לתגובות הקוראות

תשקיעו. אל תשקיעו

קצת מאחורי הקלעים…

"אני מתארת לעצמי שהתלבטתם הרבה בשמורה אם להכניס את הסיפור הזה"

נכון… התלבטנו הרבה, וכמובן פנינו לדרוש דעת תורה.

אכן, מדובר בסוגיה לא פשוטה כלל. מחד אלו דברים שהצניעות יפה להם, ולא ראויים להתפרסם בציבור.

אבל מצד שני…

כנשים העובדות בסביבה מעורבת, יש לנו מחויבות לעורר לעצמינו מודעות גבוהה לעניין.

זה לא דבר רצוי בכלל, לא זה שיח אידיאלי, או יותר מדוייק: לא שיח בכלל…

אבל, איך כתבה מישהי?

בכולל של בעלי אחד האברכים הוא מו"צ בבית הוראה, 

והסיפורים שמגיעים לשם מנשים וגברים הם מסמרי שיער והרבה מהם מתחילים ממקום העבודה על רקע עבודה מעורבת.

ועוד אחת:

יש משהו ממש נחמד בלהישאר תמימים‎ ולא להכיר.‎

בהתחלה ממש היה מטלטל‎,

אחר כך חשבתי לעצמי מי בכלל צריך לדעת על כאלו סיפורים‎??

ואחר כך הייתי מספיק כנה עם עצמי ‎-

מי יותר ממני צריך לשמוע על כאלו סיפורים‎,

כאחת שעובדת במקום מעורב‎.

לו הייתי איזו עקרת בית שאין לי בעולמי אלא את בעלי וילדי …

אבל אני לא‎.

וצריך לפחות לדעת ולהיות רגישים‎,

וא"א לומר שסיפורים כאלו לא מעלים את סף הרגישות‎.

קצת כואב לי על המקום הזה‎,

אבל לכל דבר יש מחיר‎…

 

חשוב להדגיש:

עם כל חשיבות הדבר, בהחלט אין מקום להמשיך לדון בו, ולהתבוסס בהשלכות כואבות שעלולות להיגרם. "מקווה שאנו לא הולכות עכשיו לקרוא כל שבועיים שלושה – סיפורים על נפילות כאלו". אז לא, ממש לא. חותמת הצניעות מחייבת, ונקיות הנפש גם היא, ולא הולך להיפתח שיח בנושא. בהוראת דעת תורה, עוררנו עם שני סיפורים מכיוונים שונים, ועכשיו – שכל אחת תעשה לביתה ולעצמה.

במסגרת הרצון שלנו לא להמשיך את הדיון בנושא, אספנו את עשרות התגובות המאד מיוחדות שהצטברו בנושא והוא יישלח לכל מי שתבקש אותו על ידי פניה ל:glat@shmura.org עם המילה "מבקשת את קובץ החיזוקים ל'תשקיעו' או בלחיצה על הכפתור הזה:

אני רוצה גם להוסיף הערה חשובה:

אני מדגישה שאני מדברת פה לכלל, יש תמיד יוצאים מן הכלל. מאחורי הרבה סיפורים וטרגדיות עומדות נשים גדולות שעשו ועושות הכל! אבל, אחרי הכל, לבעלים יש בחירה חופשית…
כל אישה הנתקלת בקושי חשוב שתפנה לייעוץ איכותי – לפעמים יש לה מה לסייע, כמעט תמיד. אבל לפעמים לא…

אני מתנצלת עמוקות בפני הנשים היקרות שמצאו עצמן נפגעות מהדברים.

ובהזדמנות הזאת, להביע תודה אישית לכולכן!

תודה לכל מי שהתחזקה ומחזקת את כולנו,

תודה לכל מי שהיתה לה ביקורת – ושלחה לנו אותה, תמשיכו להיות עם אצבע על הדופק ולהעיר!!!

ותודה ענקית לכל מי שעשתה את זה בצורה מכבדת והשאירה אותנו עם הרגשה טובה!

נתתן לי הרבה מקום למחשבה, ובזכותכן יש לי עכשיו משהו לכתוב בד"ש הבא (של אדר… של שבט כבר מודפס:))

בתפילה ובתחינה שלא תצא תקלה תחת ידינו,

ונזכה להיות תמיד מהמחזקים ולא חלילה חלילה ההפך…

לאה

 

והכי חשוב… מה הלאה?

איך אנחנו לוקחות את הסיפור הזה והסיפורים כולן וממנפות את עצמנו מעלה….?

מי ששמעה את דבריו הנרגשים של אביה של אתי "צניעות, צניעות, צניעות, להתחזק בצניעות, צניעות, צניעות, צניעות…" ודאי קיבלה על עצמה משהו

מי שלא – מוזמנת לשמוע – הספד מרגש במיוחד

שמנו אותו גם בקו 'שמועה' בשלוחה הפתוחה – 02-6440292

מאות כבר קיבלו על עצמן קבלות טובות, בואי גם!

תגובות השמורות לסיפור תשקיעו. אל תשקיעו

אין לי מה להגיב, אין לי מה להוסיף, הסיפור הקודם והנוכחי הצליחו לזעזע כהוגן אבל בעיקר בעיקר לעורר את כולנו בכל המובנים. יישר כח עצום לשולחות היקרות שעוררו וניערו חזק כ"כ!

אני רק רוצה לכתוב שזה חשוב כ"כ להמשיך לשלוח סיפורים על הזהירות הרבה מחד, והשמירה על החום של הבית מאידך. ב"ה ששתי הנקודות הללו מרכזיות מאד מאד במהלך החיים, אבל גם הדבר הכי חשוב צריך חיזוק על בסיס קבוע. הסיפורים והתובנות תורמים המון!!! ואני בטוחה שכששתי הנקודות הללו צרובות באישה, ממילא כל הנסיונות האחרים מתגמדים ונעלמים.

נקודה חשובה נוספת שעלתה גם בין התגובות והרבה מאיתנו צריכות חיזוק בה, זה בתוך המשפחה, תשומת הלב לזהירות האינסופית שנדרשת בכל מפגש שהוא. 

יישר כח גדול על הכל! אין לי מילים לתאר את החיזוקים העצומים שאני מקבלת מהסיפורים! ישלם ה' שכרכם הטוב!

אני מסתובבת נסערת כבר כמה ימים מהסיפור הזה.

אשרייך שזכית להוות "קן חמים" לבעלך, אני חושבת שזו העבודת חיים של כל אישה….

אבל אגב, לא כ"כ הסתדר לי איך אברך רציני 3 סדרים פנוי לנהל פרויקט רציני כזה:( ואולי תפקיד האישה במקרים כאלה הוא גם להשפיע עליו למשוך ידיו מהעניין כשהוא נדרש להשתמש במכשירים שהרבנים יצאו נגדם כמו הוואטסאפ…, או כשנדרשת תקשורת רצופה כזו עם אישה מידי חברמנית וסוחפת? 

תודה על כל הסיפורים והתגובות, אני קוראת אותם בשקיקה….

אני בחורה ומוצאת את עצמי מבינה יותר את ההיא מהתגובות שאמרה שהיא מעדיפה שהם יחנקו עם המשכורת שלה ובעלה יערבב כוסות תה בכולל ובלבד שלא ילך לעבוד…

אבל יותר מהכל – אני שואלת את עצמי, באמת אחרי כל זה אנחנו עדיין מוצאים את עצמינו מתלבטים: כן אינטרנט/ לא אינטרנט, טלפון כשר / מוגן?, להסכים לעצמינו לגלוש מטעמי נוחות… אנחנו לא מבינים שעל דבר טוב משלמים!!! וממילא – בשביל תוצאה טובה וחיים טובים!! גם אם זה בזמן, כסף, נוחות ומאמצים…

אנחנו לא מבינים שעל עקרונות משלמים – כי אם כשזה מתנגש באינטרס כלשהו זה נדחק, אז זה פשוט לא עקרון!! אנחנו עדיין לא מבינים למה שווה לנו לא ללכת בשיטת "הסמוך" העיוורת, ולמה כל העסק הזה פשוט לא שווה ולא כדאי בעולם הזה עוד לפני העולם הבא?!!! 

אנחנו עדיין צריכים לשכנע את עצמנו שהתוצאה של החיים הנקיים האלה המנוהלים ברמה יותר גבוהה- הם קודם כל רמה אישית, אמון, אמונה, שלווה, אושר, חיים ובטחון אמיתי!!?…

איבדנו את הראש לגמרי ששם אנחנו מסוגלים בכלל למקם את נקודת הנסיון שלנו?…

אני חושבת שאתם לאחרונה מביאים סיפורים קשים מדי ומטלטלים מדי. הרי סיפור כזה לא אמור לקרות לאברך 3 סדרים כפי שהיא כותבת, אלא אברך שהכניס את עצמו לנסיון ע"י וואצאפ ואינטרנט ואז זה ברור שרבים וטובים נופלים מזה. אברך רגיל ללא ערוצים טכנולוגים לא אמור להגיע לקשר אישי עם אישה זרה כמעט בשום צורה!

הסיפור ממש קורע אבל הגיוני לאברך שנכנס לאינטרנט ועל זה הצעקה הגדולה של כל גדולי ישראל על המכשלה החמורה!

שמורה במבול לא יכול להביא כזה סיפור בלי לחדד את העובדה מאיפה הוא הגיע לכזו נפילה ולא להפיל את האחריות על האישה הזרה ההיא שהיא גרועה בפני עצמה. ודוקא ככל שהקשר של הזוג היה קרוב וקשור, עד כדי שהבעל מעצמו הראה לאשתו את הכל, כאב הבגידה הוא נורא וכמעט בלתי נסלח.

המסר הודאי נכון ודורש חיזוק יומיומי זה להשקיע בקשר ובבנית הקן החמים זה לתת לבעל כוחות לא להיכנס לניסיון מראש. אך כשנכנסים לניסיון זה כבר הרבה יותר קשה. ובנס הסיפור שלהם נגמר בצורה כזו.

מקווה שהובנתי, ישר כח על עבודת הקודש שלכם!

תודה על החיזוק, רוצה להאיר נקודה קטנה בקשר לשלום בית – המראה החיצוני במקרה הזה הוא בהחלט כלי חשוב, אבל הרבה יותר חשוב זה מה שקורה פנימה- עבודת המידות, אימון -התמקדות בטוב של הזולת, קבלה של החסרונות (שלי, של הבעל, של הילדים, של המציאות – רצון השם) ויתור.

מתחילים לאט לאט, בדברים הקטנים של היום יום, וכך הבית מתחזק ונהיה מקום מוגן לכל בני הבית ויכול לקלוט אותם חזרה גם כשהם נופלים.

כ"כ אמיתי ונכון! ולא צריך להוסיף מילה, חז"ל כתבו על הנושא לא מעט, ומי שחושבת שהיצר הרע קיים רק אצל בעלים עובדים, אז שתפתח גמרות (או שתשאל את מי שפותח) ותשמע סיפורים לא מעטים על ניסיונות, זה יצר הרע שקיים בכל הדורות, אז בטח אצל אנשים בדורנו, בשביל זה יש את "אשתו משמרתו מן החטא" 

הסיפור השבוע ממש צימרר אותי, ניתחתי אותו עם בעלי. חשבתי עליו המון, והרגשתי ממש פחד אמיתי מהתופעה שהועלתה שם. אחרי שקראתי שוב ושוב, ראיתי שהכותבת ציינה כי הפרוייקט חייב אותו להכנס לערוצים טכנולוגיים של וואצאפ ואינטרנט..

פה לדעתי טמון הכלב! נכון שאין אופטרופוס לעריות וכו', אבל אדם ששומר על עצמו ולא מכניס עצמו לנסיונות בהכרח סביר פחות שיגיע למקומות כאלה. דעת תורה קריטית בכל שאלה כזו, ואין לי ספק שאם אותו אברך מתמיד 3 סדרים היה שואל- הסיפור הנורא הזה לא היה מתרחש.

בואו נשמור על עצמנו, נעשה מה שאנו יכולות, נציב סייגים וגבולות לבית שלנו- נדע מה מחוץ לתחום- חד משמעית. כי לנסות לשנות את כל הנשים הזורמות והנחמדות – זה ממש בלתי אפשרי. (מה גם שסביר שטיפוס כזה של אשה לא מנויה ל"שמורה"..)

חזקו ואמצו, תודה על הכל.

אני מגיבה לא דווקא לסיפור הזה, אלא באופן כללי לסיפורים ואפילו לקבלות שהוצעו בלינק המצורף להתחזקות.

שימו לב שההתייחסות של השמורה היא לטפל ב"פרצות" אחרי הקורונה וביניהם: החזרת המחשב למשרד וכו'. מי אמר שזה פרצות? מי אמר שעדיף שאישה תצא יום יום לעבודה מהמשרד? תשב פיזית בישיבות עם גברים ונשים חילוניות? תשב בסביבה מעורבת וגם בקבוצות של חרדיות לבד, יש לפעמים חרדיות רק בהגדרה שעלולות להשפיע לרעה?

תצא מהבית מוקדם והבעל יצטרך לארגן לבד ילדים שרוצים את אמא שלהם ואח"כ למהר לתפילה ולכוילל? תחזור בצהריים עייפה ותנסה בחוסר כח לטפל בילדים שלא ראו את אמא שלהם כל היום?

מי אמר שזה עדיף שכל פעם שילד חולה מתחילה ההתלבטות מי נשאר איתו כי לאמא יש מספר ימי מחלה מוגבל והבוס עלול לפטר (ובטח בתקופה קשה כזו) ולפעמים האבא צריך להישאר כי אין ברירה וצריך פרנסה?

מי אמר שלא עדיף חסימה הרמטית וטובה על האינטרנט וחיים יותר שלווים ורגועים של אמא שיש לה זמן בבוקר לארגן את הילדים ולטפל בהם והאבא יכול ללכת למניין המועדף בשעה המועדפת וללכת בנחת לכוילל, לילדים שאמא לוקחת אותם לפעמים לגן (חלום של כל ילד!), של עבודה רגועה מהבית בחשיפה מינימלית לגברים ונשים חילוניות ולחברה לא טובה – אין מה להשוות את הניסיונות בשיחת טלפון וזום לישיבה פיזית בעבודה!! (בפרט אם מרגילים את האנשים בעבודה שאין אפשרות לפתוח מצלמה בזום…) לגמישות האפשרית כשילד חולה שהאמא יכולה להישאר איתו ומקסימום להשלים שעות בערב מהבית כשהילדים ישנים והבעל בסדר ג'. 

תזכרו שהמקום המקורי של האישה הוא בבית.

מי אמר?? זה נושא אינדיבידואלי שתלוי בהמון פרטים ומשתנה מאישה לאישה וממשפחה למשפחה, זה שאלה לרב כי זה דיני נפשות ממש ולא קו מוחלט וברור שהשמורה יכולה להוביל.

תגובה:

צודקת לגמרי!

הסיפור כואב ומזעזע ומחזק גם בשמירה על הצניעות מול גברים אחרים, גם בהשקעה בשלום הבית ובהופעה והקשר בבית.

אותי הוא גם מחזק מכיוון אחר, לא לסור מן הדבר שמורים לנו גדולי הדור ימין ושמאל, אמרו לא להחזיק סמארטפון- אז לא! בלי התחכמויות וצידוקים של פרויקט חשוב, למען מטרה חשובה, המטרה לא מקדשת את האמצעים!

ברור שהתקשורת בוואטספ הנגישה והמהירה כל כך, גרמה לו להתדרדר במדרון בלי שהוא הצליח לעצור. הרבה יותר קשה לעשות את זה בטלפון כשר, כשאנשים סביבו ואשתו שומעים אותו מדבר. הוא לא היה מרשה לעצמו לדבר בצורה כזאת עם אשה אחרת. גם המהירות שזה ביד שלו כשהוא באמצע אלף ואחד דברים מקבל הודעה מקליק תשובה חזרה וממשיך הלאה, אפילו לא צריך לעצור, לגשת למחשב ולפתוח את המייל, לחשוב. אלא הכל שועט תוך כדי מרוצת החיים, זה גורם שלא עוצרים לחשוב ולא שמים לב לאיזה תהום מידרדרים.

לא שופטת אותו ולא דנה, אבל ברור שאם הוא מצידו היה משתמש רק באמצעים כשרים, היתה לו יותר שמירה מלמעלה גם בתוך הנסיון.

מפחיד!! למען ה', למה היה צריך להשתמש בווצאפ וכו'? אפשר להשתמש אך ורק במחשב עם מיילים ותו לא.

אני מנהלת מחלקת כספים בחברת בניה גדולה ומוכרת ואחד השותפים באחד הפרויקטים שלנו, הוא אדם חרדי ולא תאמינו אבל הוא מחזיק פלאפון פשוט כשר כמובן. וסליחה ואני לא מזלזלת אבל הוא מרים כמה פרויקטים בעת ובעונה אחת ובסדר גודל של מיליארדים והוא לא מחזיק את כל הטינופת הזו. לא מוגן ולא תומך. שום כלום. פלאפון לשיחות יוצאות ונכנסות. 

אני רואה את כולם בעבודה מחזיקים את המכשיר הענק הזה ותמיד כשאני "משוויצה" בפלאפון הפשוט שלי, כולם מהנהנים בראש ואומרים – הלוואי עלינו. החיים שלנו היו הרבה יותר יפים בלעדי האייפונים האלו.

אני חושבת שאם הייתה לנו קצת OVER רגישות למכשיר הנורא הזה, הוא פשוט לא היה נכנס לציבור שלנו. גם כשהוא מוגן וכו' וכו'. ואפשר. אפשר להסתדר בלעדיו. אם רק נרצה כמובן.

הסיפור מיוחד ומחזק!! בעידן הזה שהכל לא ברור וכל יום מבולבל מחברו אין כמו לשמר את הסירה הביתית, ולהשקיע בה בים הסוער!! 

תודה תודה!!

***

וואוו ווואוו סיפור כואבב. בד"כ אני לא מגיבה.. אבל הידיים כותבות כאילו מעצמן..

איזו אישה חזקה את!! כי זה לא משהו שעובר ונגמר.. כמו שכתבת זו צלקת לכל החיים… יכולים אח"כ להמשיך הלאה- אבל בסופו של דבר נשאר בדרך איזשהו חור שחור..

מאחלת לך זוגיות שמחה מושלמת ושלווה. ושתמיד יהיה לך כח להיות אישה חזקה.

***

מרגש, דמעות בעיניים

מאד מסכימה עם כל מילה, גם בעלי אמר לי לא פעם כשהיה צורך לסדר משהו באזור מעורב שמה שעוזר לו להישמר זה הידיעה שאני מחכה לו בבית.

***

צמרמורת. מזעזע. אין עוד מה להוסיף. מזעזע שזה יכול לקרות מתחת לאף שלנו בתוך הציבור שלנו.

***

יפה דרשתם השבוע. זה נושא כאוב, ונשים רבות לגמרי לא קולטות במה מדובר. המשיכו לתת במה גם לכיוון הזה. עלו והצליחו. 

***

חשוב מאוד מאוד לזכור שלצד כל החום והטיפוח בכל התחומים- דבר ראשון זה הכבוד לבעל!!!

הרבנית ולדמן (שיעורים בקול הלשון) מדברת על זה בצורה מרתקת, אישה שכיף לשמוע, מסבירה דברים שהרבה נשים לא יודעות על כבוד, מומלץ בחום!!

***

חזק!! נהנתי מכל מילה!

באמת צריך לשים לב יותר למראה החיצוני שלנו בבית שלפעמים בלי לשים לב נשאר מוזנח, ילדים בלאגן, בישול סדר. כל זה ועוד גורמים לנו לשכוח איך אנחנו צריכות להראות בעיני בעלנו.

ממש תודה רבה לך ששיתפת אותנו וחידדת את הנקודה הזו וכן בעניין חשיבות שלום בית, אותי באופן אישי חיזקת ממש!!

***

סיפור כואב ומרגש. חיזקת אותי מאוד!!

***

כ"כ הזדהיתי עם הדברים. ממש חשוב ונכון.

רציתי רק להעיר שכדאי היה יותר להדגיש: א. שהמדובר בעניין השקעה במראה החיצוני וכו' זה אך ורק בבית פנימה. ב. כמה חשוב לשמור על דיסטנס גם לנו כנשים ולהיזהר מפלטפורמות מעורבות וק"ו מוואצאפ ודומיו…

יישר כח גדול!

***

אני עדיין רווקה, אבל בדיוק היום הייתי בסיטואציה מול פקיד במשרד כלשהו והוא היה קצת קשה מידי. חשבתי אם להתנחמד אליו יעזור לי להשיג את מה שאני רוצה אבל ב"ה בזכות הערכים שחונכתי עליהם היה לי ברור שאני לא הולכת לעשות את זה אבל זה מעודד לקרוא כאלו סיפורים!

תודה רבה!!

***

מ-ד-ה-י-ם!!! כמה נכונה המסקנה המדהימה! כמה נוח לנו להימלט לתרוץ של נשים עסוקות, מגדלות ילדים, עובדות ועוד.. 

אבל אסור לשכוח את 2 התפקידים המרכזים של חיינו לפי ר' חייא: "דיינו שמגדלות בנינו ומצילות אותנו מן החטא" 

***

תודה! זה באמת מאד מאד מחזק לשמוע דוגמאות מצמררות כאלה… נשאר רק לשמוע את הצד של הבעל שאשתו מרשה לעצמה בעבודה מול גברים… לו היו דוגמאות כאלה- זה גם היה מרתיע מאד…

תזכו למצוות על החיזוקים!

***

וואווו. חשוב מאוד מאוד וביותר ביותר. ישר כח על הפרסום החשוב הזה.

***

מזעזע עד היכן שייך להגיע, ומסיפורים אלו ורבבות סיפורים אחרים צריך כבר להפנים כמה צריך להתרחק רחוק רחוק רחוק כבורח מן האש מן התקשורת הדיגיטלית שהיצה"ר רוקד שם ושולח בה טלפיו לכל עבר, ומפיל רבים וטובים! והוראת גדולי ישראל לא להחזיק מכשירים שאינם כשרים כ"כ פשוטה וברורה גם לדל שכל וברור הדבר שהשתמשות במכשירים אלו היא כאדם הנמצא בחלל פתח הבור שנפילתו בטוחה.

יישר כח על פעילותכם הברוכה אשר היא כקרש הצלה לבנות ישראל שנזקקות להיות מחוברות לעולם הדיגטלי הכל כך קשה ומלא מלא ניסיון. 

***

תמשיכו לעורר את הנושא!! זה חשוב מאד!!

אצלי בעבודה הניסיון הפוך המנהלים הגברים מאד נחמדים ושופעים עליזות ובדיחות ומחמאות ואני צריכה לשים את הגבולות לא להיסחף למרות הרצון הטבעי להיות חלק, יש הרבה חוסר מודעות בעניין. לצערי אני רואה נשים אחרות שמנסות למצוא חן בעיני המנהלים ואני לא דנה, זה נסיון לא פשוט. אנחנו כמה חברות מנסות לחזק אחת את השניה והכי מפחיד שלא נתרגל לסגנון דיבור הזה וכבר לא נזדעזע. אז תודה על העלאת הנושא, תמשיכו

***

וואאאהההווווו מטלטל. ותודה על הרמזים שנשתלו בעדינות וצניעות 

***

תודה רבה על הסיפורים, הם בהחלט מעוררים ומחזקים את הדברים שלפעמים נשחקים בחיי היום יום השגרתיים.. והסיפור הזה במיוחד, מתאר מצב שאף אחת לא היתה רוצה לגרום לו..

כל הכבוד לאישה הנאמנה והמסורה..בסיפור על האיפוק והחכמה איך לפעול.. אין ספק שיש להזהר ממש, ובכך אנו שומרות גם על ביתנו אנו.. תודה!

***

ניסיון לא פשוט בכלל!! וזו תזכורת ממש חשובה לכולנו להשקיע ולהשקיע ביצירת והמשך הקן החמים, כמה כוחות זה נותן לבעלים שלנו. תודה על הסיפור הכואב והמיוחד.

***

תודה על השיתוף! תודה! תודה! תודה! שלא תצא תקלה תחת ידינו!

***

כל כך כואב ומצער!! ורק מראה לנו כמה אף אחד לא מוגן!!! זה גורם לי להתפלל על כך עוד יותר! וכמובן להיזהר בחוץ.

בכולל של בעלי אחד האברכים הוא מו"צ בבית הוראה, והסיפורים שמגיעים לשם מנשים וגברים הם מסמרי שיער והרבה מהם מתחילים ממקום העבודה על רקע עבודה מעורבת.

***

מפחיד! ממש ממש צריך להישמר ולהיזהר אנחנו בתור נשים לא לבלוט לא ל'התנחמד' בדיוק אתמול שמעתי ממישהי שמכירה ממקור ראשון זוג חרדי שבתהליך גירושין על רקע מה שקרה בעבודה… בעלה מתלונן שהיא הולכת לעבודה כמו לחתונה. שה' ישמרנו ושלא תצא תקלה תחת ידנו

***

A happy wife is a happy life!

***

אשרייך, מעריכה מאוד את האמון בבעל למרות הכל, ההכלה שכל כך חשובה בכל מקרה ומצב ורק בשלו מרשה הבעל לעצמו להיפתח, ובעזרתה ב"ה עשית חיל, כאשת חיל נאמנה. חיזקת אותנו!

***

עולות לי ממש דמעות בעינים. על האומץ, על ההתמודדות ובעיקר – על התובנה הכל כך חשובה!!

והלוואי שלא נבוא לידי נסיון

***

נשים יקרות הסיפור הזה והמסר שלו חזקים מאוד תשאירו אותו תמיד בתודעה שלכן. אני חושבת שכדאי לתת גם לבעלים לקרוא כי גם להם זה יכול להועיל במאבק שלהם…..

***

אשה שמשקיעה את כל היופי שלה בבית – תרגיש הרבה יותר מסופקת מאחת שמתלבשת בחוץ. וברגע שתרגיש יותר מסופקת בבית, כשהיא תצא- לא יהיה לה כ"כ חסר וחשוב החיצוניות, כי היא משקיעה את זה במקום הנכון- בבית

***

פשוט לבכות!! לזה הכוונה שמצילה אותו מהחטא!!!!

***

מפחיד מפחיד, וכל כך נכון. תמשיכו להעלות לנשים העובדות וה"רעיות" את המודעות לנושא. זה חשוב כל כך.

***

כל הכבוד ששיתפת. מצמרר ומעורר הרבה מחשבה

***

נושא כל כך חשששששוב!!! ישר כח על התזכורת והחיזוק. ויהי רצון שתמיד תשרה השכינה והשמחה בכל בתי ישראל.

***

חזק ונכון מאוד מאוד!!!!! אבל שכחתם מילה קריטית: כתוב לא תחתוך חלק מהנשיות שלכן! ושכחתם: בבית!!!!!

***

נכון מאוד, שמעתי לצערי סיפור דומה משכנה קרובה, אין לכן מושג כמה זה נושא חשוב וקריטי. והחכם מקדים רפואה למכה….

***

אין לי כוחות נפש להגיב כי זה פשוט מדי קשה.. אבל אני חייבת לך ׳תודה!׳ וכל מילה נוספת פשוט מיותרת, אז זהו.

***

יישר כוח!!!!!!!!!!!!!!!

***

מזעזע ומפחיד במיוחד! צריך הרבה תפילות ובמיוחד כל בוקר בכניסה/בתחילת העבודה: "…שלא ניכשל ולא נכשיל ולא תצא חלילה תקלה על ידינו…"

בשורות טובות!

***

סיפור לא נעים, אבל לפעמים אין ברירה, ואני מעריכה אתכם בכל לב על שעשיתן את זה בעדינות, ברגישות, בצניעות. ולומר את מה שצריך. יישר כוח!!

***

כל כך נכון ומחזק. תודה

***

מצמרר, כואב וכ"כ אמיתי. אשריה ואשרי בעלה שזכו לצאת מזה נס גלוי

***

כל הכבוד על האומץ ככה לשתףףף!!!!!!!!!!

וכן, באמת צריך לשים לב לזה.. גם שמטפחים את עצמינו לדעת מה הגבול בחוץץץ

***

וואו עוצמתי, חזק!! אשריך זכית וזיכית את כולנו 

***

כל מילה מדוייקת!

היום יש כ"כ הרבה מודעות לתפקיד המיוחד של האישה. בואו לא נתכחש אליו, בגלל עומס, עייפות או סתם חוסר חשק.. זה היה תפקידנו מימים ימימה ובזכותו נגאלנו וניגאל!

***

מחזק מאד מאד מאד מאד!! פשוט מרגש איך שאין סוף לרעיונות, לחיזוקים ולכיווני חשיבה שבכל נושא!! אני בטוחה שאין אישה שלא מתחזקת מהסיפור של השבוע!!

ישר כח לשמורה המיוחדת!!

***

ממש אהבתי!!! כל מילה יהלום! במיוחד לנשים עסוקות כמונו שאין להן הרבה זמן לעצמן\ לבית\ לבעל..

***

קשה. כואב. אמיתי. כל הכבוד לך על היכולת לשתף ולהעלות סיפור זה -ממש גבורה. וגם לבעלך – כמובן, בטוחה אני כי יעזור לנשים ששימת לבן מועטה לסכנות…….

מיוחדת היכולת שלכם כזוג בשיתוף הבנה והכלה.וכן ראיה אובייקטיבית של הסיטואציה שבזכותה זכיתם להנצל להציל וגם להעביר מסר ברור לאחרים -תבורכו.

***

סיפור הזוי אבל קורה. מסכימה עם כל מילה שלה!!!!!

גם הרבנית רות שמש מדברת הרבה על השקעה ביופי ובטיפוח בבית בשביל הבעל, אבל כהגדרתה: "תשקיעו בתוספת יופי ולא בחוסר צניעות"

***

אהבתי מאוד את השם שבחרתם לסיפור – תודה!! זריקת הכדור לידיים שלנו בעוצמה… כיוונתם לנו את הפוקוס להתמקד ביכולות והמטלות שלנו במקום להיאנח על הנהגות פסולות של אחרים…. תודה רבה!

בקשר לקבלות – תודה על הפירוט זה נותן השראה, בשורות טובות!! 

***

אשרייך!!!!!!! איזו מחמאה אדירה קיבלת, בטוחה שהגיעה ביושר!!!! זכית להנות מהפירות כבר בעולם הזה!!!

תודה על הסיפור המצמרר, הוא נגע בי עמוק!!!!!!!

***

תגובות לסיפורים קודמים

בקשר לסיפור פתחו לי פתח.

מקנאה בך!!!!! אני עובדת בתוכנה, ובעקבות הקורונה נאלצתי להכניס מחשב לבית (עם כל הסינונים…) ואי אפשר להגיד שהוא לגמרי לצורכי עבודה…

אגב, אשמח לעצות ממי שכמוני נאלצה להכניס רשת לבית, איך משתמשים ב א מ ת רק לצרכי עבודה? יש דבר כזה??????

למי שכתבה כך: כמי שעובדת בעבודה מעורבת ולא חרדית למדתי לשנות את הכיוון מחשבה שלי על אחינו האבודים, הם יכלו להוולד למשפחה בבני ברק אבל הקב"ה הולידם בתל אביב ובאילת.. כנראה שהתפקיד שלהם זה לעשות את הטוב ביותר מהמקום שלהם ובגוון שלהם.

סליחה שאני מעירה או מאירה, אבל האם אכן כך? האם הקב"ה לא יושב ובוכה על בניו האבודים? התפקיד שלהם ממש לא מסתכם בלעשות את הטוב ביותר שלהם, אלא לחזור בתשובה שלמה לפניו

אמנם לנו אין מה לעשות אבל כן! להתפלל על אחינו הטועים, וכן למי שיכול – לתרום לארגונים הקדושים המחזירים בתשובה. כמובן שבד"כ במסגרת העבודה אין לך מה לעשות אך לא להסתכל שהם ממלאים תפקידם בעולם במסגרתם הנוכחית כשאינם זוכים לשמור מצוות

אני עדיין ב "מ(ר)חק את המיותר.."

אנא, אל תרפו מהנושא. בתור אישה שמאד שומרת. וב"ה מעולם לא התגלגלתי לשיחה לא ראויה עם גבר. עדיין, הקושי הוא עננננק, ההבדל הוא דק. החברותיות, הרצון והצורך להיות נחמדה הם בעוכריי..

וגם אשמח אם תבדקו את נושא הפניה בשם. זה כ"כ, מאד, לא מקובל לפתוח מייל ב "שלום וברכה" במקום "שלום דוד" (וזה אחרי שויתרתי על ה'הי'…) רוב הרבנים שמוסרים הלכות אומרים שאסור לפנות בשם.. ורוב מוחלט של הבנות, נראה לי, לא מקיים את זה..

אשמח אם תבדקו את הנושא באופן מעשי.. צריך להיות ריאליים, זה לא נראה לי הגיוני לפנות ברבים, נגיד.. (יש לי חברה שעושה את זה, צדיקה אמיתית, לפעמים הם לא מבינים מה היא אומרת, ממש שואלים "מה??")

בכלופן, תמשיכו לחזק אותנו באופן קבוע בנושא של עבודה מעורבת, תודה רבה!

תגובה לתגובה: היתה מישהי שצרם לה שבחורה עם אינטרנט (חסום כמובן) ובתור אישה חסמה… וזה צרם לה, חברה יקרה, אפשר לשאול אותך משהו? את מאמינה בשינוי בהתקדמות בקבלות לעתיד בשאיפה עוד ועוד….? את מאמינה בכך שהקב"ה אוהב את ההתקדמויות שלנו גם אם היינו חלשים קודם? 

כשמתחתנים זה סוג של התחלה חדשה זה מקום פורה ורחב להתעלות ולהתקדמות ואשריה שזה בא גם ממקום בעלה, והרצון שלהם לא היה להכניס אלא להוציא!!! זה מגיע ממקום טהור נקי, אוהב ומתקדם, כל הברכות שבעולם שתצליח עוד ועוד….

פגישת אסטרטגיה לתכנון פרסום

מתנת: מרקר

עיצוב פרסומת מדויקת

מתנת: טליה טל

שדרוג של דף נחיתה, ניסוח מייל שיווקי או קופי למודעה

מתנת: d.front

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

כתיבת תוכן שיווקי לדף נחיתה בשווי 1000 ש"ח.

מתנת: אוריגמי

הדס קורלנסקי

שיחת ייעוץ עיסקי או דוח שנתי בשווי של 1500 + מעמ

מתנת: הדס קורלנסקי

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

מודעת פרסום קופי + עיצוב

מתנת: נחמה שוכמן

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

בוט לאתר בשווי 5000 שח

מתנת: פייגי פיוטרקובסקי-

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

בניית תהליך אוטומטי מותאם אישית לייעול וקידום העסק- בשווי עד 3,000 ש"ח

מתנת: ציפורה סובל

רחל קירשבוים
יועצת מס

הגשת דוח שנתי

מתנת: רחל קירשבוים יועצת מס 0534166459

נתינת שם, סלוגן וקופי למודעה

מתנת: מירי ריזל. קופירייטרית לפרסום שמכיר לקהל היעד שלכם את העסק שלכם בגירסא הטובה ביותר מייל: m0548474619@gmail.com פל': 0548474619

יצירת קונספט, בניית לוגו, ושפה עיצובית, עיצוב ניירת וכרטיס ביקור. וחתימת מייל

מתנת: אילה כחלון

עיצוב פרסומת מדוייקת

מתנת: טליה טל

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

הוראות הפעלה

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה. 

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. 

לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.