לתגובות הקוראות

שווה שווה

שלום, אני עובדת בחברה שיש לה מוצרי web, ולשם כך מחזיקה צוות קטן של 7 מפתחים, ואני ביניהם.

לפני תקופה הצטרפה לצוות, על תקן בודקת תוכנה, אישה דתייה ונחמדה. מ. נקרא לה. לא היה לה מידי הרבה ידע בתכנות, היא בעיקר בדקה, אבל כן השתלבה קצת בקוד.

חצי שנה היא החזיקה בתפקיד הזה, עד לאותו בוקר בו היא נכנסה נסערת והודיעה לי שהיא עוזבת. הטון היה כעוס ועצבני, ומבין המילים הבנתי שיש לה הרבה טענות כלפי ההנהלה על ניצול, חוסר הערכה ומשכורת שאינה תואמת ציפיות.

איחלתי לה הצלחה במקום החדש, הוספתי כמה מילים שהיא תהיה חסרה לי, ובסוף היום היא נפרדה מכרטיס העובד שלה לצמיתות.

עברו שלושה ימים. אני עורכת בדיקות שגרתיות על המערכת שעלתה עם כמה פיתוחים שהוספתי, ו… משהו פה מאד מוזר. באופן ממש מפליא – דברים שעבדו פתאום קורסים!! מבדיקה מעמיקה אני מגלה שמישהו חיבל בקוד של מ.!!

לא היה לי ספק שברוב תסכול בחרה מ. להשאיר את חותמה בצורה 'מרנינה' שכזאת. "שידפקו להם…" היא בטח חשבה. והיו לי כמה הוכחות טובות לכך.

התייעצתי עם בעלי האם מותר ובאיזו צורה להודיע להנהלה על המעשה המחפיר. אולי אפשר לתבוע אותה משפטית? אולי נותרו חשבונות כספיים שאפשר לעקל לה?

סתם בשביל הטקט בחרתי בצעד מקדים לשלוח מייל תמים עם תוכן השיבוש שקרה. אולי 'במקרה' היא תדע לעזור.

המייל שהושב אלי אימת עוד יותר את החשדות – "הקוד הועבר למפתח ג., תוכלי לפנות אליו".

סך הכל עברו שלושה ימים מאז שעזבה, לא מסתבר שכבר ג. הספיק לגעת בקוד מוכן, לוקח זמן עד שנכנסים לעניינים…

את ג. פגשתי למחרת בבוקר. הוא אמר לי שרצה לייעל את הקוד, ולכן בכל מקום שהיה "==" הוא החליף ל"==="…

בשתי מילים למי שהשורה למעלה היא טורקית בשבילה – יש מקרים בהם לכתוב בקוד "===" במקום "==" מועיל לשיפור ביצועים, אך במקרים אחרים זה מוביל לשגיאה.

התברר שהלך המחשבה שלי היה שגיאה אחת גדולה..

נס שלא אמרתי מילה!!!

 

והנה למדתי שלדון לכף זכות זה לא רק שווה שווה, זה שווה שווה שווה!!

תגובות השמורות לסיפור שווה שווה

דבר ראשון- אני מעריכה אותך על  ההתנהלות המחושבת ומלאת הטקט בסיפור. כשקראתי – נזכרתי בסיפור שקרה לי לפני כמה שבועות:

אני מעצבת פנים. לפני כמה שבועות הפנה אלי איש גבס לקוח לעיצוב ארון גבס, ומובן מאליו היה שהוא זה שיבצע את העבודה. בניתי הדמיות, עיצבתי מגוון סגנונות, הלקוח בחר את מה שהכי מתאים לו, הוספתי עדכונים רלוונטיים כדי שהספריה תהיה תואמת באופן מושלם לחלומותיו של הלקוח ולאפשרויותיו. והגיע שלב השרטוטים.

במקביל היה לי עוד לקוח שפנה אלי בקשר לתכנון דירה ועבדתי על שתי הפרויקטים במקביל. יום אחד מתקשר אלי הלקוח ואומר לי בדחיפות שהאיש גבס אצלו והוא חייב את השרטוטים. התפלאתי מאד, כי לא זה מה שסכמנו, אבל חשוב לי שהלקוחות שלי יהיו מרוצים, ולכן שרטטתי לו מיד את הפריסות לספריה. ביקשתי לדבר עם האיש גבס ואמרתי לו כמה דברים טכניים אחרונים בקשר לספריה.

למחרת מתקשר אלי האיש גבס ושואל מה מתקדם עם השרטוטים. הייתי בהלם. הלקוח פשוט הביא מישהו אחר מאחורי הגב שלו. איזה לא נעים. הרי הוא זה שהביא לי את הלקוח…

בתחילה אמרתי לו שאני אברר את העניין, ואז החלטתי שמה שהיה- היה, ואין טעם לדוש בזה, אלא לחשוב מה הלאה. סיכמתי איתו מה שסיכמתי כדי שהדבר לא יחזור שוב וחשבתי שהענין נגמר בזאת.

הסתובבתי עם התחושה המאשימה כמה ימים עד ששמעתי ממישהו שדיבר עם הלקוח שאמר שהחליט לעשות את הספריה בצורה זולה ו'חאפרית' עם חבר…

לפעמים אנחנו (אני בכל אופן) מסיקים מסקנות על התנהגות בני אדם לפי מעשה אחד.

שווה שווה לדון לכף זכות, אפילו ובעיקר אם זה 'רק' בשביל לעבוד על עצמי!

האמת שדבר ראשון אני ממש שמחה שיש כאן גם קצת סיפורים 'אחרים'. באופן כללי הייתי קוראת ונהנית. לא כי הייתי צריכה. לא היה לי אינטרנט אלא רק מייל. הייתי שמורה מאוד גם ללא השמורה. אבל קראתי וקראתי וקראתי את הסיפורים כאן תמיד. גם כי זה מחדד רגישות, וגם כי ידעתי שבאיזה שהוא שלב אצטרך את זה.

לפני שבועיים כבר הייתי זקוקה לצורך העבודה לפתוח את המסלול ולעבור למסלול עם אינטרנט. ה'שמורה' אז עמדה לי בראש וסייעה לי לעשות את הבחירות הנכונות, ולסנן מה שאפשר כמה שאפשר, לא להתפתות לפורומים ולא להירשם לאף אחד כזה. אם לא השמורה הסיפורים שקראתי כאן כל הזמן, בטוחה שבתמימותי לא הייתי רואה בזה כל רע. אז לחזק את ידיכם באתי, ולהודות, אף שאין לי מושג איך נהייתי חלק מכל זה.

ושוב, לומר תודה על הסיפור האחרון, שללא ספק מרענן קצת את הכל ומזכיר לנו שיש עוד כמה דברים לשים לב אליהם!

הצעד המקדים שתואר בסיפור, שהיה 'סתם בשביל הטקט', התברר כנכון, ואותי אישית לימד, שבכל מצב קודם כל לשמור על שתיקה ולחכות קצת בסבלנות ולא למהר למסקנות.

ישר כח!

סיפור מאד יפה, סוטה מהקונספט של השמורה וחבל. כל הרעיון של השמורה זו התמודדות רוחנית בעבודה ולא שאר מצוות התורה. יש עוד הרבה מצוות בתורה אבל השמורה נועדה לשמירה רוחנית

בכל אופן הסיפורים נקראים בכל שבוע בשקיקה, המשיכו לעשות חייל!

תגובה: 

אכן, שמורה במבול מפרסמת סיפורים מחזקים מכל תחומי הניסיון של עולם העבודה. לפעמים ההתמודדויות הן בכל התחומים ונסיונות בכל מצוות התורה, וגם במידות טובות.



הרעיון בסיפור חזק אותי מאוד. אני אשמח אם יהיו בשמורה גם סיפורים וחיזוקים מהסוג הזה ולא רק על בעיות במקומות העבודה. (שזה גם כמובן מחזק מאוד אבל בכל אופן )

תודה רבה!

***

מאוד יפה! כל הכבוד שנזהרת.

ותודה שהבאת סיפור בנושא כזה, לפעמים מרוב ניסיונות אנחנו שוכחים את הדברים הקטנים יותר.

***

מתחברת לנושא הזה יותר מנושא הפורומים… 

***

כ"כ עושה טוב על הלב…

גם עצם הסיפור, וגם הנושא הזה שהוא ניסיון בלתי נפרד מחיי עבודה, ובכלל – מהחיים -שעולה פה שוב לקידמת הבמה. תזכירו אותו, הוא = את זה!

***

גוונתם בנושא, אכן חשוב מאד, יפה!

***

חזזזזזזקקקקקקקקקק. קצר וקולע! המשיכו כך 

***

סיפור מהמם!!!!!!!!!!!!!!!!

***

תודה על הסיפור המחזק. לקחתי לתשומת לב באופן אישי. רק קצת איפוק, רק לא לדבר – ועולמות נשארים לעמוד. מפחיד לחשוב מה מילה אחת מיותרת עשויה להרוס!

***

כמה נכון! תמיד טוב יותר להגיב קצת מאוחר מאשר מוקדם מדי

***

כמה פשוט, ככה יהודי, ומרגש! ביננו- בזה יהודי נמדד בפרטים הקטנים, (שעושים אותו אדם גדול)

***

שלום לכן, צוות שמורה היקר, תודה על פירסום הסיפור שלי. היה נחמד מאוד להיזכר ולהתחזק שוב………

המון הצלחה

***

מעבר למסר של לדון לכף זכות, ראיתי כאן מסר של "סייג לחכמה שתיקה"

הדיוט קופץ בראש, תמיד עדיף להיות בטוחים בעובדות במאה אחוז, לפני שמסיקים מסקנות.

***

מחזק מאד!!!

***

מדהים!

***

סיפור מדהים!!

תגובות לסיפורים קודמים

שלום לאה יקרה,

התפעמתי מאד מעוז רוחך ומעמידתך האיתנה למול מכתבי ההתגרות וכמעט-השמצה. חיזקי ואימצי! תשובותיך הבהירות מחד והכנות מאידך נפלאות ביותר!!

ברצוני להתיחס ולהוסיף לגבי השאלה מדוע אין חופש במה ואת מפעילה צנזורה על התגובות המתפרסמות.

אחד מכללי היסוד של "הדמוקרטיה הקדושה" הינו "זכות הציבור לדעת!", כל דבר יכול להתפרסם, כל אחד יכול להביע את דעתו וכולם ישמעו.

אצלינו, בחממה החרדית, יש כלל חזק יותר ושווה יותר- "זכות הציבור לא לדעת!" כן, זו זכות! זכותינו לא לדעת!! זכותינו לא להיחשף לעולם הפשע והאלימות. זכותינו. ובאותה מידה, ולא פחות מכך, זכותינו גם לשמור על טוהר הנפש ועל זיכוך ההשקפה, ולא לשמוע כל הגיג ורסיס מחשבה של אי מי שנטל מקלדת לידו ומצא לו במה להתפרסם בה. זכותינו!!

תארי לעצמך שקנית כרטיס כניסה להופעה מקהלה מוזיקלית, ועל כל כסא באולם האודיטורים מונח רמקול. כל הרוצה להצטרף לשירה – יבוא ויצטרף. היעלה על הדעת? חברי המקהלה נבחרים בקפידה על ידי המאמן המוסמך, ולשיר סולו – מתכבד רק זה שקולו מצוצח במיוחד.

גם אנחנו, כציבור בכלל, ופה בשמורה בפרט, לא רוצות לשמוע כל אחת! לאורך כל השנים בולט במיוחד שאין אינטרנסים מאחוריך – לא קמח, לא צמח, לא סולת ולא פסולת. שום לוגו של גוף כלכלי או אידיאולוגי, כזה או אחר, לא מתנוסס לצידו של דגל השמורה.

את לא מתחנחנת לאף אחד, כמה מפליא! יש מישהו שאומר את האמת הצרופה בלי להתבלבל!! תמשיכי לסנן, תמשיכי לצנזר, תמשיכי לשמור על הצלילים היפים של המקהלה שלך! תמשיכי לשמור על הזכות שלנו!!

זה אחת מנקודות החוזק של הפלטפורמה שלך, וזה אחת הבעיות הגדולות שיש 'שם'.

קוראת את התגובות של השבוע ולא יכולה שלא להשיב! מקומם אותי נורא לראות את התגובות נגד הסיפורים האחרונים!

נכון, אולי אני גם לא מבינה מה הפורום הזה נותן לאחרות, אולי אני באמת לא מרגישה את התועלת שלו, אבל זה לא סותר את התחושה שיש מי שמנסה לחבל ברוח הטובה של שמורה.

לא חושבת שמשהו פנה פה אישית, אף אחד לא פסק, לא הכריח אף אחת לעשות מעשה שהיא אינה מתחברת אליו. בסך הכל נושא הפורום, כמו כל הנושאים השמורה, הועלה כדי לתת במה לבעיה, כדי לעורר מודעות. הבחירה מה לעשות עם המודעות הזו היא בידים של כל אחת ואחת. אפשר לברוח מכל מכשול, אפשר להתעלם מהבעיתיות ואפשר לשים על לב ולפעול לפי מה שנכון לי כרגע (כמובן בהתיעצות עם דעת הלכה)

לבוא ולהפוך את שמורה כבעלי מניעים פוליטים, כמי שנכנס בקישקע לדעתי זה עוול!!!

ולא שאני נקיה, הלוואי…, גם לי יש את נקודות התורפה שלי גם לי קשה עם הרבה נושאים אבל אף פעם לא באתי והטחתי בחזרה. גם אם קשה לי לקבל את הדברים ודווקא בגלל הנגיעות שלי בדבר. כולנו יודעות איפה האמת רק שלפעמים קשה לקבל אותה והרבה פעמים קל לנו להתעלם ממנה.

אני מכוונת את הדברים גם הרבה אלי- יש לי, לצערי, הרבה במה להשתפר ואני חושבת שיש מקום לשיח, יש מקום לבוא ולברר לעומק, יש מקום לומר: קשה לי, הכל מותר אבל לא להפיל את האשמה על משהו אחר, בטח לא מי שמעורר לנקודה.

כאן המקום להודות לשמורה (ואל תשכחו שהכל חסד…!!!) עם כל השוני ביננו, עם כל המורכבות בין אסור-מותר-חובה אתם מצליחים להוביל דרך מיוחדת. ישלם ה' שכרכם.

אני כבר כשנה קוראת את הסיפורים שלכם. אמנם לא מנויה, אבל יש לי חברה יקרה שבהתמדה מעוררת השתאות שולחת לי כל שבוע את הסיפור האישי, וכל חודש את המגזין. לכן עד כה לא ראיתי סיבה להירשם:) השבוע נרשמתי-כי הייתי חייבת להגיב.

היו במהלך השנה האחרונה הרבה סיפורים. על קרייריסטיות, על חסימה, על עבודה על חשבון הילדים, על יחסי בוס ועובדת, על בעל אברך. היו מידי פעם בתגובות כאלו שמבקרות, אבל זה היה נדיר. 

פתאום, כשכתבו על נושא כזה-פתאום כזה עליהום, כזה טררם. הייתי בהלם. כל התגובות האחרונות היו ביקורתיות. מה קרה? אולי כי יש שם יצר הרע רציני? כזה שגורם לנו לכעוס כ"כ כשמעירים לנו עליו?

למה אף אחת לא התנגדה לסיפור של ההיא שעד היום מותיר בי רושם עם האישה שסידרה את הבית בלילה לבעלה שסיים את השס ונפל חלק מהתקרה, איפה היו כל החכמות לומר ש"לא האמנתי שהשמורה תחנך אמהות לקום בלילה לסדר את הבית ולמחרת לא יהיה להם כח לילדים"? ובכלל איך ראיתם בזה עניין פוליטי? מאיפה הומצא שהם הולכים לנטפרי?? סטייל הקונפרציות הזה צובר תאוצה.   

נושא שכ"כ חשוב להכניס אותו במיוחד לבנות סמינר שיצאו בבום לחיים, ומזבזזות כ ל – כך ה ר ב ה זמן עליו. מנסיון כואב אצלי:( בזבזתי שנתיים שם. ולא, לא היתה שמורה שתעלה לי למודעות שזה לא בסדר, זה היה בירכתי הראש, בקצה המצפון, מדגדג על הלב, ולא שם. כל כך חבל לי שלא היה שם מישהו לנער אותי, ואפילו להכריח אותי להשתחרר, ועשיתי את התהליך הזה לבד, עם עצמי, כששמורה נותנת לו את הפוש האחרון, כשבשבוע האחרון חסמתי לעצמי אותו והשארתי פתוח לשעה בוקר ושעה ערב. (מספיק לחכמת ההמונים, לנושאים נטו מקצועיים וכו', כל תגובה לנושא שפתחת מגיעה אלי למייל, וככה אני לא יכולה להשיב, ולא להכנס, רק להתבשם מ"חכמת ההמונים".

אני קוראת עוד תגובה, ועוד אחת, מחכה למילה חמה אחת. ולא היה שם. אז התחברתי במיוחד כדי לעשות את זה.  לאה הצדיקה, מחזקת את ידייך. אל יבוש מפני המלעיגים. שד' יתן לך הרבה כח, תדעי שעל כל אחת שנותנת ביקורות יש אלף שמתחזקות. 

אומרים שאברהם אבינו איך האמין שהאיל שראה בעקידה זה מד', והמלאך שליח ד'? אולי זה הסטרא אחרא נדמה למלאך, ושולח איל כדי למנוע ממנו לעשות את רצון ד'? והתשובה – בגלל שהאיל נאחז בסבך והיה צריך לשחרר אותו. אם האיל היה רץ אל אברהם, – אז היה מבין שהוא מהטומאה – כי דברים קדושים באים בקושי, עם האחזות בסבך, עם תיבת מייל מלאה טענות ומענות. אם התגובות היו מחבקות ומעודדות, ללא שמץ התנגדות, זה היה נושא בעלמא. הקושי מדגיש כמה היצר מנסה להילחם.

ועוד משהו – אחת המגיבות דיברה על בחירה וכמה שזו זכות פרטית של כל אחת, אז להזכיר לכולן, נרשמתם כדי לקבל תוכן מחזק, היה סיפור שלא לרוחכן? שמוציא לעז על היקר לכם? יש לכם בחירה. אף אחד לא הכריח אתכן לצאת מהפורום, אף אחד לא הכריח אתכן להכנס לפורום רק לצורך פרנסה. סיפרו לכן סיפור. תהנו.

אז זהו. יצא לי ארוך, אבל אולי זו תשובת משקל, לאזן את כל הביקורת:)

אה, אשמח שאת התגובה שלי לא יסננו שם:):):)-

תגובה בעקבות המאמר של אביגיל פראגר "נר למאה".

אני דווקא אהיה מקורית ואגיד שאני דווקא כן טיפוס שמגיב לפעמים…. האמת אני כל שבוע מגיבה לעצמי ורק לעיתים רחוקות שולחת את מה שאני חושבת, מהסיבה שלרוב יש נשים שעושות את העבודה במקומי…

את התגובה הזאת רציתי לכתוב עוד לפני שהגיע הסיפור השבוע, אבל האמת שזה מתקשר..

המאמר היה מדהים, באמת יפה. אבל כן הייתי רוצה להוסיף משהו. לא הייתי נוכחת בכנס, כן הייתי בטלפון, אז לא זכיתי "לראות" את כל הסבתות היקרות כדבריה של אביגיל וגם לא להרגיש, אבל גם אם כן הייתי שם את הסבתא שלי אני הייתי רואה – אבל כל השאר לא היו נותנות לה אפילו להכנס לאולם, הן פשוט לא היו מבינות מה היא עושה שם.

אם הייתן רואות תמונה של סבתא שלי הייתן מתבלבלות. שרוולים קצרים, ללא כיסוי ראש, חלב עכו"ם ופת פלטר ועוד היד נטויה… 

למי שלא הבינה – סבתא שגרה ב"גולדינע מדינה" של תחילת המאה ה-20. באירופה נלחמו בדם ואש והיא נלחמה בדמותו של ג'ורג' וושינגטון המצויר על הדולר. היא לא נלחמה בקוזקים אבל היא נלחמה בקרובי משפחה וחברים שהיה להם מפעל והם מחפשים עובדים אבל לא כאלו פנאטים שמוכנים לאבד את הפרנסה של הם כל שבוע מחדש עבוד השבת, ופיטרו ופטרו אותם בלגלוג…

מה זה נלחמה? היא הייתה קצין! קצין במאבק שהיה נראה אבוד מראש על שמירת שבת, היא נלחמה על חינוך יהודי טהור לילדים בזמן שהיו בתי ספר ממשלתיים בחינם, ונלחמה בדם כדי להשיג בשר כשר ולשמור על הלכות הבית היהודי..

אבל במבט חיצוני? היא בכלל לא הייתה נראית משלנו וספק אם היו זורקים לה בכלל מבט…

מה אני מנסה להגיד? שכולנו חיילות של הקב"ה, אפילו שנראה שכולנו באותה היבשת ובאותה הקהילה – אנחנו לא! אחת שעבורה פורומים זה אויר לנשימה ולשנייה לא – אבל השניה לא יכולה להתמודד בלי אתר כזה או אחר. לכל אחת יש עבודה שונה, סטטוס שונה, בעל שונה וניסיונות שונים….

אנחנו כאן להתחזק ביחד וכל אחד מהמקום שלה – וצריך לזכור את זה בכל סיפור שקוראים וכל תגובה שמגיבים! ללמוד את העיקר ולא להיתפס לטפל. לזכור שכל התגברות שלנו סולל את הדרך לבאים אחרינו בין אם זה התגברות קטנה או גדולה, והכי חשוב  – לדון לכף זכות!!

אני רוצה להוסיף תודה ענקית לשמורה על כך שאתן  מעלות נושאים כל כך חשובים בלי לחשוש מגל התגובות… קראתי את התגובות השבוע ופשוט התרגשתי, התרגשתי לראות שכל תגובה נקראת עד הסוף ולא רק זה אלא גם לאה טרחה להגיב לכל אחת גם אם התגובה הייתה חץ בלב – תמשיכו בעבודת הקודש המדהימה!!! לא יודעת איפה הייתי היום בלי השמורה!!! (ובלי סבתא שלי..)

קראתי עכשיו ברצף את התגובות כמידי שבוע בשבוע, ואני מבקשת מכל הלב- פתחתם את השמורה בשביל לחזק את הנשים, לשמור עליהם ולאסוף אותנו פנימה אל התיבה, הייתם כאן הרבה לפני שהסמינרים קלטו שכדאי לחשוב על הבוגרות, להקים להן שיעורים וחיזוקים, הייתם הראשונים!

אל תרפו ידיכם! אל תתיחסו לקולות שבאים להחליש אתכם, תישארו מה שאתם!! אין לכם מושג כמה שאתם מחזקים ומעודדים להישאר שמורות, להתחזק , לעלות ולא לרדת מהעקרונות.

דווקא בגלל שאני לא מכורה לפורומים האלו, וקיבלתי מכם חיזוק אדיר עכשיו להימנע ולהיזהר להתחיל, אני מבקשת שתמשיכו לתת לנו את החיזוק והחוסן של בית יעקב כמו שגדלנו שם..

יש גם כאלו שלא מבינות מה הבעיה באינטרנט לא מסונן ובעבודה מעורבת ללא גדרים – השמורה גדלה והיא מכילה מגוון של סגנונות, לכן לא נתייחס לנושאים האלו?

שד' ישלם לכם במטבעות שלו —

רק רוצה לחזק את ידיכן בנושא הפורומים, נושא חשוב מאד, וזו לא בושה בכלל לדבר עליו… 

ולא צריך להתנצל לאף אחד, בדיוק כמו שאת לא מתנצלת כשכותבת נגד הפייסבוק, ולא כותבת לאף אחת שתעשה מה שהיא בוחרת בנושא – גם שם יש דברים מקצועיים.. וגם שם יש שני צדדים ובכל זאת אף אחת לא מצפה שיכתבו על התועלת והידע המקצועי בפייסבוק.

התגובות האלו מגיעות ממכורות שלא יכולות לחשוב שהאתר הזה יחסם להן – והתגובה ההיסטרית שלהן רק מוכיחה כמה זה נכון להילחם בפורום הזה… כדי שלא תצטרפנה עוד מכורות למעגל…

(גם אני הייתי שם, וכבר לפני 3 שנים ביקשתי שיחסמו לי את האתר)

אל תתנו לתגובות המחלישות והזועמות להחליש אתכן, מעריכה מאד!!!

התבלבלתי, מצד אחד הפורומים האלו נוראיים וממכרים וסוחפים וכו'… וכו'… מצד שני- אחרי תגובות נזעמות את כותבת שהיית ממליצה להוציא את הפורומים המקצועיים מתגית 'אתרים ממכרים'. זה נשמע כמו התקפלות….

 

תגובה:

הכוונה היתה לבקש ליצור פורומים מקצועיים נטו ונפרדים, שלא יצטרכו ליפול בקטגוריית 'אתרים ממכרים'

אין הצדקה שאישה שרוצה פורום מקצועי, נאלצת לוותר על חסימה מפורומים ממכרים – בכל…

נכון- יש נושאים שלא צריך להעמיק בהם יותר מידי – השטח כבר תוסס גם כך וכמו בכל ענין המחוזק מתחזק עוד והשני ומנופף בשיקול דעתו ובבחירתו האישית ובזה שהוא כבר עבר את גיל חינוך….

מתפללת לד' שאף אחד לא יצליח להחליש את המפעל האדיר הזה. וסליחה על חוסר הסדר במייל, זה פשוט מהלב.

גאה בכם שהעליתם את הנושא של הפורומים. קוראת כל שבוע בשקיקה כל אמירה, כל תגובה, כל נקודה.

אני מרגישה שמבחינת קושי הוא מס' 1. כי אינטרנט פתוח, גברים וכו' הם בד"כ כ"כ ברורים וגם מי שנמצאת בניסיון יודעת שהיא בניסיון, מרגישה גם אחרי זמן את כאב הבטן של הגבול, של קו אדום. הביצה הזו היא שטח אפור, אפור מטושטש ומסריח מעלה עובש ויצורים שרק בביצות יש.

כן,כן.

אני תלמידת סמינר ידוע בירושלים, ואני אפילו לא יכולה לתאר לאן הגעתי בעקבות הפורומים. לא יכולה לספר עם איזה גבר הייתי שם בקשר ואיזה סוג קשר הוא היה, וד"ל.

ההורים שלי הצילו אותי כשהם קלטו את המצב (מפעם ששכחתי פתוח) העיפו אותי לשידוכים וה' הטוב גאל אותי וזיכה אותי לצאת משם, להינשא, עם בעל שממלא את הבית והעולם בטוב, ועזר לי (בהדרגה) להוציא אינטרנט (מסונן) למחוק סרטים, ספרים ולפתוח עתיד נקי, מבורך.

לא להתרגש מהאמירות המקררות. מי שרוצה פורומים – תגיע לזה גם בלי לשאול אתכם, כמובן שניתן לחשוב על פלטפורמה של פורומים נקיה ומפוקחת טוטאל, לא סותרת.

אשמח מאוד, להיות שותפה בכתיבת הכתבה, זה דיני נפשות כפשוטו. תזכו למצוות!!!!!!!!!!

אני מגיבה לתגובות משבוע שעבר בענייני הפורומים למיניהם:

כבר היו פעמים שחיפוש בגוגל הפנה אותי לפורום מסוים, ברוב המקרים חוץ מברברת לא יצא לי שם כלום ומה שכן זה כאב לב והלם על הזמן שביליתי שם…

בתקופת הקורונה כשהתחלתי לעבוד מהבית וחסרה לי חֶבְרָה, חֲבֵרָה שלחה לי קישור הצטרפות לפורום שמבחינתה שם חיי החברה שלה. נכנסתי לקישור כדי להבין מה הולך שם ואפילו שלא ידעתי להסביר באותו רגע מה מציק לי שם, היתה לי תחושה חמוצה כזו שמכירה אותה כל מי שנחשפה פעם ראשונה למשהו שהוא צורם ולא מתאים… מהר מאד פשוט ברחתי משם לפני שאני מתפתה, כן, זה מפתה מאד!!

אני באמת שואלת, אם נניח בצד את כל הצורך המקצועי שהוא חשוב והכרחי, אני לא אומרת שלא… יש מישהי אחת שחושבת שהפורומים האלה הם דבר טוב?? ועוד לצורך חברתי? אני כבר כבר 8.5 חודשים עובדת מהבית ולא עלה על קצה דעתי לחפש לעצמי את החברה שמה, יש לי צמרמורת מהמחשבה הזו בכלל ואני באמת מבינה את הצורך החברתי!! גם לי קשה ומאד! אבל האם זו החברה שהייתי בוחרת לעצמי מלכתחילה? ולא משנה שזה אנונימי ווירטואלי, בעיני זה גרוע יותר.

ובאמת- אם בחרת לספק את הצורך החברתי ואת הצורך הגדול והאמיתי של פטפוטים דרך פורום כזה או אחר, מה זה שונה מהרשת החברתית? אם נהיה כנות, כל אחת בעומק ליבה מבינה שזה לא לעניין ולא מתאים אבל קשה להתנתק… אם ככה, לפחות אל תצאי נגד מי שרוצה לעזור לנשים אחרות רבות וטובות להיות שמורות יותר…

המון כוח לכולן!! ותודה לשמורה הנהדרת הזו!

קודם כל אני נהנית מאווווד מכל הפלטפורמות של שמורה ומרגישה שלי אישית זה מוסיף המון, ואני יודעת שאני ממש לא היחידה… תודה על העלאת הנושא של הפורומים,

הרגשה אישית שלי – הפורומים עוזרים ואפילו מאוד, אבל יש מי שהכל ממנו, הפרנסה, ההצלחה, המקצועיות, הלקוחות, הילדים, הרגעים הקטנים של השמחה, של הנחת,

והוא מקור השפע, ואין שומע לו ומפסיד,

הלוואי ונצליח להכניס את זה טוב טוב ללב, ולהתפלל לזכות לקבל את השפע בצינורות טהורים ונקיים.

ראשית אדגיש שאני לא משתמשת בפורומים כאלו כלל (אמנם מכירה נשים רבות שמשתמשות בו), אבל צרמה לי מאוד כל צורת ההתנהלות שלכם בנושא ובפרט התגובות שהגבתם במסמך המצורף. אעשה לך שיקוף של מה שקורה כאן…

אתם משדרים את זה:  אנחנו ההורים המבוגרים ואנחנו נחליט בשבילכן מה להציג בפניכן ומה לא, ולא רק זה – נציג את זה בצורה חד משמעית שאינה משתמעת לשתי פנים, ולמה? כי אתן עדיין ילדות קטנות ולא תצלחנה להפעיל שיקול דעת בכלל. את יודעת? אפילו לבן שלי בן 5 שאומר לי שמתחשק לו ממתק אני אומרת: 'נכון, גם לי מתחשק, זה מאוד טעים, אבל זה לא בריא ולא מחזק את הגוף ולכן אני בוחרת לאכול עכשיו ירקות. גם לך כדאי!' וזה עובד.

ובאיזה תגובות מדובר? באיזה צד שני מדובר?  זווית ראיה של נשים חרדיות החרדות לדבר השם ואפילו מנויות לשמורה!

אתם בעצם משתמשים בלי לשים לב בשיטת החינוך הישנה של הדור הקודם, השיטה שמטאטאת בעיות מתחת לשטיח ו'מסתירה' את הטוב שברע בעולם. זאת שיטה שלא עובדת על הדור של היום בכלל וחבל.

זה פשוט מוריד את הערך של השמורה בעיני ובטוחה שבעוד עיניים רבות, אני מבינה שלא משנה לך הערך בעיניים שלנו אבל – רמת ההשפעה שלכם יורדת פלאים ברגעים אלו ממש, אין לנו מושג כמה תגובות עוד חסמתם ובעצם מחלחלת ההבנה שאתם שוב מנסים לאלף אותנו במקום לתת כלים להתמודדות עצמית. מזה אנחנו סולדות.

ואגב, כל התגובות שלכם בגדול היו 'אנו מתייעצים וזאת דעת תורה'. האם ה'דעת תורה' ישב על הפורום במשך חודש אפילו בשביל להבין את התועלת והנזק? או לחילופין, האם ה'דעת תורה' הוא בסדר גודל כזה שיש לו רוח הקודש?

תגובה:

למה את כותבת שאת בטוחה שלא משנה לי הערך בעיניים שלך? משנה לי מאד… אני גם בנאדם, וכשאני משקיעה את הנשמה במשהו אני רוצה שאנשים יאהבו אותו…

ולעצם העניין:

את באמת חושבת שכשיש מאות פניות של כאלו שאומרות לי שהפורום עשה להן משהו רע ברמה הרוחנית, ומנגד יש קריאות שהוא חשוב ומועיל וכלכלי ועושה טוב לנפש, עדיין זאת שאלה פתוחה?

האם לא נשמע הגיוני לבקש אזורים נפרדים? שכל מי שמתאים לה להתנהל באתרים כאלו תעשה את זה, אבל עובדות העיצוב לא ייכרכו סביב זה.

תגידי, אולי נפתח דיון בכלל על עצם חסימת אינטרנט? או על חסימה מהודרת? לו היית במקומי וקבוצת נשים היתה מערערת על עצם המושג של חסימות מהודרות, האם היית מציגה את הדברים בצורה פתוחה לדיון?

אני גם הייתי רוצה להיות מאד ליברלית ולאפשר שיח פתוח- זה גם הרבה יותר קל…

מצטערת מאד לשמוע שזה מה שהדברים עושים לך… זה כואב לי בכנות… אבל לא רואה כל כך דרך אחרת להתנהל

ולא – דעת תורה לא הסתובבה חודש שם, ואין לה רוח הקודש. אבל עשרות אברכים הגיעו אליה עם דיבור על העניין הזה, ומאות התגובות שהתקבלו אצלנו ועוד כמה דברים שכן… מחדדים את הצורך לעשות תיקון…

זה כזה נורא?

בקשר לפורומים, האם כל האלו שבעד הפורומים, הם עושות זאת בשאלת רב או שרק מתקיפות את שמורה שכל תזוזה שלה היא בשאלת רב? ואולי הם גם יענו שהם שאלו בפורום אם יש רב שמתיר והוא יענה להם שכן…

בקשר לזאת שהגיבה שהיה לה מלא תועלת לפני שערכו שיפוץ וכד' מה נראה לה בעלי החנויות ובעלי המקצוע לא נמצאים בפורום, בתור מה היא לוקחת המלצות משמות אנונימיים או שמות בדויים? במיוחד שמדובר בפורום גדול ששוה לבעלי העסקים להתפרסם שם בחינם ע"י תשובות 

כך שהשיקול של תועלת הוא נתון בספק רב מאוד (בלי לדבר על לשוה"ר)

רק רציתי לומר עד כמה אני מעריכה את ההתנהלות החזקה שלכם, לשמחתי הרבה זה ממש לא מעניין אותי, אבל אני רואה סביב חברות, אחיות ושכנות מבלות בפורומים המון המון זמן מבוזבז. התגובות הסוערות והנושא שלא מצליח לרדת מסדר היום רק מוכיחים עד כמה הבעייתיות גדולה.

אהבתי מאוד את שפרסמתם השבוע, מקבץ של תגובות נגד, היה חשוב גם להביא את הצד הזה. אצלי זה חידד עוד יותר את הקושי של מי שבפנים ופחות רואה את הבעיה, כל כך מאושרת שאני מחוץ לזה:)

תמשיכו בעבודת הקודש שלכם!

אין לי הרבה מה להגיב פרט לזה ש-סוף סוף החלפתם נושא… 

ואם כבר, בנושא הקודם מה שחשוב בעיקר להדגיש זה את העובדה שבעיות שיכולות להיות בפורום, ואני מדברת בעיקר על קשר בין גברים לנשים, יכול להיות בכל מקום באינטרנט, גם במייל בלבד הכי שמור והכי נקי.

מה שחשוב לדעת זו שמירה ברשת (שאצלנו משום מה כמעט ולא מדברים עליה). כל השאר – מי שמתאים לה תכנס ומי שלא לא. ודווקא בפורום יש הרבה מאמצים כדי למנוע יצירת קשרים בין גברים לנשים והשיח ענייני.

נשמח מאד להמשיך לקבל מיילים אבל בנושאים אחרים.

תודה!

קראתי את התגובות השבוע, והתפעלתי מהאומץ והכנות להעלות גם את הצד השני! 

ולכן חשוב לי לחזק את ידיכם ולהודות לכם על העלאת המודעות לנושא, דווקא משום שב"ה אין לי שום הכרות אישית עם פורומים למיניהם- מאמינה שמאוד בקלות הייתי יכולה להגיע לאיזשהו מקום שלא הייתי רוצה להיות בו… בלי לדעת לאיפה אני נכנסת… ועכשיו אני יודעת להזהר! תודה!



אני רואה פה הרבה שבנט פרי מי שחסום לה אתרים ממכרים. גם הפורום הנ"ל חסום. וזה לא כ"כ נכון. כיון שיש תגית נפרדת לפורומים מקצועיים שאם היא פתוחה גם הפורמים יהיו פתוחים בעוד שאתרים ממכרים אחרים סגורים…

אבל אולי זה רק אצלי…?

לאה יקרה לי אישית, מאד!

התפעלתי מהתגובות הענייניות ומדבר ה' שהיה בהן. מתפללת שה' ימשיך לתת לך את העוז ותעצומות הנפש הללו, בשביל כולנו ושלעולם לא ירא לבבך(-:

אנחנו חייבים אותך להמשיך להביא את הקול הזה, כי  אני בטוחה שזו הקונטרה ליצה"ר והשטן של הדור העקבתי הזה. והקול הזה ממש,  יביא לנו את "קול דודי הנה זה בא…".בקרוב, אמן!!!!!!

בהערכה עצומה

אני אינני נמנית ב"ה על שום פורום, עובדת בתחום הנה"ח, ולא זקוקה לכך. אך הדיון בנושא גם עבורי מחזק מאד, שאם חלילה אבוא לידי נסיון אדע ממה להיזהר..

אני חושבת שיש רבות כמוני שנהנות מהעמדה הנכונה של השמורה כלפי ענין זה ושאר העניינים.

זה המקום להודות ולחזק את ידיכן להמשיך בעבודת הקודש, יש שכר לעמלכן!

לאה היקרה

אקצר למרות שיש לי הרבה מה לכתוב, אין לי זמן, אבל חייבת להגיב

קראתי את התגובות של השמורות לפורומים –לי אין כל קשר לנושא, אבל קצת הפריע לי שהתגובות לפעמים קצת טעונות …הבנתי אותן אבל רציתי לחזק את ידיך, אשריך

אני חושבת שמי שמתחברת לשמורה משייכת את עצמה למקום מסוים (מדהים!) ורוצה את רוח הדברים הללו

שלום לאה וכל השותפות, התגובות שלכם מדהימות!

עניתם בטוב טעם ודעת, נהנתי….

המון הצלחה ותחזקנה ידיכן.

 

מאד נהניתי מהתגובות השקולות בנושא הפורומים, סיימתם את הנושא מצוין

לתשומת לב בלבד- בתור מעצבת שאינה משתמשת בפורומים בגלל הבעיות שפורטו, אני חושבת שגם אם יהיה פורום כמו שכתבתם, עדיין הבעיה של בזבוז זמן לא תיפתר וכל אחת תידרש לשים גבולות לעצמה, כי תחום העיצוב הוא מענין ומושך, לא כמו פורום ראיית חשבון שנראה לי תחום משעמם יותר.

תודה רבה לכם ותזכו למצוות

פגישת אסטרטגיה לתכנון פרסום

מתנת: מרקר

עיצוב פרסומת מדויקת

מתנת: טליה טל

שדרוג של דף נחיתה, ניסוח מייל שיווקי או קופי למודעה

מתנת: d.front

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

כתיבת תוכן שיווקי לדף נחיתה בשווי 1000 ש"ח.

מתנת: אוריגמי

הדס קורלנסקי

שיחת ייעוץ עיסקי או דוח שנתי בשווי של 1500 + מעמ

מתנת: הדס קורלנסקי

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

מודעת פרסום קופי + עיצוב

מתנת: נחמה שוכמן

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

בוט לאתר בשווי 5000 שח

מתנת: פייגי פיוטרקובסקי-

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

בניית תהליך אוטומטי מותאם אישית לייעול וקידום העסק- בשווי עד 3,000 ש"ח

מתנת: ציפורה סובל

רחל קירשבוים
יועצת מס

הגשת דוח שנתי

מתנת: רחל קירשבוים יועצת מס 0534166459

נתינת שם, סלוגן וקופי למודעה

מתנת: מירי ריזל. קופירייטרית לפרסום שמכיר לקהל היעד שלכם את העסק שלכם בגירסא הטובה ביותר מייל: m0548474619@gmail.com פל': 0548474619

יצירת קונספט, בניית לוגו, ושפה עיצובית, עיצוב ניירת וכרטיס ביקור. וחתימת מייל

מתנת: אילה כחלון

עיצוב פרסומת מדוייקת

מתנת: טליה טל

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

הוראות הפעלה

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה. 

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. 

לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.