בקשות, שאלות ו… כן! גם ביקורות…
שלום וברכה!
לא בטוחה שזה קשור לשלוח לכתובת מייל הזו אבל מקווה שהגעתי לכתובת הנכונה ואם לא אז תעביר הלאה….
דבר ראשון רציתי להגיד תודה ענקית על הכנס המדהים!!! מאאד מאאד מאאד נהנית
דבר שני בנוגע לקמפיין התרומות אנשים שואלים אותי על מה יוצא כ"כ הרבה כסף וזה לא הכי ברור לי
הייתי שמחה שתביאו יותר מספרים מדויקים על מה יוצא 70 אלף שקל בחודש שמעתי שדואר אלקטרני לכ"כ הרבה נשים עולה כסף (פעם ראשונה ששמעתי על זה…) אבל עדיין זה לא מספיק
אשמח לקבל מידע יותר נרחב ומדויק על זה
תודה רבה על הכל!
נהנית מאד מכל התכנים והפעילות שלכם
שמורה נאמנה
תגובה
השמורה בשנותיה הקצרות ביצעה מהפך תודעתי והתנהגותי משמעותי, אצל רבבות עובדות חרדיות בשוק התעסוקה המאתגר.
כדי לחולל את השינוי הזה דרושה השקעה יסודית, תהליכית, מורכבת ומחושבת. זה לא קורה סתם. השמורה מעמידה סדרת כלים שיחד יוצרים את 'המסגרת' הזאת לאישה העובדת. ולכן, הדיון הוא לא על 'כמה עולה מייל?', אלא: "כמה עולה ליצור מהפכה תפיסתית…?"
ובכן, המהפכה קרתה בעקבות:
- שיתופים אישיים ודיונים קבוצתיים מתוך הכרה במהפכה החברתית שהרשת מייצרת, הבנו שהשמורה חייבת לתת במה כשרה למהדרין לצבור העובדות. הספר המופלא שהפקנו נותן הצצה לתהליך המרגש שעוברות החברות מידי שבוע.
בנוסף, השמורה נותנת במה נרחבת לשיתוף תגובות באופן מבוקר.
אין ספק שאלפי נשים חבות את דרגתן הרוחנית הגבוהה שהשתמרה – למדור הפופולרי הזה. - חיבור למקורות הרוח שלנו צוות כותבות מתוך הקהילה מגיש מידי שבוע חיזוקים מתוך פרשת השבוע + טעימת שבת + חידונים אינטרקטיביים ב'ניוזלטר' מיוחד 'חלקינו בתורתיך'
ההגשה המושכת מחברת עוד ועוד קבוצות נשים שירגישו שייכות גבוהה יותר לתורת ה'
- השקעה רבה באירועים ובמפגשים שייצרו חיבור חזק לקהילה ויכשירו את הלבבות לקבל את המסרים הנשלחים כסדר
- מתן מענה ממוקד לבחורות בפעילויות מושקעות וייעודיות, בשבתות גיבוש ועוד
- קו טלפוני משלים למסרים. הקו הצטיין בחדשנותו גם בטרם תקופת הקורונה, והיה מושקע מאז ומתמיד… יש לנו שאיפה לאפשר לעובדת להתחבר למסרים מעצימים גם כאשר היא בדרכה הביתה או עסוקה בענייני היומיום שבבית.
- מגזין תוכן כולל מגזין מודפס המאפשר לנו להגיש תוכן ממוקד בנושאים שונים המשיקים לעולמה של החרדית העובדת. נדגיש, שבניגוד למגיזינים אחרים שהתוכן נגזר מהמפרסמים שבין העמודים, אצלנו סובב בתהוכן סביב הערכים אותם נרצה לחזק. את מוזמנת להתרשם בעצמך מאיכות החומרים:
- מוקד יעוץ פעיל העונה לעשרות שאלות בשבוע בנושאי התנהגות בעבודה, השקפה, הלכה, פרקטיקה תעסוקתית, משפטית ועוד.
בנוסף, המוקד מעניק ליווי לשואלת, וועל ידי כך, קל לה לקיים את הפסק שקיבלה – שלעיתים בהחלט לא פשוט ליישום….
- 'אשמורת' – כשבת יוצאת מהמסגרת, השמורה נכנסת לתמונה. מעטפת ליוצאת הסמינר שמאפשרת לה לצלוח ביתר קלות את המעבר.
עכשיו, כשתציגי לשואלים את היקף הפעילות, אני בטוחה שהם עצמם יגידו לך ששבעים אל"ש זה תקציב לא הגיוני, אבל מהכיוון השני… ארגונים רבים עושים פעילות אחת או שתיים מתוך הנ"ל בתקציב הזה ולפעול במסגרת תקציבית זאת בהקף האדיר הזה – זה נס לכל הדעות…
אבל, לו היית מאמינה בניסים, היית יכולה להישאר בבית ולא לצאת לעבודה.
אז מי שמבין שצריך לצאת ולפרנס, וודאי מבין שצריך לתמוך כלכלית בארגון עם היקף פעילות כזאת….
בכל מקרה, אני מספרת לכם מיהם האמונים על חשבונות העמותה: רו"ח אביגיל וסלר ומשרד הנהח"ש של רבקי שפירא, את / אתן מוזמנות לשמוע מהם על פעילותה של העמותה, התנהלותה החוקית לגמרי ועל העובדה שאני, כמנהלת העמותה, לא לוקחת שקל לעצמי…
נקודה נוספת מאד חשובה:
בדיוק כשם שתפעול עולה כסף, כך גם גיוס משאבים עולה כסף!!!
יש לי הערה ממש חשובה. ישבו לידי נשים שלא ידעו שתהיה התרמה בערב, לא ידעו בכלל (אני ידעתי כי הייתי הערב מקדים עם לאה) הן ממש כעסו ולא רצו להתרים\לתרום. אמרו שבאו לערב של חוויה ובסוף חלק די נכבד היה התרמה. אני מרגישה צורך לשתף אתכן כדי שאם תהיינה עוד תגובות כאלו אולי תוציאו מייל הבהרה\ הסבר\ התנצלות בפני מי שלא ידעה גם לדעתי זה לקח זמן ניכר מהערב (קחו בחשבון שאני ועוד רבות היינו שעות בדרכים כדי להגיע..) אז מובן שזכות הארגון להתרים אבל חשוב מאד לציין זאת בצורה מפורשת לפני שמזמינים נשים לצאת מהבית ולהשקיע ערב כ"כ ארוך אני מעירה רק לטובת העניין כמובן, כואב לי שיהיו נשים שיהיה להם רגש של כעס על דבר כזה מדהים כמו השמורה, ועוד בערב מושקע בצורה לא רגילה! יישר כח ותודה ענקית לכל העוסקות במלאכה!!!
תגובה:
האמת… שמכל הביקורות שקיבלתי, זאת היתה הקשה והכואבת מכולם.
המציאות היתה שהיינו חייבים לצאת לקמפיין גיוס המונים. אחת הסיבות שגרמו לי להרגיש חזק את הצורך היה הנסיונות שלא צלחו להרמת כנסים ב'שמורה'. הנושא התקציבי חוסם אותנו שוב ושוב.
כשהתחלנו לגבש מתווה הבנו שהדרך הרגילה -של ההזמנת אנשים לסעודה מושקעת בה יש הרבה אוכל וגם הצגת הקמפיין, לא מתאימה לכאן. כאן היה ברור שצריך לתת לקהילה 'אוכל נפש' ולא סתם שניצל עם אורז… ולכן הבנו שנצטרך לצאת לאירועי תוכן.
ואז נשלח משמים התורם עם הצעה שפתרה את שתי הבעיות.
הוא יתרום את אירוע התוכן ובאירועים הללו נייחד זמן לחזק את מועדון השותפות.
זאת היתה הזדמנות פז!!! יכולנו לתת לקהילה הרצאות מיוחדות של גדולי המשפיעים, קטעי תוכן מעצימים, חווית שירה מרוממת ועוד…
השתדלתי מראש להכין את כולם לנושא (אחרת, איך מוסבר כל הפינוק החינמי הזה?…), כי הדבר האחרון שרציתי זה שמשתתפות תהיינה מופתעות מהקמפיין.
ביננו, אישה שמגיע לכזה אירוע בהפתעה – יהיה הרבה יותר קשה לרתום אותה… כך שזה לא מועיל לנו…
א-ב-ל…
אם יצאת בכזאת הרגשה, אז כנראה בכל זאת לא נעשה די…
קבלי את התנצלותי הכנה… זה ממש לא היה מתוך כוונה רעה או רצון להפתיע אי מי….
שלום רב לשמורה,
אני לא יודעת אם זה פוטוגני מצדכם לפרסם את התגובה שלי, עשו כהבנתכם. רק חשוב לי להעביר את התחושות איתם יצאתי מהכנס, באמת בשביל ביקורת בונה.
אז נכון שהכנס היה בחינם והבנתי מאד שהולכת להיות התרמה,
אבל עזבתי בית עם ילדים בשעות הכי קשות ותינוק קטן שלא יכלו להביא, התאמצתי עם קומבינות שלמות וחילופי משמרות של בייביסיטר… הקדשתי ערב יקר מפז על חשבון כלים וכביסות ושעות שינה קריטיות בשבילי שאין לי מתי להשלים… ויצאתי לכנס, כי באמת הכנסים הקודמים שלכם היו מצויינים וחזרתי עם מטענים מלאים.
לא רוצה לזרוק אבן אחרי שכל כך הרבה נתרמתי ממכם, אבל לצערי הרב – התאכזבתי ממש…
חשבתי שתקדישו חצי שעה להתרמה, משהו כמו שהיה בכנס הקודם לפני בערך שנה, ושאר הערב יהיה עם תוכן מעצים, כמו שאתם יודעים לתת.
ממש ממש התאכזבתי. ולא רוצה להוסיף עוד כמה 'ממש'ים, אפילו שהם היו, כי לא מגיע לכם… אני באמת מלאת הכרת הטוב לשמורה המדהימה, ורק חשוב לי להעביר את הטעם הפחות טוב, בלשון המעטה, שנשאר לי הפעם…
בכנס עצמו, מרוב אכזבה לא הייתי מסוגלת לקחת יעדים, אבל אני כן חושבת ובטוחה שהארגון הזה חייב להתקיים, וגם אם נפלתם פה עם טעות של התמקדות יתר בהתרמה וכו' – אני כן מתכננת לתרום לכם.
חשוב לי גם לכתוב את התגובה הזאת, כי בטח יגיעו עוד תגובות מאוכזבות, אז בבקשה – אל תישברו מזה!! תפיקו לקחים לפעם הבאה, אבל תדעו שאני מאד מאד מאד, ואני רוצה להוסיף עוד הרבה 'מאד'ים עד שייגמר המקום בדף כולו, מחזיקה מהשמורה וחושבת שהיא נצרכת וחשובה ביותר!!!
תגובה:
קודם כל מתנצלת מעומק הלב! מאד השתדלנו שהכנס יהיה חוויתי ומרומם, והיו אכן המון בנות שמאד מאד נהנו.
תמיד בעשייה ציבורית יש את אלו המרוצים ואת אלו שלא, הפעם משתמע שאכן טעינו והיינו צריכים לצמצם יותר את זמן ההתרמה. אני בהחלט מקבלת את הביקורת ומפיקה לקחים. כואב לי מאד על הנשים היקרות שכל כך התאמצו להגיע ויצאו מאוכזבות.
אני מאד מעריכה אותך, שלמרות הכל שמת בצד את הרגשות המאוכזבים וידעת להפריד בין חוסר שביעות רצון הנקודתי מהכנס הזה, לבין הפעילות החשובה מאד של השמורה.
תודה רבה שכתבת לנו, ניכר מבין השורות האכזבה הרבה, ויחד איתה הבגרות לא לסמן איקס גדול על כל חשיבות ההתרמה, ועדיין להישאר תומכת נלהבת של השמורה!
תבורכי!!
שלום, הייתי אתמול בכנס ונהנתי מאוד! תודה רבה רבה לכן על
מודה לך שהצפת את השאלה. זאת הזדמנות בשבילי לענות לך עליה:
יש כלל חזק בעסקים – מה שמדשדש על אותו מקום – נסוג אחורה. אי אפשר להישאר ולדרוך על אותה משבצת לאורך שנים. ארגון חייב חזון, מטרות, יעדים, התקדמות. אחרת – הוא נשחק ומתפורר.
בסך הכל התרומה שביקשנו היא לא גבוהה – 30 ש"ח לחודש מכל שותפה זה לא כסף מורגש בכלל. קחי את זה כמו הוצאה על דמי מנוי למגזין כלשהו. (ואת אכן מקבלת את המגזין החודשי מודפס, עולם אחר לקרוא אותו בפורמט אמיתי) התרומה אמנם קטנה, אך היא מצטרפת ומחזקת קהילה עצומה של נשים, שהן תמך הבית וחלק משמעותי ביותר באווירה שבו, וברוח שתנשוב לדורות הבאים! איזו זכות אדירה!
שלום,
הארגון שלכם חשוב באמת, הדיוורים ובעיקר הסיפור של יום שלישי – מדהימים!
אבל – יש כמה דברים שבעיני ממש מיותרים. חושבת שאם לא תעשו אותם תחסכו הרבה כסף. כמו שירים באולפן, מצגות מיוחדות ויקרות, עלון מעוצב שמכיל תכנים נפלאים שנכתבו על ידי סופרות בתשלום (פשוט כי יש הרבה עיתוני נשים ),קו הרצאות – כי יש כבר המון קוים מעולים שנותנים הרצאות לנשים
האם זה לא מיותר כל הפעילות הזאת?
תשובה
התשובה היא, לא. זה לא מיותר, כשמדברים אל ציבור ענק, מגוון, וכל כך רחב,
ורוצים לגעת בו, לחבר, להיות מדויקים בשביל כל אחת ואחת,
צריך לפעול בכל הערוצים, לספק תכנים לקהלים שונים בעלי נטיות וטבעיים מגוונים, ואת זה השמורה משתדלת לעשות הכי שאפשר, מאות מאות תגובות חמות על כל דבר ודבר, מלמדות אותי שאי אפשר לותר על כלום.
באופן פרטי, זה ממש ממש בסדר לא להתחבר להכל… העיקר להיות מחוברים לבורא עולם, לא משנה דרך איזה ערוץ ספציפית את עושה את זה….
תודה רבה על הכנס המדהים!! אני מתחברת למה שאתן עושות ואין ספק שתכל'ס, אתן אלו שעשיתן את המהפך הזה בכל ההתנהלות של נשים חרדיות בעבודה. אשריכן!
אבל, חשוב לי להגיד שהיה לי מאד אכפת שהתחלתם לעשות קורסים מקצועיים בהיי-טק. האם זה לא קצת 'חילול הקודש'….
תגובה
טוב שאת שואלת… דווקא עם 'סטארטק' פה אני מרגישה ממש מצוין עם העובדה שהיינו אלו שהביאו את בשורת הקורסים. בתור עובדת הייטק, במשך עשרות שנים היתה הטבת חשכ"ל זו עומדת מוזנחת בקרן זוית. מעט מאד עובדות ניצלו את ההטבה הזאת, עד שהשמורה הביאה את הרוח החדשה של ימי עיון מסוג זה, עשינו עבודת שטח וחרשנו חריש עמוק אצל מעסיקים…
תכל'ס היום, קמו עוד כאלו המגישים קורסים וימי עיון – ובתור מנהלת 'שמורה' אני מאושרת שיש היום הרבה יותר חברות המנצלות את ההטבה הזאת, גם אם עסקית זה לא שווה.
מדוע אנחנו ממשיכים עם זה?
- כי משתתפות אומרות לנו שימי העיון עשו אצלן מהפך אמיתי בחיים (ואם את רוצה אשלח לך את מי שאמרה לי את זה השבוע במודיעין עילית) 🙂
- כי זה מסייע לנו ביח"צ מול גורמים מחוץ לקהילה. כך הם משתכנעים שאנחנו במשבצת 'תעסוקתית'!!
- כי זה יאפשר לנו להתבסס ולהרחיב את הפעילות הלאה, אנחנו הגורם היחיד שאת כל הכסף שנכנס מזה, אנחנו מזרימים ישירות לקהילה! בשנה החולפת עשינו קורסים שמההכנסה שלהם, הקמנו, בסיוע בוגרות הקורס, מערכת לשיתוף משרות חברתית… (בעז"ה עוד תשמעו עליה)
כמובן כל זה בתנאי שזה לא בא על חשבון דברים אחרים, והנה את רואה בעצמך שהשנה, למרות שאחרים פרסמו, אנחנו עסקנו בעניינים אחרים ולא נתנו את ליבנו לעניין הזה כלל…
תודה על האירוע אתמול נהניתי מכל רגע, ההרצאות, התוכניות, האווירה, הפינוקים תודה על הזכות להיות חלק מהדבר הענק הזה, מחכה כבר לאירוע הבא…
דרך אגב, הקפה שנתנו אתמול לא היה בהשגחת הבד"ץ (בית יוסף), אני חושבת שנשים לא חשבו לשאול, לתשומת לבכם לאירוע הבא
תגובה
תודה על ההערה החשובה.
החלב היה בד"ץ עד"ח ובקפה אין בעיה אפילו כאשר הקפה אינו כשר. קל וחומר בכשרות הזאת…
… קחו בבקשה כמה דקות לקרוא משהו שיש לי להגיד, מכתב מנעמי שפירא:
שמעתי הרבה סביבי שתי שאלות חשובות מאד שחזרו על עצמן, ולמען האמת – בתחילת הדרך שאלתי גם אני את אותן קושיות, אבל אחרי שהרהרתי בדברים, הבנתי קצת יותר.
אולי השורות הבאות יעזרו לעוד בנות להבין:
אז ככה,
קודם כל – עם כל ההערכה, ויש המון הערכה, לארגון האדיר הזה,
למה, למען ה', צריך כסף??? יש הרי צי של מתנדבות, וכמה כבר עולה לשלוח מיילים?
לפני שנענה על עצם השאלה, חשוב להבהיר ולהזכיר שאין ספק כי קיומה של השמורה הוא דבר הכרחי וקיומי, שאי אפשר בשום אופן לוותר על עצם היותו.
וגם אם למישהי מסויימת זה לא דחוף, והיא אישית אמנם נהנית, אך תוכל להסתדר גם בלי,
הרי שעצם המציאות הקיימת היום, שבנות יוצאות לעבוד במקומות מעורבים המזמנים נסיונות על כל צעד ושעל, מחייבת שיהיה ארגון גג כזה, שייתן גב חזק לכל אישה חרדית היוצאת לשוק העבודה.
כך שגם אם את אישית לא, הקהילה, בהיבט ציבורי, חייבת את זה.
ברור לכל, שדבר כזה חשוב ונצרך לא יכול להתנהל בצורה חובבנית.
ובשביל ניהול רציני חייבים גב כלכלי יציב.
כיום, תקציב השמורה מתחלק בין ניהול משרד, החזקת מזכירות, דפוס, גרפיקות, הפצות, מוקד יעוץ, בנית חומרים, הגות, הפקות, מערכות טכנולוגיות, ניהול ותשלומים שוטפים שונים כגון מערכת דיוורים, חשבונאות, טיפול בהו"ק, תשלומי ממסד, קשר עם גורמי חוץ ועוד.
מתנדבות, כמה מפתיע, גם עולות כסף. לתחזק מתנדבות זה אומר להפעיל מישהו מאחוריהם בתשלום, לתמרץ, לפדבק. אמנם בשורה התחתונה העלות וודאי מצטמצמת, אך חינם – זה לא.
אם רוצים, וכך חובה שיהיה, שהארגון לא יתנהל לפי מצב רוח, ולא יעצר בחופשת לידה, בערב חתונה, או בזמנים של עומס בעבודה – אי אפשר להתבסס על התנדבות.
ב'ראש קטן' של ניהול תקציב משפחתי – באמת קשה לתפוס מה פתאום המספרים הגבוהים האלו, אך אנשי מקצוע המבינים בתחום מודים כולם, כי הסכומים המנוהלים כיום הם נמוכים ולא אפשריים לכל הדעות, בשביל ניהול עמותה בהיקף פעילות אדיר כמו השמורה שלנו.
כל זה עוד לפני שדיברנו עם הפנים קדימה – יש תכניות רבות לפיתוח וקידום מיזמים חשובים מאד, צרכים שונים שעלו מהשטח והרבה בנות ביקשו שנממש, שבשביל להזניק אותן חייבים הרבה מעבר לבסיס המינימלי. עיינו בחומרים המצורפים ב'מצגת מנהל' כדי להבין יותר על ההווה והעתיד.
ופה מגיעים לשאלה השניה – מי אמר שצריך ללכת על ענק? אולי מיותר סדר גודל כזה של פעילות? בואו נשאר במתכונת הקיימת היום.
האמת? שהמון העם, ואני בתוכם, אינם אנשי חזון.
כמעט על כל מיזם חדש של שמורה תמהתי לשם מה הוא נצרך. כשדיברו בזמנו על הכנס הראשון ב'שלווה' – חשבתי לעצמי, סתם גרנדיוזי ומיותר. לאסוף את כל השמורות למקום אחד?? מה צריך את זה? עדיף שכל אחת תישאר אנונימית בעמדת המחשב שלה..
אבל אחרי האווירה המחשמלת בכנסים, אחרי המסר האדיר המהדהד בחלל, שהתעצם דווקא בגלל הרקע המשותף של כל אלו המאיישות את הכסאות באולם, השאלה נשארה מיותמת.
וכך גם בהרבה דברים, תסתכלו סביבכם, תסתכלו על ההיסטוריה –
אנשי החזון נתקלו פעמים רבות בפקפוק רב שהטילה הסביבה בצורך או בהיתכנות של רעיון זה או אחר.
ואחרי שנים? אי אפשר להבין איך חשבו אחרת…
גם שמורה עצמה, בראשית הקמתה, היתה מוטלת בספק רב בעיני רבות אודות הנחיצות שלה, ואיך בכלל היא תוכל לעזור ולהשפיע. והיום? היום אי אפשר להבין איך יכלו בלי, ואיך אף אחד לא יזם דבר כזה כמה שנים קודם…
עוד יותר מזה, בשביל ליצור שייכות, חיבור ושינוי תפיסתי לטובה – אי אפשר להסתפק במיילים, חייבים שיהיה ארגון מבוסס לכל המיזם המבורך הזה. כמה שהשמורה תצמח ותשגשג היא תממש יותר את מטרת העל שלה – להוות מסגרת המשך לרוח בית יעקב.
אני יכולה להגיד שבאופן אישי אני מנויה לרשימת תפוצה נוספת ששולחת מפעם לפעם מיילים מחזקים ערוכים בצורה איכותית ומבוקרת. אני מאד נהנית, קוראת ומתחזקת. להגיד שאני מרגישה משוייכת לקבוצה ההיא? קשה. לומר שהיא עשתה לי שינוי תפיסה? לא יהיה נכון.
להישאר בפורמט המיילי זה לא מענה מספק. חייבים היקף פעילות רחב יותר, מחבר יותר, משייך.
אז גם פה, תנו ללאה ולמעוף הבלתי נדלה שלה להוביל קדימה, בעזרת ה' הארגון יגיע רחוק. וככל שיגדל היקף הפעילות שלו – כולנו נצא מורווחים.
