לתגובות הקוראות
זו לא בדיוק תגובה. רק רציתי לשתף אתכן, שמורות יקרות, כי הסיפורים שלכן, והתגובות שלכן, והקהילה הזו של שמורה, היא תפקיד ראשי בשיתוף הקטן שלי, ומרגישה שחייבת אותו לכן. ההקדמה תהיה קצת ארוכה כדי להמחיש את ההמשך, אבל אם מסורבל תדלגו:)
כגרפיקאית, ולא כ"כ מתחילה. התחלתי לחשוב על אפיק ההוראה לגרפיקה. ב"ה יש לי כושר הסברה מעולה גם בנושאים מופשטים, זה נותן לי סיפוק, וכן, גם כסף. יש לי את כל הנתונים. כמעט. תואר בגרפיקה, לימודי הוראה, עבודות ברמה, כושר הסבר מעולה. אבל דודה שלי לא מנהלת סמינר, ואמא שלי לא בכירה במערכת החינוך. ולמצוא עבודה שכזו, אומרת אחרי ניסיון של שנת מרתון חיפושים-הוא קשה עד בלתי אפשרי.
בינתיים לימדתי בנות באופן פרטי, פרונטלית או דרך זום. זה אמנם הוראה. אבל לא אותו סיפוק וגם לא אותו כסף. לפני כמה ימים מתקשרת אלי מישהי "שלום, מדברת ענת, ממכללת xxx (מכללה מאוד מאוד נחשבת) השארת לנו פעם קו"ח (אני? לא זוכרת!) ואני מעוניינת שתלמדי אצלינו. הלם. קפיצות לגובה. במקרה אני יודעת כמה הם משלמים למרצה, וזה לפחות פי 2 מהסטנדרט היא מבקשת ממש במיידי, 3 ימים בשבוע, 5 שעות, בשעות הבוקר, מקום עם נגישות תחבורה מלאה.
מתכננת כבר את המזמור לתודה שאחרי השיחה הזו. אנחנו סוגרים תנאי עבודה ותשלום טלפונית, ומסכמות שבעוד יומיים שאגיע ללמד אכנס למנהל לחתימת חוזה. לא האמנתי לגודל מזלי. הכל כבר סגור. כנראה הם היו ממש חסרי אונים…. ואז שניה לפני שאנחנו מנתקות, היא אומרת לי "אגב, כבר התנסית בללמד, או שזו תהיה הפעם הראשונה שלך" עניתי לה "ודאי, אני מלמדת בנות באופן פרטי וכו'" היא עוצרת אותי. את מלמדת בנות? כלומר-רק בנות? לצערי (אהבתי שהיא אמרה לצערי….) אצלינו זו כיתת בנים ובנות. זה בסדר בשבילך, נכון?
בום. לא. זה לא בסדר בשבילי. וההרגשה הנעימה הזו. שעולה בראש. אני חלק. אילו זה היה סיפור אישי לשלישי, איך השמורה היתה מסיימת אותו. "לא, זה לא בשבילי. אני לא מלמדת בנים" שמעתי את עצמי אומרת. בקלות. נכון. אני בוגרת סמינר. זה אמור להיות ברור. גברים לא הייתי מלמדת. אבל הקלות שבה אמרתי. השאלות שלא באו אח"כ "אולי אין בזה בעיה ממש, בכל זאת כזה משמים. ככה הגיעו אלי, אולי נשאל, אולי נדבר טכני…" שאלות שכן אמורות לבוא לי לראש אחרי הצעה מפתה שאחרי שנה של חיפוש מתיש ולא מניב. הקלות בה הרגשתי אח"כ. לא היה בה שמץ של אכזבה. אומנם לא הרגשתי התגברות, כי זה גדר דיי ברורה בשבילי.
אבל שאלתי את עצמי איך אני לא מאוכזבת? איך אני לא שואלת את עצמי שאלות? והתשובה היתה לי ברורה. שמורה. תודה לכן יקרות. ותודה לשמורה שזכויות המפעל הזה אין אפשרות בעולם לאמוד אותם, לצוות, ולכל מי שעוזרת למפעל הזה להתקיים.
תאמינו לי. עכשיו יש בניית תשתית כלכלית. ממליצה בחום. לא תתחרטנה לרגע. שווה לכן להיות חלק מהמפעל הזה. ליטול חלק בזכות, בלי עבודה מאומצת, בלי לילות חסרי שינה. הכסף יורד באופן אוטומטי ולא תשימו לב. והזכויות שלכן לנצחחח. ואין לי בשמורה אחוזים;)
תגובות השמורות לסיפור
לא הבנתי, ללמד במכללה רק נשים, זה כן מותר?
גדולי ישראל אסרו ללמד במכללות, אז לכל הפחות זאת שאלת רב.
הקטע עם הגברים רק גרם לעבודה הזאת לזוז ממש משטח אפור לדעתה לשטח שחור, וזה נס!
השם אוהב אותה כי בכל מקרה חרדיות ומכללה זה לא פשוט! ישר כח גדול לכולכן!
ותדגישו את הנקודה הזאת, שאנו נשמעים לגדולי ישראל!
שלום וברכה, תודה על הסיפור והמסר החשוב.
לא להאמין איך נשים רגילות – כמוני כמוך – עומדות בגבורה בנסיונות שראויים לסיפור! ולהערכה עצומה!
רק קצת צרם לי – כבר בתחילת הסיפור – שתי מילים: "תואר בגרפיקה". אתמול במקרה (?) הגיע אלי קו בשם "למען אמהות" בו ענה בפרוט רב הרב ארלנגר שליט"א על שאלות בנושא המכללה והאקדמיה. לדבריו, כל גדולי ישראל – ללא יוצא מן הכלל!!! אוסרים זאת מכל וכל.
(וגם הדגיש שבנושא בו גדו"י נחרצים וברורים, לא כל רב שכונה יכול להתיר וכו' וכו') וגם בהמשך – ללמד במכללה זו שאלה גדולה מאוד, גם לבנות…
אין לי כרגע ניסיון בנושא, או בנות בגיל המדובר – ואני מבינה שזה עניין מפתה ומאוד לא פשוט, אבל נראה לי שהכרחי לציין נקודות אלו.
ושוב- בכבוד ובהערכה אמיתית לכל המתמודדות והעומדות בניסיונות!
אני חושבת שזה בלבול של עקבתא דמשחא שהכל כל כך מפתה ומצד שני גדולי ישראל אומרים בקול נוקב שזה פשוט אסור!! שלא נתבלבל, ולכן נראה לי, שכמה שיותר מדברים על זה, שומעים את דבריהם של גדולי ישראל , ומציפים את זה מידי זמן- זה יכול לשמור שלא נטעה!!
בכל אופן , תודה לכם על הכל, ותמשיכו לעשות חיל!!
שלום רב, יישר כח על הסיפורים המחזקים ועל כל הפעילות הענפה והנצרכת כל כך..
"והאומר פסוק בזמנו, מביא גאולה לעולם" (גמרא).
בנוגע לסיפור השבוע, סיפור בהחלט יפה, ואכן מגדיר ומסמל את ה'שמורה' כראוי,
אך רציתי לעורר שכדאי מאוד להמנע במקרים כאלו להזכיר שההצעה הייתה ללמד ב"מכללה", הן מכיוון שהציבור החרדי נמנע מכל קשר שהוא למכללות (גם המכונות 'חרדיות' בעוונותינו…)
והן כי באמת צריך עיון על עבודה במקום כזה שבו ישנם גם מרצים, שאינם בהכרח מגדולי יראי השמים שבדור.. ואין מן הראוי לאשה לגשת לעבודה כזו ללא התייעצות עם רב מומחה בתחום,
אי לכך כדי שלא יראה כמתן הכשר למכללה, ללמד או ללמוד, הצעתי לשנות את המשפט מעט,
למשל "הציעו לי ללמד במקום מאוד נחשב", ללא איזכור שמדובר במכללה… יש לכם אחריות..
אתם סמל של נקיות אבסולוטית.. וחבל שתצא בעקיפין תקלה.. "ואשרי הדור שחטאיו ספורים'
(כמאמר חז"ל על עוונותיהם ושגיאותיהם הדקות של דור דעה במדבר)
ושוב, אשריכן על כל הפעילות החשובה!!!
כל הכבוד לך ובאמת אשריך!!
אבל אני פונה לשמורה:
דעת כל גדולי ישראל שאסור באיסור חמור- ללמוד במכללות!!!!
עכשיו יש בקו 'אמהות למען אמהות' שבוע שלם על האקדמיה, מי שאולי זכתה לשמוע: זה פשוט צמרמורת!!!!! וזה מפליא- איך בנות חרדיות 'משלנו' הולכות ללמוד שם????
המקומות האלו חילוניים עם כל המשמעות!! המלמדים, התכנים, הכל זבל!! ריקבון וליצנות!!!
וזה דרך של פרנסה שלא כך ד' רוצה!!! ולא יכול להיות שדרך שהיא לא כשרה וד' לא רוצה בה- תניב תוצאות של פרנסה טובה, ושל אושר לחיים!!!
זה פשוט חוק טבע שזה לא הולך ביחד!!!!! הרב שטינמן זצוק"ל ענה לבנות שבאו אליו שעדיף שתלכנה להתפרנס מ'גזל וגניבות' ולא ללכת ללמוד שם!!
אני חושבת שזה בלבול של עקבתא דמשחא שהכל כל כך מפתה ומצד שני גדולי ישראל אומרים בקול נוקב שזה פשוט אסור!! שלא נתבלבל, ולכן נראה לי, שכמה שיותר מדברים על זה, שומעים את דבריהם של גדולי ישראל , ומציפים את זה מידי זמן- זה יכול לשמור שלא נטעה!!
בכל אופן , תודה לכם על הכל, ותמשיכו לעשות חיל!!
מאמינה שתקבלו עוד הרבה תגובות כמו שלי אבל בדיוק הרב ארלנגר – זה שרק אתמול שכנע אותנו למה השמורה כ"כ חשובה, ולמה צריך לתרום וכו' הוא בדיוק, ובדיוק השבוע – צעק ממש – בקו "אמהות למען אמהות" נגד המכללות, והביא את דעתם של גדולי ישראל – שלא רק שאסור ללמוד שם, אלא שאסור ללמד שם!! אני שמחה בשבילה שהיתה לה סיבה להוריד את ההצעה….
מי שרוצה לשמוע בעצמה – בבקשה : 02-5796551 הקו מומלץ בחום – גם בלי קשר לנושא הזה
שלום לכן,
דבר ראשון תודה על כל הפעילות והתוכן המרתק, אני מאוד נהנית!!
תגובה לסיפור: זה מובן מאליו לוותר על מקום עבודה כזה! ברור שזה מה שצריך לעשות
(גם אם היא לא היתה שומעת על ה"שמורה" מעודה…:))!!
מבחינתי הסיפור של השבוע היה אמור להסתיים כשאמרו לה שזה מכללה ולא סמינר במשפט
"לא מתאים לי ללמד במכללה אני חלק מהשמורה"
ואם זה לא כך בעיניכם אז חבל מאד השמורה היא לנשים שמחפשות לשמור על הגדרים (לא רק על צניעות) סיפורים שנותנים מקום ולגיטימציה ללמד במקום כזה(או לדברים אחרים שנאסרו ע"י גדו"י) -לא מתאימים לרמה של שמורה
נ.ב. תודה על כל הסיפורים המחזקים .בד"כ הן מומלצים ומחזקים -תמשיכו כך
לפעמים אני חושבת אולי הסיפורים שמציגים הירואי התנהגויות שכל כך ברורות גורמות לקווים האדומים להתרחק ולעשות את כל מי שלא עבר אותם קדוש מעונה,
סורי, ללמד במכללה, בנים, בגיל כזה זה בדיחה לספר לגיסות אפילו לא יותר מזה אל תכניסו את זה אלינו כמעשה שיש בו צד, בכלל
שלום וברכה! תודה על הסיפורים המחזקים.
רציתי לעורר נקודה לתשומת ליבכם.
דאי שבכל סיפור מוטל על הקוראות לקחת את המסר ולא "היתרים" מהסיפור.
אך כיון ש"שמורה" כ"כ ענקית ב"ה, כדאי שהסיפורים יהיו נקיים ככל הניתן. אני מתכוונת לשתי נקודות . הכותבת מציינת שיש לה את "כל הנתונים" כדי לעבוד בהוראת גרפיקה, הראשון ביניהם – תואר בגרפיקה. בהמשך – ההסכמה שלה לעבוד במכללה (עוד לפני שידעה שמדובר בכיתה מעורבת). כולנו יודעים עד כמה הנושא הזה של המכללות לא פשוט בכלל וכמה גדו"י יוצאים נגד זה.
לעניות דעתי סיפור כזה (בלי להוריד מערכה של גיבורת הסיפור ח"ו… ) יכול להכהות מעט את התתרחקות ממקומות כאלו שדעת חכמים אינה נוחה מהם כלל. תודה רבה!
מדהימה! רציתי רק לציין שללמד במכללה כבר יכול להיות בעייתי
(לפי מה שהבנתי מדברי הרבנים נגד האקדמיה)
***
סיפור נהדר מבחינת הכח שהגיבורה שבו קיבלה מכל ה"שמורות".
אבל, מה עם – ללמד במכללה??? ידוע שכל הרבנים יצאו נגד ללמוד שם.
אז נראה לי שברור שגם אסור ללמד שם. לא?!
***
רק הערה קטנה,
תואר- גם בגרפיקה- נאסר חד משמעית על ידי גדולי ישראל. כנ"ל לגבי רוב המכללות.
תחזקנה ידיכן למען ה' ועמו
***
מסכימה מאד לגבי הכח האדיר של שמורה!!
ואשרייך שזכית להיות במקום החזק והבטוח הזה!
נ.ב. אני חושבת (לעניות דעתי) שיש בעיה לא פחות גדולה ללַמד במכללות שגדולי ישראל כ"כ יצאו נגדם
שלום, נהניתי מהסיפור. תמיד אני נהנית. מהתוכן ומהניסוח.
רק מתפללת שמרוב גודל והתלהבות שום דבר לא יתקלקל.
דווקא בגלל ששמורה חשובה לי אני חושבת שבמה מכובדת כזו צריכה להימנע מכתיבה האופינית לרשת (זכויות שמורות לנצחחחחח).אני יודעת שיש קבוצות שמכבדות את עצמן ולא מרשים כתיבה כזו.
ממש מזדהה איתך גם לי הציעו השבוע משרת הוראה שחלמתי עליה ומדובר בכיתה מעורבת היה לי ברור שלא כדאי לקחת את המשרה אם כי לקח לי יום לחזור ולעדכן שזה לא מתאים לי ובאמת שמורה נותנת כוח לעמוד בניסיונות האלה בעוז ובגבורה אז תודה!
אין מה לומר… עשית קידוש ה', אבא שלך גאה בך!!!!!
עצם הרעיון שעשית את זה בקלות כאילו זה הכי מובן מאליו..
וזה תכל'ס מה שאנחנו צריכות לשדר ולהרגיש את עוד כלי שמוכן לקבל את פני משיח צידקנו, ולמה? –
גיס שלי זצ"ל שנהרג באסון מירון, (ר' שמואל צבי קלאגסבאלד) תמיד היה אומר שכל הזמן מדברים שמשיח בפתח…, מזה משנה מתי הוא מגיע? הוא יכול להגיע כל רגע! השאלה היא לא מתי הוא מגיע,
השאלה היא איך אנחנו נקבל אותו, איזה כלים נהיה?????
ובשביל שנהיה כלים נכונים ומוכנים אנחנו צריכים לקדש את עצמינו וכשאנחנו מקדשים את עצמינו- אנחנו מקדשים את שם ה' ביחיד וברבים וזאת מטרתינו כיהודים מאמינים!!
אנחנו הבן יקיר שאיתנו השכינה משתעשעת, וזה מחייב המון!!!
מקווה שזה עשה משהו לאותה אחת שהציע לך את העבודה הזאת!
מצדיעים לך מלמעלה, גם על ההתגברות וגם על האופן שבו התגברת….
ואיי ממש מזדהה עם התחושות, עשית את מה שהנשמה שלך רוצה!!!
לא עשית את מה שאת רוצה, אלא את רצון ד' ואין מה להתאכזב.
ואין מה להתגאות ולספר לכולם שאני צדיקה והתגברתי, כי בסה"כ עשיתי את מה שד' רוצה, לא??
ואני מוסיפה שברגעים שאני קוראת את ההתגברויות האלו, ויש כל מיני משפטים מהסיפורים של שמורה שעומדים לי בראש בשעת ניסיון, פתאום יום אחד הבנתי שהניסיונות שיש לי, הם מבחנים שד' שם אותי בהם לראות איך אני מתנהגת.לראות אם אני עומדת בשעת מבחן.
אבל באמת הקושי הזה והקריעה בין החלקים האפורים שאני מתמודדת אתם בעבודה ומאכזבים אותי, כי אני באמת לא כזאתי, או כל ההצעות של השידוכים שעולות ויורדות, אפילו שזה דרישת שלום מאבא, וזה מעודד שיש מישהו שזוכר אותי, וזה גם קשה, המשפטים של השדכניות החכמות שאומרות שבגיל הזה כבר אין בחורים שלומדים רציני, ואולי כדאי לחשוב על זה שוב, ואני לא רוצה לחשוב על זה בכלל, ואני כבר מתחילה לחשוב אולי כן יש לי בעיה …והבחורים שיורדים, כי אני לא עובדת במחשבים….זה לא הבעיה שלי!!!!!
זה צעקה של הנשמה שלי!!!! של החלק האלוקה ממעל שיש בי!!!!
זה הלב שלי שחסר לו והוא רוצה להתמלאות במשהו אמיתי, רוחני, גבוהה, זה לא שאני צריכה עוד כסף או שידוך ולכן אני מרשה לומר לעצמי, זה מותר, זה לא כך כך נורא, מה עושות כאן כולם במשרד , למה רק את צריכה להיות כזו… את לא בחורה כל כך שווה, אף בחור שווה לא רוצה אותך….
ואני והסביבה שלי מחלישות את הקול הזה, הקול מבלבל, וכל בוקר מחדש, אבא, ד' הרחום אומר לי אני לא מוותר, את יכולה!!! את באמת רוצה משהו אחר, גבוהה. בתוך כל יהודי יש את החלק הכמהה הזה, האמיתי, וכשהבנתי כמה טוהר יש בי, זה פתאום מחייב ומחליש אותי אל מול כל הנסיונות האלו, כי איך נשמה כל כך טהורה יכולה לעמוד בפיתוי כזה?????
איך נשמה כל כך טהורה יכולה לזכור את זה במרוץ ההזוי של החיים והסטגמות שאני שמה על אנשים??? ואת חברה יקרה, שמורה, כמה את אוהבת אותי???
אם את אוהבת אותי, תזכירי לי שיש בי נשמה, תחזקי אותי, בואי נדבר על זה!!!!
הנשמה שלי מחפשת לגלות עוד נשמות כאלו, לדבר איתם, לדייק את הרצון שלי מתחת כל העננים האפורים שמאפילים על הנשמה המוארת שלי, שנפלה לתרדמת חורף, אחרי כל כך הרבה הדחקות, כי מה יהיה עם הפרנסה? וזה באמת לבית של תורה? והנשמה שנתת בי טהורה היא, היא כבר לא כ"כ טהורה ולבנה,
פתאום היא כבר לא יודעת מה בין הרצון שלה לבין הרצון של הסביבה. ואז התחלתי להסתכל על אנשים ברחוב, לא להסתכל על הבגדים של הקבצנית המוזנחת שצועקת ברחוב, ולא על השכנה המעצבנת שחושבת שאני ביביסיטר קבועה לילדים שלה.
אלא להסתכל פנימה אל הנשמה המיוחדת שיש לה ולי, וגם השכנה המעצבנת, גם לה יש נשמה, והיא גם רוצה משהו, ופתאום הזדהיתי עם כל הנשמות האלו, נשמות של כלל ישראל בגלות הזו, נשמות שלנו שכמהות אליך, אני והם רוצות אותך אבא!!!! אתה שומע??? אנחנו מחכות לדבר אתך, אנחנו מחכות שתבוא… הכל כלכך מבלבל ומוסתר כאן בעולם הזה, אבל זה הכי ברור שזה אתה מאחורי הכל… מתי כל הנשמות האלו תתמלאנה? מתי זה יהיה גלוי לעיני כל????? ד', אנחנו משתוקקות!!!!!!!!!!
אנחנו רגילות לחכות ל"הפי אנד" שנגרם לאחר בחירה נכונה,
ככה שהפתעת אותי בסיום שלך שאלתי את עצמי איך אני לא מאוכזבת?
איך אני לא שואלת את עצמי שאלות? אבל אחרי הכנס הזה – אני מזדהה עם המשפט שלך –
תודה לשמורה שזכויות המפעל הזה אין אפשרות בעולם לאמוד אותם !!!!!!
כן, נכסים רוחניים הם בלי להשוות ל"הפי אנד"…….
וואוווווווו התחברתי לכל מילה של ההרגשה אחרי!!
של האין לי ספקות!!!
לנו זה נראה ברור אבל אין לכן מושג כמה בעולם וכמה החברות שסיפרתי להן זה לא היה להן מובן מאליו בכלל אבל בכלל ככה בדיוק הרגשתי אני במקרה של הצעת קידום משמעותית בעבודה שהכריחה חשיפה לאינטרנט פתוח,
מה שהיה לי מיוחד זה לא שעניתי בשלילה כי זה היה קורה כנראה גם אחרי בדיקה ושאלת רב והתייעצות והתלבטויות מה שהיה לי מדהים שלא התלבטתי בכלל שלא היתה לי שאלה!!
שהיה לי ברור שזה מה שנכון לי!! גם שלא קיבלתי אח"כ הצעה ממקום עבודה אחר עם משכורת כפולה וגם אם לא ראיתי שזה טוב לי בעולם הזה היה לי ברור שזה מה שאני צריכה לעשות וזה רצון ד' ואני לא עושה את זה כדי לקבל קריאות התפעלות ולא כדי למצוא אח"כ שפע גשמי שניתך עלי משמים… אני עושה כי זה מה שאני צריכה לעשות!!!
כי זה מה שריבונו של עולם רוצה ממני!!! כי זה מה שבאמת טוב לי בעולם הזה ולעולם הבא….
וברור לי שהגעתי למקום הזה שברור לי שאני לא רוצה להיכנס למקום בעייתי זה מהמקום הזה שלכם שמורה שמביא אותי להבנה ברורה מה ד' רוצה ממני… זה השיחות חיזוק של הקו!! זה הסיפורים שנשלחים אלי במייל מידי פעם ההבנה שלא המטרה לחפש היתרים אלא מלכתחילה לא להיכנס למקומות מסוכנים!!! תודה רבה ויישר כוחכם המשיכו לזכות אותנו!!! ולהביא אותנו לחיות ברדאר אחר רוחני יותר מאמין יותר בודק ומלא באהבת ומציאות ד' !!! 🙂
מרגששש
***
מדהימה אחת כאחת שמגיעה ממש מהתחום מזדהה עם כל מילה את נותנת לי המון כח!!
***
יווו האמת שאני מעריכה בטירוף גם אני אצליח כך לשמור על עצמי (בלי שאף אחד יאמר לי זה לא בסדר וכו?) הלוואיי מה שבטוח זה נותן כוחות לדעת שאחרות כן מצליחות זה אומר שגם לי יש סיכוי:) בוגרת סמינר
***
אוהוו, ספיר מדהים!!! איזה עוצמה.
***
אשריך! מעריצה! *
***
ווואווווווו כמה מיוחד ומחזק!!!! תודה!
***
וואווו, מחזק!!! כל הכבוד!
***
חחח (המשפט סיום..) . חזק ומדהים!
***
וואו! הכי אהבתי שזה הלך לך בקלות ולא הגיעו אח"כ השאלות והספקות. כי הרבה פעמים אנחנו מחליטות משו בקלות, [או שלא] אבל זה סוג של רגע כזה – שאת מחליטה שלא. אז לא. אבל אח"כ פתאום צצות ועולות כל מיני התחבטויות, ואולי הייתי צרכה לחשוב יותר… וכו'… תודה! מחזק! ובאמת באמת- אין על שמורה!
***
את גיבורה ומקסימה ומעוררת השראה לכולנו!! רק שאלה קטנה, בטוחה שאין לך אחוזים? והרי אוכלים את הפירות בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא- לא שווה?! בהערכה אין קץ- שמורה גאה שגם שגרירה.
***
וואו מלקרוא ולהסכים ולהתחבר עד יישום בפועל אחרי נסיון קשה של חיפושים יש מרחק ויפה שעמדת בזה לא ברור מאליו!!!! אשרייך ה' ישלם שכרך
***
הסיפורים שלכן שמורה" זה הצלת נפשות פשוטו כמשמעו כל אישה או בחורה שבזכותכם מתרחקת ממקום עבודה לא כשר זוכה שהדור הבא יהיה דור חרדי ירא שמים ללא פשרות זה לא הצלת נפשות? אין יותר גדול מי זה אשריכם שזכיתם לכך ובודאי שכרכם גדול מן השמים!!! —
***
איזו איכות! ב"ה! בהחלט ואת עלית על כולנה! נסיון בפרנסה…. בהחלט לא פשוט. אשרינו מה טוב חלקנו!
תגובות נוספות בנושאים שונים
שלום רב,
שלשום נכחתי בכנס המדהים שזיכתם אותי להיות,
חזרתי לבית ומה שאמרתי לבעלי "זה אירוע שכל אישה שרוצה לשמור על עצמה הייתה חייבת להיות"
תודה רבה לכן על הזכות שנתתם לי להיות שותפה (בעז"ה אני גם עובדת על למצוא ולגייס עוד שותפות…=) ) רציתי לספר לכם שיש לי נטפרי על המחשב אך אני צריכה לחבר ולנתק אותו בתחילת ובסוף כל יום (הסדר עם המעסיק שלי..)
בכל אופן רק בזכות המיילים והחיזוקים שלכם אני כל בוקר מחדש מחברת את נטפרי ושומרת על עצמי-
תודה לכם! זה הזכויות שלכם!
בנוסף אני טיפוס מאוד זורם מטבעי ולכן קצת יותר קשה לי כל התקשורת והנוכחות עם הבוס,
קצת חיפפתי (לצערי)בנושא אבל כשיצאתי מהכנס קיבלתי על עצמי בלי נדר לקחת את העניין בחשיבות מדרגה ראשונה, לא אפרט את כל מה שזה אומר, רק אומר לכם אשרייכן!
אני שומרת על עצמי בזכות הכוח שאתם נותנים לי, הבית והקדושה של הבית שלי נזקף לזכותם, תודה רבה.
מעריכה ומוקירה.
שלום וברכה!
זה היה בשבת אחר הצהריים, כשירדתי עם הילדים לגינה. ואז ראיתי אותה.
בחורה נחמדה ששומרת על ילדים בגינה, אולי אחיינים שלה, ביביסיטר ואולי אחים קטנים. ואז הופתעתי… משהו בצורת ההתיחסות לילדים ואח"כ גם בתסרוקת גרם לי להבין לאט לאט שכן…
היא נשואה! אין מה לומר, הפאנית עשתה עבודה מושלמת.
כשחזרתי הביתה התחלתי לחשוב. עברנו תקופה של קורונה שהייתה מסוכנת במיוחד לנשואות צעירות, האסון המחריד במירון והאסון בקרלין, וזה עוד לפני שמדברים על המחלה הנוראה, ילדים חולים ועוד צרות רבות ומשונות, ה' ישמור.
קראנו כולנו את מכתבו של מרן שר התורה שליט"א שכתב שעל הגברים להתחזק בלימוד התורה ועל הנשים בצניעות. והעזתי לחשוב – אולי הנקודה נמצאת גם כאן.
נכון, ההיא בגינה לא היתה נראית אחת שמפרנסת בית של תורה…
אבל מההכרות עם מלך זקן וכסיל אני יודעת שאם זה לא יעצר כאן זה עלול להגיע עוד תקופה לא ארוכה לכולן… כולן הולכות כך ואת לא רוצה להיות כ"כ מיושנת…
וכל זה בלי להיכנס לשאלה של מראית עין וכו' אשמח לשמוע דעתכן בנידון…
זה רק שיתוף קטן מעשרות אפיזודות כאלו שיש לי:
אני עובדת בחברה מאד מעורבת, עם הרבה אנשי מקצוע, עם כיפה ובלי כיפה. אתמול התקשרתי לאחד מהם: "הי, נעה, התגעגעתי אליך, לא דיברתי איתך היום" (!!!)
אני: (מתעלמת) "אני צריכה לשאול לגבי…"
הוא: "אני מקווה שזה בסדר שאני ככה מדבר"
אני: "לא. זה לא הסגנון שלי, אבקש שלא נדבר כך."
הוא: "טוב, בגלל זה שאלתי"
וזהו. והוא דווקא אחד עם כיפה. אבל אין כמו הסיפוק של הידיעה שהערכים שלי חזקים, אני דורשת בצורה מכובדת לכבד אותם, ונענית.
כל הזכויות לשמורה.
