לתגובות הקוראות

פרנסה ברווח

שלום וברכה

אני שירה, אשת אברך ואמא לחמישיה מדהימה (לא בבת אחת:)). עובדת כגרפיקאית כבר למעלה מעשור במשרד קטן, עם שעות עבודה נוחות ומשכורת מצוינת – תודה לה'! במקביל יש לי סטודיו פרטי בבית בשעות הערב, תוספת הכנסה נחמדה.

 

והנה הגיעה גברת קורונה וטרפה את כל הקלפים. אני חושבת שהמשרד בו אני עובדת, הוא בין הראשונים שהכירו לעובדים מקרוב את משמעות החל"ת.

לא סתם הכירו, עד היום אנחנו שם…

עד כאן הכל בסדר. מה רע להיות עם הילדים בבית, לתת לבעל לשבת ללמוד בנחת, ולקבל משכורת מהמדינה? הנה ביטוי נחמד לכספי המיסים הרבים ששילמנו…

אלא מה, מי שהיא עצמאית ובמקביל שכירה, כל שקל שהיא מקבלת מהעבודה העצמאית שלה – יורד מהחל"ת… וזה אחרי ה30% שיורד מראש. 

זה אומר שהמשכורת החודשית הקבועה שלי כשכירה נפגעה משמעותית מאד.

מצד שני, בעבודה העצמאית שלי – מכיוון שגם מכיוון זה נגרמו לי נזקים, הייתי זכאית למענקים שעזרו לי להסתדר בחשבון הסופי.

 

אחרי כל המענקים שקיבלתי, זה נכנס להסדר כזה – כל חודשיים, אם יש פגיעה של 40% בעבודתי כעצמאית לעומת החודשים המקבילים בשנת 2019 – מגיע לי מענק מכובד מאד (למעלה מ10,000 ש"ח).

מקווה שלא בלבלתי פה יותר מידי עם חשבונות…

 

בסיבוב הראשון אכן היתה פגיעה וקיבלתי מה שמגיע לי.

בחודשים הבאים ב"ה נכנסה הרבה עבודה, והפגיעה לא היתה ב40% אלא פחות מכך,

וכאן הגיע הנסיון הגדול…

בלחיצת כפתור יכלתי לקבל הרבה כסף לחשבון. 

כל מי ששאלתי, כולל רואי חשבון, אמרו לי – קחי בלי לחשוב, המדינה לא הולכת לבדוק את זה. אך בעלי הלך לשאול רב והוא היה נחרץ מאד, מדובר בגזל, ולא לחשוב על זה בכלל. אני יודעת שיש רבנים שפוסקים אחרת, אבל הרב שלנו הורה כך, ולא 'קח'.

כך או כך – עברה לה כבר למעלה מחצי שנה שאני לא מבקשת את המענקים.

 

לפני כחודש הגיע אלי לקוח 'שמן' עם הצעת עבודה משתלמת ביותר. הוא הולך לפרסם בצורה אינטנסיבית במגזר החרדי, שזה אומר 2-3 מודעות לשבוע.

זו עבודה רצינית, מאתגרת, ומשתלמת מאד, הרבה יותר מהמענק שיכלתי לקבל.

וסתם בשביל הקוריוז – הלקוח הזה הוא לא אחר מאשר משרד ממשלתי, כך שאפילו מאותו כיס הגיעו אלי הרווחים…

 

ואם נחשבן פה רווחים – הרווח הגדול הוא שהרגשתי במוחש מה שתמיד ידעתי לדקלם: פרנסה משמים. לא השתדלות כזאת או אחרת, בטח לא כשהיא אסורה, תוסיף שקל לנקצב.

הרוגע הזה, הביטחון המתוק שמשתרש לו – שווה יותר מכל שורת משכורת בחשבון הבנק. זה הכי "פרנסה ברווח" שיכול להיות

תגובות השמורות לסיפור 

כזה סיפור מרגש וכזו תגובה עניינית, אוף…אין לי זמן ליותר:

לכל השמורות היקרות שתהיינה בטוחות שאפשר לבקש מענקים בקליק (אם אין להן בעיה עם השקר בזה)

אז צר לי אבל זה לא ככה. התיק שלי במשרד רו"ח מאד מקצועי, ואמרו לי שהפוך, מי שקיבל ולא היה זכאי יצטרך להחזיר + ריביות, אינני יודעת אם זה נכון, אבל זה ודאי אופציה. (המתכנתות המוכשרות השמורות יכולות לפתח כל מיני אמצעים חכמים לחישובים אוטומטיים של מי שזכאי, לא צריך לשבת עם מחשבון על כל בעל עסק : ) )

אני אישית יצרתי קשר לבקש להחזיר על מענק מסוים שביקשתי בטעות. זה לוקח להן זמן, אבל זה בטיפול. שנזכה לברכה והצלחה במעשה ידינו.

סיפור קטן מפעים על סבי (סבא רבא) הצדיק רבי מאיר הכהן זצ"ל, מי שהיה חותן סבי, חותנו של ר' יודל שפירא זצ"ל מתלמידי החזו"א. הוא היה יהודי ירושלמי צדיק, עניו, שמח וישר דרך.

אין צורך לפרט עד כמה היתה העניות נוראה בימים ההם. מפעם לפעם הוצעו לו הצעות שהיו קשורות ל'שוק האפור'. מי לא השתמש בזה אז? כולם, אבל ממש כולם, כמעט..חוץ ממנו. הוא נמנע לגמרי מכל סרך של ריח של גזל (מקווה שהוא לא מתבייש בי אמאלה : ) ) למה? הוא אמר שאם ישאלו אותו: יש לך עסקים עם השוק האפור? איך הוא יכול לענות לא?

בגיל מסוים (אזור 70) הוא אמר שכבר 50 שנה הוא לא הוציא שקר מפיו. (אצל כל אחד אחר זה היה עוד שקר… אבל אצלו זו היתה האמת!)

אלפי תודות לשומרות על שמורה! אין כמוכן!!!



איזה השגחה!

בדיוק שבוע שעבר הבוס שלי הציע לי לחזור לעבודה מהחל"ת. הוא ניסה להיות נחמד אלי בכך שהוא אמר לי לחזור אבל להמשיך לקבל דמי אבטלה מהמדינה, ולקבל את המשכורת בתלוש של מישהי אחרת.

אני סירבתי בתוקף- מכיון שיש אצלינו כלל: לא מתרגלים לגנוב! לא משנה ממי גונבים…. מדינה… רשעים.. וכל התירוצים.

למעשה שסיפרתי את זה לכמה אנשים טובים- והבנתי שיש בכך דעות שונות. בכל זאת, אצלנו זה מאד חזק הנושא הזה של תמיד ללכת בדרך הישרה, שהיה לי קצת קשה… והנה פתאום מגיע הסיפור שלך הישר מן השמיים!

תזכי להרבה שפע בכל העניינים!

סיפור מדהים כל הכבוד על האומץ ועל ההתגברות !! באמת קשה…. אני מדברת מניסיון, כיועצת מס מנוסה שמגישה מענקים ללקוחות…

רציתי להוסיף בפן המקצועי, אנשים שביקשו מענקים שלא מגיע להם יצטרכו להחזיר ביתר!!! מס הכנסה הוא הגוף האחרון שאפשר לקחת ממנו כסף שלא כדין….

אני עובדת במשרד רו"ח, והבוס הבהיר ללקוחותינו בצורה חד משמעית, כי לא כדאי לקחת סתם מענקים. בשביל זה אני עובדת ובודקת לכל אחד זכאות….

בקיצור, להחזיר כסף זה תמיד כואב… ועוד למס הכנסה…. ; )

אשרייך!!!

רציתי רק לומר תודה.

אני בחורת סמינר שלומדת גרפיקה ומולטימדיה. וחצי שנה מהבית ליתר דיוק לא כ"כ…. בבית הורי ב"ה לא היה מחשב מאז ומעולם (אולי רק מסך קטן עם כניסת דיסק אונקי), אבל ב"ה אין אינטרנט וואצאפ וכל הדברים שדומים להם.

כשהגיעה הקורונה התחלנו ללמוד מהבית, וכמה שהלימודים קשים, מהבית הם קשים עוד יותר. ההורים שלי סידרו לי חדר במקום עבודתם עם מחשב וכמובן חסימה הכי מהודרת. אבל אז הגיעו הבעיות. אני יושבת לבד שעות על גבי שעות ועובדת. אף אחד לא בודק או רואה לאן אני נכנסת ואיפה אני גולשת באותם שעות. בהתחלה זה היה קשה לשמור על עצמי ולא להיסחף במקומות (ובשעות העבודה) (והכל עם החסימה הכי מהודרת)

חברה טובה שאמא שלה בשמורה הכירה לי אתכם, דודה שלי שהיא שותפה נלהבת שלכם הדליקה אותי. ומאז אני מחכה ליום שלישי לסיפור השבועי. הוא כ"כ מחזק נותן כוחות וסיבות למה לשמור על עצמי. הוא הסביר לי למה זה חשוב עכשיו לעמוד חזקה, כי יבוא יום וגם מרחב קולי לא יהיה. הוא הסביר לי למה לשמור על עצמי נקיה, כי זה משהו שעובר בגנים – לדורות. הוא הסביר לי ממה כדאי להישמר וממה להיזהר, כי אני רוצה להיות בת בית יעקב (גם מרחוק)

אז רק רציתי לומר תודה! הלוואי שתמשיכו הלאה והלאה!!!

נ.ב. אולי תעשו משהו מיוחד לבנות הסמינר שאין להם כ"כ סמינר????

שירה נהדרת,

אני אף פעם לא מגיבה לסיפורים (אני יודעת שזה פתיח קבוע בתגובות…) אבל הסיפור שלך כל כך נכון ומחזק שהייתי חייבת לכתוב לך. 

עבורי זו התמודדות מוכרת אך קשה ולא פשוטה כלל, ובפרט שלפעמים "המון העם" שסביבנו פועל אחרת בכל מיני דברים כאלו כמו תיאומי מס, דרגות במעון, הנחות בארנונה ועוד ועוד… משנתו של בעלי בעניינים אלו סדורה וברורה: מדבר שקר תרחק ולא משנה מה הפלפולים… (אני לא פוסקת כמובן כלום, וכל אחד שיעשה כפי הוראת רבותיו) אבל זו עדיין התמודדות גדולה כשבמבט שטחי נראה כי בקלות ניתן להרוויח או למנוע הפסד של סכומים גדולים מאוד.. הסיפור שלך חיזק אותי ושוב מזכיר שהכל משמים, וכל המאמצים והעמל והתחבולות שנעשה הם רק השתדלות קטנה כדי לקבל בדיוק את מה שמוכן לנו כבר מראשית שנה לאחריתה… יישר כח!!!

מקסים ומאוד משמח לשמוע על חברה למקצוע ולחיים שהקב"ה סובב לה פרנסה בכיף ובשמחה.

אבל כמעצבת גרפית בתקופה קשה זו, המקום של פרנסה משמים קשה קשה קשה. וכשהניסיון מגיע על צד השלילה ולא רואים את האור בקצה המנהרה, את לא יודעת מאיפה יהיה לך כסף לאוכל..? ובכלל…

הניסיון הוא אחר וממש לא מתוק לי. לא אני לא שם. אשמח לחיזוקים, כי סיפור כזה הוא פשוט הצד השני של המטבע למצב של רוב האוכלוסיה….

סליחה על ההתבטאות הכאב הוא עמוק והנסיון הוא אתגר לא פשוט…

מסכימה עם כל מילה, לכל אחת יש הנסיונות הללו עם דרגה במעון/ ניצול חבילת לידה לדברים אחרים/ מס הכנסה ועוד ועוד.. יש לנו המון הזדמנויות לקבל כסף שלא מגיע לנו,

צריך לזכור שזה מגיע מקטנות המוחין, נראה לכן קשה להקב"ה לשלוח לנו את זה מלכתחילה וביד נדיבה? ה' רוצה לתת לנו כל הזמן בשפע שרק הוא יכול,

אנחנו רק צריכים לפתוח את הידיים.. לא לנסות לחפש את הכסף בעצמנו..



שירה יקרה,

הרבה פעמים אנחנו יכולות לתרץ לעצמנו תירוצים, ולמצוא את עצמנו אפילו נמנעות מלשאול, כי אין פה בכלל שאלה לדעתנו. כי עכשיו אנחנו צריכים את הכסף, וברור שיש התרים.

מה שיפה בסיפור שלך, שלא היה חסר על מה להסתמך ובכל אופן הלכתם לשאול. והיה גם סוף טוב, אז גם רואים פה במוחש שלא מפסידים מהליכה בדרך הישר.

תודה על החיזוק.



גם אני באותה סיטואציה. הייתי שכירה ופרילאנס במקביל.

מקבלת אבטלה על העבודה כשכירה ויכולתי בהינף יד (ועכבר) לקבל את כל המענקים על העסק. רק ש… הייתי צריכה להצהיר שהעסק שלי היה פתוח, בעוד שהוא לא…

אין לי הפי-אנד, אבל מידת האמת שווה את עצמה גם בלי סיפור : )

***

חושבת שמה שיפה בסיפורים האלו, מעבר למסר המתוק, הוא היכולת לראות פה את יד ה'. הרי היצר הרע לא יושב בשקט אף פעם והוא תמיד 'ינגן' לנו על המצפון שהכסף הזה ממילא היה מתקבל כך שעדיין יש פה את ההפסד של המענקים וכו'

כל הכבוד על היושר, כל הכבוד על האמונה הברורה.

***

ממש תודה רבה! זה מאוד מחזק ורלוונטי!!

אשמח לקרוא עוד בנושא ובעיקר על הזהירות מגזל ומ"בערך" ע"י ביטחון. שוב ממש תודה רבה!!

אני מאוד נהנית לקרוא ולהתחזק ולהיות קשורה ל\ו-שמורה. גם ההערות לפני הסיפור מאוד מוסיפות ונותנות הרבה!

***

וואו. אני ממש נהנתי מהסיפור, במיוחד מאמונת החכמים שבו.

***

מרגשת, תודה רבה רבה. חיזקת אותי 

***

תגובה טכנית למדי: גם אם היית מקבלת, בשקלול של סוף שנה הם היו רואים את הרווחים, והיית נאלצת להחזיר…

***

הסיפור הזה חיזק אותי מאד. תודה רבה!

***

מתי אתם קוראות את הסיפורים? על חשבון העבודה? בבית???? אין לי זמן לקרוא בעיון אפילו שמאוד מוסיף לי. יש פיתרון?

תגובת השמורה: כל עובדת מעל 6 שעות זכאית בחוק לחצי שעה הפסקה מידי יום, אפשר לקרוא תוך כדי הסנדוויץ': )

***

ואוווווו, מדהים!

אני מקווה שאת יודעת שהיה עדכון בחוק, אם יש לך ירידה של 25% בספטמבר אוקטובר, את גם יכולה להגיש מענק הוצאות קבועות. וכן בנובמבר דצמבר. (לא יודעת מתי הגיע הלקוח השמן………)

***

"אמת קנה ואל תמכור"- הלוואי כולם כמוך. זו גם זכות שהקב"ה זימן לך את הנסיון וגם עזר לעמוד בו.

***

מצמרר!!! איזה גבורה.

***

לא תמיד רואים את זה באופן כל כך מידי ומוחשי… לא תמיד יש כזה הפי אנד. וזאת העבודה שלנו!!

***

סיפר מתוק! כל הכבוד!

***

אשרייך! זכית לקבל נשיקה מהקב"ה

***

מאוד מאוד יפה! אני מעריכה את העמידה על האמת גם כשהרבה נוהגים אחרת.

***

מיוחד ומחזק!!

אבל כדאי לזכור שאנחנו לא תמיד רואים את הסוף הטוב של כל סיפור כאן בעולם הזה. לפעמים זה נגמר בקושי, בויתור שלנו (ולפעמים זה ניסיון מתמשך שלא כ"כ נגמר..) והשכר צפון לנו למעלה..

***

הסיפור הכי מתוק שקראתי. תודה על החיזוק שירה. אכן מלשמוע לדעת תורה לא מפסידים!!

מאחלת לך פרנסה ברווח ובנקל! 

***

שמחה שמאדירים גם מצוות "פשוטות" כמו "מדבר שקר תרחק" (שמות כג ז)

***

תודה לכם על התזכורת לקריאת פרשת המן, שכחתי מזה לגמרי ועכשיו כמה דקות לפני השקיעה פתאום נתקלתי במייל.. התחלתי לחשוב איפה אפשר למצוא את פרשת המן, כשהגעתי לסוף המייל ראיתי שדאגתם גם לזה! תודה!

***

תודה על התזכורת לפרשת המן, אני לא מנויה לעיתונים ולא קיבלתי מייל בנושא- ובלעדיכם הייתי מפספסת…

***

חל"ת. חובה ללמוד תורה. חובה לשמוח תמיד.

בהצלחות!!! מי שחי כך, מרגיש את זה, קח!!!

***

אנחנו שתי בנות ששוכרות משרד ברחוב ירושלים בבני ברק. יש אפשרות לצרף עוד אחת.

לפרטים: peshibloy@gmail.com

***

וואוו.. פשוט כל הכבוד!! ממש מעריכה.

לפעמים זה ניסיון ממש קשה, וחושבים שמה זה כבר משנה למדינה/לנותני שירות כאלה ואחרים.. עצם זה ששאלת רב זה כבר ראוי להערכה בעיניי. 

***

וואוו איזה חיזוק אדיר. יישר כח

את נותנת לי כח להמשיך לעמוד על העקרונות שלי בתור גרפיקאית עד למציאת עבודה טובה וכשרה…

***

מהמם!

אבל לא תמיד ראיתי את הרווח פה בעולם הזה, ואני בכל זאת מאמינה שד' ישלם לי שכר…. חשוב שבנות ישמעו גם את זה ולא יהיו מתוסכלות אם הם לא ראו איזה נס…

***

יישר כח על החיזוק. האמונה שיש צינור פרנסה מכוון אליך ולביתך, היא נקודה כ"כ משמעותית והדגש על ההשגחה הפרטית שהפרנסה הגיע מאותה רשת צינורות ממשלתית

תזכי הלאה לעשות ולזכות

***

סיפור מדהים. תמשיכו לכתוב על יושר זה מאוד רווחי..

***

תודה על הסיפור המחזק, יישר כח!

רציתי גם לומר בתור אחת שעובדת במשרד רו"ח- מס הכנסה ועוד איך יכול לעקוב אחרי מענקים שהגיעו שלא כדין. ואפשר שלקוח קבל מענק, ואח"כ יצטרך להחזיר

***

איזה מיוחד!!!! אין באמת הכל משמיים, וכל השתדלות לפתוח עוד ברז לחבית אחת לוקח המון אנרגיה מיותרת!

***

שירה, את גדולה מהחיים אני שמחה על הס"ד שנשלחה וזכית לראותה במו עינייך

***

רוצה להודות לכם על ששיניתם מעט את התגובה שלי ברגישות רבה, וביטאתם את מה שאני לא הצלחתי…!!!!!

***

תגובות לסיפורים קודמים

אישה שולחת סיפור— היה לה קשה, היא התמודדה באיזשהו ניסיון והיא רוצה לשתף מישהו. היא רוצה, אולי, לשתף בחיוך שקיבלה משמים.

ויום שלישי אחד היא פותחת את "סיפור אישי" ורואה שהסיפור שלה התפרסם. היא מחכה לשמוע (לקרוא: )) את תגובות חברותיה לשמורה: מעודדות, מחזקות, משתפות.

ובתמורה היא מקבלת מסות של ביקורת. תגובות מנשים שלעיתים מבקרות מידי והרבה פעמים לא מספיק מכבדות ומעריכות את המקום האישי של כותבת הסיפור…

את רוצה להגיב משהו שירפה את ידי השולחת? שמרי אותו אצלך, ספרי לכל החברות, ורק אל תשלחי כתגובה שאולי תתפרסם ותצער את שולחת הסיפור.

תגובת השמורה:

נקודה נכונה מאד!

בואו ננסה כולנו, גם בשעת ביקורת עניינית – לפרגן ולהחמיא על המאמץ והנכונות לשתף ולחזק, ואז להעיר בצורה עניינית ולא פוגעת את הנקודה הטעונה בירור…



תגובה על התגובות לסיפור: "גם אצלכם זה ככה",

כמה נשים מופלאות וצדיקות יש בעולם! קראתי הרבה מהתגובות, לא כי יש לי שישה או אחד לרפואה, ואף אחת, אבל אף אחת לא הביאה רעיון – ואפילו לא ברמז (אולי היה ולא קראתי בדיוק את זה: )) "שבעלי יישאר בבית, ואני אמשיך לעבוד",

וגם מי שכן – עושה את זה בהרגשה כבדה של אילוץ ומתוך בירור נוקב של 'מה ה' רוצה מאיתנו עכשיו'

הפתרונות היו בייביסיטר, פחות שעות, פחות משכורת, אבל פחות תורה?! בהשוואה להשקפה ה'אווירית' שנושבת בעולם, זה נדיר והזוי, אין לי מילה יותר קולעת, אלא נשים שחיות בתוך תיבת נח וירטואלית,

לא יודעת מה לומר, אין מילים מול כזו תופעה…

אני רוצה להקדים ולהגיד שהתגובה הזאת נכתבת אחרי שקראתי את כל התגובות ואפילו חיכיתי שבועיים כדי להגיב, ככה שזה נכתב אחרי מחשבה ולא באימפולסיביות. הסיפורים יפים, ונכונים ומאד מחזקים!!! אבל עם התגובות היה לי קשה…

אני רוצה להבין – אני היחידה שבעלה נשאר בבית כדי לעזור עם הילדים בסגר? אני היחידה שלא לקחה חל"ת או קיצצה שעות לא כי לא אפשרו לה אלא כי אני צריכה כל שקל מהמשכורת בשביל שכירות ומחיה בסיסית?

וניסיתי, תאמינו לי ניסיתי. בשבוע הראשון של הסגר קמתי בשש עבדתי 3 שעות, אח"כ עשיתי תורנות עם שכנה של שמירה על הילדים ועבודה, אחכ עוד כמה שעות בבין הסדרים, שמירה על הילדים בצהרים ושוב עבודה בערב כשבעלי יצא לכולל ערב – ואחרי שבוע הייתי סמרטוט!!! אני היחידה שיש לה כוחות מוגבלים??? אני היחידה שבעלה שאל רב מה לעשות ואמרו לו באופן חד משמעי שהוא אמור להישאר בבית כדי לעזור לי?

אני לא יוצאת לעבוד בשביל הכיף! ממש לא! אז למה כל כך ברור שאם בעלי עוזר לי לשמור על הילדים אז אין לי עקרונות, והתורה של בעלי כנראה לא מספיק חשובה לי, שאין לנו מספיק רצון לסדר משהו ושאני לא אמא מוצלחת???? לא חושבת שכאן טמון המבחן – אני חושבת שהמבחן טמון לכל אחת במקום שונה – אבל ככה להכליל?? מאד כאב לי, מקווה שהובנתי ואשמח לשמוע שאני לא היחידה ….

אני חייבת להוסיף תגובה למישהיא שכתבה: "שמי שיזכה בביאת משיח וינצל מחבלי משיח הוא מי שמסר נפשו ונלחם על נסיון הדור והיום נסיון הדור הוא הטכנולוגיה הנוראית הזו.

אז אני רוצה להגיד לך יקרה משהו שקרוב משפחה שלי אמר על המשפט הזה, קרוב משפחה שלא רק מחשב אין לו אלא גם לא פלאפון. מי שיזכה לראות את פני משיח זה מי שהתאבל על החורבן וחיכה למשיח!!!! מי שבתשעה באב בכה על החורבן, מי שהמצב כואב לו בגלל כבוד שמים שמחולל! לא מי שהיה לו מספיק כסף לשכירות או מחסן פרטי או אופציה לקבל כסף מחל"ת לא יודעת מה. אצלי המחשב הוא באמצע הסלון כי אני גרה בדירה קטנה שכורה בלי שום אופציה אחרת, היה כמה חודשים שהיה לי סינון לא משהו פשוט כי לא היה לי את האפשרות הכלכלית לשלם על אינטרנט קווי (עכשיו כבר יש לי נטפרי ברוך השם) וכן אני גם קונה לילדים שלי בגדים מנקסט פשוט כי אין את האפשרות לקנות להם סטים תואמים בגאולה…שלא יישמע שאני מתלוננת, חס וחלילה!!! אני מאושרת!! אבל פשוט מנסה להדגיש שיש כאלו שחיים קצת אחרת וזה לא נכון ולא יפה להכליל.

וכן, עם הבגדים שקניתי להם בנקסט ועם המחשב נייד שלי אני אבוא לקבל פני משיח!!! כי זה המסירות נפש שלי לתורה של בעלי. אני אוכל להגיד לו למשיח – היה לי אינטרנט – אבל הכי מסונן שיש!! היה מחשב, ובחודש שהיינו בבידוד הילד לא ראה בו כלום אולי פעם אחד את החתונה של ההורים שלו…הבעל שמר על הילדים ולא הלך לכולל אבל הוא הצליח לסיים את המסכת של הדף היומי!

שנפגש עם משיח בקרוב!!!

הערת השמורה:

מי אמר שבהגדרת 'אלו שיקבלו פני משיח משום שלא נפלו בנסיון הטכנולוגיה" לא נכללת בדיוק את, המשתמש לעבודה רק לצרכים מאד מוגדרים ובזהירות מירבית?… : )

סליחה שאני מגיבה רק עכשיו – רק עכשיו סיימתי לקרוא את התגובות של המונולוג של אתי. 

הרבה כתבו שם על גזל. אז נכון, צריך כמובן ממאד להיזהר עם זה, אבל יש מקום לשאול על כך את הבוס / להודיע שזו צורת עבודה העכשווית שאפשרית. הכל יהיה כפוף להחלטות שלו, אחרי הכל הוא משלם, אבל נוצר פה מצב לא שגרתי בכלל. הסגר הזה הוא לא מצב של בחירה, לא החלטת לצאת לחופשה סתם כך, ואפילו לא שפעת עונתית שהילדים שלך "העיזו" לחלות בה. זו תקופה קשה לעולם כולו. אני חושבת שבוסים רבים יבינו מאד

כמובן תלוי בסוג העבודה ורמת האנושיות, אבל לפעמים אפילו לא חושבים שאפשר לדבר על עיגול פינות. ואז, כשיש הסכמה והבנה של הבוס, אין פה גזל.

היו גם כמה שכעסו על המצפון שנכנס פה בסיפור, כל אחת איך שהיא מרגישה – אבל אני חושבת שאפשר למנף דבר כזה לעוד קצת להעריך סבלנות לילד, ולא רק להרגיש רע עם מה שלא הצלחנו, אלא להתמקד במה שכן אפשר. כמו שכתבה מישהי – זה כמו זמן מלחמה.

תגובות לתגובות – 

גם אני שאלתי את בעלי, והוא אמר שאין לנו שום אפשרות כלכלית להפסיק לעבוד. (האמת שביקשתי חל"ת בעבודה ולא הסכימו להוציא אותי, נס! כי לא חלמתי שזה יותר מחודשיים )

וגם אחרי שעשינו כל מאמץ אפשרי ויותר מכך, לאפשר לבעלי ללמוד קרוב ככל האפשר ל 3 סדרים ביום (בייביסיטר לילדים, הוצאות רבות על תעסוקה ומשחקים) וללא שום!!! צפיית ילדים במחשב ב"ה (הרקע של המחשב ותו לא..) 

ודווקא כן בידודים רבים עברנו, כולל קורונה בתוך הבית. אבל אני בטוחה שזה רצון ה' ממני ומעוד רבות מחברותי ל"שמורה".וכן! אני את ההשתדלות שנגזרה עלי לפרנס בית של תורה – משתדלת במאמץ לעשות! ולגדל ילדים באהבה ובסבלנות למרות העבודה מהבית.

הקב"ה אוהב אותנו! גם את אלה שהצליחו לא להכניס מחשב הביתה, וגם את אלה שהכניסו מחשב ותשתית בצורה המסוננת שהתירו להם רבותיהם. העיקר שלפני ואחרי הכל, נלך בעצת גדולים ונתפלל לה' שיתן לנו כוחות לעמוד בניסיון שלנו! לא בניסיון של החברה..

סליחה על האריכות, כתבתי ישר מהלב



בשבוע שכבר התקבלה תגובה כזאת: "יש אפשרות לשים סיסמא שרק אמא יודעת. זה יעיל מאוד והופך את המחשב לכלי עבודה נטו."

אמהות יקרות! תהיינה ערניות! אל תחיינה בבועה של שוויון נפש 'כי יש סיסמא…'

ידעתן שיש תוכנה שפורצת סיסמא ברגע אחד? אפילו לא צריך להתקין אותה. סה"כ לחבר אונקי שיש עליו את התוכנה – והמחשב נדלק בלי לבקש סיסמא! (בלי להשאיר סימנים כמובן….) והתכנה הזאת עוברת בין ילדי חיידר צדיקים! אני יודעת. חוצמזה, יש עוד כמה דרכים לעקוף סיסמאות, כמה וכמה….

מעריכה כל אחת ואחת על הכל. רק מזכירה: הילדים שלנו חכמים יותר מכולנו:)

אני מצטרפת לתגובות המעטות שמדברות על ההתעלמות מחשיבות שמירה על "ונשמרתם". כואב לי לקרוא על "גודל הקנס" וה"הפחדות" כאילו זה כל העניין, בזמן שכל כך הרבה יהודים יקרים אומרים "שמע ישראל" בפעם האחרונה שלהם, ומי יודע כמה זלזול היה בשרשרת הארוכה שהדביקה אותם. 

אני לא מדברת על הסיפור עצמו, כל מקרה לגופו (ואני מאד מעריכה!!), אלא על מה שאני קוראת בין השורות בסיפור ובתגובות

יישר כח על עבודת הקודש!

תגובה לתגובה

אותה אחת (ולא רק היא לא חסרו תגובות כאלו) שבכתה שזה שהיא כן הכניסה את המחשב לבית שלה כדי שבעלה יוכל להמשיך ללמוד, היא אכן צדיקה ומגיע לה על כך שכר מיוחד.

אך כמו אותה צדקנית מלפני כמה שבועות שבעלה יצא לעבוד היא עדיין צדקנית גדולה (והלוואי על כולנו להיות כאלו נשים מכבדות את בעלינו באשר הם), והיא עושה את מה שנכון וראוי בשבילה

אבל אין ספקות שאישה שזוכה שב"ה בעלה לא יוצא לעבוד אלא רק ספון באהלה של תורה היא בפלנטה שונה לחלוטין. כך גם עם אינטרנט בבית וללא!

אם היא הכניסה את האינטרנט כי היו צריכים למען המשך קיום הדת, אז היא עושה את הדבר הכי טוב והכי נכון שהיא צריכה, אבל היא חייבת להיות סופר ערנית כי זו סכנה לבית.

הנה, גם באינטרנט מסונן בהידור קופץ תפריט שדוחף לכל אברך צדיק בין רשימות הבנקים וקופות החולים את הלינק לפורומים שה' ישמור… (וגם מי שיגיד שיש אפשרות לחסימה מדוקדקת יותר של אתרים ממכרים – זאת לא ברירת המחדל ואין סיבה שאברך תמים יחשוב שזה כך…)

וד' יעזור שנזכה מהר להתפטר מהקורונה ותוכל להחזיר את ביתה להיות זך ונקי

הייתי חייבת להגיב לתגובה מהתגובות הבאה :

"הערה – הבאתם השבוע תגובה ממישהי שכתבה שהיא באה מקהילה שמורה וכו' – צרמה לי מאוד המילה קיצוני שהיתה מוזכרת שם, המילה קיצוני מתפרשת כגנאי. נכון שמדובר בצורת חיים שונה מאוד ורחוקה ממה שרוב הציבור מורגל, אבל לא מתאים להגדיר את זה כקיצוניות. בטח לא בבמה שמורה כזאת. גילוי נאות: אני נוגעת בדבר בשל השתייכותי."

לא חושבת שהכותבת באה לכתוב ממקום של פגיעה. גם לי ולעוד חברות צרם ניסוח המשפט. לא כל כך מצד שמורה כמו מצד הכותבת.

כשמישהי כותבת על עצמה – אני משתייכת לזרם קיצוני, זה עושה רתיעה והרגשה שהיא סובלת. וזה חבל – כי רצתה לברך ויצאה חלילה מקללת.

תודה על הכל!

תגובת השמורה: זאת החלטה שלנו אם להיעלב מהמילה קיצוני : ) כולנו קיצוניות, לא מתפשרות בשום אופן על השאיפה להגיע הכי קרוב שאפשר – לה' יתברך!"
נראה שהיא התכוונה קיצוני במובן החיובי של המילה…

תגובות לתגובות, אתן לא חייבות לפרסם זאת,

רק צרם לי הצרימה לשלוח את הילדים למטפלת ולקייטנה. ביום שיפתחו את מוסדות הלימוד את הרי תשלחי את כל ילדייך בשמחה בלי להניד עפעף (ואם לא –תגידי: )) אז מה שונה יום מיומיים, ממי את מפחדת מהקורונה או — מהסגר ומהפחדות התקשורת והמדינה?????

בטוחה שיש שלוות נפש גדולה לאישה ולבעל(!!!!) משליחה כזו. וגם לילדים!!. והתורה אכן מגינה ומצילה. על מה חונכנו אם לא על זה???!!!

בקשר לעבודה מהבית, כאחת שיש לה גברים מאוד(!!) נחמדים בעבודה שהעבודה עימם היא רציפה מאוד, מרגישה ממש הצלה כשעובדת מהבית, אף אחד לא רואה חיוך שהבלעת, ואת לא צריכה לחשוב עשר פעמים לפני התארגנות בבוקר איפה הגבול בין להראות טוב למושך ולחוסר צניעות.

תודה לשמורה שמחזקות מאוד ונותנות כח להמשיך ולשמור על עם ישראל בטהרתו!!

אני רואה שהרבה כותבות "פעם ראשונה שאני מגיבה" אני דווקא מגיבה מפעם לפעם, ורואה שכשאני כותבת את הדברים – הם מתחזקים, מתבארים ומתבהרים אצלי… שווה להגיב!

תודה רבה לבעלת הסיפור שלא הכניסה אינטרנט הביתה! מעריצה ומעריכה אותך ואת כל המגיבות שסיפרו שנוהגות גם כך!!

אני אישית כן עובדת מהבית, אחרי שקלול הנתונים. ולא, אני לא ממהרת לצעוק עליך ולהראות לך את החסרונות שבדבר, כמו שהיו כמה תגובות כאלו… לפעמים נח להשקיט את המצפון בדרך הזאת… או להראות שאת טועה ואני צודקת.

לא שיש לי מצפון, כי ההחלטה היתה שקולה, ואני לא מתחרטת עליה, אבל אני רוצה להודות לך מאד, כי את ושכמותך שומרות עלינו! מזכירות שוב ושוב שהאינטרנט הוא דבר פסול ומקומו מחוץ לבית. אז גם אם לי אישית, ולעוד רבות, היה נכון יותר לנהוג כך, טוב מאד שמגיעים סיפורים ומראים שיש כאלו שבחרו אחרת.

אחרי הכל זה דיעבד אחד גדול, ואם מתרגלים ומסתגלים אליו – הוא הופך אט אט להיות לכתחילה… הסיפורים האלו הם שיעזרו להוציא את המחשב מחוץ לבית בהקדם שיתאפשר, הם שיועילו יותר מכל לצמצם עד למגר את השימוש בו מחוץ לתחום העבודה, הם שישמרו על הבית שלנו נקי ככל האפשר, גם אם הוא עכשיו לא בגדר 'נקי נקי נקי'

תודה רבה!!

תגובה לסיפור תגידו, גם אצלכם זה ככה?

לא לגמרי. אחרי מאמצים רבים, ברוך ה' מצאתי בחורה מקסימה סרולוגית שבאה כל בוקר לכמה שעות.

אומנם לא מתאים לכל אחד לייחד מקום בבית ותקציב, אבל זה מאפס את הילדים בצורה לא רגילה. וכל היום נראה אחרת. ממליצה בחום. אין מה להשוות

שלום בהמשך למייל עם הסיפור עיקורונה… רציתי לשתף בסיפור שקרה לי, שאם לא השמורה אני בטוחה שהייתי מגיבה בצורה שונה…

לפני מספר שבועות התעוררתי עם הרגשת חולשה חזקה, כאב החום שהתווסף בהמשך היום הביא אותי כמובן לביצוע בדיקת קורונה.. התשובות לא איחרו להגיע אני חיובית לקורונה!

אני עובדת חיונית במוסד פיננסי גדול שהמשיך לעבוד כרגיל בכל הסגרים, עבודה מהבית היא מצרך נדיר מאד ומאושרת רק במקרים חריגים מאד בשל סכנות סייבר ואבטחת המידע..

לאחר יומיים פנה אלי המנהל הישיר שלי בהצעה מפתה, מכיון שעכשיו תעדרי מהעבודה לפחות לשבועיים ואנו בתקופת עומס של תחילת שנה… דוחות כספיים וכו' הצלחתי להשיג לך מחשב לעבודה מהבית…את מבינה כמובן כמה מאמצים נדרשו ממני להשיג את זה וכמה גבוהה הערכה שלנו לעבודתך וכו' וכו'

כמובן שברגע הראשון שמחתי מאד אולי זה הזדמנות להעביר את העבודה לבית באופן גורף… אבל אז הגיע ההנחתה: רק לפני שנזמין אלייך את המחשב תוודאי שיש לך בבית חיבור לאינטרנט… לאחר שתיקה ממושכת הודעתי לו שאעדכן עם תשובה.

התייעצתי עם בעלי ואמרתי לו אולי כדאי באמת שנתקין בבית אינטרנט (עם חסימה והכל כמובן) מצד אחד זה הזדמנות אולי אצליח לעבוד מהבית מכאן ואילך אך מצד שני זו פרצה קוראת לגנב… ובעלי הוסיף וגנב שקוראים לו הוא בא!!!!! הדברים נהיו לפתע כ"כ ברורים, לא אני לא רוצה לקרוא לגנב!!!!! עדכנתי את המנהל שאמנם אני חיובית אך לגבי המחשב אעדכן בתשובה שלילית!!!

זהו, שמחה שעשיתי את המעשה הנכון אין ספק הכח לקבל בשמחה את מה שבעלי רוצה – בזכותכן!!!



פגישת אסטרטגיה לתכנון פרסום

מתנת: מרקר

עיצוב פרסומת מדויקת

מתנת: טליה טל

שדרוג של דף נחיתה, ניסוח מייל שיווקי או קופי למודעה

מתנת: d.front

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

כתיבת תוכן שיווקי לדף נחיתה בשווי 1000 ש"ח.

מתנת: אוריגמי

הדס קורלנסקי

שיחת ייעוץ עיסקי או דוח שנתי בשווי של 1500 + מעמ

מתנת: הדס קורלנסקי

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

מודעת פרסום קופי + עיצוב

מתנת: נחמה שוכמן

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

בוט לאתר בשווי 5000 שח

מתנת: פייגי פיוטרקובסקי-

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

בניית תהליך אוטומטי מותאם אישית לייעול וקידום העסק- בשווי עד 3,000 ש"ח

מתנת: ציפורה סובל

רחל קירשבוים
יועצת מס

הגשת דוח שנתי

מתנת: רחל קירשבוים יועצת מס 0534166459

נתינת שם, סלוגן וקופי למודעה

מתנת: מירי ריזל. קופירייטרית לפרסום שמכיר לקהל היעד שלכם את העסק שלכם בגירסא הטובה ביותר מייל: m0548474619@gmail.com פל': 0548474619

יצירת קונספט, בניית לוגו, ושפה עיצובית, עיצוב ניירת וכרטיס ביקור. וחתימת מייל

מתנת: אילה כחלון

עיצוב פרסומת מדוייקת

מתנת: טליה טל

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

הוראות הפעלה

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה. 

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. 

לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.