בטח שמעתן המון שיחות חיזוק בנושא הצניעות. גם אני. אבל דווקא השיחה הזאת טלטלה אותי יותר מכולן.
את השיחות ששמעתן וגם אני מסרה לבטח רבנית חשובה או מורה כבודה וחסודה. המכנה המשותף ללא ספק הוא – שכל אותן מוסרות ההרצאות בוודאי היו לבושות בצניעות רבה, והיוו דוגמא חיה ללבוש כהלכה.
את השיחה שניערה אותי שמעתי דווקא מהאישה הכי לא צפויה, וכך היה המעשה:
המשרד אצלנו בנוי קוביות – קוביות, אופן-ספייס מה שנקרא. אני השתבצתי בזאת שהכי קרובה למטבח. בהתחלה הפריע לי מאד כל הרעש שמגיע משם והשיחות הקולניות, אבל אט אט התרגלתי לסנן רעשים, וזה לא עובר את האוזניים שלי. בעלי טוען שמגיע לי פיצויים כי השמיעה שלי פשוט נפגעה J
אבל יום אחד כן שמעתי אותן מדברות, כמה נשים חילוניות שנפגשו בין המקרר לשיש. הדוברת הראשית גרה ברמת גן, כך הבנתי מפרטי השיחה, ולידה ממקום פארק גדול. "מלא דוסים מבני ברק באים לשם" היא סיפרה בהתלהבות, "אני רואה הרבה פעמים בנות חרדיות, לבושות ככה עד הצוואר, גם גרביים וכל זה, והעיקר יש להן חצאית ולא מכנסיים. אבל איזו חצאית? רק מתיישבת על הספסל ומה לא רואים לה…" ואז הגיע צחוק מתגלגל ומזלזל…
שמעתי הכל וכל כך כאב לי, כי ידעתי שיש אמת בדבריה. גם בנות טובות, ואני בתוכן, נופלות לפעמים בנסיון הזה. כי מול המראה החצאית עומדת יופי והברך מוסתרת היטב, אבל בפעולות היומיומית של לעלות לאוטובוס, לצאת מהרכב, להתיישב על הספסל או להתכופף להרים משהו שנפל – אין מראה לנגד עיננו, ומי שלא מקפידה על אורך כהלכה ולא רק מכסה במצב צבירה "עומדת זקוף" – נכשלת…
ואם אין מראה לנגד עיננו – באה ההיא ונתנה לי שמוע'ס בלי שבכלל ידעה, ודבריה הלועגים היו לי למראה.
תגובות השמורות לסיפור
כל כך אהבתי את 3 הסיפורים והנקודות שהציגו. אכן עצוב ומטלטל לשמוע שמועס מפי מישהי רחוקה, עצוב לראות איך הסקין הלבן הוא כבר לא שאלה ואפילו הלייס השקוף כבר לא…
אבל הכי טלטל אותי זה הסיפור השלישי, מסופר על זוג שהגיע לסטייפלר וסיפרו שהם עומדים לפני לידת בנם הראשון ומבקשים עצה לחינוך ילדים, אמר הסטייפלר – עכשיו? עכשיו זה מאוחר, הייתם צריכים להתחיל לפני 20 שנה.
זה סיפור ידוע, וידוע גם מה שאומרים מחנכים רבים שהשיטה הכי טובה לחנך ילדים, היא פשוט לחיות כמו שהיינו רוצים שהם יחיו, הם כבר יחקו אותנו. כולנו יודעים הכל, אבל זוכרים את כל האמיתות האלו כשכבר יש לנו ילדים וחינוכם הוא משהו אקוטי מכאן ועכשיו (גם זה במקרה הטוב…) כמה בחורות יפסעו החוצה מכזו התקהלות כשהמחשבה שעוברת להן בראש היא 'זה לא מתאים לאמא של בן תלמיד חכם'? אני מצדיעה לך בחורה יקרה!!
נ.ב. אנא פרסמו את מספר קו הצניעות, ועוד משהו – ההלכות הנלמדות בקו הן מתוך הספר 'הלבוש כהלכתו', אני לא יודעת עד כמה נשים מודעות לזה שמעבר לכך שזו מעלה גדולה ללמוד הלכות צניעות ומסוגל להביא ישועות – כפי עדות הרבנים שכתבו את הספר ועברו על כל משפט ומשפט בו – ההלכות המובאות בספר הן המינימום ההלכתי! אין בו החמרות, רק עיקר הדין. המספר הוא: 0733834050
קראתי את ה"אישי לשלישי" וחשבתי לעצמי במה אני צריכה שיפור בתחום.
יש לי שמלה אחת שאני מאד אוהבת והאורך שלה גבולי לטעמי, אמרתי לעצמי: אם כבר העלו את הנושא בשמורה וכך זימן הקב"ה, אז אולי בתור קבלה טובה לשנה החדשה אעשה מאמץ להאריך אותה. קניתי אותה בחנות יחסית זולה, אמרתי לעצמי שאקנה שמלה נוספת כדי להאריך את זאת שבבית, בכדי שזה יהיה בד תואם ולא "תוספות".
נכנסתי היום בצהריים לחנות, ראיתי את השמלות מהדגם והיה נראה לי שזה לא אותו צבע בדיוק. אז אמרתי למוכרת שתשים בצד ואחזור בערב יחד עם השמלה שלי. בערב עד שהסתדרתי עם בייביסיטר וכו' וכו', יצאתי בשעה כלשהי מהבית. הגעתי לחנות ובאמת הצבע לא תאם. תוך כדי שאני מחכה שהמוכרת תחפש לי אולי נשאר במחסן שמלה, מגיעה אישה עם הבת שלה ומחזירות בדיוק את השמלה שאני צריכה להארכה בצבע הנכון.
האם זה לא ד"ש משמים שהקב"ה רוצה בנו ובמעשינו????
צריך לזכור שב״ה רוב בנות ישראל הצדיקות עם חצאית באורך טוב, הולכות עם פאה ללא לייס (פאה עדכנית וצנועה). משתדלות להתחזק בצניעות. ומודעות לנושא לגמרי. ע"פ רוב אישה חרדית בע״ה משתדלת להיות צנועה ושתהיה צנועה גם אם היא תשב על ספסל, ובעבודה הנשים בד"כ נראות טוב ומכובד (כמובן בגבולות הצניעות).
אני חושבת שבימים האלו יש עניין לראות את הטוב בעם, ללמד סנגוריה ולראות את הטוב, בואו ותראו איך שבמוצ״ש באו לסליחות ראשונות והיו כל כך המון נשים צדיקות, צנועות כל כך!!! ועוד יותר המון בחורות – והם היו כל כך צנועות!! וכי להקב״ה יש עוד עם כזה? וכי בדור כל כך מבולבל, אנחנו מנסות רוצות להתקדם ולפעמים נופלות, עדיין אני חושבת שאנחנו כולל כולם מדהימות ואין אין לנו תחליף!
ומי שלא כזאת – בואו נתפלל עליהן שד' יאיר את עיניהן.
תגובה בעניין נושא הצניעות שהועלה- בסיפורים קולעים.
בהערכה רבה לחברות השמורה היקרות נושא הצניעות בעייתי מכמה סיבות:
-הצניעות בעיקרה כוללת הרבה הרגשים ורגישות, ובדורנו הכל נשחק. חוסר הבנה.
– הרבה סבורות (גם אם לא מודות בזה) שהוראות של בי"ד עליו חתומים גדו"י, אינם מחייבים להלכה (נושא לדיון נפרד) חוסר ידיעה.
-גם מי שיודעת איך צריך להתלבש קשה לה לעמוד מול החברה. חוסר כח ומוטיבציה.
אני חושבת שהבעיה העיקרית היא חוסר כנות בבדיקת העמידה בכללי הצניעות. אני מציעה לבדוק נושא אחד, חתוך וברור, עליו מסכימים כולם: כיסוי הברך בכל מצב.
נצא מנקודת הנחה ש: -ברור שהברך אמורה להיות מכוסה בכל מצב, לפי כל הדעות. -ברור שכל אחת מגדירה עצמה "צנועה", לא צנועה הוא תיאור גרוע במיוחד. יוצא מכך שרובנו המוחלט סבורות שאנחנו צנועות- והברך מכוסה בכל מצב. אבל בפועל המציאות קצת שונה..
אני בשלב מסוים, כשהיה לי קשה לקבל את ההנחיה של אמצע הרגל (מבלי להיכנס לדיון על מיקום שוק באישה ערווה), בדקתי במשך שבוע את עצמי בשלל התנועות במהלך היומיום, אם הברך מכוסה. מה שעזר לי בבדיקה היה דמיון מוחשי שיש לי איזשהו חור ענק בברך/ סמיילי קורץ/ פצע מכוער וכד', בשני הכיוונים (גם בשקע מאחורה). פשוט בדקתי כל חצאית אם אני יעז להסתובב איתה, בעבודה, בגינה או בחתונה. זה אומר בכל מצב: מדרגות, עליה לאוטובוס, התכופפות! ישיבה על כורסא וכו'.
את האמת שהתוצאות לא היו נעימות, נס שלא היה שם שום סמיילי. ורק אז קלטתי שני דברים: 15 ס"מ מתחת לברך זו בכלל לא חומרה, זה עיקר הדין ממש. עד עכשיו עבדתי על עצמי שאני צנועה:( ויכולה לספר שאח"כ, כשידעתי איך אני צריכה להתלבש, ממילא ההבנה והרגישות חזרה והתחדדה, וקבלתי כח ומוטיבציה מול החברה.. מרגישה עכשיו במקום טוב יותר ומתפללת הלאה.
תודה לכולן על הכל, גם על התגובות. קוראת בשקיקה
לדעתי זה נורא ואיום הלייס השקוף, ממש עברנו כל גבול. השם ישמור.
גם לגבי החצאיות, אפילו בעלי אמר לי שהוא לא מבין אברכים איך הם לא פותחים את העיניים, ומעירים לנשותיהם הוא אומר לי: "הרי כשהן יושבות רואים להן את הברך בוודאות!! " אנחנו לפעמים פחות רגישות לזה, אבל הם שמים לב.
תודה רבה שחיזקתן סביב הנושא. זה ממש חשוב.
צריכה לחשוב על קבלה מעשית בנושא. ב"ה אני מחוברת לקו הצניעות של הרבנית רות שמש ומרגישה שיש לי רצון חזק להתקדם, וב"ה גם מתקדמת. המספר: 03-6171121.
משלישי לשלישי אני מופתעת מחדש, אבל הפעם הופתעתי עוד יותר…
אני בטוחה שהיו לכן הרבה שיקולים אם להעלות את הנושאים האלה ואיך, ולקחתן בחשבון שיכולות להיות תגובות שהעלאת נושא הצניעות פחות ימצא חן בעיניהן אולי – אני מאד מאד מקווה שאני טועה…!
בכל אופן, אני מאד התרגשתי לקרוא את הסיפורים בנושא, כל אחד יותר חזק מהשני – והלואי שבעז"ה זה יעורר אותנו, בפרט בתקופה כזו של שלהי/ראשית שנה – ושנזכה בקרוב ממש לגאולה השלמה במהרה, אכי"ר!
תזכו לשפע ברכות – יה"ר שד' ירעיף עליכן שפע של ברכה וקדושה בזכות עבודת קודש נאמנה זו שאתן משקיעות ומשווקות לנו חומר רוחני ואיכותי!!!!! זה הדלק שלי ב"ה. שנה טובה וצניעות איתנה!
אשמח אם תוכלו לפרסם את זה למען זיכוי הרבים. תודה רבה שהעליתם על שולחן מכובד זה את הנושא החשוב ביותר לבת ישראל!
רציתי להציע לכל בנות ישראל היקרות שרוצות ושואפות להתעלות בימים אלו בנושא הצניעות, את הקו שנקרא- קו הישועות – קו הצניעות בו ניתן לשמוע הלכה יומית של 3 דקות בצניעות.
בנוסף, יש שלוחה (72) שהיא קו של ישועות נשים מספרות על התחזקות בצניעות או בשמיעת סיפורים קצרים. מס' הקו – 0733834050
שלום לכן נשים יקרות, אני מנויה לקו הצניעות בטלפון 07333834050. בדר"כ יש שם סיפורים נחמדים מאוד ומחזקים מאוד. היום שמעתי סיפור שפשוט גרם לי לבכות על בחורה שחוותה מוות קליני וכאן למטה נשים התחילו לקבל על עצמן קבלות בצניעות ובזכות זה ניצלה וחזרה כדי להפיץ.
מי שרוצה יכולה להתקשר לקו (שלוחה 1) ולשמוע את האירוע במפורט, מצמרר ומרגש כאחד. בהצלחה רבה
מסכימה עם כל מילה. יישר כח על העלאת הנושא החשוב!
לגבי החצאיות הקצרות, לדעתי זה קרה כי יצאו הרבה נגד החצאיות הארוכות (שהיו בעבר באופנה). קיבלתי בעבר הערות שהחצאית ארוכה מדי! וזו לא היתה חצאית שמטאטאת רצפה..
עדיף בעיני לעודד את הבנות ללכת עם חצאיות ארוכות מאשר קצרות מדי, אפילו אם לכאורה חצאית קצרה היא "מכובדת" יותר.
יישר כח על העלאת הנושא החשוב ביותר לאישה היהודיה ועל הנקודות הרגישות. במיוחד שרבות וטובות נכשלות בהם, לפעמים בתום לב ומחוסר מודעות. והלוואי שהעיתוי בו הועלו הסיפורים יעזרו לשינוי הגדול והטוב במחנינו, ויביא איתו את הגאולה מהרה. וכמובן שנה טובה עם שפע ברכות כי השראת שכינה היא כשיש קדושה וצניעות…… באנה נעשה מאמץ לתרום לשמירה על עמ"י. עיין ערך שנה הקשה האחרונה.
***
תודה על העלאת נושא הצניעות לבמה. יישר כוחכן, המשיכו לעשות חייל בעבודה הנפלאה של כולכן. שנה טובה ומתוקה עם המון בריאות, נחת, ושמחה לכל הצוות המופלא של שמורה-אשמח שתעבירו ל כ ו ל ן!!!!!!! מגיע לכן בצדק וביושר את כל הברכות כולן, והמון יישר כוח על כל פועלכן. מעריכה ומודה מאד!
***
נשים יקרות!!! השיתופים שלכן מחזקים יותר מכל שיעור או הרצאה!! במיוחד בנושא הצניעות, שכל כך קשה לנו לשמוע ולקבל. דווקא הסיפורים ה(לא) פשוטים שלכן, עשו לי מה שלא עשו 40 יום של לימודי צניעות!!!!! תזכנה למצוות ובעז"ה בזכות נשים צדקניות נזכה להיגאל!
***
וואו, כל הכבוד על השיתוף!! מאד התחברתי לזו שכתבה על הבעיות החמורות שיש בדורנו – הנסיונות בצניעות, וממש נגעתן בנקודות העיקריות- החצאיות והפיאות!! כל כך נכון! גם הנסיונות בעבודה מול החברה החילונית דורשים המון כוח והתגברות! גם בסיטואציה כל כך פשוטה…
***
כל השמורה סובבת סביב צניעות בהתנהגות והנהגה. אבל גם בחלק של הצניעות בלבוש חשוב! מאד שמחה שהעליתם את הנושא!!! וכרגיל עם הטאצ' הייחודי שלכם! שלושת הסיפורים מהווים סוף כל כך מחזק לשנה הזאת!
***
שמחתי מאד שהעליתם את נושא הצניעות כולל הצניעות שבלבוש!!! גם אם זו לא נגזרת ישירה של קהילת העובדות…. הרי הצניעות היא השמירה והשמורה האמיתית שלנו ובסיס לכל דבר שבקדושה
***
קצר וקולע!!! לפעמים הקצר הזה, היומיומי הזה מטלטל אותנו! תזכו למצוות על כל החיזוקים לאורך השנה, יש לכם המון עם מה לבוא—- שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה!
***
יש לי רק דבר אחד להגיב; יושבת וקוראת עם הבת שלי "מהדור הצעיר" והיא בעצמה מתחזקת ומתרגשת..
***
"קצר זה לא לעניין" חיזק אותי ועורר בי את החשק לשים לב לאורך החצאית. סיפור קצר וממש לעניין… תודה ענקית!
בטח שמעתן המון שיחות חיזוק בנושא הצניעות. גם אני. אבל דווקא השיחה הזאת טלטלה אותי יותר מכולן.
את השיחות ששמעתן וגם אני מסרה לבטח רבנית חשובה או מורה כבודה וחסודה. המכנה המשותף ללא ספק הוא – שכל אותן מוסרות ההרצאות בוודאי היו לבושות בצניעות רבה, והיוו דוגמא חיה ללבוש כהלכה.
את השיחה שניערה אותי שמעתי דווקא מהאישה הכי לא צפויה, וכך היה המעשה:
המשרד אצלנו בנוי קוביות – קוביות, אופן-ספייס מה שנקרא. אני השתבצתי בזאת שהכי קרובה למטבח. בהתחלה הפריע לי מאד כל הרעש שמגיע משם והשיחות הקולניות, אבל אט אט התרגלתי לסנן רעשים, וזה לא עובר את האוזניים שלי. בעלי טוען שמגיע לי פיצויים כי השמיעה שלי פשוט נפגעה J
אבל יום אחד כן שמעתי אותן מדברות, כמה נשים חילוניות שנפגשו בין המקרר לשיש. הדוברת הראשית גרה ברמת גן, כך הבנתי מפרטי השיחה, ולידה ממקום פארק גדול. "מלא דוסים מבני ברק באים לשם" היא סיפרה בהתלהבות, "אני רואה הרבה פעמים בנות חרדיות, לבושות ככה עד הצוואר, גם גרביים וכל זה, והעיקר יש להן חצאית ולא מכנסיים. אבל איזו חצאית? רק מתיישבת על הספסל ומה לא רואים לה…" ואז הגיע צחוק מתגלגל ומזלזל…
שמעתי הכל וכל כך כאב לי, כי ידעתי שיש אמת בדבריה. גם בנות טובות, ואני בתוכן, נופלות לפעמים בנסיון הזה. כי מול המראה החצאית עומדת יופי והברך מוסתרת היטב, אבל בפעולות היומיומית של לעלות לאוטובוס, לצאת מהרכב, להתיישב על הספסל או להתכופף להרים משהו שנפל – אין מראה לנגד עיננו, ומי שלא מקפידה על אורך כהלכה ולא רק מכסה במצב צבירה "עומדת זקוף" – נכשלת…
ואם אין מראה לנגד עיננו – באה ההיא ונתנה לי שמוע'ס בלי שבכלל ידעה, ודבריה הלועגים היו לי למראה.שלום חברות,
לא יודעת אם כאן המקום הכי מתאים בעולם לכתוב את השורות הבאות, אבל הנושא כל כך כואב שאי אפשר לשתוק לו.
פגשתי השבוע חברה שהתחתנה לפני כחודשיים. שפשפתי עיניים בתדהמה כשראיתי אותה ללא כיסוי ראש… מה??? אני בעצמי הייתי בחתונה שלה, השידוך קם ונהיה והבחורה התקדשה לחתנה!!
אני בטוחה שגם לכן יצא להיפגש עם נשואה שאין שום דבר שמעיד שהיא כזאת… צרת הלייס השקוף. הרשת השקופה נצמדת לקרקפת הראש וגם חדי הראייה יתקשו להבחין שהשיער אינו טבעי. גם האורך הקצר של הפאות האלו רחוק מלהיות צנוע, זה מראה של בחורה לכל דבר!
לוחות המודעות החזיקו בנאמנות מכתבים חריפים מגדולי הרבנים, עד שבאו מודעות אחרות וכיסו עליהם. וזהו?? איך אנחנו מאפשרות קיום לתופעה המחרידה הזאת??
רק שתכירו אותי – לי אישית יש פאה אופנתית, אני לא משתייכת לזרם שמרני כזה או אחר, אבל פה נחצו הגבולות בצורה שאי אפשר לעבור על כך לסדר היום!!
פעם זה היה שייך לסגנון הפתוח יותר, והיום – זה נכנס לסמינרים הכי טובים…
אמא שלי יצרנית פאות והיא מספרת שזה מה שהבנות מבקשות!!
חברות, מה קרה לנו??
חייבים למגר את התופעה ולייצור אווירה שתהיה בושה לקנות פאה כזאת!
ואולי עכשיו, בחודש הרחמים והתשובה זו הזדמנות מחודשת להוקיע את הפרצה החמורה.
תגובות השמורות לסיפור
חזרתי עכשיו מסלון פאות בו הייתי עם כלה טריה ונרגשת, צנועה וחסודה, שבאה לקנות את פאתה הראשונה.
בואו לא נדבר על הפאניות, שיודעות "בדיוק" מה צנוע ומה לא, ותוהות בקול על הערה שלי – מה זה לא צנוע? למה?! וצריך שהן תשתכנענה ממש כדי להסכים לוותר על ה"גוונים היפים האלו שמישהי אחרת תזכה בהן, אם תוותרי" – ציטוט מדויק, תזכה…
בואו נדבר על עצמנו. ראיתי שם עוד כלונת מתוקה. ראיתי את הפער בין פאתה של אמה לפאה שהיא מתעתדת לרכוש, נו, ירידת הדורות. אמה שאלה אותי מה דעתי על קוקס בפאה, הבת שלה אומרת שככה כולן הולכות ולמה לא. לדידה, ביתה איננה 'פתוחה'. שאלתי את האמא הצנועה למה היא לא הולכת עם קוקס, "אה, כי זה לצעירות" – כביכול לצעירות אין תורה, חלילה.
שאלתי את הבת "למה כן?" ותשובתה הדהימה אותי: "כי אני רוצה להיות יפה יותר, עוד יותר, הכי". נכון. כולנו אוהבות להיות יפות וטוב שכך. אבל איפה??? בבית או לעיני אלפי אברכים ובחורים שמנסים לשמור על עצמם? "לא מתאים לך, את נראית שמורה" עניתי לה. "אבל אני הולכת לפי בי"ד משמר התורה, בדיוק, ושם לא כתוב שאסור".
הפסקתי להתווכח כי הדם עלה לי לראש וההתקפה כבר עמדה על הלשון. עצרתי אותה בכוח וחייכתי מאולצות, חיוך חיוור. ומה ה' רוצה ממך, צדיקה? מה ישאלו אותך שם למעלה, האם קיימת את הלכות בי"ד משמר התורה -שכותב במפורש שהוא מדבר על המינימום וכל אחת תבין לבד את המעבר, או שישאלו אותה: בתי, עשית את רצוני???
למה כתבתי את זה לשמורה? לא'ידעת. כי זה המקום לפרוק ולקבל כח ותקווה לעם ישראל כולו. תודה!
שמורה יקרה!!! בבקשה, בבקשה בבקשה תעשו משהו דחוף!!!!!
המצב של הצניעות כ"כ כואב, צריך לעשות משהו עם הלייס השקוף לפני שהעין שלנו תתרגל, גם אני הזדעזעתי קשות כשנתקלתי בזה לראשונה (אצל אחת המורות אצלנו בבית יעקב!!!!! וחשבתי שאני הוזה!!!!), אבל לאחרונה אני שמה לב שקצת התרגלתי לראות את זה וזה פחות מציק לי:(
יש לכם את כוח הרבים, את הבינה היתרה שניתנה לכן, את הסיעתא דשמיא וההכוונה מגדולי ישראל איך לעשות את זה הכי נכון ומגיע ללב שלנו! אפשר לומר שהדיונים על אינטרנט, עבודה מעורבת וכו' זה באמת לא תמיד נוגע לכולן, אבל צניעות בלבוש והליכות נוגע לכל שמורה באשר היא!
תהיה לכם זכות גדולה לעורר, ולחזק בעניין הזה! תמשיכו לעשות חיל, ושיתקבלו הדברים שלכם על הלב. ובזכות נשים צדקניות של הדור הזה – ניגאל בקרוב, בקרוב בעז"ה!
תודה ענקית על העלאת נושא פאות ה"לייס". כבר זמן רב שאני מחכה שהשמורה תרים את הכפפה, וטוב מאוחר מלעולם לא…
לא יאמן לאיזה מצב הגענו, בחורות בוגרות סמינרים טובים מתחתנות עם בחירי עולם הישיבות ובשבע ברכות נראות רווקות!!! זה פשוט מזעזע לראות! אני עובדת במקום מעורב-חילוני, יש שם נשים לא דתיות עם פאות כאלו!! מה שאומר שזה לא בא לכסות את השיער, אלא רק להראות יותר יפה משיער טבעי.
לדעתי צריך להתאגד בצורה חזקה נגד כל הפאניות שמוכרת את הדבר הנורא הזה (לפחות כמו שהציבור היה מתאגד נגד רשת מזון כשר שהתחילה למכור דבר אחר!!!)
תכלה שנה וקללותיה.. מציעה לפרסם את התגובות בזמן שנשים יספיקו לקרוא כי עכשיו הכל יוצא בין החגים… יישר כח!
מסכימה לגמרי עם הדברים שנאמרו על הפאה.
לא רק הלייס השקוף- האורך שכבר נהיה הרבה מעבר לכתף, סוג השיער.. מה קרה לנו?? איך יכול להיות שנשארו רק כמה נשים מעטות שהפאה שלהן עונה על גדרי ההלכה, לא עוברת את קו הכתף?
צריך להבין, זה לא רק אני ואת, כל אחת מאיתנו משפיעה על כולן! ככל שאנחנו פחות מקפידות, אנחנו גם מחלישות את האחרות שמסביבנו. כל אחת חושבת לעצמה, מה, אני אהיה היחידה שתלך עם פאה "יאכנע"? כ-ו-ל-ן הולכות עם פאה ארוכה יותר, אני אהיה המוזרה? זה הרבה יותר קשה…
ומי זה הכולם הזה? את, אני, וכל אחת מאיתנו! אנחנו יוצרות את הנוף הזה- צנוע או פרוץ ח"ו. בואו נעשה צעד קטן לכבוד הקב"ה.. והצעד הזה יהיה מליץ יושר עלינו ביום הדין בעז"ה שנה טובה לכולן!
אני מרגישה צורך להגיב בנושא הפאות. תודה ענקית לזו שהעלתה את הנושא.
הייתי יום אחד באוטובוס ופגשתי חברה משכבר הימים. היא שאלה איפה אני גרה, וכשעניתי לה, אמרה לי שהיא גרה לידי. "עברתם דירה?" שאלתי, כי זכרתי שהייתה גרה במקום אחר. "מה זאת אומרת, עברתי לשם אחרי החתונה", ענתה לי בפליאה.
זה היה רגע מביך. אבל אחרי דקה קלטתי שזה אמור להיות מביך עבורה, לא עבורי. אם את מתאמצת כל כך להיראות כאילו אינך נשואה, אל תתפלאי כשזה עובד…
אני חושבת שלפני עניין הצניעות, יש כאן עניין של חוסר כבוד בסיסי כלפי הבעל. מה הוא אמור לחשוב כשאת עושה הכל כדי שלא יראו שאת נשואה לו? מורה אחת מדהימה שאלה פעם: "דמייני שאת מגיעה לפגישה, ונדהמת לגלות שהבחור הולך בגילוי ראש. לנוכח תדהמתך, הוא מרגיע: 'אל תדאגי, זו פשוט כיפת לייס'… היית מסכימה לדבר כזה? הרי לפי ההלכה ראשו מכוסה…"
אני עצמי נדהמתי לפגוש חברות, באחד הסמינרים הכי שמורים והכי נחשבים בירושלים, שהולכות במראה כזה. בואו נעצור את הדבר ההזוי הזה, עכשיו.
אני אף פעם לא הגבתי, אבל נושא הפאות מאוד כואב לי…. ואני גם הולכת עם פאה…
אבל הנושא נסחף לכך שפגשתי מישהי תקופה ולא ידעתי שהיא נשואה, עד שיום אחד היא הגיעה עם מטפחת…… אני כבר הרבה זמן הולכת עם מחשבה, יש לי איזשהו רעיון, אולי מיזם. השמורה שיש לו הרבה נשים תחתיו, יוכל לתת לרעיון ביצוע. ליצור מיזם של קבוצת נשים שרוצות ומעונינות בפאות כשרות וצנועות ולאגד פאניות שרוצות למכור רק פאות אלו.
ואז נחסוך את שכנוע הפאנית שמנסה למכור לנו פאות מהסטייל האחרון… וגם למכור זאת במחיר שפוי, לאן הגענו? אשת אברך צריכה כמעט לקחת משכנתא כדי לקנות פאה….
מאוד חבל שכמעט אין אישה צעירה שמתחתנת ותראי אותה עם פאה צנועה צריך לזעזע את הציבור!!!!!! נשים יקרות, אתן נשות תלמידי חכמים, אמהות לתלמידי חכמים לאן הגענו? תודה רבה
בנוגע לנגע של הלייס השקוף, רוצה לחזק ולהצטרף למחאה.
אני הולכת ברחוב, באוטובוס, בחתונות, מסתכלת חזק על נשים לראות אם הן נשואות או לא – ולא מצליחה להבחין! פשוט לא מצליחה!!! גם לא לאחר ניסיון להבחין, זה פשוט מבכי כל פעם מחדש.
בחורה התחתנה עם שאיפות להקים בית של תורה אמיתי, באה בברית הנישואין במטרה לקדש את עצמה לבעלה, ובלי משים היא עושה הכל כדי שכיסוי הראש שלה לא יראה כיסוי ראש אז מה עשינו? מי אמר שזה נקרא כיסוי ראש אם גבר חושב שזו בחורה?? תשימו לב, בנות, זה משהו שאסור שימשיך.
אני רואה זוג הולך יחד בשיא החופשיות וחושבת לעצמי- אם הם הולכים ככה כנראה שהם לא חתן וכלה והם כבר נשואים, אבל זה היה הסימן היחיד שלי לבדוק את זה! זה לא מתאים לנו.
תודה רבה, הכל מאוד מחזק ובאמת החיזוק הכי נכון לבת ישראל זה בצניעות.
רציתי להגיב ל״בשקיפות מלאה״, אני לא באה ממקום שאני יכולה להוכיח, אבל אני כן אמיתית עם עצמי, אם כבר שמים לב למה שקורה, אז בואו נשים לב באמת, לא רק למי שחצתה את הגבול שנוח לנו.
סבתא שלנו חבשה פיאת קש, אמא פאה קצרה ופשוטה, אבל נראית טוב הרבה יותר משל סבתא, אנחנו כבר לובשות פאה ״אופנתית״ (להגדרתך, אם נראה את הנולד האופנתיות הזו אוטוטו כבר לא באופנה…) קצרה היא לא, קצת גוונים, קצת עיצוב… ואנחנו מוזמנות להמשיך להסתכל.
הלא- הבנות שלנו במקרה הטוב עם פיאת לייס, בשביל הבנות שיוצאות היום מהסמינר פיאת לייס היא ניסיון זהה בדיוק לפאה האופנתית בשבילנו. ברור שצריך להתרחק מזה ״ולייצור אווירה שתהיה בושה לקנות פאה כזאת״- כלשונך.
אבל בואו נשים לב גם לעצמנו, הלוואי ויכולנו לעבור ביום אחד לכיסוי ראש אמיתי כמו של הסבתות של הסבתות שלנו. זו הרי המטרה העיקרית של כיסוי הראש- להצניע, להסתיר. אנחנו מאבדות את זה בלי לחשוב על זה. בכנות רובנו לא באמת מסוגלות לעשות את הסוויץ הקריטי הזה, אבל לפחות שנהיה כנות עם עצמנו ומודעות למקום שאנחנו נמצאות ושגם לנו יש לאן להתחזק, הקב״ה רואה את הקושי שלנו, וכל גוון אחד פחות, או ס״מ אחד פחות בפיאה וכן הלאה נחשב בעיניו, אבל שנעשה את זה.. בבקשה…
כותבת בהבנה, בכאב, באהבה ובתקווה
שלום חברות יקרות- ושותפות יקרות! קראתי את הסיפורים המחזקים- והמזעזעים כאחד בעניין הצניעות.
אישית, לא ידעתי על קיום הלייס רק עכשיו שקראתי מזה, ופשוט נחרדתי. זו פרצה נוראית. חברות, צריך להתנגד לזה בכל תוקף, אלו ניסיונות אחרונים של הדור הקשה הזה.
אספר לכם קצת עלי, אני עובדת במשרד מעורב.. רק לא עם יהודים… אלא עם "בני דודינו". והסיפור של הפאה הלא צנועה בעליל- הזכיר לי סיפור ששמעתי בהיותי בת 14. בשכונה חרדית בירושלים, עברה אישה אחת בדרכה לעבודה, ועברה ליד בניין בתהליך בנייה, כמובן, מי הם הפועלים? -ערבים- אחד מהם הסתכל עליה, ואמר לחברו: "מוחמד, תראה, יהודיה דתיה- ללא כיסוי ראש" והמסר מובן.
יש גדולי ישראל והם קבעו איזו פאה צנועה, ואיזה לא. תפקידנו הוא לעמוד בפרץ- כי יש לנו את הכוחות לעמוד בכך כמו שכותב הרב פינקוס בספרו נפש חיה. איתכם, שמורה.
ערב טוב לכן צוות מדהים! כל שלישי מחדש כאלו סיפורים מדהימים!!! לא פעם ולא פעמיים מוצאת את עצמי דומעת מהתרגשות של עוצמה התוכן של הסיפורים פורט על הלב.. נעמי, את מדהימה!! אין מילים תודה רבה רבה… אשרינו שאלו בנות ונשות ישראל שלנו…
רציתי להגיב על הסיפור השני של הצניעות…. אני מבינה בפאות ומזהה די מהר פאה או שיער אבל הקטסטרופה הזו של הרשת השקופה פשוט הזיה!!!!! עד היכן הגענו????
יצא לי לאחרונה להיפגש עם חברות מהסמינר…של אז… לפני כמה הרבה שנים טובות וחזרתי מזועזעת שנשים -נשות אברכים חשובים כ"כ מקררות את האמבטיה…. חייבים להוקיע את התופעה הזו!!!! לאן הגענו??? מה יהיה על בנותינו??
אנא פעלו לא לאפשר לתופעה זו לשהות במחננו, אשריכן שתהיו חלק משופר הצניעות שמחזיר את השפיות והפרופורציות לפאה ראויה לאשת אברך, לאמא של הגדול הדור הבא!! שנה טובה ומתוקה…מחכה לכנס של מחר… מעריכה ומוקירה..
תודה על העלאת הנושא הקריטי… הנורמות שמשתנות כל הזמן מחייבות אותנו לעצור.
אם פעם מי שהלכה עם חצאית מעל הברך, לא היתה במחנינו פתאום אפשר לראות בוגרות בית יעקב שככה הולכות וכבר מתרגלים, והפאות, אסור לנו להתרגל. זה הפאר שלנו.
לא יתכן שאני בתור אישה צריכה להתאמץ לזהות אישה נשואה, אסור לנו להתרגל ואולי זה הזדמנות ללכת לפאניות שלא מוכנות לייצר כאלה פאות, בואו נחזק אותן ואם אפשר לעשות רשימה כזאת זה יכול להיות מצוין.
בואו נהיה גאות ביהדות שלנו לא ננסה להסתיר אותה.
פשוט מפחיד הקטע הזה עם הלייס.
אחד הטעמים למצוות כיסוי ראש כדי שיהיה היכר שהאישה נשואה ואם לא רואים אם זה פיאה או לא אז מה עשינו??
פאנית אחת אמרה לי: תארי לך יום אחד הילד שלך מגיע אליך עם כיפה שעשוי משערות והיא פשוט מתמזגת עם השיער שלו ולא רואים אותה. איזה מפחיד!!!!! זה מה שעשו פה עם הלייס והכי עצוב שהעין מתרגלת!!!!
תגובה לסיפור בשקיפות מלאה-
יצא לי לאחרונה להיפגש עם אדם שאינו שומר מצוות במסגרת עבודתי, יחד עם אישה נוספת שלמדה איתי באחד הסמינרים המובילים, שלצערי יש לה פאת לייס שקוף. תוך כדי השיחה דיברה האישה הזו עם בעלה בטלפון, ואח"כ הלכה משם.
ואז אמר לי אותו אחד חילוני- הבחורה הזו שהיתה פה, היא מאורסת, נכון? מתי היא מתחתנת? נראית כזו קטנטונת… ומדובר באדם שעובד עם חרדיות ויודע לזהות פאות. הזדעזעתי. לא ידעתי אם זה יעשה חילול השם, אז אמרתי לו שאני לא מכירה אותה והתחמקתי מהמשך השיחה.
ובכאב אני אומרת, כותבת הסיפור ציינה שיש לה פאה אופנתית, לצערי זה מה שמביא את התופעה הנוראית הזו לתוך מחננו, כל דור יורד עוד קצת ועוד קצת… חובה עלינו לשמור מכל משמר על הגדרים הברורים שמורים לנו גדולי הדור, שנוכל לומר בוודאות שידינו לא שפכו את הדם הזה.
שנה טובה לכל עם ישראל!
לגבי העניין של הלייס, אין מה לאמר, זה לא נראה פאה ולא ברור לי מה היתרון על פני השיער האמיתי.
ניסיתי לחשוב, מה קורה אם אישה יהודיה נפגעת בתאונה וידה נקטעת ל"ע. עם פלאי הטכנולוגיה מחברים לה יד הנראית באופן מושלם כיד אנושית הן בתפקוד והן בצורה. האם היא צריכה לכסות את הזרוע בשרוול או שניתן להשאיר חשוף???
לא יודעת כמה זה מקביל לפאה, אבל זה מטריד אותי..
אני כל כך שמחה שמעלים את הנושא היקר והחשוב הזה בבמה המכובדת, שנשים ובחורות רבות מחוברות אליה.
תגובה קטנה לסיפור השני עם הפאות, שמתי לב שהנושא עלה כמה פעמים בשמורה, ותמיד הייתה הסתייגות קלה- "לא שאני מזרם שמרני…חסידי או ספרדי… אבל יש גבול.. " בבקשה שימו לב!!
אני באמת מעריכה את כותבת הסיפור, אבל זה נתן גושפנקא שבסדר, פאה אופנתית היא בסדר רק בלי הלייס השקוף… וד"ל.. יש נושאים נוספים שיש לשים אליהם לב בצניעות הפאה.
אני מרשה לעצמי לכתוב ככה כי הייתי במקום הזה. אנחנו שומרות על עצמינו בכל כך הרבה נושאים בעבודה, בבית מול הילדים ובעוד כל כך הרבה תחומים. בבקשה באנה לא נזניח את היהלום שבכתר – תרתי משמע.
בהזדמנות הזו אני רוצה לפרסם את קו הצניעות – 3 דקות ביום של שמיעת הלכה – לא חומרה!! בצניעות מתוך הספר הלבוש כהלכתו של הרב שוב מק"ס. 0733834050 שלוחה 1 הלכות שלוחה 72 סיפורי ישועות שנשים מספרות בזכות קבלות בצניעות – מרתק מחזק ומרומם!!!
שנה טובה ומתוקה לכולכן ולכל בני משפחותיכן!!!
חזק מאוד!! רק פעם הבאה לא כדאי 3 סיפורים בבת אחת, זה חונק..
לגבי החצאיות = מאוד ממקד, גם אני כשעברתי טרגדיה במשפחה, מצאתי את עצמי גוזרת חצאיות, שלא מכסות את הברך כשעולים לאוטובוס..
לגבי הלייס השקוף, באמת מזעזע.. אם ניתן להרגל לנהל אותנו, לאן נגיע?! כל פעם שהתבוננתי באחת כזאת, לא הצלחתי לראות שזו פאה והלוואי שיבוא משיח ויאיר לנו את הדרך.. לדעתי, מה שחסר בדור שלנו זו הגאווה והעוז היהודי.
הרב דסלר כותב שלפני ביאת משיח, הנסיון יהיה שפורקי העול הם המצליחנים, ויראי חטא זוכים לזלזול, כדי להגדיל הנסיון, וזה מאוד קשה!! לראות מי בכ"ז דבק בדרך ויקבל על זה את מלוא השכר..
לייס, לייס, דמעות עולות בעיני לשמע המילה הזו.
גם אני אישה אופנתית עם פאה אופנתית ויכולה להתחזק בצניעות אבל לייס??? פחד פחדים!! זה נורא!!!
אין לנו אלא לישא תפילה לאבא שבשמיים שיסיר הנגע הזה מקרבנו ואולי לפרסם ולשווק פאניות שלא מוכרות פאות לייס! ולוואי ונגאל גאולה שלימה בקרוב!
מה עם האורך של הפאות? יצא לי לראות יום אחד בספר הלבוש כהלכתו: "פאה שעובר את קו הכתף (וקו הכתף זה קו הכתף ולא 10 ס"מ אחר כך) הרי זאת עוברת על דת יהודית ויוצאת בלא כתובה……"
לפעמים אני רואה נשים חשובות וצדיקות עם כאלו פאות, ומרגישה שהדוגמא האישית שלהן מחייבת יותר. אז נכון שלייס שקוף זה מזעזע! אבל הבעיה של הפאות התחילה עד לפני כן והיא חמורה, לא יודעת אם לא פחות, אבל חמורה מאוד.
בקשר לפאות- הייתי אצל פאנית גדולה בבני ברק ופשוט רציתי לברוח משם. רוב הפאות שם היו נראות שער. הפאניות שעבדו שם כולם היו (נראות) לא נשואות!!!!!! ונשים היו שם בהמוניהם מודדות את הפאות האלו ונראות בלי פאה. חייבים לעשות משהו בנושא. אני צריכה עכשיו לקנות פאה וממש מפחדת להיסחף ולקנות אפילו קצת ממה שהולך היום.
***
אין רב אחד שמתיר לייס שקוף!!! צריך לעצור את התופעה המחרידה הזאת.
כל מה שמראה בפאה שזה לא שיער זה החלק הקדמי, ואם הופכים את החלק הקדמי להיות טבעי בצורה שלא רואים שוני מצמיחה טבעית של שיער, הפכנו את הפאה לחסרת תועלת…
תודה שהעליתם נושא זה בפורום כ"כ חשוב.
***
לגבי פאות הלייס השקוף- מזדהה מאד עם רגשות הכותבת, הפחד הגדול שלי מהמצב שעוד כמה שנים לא ירגישו חלילה שזה בעיה כיוון שהתרגלו… כוחו של היצר הרע גדול, ואם כולן הולכות כך אני יהיה ה"יכנע" שנשארת עם פאה של פעם? צריך חיזוק גדול בעניין ומודעות בחומרת הדבר. ואני ג"כ לא רבנית – אבל פוחדת מאד!!
***
נשים יקרות!!! השיתופים שלכן מחזקים יותר מכל שיעור או הרצאה!! במיוחד בנושא הצניעות, שכל כך קשה לנו לשמוע ולקבל. דווקא הסיפורים ה(לא) פשוטים שלכן, עשו לי מה שלא עשו 40 יום של לימודי צניעות!!!!! תזכנה למצוות ובעז"ה בזכות נשים צדקניות נזכה להיגאל!
***
וואו, כל הכבוד על השיתוף!! מאד התחברתי לזו שכתבה על הבעיות החמורות שיש בדורנו – הנסיונות בצניעות, וממש נגעתן בנקודות העיקריות- החצאיות והפיאות!! כל כך נכון! גם הנסיונות בעבודה מול החברה החילונית דורשים המון כוח והתגברות! גם בסיטואציה כל כך פשוטה…
***
כ"כ נכון וכואב הסיפור של פאות הלייס. מה שכואב שזה נכנס בדלת האחורית ופשוט נכנס!! זה נורא ואיום!! חייבים למגר את התופעה הנוראה.
***
***
יש לי רק דבר אחד להגיב; יושבת וקוראת עם הבת שלי "מהדור הצעיר" והיא בעצמה מתחזקת ומתרגשת..
סך הכל רציתי כוס מים קרים באמצע יום עבודה, כך פותח הסיפור שלי. ניגשתי לקולר במטבח, הנחתי את הכוס במקום המיועד ולחצתי על כפתור המזיגה. הכוס התמלאה והתמלאה והתמלאה וזרם המים לא הראה כוונה להיפסק. השיש מסביב התחיל לשתות אף הוא מהמים הקרירים ואני בהיסטריה מנסה ללחוץ על כל הכפתורים האפשריים ושאינם, די שיפסיק לזרום כבר! כמה אנשים סביבי באו לראות מה קורה, ניסו לחפש איפה מנתקים את המכשיר מצנרת המים, חיפשו באזור את איש התחזוקה, ומישהו התנדב להביא סמרטוט לכבודה של הרצפה שהצטרפה לחגיגה הרטובה, בסופו של דבר הצליחו לסגור את הברז באופן זמני. חוץ מזה שלא היה יבש כפשוטו, גם לא היה יבש באווירה – בדיחות הופרכו באוויר על המים שעולים לקראתנו, אחד הזכיר את הגולם מפראג, ומישהו אחר מצא את מי לדמות לזרם שיודע להיפתח ולא להיסגר. היה מאד מעניין ושמח שם, סביב לקולר. אבל אז מצאתי את עצמי מתנתקת בכח מזירת האירוע התוססת והמעורבת, וחזרת לפינה שלי. כשפסעתי את הכמה מטרים ליציאה מהמטבח, חשבתי כמה לא ראוי שאמא לבן תלמיד חכם תישאר בכזאת פוזה נוגדת צניעות. אז נכון שעוד אין לי בן לחלום כמה שהוא יהיה תלמיד חכם, אני אפילו עדיין לא שייכת לבעל ירא שמים שיחזק את ידי. ורק אלוקים נמצא איתי במקומות האלו שצריכים חיזוק. |
תגובות השמורות לסיפור
כל כך אהבתי את 3 הסיפורים והנקודות שהציגו. אכן עצוב ומטלטל לשמוע שמועס מפי מישהי רחוקה, עצוב לראות איך הסקין הלבן הוא כבר לא שאלה ואפילו הלייס השקוף כבר לא…
אבל הכי טלטל אותי זה הסיפור השלישי, מסופר על זוג שהגיע לסטייפלר וסיפרו שהם עומדים לפני לידת בנם הראשון ומבקשים עצה לחינוך ילדים, אמר הסטייפלר – עכשיו? עכשיו זה מאוחר, הייתם צריכים להתחיל לפני 20 שנה.
זה סיפור ידוע, וידוע גם מה שאומרים מחנכים רבים שהשיטה הכי טובה לחנך ילדים, היא פשוט לחיות כמו שהיינו רוצים שהם יחיו, הם כבר יחקו אותנו. כולנו יודעים הכל, אבל זוכרים את כל האמיתות האלו כשכבר יש לנו ילדים וחינוכם הוא משהו אקוטי מכאן ועכשיו (גם זה במקרה הטוב…) כמה בחורות יפסעו החוצה מכזו התקהלות כשהמחשבה שעוברת להן בראש היא 'זה לא מתאים לאמא של בן תלמיד חכם'? אני מצדיעה לך בחורה יקרה!!
נ.ב. אנא פרסמו את מספר קו הצניעות, ועוד משהו – ההלכות הנלמדות בקו הן מתוך הספר 'הלבוש כהלכתו', אני לא יודעת עד כמה נשים מודעות לזה שמעבר לכך שזו מעלה גדולה ללמוד הלכות צניעות ומסוגל להביא ישועות – כפי עדות הרבנים שכתבו את הספר ועברו על כל משפט ומשפט בו – ההלכות המובאות בספר הן המינימום ההלכתי! אין בו החמרות, רק עיקר הדין. המספר הוא: 0733834050
השלישית המתוקה, שבעז"ה בקרוב בקרוב…..
כ"כ חיזקת אותי, את יודעת למה? זה מורכב. כולנו חולמות על בנים ת"ח ועל בעל צדיק! כולנו מתפללות על זה! וכולנו חייבות לזכור- ששורה תחתונה- צדיק או פחות, ת"ח או פחות- זה החיים שלהם, והבחירות שלהם. וכמה שיש לנו השפעה על זה- אבל בסוף זו העבודה שלהם!
והנה בשתי השורות האחרונות שכתבת את מזכירה לי שזה דווקא לא קשור. בטוח שההתרחקות שלך מהמקום שמרה על טוהר נשמתך ונשמות הדורות אחרייך, אבל קודם כל, גם בלעדיהם- שמרת על עצמך! ולחיות חיים שלא תלויים בעולם הרוחני של בעלך והילדים, זו אבחנה חדה וחשובה שכבחורה בכאלה סצנות- את מתאמנת עליה. כל הכבוד לך!
תודה על העלאת נושא הצניעות לבמה. יישר כוחכן, המשיכו לעשות חייל בעבודה הנפלאה של כולכן. שנה טובה ומתוקה עם המון בריאות, נחת, ושמחה לכל הצוות המופלא של שמורה-אשמח שתעבירו ל כ ו ל ן!!!!!!! מגיע לכן בצדק וביושר את כל הברכות כולן, והמון יישר כוח על כל פועלכן. מעריכה ומודה מאד!
***
נשים יקרות!!! השיתופים שלכן מחזקים יותר מכל שיעור או הרצאה!! במיוחד בנושא הצניעות, שכל כך קשה לנו לשמוע ולקבל. דווקא הסיפורים ה(לא) פשוטים שלכן, עשו לי מה שלא עשו 40 יום של לימודי צניעות!!!!! תזכנה למצוות ובעז"ה בזכות נשים צדקניות נזכה להיגאל!
***
וואו, כל הכבוד על השיתוף!! מאד התחברתי לזו שכתבה על הבעיות החמורות שיש בדורנו – הנסיונות בצניעות, וממש נגעתן בנקודות העיקריות- החצאיות והפיאות!! כל כך נכון! גם הנסיונות בעבודה מול החברה החילונית דורשים המון כוח והתגברות! גם בסיטואציה כל כך פשוטה…
***
זה באמת מזעזע הלייס השקוף!! ד' יעזור שהנושא יתוקן ולעולם לא תיפול שום תקלה תחת ידינו שנזכה לעשות נחת רוח לד' מי מעוניינת לשמוע קו בצניעות מחזק מאוד!!!! מספר הטלפון 0733834050 שנה טובה ומתוקה לכל עם ישראל.
***
הסיפור עם המים חיזק וצימרר אותי כזה כח רוחני יש לה וכח לדמיין את הבאות, בכלל לגבי הלייס אני מאד מסכימה ומזדעזעת… והסיפור עם החצאית הקצרה כואב…
***
קצר וקולע!!! לפעמים הקצר הזה, היומיומי הזה מטלטל אותנו! תזכו למצוות על כל החיזוקים לאורך השנה, יש לכם המון עם מה לבוא—- שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה!
***
וואו הסיפורים הללו הגיעו אלי בזמן ממש!!! תודה רבה על כל הסיפורים היפים מיוחדים ועוצמתיים שאתן שולחות מדי שבוע! יישר כח! שנה טובה ומבורכת תמשיכו ותצליחו בכל מעשיכן, מעריכה המון
***
אני מאוד מודה לכן צוות השמורה. הסיפורים מחזקים שוב ושוב ושוב!!! נותנים כוחות! ומקנים עמוד שדרה!! שנה טובה ומתוקה לכולכן! תכתבו ותיחתמו לאלתר לחיים טובים ארוכים ולשלום!
***
עוד תגובות,
תודה על הסיפורים המחזקים, גם של השבוע וגם תמיד.
הערה קטנה על ה"שלום לך תשפ"א", אולי כדאי להוסיף גם: שלום לך תשפ"א עם מתנת החיים שקיבלנו בה, שלום לך תשפ"א עם כל-כך הרבה טובות ומתנות שמים שקיבלנו.
נכון, תכלה שנה וקללותיה, השנה שעברה עלינו היתה לא קלה בכלל, אך היו לכולנו המון מתנות ותמיד צריך להתחיל קודם להודות! (אגב, גם הערה זו התחלתי קודם בתודות…)
בהשראת הסיפור המיוחד על יוסף דוד אלחדד ז"ל שניגן בכינור כדי לא לטמא את אוזניו.
עצה פשוטה לכל המתמודדות עם מוזיקה במשרד, או עם דיבורים שהן לא רוצות לשמוע. אני מחברת אוזניות למחשב ומדליקה שם מוזיקה. לחילופין או בשלושת השבועות אפשר להקשיב להרצאות בקול הלשון.
כששומעים באוזניות, לא שומעים כלום! זה מביא איזשהו ניתוק מהסביבה. וגם אנשים מסביב רואים שאת לא שומעת ולא מדברים איתך. לי אישית זה גם עוזר לעבודה כי לפעמים העבודה משעממת….
אז זהו אחרי תקופה ארוכה של רשימות תפוצה חרדיות ששולחות המון פרסומים של ביגוד עם תמונות 'על הגבול' (או כבר רחוק משם) ואיכשהו אוטומטית זה מרגיש לי כמה אולי אני לא מספיק עדכנית/ לבושה או לא יודעת מה, מרגיש לי לא נכון…
אז בזכותכן החלטתי לנתק וגם רשמתי את הסיבה: לאחרונה יש המון פרסומים של בנות ובחורות דוגמניות, למרות שאני אישה, האווירה שזה מכניס מורידה אותי ברוחניות, קבלה טובה לראש השנה:) ותחשבי על זה שאת מחנכת אחרות גם ללא מילים, לא הכל עושים בשביל הכסף…
מדהיםםםםםםםםםם אין מילים!!!!!! מחזק ואמיתי!!! ישר כח ובשורות טובות!!
***
אוואו כל סיפור מדהים בפני עצמו!!! שנה טובה ובשורות טובות
***
וואו תודה על הסיפורים המחזקים ממש נגע בי הזזתן לי תלב
***
אלופה!!!!!!!!!!! הלוואי עלי כזה אומץ!!! כל הכבוד!!!
***
אשריכם ישראל!!! מרגש לראות אנשים עם רגישות
***
אשריכן!!!!!!!!!!!!!!!!! התחזקתי מאד!!!!!!
***
מחזק!! מחזק!! מחזק!!!!!! כל מילה- פנינה!
***
תודה על הסיפורים המחזקים!!! יישר כח
תגובות לסיפורים קודמים
רוצה להאיר נקודה. הסיפור ליום שלישי נקרא בדרך כלל, התגובות – לא תמיד.
בסיעתא דשמיא פתחתי היום וראיתי שהכנסתן שם תגובה של 'שמורה', מידע חיוני. לענ"ד זה צריך להיות גלוי לכולן, לא בקובץ מצורף.
אני מתכוונת לזה: "שמורות יקרות ואמיצות – אין כמוכן. כל הכבוד! כדאי לנצל את ההזדמנות לחדד כאן מידע נוסף שרבות אינן מודעות לו.לצערנו הרב, וכידוע, רבים מאחינו התועים חיים מחוץ לחממה המגנה והטהורה של דרך התורה, וכדי להתמודד עם הקלקולים הקשים והנזקים בשטח שיוצרת ההתנהגות המתירנית המעוותת- נאלצו לחוקק חוקים המהווים הגנה מינימלית על מעמד האישה ומחייבים כל אדם באשר הוא. בפרט במקומות עבודה בהם הפרשי המעמדות יוצרים לחץ בלתי הוגן.
האם ידעתן כי על פי חוק, אם אישה מודיעה לאדם מסוים כי היא לא מעוניינת שידברו אותה בנושאים שאינם קשורים לעבודה נטו – הודעה זו מחייבת אותו לחלוטין על פי חוק, ובמקרה שהוא חוזר על התנהגותו הקודמת הוא עלול בהחלט להסתבך?…)
כמובן, במקרים בהם יש ספק כיצד לנהוג, או שקיימת התנהגות חריגה, כדאי להתייעץ ספציפית ולקבל גיבוי והדרכה. (עצם המידע כידרישה זו היא קבילה, אפשרית ומחייבת גם באמות המידה "שלהם" – יכולה לנסוך בנו כוח לשרטט סביבנו את הגבולות, בנימוס ובאדיבות – אך גם בלי פחד. בהצלחה לכולנו! "
ביום ראשון עומד להתקיים אצלינו בעבודה טקס הרמת כוסית. אני די חדשה, ולא חשבתי שבמשרד שלנו יהיה כזה דבר-אבל מה לעשות….
רוצה לספר לכן שברגע ששמעתי על זה, דבר ראשון היה כ"כ ברור לי שזה לא מתאים לי, אבל את הגאוות יחידה-את זה אתם נתתם לי, פשוט עשיתי חיפוש במייל 'הרמת כוסית' ונתתי לעצמי כוח כשקראתי סיפור ותגובות שהיו בנושא הזה.
כל סיפור שמפרסמים מכה גלים גם לאחר זמן…. גם בנושאים שאני אומרת לעצמי: "אלי זה לא קשור…" (כמו בדוגמא הזאת-אף פעם לא חשבתי שזה סוג משרד שיעשו בו הרמת כוסית…)
אח"כ שאלתי את הרב גואלמן והוא אמר לי לא להשתתף אבל את העוצמה של קבוצה-זה אתם נתתם!! שנה טובה ומבורכת!!
בענין הצניעות שמעתי- נשים מסתדרות 5 שנים בלי לקרוא לשוויגער/חמות בשם, ואפילו לא לקרוא לה בכלל;) ובעבודה 5 דקות אי אפשר? לתשומת לב כולנו… כשיש רצוון הכל אפשרי! בהצלחה ותודה על כל הסיפורים המדהימים, יישר כוחכם!
אצלנו במשרד הקושי הוא עם הלקוחות, כי ברוך השם כל העובדות הן נשים..
אבל עם הלקוחות זה ממש קשה, ישנם לקוחות חילוניים שיושבים מולך ומדברים בלי סוף וגם בגלל שאת חרדית אז ממש נחמד להם לפתוח שיחות בנושא דת כמובן….ובסך הכל באמת הם צריכים רק לשים חומר וללכת אין שום הצדקה לדיבור, לכי עכשיו תאמרי לו סליחה אדוני זה לא מתאים תקום בבקשה מהכסא ותלך…זה נורא קשה!!
אני מעריכה כל אישה ובת שמצליחות לעמוד מול כל הדעות ולומר את המילים הנכונות.. או כאלו שיודעות פשוט לקום וללכת מהמקום.. אני מרגישה שהרגש לפעמים נעלם בנושא ומשום מה יצר הרע נותן לך הרגשה שאת בסך הכל מדברת בנושאי דת ואולי אותו אדם יתחזק… אבל באמת זה רחוק מלהיות רצון השם..וגם לא נעים.. ואולי הוא יפגע.. ואולי ואולי ואולי…………………………..
עוד משהו נוסף שרציתי לשתף, אני אישית מרגישה שזה פשוט גלות קשה ומרה במקום שנגדל את ילדינו בבית, אנו יוצאות לעבוד בגלל צורך השעה.. (וברוך השם שזה בשביל שהבעל ימשיך ללמוד תורה) ובתוכי הרגשה קשה, שאני מפסידה המון בגידול הילדים בגלל קושי העבודה והעול, אני מרגישה כאילו הימים עוברים כ"כ מהר וכמה שמספיקים מספיקים.
סיימתי עבודה, רצתי להביא את הילדים מהמסגרות, הגענו הביתה, כבר צריך לארגן, לקלח, להאכיל ובום מגיע הערב. כולם הולכים לישון ואת ממשיכה את עבודות הבית כלים, כביסות, ניקיונות והראש נוחת. נגמר הכח והרוחניות מה יהא עליה?
האם ישנם עוד נשים שמרגישות כך? צריכה חיזוק בעניין.. השם יעזור….
דבר אחרון שרציתי לומר יישר כח לכל הנשים כאן אני נהנית לראות איך כל אחת מתגברת על עצמה וראה בכל רגע בחייה את רצון השם, זה מדהים בדור שכזה!
תודה תודה תודה על הקובץ למעשרות!!
אצלינו זה די מורכב כי המשכורת שלי שונה מחודש לחודש, וגם יתר ההכנסות לא ממש קבועות אז גם אנחנו מפרישים 'בערך'…
הלוואי הלוואי שבזכות הקובץ הזה נוכל לקיים את מצות מעשרות כהלכתה באופן מהודר. תזכו למצוות!
תגובות לפולמוס האחרון בשמורה
לא מצאתי איפה מגיבים לפולמוס האחרון בנוגע למורות… וחשוב לי להגיב!
אז אני מורה! וכ"כ יהיה לי חבל אם יוציאו אותי משמורה, אני מקבלת המון מהסיפורים והשיתופים של החברות למרות שלא הכל רלוונטי אלי… גם למורות יש הרבה התמודדויות כמו להכניס מחשב הביתה, לצרכי עבודה, מיילים? או חיפוש חומר באינטרנט ( חומר טוב וערוך כ"כ יפה…)? או אולי להשאיר בחוץ ולהתאמץ קצת יותר להעביר כל פעם לדיסק און קי ולהכין לבדדדד את כל החומרים?
מורות מתמודדות בדיוק כמו כל אחת היכן להציב את הגבולות בין הבית והמשפחה למחויבות לעבודה. כמו להחליט שעד 9 בערב לא עורכים שום שיחת טלפון שקשורה לענייני עבודה, למרות שהייתי שמחה כבר לסיים עם המטלה ולדבר עם המורה המחליפה של מחר או לסיים עם שיחה לא נעימה עם אחד ההורים. ואולי בכלל נפסיק לקרוא סיפורים על נשים צדקניות וגדולי ישראל, כי הם הרבה יותר צדיקים ממנו???
אנחנו מספיק גדולות כדי לקחת מוסר השכל לרמה שלי ולדרגה שלי אז נכון, אני לא מסוגלת לזחול למרפסת כדי להשתעל ולא להעיר את בעלי הת"ח אבל אולי אני כן מסוגלת להוציא את הילדים לגינה בשעה שהוא נח בשבת בצהריים??
הסיפורים הם הכח והאנרגיה, וכל אחת מטעינה את עצמה במקום ובדרגה שלה בהצלחה לכולנו!!
תגובה לפולמוס המורות בשמורה. (סתם כך, זה קיבל כאן כזאת כותרת, אבל אני באופן אישי, לא מתכוונת דווקא למורות,אלא לכל מי שלא רואה את עצמה בנסיונות של משרדים/ עבודה מעורבת)
גם אני מאלה שהגיבו כך, שמקומן של המורות אינו בשמורה. נהניתי וקיבלתי מהתגובות שטענו להכלה גם של הצדיקות ממני.. וכן מזאת שכתבה על ה'סיפורי צדיקים', מילים חכמות!
אכן, יש צדק בדבריכן, אבל: מה יהיה על הקבוצת תמיכה? הרעיון של קבוצת תמיכה, בנוי על מכנה משותף והתמודדות במישור דומה. ואם אני לא טועה, זו אחת ממטרות השמורה. אם לא העיקרית שבהן. אני מרגישה שהמטרה הזאת מתפספסת כשיש כל כך הרבה תגובות, תמהות, ולא מבינות איך הגענו למצב הזה, וכאלה..
מבקשת מכן לשמור על האווירה הזאת התומכת שכל כך חשובה לנו כדי לצמוח. אנחנו כאן כדי לקבל כוח ולתת כוח. לא כדי לבקר יהודיות אחרות שמשתדלות, או לטפוח לעצמנו על השכם לעומתן. בהצלחה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.