אני חייבת להגיב למרות שבדר"כ אני לא מגיבה לסיפורים. 

נכנסתי לעבודה שרובן חרדיות כשנכנסתי לא ידעתי מה זה החסימה-הגעתי מעיר חילונית, מה יכול להיות? מה ההבדל בין מה שבחוץ למה שבמחשב. מה גם שבעבודה הקודמת לא היה דיבור על חסימה וגם לא הייתה אפשרות לחסימה (המנהל התנגד). במשרד הנוכחי בנות דיברו עם המנהל כבר לפני הקבלה למשרד על החסימה. אחת הבנות כאן שיכנעה אותי והחלטתי לעשות חסימה (מה גם שהיא עזרה לי בכך-להתנהל מולם) 

היום אני לא מבינה איך עבדתי כמה שנים ללא חסימה. רק כשמגיעים לאור מבינים את הבעיה שהייתה לפני. משתדלת לשכנע בנות שיעשו את זה, נכון שאנחנו חייבות לעבוד עם אינטרנט לצערנו, אבל שלא נשכח את העיקר-אנחנו הולכות לעבוד כדי שהבעלים שלנו יוכלו ללמוד תורה-נקדש עד כמה שאפשר את החומר כדי להגיע למטרה. 

שלום, רציתי לשתף אתכן בסיפור שלי, שאולי יתן כח למתחילות (וגם לותיקות), על ההשפעה שיכולה להיות לכל אחת. 

שבועיים וחצי לאחר סיום לימודי בסמינר, התקבלתי למילוי מקום במשרד. שתי הנשים שעבדו במחלקה שלי היו חרדיות ויראות שמים. לכן ממש התפלאתי כשראיתי שהסינון שמותקן על המחשבים הוא ממש בסיסי ולא מספק. פניתי אליהן ושאלתי אותן על כך, ובשונה מהסיפור השבוע, הן ממש לא זלזלו, אלא הסכימו איתי שזה באמת ממש לא בסדר. הן סיפרו לי שבמהלך השנים הן ניסו לטפל בענין, ואפילו ניסו פעם אחת להתקין סינון טוב על המחשבים שלהן, אבל זה הפיל את האינטרנט בכל המשרד, ומאז המנהלת לא מסכימה לשמוע על זה שוב. 

כמובן שלאחר ששמעתי את זה, לא העזתי לפנות למנהלת בענין, וחשבתי להסתפק בדיעבד בסינון הקיים. אבל ברגע שבעלי שמע מהו הסינון שמותקן על המחשב שלי בעבודה, הוא אמר שאני לא יכולה להמשיך לעבוד שם בלי להתקין סינון מהודר על המחשב שלי. 

למרות כל החששות (הייתי מתחילה בלי טיפת נסיון בתחום, ולא היתה להם בעיה להחליף אותי באחרת שהיתה קופצת על המשרה, בעוד שבשבילי המילוי מקום היה קריטי לצבירת נסיון בתחום), פניתי למנהלת וביקשתי ממנה רשות להתקין סינון טוב יותר על המחשב שלי. היא לא התלהבה, אבל הסכימה שאנסה. שתי העובדות הותיקות עזרו לי ממש, וברוך ה', הצלחתי לטפל בזה בקלות ובמהירות. לאחר שזה עבר ללא תקלות, העובדות האחרות קפצו על המציאה ועשו את אותו דבר במחשבים שלהן. לאחר מספר חודשים עזבתי את המשרד, אבל הסינון נשאר… 

מיד לאחר מכן התחלתי עבודה במשרד אחר, ושם היה אותו סיפור. כאן הייתי למודת נסיון, ולאחר אישור המנהל התקנתי סינון על המחשב שלי. העובדת השניה שעבדה איתי ראתה כי טוב ורצתה גם… גם את המשרד ההוא עזבתי לאחר מספר חודשים אבל ידעתי שבזכותי העובדות הבאות יהנו מסינון טוב. חלפו מאז מספר שנים, אני עובדת מהבית מאז, אבל אני שמחה שהנשים שעבדו מאז במשרדים הללו, הרוויחו סינון מהודר. 

תסלחי לי – אבל היא לא צודקת אני כבר בתחום 15 שנה וב"ה הודות לשמורה ואודות לגדולי הדור שכל הזמן עומדים בפרץ וצועקים על פגעי הטכנולוגיה השכם והערב, אני לא מרגישה את החלישות הזאת. וסביבי יש הרבה נשים שלמרות הזמן שעבר עדיין אכפת להן. 

אבל אני רוצה להאיר את החשיבות והמשמעות של כח של אדם יחיד ואני חושבת שדווקא עם הכוחות החדשים והרעננים שלך את יכולה לעשות הרבה כמו שאמרתי אני כבר 15 שנה בתחום המחשוב וכשהגעתי למקום העבודה שלי לפני כ-7 שנים ממש ביקשתי בתחנונים ממש שירשו לי לסנן רק את העמדה שלי ושאני מוכנה לשלם את זה מכספי האישי וב"ה שהשם עזר והם הסכימו – 

אבל מה שקרה היה מדהים! מבלי שרציתי, מבלי שהתכוונתי נהייתה מהפכה מוחלטת בכל הארגון שלי – מה שקרה זה שאט-אט נשים משלנו שאלו אותי "מה זה?" ו"איזה יופי" ו-"אשרייך" ו"גם אני רוצה" ואחת ועוד אחת ועוד אחת – עד שיש פה היום סינון כמעט לכולן – ומי שמגיעה אפילו לא צריכה לשאול רשות.. יש פתגם שאומר "מטאטא חדש מטאטא טוב" – ואולי זה משפט שמעצבן לשמוע בתור חדשה אבל זה דווקא יתרון אם כל אחד יטאטא טוב את החלק שלו – העולם יהיה נקי יותר.. אז חזקי ואמצי ואל תתני לה להחליש אותך. יישר כח לשמורה על הבמה הנפלאה הזאת ואל תפסיקו לחזק אותנו!

אני רוצה רק לחדד משהו – היו עוד 2 נשים גדולות שלקחו חלק ביוזמה הזאת באופן הרשמי מול הנהלת החברה. אבל אני עשיתי את חלקי בכך שהתחלתי והערתי את תשומת הלב, אני רק הייתי הסנונית, הנחשונית שקפצה למים בשקט ורק עשיתי מה שאני בכוחי המוגבל והמצומצם מאוד יכולה. וכן כל אחת מהנשים שבהתחלה עשו את זה והעירו את תשומת ליבן של האחרות היה חלק במהפך בכך שגרמו לכדור השלג הזה להתעצם ולהראות את נוכחותו היתה חלק מהשינוי שקרה בסופו של דבר ולכן אני חושבת שיש כח לכל אחת להתחיל שינוי קטן.. ‫

נכון כ"כ!!! נושא חשוב מאד לעורר ולחזק! 

כשהגיע אלינו למשרד סוכן חרדי חדש ופתחתי לו כחשבת שכר תיק עובד, נחשפתי לת.ז שלו וראיתי בתמונה שלו שהוא השתנה ולא לטובה. ובהמשך הוא "גילה" שאני עובדת בלי ווטסאפ וזה קצת הקשה עליו. אז הוא אמר לי: תבקשי מהבוס שיתן לך מכשיר רק עם ווצאפ. אמרתי לו שאני לא נוגעת במכשיר כזה. אז הוא אמר: אפשר לעשות ווצאפ על המחשב. אמרתי לו: גם את זה אני לא רוצה. הוא אמר לי: טוב, בוא נראה אותך עוד כמה שנים.. 

לא עניתי לו כי אין לי שום עניין בשיחות עם אנשים כאלו, אבל הסתכלתי בגאווה על הפלאפון הכשר שלי והזכרתי לעצמי שאני כבר 7 שנים עובדת במקומות שונים, וזה המכשיר שלי ב"ה! 

אני לא חושבת שהרעיון הוא לקבל את החדשות.. אולי להיפך, להיזכר איך להתנהג ועובדת בלי חסימה זה עצוב עד קשה מנשוא, ללא שום קשר למס' שנות הוותק שלה. אם אחרי כמה שנים בעבודה כולנו נהיה בלי חסימה אז אני לא יודעת איך ייראה עם ישראל חס וחלילה.  

סתם אגב, כשאני נכנסתי לעבודה הקודמת שלי, ישר מהחממה הסמינרית, והיה טקס השקת כוסית בעבודה, היה כ"כ ברור לי שזה לא קשור אלי. היו איתי עוד כמה חרדיות וכולן צחקו על התמימה שחושבת שהמשך סמינר כאן וכו'. הייתי היחידה שלא נכנסתי. 

בהזדמנות אחרת אספר על הכבוד וההבנה שהבוס ההוא רכש לי כשקלט את העיקרון והרעיון ואת הקידום שהציע לי בניגוד לכמה שהיו שם לפני והיו מנוסות ממני בהמון. 

רק אציין שעברתי עבודה בדיוק בגלל רוח הקלילות הנוראית הזו- והפלא ופלא, כאן היו בנות בקטע, איכותיות באמת, וברגע שהצעתי להן את האפשרות להסביר שהעניין לא מתאים לנו- זה נהיה *לא* מוחלט. אף אחת מהחרדיות פה לא נכנסת לימי ההולדת וההשקות בערבי חגים… 

הבוס גם כאן קיבל את זה בכזאת מין הבנה, שהתביישתי בשביל אלו החרדיות שלא מבינות את זה (!!!) הוא מתנצל לעובדים האחרים שאין לו מה לעשות ארוע של השקה לפני החג כי כמעט אין משתתפים (..) ומשום מה אנחנו מנהלות פה את הכל ומתקדמות מקצועית וכלכלית הרבה מעבר לממוצע ומעבר למקובל כאן… צריך בשביל זה רק סביבה חרדית אמיתית וטובה ומחזקת, וקצת ביטחון עצמי… לתשומת לב.. 

שלום וברכה! ממש ממש התחברתי למה שכתבת. כאחת שעזבה את הסמינר לפני הרבה שנים, אני מרגישה כל כך את מה שאת אומרת ודוקא מהכיוון ההפוך. כשאני אומרת למשהי את המשפט "וואו, איך אני אוהבת את הרעננות הזאת…" אני מתכוונת לכל מילה שאני אומרת.

אני אומרת את זה בהערכה ובשמחה. כל כך טוב לי ושומר עלי כשמגיעה צעירה ורעננה כזו, ומזכירה לי את מה שאני רוצה להיות! תודה על המילים שכתבת, אפילו שאנחנו לא עובדות יחד, רעננת אותי!!! מאחלת לך מכל הלב להשאר רעננה ברוחניות עד מאה ועשרים!! ‫

דרישה נחמדת יש לה לבחורה מהניילונים אבל יש לה טעות . בדיוק להפך – "הסוללה" זה הצעירות שגמרו סמינר הרגע. והזלזול נובע, לדעתי, אחרי שמצאתי את עצמי מבינה לגמרי את האשה הגדולה וניתחתי אצלי מאיפה זה בא- קנאה. בתמימות הרעננה הזו. כאב על המקום שאנחנו כבר לא שמה. 

ולכן – שיהיה ברור לכל בת שגמרה עכשיו סמינר – עכשיו את עומדת על הרגלים של עצמך!!! לא של שום חברת צוות. אל תצפי מאף אחת להיות מורת הדרך שלך. כן אולי בהמשך תגלי שהיא דוגמא מצוינת ואז תלכי בעקבותיה אבל יכול להיות מאוד שלא. בהצלחה 

היי, אני עובדת לא ממש טריה כבר, אבל לא מהישנות… 

דבר ראשון תודה, פשוט תודה על ההערה היא היתה במקום. כי גם אם יש נק' שלצערי אולי התקררו קצת אצלי, חשוב מאוד להעריך ולתת כח… גם בשבילי ככה יש יותר סיכוי שגלי חום יחדרו לשם והמצב ישתפר. ודבר שני אני מבינה ממש את אי הנעימות כתוצאה מהזלזול הנשזר, אך יכול להיות ואולי אפילו ממש מסתבר שזה הבנ"א באופן כללי, זו צורת הדיבור שלה, לא דוקא לגבי דברים קדושים. או שזו הייתה הצורה שלה לבטא את הכאב העמום שלה מהשינוי שאולי חל בה.. 

בכל מקרה אני מתכוונת שיכול לתת לבחורה כח, הידיעה שזה יושב על משהו, "יש לה בעיה"… ואז זה פחות מפחיד / מאיים / מחליש.

תודה לכן העוסקות במלאכה זו על התכנים היפים, לא יוצא לי מדי הרבה לקרוא, אבל כשכן אני יוצאת מחוזקת ומעודדת. מרגישה ש"יש לי חברות" למערכה של עבודה משרדית בעבודת ה'. 

תודה רבה לכל הסיפורים שנותנים כ"כ הרבה כח ונראה לי שגם לתגובה שלי יש קשר לסיפורי השמורה. 

האמת שהתגובה לא ממש קשורה לסיפור, אבל הסיפור כן מתקשר לי עם זה אני הייתי לקראת חתימת חוזה עם מקום עבודה חדש. המקום מעורב אבל עובדות בו המון בנות חרדיות, תכננתי לשאול על חסימה אבל כל הצורה של ראיונות בזום השכיחו ממני וגם שהייתי די משוכנעת שהעניין בסדר כיון שעובדות שם כ"כ הרבה חרדיות.

יצא לי לברר עוד על המקום פתאום אני שומעת שאין שם סינון לאינטרנט, ידעתי שמבחינתי אם אין סינון גם אין מעבר עבודה (וב"ה אני ממש לא סיימתי את הלימודים לאחרונה…) ופניתי אליהם, זה כבר היה אחרי שדיברנו על מקומות ישיבה וכו' הם רצו לברר אצלי עד כמה העניין חשוב לי והבהרתי להם שאם אין אז אין חוזה. והם אישרו!!! (אני מקווה בשביל כל הבנות שעובדות שם שאחרי האישור שלי גם הן תקבלנה אישור ותצטרפנה…) תודה על הכל תמשיכו לחזק כ"כ 

שלום לשמורה היקרה,
בכל שבוע אני נהינית לקרוא את הסיפורים המחזקים,והתחושה שכל אחת במקום עבודתה מתמודדת לבד מול הבוס, אך בעצם הרבה בנות נוספות כמוני מתמודדות באותם דילמות וקשיים.
רציתי להגיב על הסיפורים הקודמים שסיפרו על כך שהמנהל מבקש שיביאו לו תמונות / סרטונים…ותהיתי לעצמי עד כמה דברים הזויים אנו נתקלים. ואז…פתאום הגיע הסיפור אלי לעבודה שלי …
אני עובדת בחברה גדולה, חילונית ברובה. שבוע לפני פסח, קוראת לי המנהלת  ומבקשת ממני טובה קטנה בשבילה, בכתיבה של כמה מילים בחרוזים של ברכה לחג הפסח, שאותם תאמר בישיבה (הרמת כוסית) לכבוד החג, (אציין שבאמת ברכות נשלפות לי מהשרוול ואכן לא מעט פעמים אני עוזרת לה בזה) ואז היא מספרת לי שמנהלת המחלקה והיא רוצות להודות באופן אישי לכל אחת ואחד מהעובדים כולל בני משפחתם, הבעלים והילדים בזום משותף!!
אני יושבת מולה בחדר,ומרגישה כמו אבן נופלת לי בלב,מה עושים??מה לבעלי ולילדי הטהורים ולהשתתף בזום? מאיפה הרעיון המוזר הזה? ואני כמובן מנסה למצוא בראש את המילים המתאימות ביותר שיתקבלו על ליבה שזה לא מתאים לנו, בכלל.
באותו הרגע נזכרתי בנשים כמוני שנתקלו בבקשות המוזרות האלו שעקב הקורונה היטשטשו אצל הרבה מעסיקים הגבולות בין הבית לעבודה. וזה נתן לי המון כח, אמרתי לה בעדינות שזה לא מתאים לנו, הסברתי בצורה עדינה שאצלנו מלבישים אחרת, ומחנכים בצורה שונה וזה לא מתאים לחינוך ולבית שלי, היא התפלאה מאד, וביקשה שאם לא אוכל לפחות אשב בזום עם הילד הקטן שיראו שהשתתפתי לפחות….
אציין חלק מהקושי שיש אצלנו בנות חרדיות שיותר פתוחות ממני והן הביעו את נכונותן להשתתף, מה שעוד יותר לא מובן בעיניה, הנה גם היא חרדית ומשתתפת… אמרתי לה שנראה מה לעשות… מה שקרה בסוף, שיומיים טרם הישיבה חטפתי צינון וחום (לא קורונה ב"ה….) וכך זה היה ברור שאכן אני לא צריכה להשתתף הרגשתי ממש שבן אדם עושה השתדלות, הקב"ה עוזר לו לעמוד בנסיונות.
תודה רבה וקיץ בריא 

כל כך נכון המשפט האחרון… אני זכיתי, ויש איתי בצוות החדש עוד שלוש בנות וכולנו ברוך ה' עם אותה דעה. אבל הטוב בעניין הזה שיש אחת כבר מנוסה שסוללת לנו את הדרך ואומרת בדיוק את מה שצריך לומר למנהלים בכל הלהיטות שיש. ולך, שמתמודדת, התחזקי בעצמך ואל תתני לאף אחת לקרר אותך. אשרייך שאת כזו שמורה!!! 

ממש מצטרפת אליך!!! אני כותבת עכשיו בדם ליבי לאלה שהן כבר ותיקות… אולי במקום לזלזל מעט… אל תשכחו שגם אתן הייתן בהתחלה במקום כזה מכל הבחינות, החששנות.. הנקיות… התמימות… ובעיקר – הקדושה הטהורה שעדיין נמצאת לנו בעיניים במקום לזלזל – חזרו אחורה למקום הטהור הזה!! תלמדו מהטוהר שיש לנו שעדיין לא השחיר תאמינו או לא זה מקום כיףףףףףף!!!!! (הרי הייתן שם לא מזמן) זה מקום שכל אחת מקווה ומצפה שהוא לא ישחק!!!!!! ואז נרגיש ביחד שהדרך שלנו סלולה באמת!!! 

מאד יפה ומעניין. ולוואי ותמיד תישאר הרעננות והטריות אצל כולנו. כי לשמוע בקול הגדולים הוא לא דבר שיכול לפוג תוקפו!!! ונקווה שאף אחת לא תזדקק לתזכורות…………. ו
לכל העם בשגגה… וכדאי להתחזקקקקקקקקקק, ד' אוהב אותנו, אנחנו עם קדוש!!!
בהצלחה 

***

אחד מהדברים הראשונים שבודקים בטרם נכנסים לעבודה זה סינון. שאלתי את הרב גאלדמן בעבר ואין שום היתר לעבודה קבועה מול אינטרנט פרוץ.
כואב לי עליך, כותבת צעירה, שלא בדקתי את זה קודם. כמובן שאני לא שוללת את התוכן והמסר של מה שכתבת.

***

מסכימה מאוד. בהרבה תחומים לותיקות יש השפעה על החדשות והטריות כמו בבזבוז הזמן על דברים לא נצרכים, שימוש בנט לצרכים פרטיים, התנהלות בארועי חברה, הרמות כוסית ועוד. תצליחו! בחורות צעירות שמתחילות מקומות עבודה חדשים!! זכרו להיות מוסריות כלפי הבוס(גם זה שבשמיים…) וגם אם החברות לא ממש כאלה וזה נראה בסדר…. 

***

ואוו, כמה כואב, איך נקרין על הילדים טוהר תורה, אם האמא לקויה?! אולי שכמה שמורות מבוססות, יתאגדו להקמת בית תוכנה חרדי הרי אנו בימות משיח, עדיף לעשות לפני שלא נובך אחרי.. 

***

כל מילה בסלע, הסיפור ממש קולע! יישר כוח. ואגב, הנהגה טובה שלמדתי מאחד המנהלים אצלנו- אף פעם לא להביע זלזול, בטח אם לא שאלו לדעתנו. ואם שאלו- תמיד לומר משהו חיובי. קל וחומר כשמדובר בעניינים רוחניים, תמיד לשים לב את מה אנחנו מחזקות או מחלישות.

***

יישר כח הייתי אומרת שלפני היום הראשון בעבודה צריך לברר את הנושא של החסימה ולא להגיע ואז לפנות לבוס… 

***

תודה על ההארה! בהחלט חשוב! 

***

אתן הצעירות, הרעננות והטריות, מחזקות אותנו, עם הפינות שכבר מעוגלות מרוב שיוף.. לא פעם כשאני רואה את הרעננות הזו, אינני צוחקת בזלזול, אלא מתעוררת בעצמי.

***

אני מסכימה איתך הדור המבוגר יותר נותן כח, עם כל זה אני חושבת שהצעירות עם כל ה"רעננות הזאת" כמו שכתבת, נותנות באמת טון יותר רענן ותזכורת יפה לימים המחוזקים של פעם. תמשיכו לעמוד על המשמר ולרענן את אלו שקצת קמלו……..לצערינו!!!