת' יכול לגרום לרגשות של 'אנטי'… נקודה למחשבה:)
איך אומרים אצלינו? "שכויח אייבישטער"!!! אני ממש מרגישה חיבוק משמיים …
אנחנו מתפללים לישועה בנושא מסוים וקיבלתי על עצמי לא להיכנס לפורום במשך כשבוע, מחר מסתיים השבוע שלי, ונתת לי כח להמשיך לשבוע נוסף, ועד בכלל בעזרת ה'.
תודה על החיזוק !!!
***
יואו. "כל פעם שעולה כאן סיפור על פורום מקצועי שקצת נגרר ונמרח, אני משערת שכולנו מכוונות לאותו פורום." גם אני חשבתי על זה… זה המון נסיונות…. אחרי תקופה של דשדוש שם שמתי לב מה זה עושה לאישיות.. ופשוט הפסקתי….
מחזק לשמוע על עוד כאלה!
***
אני חושבת שיש לתת את הדעת ולהעלות למודעות של ההורים שקיימת היום תופעה שמתחזקת בעיקר בתקופת הקורונה של "וואטסאפ ארצי". למשל: וואטסאפ לכל הטתיות מהארץ – וגם שם מקושרות בנות מכל הסגנונות עם דעות שאינן תואמות לעולמן הפנימי של בנותינו שלא היינו רוצים שבנותינו ישתפו את דעותיהן או ישמעו מהן.
יישר כח
***
כל הכבוד!!!! אשריך!!!! את גיבורה אמיתית!
גם אני הייתי בדיוק באותה דילמה לפני כשנה. נהנתי מהפורום אפילו רק מלקרוא ולא מלהגיב. אבל אז החלטתי שזה לא מתאים לי!!! אני רוצה שהילדים שלי יתחילו מנקודת פתיחה יותר גבוהה מזה
וחשוב לציין שתמיד אחרי כזו קבלה בימים הראשונים קשה אבל אח"כ זה רק תענוג רוחני אמיתי.
***
דבר ראשון- תודה על האפשרות להיות שמורה 🙂
אני לא יודעת אם זה רלוונטי למעצבות אבל אם כן- אולי זו תשובת המשקל לפורום המדובר- ישנה קבוצה במייל למתכנתות- לשאלות, הצעות עבודה ואפילו טרמפים. הקבוצה מנוהלת עם כללים ברורים, לפי הנחיות אחד הרבנים. לכל שאלה יש הרבה מגיבות ועוזרות….
אולי כדאי לפתוח כזו למעצבות
***
וואו! ריגשת אותי מאוד! אילו כוחות יש בך שאת מצליחה להתגבר!! זה הרי סוחף כל כך
בת מלך אמיתית! גיבורת רוח!
***
אני רוצה להודות לשמורה שבזכות הקהילה שלכם בנטפרי, הפסקתי את התקשורת עם אותו פורום
***
היכן האיגרת המחזקת של אותו גאון, מרבותיו של הרב וואזנר זצוק"ל ועוד?
***
מסכימה עם כל מילה!!
המלצה אישית: ברב החסימות קיימת אפשרות להגדרת רשימה שחורה. הכניסי לשם את הפורום המדובר, וכך רמת הקושי והמאבק היומיומי ירד.
***
גם אני הייתי "מכורה" לפורום מסויים, לשמחתי מאז שאני מחוברת לקהילת השמורה של נטפרי שבה אין גישה לפורומים השונים החיים יפים יותר בכל המובנים!!!
***
כדי להתחזק גם , נשמח לקבל את המקור לדברי ר' שמעון זליחובר הי"ד, באיזה ספר כתוב.
תודה
***
א. יש לנטפרי חסימה לאתרים מהסגנון הזה (תחת הכותרת אתרים ממכרים או משהו כזה)
ב. אשמח מאד אם כותבת הסיפור תוכל לשלוח את האיגרת של ר' שמעון זליחובר הי"ד. או שתציין את הספר שבו היא מופיעה.
תודה רבה
***
אם זה אותו פורום שאני חושבת שזה- אז באמת שרפתי בו שעות יקרות… והכל באמתלת — לצרכי עבודה… גם אני החלטתי יום אחד שאני לא פותחת אותו… מקווה להחזיק מעמד – למרות שזה לעתים קיצר לי הליכים וכו', אבל מסתדרת גם בלי זה
— ובאמת כדאי לחסום אותו למי שלא חיייייב אותו
***
תודה רבה על הכל!!
בנטפרי יש אופציה לחסום את כל הפורומים. אמנם את יכולה לפתוח אחר כך- אבל זו פרוצדורה… כך שלי זה ממש עזר, אחרי שהחלטתי לא להכנס לפורום- חסמתי ונחסכה ממני ההתלבטות של "אולי רק לשניה"
***
וואו,כל מילה. גם אצלי הפורום הנ"ל הוא היצר הרע הגדול שלי ברשת. משתדלת שלא להכנס לשום אתר שאינו לצרכי עבודה, אבל בפורום הזה הנפילה שלי. יש שם הרבה תחומי עניין שרלוונטיים לי, ואני מוצאת את עצמי נכנסת שוב ושוב למרות שעד לא מזמן חייתי יפה גם בלעדיו..
תמשיכו לעורר, ואולי זה יתן כח להתמודד.
***
לנעמי יקירתי- רק לחזק ידיך!!!
תמשיכי כך… אין לך מושג כמה נחת רוח את עושה לבורא עולם!! אין לך שיעור לשכר שאת מקבלת על כל רגע שאת נמנעת!!! מברכת אותך לשפע ברכה והצלחה!!!!
חיזקת אותי מאוד, ועל אף שאני ב"ה לא נכנסת לפורום ההוא, זה יעזור לי להמנע מלפתוח חסימות (כשרות כמובן) אחרות – שבאמת באמת… אין צורך בהם….
חיזקי ואמצי!!
***
אני גם חושבת שאני מבינה באיזה פורום מדובר, ודרך אגב אפשר לחסום אותו בנטפרי תחת התווית- אתרים ממכרים (מה שנכון..)
***
תגובה לבחורה, שהגיבה השבוע בתגובות המצורפות לסיפור של שבוע שעבר, (על הפורומים וצ'אט ושות')
נפעמתי מעוז רוחך ומנשמתך העשירה, מחכמת החיים ומהתובנות שהגעת אליהן – בגילך הצעיר. את צודקת בכל מילה ובכל הרגש שכתבת. מקבלות את דבריך ומחזקות את ידיך. שמרי לך את מה שכתבת ועייני בו מידי פעם, זה יתן לך כח לעמוד בכבוד בנסיונות המשחרים לפתחנו.
בהצלחה ו… תזכי לזכות את הרבים.
***
היא כ"כ צודקת. אני בטוחה שאם נפנה לחסימות לא רק באופן יחידי אלא כמות רצינית של נשים שאיכפת להם אז זה יהיה להם כח מול כל הפונים לפתיחה גורפת של הפורום
***
ממש לא מסכימה יש אלפי נשים שהפורום עוזר להם מכל מיני סיבות שהם. ולפנות לחסימות שונות יהיה מבחינת תפסת מרובה לא תפסת.
החמרת על עצמך עלי והצליחי
***
לא יודעת למה את אומרת שהפורום לא חסום בכל החסימות.
אני חסומה על ידי נטפרי ושם לא הצלחתי אף פעם להכנס לפורום המדובר (שאני בטוחה שעליו את מדברת…)
תבדקי את זה…
***
בקשר לנ.ב. אני יודעת שבנט פרי לדוג' יש מסלולים שבהם את יכולה לבקש בדיוק מה את לא רוצה… והם יחסמו לך את הגישה לזה… (אגב, זה מומלץ גם למה שכן צריך. עושים חושבים יום אחד ורואים מה בדיוק צריך, וכל השאר אם יש צורך דחוף אז שולחים פניה… זה מטופל בד"כ די מהר)
תודה רבה.
***
אני בהחלט חושבת ש'שמורה' הוא גוף שיוכל להרים את הכפפה ולחסום את הפורומים מנטפרי וכדו'.
***
יש משהו שלא הבנתי בכל התגובות לגבי החסימה- בהגדרות ברירת המחדל של נטפרי, הפורום הנ"ל חסום לגמרי. מי שפתוח לה, משמע היא פתחה אותו כשהגדירה את החסימה שלה.
ואגב, בקלות אפשר לחסום חזרה או למי שצריכה לצרכי עבודה – להגדיר שעות ספציפיות בהן הפורום יהיה פתוח.
***
מהמם, אפשר לדעת מה זה איגרת של ר' שמעון זליחובר הי"ד – איפה אפשר למצוא אותה? הייתי מאוד שמחה לקרוא את האיגרת ואת התוכן הספציפי הזה בפרט.
תזכו למצות! תודה!
***
בעקבות כל מיני טפטופים על בעיות עם הפורום הזה, כשחיברתי את המחשב שלי לנטפרי- מיד הגדרתי שזהו אחד האתרים שיהיה חסום אצלי. וזה לא פשוט, כי בהרבה חיפושים על נושאים שונים שקשורים לציבור שלנו. כמו "איפה משיגים…" "מי מכיר…" וכו' הפורום יכול מאד לעזור.
אבל בעקבות המיילים של השמורה – אני נזהרת מהמקום הזה מאד ופשוט מנותקת ממנו!! תזכו לחזק אותנו עוד ועוד!
***
אשרייך!
היתה תקופה שהיה לי בבית אינטרנט נטפרי שהוא אינטרנט עם סינון בדרגה ממש גבוהה. והפורום הזה היה פתוח שם… די הופתעתי שנטפרי פותחים פורום כזה שזה כמו איזו קבוצת וואטסאפ ענקית, שכל מי שרוצה משתתף וההתכתבויות שם חופשיות. כאילו מה, אס אם אסים זה אסור אבל פורום כזה פתוח כן? אני התנתקתי כבר מהאינטרנט כי אני כבר לא צריכה אבל תגדיל וטוב שתעשה זאת שתפנה לנטפרי ותסביר להם את הסכנה הרוחנית שבפורום זה.
***
אשמח מאוד אם לפעם הבאה יהיה מצורף גם האיגרת המדוברת, אני חושבת שזה יהיה לטובת כולן.
תודה רבה!
***
בדיוק היום מישהי ביקשה שאכנס לבדוק לה משהו בפורום ולחפש איזשהו בעל מקצוע… אף פעם עוד לא ניסיתי את הפורום הזה. ועכשיו שאני קוראת אני מחליטה לא להכניס את עצמי לניסיון. אני חושבת שאמצא דרכים חלופיות….
תודה ענקית על החיזוק!!!!!!!!! בהצלחה בהחלטתך…
***
וואו! את ממש ממש גיבורה! זה לא קל. אשרייך!! שיעמוד לך לזכות. הלוואי שאני גם אצליח….תודה חיזקת אותי 🙂
באמת חושבת שאולי כדאי שיחסמו אותם בסינונים המחמירים.
***
למרות שבקשתם לחשוב קצת לפני שמגיבים, אני מגיבה בלי לחשוב… כל שבוע מחדש, יש לי חשק לבקש ברכה מגיבורת הסיפור השבועי…
איזה עוצמות!!!!!!!! תדעו לכן שזה ממש מחזק!!!
***
מסכימה לחלוטין. נעמי – לא הזכרת את הלשון הרע שיש בפורום הזה. לשמחתי למקצוע שלי אין לקוחות שם, אבל פעם קיבלתי לשם קישור הישר להוצאת שם רע מזעזעת. מאז יש לי על הפורום הזה דעה שלילית, וקשה לשנות רושם ראשוני…
הרבה הצלחה לכל הניגמלות!
***
תודה על הדעת תורה שהבאת, היא פשוט פותרת את כל הספקות וההתחמקויות…. גם בנושאים שלא קשורים לפורומים, אלא אפילו סתם שיחות עם כל מיני נשים בעבודה…..
תודה!
***
רק רציתי לומר שאת מדהימה. ואני כל כך מבינה את המקום שלך- המתלבט- מצד אחד זה בסדר- אבל נודף מזה ריח אחר…. מעריכה מאוד, מזדהה איתך ומחזקת אותך. בדברים האלה- צריך ללכת עם הלב, בסופו של דבר הוא יודע הכי טוב את האמת….
***
אולי יש אפשרות לשתף אותנו גם באיגרת של ר' שמעון זליחובר עצמה? יעזור לי מאוד, ובטוחה שלעוד המון!
***
יש לי נטפרי בלי שבחרתי קבוצה קהילה מיוחדת כלומר הבררית מחדל וזה סגור שם…. אז זה לא נכון שכל הסנונים פותחים את זה
***
רק רציתי לומר שאני בנטפרי, ויש אפשרות של חסימה לפי תגיות, יש תגית של אתרים ממכרים וכשחוסמים את התגית הזו זה חוסם את הפורומים.
***
נראה לי שהמאמר הזה יכול להיות רלוונטי עבורי. אודה מאוד לכותבת שתכתוב מהו הספר שבו אפשר לקרוא את האיגרת של ר' שמעון זליחובר הי"ד, או לחילופין לסרוק אותו. תודה
***
כל מילה. הייתי שם, ויצאתי משם.
טיפ קטן: בנטפרי ניתן לחסום באופן אישי על ידי התגיות. תוסיפי את התגית "אתרים ממכרים" (כן אפילו נטפרי מודעים לכך..) וזהו. את מסודרת. (ליתר ביטחון תוכלי לאפשר שינויים רק באמצעות סיסמה שתהיה שמורה אצל מישהו אחר וכך לגמרי תהיי רגועה.) מניסיון- זה פשוט גומר את הניסיון.
בהצלחה לכולנו.
***
תודה על הכח. מזמן רציתי לעשות את זה שוב, אחרי שפעם עשיתי את זה למשך תקופת החגים, והרגשתי עם זה כל כך טוב.
כל הזכויות שמורות לי, אבל תודה לכל אחת שנתנה לי כח לעשות זאת שוב. בלי נדר רוצה לשמור על הפורום סגור עד זאת חנוכה.
ואני כותבת את זה פה, כי זה יחייב אותי!
***
חיזקת אותי מאד!!!!! איזה דקויות, דבר שכ"כ לא נראה בעייתי, עוד אפשר לאמר ההפך, שישמעו דעות טובות.. דע מה שתשיב..
שתמשיכי להצליח!
***
תודה רבה על הסיפורים המחזקים, אני מחכה בצפיה כל יום שלישי לחיזוק השבועי. מקנאה ממש בעולם הבא שלכן!!!
אולי יש לכן איזה סיפור מחזק בנושא תפילה? מרגישה צורך חזק להתחזק בנושא. לצערי פוגשת את ה' רק מתוך חוסר אונים כשאיזה קש שבר את גב הגמל… אז פתאום אני נזכרת בו… מחפשת דרך להתחזק בנידון
תודה רבה ויישר כוח
***
מיוחדת. ממש מרגש. כל הכבוד. זה קשהההה! מעריכה.
אגב, הפורום ״הזה״ בנטפרי לכתחילה הוא סגור, ורק מי שיגדיר שיפתח אצלו אז זה יפתח. מזה כבר מבינים שזה בעייתי…. הוא מוגדר בנטפרי כ״אתר ממכר״ ורק מי שמגדירה שלא יחסום לה אתרים ממכרים אז נפתחים לה הפורומים האלו.
***
אלופה!! פשוט אלופה אמיתית!! היכולת לא להכנס לפורום כשהוא במרחק לחיצה על העכבר- היכולת להתגבר- פשוט מביאה לכולנו את המשיח- תודה!!
***
מסכימה עם כל מילה, ב"ה התנתקתי מפורום מסוים כבר מזמן (חסמתי אותו ברשימה שחורה), ההתחלה היתה קשה, שיעמום וריקנות, ואחרי תקופה ב"ה כבר נהיה קל. מה שכן כדאי למצוא משהו אחר נחמד במקום או חברה או משהו אחר להתמלא. בהצלחה!
***
סיפור מיוחד ראוי לכל הערכה!!! כל הכבוד לך, זה כ"כ לא פשוט להתנתק. שתהיה לך פרנסה בשפע
ותזכרי ש"אין שומע לי ומפסיד"! הרבה סע"ד ויישר כח על השיתוף!
***
כל הכבוד לך! קודם כל – על זה שהפסקת, אין ספק שזה קשה וקורע, והשכר שמור..
ובית – על הדרך היפה שעשית וששיתפת אותנו בה, יישר כוח!
***
אשמח לקבל את הדברים הכתובים באיגרת של ר' שמעון זליחובר הי"ד. תודה על הסיפור המחזק!
***
וואווו נעמי, סיפור של גבורה יהודית!
דווקא במקומות הדקים האלה, שכביכול זה נכנס להגדרה של מותר לצורכי עבודה, כמו שתיארת יפה – רוח קרירה ודקה. דווקא בזה להתקדש ולהתקרב עוד לד'
ריגשת אותי מאד! מחזק ונותן כח!
***
גיבורה! המשיכי והחזיקי חזק!
עם נשים כמוך אפשר להבין למה נאמר שבזכות נשים צדקניות נגאלנו ובזכותן אנו עתידים להגאל!!!!!!
***
אני לא מהמגיבות, אבל הפעם אני חייבת, סוף סוף הנושא הזה עלה….!!!!
ברור שרוח חכמים אינה נוחה מהפורום הזה, אין ספק בכלל, וכ"כ הרבה נשים לתומן (בהתחלה לתומן אח"כ כבר לא…. וזה עצובבבבב) משתתפות פעילות שם, תמשיכו לדבר על זה, אל תורידו את הנושא מסדר היום, בבקשה!
מצדיעה לך נעמי ! תחזיקי מעמד בקבלה הענקית שלך.
***
יישר כח ענק! יעמוד לך לזכות ויבואו לך כל הישועות!!! את מחזקת את כולם שמקבלים קבלה עוד לפני שמגיע איזה פיצוץ שבגללו צריך לקבל…
יישר כח!!!
***
וואאוו
אני כותבת למרות שכבר יום חמישי… פשוט מבינה ומזדהה כ"כ. איזה יופי שיש עוד נשים שמרגישות כמוני. ממש מחזק אותי, ונותן לי הרבה חומר למחשבה
תודה על הבמה החשובה …….!
***
כל הכבוד לך חזקי ואמצי..
***
כמה נכון! מחזקת את ידייך שתזכי לשמור על כך הלאה!
***
גיבורה ממש! ה' גאה בך!!!
***
וואו !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
***
צמרמורות!!! איזה גיבורה!!!
***
ווואו!! כל הכבוד! גבורה!!
***
אין כמוך! זה בטח קשה כ"כ!!!!!!
***
תגובות לסיפורים קודמים
לא ממש קשור לסיפור הזה. אלא בכללי תובנות שעלו לי מהדיונים פה לאחרונה. שמים פה הרבה דגש על עבודה עם גברים. כי זה באמת הניסיון העיקרי. אבל בתור מי שעובדת במוקד נשי. חילוני ודתי וכאילו דתי אני חושבת שיש ניסיון לא פחות בשיחות עם נשים שלא מהעולם שלנו.
בתור מישהי מאוד חברותית שקשה לי להתעלם משיחות סביבי וחשוב לי להיות בעניינים, אני מרגישה שלפעמים אני צריכה פשוט לשנות את הטבע שלי לחלוטין ולהחזיק את הלשון בכח לא להתערב ולא לדבר כי גם אם זה לא בהכרח נושא בעייתי הקלות שבה זה גולש לשם, צורת הדיבור עם הסלנגים הזולים ואפס רגישות לחשיפה של דברים אישיים .ובנוסף יש את תחושה המטעה הזאת של "מה הבעיה, זו אישה…"
בכל פעם שאני קצת נסחפת , התחושה אח"כ כ"כ מתסכלת!! אשמח אם תתנו חיזוק בנושא הזה גם כן.
תודה על העבודה המדהימה שלכן. תמשיכו לצבור זכויות!!
אני עוקבת אחר כל סיפור כל שבוע ואני מתחזקת מזה כמו לשמוע שיחת מוסר הכי טובה שיש. כששומעים איך אחרים מתמודדים עם אותם הניסיונות- ומצליחים לכבוש עוד נקודות. נקודות של אור!!- זה נותן המון כוח.
אני עובדת גם כן בממ"ד, אמנם בהוראה, במקום מאוד תורני, אבל עדיין בסביבת גברים. ובסביבת נשים שדעתם לא כמו דעת תורה ורחוקה מזה מאוד. (מה בעלך לא מפרנס אותך? מה הוא מהשחורים שבהפגנות? שמעת על הסדרה החדשה על הציבור החרדי…)
הניואנסים דקים כל כך מה מותר ומה אסור- ומה עדיף בכלל להתרחק ולא לשמוע.
אתן נותנות לי כח! אשריכן!!!!
למי שחוששת שיעריכו אותה פחות כי היא שומרת על עצמה -רציתי להרגיע- אני מצליחה ב"ה לשמור על תקשורת מכובדת ומאד משתדלת שלא לגלוש.
יש לי לא מעט שיחות בעניני עבודה- בזום ובטלפון, מאד משתדלת שיהיה ללא פטפוטים כשמדובר בגברים (ובעלי אומר שגם עם נשים חילוניות לא מומלץ להאריך בפטפוטים)
מכבדים אותי מאד, חושבים עלי דברים טובים בהחלט. אני שומרת הרבה על הלשון (או על המקלדת 😉 ) והם משיבים לי באותה מטבע. כשהייתי בתחילת דרכי (בפרויקט אחר) ושם לצערי פחות ידעתי לשים "סטופ" לעצמי, לא ראיתי שמעריכים אותי יותר מאשר היום כשאני "שמורה"
אגב יש ישיבה שבועית שהיא רשמית "מפגש חברתי", ואף אחד לא הרים גבה על כך שחברותי ואני לא משתתפות. נראה שלא ציפו לראות אותנו שם.
שמורות אהובות!!!!!!!!!!!! רק שלא תבריחו לנו את המורות……:) אולי זה המורה של הבת שלך?
והגיע הזמן אולי שהן תהיינה מחוברות יותר למה שקורה בשטח….. (לא מכלילה… יש מופלאות! מדברת רק על מי שלא מודעת למציאות בשטח…)
אולי כדאי שתקראו אותנו. תראו את הקושי והקריעה, את השבר, ואת האיחוי המופלא של שמורה…. שאשריה ולו יהי חלקי עימה….
מורות אהובות ובלתי נשכחות… תקראו חזק תנסו להתחבר! כי זה בנפשנו. ובנפש דור העתיד בידיים שלכם. בבקשה תכירו בקושי. ותגדלו לנו- דור מחוסן ומוגן. דור ששמור במבול. דור שיהיה ראוי לגאולת עולמים.
הסיפור של 'גן נעול' היה מרגש ועוצמתי ומעל לכל מעורר השראה. באופן אישי לקחתי לי את המילים 'גן נעול' כמוטו, כולל את הפירוש כמובן. מרגישה שזה נותן לי כח לעמוד בניסיונות מהסוג הזה ולקרוא לעצמי גן נעול זה נהיה מרגש ואטרקטיבי יותר(-;
רציתי לציין, שאנחנו פה כדי לחזק ולעודד אחת את השניה ולא לתת ביקורת על התנהלות כזו או אחרת.. כל אחת והניסיונות שלה….. ואם לא נסתכל לניסיון בעיניים – ספק איך נתמודד איתו.
תודה לשמורה על החיזוק התמידי. הנושאים שהוצפו לאחרונה מאד רלוונטיים ויוצרים אחוות לוחמים בזירה המשותפת של כולנו כנשים חרדיות שעובדות מחוץ לתיבה..
