לתגובות הקוראות

עיקורונה

מה היא לא הפכה בדרכה הסוערת?

את מי היא לא טלטלה והרעידה והעמידה במקום?

אלו סדרי עולם, מנהגים ומוסכמות העזו להיוותר אדישים למולה?

במי היא לא פגעה ונגעה ושינתה, הקורונה?

בעקרונות.

מי שחשוב לו משהו – התעקש עליו. למרות הסגר וההגבלות, על אף הקנסות וההפחדות, עם כל החששות והתחזיות השחורות. מה שחשוב – נשאר. הביטו סביבכם וראו…

אחד הדברים הכואבים של נספחי הקורונה הוא האינטרנט שנכנס בדלת הראשית. כל כך הרבה בתים היו עד אז חסינים מהמשחית הגדול הזה, כל כך הרבה משפחות חיו בטוב ובנעימים בלי נסיון שעומד לפתחם, כל כך הרבה ילדים טהורים וזכים גדלו עד עכשיו בבית נקי, נקי, נקי.

אז נכון שהרוב המוחלט עשו את הצעד הזה עם סינון של החברות הטובות בשוק, ואולי אפילו הצטרפו לקבוצה שתיטיב להגדיר עבורם את רמת החסימה, (אבל ביננו, כמה מאיתנו עובדות על VPN / RDC / VMWARE שמחזירים אותנו לחסימה בעבודה שהיא לא תמיד בטופ…)

אך אין חולק כי אחרי הכל – בית בלי אינטרנט זה רמה אחרת, זה אווירה אחרת, זה הגנה אחרת…

ואנחנו רצינו לשמור על בית נקי. לגמרי.

 

מודעה קטנה בעיתון הודיעה לתושבות השכונה, כי אני מחפשת שותפות לשכור יחידה קטנה או מחסן מתאים שישמש כחדר עבודה.

התאכזבתי מההיענות שלא היתה גדולה. מה, אין עוד נשים שרוצות לשמור על בית נקי? אז נכון שזו סוגיה מורכבת ותלויית נתונים אישיים של ילדים בבית, הוצאה כספית של שכירות שאפשר לחסוך, וכמובן – הפסד של נוחות וכל היתרונות של עבודה מהבית… אבל קצת התפלאתי מהטלפונים שלא הגיעו. כמה חבל על הקלות בה נכנעים לנתוני המצב…

בסופו של דבר מצאתי שתי שותפות נפלאות ויחד ארגנו מקום מסודר בקרבת הבית עם התנאים הנדרשים.

רגע, ומה עם הילדים? הסגר תקף גם לגביהם… ראיתי סייעתא דשמיא מופלאה – המטפלת של הקטנה המשיכה לעבוד כרגיל, ולבן מצאתי קייטנה בבנין. את ה500 ₪ של השכירות – לא הרגשנו בכלל, רבות דרכים למקום לשלוח את הנקצב. אבל סתם בשביל האנקדוטה אני מוסיפה –

פניתי לחברה שראיתי בה שותפה פוטנציאלית לשכירות, ושאלתי אם תרצה להצטרף גם. היא שאלה: מה, את לא מפחדת לצאת בסגר? אתמול קיבלתי קנס של 500 ₪…

 

 

אין פה כזה ראה וקדש, כל אחת ונתוניה, כל אחת ושיקוליה. אבל רק תדעו שיש אפשרות, בעיקרון.

תגובות השמורות לסיפור 

בעקבות פניות רבות של שמורות יקרות נדרשנו לדעת תורה בשאלה איך צריך לחשב את שעות העבודה עם ההפרעות של הבית והילדים? האם כל הפרעה של הילדים צריכה להיספר כהפסקה?

זו התשובה שקיבלנו:

עובדת שעושה דברים אחרים בזמן עבודתה, ומקבלת שכר על זמן זה עוברת בגזל. אמנם, כל דבר שמקובל בציבור המעבידים לאפשר לעובדים לעשות בזמן העבודה הרי זה מותר. ולכן מקובל שעובדת בזמן העבודה עושה פעולות קצרות על חשבון העבודה, כגון להתקשר הביתה לשיחה קצרה לוודא שהכל בסדר עם הילדים וכו', ובלבד שיהיו ההפסקות הנ"ל בגדר הסביר והמקובל אצל המעבידים.

בתקופת סגר שמעבידים מעונינים שעובדות תעבודנה בביתן, והם יודעים שבאותו זמן הילדים מצויים בבית ותפוקת העבודה בבית היא פחותה מאשר עבודה במשרד, כל עוד לא התנו מראש עם העובדות שתעבודנה בחדר סגור וכדומה בתנאים החופפים לעבודה במשרד, הרי זה כהסכמה ומחילה מראש על ההפרעות הנוספות ועל הקטנת התפוקה. אמנם כל זה רק כשהדבר בגדר הסביר והמקובל בנתוני בית. ולכן ברור שאסור לעשות הפסקה גדולה באמצע העבודה בכדי לעסוק בצרכי הבית ולהחשיב זאת כשעת עבודה, אלא על העובדת להשתדל לעבוד בנאמנות כפי יכולתה ע"פ הנתונים של הבית, ובזה גם אם תיווצרנה הפסקות גדולות יותר מאשר כשעובדת במשרד אין בזה איסור גזל. אם בכל זאת יש לעובדת חששות שמא עברה את גבול הסביר, עליה לשאול את המעביד האם הדבר מקובל עליו.

איזה יופי! יום אחד כשתגמר הקורונה, נגיד, או שפשוט תיכנס לשגרת חיינו, מישהו ילך ויקרא את כל הסיפורים והתגובות, ויערוך מחקר שלם על כל הנושא, ויגיע למסקנה המדהימה שבתוך כל הבלגן והאי וודאות שחיינו בתוכו, בתוך כל ההסתר פנים נשים ישבו ודנו עם עצמן ועם חברות לצרה,

מה הקב"ה רוצה ממנו בשעה כזאת, ואם זה יותר גזל או יותר להיות אמא…

לא יודעת, אותי זה ריגש. תמשיכו לעשות טוב!

כל הכבוד!

גם אצלי להכניס אינטרנט הביתה לא בא בחשבון, ואפילו מחשב אנחנו לא רצינו להכניס. כשביררנו עם רב השכונה מה לעשות, אמר לנו שאם עד עכשיו אפילו מחשב לא הכנסנו , הוא מאוד מבקש שנשמר את המצב של בית בלי מחשב וד יעזור לנו.

ב"ה מצאנו מהר מאוד מקום קרוב בשכירות זולה מאוד ועבדתי משם. (ומה עם הילדים? יש לי שכנה מיוחדת שלא עובדת בסגר – ואני משלמת לה אפילו פחות מכמה שעולה לי יום במעון-שכידוע לא גובים בסגר)

כעת רק מתחיל הסיפור. אני עובדת בחברה כבר מעל 5 שנים שלחתי מלא קו"ח של חברות ואף פעם לא קיבלתי את הבונוס של חברה מביאה חברה. בחודש שהתחלנו לשלם את השכירות למשרד קיבלתי בונוס על חבר מביא חבר בסכום של פי 10 מהשכירות !!!

לאחר חודש של עבודה – המשכיר פנה אלי ואמר שיש משפחה ללא קורת גג ובגלל יתרונות מסוימים של הדירה שאותה שכרתי רק היא יכולה להתאים להם אם אני מסכימה לוותר. כמובן ששוב התיעצנו, והתשובה היתה לוותר להם, אך אל דאגה, זה היה בבין הזמנים שבמילא לקחתי חופש (אך לא יצאנו)

ובבין הזמנים בעלי מצא חלל מאחורי המחסן שלנו- קומה מתחתי, הביא פועלים לסדר אותו וכשהילדים התחילו מעון כבר סיימו עם התאמת החלל למחסן והמחסן עבר להיות משרדי הפרטי. ללא שום שקל  שכירות, ואף קרוב לבית!!!!! + שהרווחנו חלל גדול בהרבה מהמחסן

הסיפור הזה ממש דיבר אלי , זו פעם ראשונה שאני מגיבה. הכאב שלך והאכזבה שלך אני גם מרגישה אותה במה שקורה סביבי אנשים לא מספיק מתעקשים על זה לא רואים בזה מידי חשיבות.. לא כולם כמובן אבל זה עדיין קיים. אז אני מעריצה אותך על הצעד שעשית. ישלם ד' שכרך!

בכל אופן אספר לכם שגם אצלינו בבית היה בנפשנו הדבר ובעיקר בבעלי, שלא נצטרך להכניס אינטרנט הביתה. אבל באמת בגל הראשון כן התחלתי לעבוד מהבית כמובן עם הסינון הטוב ביותר, אבל פשוט זה לא הלך, הקליטה היתה על הפנים, השליטה מרחוק כל הזמן התנתקה אז כבר החלטנו לעשות תשתית, ועשינו וגם שם לא הלך היו ניתוקים בלי סוף, וא"א היה לעבוד נורמלי, הייתי מזה עצבנית ולחוצה , הספק גם לא הבין למה זה קורה,.

ראינו ממש בחוש שד' מרמז לנו אתם לא צריכים להכניס הביתה ואז החלטנו שאני אחזור לעבודה, (אני עובדת בעבודה חיונית) והכי טוב לבית שלנו מכל הבחינות שאני אלך לעבוד עם כל הקושי שהילדים בבית והקורונה והסגר.

ואני יכולה להגיד שאני מרגישה שהדבר הזה ה"קמיע" שלי בכל התקופה הזו, אני מקפידה על סינון ברמה גבוהה במיוחד לא עובדת דקה בלי סינון גם שהחליפו לי מחשב לא התחלתי לעבוד עד שהתקנתי מחדש את הסינון, עכשיו אני עוצרת ומסתכלת אחרונית, כל התקופה הזו עברה ועוברת עלינו בנעימות, כמעט בלי בידודים ב"ה אף אחד עוד לא חלה בקורונה,  אפילו הבר מצווה שחגגתי במתכונת סגר וקורונה לבני בכורי היתה מדהימה!

ושמעתי שמי שיזכה בביאת משיח וינצל מחבלי משיח הוא מי שמסר נפשו ונלחם על נסיון הדור והיום נסיון הדור הוא הטכנולוגיה הנוראית הזו.

בשורות טובות

רציתי גם לשתף:

בתחילת הקורונה התחלתי לעבוד מהבית וכמובן אינטרנט, והחסימה שמאטה את השליטה מרחוק, כשקנינו את הדירה שלנו קיבלנו גם מחסן בחניה, וזה היה מן חדרון של כל החפצים שאין בהם שימוש ביום יום כמו דפנות סוכה, סככה, וכן העגלות והלולים, וכל מיני דברים שלא נוח שיהיו בבית.

בעלי החליט שהוא לא מסכים ולא רוצה שיהיה בבית שלנו מחשב ואינטרנט בכלל, והילדים שעדיין קטנים ידעו להראות לי את התיק של המחשב נייד שאראה להם סרט, ואיזה סרט הם רואים? רק את החתונה שלנו!

ירדנו הסתכלנו והעפנו מה שכבר לא בשימוש, פינינו מקום לעמדת מחשב מתוקה. בעלי לקח איש מקצוע שיעשה חלון למחסן שעלה רק 1500 ש"ח ועוד אמר כדי שיהיה לך חשק לרדת למחסן הלך קנה לי שולחן יפה עם כסא והלכנו וקנינו עוד כמה אביזרים יפים. הורדנו מהבית חשמל וקו רשת שגם עלה סכום לא קטן בתוספת צבע .

והיום אני עובדת שם וכל כך נהנית גם מהניתוק של עבודה – בית , וגם מזה שהילדים לא זוכרים מה זה מחשב, וכן הדבר הגדול שלא היה לנו כסף מזומן לעשות את השיפוץ הקטן הזה ובעלי אמר בכל מחיר אני לוקח הלוואה קטנה וה' יעזור, לקח מאבא שלו את ההלוואה ובסוף אמר שלא צריך להחזיר!!!

זה נשיקות מאבא וכיף להרגיש אותם….

פשוט משמח ומרגש, תודה שפרסמתם כזה סיפור, ממש הרגשתי צער וכאב, איך זה נכנס בעוד בית ובעוד בית, והכל באמת עם הסברים נכונים. ובאמת התקופה הזאת לא קלה וכל אחת שעושה צעד בטוח עשתה את זה בטוח  מתוך שיקול וייעוץ. עמ"י מראה את כוחו בתקופה הקשה הזאת ומשתדל מתוך הנתונים לעשות את הכי נכון. מדהים לראות איך גם בזמן הזה שנשים נמצאות יום שלם בבית, שולחות את הבעלים ללמוד, משקיעות בילדים, בניו של הקב"ה כל אחד ואחד מיוחד מתוך המקום שלו.

אבל סיפור כזה מחזק מאד שעדיין אפשרי אם רוצים ושעדיין יש אנשים שברור להם שלהכניס אינטרנט הביתה, זה לא טוב בכל מקרה שבעולם….. וזה ברור ומוכח שאם הכל נעשה למען לעשות רק את רצונו יתברך לא מפסידים – עבודה כסף וכו. – הקב"ה עוזר!!

אישית כמה פעמים חשבתי שאצטרך לצאת לחל"ת בגלל אי ההסכמה להכניס מחשב הביתה, אבל ב"ה בינתיים מצליחה להגיע לעבודה יום יום, המטפלות מסכימות לקבל ב"ה, גם אם עולה יותר כסף זה שווה!!! בע"ה מתפללת להקב"ה שתמיד אני אעמוד בזה ולא אתפתה אף פעם לשום ניסיון ושאני לבית שלי לא אכניס מחשב!!!

סתם לא מבינה איך אפשרי לעבוד עם הילדים, באמת יש תפוקת עבודה?

באחת התגובות כתבה אחת הנשים על הצד הטוב בעבודה מהבית – כתבתם לה צודקת, קצת התפלאתי, אבל למדתי שאתם נותנים כאן מקום לכל אחת ואחת.

אבל, אני חושבת שבבסיס – הכנסת מחשב עם אינטרנט הביתה בכל מצב היא הרס – האם לא נכון? לכן שאתם נותנים מקום גם לסיפור כזה, מחזק אותי שוב, שכנראה אני כן צודקת, רק שוב נותנים מקום לחזק את כולם……….

הלוואי שיכולתי…… אצל ההורים שלי כל השנים לא היה מחשב וכל כך צורם לי שהילד שלי (נולד ממש לפני הקורונה) רואה אותי רוב היום מול המסך. וכשרוצים לשעשע אותו – פותחים את מצלמת הסלפי….

מקווה מאוד שברגע שיהיה אפשר – נוציא את המחשב מהבית (רכוש המשרד)

אבל מצד שני – בגלל העבודה המורכבת יחד עם ילד בבית – פיתחתי דחיה די גדולה למחשב וכל הקשור אליו. אפילו המייל שהיתה לי ממש חיבה אליו 🙂 כבר לא קורץ כלכך, וברגע שאני מסיימת את שעות העבודה אני סוגרת את המחשב ממש בשמחה.

וגם בזכות בעלי שעומד כל הזמן על המשמר – אין אינטרנט חוץ ממייל וזום. אנחנו ממש מקפידים על זה ויש לי גאווה גדולה על כך! "ויגבה ליבו בדרכי השם"

כמו שכולן רגילות להגיב, אני לא מאלו שמגיבות בדכ…

ובכל אופן – המסר  הוא מאוד נכון ויפה ובאמת זה עצוב לפעמים לראות את ההיענות בתחום. אצלינו בחברה אין בדיוק חסימה מסודרת וכששלחתי מייל לתפוצת החרדיות שכל מי שמעוניינת להתגבש יחד ולסדר את זה אחת ולתמיד תגיב לי במייל חוזר קיבלתי מעט מאוד תגובות, אנשים מתרגלים לגלוש בלי וזה מאוד עצוב.

מה שהפריע לי כן זה הקלות בה היא שלחה את הילדים שלה למטפלת ולקיטנה בבנין. האם היא עשתה שאלת רב בנושא? זה לא ככ ברור שמותר. אני כרגע שבועיים אחרי לידה והרב לא אישר לנו לשלוח את הקטן למטפלת שלו אפילו שזה יכול להקל עלי מאוד.

נקודה למחשבה.

לא מתאים להביא בייביסיטר כשיש בבית ילד/בחור בן 12 וילדה/בחורה בת 11, זה לא לענין! ולא הוגן להפיל עליהם לטפל ב7 ילדים קטנים מהם כל בוקר כל הבוקר. הילדים צריכים לשמוע שיעורים, ללמוד בעצמם, מישהו צריך לראות שהם עושים את זה!!

לפעמים הבחירה הכי קלה של האמא היא הבריחה מהעיירה הבוערת… ועוד יש לה עיקרון למה היא צודקת במאה אחוז…

אני מבינה את הנסיון שלכם להוציא את העבודה מהבית, כי זו התמודדות מסוכנת מאוד! הפתרון נשמע פנטסטי, אבל לפעמים המציאות לא כל כך פשוטה…

תודה על המסרים. אני נהנית מאד לקרוא, להתחזק. במסר האחרון כתבתם על הקורונה שתקפה את חזית האינטרנט, ובתים רבים נפלו בחלליה.

אבל, כאישה שעובדת מהבית עם אינטרנט, חסום כמובן בחסימה, כולל חסימה לאתרי חדשות ואתרים ממכרים, ומשתדלת לשמור על המחשב שיהיה רק לצרכי עבודה, הרגשתי שהטור קצת מחליש אותי. אני עובדת מהבית ולא בגלל קורונה. אלא אני עצמאית, וכך זה תמיד. יש לי משרה חלקית כשכירה ואני נאבקת כדי להוריד שעות, וכל המאמץ הזה של לעבוד מהבית הוא מבחינתי עיקרון, כאמא, כאישה, האידיאל הגבוה ביותר שלי הוא להיות בבית, זמינה לבעל, לילדים ולמטלות שהבית מזמן. לכן אני כ"כ רואה ערך בזה

כמובן שהאינטרנט שמהווה חלק בלתי נפרד מהעבודה שלי הוא בעייתי. ואני שמחה לקבל ממכם מסרים מחזקים על איך להתמודד עם אינטרנט בבית ולהשאיר אותו רק לצורך עבודה (זה ממש קשה…) 

אבל כתבה שבאה ואומרת תצאו מהבית, מרגיש לי לקחת אישה ולהגיד לה תצאי… זה אילוץ, זה בדיעבד, נכון שגם אינטרנט הוא מצב של אילוץ ודיעבד, אבל צריך לזכור שמקום של אישה הוא בבית, דבר ראשון. וכל היציאה לעבודה היא אילוץ של הדורות האחרונים.

אני באופן אישי, אשמח לקבל מסרים מחזקים בהתמודדות מול זירת האינטרנט (שלא יגיע לבעל, לילדים, ולי ברמה האישית להשאיר אותו רק לעבודה… רק בשעות העבודה, רק לצרכי העבודה ולא מעבר)

תודה רבה על הכל

כמידי שבוע שאני קוראת ונהנית, פתחתי גם היום את ההודעה בציפיה, מאד אוהבת את הסיפורים, הכל מחכים ונוגע ללב, השבוע התאכזבתי,

כאב לי לראות שהתייחסת לכל אלו שנוהגות אחרת כנכנעות.

הרעיון ליציאה החוצה הוא מעולה – כל הכבוד לך! אבל אנא… בתור מישהי שאולי בדיוק שכנתך המאכזבת:) בבקשה אל תשפטי אותנו…

מן הסתם גם אנחנו שקלנו את הסוגיה, התייעצנו עם רבנים והחלטנו מה שהחלטנו… המשפט "כמה חבל על הקלות בה נכנעים לנתוני המצב"? כואב…

מי אמר שנכנענו? זה שבחרת לשכור חדר זה נפלא אך עדיין לא הופך את כל הנשים שלא התקשרו ל"נכנעות"

ועוד נקודה: רציתי להעיר לגבי הקנס… הקנס מגיע למי שאלוקים החליט, אבל אנחנו לא יודעים על מה ולמה…

הבאת רעיון, אני לא מזלזלת בו, הוא נפלא, אבל יש עוד כאלו נפלאות וצדיקות גדולות ממש – שנוהגות אחרת

אני לגמרי מעריכה אותה על הצעד שעשתה, כן? שלא יובן אחרת… אבל קצת נשמע שהיא באה בטענות כלפי אלו שלא עושות כמוה…

הוצאה של 500 ש"ח בעיני היא הוצאה לא מבוטלת. כאשת אברך אני יכולה לומר שלא כל אחת יכולה להרשות לעצמה הוצאה חודשית בסכום כזה. במיוחד בימי הקורונה שלהרבה מהאברכים נסגר הכוילל- ועם זאת האפשרות להכניס את הכמה שקלים שמקבלים שם.

ונכון שיש גם קנסות וגם הוצאות שונות שיכולות להגיע בדיוק לסכום של 500 ש"ח, אבל עד היום לא נוצר המחשבון שמתמחה בחשבונות שמיים. ומי שלא יכולה להסתדר בסידור שמיימי לילדים? מי יהיה איתם? הבעל? יוותר על שעות לימוד? מי אמר שזה שווה יותר?

בעיני, גם אישה שמשקיעה מאוד בחסימה ומקציבה שעות שהן ורק הן לעבודה – מוערכת כעוסקת ברצון ה'. כולנו משתדלות עד כמה שניתן להימנע מנזקי התקופה. לא חושבת שיש לה הזכות "לבוא בטענות" (להתאכזב) או להיות לא מרוצה מההיענות לאופציה המקסימה שהיא מציעה. לא לכל אחת זה מתאים. 

מצטטת:"מה אין עוד נשים שרוצות לשמור על בית נקי?" יש, בטח שיש, הן בבית – ושומרות עליו נקי.

זו דעתי.

כולנו רוצות לשמור על בית נקי. למה עובדים מהבית? מכמה וכמה סיבות טובות ותלוי בהרבה גורמים.

ניתן לשמור על בית שמור גם כשהמחשב + מייל נמצא בתוך הבית.

הנחרצות הזו כאילו אני צדיקה ולכן אבקש שהחברה (שעובדת מהבית) תהיה גויה של שבת מכאיבה וכואבת וכלל לא נכונה. גם כשהמחשב במקום שכור צריך הרבה הרבה סיעתא דשמיא ומשמעת עצמית להשאיר את המחשב לעבודה ולא לגלוש מעבר לזה, גם אם מאוד קל למשל לעשות קניות וירטואליות וכדו'.

אני אישית חושבת וחשבתי על זה לא פעם ולא פעמיים אם לשכור מקום, גם כדי שהלקוחות ידעו שאני לא זמינה 24/6, אבל מסיבות אישיות הגעתי למסקנה שבינתיים אני עובדת מהבית. אני חולמת אי"ה כשירחיב להוריד חלק מהדירה לחדר עבודה עם כניסה נפרדת מבחוץ + כניסה נוספת לבית

אני ממש שמחה לשמוע שיש מישהי שהצליחה למצוא שותפות למשרד – כי אני כבר סגרתי על משרד חמוד קרוב לבית ושלושה שבועות פרסמתי שאני מחפשת שותפה — אבל לא היה מענה… 🙁 והייתי צריכה לבטל את החוזה ולשלם על חודש שכירות סכום לא קטן לריק… כ"כ לא רציתי להכניס אווירה של מחשב הביתה.

אז יש לי כללים ברורים והגבלות שעשיתי לעצמי כמו לא לפתוח את המחשב כשהילדים ערים– מה שגורם לי לעבוד בשעות לא שעות ולהיות לא מספיק זמינה ללקוחות – מה שגורם בעקיפין לאיבוד לקוחות…. (את בעל אני כמובן לא רוצה להוציא מהלימוד למטרת בייביסיטר – הריי בשביל מה אני עובדת?!)

אבל תמיד ה' עוזר — יש פחות עבודה – אבל משום מה כל העבודות שכן הגיעו היו הרבה יותר רווחיות עם אנשים הרבה יותר מתונים…. אנחנו את ההשתדלות שלנו עושים — ויש יד מלמעלה שמכוונת

מעריצה אותך!!! לא רלוונטי לי לצאת מהבית ולהשאיר את השישיה, לחסדי מי? ב"ה שאני יכולה לצאת לחל"ת ולעבוד רק קצת….

אבל מסכימה עם זה שמי שיש לה עקרון ולא מוותרת עליו אז העקרון הוא אכן עיקרון ולא בכאילו.

בדומה לזה היה לי ניסיון – לי יש עקרון לא להיכנס לקניונים, ב"ה בזכות החינוך שקיבלתי. קיבלתי מהעבודה שוברים לחג 600 ש"ח שהכי נוח לנצל אותם בחנויות הקניון,  התלבטתי האם להיכנס או לא (כשהיה פתוח) אבל אז חשבתי לעצמי- בגלל מתנה מהמעסיק אני אשבור עקרון שלי?? ובמיוחד שבקצת מאמץ אפשר לממש בחנויות אחרות, אז בינתיים השוברים מחכים…

הערת שמורה:

מדהים על השמירה היפה שלקחת על עצמך!

אולי יש מישהי שקונה שם ממילא ומוכנה לרכוש ממנה את השוברים?

בכיתה של בתו של ר' שמשון פינקוס שאלה המורה את התלמידות: אילו עקרונות יש אצלכם בבית? ענה ר' שמשון פינקוס לביתו: אצלנו בבית אין שום עקרונות! המוטיב היחידי הוא לעשות רצון ד', וממילא שום עקרון אינו רלוונטי – הכל תלוי ועומד ברצונו יתברך. ונסיבות המשתנות בגזירת עליון – משנות את רצונו ובעקבות כך את רצוננו.

מבלי להיכנס כמובן לשיקולים לגופו של כל עניין, ולדעת תורה הנדרשת להכרעה בדילמות החדשות הסובבות אותנו. במבט עמוק יותר על קרוב ורחוק ועל סגר וחוק – הזדמנה לנו אפשרות מיוחדת להתאמץ לקיים מצוה יקרה וחביבה של ונשמרתם לנפשותיכם, מאד.

ומסירות נפשנו ורצוננו עבור קיום מצוות חביבה לפניו יתברך בין  במשרד ובין בחדרי חדרים, בין בבית הכנסת ובין בחצרות אלוקינו. וגם בויתור על קייטנה בבניין אפשר לכוון לשם שמים, לשם מצוה.

יפה לה מאוד!! אבל זה עשה לי רע ועצוב ברמת בכי (!!!)………………..

אני ממש לא רציתי להכניס אינטרנט, על אף שאין לי ילדים גדולים ואני לא משתמשת בכלום באינטרנט שלא לצרכי עבודה, אבל הייתי חייייייבת, והיום התקנתי קו אינטרנט של בזק, כמובן עם חסימה,

זה אומר שעכשיו הבית פחות טהור ונקי????? לא הייתי רואה את זה ככה!!! הרבה יותר קל לי לעבוד בעבודה! אני רואה את זה כהקרבת הנפש על התורה, שבעלי יוכל ללכת לכולל, ואני אשמרטף את הקייטנה בבית תוך כדי עבודה!!! שזה הכי לא קל!!

מישהי אמרה לי משפט חזק: יש מדור מיוחד בגן עדן לנשים שמפרנסות בית של תורה בימי הסגר…..

תגובה:

צדיקה יקרה,

התרגשתי מאד מהתגובה שלך… הדמעות הנובעות מהצער שמא הבית שלך לא נקי – הם דמעות המטהרות ושומרות עליו שכן ישאר כזה!

מטרת הסיפורים להעלות למודעות, להזכיר לעצמנו מה מלכתחילה ומה בדיעבד ולהשאיר את הלב רגיש ומחובר לה' יתברך.

אחת העובדת מחוץ לבית ואחת העובדת בבית עם גבולות ברורים וחזקים, ובלבד שנכוון ליבנו לאבינו שבשמים!

תודה ששיתפת אותנו, ואני מקווה שיצאת מהעצב שהוא בודאי עצת היצר והרגשת את הטיהור המעצים…

כי זאת כוונת הדברים!

מאחרת לך ולכולנו לזכות ולהישאר נקיים 

לאה

אני עובדת מהבית ואני חייבת מייל לעבודה, כל הזמן בעלי התעקש שלא להכניס מייל הביתה מבחינה רוחנית, גם אם אפשר להתיר זאת הוא טען שזה משהו אחר בית בלי מייל ולי היה כ"כ קשה. תקופה של כמה חודשים הייתי צריכה ללכת כל יום הלוך וחזור לעמדת מחשב לשלוח מיילים וגם זה לא היה קרוב לבית כי החנות הקרובה לבית לא הייתה עם חסימה מספקת…

ואני לא הבנתי או לא רציתי להבין מה הבעיה הגדולה, טענתי שרק לבינתיים ורק לבוקר וכו' בהמשך דיברתי עם חברותי והן הודו לי שזה באמת משהו ממכר קצת… רק לראות אם מישהי כתבה משהו או הגיבה או סתם חברה… וזה בדר"כ לא מסתכם רק בשעות שרוצים.

בכל מקרה חיפשתי הרבה ולבסוף מצאתי משרד ונהנית מחברה טובה ושמורה.

מעניין, שמתי לב שיש שם הרבה יותר חוצניקיות מישראליות. שימו לב שזה נשים שיכלו בקלות להצדיק מחשב בבית בשביל קשר עם המשפחה שבחו"ל, אבל הן בוחרות אחרת… אני חושבת שזה אולי עניין של מודעות, כי באמת בין החוצניקיות יש המון כאלו!

תודה רבה על הכל! אני מאוד נהנית וזה תורם לי הרבה מאוד!

מעריכה, מעריכה , מעריכה!!!!!!!!!!! כל הכבוד לך! נותנת לי את הכח גם כן להמשיך להשאיר את הבית נקי, למרות שלא תמיד זה קל!

וכאן מגיעה גם התודה ל'שמורה' , שבזכותכם אני מרגישה שאני חלק ממעצמה של 'שמורות' , וזה נותן הרבה עוצמה!

אולי את גרה לידי? אם כן, אשמח להכיר וגם להצטרף לדירה : )

אני חושבת שלמרות ההיענות הנמוכה שפגשה גיבורת הסיפור, האמת היא – שיש עוד נשים שרוצות סידור כזה. אני מכירה כמה שאכן שוכרות יחד שטח כזה בשכונות שונות. ואני עצמי – מתחתנת בקרוב בעז"ה ומעדיפה לשכור מקום כזה מאשר להכניס אינטרנט לביתי החדש. אני עוד לא יודעת באיזו שכונה אני אגור,

אבל אולי השמורה יכולה לעזור בארגון מיזם שכזה? ליצור קשר בין נשים שרוצות לשכור יחד שטח שכזה לפי שכונה? יש גם כאלו שכבר יש להן מחסן/חדר/שטח מתאים ומחפשות שותפות…

אם יש רעיון איך להפעיל את זה, אני ישמח להשקיע קצת זמן כל שבוע לעזור, ואולי גם אני אמצא שותפות מתאימות, כשאדע איפה אני הולכת לגור 🙂

תודה על הכל!

מיוחד ומרגש! ממש מעורר קנאה לשמוע שיש בתים כ"כ מבריקים בניקיונם!

שאלות למערכת השמורה:

  1. חשבתי שאני מוכנה לתווך בין נשים נוספות  שגרות בקרבת מקום ומעוניינות להתאגד ולשכור מקום כזה. השאלה אם לפתוח כתובת מייל בשביל זה או שיש אופציה שישלחו לכתובת מסוימת של השמורה ואתם תשלחו לי?
  2. קראתי שהיו תגובות נוספות בנושא החיזוק בצניעות, הייתי רוצה להבין אם מסיבות מסוימות אתם לא רוצים להכניס את זה כחלק סדיר מהשמורה או שהבעיה היא בחוסר של מתנדבות לטפל בזה? אם הבעיה היא במתנדבות יכול להיות שאני יכולה או שמכירה כאלה שיוכלו לעזור בזה.

תודה על הכל!!

תגובה:

נשמח מאד לזכות ולפרסם תוכן בנושא צניעות. יש את רשימת התפוצה mishbezot-zahav+subscribe@googlegroups.com ויש קו של הרבנית רות שמש: 03-6171121 (לסבב 40 ימי לימוד – שלוחה 1 ואח"כ 2)

בשביל להפיץ ממש מתוך השמורה צריך מישהי מתאימה.

נשמח לשמוע המלצות!

לאה

זה נפלא שרואים סייעתא דשמיא : 

הייתי רוצה להוסיף שאלה רלוונטית, אם אפשרי: אני מפתחת תוכנה, גרה במעלה אדומים, ממש רוצה למצוא מקום- יחידונת- לעבוד בה כדי שהבית שלי יהיה מוגן.

האם יש מישהי שיודעת על מקום מתאים? מעלה אדומים נשמע תלוש – אבל אם יש מידע- זה יעזור לי מאד,

תודה רבה, שרה – 0548567271

לגבי עבודה עם VPN אפשר לעבור לנתיב – בגלל שהחסימה של נתיב ברמת המחשב ולא ברמת הספק, הסינון עובד גם שאני מחוברת לVPN של העבודה. (למיטב ידיעתי זה באמת הסינון היחיד שעובד כך)

ואגב למי שאין חסימה מהודרת במקרה של VPN או RDP למחשב אישי שלה,  זה לא רק שאלה האם כדאי/רצוי לעבוד עם זה מהבית או לא, זה שאלת רב אם בכלל מותר לעבוד כך גם במשרד.

תודה רבה על הסיפורים המחזקים.

רק רציתי להעיר שהיה קשה לי בדיוק היום כששמעתי ל"ע על כ"כ הרבה נשים שנמצאות במצב קריטי לאחר שנדבקו בקורונה על שליחה חופשית למטפלות וקייטנות : (

הבנים שלי לומדים כרגע אבל כך הורו לנו הרבנים שלנו ואני מאמינה (משתדלת) שזכות התורה תעמוד לנו. אפשר לומר זאת גם על לא להכניס אינטרנט מסונן הביתה? לא יודעת, אולי שאלה לרב…

המסר כמובן חשוב מאד מאד ונוגע בנושא סופר קריטי שצריך לדבר עליו

אבל כואב לי על הלגיטימציה שניתנה בסיפור להפר את הגבלות הקורונה, הריני להביע הסתייגות. המטרה לא מקדשת את כל האמצעים והקייטנה בבניין יכולה לגרום למוות של שכן זקן.. לא עלינו

הקורונה הביאה לפתחינו כמו שנכתב, לא מעט התלבטויות אמיתיות מה נכון לעשות ומה אלוקיך דורש מעמך. למזלינו תמיד ניתן לעשות שאלת חכם

עובדת מהבית.. בלי קשר לקורונה, יש לי אפשרות להפוך את המחסן למשרד כך האינטרנט לא יהיה בתוך הבית. האמת חושבת על זה המון, אבל קצת מתקשה לוותר על הנוחות של עבודה מהבית: להישאר עם תינוק אחרי הלידה ולא לשלוח מיד למעון / מטפלת, להכין ארוחת צהריים תוך כדי ולהשאיר סירים על הגז, וכו' וכו'… כל הכבוד לך על המסירות נפש, באמת בית בלי מחשב זה רמה אחרת לדעתי.

יישר כח! 

***

כל הכבוד! פשוט כל הכבוד!

מרגש לראות מאמץ שכזה שדורש הרבה . למרות שאני מאמינה שאם היית מחפשת היתרים היית מצליחה למצוא אותם. ודאי שכל אחת והנתונים האישיים שלה, ועדיין לראות כזה מאמץ זה מיוחד.

שירבו כמותך בישראל

***

כל הכבוד!!!

ואני רוצה להעיד כאן על חברה לצוות. היא כמובן לא תפרסם על עצמה. היא משלמת סכום גבוה. הרבה יותר ממעשרות משכרה! ויוצאת לעבוד במשרד ליד הבית. כדי להיות זמינה לילדים. אבל לא לחשוף אותם למחשב וחומרותיו.

מעריכה בכל לב! הלוואי עלי!!

***

ואוווו אהבתי! חזק ומחזק. כל מילה בסלע.

***

האם יש אפשרות לפרסם דרך השמורה משרד שפתחתי בביתי?

תגובה: 

בעקבות פניות רבות לתיווך משרדים לנשים, ניתן לשלוח אלינו פרטים ונשתדל לפרסם

***

מדהים!!!

רק סתם אני יכולה להוסיף בקשר ל-vpn וכל הדברים האלו, מי שמבינה בזה יודעת עד כמה כל מה שאת גולשת ופותחת שקוף למעסיק מרמה של היסטוריית גלישה ואיזה אתרים פתחת ועד לרמה של צילומי מסך אפילו.

הכל ידוע כמובן אצל הקב״ה אבל סתם זה יכול גם לעזור לנו להיזהר כשאנחנו יודעות שגם אנשים אחרים רואים כל דבר.

***

אשריכן בנות ישראל!!! הלוואי עליי

***

ממש התרגשתי מהעקרונות החזקים שלך, מיד כשאמרת – בעקרונות זה לא פגע, הרגשתי שדווקא לי זה כן פגע….. תודה על תשומת הלב שהסבת לי,

מעריכה מאוד!!!!!!!! את חוסר ההתפשרות ועל הרעיון הגאוני 🙂 תודה. 

***

מחזק מאוד!!!

האם אתן יודעות מה הסינון הכי מומלץ למתכנתות? נטפרי / אתרוג / נתיב? תודה רבה

***

יפה ומחזק לקרוא!

להבין שיש בינינו כאלה שיש להן כח להילחם למען! לנסות ולשלם טיפה מעבר בשביל משהו גדול יותר ושווה יותר! נותן כח גם למי שכרגע אין לה עדיין כח… (או אפשרות…)

תודה על החיזוקים

***

יש אפשרות לשים סיסמא שרק אמא יודעת. זה יעיל מאוד והופך את המחשב לכי עבודה נטו. 

***

מחזק ומחזק!! תודה רבה על השיתוף!!!

***

יש אפשרות טכנית כמובן, אבל מה עם מי שכמו בסיפור הקודם גם צריכה לשמש כשמרטף בין לבין ותוכ"ד? לא תמיד חוסר הענות להצעה כזו נובע בהכרח כפי שאת מגדירה "כמה חבל על הקלות בה נכנעים לנתוני המצב…"

לעיתים המציאות מכתיבה את הנתונים!! שימי לב

***

אני עובדת באיזה מקום מחוץ לבית – וזה כל היתרונות במקום אחד. גם קרוב לבית וגם מחוץ לבית, ממולץ בחום לכל מי שיכולה.

***

מעריכה מאד מאד, גם נמצאת במצב הזה והחדר עבודה הצלה ממש, אני חושבת העלאה למודעות יתרום מאד לנשים מתלבטות וחוששות מצעד כזה, ב"ה תמיד הסתדרתי הרבה יותר בקלות ממה שהיה נראה לפני הוצאת המחשב מהבית.

***

גם אנחנו השתדלנו ועדיין משתדלים לא להכניס את האינטרנט הביתה קיבלתי מחשב מהעבודה והשתדלתי לא לעבוד איתו מהבית, עד שהיינו צריכים בידוד, ובאמת כבר לא הייתה ברירה, מה אפשר לעשות במקרה כזה?

***

כל הכבוד, חזקי ואמצי,

ותודה לשמורה על הסיפור כי צריך כל הזמן לזכור חזק שהמצב הזה לא מלכתחילה, אפשר להמשיך להיות טהורים גם בדור הזה, ולא כדאי לפול מהחבל ברגע האחרון, והלוואי שנזכה

***

הערה נחמדה שעזרה לי לכל אלו שאומרות הי – במקום העבודה הקודם שלי זה היה מאוד מקובל. אז הייתי אומרת פשוט – איי. (בעברית זה נשמע אותו דבר ומזכיר לי את האמת…) זה עובד מעולה! 

***

תגובות לסיפורים קודמים

אני מגיבה יותר לתגובות משבוע שעבר מאשר ישירות לסיפור של השבוע.

קראתי את כל התגובות ופשוט זה עשה לי טוב, הרגיע אותי בהרבה בחינות.

דבר ראשון לראות שיש עוד מלא משפחות שמתמודדות עם המצב הזה. גם לראות איך כל משפחה מסתדרת, זה באמת נכון שלא כל מסלול מתאים לכל עבודה ולכל משפחה ואפילו לא בכל הסגרים!

בסגר הראשון עבדתי כל הזמן מהבית והיה לי מעולה, סדר יום לילדים וריכוז בעבודה בחלוקה של זמנים, והפעם הרגשתי שזה לא פיתרון. לא הצלחתי לשלב בית ועבודה. התחלתי לחפש בייביסיטר כדי לחזור למשרד והרגשתי מאוד מתוסכלת. ברוך השם מצאתי יותר טוב מביבי סיטר, המטפלת של הבת שלי בבניין שהסכימה לשמור על 3 אבל עדיין היה לי מצפון, אני זורקת את הילדים לשכנה והולכת לעבודה, נכשלתי בתפקיד של אמא בבית.

כשקראתי את התגובות זה חיזק אותי שלא נכון, לא נכשלתי בתפקיד, אני פשוט עושה את מה שמתאים לי ולבית שלי, וזה בטוח מה שהשם רצה ממני. אם אני חוזרת אחרי העבודה רגועה ופנויה לילדים, הזמן הזה שאני לא נמצאת הוא בטוח שווה לי ולילדים, הם מקבלים אמא סבלנית שמצליחה לתפקד עד הערב.

תודה לכולם על התגובות שלכם, זה פשוט עשה לי טוב

בהמשך לדיון על עבודה מהבית בימי קורונה.

אני עובדת מהמשרד גם בימי הסגר. עובדת בכירה בצוות שלי- שבימים אלו גם אמורה להדריך אותי לתפקיד מסויים- עובדת מהבית, ואנחנו צריכות לעבוד בצמוד ממש. אבל זה לא כל כך "עובד", תרתי משמע… אני אמורה לבצע עבודה מסויימת, למרות שאין לי ידע בתחום, וכל זה בלחץ זמן מטורף. 

והיא- שאמורה להדריך אותי? לענות על שאלות? לתת את ה"גב"? היא לכאורה זמינה בשבילי, אבל לא ממש. היא בבית. 

קודם כל, אין לי מושג באיזו שעה ביום היא תתחיל לעבוד. אני מגיעה לעבודה בשעה קבועה כמו תמיד- ולפעמים מחכה עד 11:00 בחוסר מעש, כי היא עוד לא התחילה היום. 4 שעות נשרפו לשווא.

טוב, סוף סוף התחלתי לעבוד. יש לי שאלה- מנסה להתקשר אליה. היא לא עונה- היא בדיוק צריכה לשלוח את הבת לסופרמרקט, ועכשיו היא מכתיבה לה רשימת קניות. בסדר היא סיימה, מתחילות לעבוד, אבל רגע- הבן שלה צריך את הטלפון כדי לשמוע את השיעור המוקלט מהרב'ה. אולי נדבר בפלאפון? אבל אין כ"כ קליטה, אני לא שומעת ולא מבינה מילה…. ואז היא מגישה ארוחת צהריים- אז היא לא יכולה עכשיו. תשלים שעות בערב אולי…

אבל רגע! יש לך תפקיד! צריכים אותך! מישהו משלם לך ולי משכורת עבור משהו. נכון שהמחוייבות שלך לילדים היא הראשונה במעלה, אבל האם זה הוגן מצידך כלפי הבוס שלך? כלפי עובדים אחרים בצוות?

אני רוצה להדגיש: אין בי שום תרעומת עליה. גם אני אמא לילדים, אני מבינה אותה לגמרי. אני רק תוהה לעצמי: האם העיקרון הזה של "קודם כל אמא"- זה תמיד הוגן?!

מגיבה על הסיפור "תגידו גם אצלכם זה ככה"

אתן כאלו נשמות, באמת, קודם כל שברור לכם שיש כאן דילמה. בין הבית לעבודה. וחוץ מזה שלא שמתי לב שמישהי הזכירה את עצמה (מתי ננשום?) אתן כ"כ מתאמצות לעשות את הדבר הנכון.

אני רווקה, אבל מכירה מבפנים כמה משפחות שמתמודדות. ילדים, עבודה, בעל. ולא מבינה איך עושים את זה ו-מ-ע-ר-י-צ-ה!! ממש ממש .

כל אישה גם אם היא צועקת מידי פעם, גם אם היא לא סבלנית כמעט בכלל. כל אישה יהודיה שזוכרת לאהוב את הילדים. אין דבר יותר יפה בעולם – מאמא שאוהבת את הילדים שלה, ופשוט רוצה לעזוב הכל רק כדי לנשום אותם.

לפי דעתי אם יש כזה מצפון, זה פשוט מראה על הטוב הענק שבכם. ככל שיש יותר מצפון, את יותר אמא!! כי את יותר רוצה לעשות את הדבר הנכון!!

תצליחו המון, אתן מדהימות

ראשית תודה על החומר העשיר המחזק והמסונן! תמשיכו לסנן ולבקר! כן אנחנו גאים בזה שאנחנו לא רוצים לקרוא כל דבר. אני לא מגיבה בד"כ (מטעמים עקרוניים אני מעדיפה להיות בעיקר פסיבית) אבל הפעם הצטברו לי כמה תגובות שהרגשתי צורך לשלוח. מלבד התגובות יש גם הערות קלות בנוגע לתגובות מסוימות, בתקווה שתקבלו בהבנה, זה נכתב בהערכה עצומה לעבודה המורכבת!!

* תגובה לסיפור קשורה גם ל: תגידו גם אצלכם זה ככה: אצלינו זה אחרת ואולי יהיה בכך לחיזוק מי שגם אצלה זה אחרת. חזרתי לעבוד במשרד ולא מהבית למרות שהמשרד מאפשר זאת. אני צריכה לחזק את עצמי שעשינו את הדבר הנכון! נהניתי מאוד מהיתרונות של עבודה מהבית ובכל אופן חזרתי כדי לא להחזיר את המחשב והאינטרנט הביתה (לאחר חופשת לידה שבתחילתה הוצאנו את זה מהבית) 

נכון להיום בעלי בבית עם הילדים כולל תינוק ולומד ככל יכולתו בין לבין (עבודה מהבית היתה יכולה בהחלט להקל אך לא מהווה פתרון כיוון שבנוסף לסוגיית הריכוז בעבודה איננו מעונינים שהילדים ייחשפו כלל למסך כך שלמעט גיחות קצרות מהחדר הסגור או פיצול שעות העבודה אין בכך הרבה תועלת)

אני לא חשה אף נקיפת מצפון אחת!  זאת לא אני שמשאירה אותו בבית! אני לא יוצאת למטרות הנאה אלא כדי לעזור בפרנסת הבית, לא אפשרי לי לקחת חופש ארוך ואני חושבת שאנחנו עושים מה שה' רוצה מאיתנו עכשיו, בתקווה ובתפילה שהמצב ישתפר בקרוב אמן. כן חושבת (בעקבות התגובות מאתמול ותודה!) לקחת יום חופש כדי להיות עם הילדים!

* בנוגע לתקשורת עם גברים: אני לא פונה לבן אדם בשמו בשיחת טלפון או במייל! כמו מישהי שכתבה שהיא משתמשת בהיי וביי בד"כ פותחת מייל בHi כללי (הקשקוש הזה משמשני לצרכי עבודה בלבד) בשיחת טלפון אני מסיימת בביי רפה (ושוב – מדובר מבחינתי בקשקוש שלא יוצא מהפה בהזדמנויות אחרות) ומצליחה להסתדר מצוין. במשך 9 שנים, למעט פעם אחת שניסיתי להסב את תשומת ליבו של מישהו והוא אמר לי איך קוראים לו, לא נתקלתי בתגובות תמהות או לא מרוצות.

– הערה – הבאתם השבוע תגובה ממישהי שכתבה שהיא באה מקהילה שמורה וכו' – צרמה לי מאוד המילה קיצוני שהיתה מוזכרת שם, המילה קיצוני מתפרשת כגנאי. נכון שמדובר בצורת חיים שונה מאוד ורחוקה ממה שרוב הציבור מורגל, אבל לא מתאים להגדיר את זה כקיצוניות. בטח לא בבמה שמורה כזאת. גילוי נאות: אני נוגעת בדבר בשל השתייכותי.

תגובה:

סליחה אם נפגעת, זאת החלטה שלנו אם להיעלב מהמילה קיצוני 🙂 כולנו קיצוניות, לא מתפשרות בשום אופן על השאיפה להגיע הכי קרוב שאפשר – לה' יתברך!

* ובנושא שאולי כבר נסגר – נושא הפורומים. התפלאתי על הבמה שנתנה לאלה שמרגישות שזה לגיטימי לגלוש שם להנאתן כי משלימות בזה את החברה שחסרה להן בעבודה מהבית, זה לא גלישה לצרכי פרנסה ואף לא צרכים עניינים כבנק וכו' ואפילו לא קניות, קשה לי להאמין ששאלו רב והוא אמר שזה מותר. לא באה לדון אותן לכף חובה, זה העניין שלהן עם עצמן אבל עד לכתוב את זה בשמורה…  בנוסף – מאיפה יכולים לדעת מי עומד מאחורי זה ואולי האישה הנחמדה שהגיבה לך זה בכלל גבר שהחליט להזדהות כך?? כנ"ל לגבי פורומים סגורים לנשים מי אמר שאין אף גבר שקורא את זה?

קשה מאד עד בלתי אפשרי לעבוד עם הילדים, למי שיש אפשרות ניתן לחשוב גם על פתרונות של סידור הילדים מחוץ לבית. לי יש 2 ילדים שובבים שלא ניתן לעבוד איתם יותר משעה , ובכל הסגרים מצאתי סידור אצל שכנה (מורה) שיש לה כמה ילדים, והם אצלה כל בוקר 3 שעות (כמובן בתשלום)

אז אמנם זה לא רלוונטי למי שיש לה 6 ילדים (וגם 4 לכאורה), לא מתאים במקרה של חשש להידבקות או בידוד, וגם כנראה לעוד רבות אחרות, אבל למי שזה כן יכול להתאים ממליצה מאד (כשזה בא גם מצד הבעל כמובן) שווה לנסות סבב טלפונים למצוא מישהי מתאימה. 

אצלינו כל הצדדים יוצאים נשכרים, הראשון והחשוב בעלי שיש לו כמה שעות לימוד בבוקר שאצלו זה זמן איכותי במיוחד (שזה שווה כל מחיר), אני עובדת בשקט ,הילדים מאד שמחים שיש גיוון ותעסוקה, וגם השכנה נהנית מזה אם מוצאים מישהי מתאימה שלא עושה את זה כטובה אלא כתוספת הכנסה קטנה.  ועוד רווח שהמשך היום נהיה רגוע יותר.

אז בסיפור הזה לא הוזכר הבעל אבל אני רואה שיש הרבה משפחות שהבעל שומר על הילדים. יכול להיות לזה הרבה סיבות , אבל לפעמים אולי הסיבה פשוט כי לא חושבים שאפשר להסתדר… ואני מאמינה שבמקרה שהבעל מעונין ללמוד בבוקר ומחליט שזה הוצאה כספית חשובה והכרחית (ואגב גם בבין הזמנים לאו דווקא בקורונה), אם שוברים את הראש (ואת הטלפון) אפשר בהרבה מקרים למצוא רעיון טוב כל משפחה לפי צורכה בנתינת דגש שזה טוב לילדים כמובן.

סליחה שאני מגיבה על השבוע שעבר אבל זה עדיין מעסיק אותי… גם אני בדילמה המתוארת בסיפור ובכל התגובות מזדהות… מסכימה לחלוטין עם מי שאמרה שהפתרון של 'גם וגם' ממש גובל בגזל.

הכי קל לנעול את הדלת ולשקוע בעבודה ? ממש לא! הכי אני רוצה להיות עם הילדים והבית!  

אבל אם אני בעבודה ומשלמים לי עליה- אז אני לא יכולה לעשות דברים אחרים תוך כדי. במיוחד שגם ככה הריכוז יורד בחגיגות פה מסביב… מצד שני- מטבע הדברים יש פה ושם 'קריאות' לעזרה והצלה ומוצץ ולהוריד משחק וצבעים ו…

ואני שואלת מבחינה הלכתית- אם המעסיק מודע לזה שילדי בבית, ושלכאורה אין לי לאן לשלוח אותם (חוקית הרי אסור נכון? ; ) ) ובכ"ז הוא מעסיק אותי ולא שולח לחל"ת – אז האם הוא מסכים בעצם במודע ל'קפיצות' הקטנות האלה מהמחשב? כמו שבעבודה מותר לחלוטין לפגוש מישהי במסדרון ולפטפט מס' דקות, אולי ככה בבית מותר לענות שניה לשאלה דחופה וכל הנ"ל'?

מה שבאמת מפריע לי זה תחושת ההחמצה!! הילדים בבית, אני בבית, ובמקום לנצל את הזמן לשהות משותפת אני נאלצת לסדר להם סידורים שונים ומשונים.. ואיך מישהי כתבה כאן? אנחנו עובדות בשביל הלחם והחלב.. ממש לא כי יש לי איזה עונג לעבוד על פני להיות עם הילדים!

אבל זה מה שהילדים יזכרו ממני בעוד הרבה שנים? אמא תקועה במסך? אמא שעובדת גם בערב וגם במוצש"ק וגם לא-יודעת-מתי כי היא חייבת להשלים שעות?

תודה על כל ההשקעה שלכם כל שבוע מחדש!! אשריכם!!

לדעתי כדאי לצנזר משפטים שנשים כותבות בין השורות (בלי לשים לב) על הקשר שלהן עם הבעל, לא אהבתי את המשפט בתגובות השבוע שמישהי כתבה בעמוד 5 : 'בעלי אפילו קנה לי שוקולד לאות הוקרה', אני חושבת שלא יפריע להבנת הרעיון אם יושמט משפט זה. לא יודעת, לי זה קצת צרם, מזה משנה לי אם בעלה קנה לה שוקולד או לא?

שוב פעם תודה רבה רבה על כל פעלכם!!!!

הסיפור ממש מרגש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

יש איזה מישהי שרשמה בתגובות, שהיו לה יומיים קשים מאד, שאפי' בעלה קנה לה שוקולד לאות הוקרה,

אני רווקה, אבל למה להוציא את העיניים למישהי אחרת שלא קיבלה שום הערכה, מה יצא לה מזה שמישהי אחרת עכשיו תקרא את זה ומעכשיו יהיה לה יותר קשה???

תגובה:

יקרה,

כל הכבוד לך על הרגישת! יכולת מדהימה של חשיבה על השני…

אני חושבת שאולי זה היה נכון להשמיט את זה, למרות שמן הסתם כולן כאן מספיק חזקות בשביל להתמודד עם השורה הזאת.

בכל מקרה, גרמת לי לחשוב שוב, ולראות שאולי יש כאן קצת סתירה ל'מה טובו אהליך יעקב'…

נקודה למחשבה.

תודה שעוררת:)

תגובה לתגובות על הסיפור משבוע שעבר:

אני גם מורה בממ"ד והתיאור של המורה הוא כל כל אמיתי וגם לי אין אפשרות אחרת חוץ מלשריין את בעלי.

אבל בהערת אגב אם אפשר להעביר לאותה מורה: יש אפשרות בהגדרות של הזום למורות שנכנסות דרך משרד החינוך לשלוט היטב בתלמידים וביכולות שלהם להתעסק עם הזום בשיעור, וכן את האפשרות לחלוקה לעבודה בקבוצות מה שנותן מרחב נשימה בין לבין. היא יכולה לפנות אלי אם היא מעוניינת בהסבר או לכל רכזת תקשוב בסביבה

פגישת אסטרטגיה לתכנון פרסום

מתנת: מרקר

עיצוב פרסומת מדויקת

מתנת: טליה טל

שדרוג של דף נחיתה, ניסוח מייל שיווקי או קופי למודעה

מתנת: d.front

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

כתיבת תוכן שיווקי לדף נחיתה בשווי 1000 ש"ח.

מתנת: אוריגמי

הדס קורלנסקי

שיחת ייעוץ עיסקי או דוח שנתי בשווי של 1500 + מעמ

מתנת: הדס קורלנסקי

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

מודעת פרסום קופי + עיצוב

מתנת: נחמה שוכמן

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

בוט לאתר בשווי 5000 שח

מתנת: פייגי פיוטרקובסקי-

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

בניית תהליך אוטומטי מותאם אישית לייעול וקידום העסק- בשווי עד 3,000 ש"ח

מתנת: ציפורה סובל

רחל קירשבוים
יועצת מס

הגשת דוח שנתי

מתנת: רחל קירשבוים יועצת מס 0534166459

נתינת שם, סלוגן וקופי למודעה

מתנת: מירי ריזל. קופירייטרית לפרסום שמכיר לקהל היעד שלכם את העסק שלכם בגירסא הטובה ביותר מייל: m0548474619@gmail.com פל': 0548474619

יצירת קונספט, בניית לוגו, ושפה עיצובית, עיצוב ניירת וכרטיס ביקור. וחתימת מייל

מתנת: אילה כחלון

עיצוב פרסומת מדוייקת

מתנת: טליה טל

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

הוראות הפעלה

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה. 

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. 

לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.