לתגובות הקוראות
נעמי ממלאה כל כך בחן את המשבצת הזאת של הסיפור, שבאמת אין לי שום צורך לצאת מאחורי הקלעים.
אבל השבוע, הסיפור שקראתי הגיע לי בנקודה כל כך רגישה בתוך סערה אישית שהייתי נתונה בה, שהחלטתי כן לבקש ממנה כמה שורות מקדימות לסיפור…
השמורה הגדלה והולכת דורשת עוד ועוד עבודה. מי שיודעת מה המשמעות של להעסיק עובדים מבינה שזאת עצמה גם עבודה… אני, למי שלא יודעת, עובדת במשרה מלאה בארגון גדול בתחום מערכות מידע. (מחשבים, מה שנקרא בפי כולן) ואת ההתנדבות שלי בשמורה אני משלימה בשעות לא שעות – שמצטברות לכמה עשרות שעות מידי שבוע.
העומסים הרבים יחד עם היעדרויות תכופות הביאו את המנהלות שלי להעמיד אותי בפני צומת החלטה:
נדרשתי להחליט בין משרה מלאה אינטנסיבית בעבודה או הפסקת עבודה.
זאת החלטה לא פשוטה,
לעזוב עבודה מסודרת ונוחה,
תחום שאני אוהבת עד מאד,
חברה נפלאה כל כך,
ותנאי שכר משופרים.
וללכת אל תחום אחר:
חברתי, מתגמל פחות ושואב הרבה יותר.
אבל מאידך, ידעתי שהמשמעות של חזרה לעבודה בתנאים שהוצבו בפניי, יש לה משמעות כבדה לגבי השמורה.
ואז הגיע אלי פתאום הסיפור.
אני יודעת שיש אלפי סיפורים 'גדולים מהחיים', אבל זה היה הסיפור שה' הטוב שלח לי ברגע של תהייה גדולה…
קראתי את הסיפור
והרגשתי,
איך הוא נוסך בי כוחות…
איך הוא זורם לי בורידים, ומתפשט בי בכל נים ונים.
תראי… אם היא מסוגלת להגיד לא לעבודה שהיא מרגישה שהיא אינה 'עבודת ה' שלה…, וכי את לא תוכלי לבחור את מה שליבך אומר לך?
הרגשתי שמשפטים כמו "אני מרגישה את המקלדת מטושטשת מדמעות" מקבלים משמעות מוחשית, ומצאתי את עצמי, ממש כמו בסיפורי 'שמורה'… בוכה מול המסך… בוכה ומתרגשת…
ואז פתאום הגיעה הארה האלוקית:
אמרתי לעצמי:
אם זה מה שהשמורה זוכה לחזק אלפי עובדות ברגעים הקשים שלהן,
איך אני יכולה – להגיד לה לא…?
כמובן שהמשכתי ללבן את העניין במסגרת המשפחה ופנינו בעלי ואני לשאול את הרב (שמנסה לסייע לנו למצוא מקור הכנסה שלא יהיה על חשבון השמורה).
הרב הדגיש לנו את החשיבות העצומה שבחיזוק האישי ובירך אותנו שאכן נזכה לברכת ה'
והכי חשוב… שנזכה לנחת רוח מילדינו היקרים…
אז הנה הסיפור,
אני עוד לא יודעת בדיוק מה יהיה איתי, ומה יהיה צינור השפעת הפרנסה שלנו חלף הפרנסה המאד יציבה היום… אבל אני מרגישה שזאת ההחלטה הנכונה,
זאת הדרך שהיא 'עבודת ה' ' האישית שלנו…
אני מקווה שגם לכן הסיפור הזה יביא חיזוק,
ושנזכה בעזרת ה' יחד להמשיך ולחזק אישה את רעותה…
לאה
הוא ביקש לקבוע איתי פגישה, המנהל שלי, ואני כבר הרחתי לאן הרוח נושבת.
אני עובדת בחברה מצויינת, עם תנאים מעולים ונוחים שפשוט מזמינים להישאר ולהמשיך לצבור וותק. אני מצידי גם עושה עבודה טובה, ההנהלה מרוצה, וגם דואגת ליידע אותי על כך.
באיזה שהוא שלב, שכבר היה ממש מזמן, הגיעה דרישה לזמינות מיידית בוואטסאפ. מבחינתי הדבר לא בא בחשבון ואיכשהו הצלחתי לדחות את ביצוע הבקשה. כך חלפה לה שנה ועוד שנה, וחשבתי שהם השלימו עם ההתעקשות שלי, ולמדו לתקשר איתי בכל הדרכים האחרות שבהם אני זמינה.
אבל העולם רץ קדימה ואפשרויות התקשורת המתחדשות כל הזמן, מתרחקות יותר ויותר מהטלפון הכשר שלי שצבר פער גדול מידי, לעומת המסכים מחליקי האצבעות. זה מה שהביא את המנהל שלי לקבוע פגישה, ולקבוע בה חד משמעית שעם כל ההערכה לעבודה המסורה שלי, לא שווה להם להמשיך להחזיק אותי לטווח הארוך עם צורת עבודה שכזו. המנהל היה החלטי ונחרץ. "יש לי בהירות בנושא" כך הגדיר את עצמו.
כשדמעות חנקו את גרוני, ד' נתן לי כח ועניתי בחזרה: "גם לי יש בהירות". ישבתי אז בסלון והבטתי על הסטנדר ועל הגמרא שמונחת עליו. הסתכלתי על ארון הספרים המפאר את הבית, ולא בגלל העיצוב או הצבע. ידעתי, שאם הדלת תיפתח בפני הוואטסאפ ומה שבעקבותיו הסטנדר לא יישאר בבית. בכל אופן לא עם אותה אהבת תורה יוקדת שיש עכשיו.
זכיתי, יש לי בית של תורה! אני לא הולכת לקרר אותו עם שום מכשיר ממכר, ולא למכור אותו בעד אף טכנולוגיה מתקדמת, הגם שהיא תנאי הכרחי להמשך העבודה. אני מכירה את עצמי סקרנית ומתעניינת ונמשכת מאד למדיה. אין לי ספק שאם הוואטסאפ נכנס אלי הביתה האטמוספירה של היראת שמים לא תישאר אותו דבר…
את כל זה קיפלתי בשני משפטים שאמרתי למנהל: "אני לא יכולה להכניס את המכשיר הזה הביתה, הוא סותר את דרך החיים שלנו". המנהל השתתק לרגע ואמר: "האמת, שאני מקנא בך. אני הפכתי להיות עבד למכשיר, והילדים שלי הרחיקו כמה צעדים קדימה…" היה זה רגע של קידוש ה' אמיתי.
אך למרות הווידוי האישי, הוא לא הותיר לי ברירה, והצומת היתה ברורה: תעברי לוואטסאפ או תעברי לעבוד במקום אחר.
אם הייתי אומרת להם כן על התנאי שהם דרשו, הייתי נשארת.
אך בחרתי להגיד "כן" לריבונו של עולם!
ההחלטה לא היתה קלה, והפיטורין צורבים וכואבים. אך לבעלי ולי היה ברור, שבית של תורה לא נצליח לשמר אם נתפתה ליפול בפח הזה. הפסדתי עבודה מדהימה, אבל החיים שווים יותר.
בערב ישבתי על הספה מול ספר התהילים הפתוח. הבן שלי נכנס רגע לסלון והסתכל עלי. הרגשתי שהלב שלי מחסיר פעימה, מהתרגשות.
ה', כמה טוב שזכיתי שהבן שלי רואה אמא מדפדפת בספר תהילים,
ולא בסמארטפון…
תגובות השמורות לסיפור
הבהרה:
פניות לא מעטות של 'שמורות' התפלאו מדוע אותה עובדת לא התקינה ווצאפ-ווב על המחשב שלה.
אכן, הפתרון של התקנת ווצאפ על מחשב הוא פתרון נכון לפעמים,
אבל, לפחות במקרים שעברו דרכינו, הרבנים מאד מאד ממליצים להימנע ממנו עד כמה שניתן.
מיד כשהסיפור הגיע יידענו אותה בפתרון הזה והצענו לה לשאול רב אולי במקרה של ויתור על עבודה – ניתן להקל בעניין.
מספרת הסיפור הגיבורה הכירה את הנסיבות ואמרה שהיא יודעת שבבית שלה ובתנאים שלה,
היא מעדיפה לא להיכנס לנסיון.
מה גם שכמו שהודגש בסיפור, מדובר במעסיק שמבקש ערוצי תקשורת מתקדמים, ולכן ברור שבמוקדם או במאוחר – היא תצטרך לסרב ליישר קו.
משכך,
מצאנו שנכון לפרסם את הסיפור
וכאן המקום לציין שעזיבת עבודה היא לא עניין של מה בכך,
ודורשת שיקול דעת והתיעצות עם רב.
כמובן שגם שם אפשר להיסחף לעולם ה'תקשורת המציפה'
אבל אין ספק שהרבה יותר קל לגדור גדרים כאשר המחשב נשאר על שולחן העבודה,
ולא כשהוא מחובר באינפוזיה לבן-אדם.
גם כותבת הסיפור קיבלה מיידית מהמוקד מידע על האופציה הזאת, שהרבה רבנים התירו באופן מבוקר ולצרכי עבודה בלבד.
נשמע לגמרי סיפורי ניסים – אבל זאת אמת לאמיתה
מגיבה קצת באיחור, מקווה שעדיין רלוונטי. לאה- אני כותבת לך, כי את מכירה אותי ואת המצב בו העמידו אותנו עובדות החשכ"ל בזמנו- ותאמיני לכל מילה, לא הגזמתי בכלום!! הסיפור – והשיתוף שלך, לאה- מאוד נגעו בי, מקום שאני מתחברת אליו מאוד.
בשעתו עמדתי אני בצומת החלטה דומה, הייתי עם שלושה קטנטנים ברוך ד', התעקשתי להוציא אותם מהבית בבוקר, ולהחזיר אותם מהצהרונים בעצמי, מה שהותיר לי- בקיזוז הנסיעות- אפשרות לעבוד פחות מ7 שעות. בהנדסאים- זה לא מקובל. בכלל. ואז בא המהפך (לאה- את זוכרת שזה קרה?) והעמידו אותנו, קבוצת בנות בעבודה בפני 2 אופציות: או לעבור למשרה מלאה ולהתחייב לעמוד בה- 9 שעות בכל יום, עם משכורת ענקית הרבה מעבר למה שהרווחתי באותו זמן, ומצד שני רמת מחויבות גבוהה יותר כמובן (כי עד אז לא היתה לי שום בעיה להישאר עם ילד חולה בבית, לא להשלים את השעות וכולי, זה היה חלק מתנאי ההעסקה) – או לעזוב. האמת שלא היתה לי התלבטות, ראיתי מסביבי נשים שעבדו משרה מלאה פלוס נסיעות- וידעתי שזה בשום אופן לא מתאים לי, ולא לבית שלי. והודעתי שאני עוזבת.
נשמע לגמרי סיפורי ניסים- אבל זו אמת לאמיתה: עוד לפני שבקושי התחלתי לחפש- פנו אלי מאיזו חברת גיוס והשמה לתווך לי משרה, עבודה מהבית!! (כלומר לחסוך שעתיים נסיעות כל יום) בזמן שזה לא היה מקובל בכלל (שנתיים לפני הקורונה), 7 שעות, ו–כן, כמובן שכר בהתאם, אבל מספיק כדי לחיות טוב ברוך ד' וגם לשלם את המשכנתא כל חודש 🙂
אל תשאלו אותי למה הבוס שלי הסכים לכל התנאים שלי, הוא חילוני מתל אביב ואני חרדית שעובדת רק עם חסימה, לוקחת חופש מלא בבין הזמנים, ומסבירה לו שאפילו אסרו חג הוא יום קדוש ולא מתאים לעבוד בו.. אבל הוא מרוצה ברוך ד', ואני מודה לד' כל יום מחדש שזכיתי שמוליכין אותי בדרך בה אני רוצה לילך.
ו– בבקשה לא לדאוג, אין לי אינטרנט בבית (חוץ מבשיא הקורונה, שלא היתה ברירה) ואין אפילו מחשב, אני שוכרת עמדה במשרד קרוב לבית, והבוס שלי כל כך מעריך את זה- שהוא התנדב לשלם את השכירות.
אני אף פעם לא מעיזה להמליץ לאנשים לעשות כמוני- כי יודעת שזה באמת נס גדול, אבל פעם שמעתי בשם גדולים שיש כוח לאדם שרוצה חזק משהו- להשיג אותו, ואני מרגישה שזה אחד הרצונות החזקים ביותר שלי- להישאר קודם כל אשה ואמא הרבה מעבר לעבודה שלי מול המחשב, ולהיות, כן פשוט להיות בבית ככל האפשר- גם אם אני לא עקרת בית.
אז זהו לאה, אני מזמן חשבתי שאת צריכה לעזוב את העבודה ולעבוד רק בשמורה, מאמינה מכל הלב שמגיעה לך משכורת עתק מכולנו- ומקווה שיש בכוח השותפות שלי (דלה, אבל כפי שהסברתי- אין לי משכורת ענקית..) לעזור לזה לקרות :),
מחזקת את ידייך ואת ידי כל אחת שמוותרת על עבודה ולא מוותרת על שאיפות גבוהות. מאמינה מכל הלב, שאתן ראויות לניסים- כמו שראיתי אני וגם יותר ומתפללת שיתן ד' את הכוח, וגם את השכל- לשמוח תמיד בהחלטות הטובות והנכונות שאנחנו עושים!! מעריכה מאוד מאוד
תודה!!!
תודה!!!
אם יש נשים נוספות בעבודה שמתנגדות לוואטסאפ, להתגבש מול ההנהלה כגוף אחד, ויחד עם זאת לנסות למצוא פתרונות….
כמה התרגשתי! היום על כל דבר אומרים מסירות נפש, אבל נראה לי שהפעם זו ההגדרה הכי מדויקת….
אני קוראת כל שבוע את הסיפורים אבל הפעם התרגשתי עד דמעות, ובעיקר כי אני נמצאת בדיוק במקום הזה, ונתת לי כ"כ הרבה כח להמשיך הלאה!
כבר 5 שנים אני עובדת במקום שדורשים ממני וואטסאפ. היה לי ברור שואטסאפ, חסום ככל שיהיה, ישאב אותי סופית לעבודה ולשריפת זמן, וינתק אותי לחלוטין מהבית ומשבעת הילדים היקרים שאני מגדלת בו ורוצה להיות מרוכזת בגידולם. (בכוונה הדגשתי את המילה הזו כי לדעתי הריכוז בחיים זה הדבר העיקרי שהוואטסאפ גוזל מהאדם). גם ככה אני טיפוס שנשאב לעבודה והמייל שואב אותי אליו כל היום, ידעתי שואטסאפ מבחינתי זה אסון.
כל פעם דחיתי אותם בתירוצים….עד שה' עזר לי והבוסית שלחצה עלי יצאה לפנסיה…. אבל הגיעה חדשה…והלחצים חזרו, בכל שיחת טלפון היא הזכירה לי כמה קשה לתקשר איתי…וכמה זה מקשה ומעיק…
השבוע היינו עם הבוסית בפגישה משותפת – אני ועובדת נוספת בצוות שאין לה וואטסאפ (היחידות מתוך עשרות עובדים!) בנושא מסוים. פתאום היא שואלת אותנו: מה יהיה אתכם עם הוואטסאפ? שתינו התכווצנו…. לרגע לא ידענו מה לומר, אבל אחר כך, כמו בתיאום (ולא תיאמנו מראש!) שתינו אמרנו שאנחנו מוכנות לעשות כל דבר אחר כדי להיות כמה שיותר זמינות, ונחשוב ביחד על רעיון…
פתאום עלה לה עצמה (!) רעיון לפתוח צ'אט במייל של החברה רק איתנו, ואז כשאנחנו כותבות לה שם זה קופץ לה מיד והיא לא צריכה להכנס למייל…(זה אמנם לא פתר לגמרי את הזמינות שלנו אבל ב"ה היא הסתפקה בזה בינתיים….)
אני חושבת שברגע שהיא ראתה שמצד אחד זה חשוב לנו, ומצד שני גם לנו אכפת מהקושי שלה – היא התרככה…. ומעל הכל הקב"ה גלגל את זה בצורה כזו שבדיוק שתינו נהיה יחד בפגישה הזו וניתן כח אחת לשניה! אני בטוחה שלסרב לבד היה לי הרבה יותר קשה. וזו גם עצה לפעמים, אם יש נשים נוספות בעבודה שמתנגדות לוואטסאפ, להתגבש מול ההנהלה כגוף אחד, לא כמרד כמובן אלא כדבר עקרוני וחשוב ויחד עם זאת לנסות למצוא פתרונות….
בסופו של יום אני רואה סיעתא דשמיא כל השנים האלו, שהקב"ה עוזר לי להמשיך לעמוד על זה ולהיות שמורה, ממש "הבא להיטהר מסייעין בעדו"…. בהצלחה לכל השמורות הצדיקות ומוסרות הנפש!! בטוחה שהקב"ה שומר את אגלי הזיעה האלו של המבוכה, המאמץ, והבושה בקנקן מיוחד לעתיד לבוא….
שלום לכן, אני לא יודעת אם זה סיפור בכלל, אבל רוצה לשתף גם בלי לפרסם הלאה:
קיבלתי הצעת קידום בעבודה למילוי מקום, וידעתי שעם זה מגיע בעסקת חבילה מכשיר עם וואטסאפ. התייעצתי עם קולגות חרדיות בעבודה, שסיפרו שאפשר לבקש מכשיר שיש בו רק וואטסאפ. וחוץ מזה, לא צריך בכלל לקחת את זה הביתה. זה באמת רק לשעות העבודה. ניגשנו לרב, והוא הורה שבתור השתדלות בפרנסה עלי לקחת את התפקיד. ואם אכן אפשר להשאיר את המכשיר בעבודה בעזרת ה' אצליח לעמוד ולהשתמש באופן הנכון.
קיבלתי את התפקיד וקיבלתי את המכשיר. אבל, מכיון שכרגע התפקיד שלי הוא בתואר של מילוי מקום, אין לי זכאות למכשיר על חשבון העבודה, אלא אם כן יוחזר מכשיר למישהי שזכאית לשדרג את המכשיר שלה. ואכן תוך תקופה קצרה קיבלתי מכשיר שהיה בעבר בשימוש של עובדת כלשהי שאני לא מכירה בכלל, התקינו קו אחר ואפשר להתחיל להשתמש.
ביקשתי מאחת העובדות שמכירה את המכשירים שתראה לי כיצד אני מתחברת לוואטסאפ, וזהו. חיסרון משמעותי היה למכשיר – בכל פעם שהטענתי אותו המכשיר הוא התחמם מאוד. ממש רתח! וזה קצת הלחיץ….. יום אחד בטעות לחצתי על משהו אחר ואני מוצאת את עצמי מול משחק נחמד, סתם משהו עם מספרים. אבל מאז אני כל הזמן עם המשחק. בקושי עובדת, לא עושה כלום, רק בעבודה, אבל בכלל לא בעבודה.
יום אחד, אחרי שלילה שלם ליבי נקף על שעות של גזל זמן בעבודה, החלטתי שהדבר הראשון שאני עושה בבוקר זה למחוק כל דבר שקיים במכשיר ואני לא יודעת מהו, או יודעת ולא רוצה אותו….. הגעתי בבוקר לעבודה, פתחתי את המכשיר, מחקתי את כל הקיצורים והאפשרויות ונשארתי עם וואטסאפ בלבד. הכנסתי את המכשיר להטענה והוא לא התחמם. ואז הבנתי – משחקים בטלפון הם משחק באש!!
כמה התרגשתי! היום על כל דבר אומרים מסירות נפש, אבל נראה לי שהפעם זו ההגדרה הכי מדויקת….
אני קוראת כל שבוע את הסיפורים אבל הפעם התרגשתי עד דמעות, ובעיקר כי אני נמצאת בדיוק במקום הזה, ונתת לי כ"כ הרבה כח להמשיך הלאה!
כבר 5 שנים אני עובדת במקום שדורשים ממני וואטסאפ. היה לי ברור שואטסאפ, חסום ככל שיהיה, ישאב אותי סופית לעבודה ולשריפת זמן, וינתק אותי לחלוטין מהבית ומשבעת הילדים היקרים שאני מגדלת בו ורוצה להיות מרוכזת בגידולם. (בכוונה הדגשתי את המילה הזו כי לדעתי הריכוז בחיים זה הדבר העיקרי שהוואטסאפ גוזל מהאדם). גם ככה אני טיפוס שנשאב לעבודה והמייל שואב אותי אליו כל היום, ידעתי שואטסאפ מבחינתי זה אסון.
כל פעם דחיתי אותם בתירוצים….עד שה' עזר לי והבוסית שלחצה עלי יצאה לפנסיה…. אבל הגיעה חדשה…והלחצים חזרו, בכל שיחת טלפון היא הזכירה לי כמה קשה לתקשר איתי…וכמה זה מקשה ומעיק…
השבוע היינו עם הבוסית בפגישה משותפת – אני ועובדת נוספת בצוות שאין לה וואטסאפ (היחידות מתוך עשרות עובדים!) בנושא מסוים. פתאום היא שואלת אותנו: מה יהיה אתכם עם הוואטסאפ? שתינו התכווצנו…. לרגע לא ידענו מה לומר, אבל אחר כך, כמו בתיאום (ולא תיאמנו מראש!) שתינו אמרנו שאנחנו מוכנות לעשות כל דבר אחר כדי להיות כמה שיותר זמינות, ונחשוב ביחד על רעיון…
פתאום עלה לה עצמה (!) רעיון לפתוח צ'אט במייל של החברה רק איתנו, ואז כשאנחנו כותבות לה שם זה קופץ לה מיד והיא לא צריכה להכנס למייל…(זה אמנם לא פתר לגמרי את הזמינות שלנו אבל ב"ה היא הסתפקה בזה בינתיים….)
אני חושבת שברגע שהיא ראתה שמצד אחד זה חשוב לנו, ומצד שני גם לנו אכפת מהקושי שלה – היא התרככה…. ומעל הכל הקב"ה גלגל את זה בצורה כזו שבדיוק שתינו נהיה יחד בפגישה הזו וניתן כח אחת לשניה! אני בטוחה שלסרב לבד היה לי הרבה יותר קשה. וזו גם עצה לפעמים, אם יש נשים נוספות בעבודה שמתנגדות לוואטסאפ, להתגבש מול ההנהלה כגוף אחד, לא כמרד כמובן אלא כדבר עקרוני וחשוב ויחד עם זאת לנסות למצוא פתרונות….
בסופו של יום אני רואה סיעתא דשמיא כל השנים האלו, שהקב"ה עוזר לי להמשיך לעמוד על זה ולהיות שמורה, ממש "הבא להיטהר מסייעין בעדו"…. בהצלחה לכל השמורות הצדיקות ומוסרות הנפש!! בטוחה שהקב"ה שומר את אגלי הזיעה האלו של המבוכה, המאמץ, והבושה בקנקן מיוחד לעתיד לבוא….
יקרה, קראתי את הסיפור שלך, והרגשתי שנשלחה אלי סוכריה משמיים.
השתתפתי לאחרונה בהשתלמות של עובדות משרד החינוך בתחום מסוים במחוז החרדי, רובן נשות אברכים שילדיהן מתחנכים בטובי המוסדות בערים השונות בארץ. במהלך היום שמתי לב לכך, שרק מס' נשים בודדות לא נצפו מחזיקות בתיקן סמארטפון/ טאבלט (בנוסף לטלפון הכשר) ומדפדפות בו בגלוי או בהיחבא… לאורך היום התפללתי לה' שרק לא אפול חלילה אי פעם בניסיון הזה. תודה על החיזוק!!!
ובהזדמנות זו אני מחזקת את ידיך לאה, ואם תחליטי להרחיב את פעילות השמורה, טוב תעשי אם תרחיבי את החשיפה והתכנים לנשים שעובדות בתחומים שאינם טכנולוגיים, ועדיין חשופות לנסיונות מגוונים בתחומים של מדיה, עבודה עם גברים וכדו'. אני זכיתי להימנות על חברות השמורה, אך רוב הנשים בתחום החינוך לא מחוברות לשמורה, בשעה שקיימים נסיונות לא מעטים לבעלות תפקידי מפתח בתחום החינוך, לעובדות בחינוך הלא פורמאלי, לעובדות בחינוך המיוחד, לעובדות בתלמודי תורה, לעובדות במוסדות הממ"ח והממ"ד (בעיקר בפריפריה) ועוד.
המון תודה!
שלום לכן שמורות יקרות ואהובות אני בטוחה שהמעשים האלו שלך לאה, ושל בעלת הסיפור המפעים "על החיים ועל הסטנדר" בשנת תשפ"ב, הם בדיוק כמו מסירות נפשה של חנה ו-7 בניה בשעתו ועקידת יצחק וכן כל סיפורי מסירות הנפש של עם ישראל במהלך הדורות.
היום אין את הניסיון של להשתחוות לפסל או לא לשמור שבת. היום הניסיון זה לדעת להגיד לא לדברים שמקררים בעבודת ה'. לדברים שיעשו אותנו פחות דבקים בו. וזה קשה כי זה מאד מאד מבלבל. וכמו שאמר הרב יעקובזון כפתיחה לסדרה של חינוך ילדים שאמר לו הרב כלפיט- שבדור האחרון הבירור יהיה בין עובד אלוקים לאשר לא עבדו, בין מי שעבד את ה' באמת מתוך תשוקה ורצון לעשות רק את רצון ה' למי שלא כך.
אולי יש כאלו שירגישו – מה? בשביל ווצאפ לעזוב עבודה ומשכורת טובה?? סה"כ ווצאפ, לא ביקשו ממנה להחזיק סמארטפון, רק הודעות. ומי אמר שזה בסדר? מי יפרנס עכשיו? היא רוצה בית של תורה, לא? אבל שתדע- שזה אחד הניסיונות הלא פשוטים היום שצריך לבחון אותם בכובד ראש. ובאמת אנשים עם "רק ווצאפ" הם לא אותם אנשים שהיו לפני שהחזיקו אותו, עבודת ה' שלהם מתקררת ולא בטוח שידעו להודות בכך.
בנוסף תדעי לך שמעבר לשמירה על עצמך ועל ביתך (שאין ספק שאם היית מכניסה את הווצאפ הביתה, אהבת התורה כמו שיש לכם עכשיו היתה מתקררת) המעשה שעשית הוא עצום, כי משפיע על השמירה של כל הקהילה. כי רק אם עוד אחת ועוד אחת תדע להגיד את הלא (ובכזו בהירות) אז זה יעזור לנו, שומרי התורה והמצוות החרדים לדבר ה', להיות גדורים יותר ולא להכניס שקצים אלו בשביל התנהלות יומיומית.
העולם דוהר בצורה שהכל מתנהל דרך הודעות, בצורה כביכול קלה ומהירה, אבל אם נתעקש לא להכניס מכשירים אלו – אז לא תהיה ברירה ויהיו חייבים לאפשר גם צורה אחרת של התנהלות. שנזכה בזכותכן, ובזכות כל אחת ואחת מתוכנו – שיודעת לעמוד איתנה מול כל הסביבה הסוחפת, לגאולה השלמה בקרוב אמן!!
ברור לי שאני לא היחידה שבוכה איתך. בוכה מהתרגשות, על העוצמה שיש בך, בוכה גם מכאב, כי אנו בעולם השקר, והמעשים הטובים שלנו מתוגמלים בעולם האמת… כואב לי הלב גם על כל המכורים, שיודעים את הרעה החולה הזאת, ועדיין מכריחים עוד אנשים להיגרר יחד איתם, כמו אדם חולה שמתהלך חופשי ויודע שהוא מדביק עוד אנשים…
רוצה לתת לך טיפ שקיבלתי פעם על מעשה טוב שעשיתי. אמנם אנו לא ראויים לבקש שכר על מעשינו, ואין לנו שום יתרון בעולמנו. כל שאנחנו עושים הוא משלו. כי ממנו הכל ומשלו נתנו לו. אבל בעת כזו של התגברות וחיזוק נעשה רעש גדול בשמים, ויחד עם המלאכים הטובים שעולים עולות התפילות ומתקבלות באהבה!!! תנצלי לבקש, להתחנן עבורך ועבור משפחתך!!!
לאה- גם העינים שלי מטשושטות מדמעות.
אני עצמאית, בשונה מרוב סיפורי השמורה… אצלי הדרישה לא מגיעה מהבוסים אלא להיפך, מהלקוחות- "אני אשלח לך בוואטסאפ את החומרים.." ואני- "אבל אין לי וואטסאפ…" הייתי כבר כמה פעמים בפרשת דרכים של התלבטות אם לעשות את הצעד הזה, אבל ממש כמו בסיפור הרגשתי- שדווקא בגלל שאני מסתדרת יופי עם המדיה, יהיה קשה עד מאד לא להיסחף ולהיחשף לעולמות, גם בסמארטפון עם כשרות מעולה ורק עם ווטסאפ… ומצד שני עוד ועוד נשים בסביבה וגם כאלה שנראות שמורות- יש להן… אבל הרגשתי, והרבה בזכות השמורה- שלא! לא רוצה להיכנס לזה!!!!
יום אחד התייעצתי והחלטתי לי בראש לקבל כעובדה – לא! החלטתי!!! שלא יציק לי כל הזמן הקול הקטן שאומר- אולי כן.. לצרכי עבודה… זה מאד עוזר לי!!! והיום אני אומרת בביטחון- אין לי ווטסאפ ב"ה! למרות שאני ב"ה מנהלת סטודיו גרפי מצליח עם לקוחות גדולים! ואולי לא נכון לומר- "למרות", כי מי יודע אם לא "לכן" הסטודיו מצליח….. תודה על החיזוקים שלכם!
דעי לך, שפשוט בכיתי לאחר הקריאה של הסיפור בעל ערך חיים העצום שלך! וזה לא סיפור, זה הכי צורב ומציאותי מהחיים!אין לתאר את השמחה ששררה בשמי רום בזמן החלטתך לעזוב את העבודה! אני מקנאה בך! זכית! להיות בת אמיתית של אבא!!! מעריכה אותך המון!
נ.ב. באלול לפני כמה שנים התקיימו סליחות בבית כנסת של מזכה רבים גדול בדורנו, אחד הרבנים נשא דרשה לציבור והתחיל את ההרצאה במילים: רבותי, נצלו את הזמן שאתם יכולים עוד לראות את הרב, בעולם הבא- תתפללו שנזכה לראות את קצות האצבעות שלו… זיכית את צאצאיך ללכת בדרך טהורה וקדושה ללא רבב, ואת לא נקראת מזכה הרבים?!
בי"ג מידות של רחמים מוזכר שהקב"ה ארך אפיים, מפרשים שם "לרעים ולטובים"- לרעים כביכול מובן, ה' מאריך אפו וממתין לרשע שיחזור בתשובה, ולטובים, מה יש להזכיר את מידה זו אליהם? אלא, שהקב"ה יודע ומבין את השכר הרב הצפון להם בעולם הבא על התמודדותם בנסיונות שהציב להם, ומאריך אף ולא משלם להם שכר עבור מעשיהם בעולם הזה, אני מרגישה שכאן הקב"ה השתמש במידה זו…
מעריכה מאד מאד וזה כל כך לא פשוט..
אני אוסיף שלא קל להגיד 3 פעמים ביום 'לא אני לא יודעת על האסיפה, אין לי ווצאפ' 'לא לא עודכנתי שמחר משתחררים מוקדם, אני לא בקבוצה בווצאפ' 'לא לא ראיתי.. לא שמעתי.." להרגיש מחוץ לעניינים.
באמת ההתנהלות במקומות כללים היא כזו שמי שמחוץ לקבוצה בווצאפ- היא כאילו מחוץ למשרד.. מחוץ למבוך.. בתוך התיבה. מרוויחים הרבה אוויר נקי וחוסכים המון שטויות, אבל גם מחמיצים הודעות חשובות! דברים משמעותיים. זה לא רק להיות מחוץ לעניינים של האקשן אלא להגיע למקום הלא נכון לפגישה (ולשלם עוד מונית.. על חשבוני) לאחר, להיעדר, להגיע סתם… יש לזה מחיר! ואנחנו שמחים לשלם אותו.
אני רק רוצה לומר שיש עובדות חרדיות שכן מחוברות לווצאפ. יש מקרים שרב יגיד לך כן לקחת עבודה ולהתחבר דרך מחשב וכדו'. (לא רוצה להציע פה פתרונות. מי שצריכה באמת תמצא אותם בדרך שלה) ולאור הדיונים הסוערים שהיו פה לאחרונה- דעו שאתן לא שוות פחות או צדיקות פחות בגלל זה..
הסיפור השבוע נתן לי כ"כ הרבה כח!!!!!!
אחרי הרבה מאוד זמן שאני מחפשת עבודה, הציעו לי עבודה שדרשה ממני גם עבודה ברשתות חברתיות. מטבעי אני טיפוס סקרן ומתעניין מאוד, וידעתי שיהיה לי קשה מאוד לשמור על עצמי, לא רציתי לפתוח את הפתח הזה שהיה סגור אצלי עד עכשיו.
כשהודיעו לי שהתקבלתי, הודעתי שזה לא רלוונטי. הייתי שמחה על הצעד שעשיתי, אבל כל הזמן התחבטתי עם עצמי האם עשיתי נכון? אולי אני לא מציאותית ואילו התנאים היום? הסיפור הזה הוכיח לי בצורה הכי ברורה שעשיתי מעשה נכון!! שבשביל לשמור על הנשמה שלנו עושים לפעמים גם צעדים מרחיקי לכת!
תודה על החיזוק הגדול שהסיפור נתן לי.
דמעות יש לי בעיניים, דמעות. אנחנו כל יום מתפללות "ואל תביאנו לידי ניסיון" ואף אחת לא רוצה באמת לעמוד בשום ניסיון, לא בפרנסה לא בזוגיות, לא בגידול ילדים ולא בבריאות, אבל אנחנו יודעות שבאנו לעולם הזה כדי לעמוד בניסיונות החיים.
אז אם כבר ניסיון, אני רוצה רק ניסיון כזה ששזורים בו אמונה וקידוש השם גדול! אשריך! מאחלת לך בקרוב למצוא עבודה כשרה, מתגמלת ומכבדת המון הצלחות:) אשמח שתשלחי לי את הקו"ח שלך ואנסה לעזור…
תודה רבה רבה. סיפור כ"כ מחזק, והמסר הברור שבסוף: להודות לה' שהבן שלה רואה אמא מדפדפת בתהילים ולא בסמארטפון. כ"כ מעמיד במקום שהעבודה היא רק בגדר השתדלות לפרנסה ולא מעבר לכך, ואנחנו צריכות לזכור את זה טוב כל רגע ורגע.
זה ממחיש לנו כ"כ טוב את התפקיד האמיתי מלאת האחריות שקיבלנו – לגדל את הדור הבא. בחיי היומיום התובעניים קשה להיות ממוקדים במטרה האמיתית, ותודה רבה לשמורה היקרה שמזכירה לנו שוב ושוב את המטרה האמיתית בחיים, ומה שכ"כ יפה זה שכל פעם זה מזוית אחרת בחיים.
אשריך!!! שה' ישפיע עליך המון ברכה ונחת מהילדים בזכות מסירות הנפש הזאת!!
חזקת גם אותי…אני עומדת באותו צומת, עובדת כחשבת בחברה גדולה, והמעסיק כל הזמן "דואג" להזכיר לי כמה היה יעיל אם היה לי ווצאפ, ומידי פעם מנסה לבקש. לאחרונה הלחצים גברו..
נתת לי כוח להמשיך לעמוד כחומה בצורה כנגד הדבר הזה.
מרגש, דמעות בעיני, זה כ"כ נפוץ היום.
גם אצלינו ביקשו, ואני בעצמי רואה חברה לעבודה שלא עמדה בפיתוי ואיפה היא היום.. רק שנתיים עברו מאז שהכניסה, והיום כבר בית של תורה- לא בדיוק הכיוון.. מאחלת להם מאד שיחזרו.
גם אצלנו כמו שציינתי יש דרישות, בינתיים הם קיבלו את זה שאני ה"שונה" ה"מוזרה", מקווה שלא יציקו שוב.
בכל אופן מאחלת לך שה' ימלא את ביתך בבית של תורה אמיתי, של עושר ואושר, פרנסה בשפע בצורה טובה וכשרה ורק נחת יהודית אמיתית! תודה על החיזוק!!!!
וואו, את פשוט מדהימה!!!!
לרגע חשבתי לעצמי באיזה דור הזוי אנחנו חיים- אנשים יודעים את האמת אבל ממשיכים לסגור את העיניים, עד מתי?? הוא פשוט אמר לך שהוא מודע לזה שזה שקר והרס לו את החיים, אבל הוא המשיך עם אותה דעה זרה ומוזרה, זה הזוי!! היצר הרע עובד שעות נוספות!!
כשיבוא המשיח ויראה את היראת שמים של כל אחת פה בדור שכזה, זה לא ברור בכלל!!!
התרגשתי מאד מהסיפור הנ"ל, הגם שאין בו חידוש לכאורה בעלילה..
שיתפתי את בעלי ומשפחתי, ובעלי הוסיף בשם הרב בן סניור ווארט נפלא נוסף בעניין מפרשת השבוע, נשמח לשתף גם אתכן:
ברמב"ן על הפסוק "ויהי רעב בארץ" כתב שם "ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו, והיה לו לבטוח בשם שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו, כי יש באל' כח לעזור ולהציל." והיינו שיקחוה המצרים לפרעה לעבירה. והקביל את זה לסיפור כנ"ל שהבעל ביקש להתיר לאשתו מכשיר כדי להביא פרנסה הביתה.
מרגש עד דמעות! את צדיקה ומיוחדת! אני עצמאית ובעלת עסק, וב"ה גם לא מחזיקה טלפון "מוגן" אלא טלפון כשר ופשוט, למרות כל השכנועים ששמעתי שאי אפשר לנהל עסק ככה וכו'…
אני מרגישה שגם המחשב הנייד שיש לי בבית (עם חסימה חזקה) מוריד מאוד מהאידישקייט והחיבור המוחלט לתורה, אבל לא מוצאת שום פתרון כי המשרד שלי מאוד רחוק מהבית ואין לי אפשרות להיות לגמרי מנותקת כשאני לא נמצאת.
אם יש למישהי פתרון להציע – אשמח מאוד! תודה על הסיפורים המחזקים!
ווואאייי!!! כמה כח כמה קידוש ה' אפשר לשאוב ממך!!!! איך ה' גאה בך, פשוט כך!! אני ממש ממש מקנאה בך!!
אני חייבת לכתוב לך שאת נותנת לי המון המון כח! כי גם המנהל שלי 'חופר' בעניין הווצאפ, עדיין לא מעמיד אותי בפני פיטורין, אך בהחלט לוחץ ולוחץ כמה זה הכרחי וחשוב – ובכל פעם מחדש לענות ולהסביר, הלוואי שגם אני אזכה לעמוד בניסיון ולא להתפתות! יישר כח גדול גדול!!
סיפורי השמורה מדהימים כל פעם מחדש, אבל הפעם גרמת לי ממש להזיל דמעות ביחד איתך (ואני בטח לא היחידה…)
אשריך שאת זוכה ככה לשמור על הבית שלך ולהמשיך לחמם את הגחלת הבוערת בשמורה! הרבה הרבה כח ורק ברכה והצלחה, תזכרי לשתף אותנו בסוף הטוב – כי "נער הייתי… ולא ראיתי צדיק נעזב…"
וואי אישה מדהימה ויקרה שכמותך! ממש עמדו לי דמעות, איזה מסירות נפש! זו מסירות נפש של ממש, למסור את רצונך לרצון הקב"ה!
בתקופה האחרונה אני מרגישה ש"כולם" כבר מחזיקים סמארטפון לצרכי העבודה, לצרכי וויז ועוד כל מיני צרכים…. וההרגשה היא שבסוף גם אנחנו נצטרך, כי כבר אי אפשר וכו'. ופתאום את מגיעה עם הסיפור העוצמתי שלך, ומחזקת בצורה כל כך פשוטה שאין ל"צרכי", וזה פשוט לא נכנס אליך הביתה. לא דווקא כי אסור, אלא כי הכנסת סמארטפון הביתה גורמת כפועל יוצא לכל אווירת הבית להשתנות.
תודה שחיזקת אותי!!
מרגש ומעצים!!!! מזדהה איתך, הייתי נוהגת בדיוק כמוך!
לאחרונה אני רואה עוד ועוד נשות אברכים עם וואטסאפ מוגן אמנם – ממש תופעה מטרידה. אני גם בעבודה עם צוות שכולו מחובר לוואטסאפ, ומפספסת הרבה הודעות ושינוים.
בכל אופן הדבר הזה על ההרס וההתמכרות שבו- זו סכנה!!!! תשאלו כל אחת כזאת אם היא רוצה שהבן שלה בחור בישיבה יהיה מכור לוואטסאפ, כולן תזדעזענה מהרעיון- שרק ישב וילמד בישיבה. אבל למה שהוא לא יהיה כזה אם אמא שלו כזאת??????
שמורה יקרה ומיוחדת! כל הכבוד לך! אמיצת רוח וגיבורת חיל. עמדת במבחן קשה במיוחד. אכן, עשית את הצעד הנכון ביותר, אין מה להשוות בית עם וואטאפ לבית בלי. שתזכי במהרה לראות את התוצאות המבורכות להחלטתך, ותזכי לשפע נחת דקדושה מילדייך ולבית של תורה אמיתי.
מאחלת לך בקרוב למצוא עבודה מעולה וכשרה, כי הפרנסה היא אך בידו של בורא עולם. ואם עשית את רצונו, אין ספק שידאג לכל מחסורך בשפע וברחמים.
מדהים איך הקב"ה מראה לנו בדיוק מה שאנחנו צריכים לראות!
לא תמיד אני פותחת את סיפור אישי אכן ביום שלישי, אבל בדיוק היום היה דיבור אצלנו במשרד אם לעבור לטלפונים חכמים, רק לשעות העבודה… רק למשרד… להשאיר אותו כאן… תודה לכם שאתם כאן בשביל שהקב"ה ישלח לי את המסרים שלו דרככן….. הלוואי שתמיד אהיה במקום הזה!
וואו!!! מזדהה איתך!!
גם לי היה סיפור דומה- עבודה מאוד טובה שהגיעה אליי פתאום. הם דרשו ווצאפ ולי ב"ה אין… היה קשה, אבל לא לקחתי את העבודה ועד היום אני מחפשת עבודה, אבל אני בטוחה שהעתיד הרוחני שלי שווה יותר מכל הון בעולם!!
תודה על הסיפור! ממש חיזקת!! בטוחה שתמצאי מהר בעז"ה עבודה הכי טובה שיש מכל הבחינות!
אני לא אחת שמגיבה, אבל עכשיו הייתי חייבת.
בתור אחת שנמצאת במקום בו אני כמעט היחידה עם מכשיר כשר, אני חושבת כל יום מה יהיה בהמשך, כשברור לי שאני לא הולכת להכניס מכשיר לא כשר הביתה. בדור כ"כ מבולבל מחזק לראות שיש עוד נשים שמוכנות לוותר על הכל, העיקר שהבית ישאר בית של תורה אמיתי!!
אשריך שזכית, והלוואי שנזכה להמשיך ולעמוד בנסיון.
אני חברה חדשה ב'שמורה'.
ב"ה אני עובדת במקום עבודה חרדי שיש בו את כל ההבנה לאורח החיים שלנו, אבל בכל מקום ובכל עבודה יש את הנסיונות והמאבקים הפנימיים לשמור על רוח הטהרה ולזכור מה עיקר ומה טפל..
התרגשתי מאד מהסיפור של השבוע וגם מזה של שבוע שעבר! הסיפורים מחדירים עוצמות וכוח לעמידה על עקרונותינו. ישר כוח!!
אין כמוך!!!!! את מיוחדת!
הלוואי שתמיד תהיה לך ולכולנו את הבהירות הנכונה, ואת ההרגשה הברורה מה הדבר הנכון! מחזקת את ידייך, תראי שה' ישלם לך על זה כמו שרק הוא יכול לשלם!
מניסיון אישי, כשעזבתי עבודה באמת רק מסיבה רוחנית- אמנם הייתי צריכה קצת סבלנות- אבל בסוף ראיתי כמה שה' דאג לתת לי עבודה טובה יותר!!! חוויתי רגע של מעין "מוות" בויתור, ומשם קיבלתי חיים חדשים…. אשריך!
התרגשתי מאוד לקרוא את הסיפור.
רציתי לשתף שבדיוק השבוע הייתי באירוסין של חברה שנשארה בין החברות האחרונות (רובינו נשואות). עמדתי ודיברתי עם כמה חברות מימי הסמינר ונהניתי מאוד. רגע לפני שנפרדנו שולפת חברה שלי בטבעיות סמארטפון (מושגח..) ואומרת: יאללה בנות בואו נעשה תמונה,אני אשלח לכן לוואטסאפ… והיא מספרת בלי בושה שהיא ועוד חברה החלו ביניהן התכתבות בווטסאפ במקום בצאט כי זה הרבה יותר נח… והוסיפה: בינינו, לכולן כבר יש סמארטפון, רק שהן לא מעיזות להשתמש מפחד הסמינר… "יאלה בנות גדלנו לא צריך לפחד מהם".
הזדעזעתי כולי. דווקא בגלל שגדלתי, אני מבינה יותר ויותר כמה אני לא רוצה את המכשיר הזה אצלי בבית. (אני נלחמת גם לא להכניס מחשב וב"ה בינתיים מצליחה!). אם פעם לא הבנתי למה הרבנים כל כך נלחמים בזה, היום אני כל כך מבינה.
מתפללת על חברתי שתגדל באמת… אשרי מי שאין לה את המוצץ הממכר הזה… גדלנו!!
וואו. בדרך כלל לא מגיבה, הפעם פשוט הצטמררתי.
בדיוק השבוע היתה לי שיחה עם קולגה חרדית שתמהה על העובדה שעוד אין לי וואטסאפ. יבוא היום שיהיה לך– כך היא אמרה…
כמה מחמם את הלב לשמוע שיש נשים שמצליחות לעמוד בפיתוי של דבר שהוא לכאורה "מותר" ו"המון משתמשים בו" ו- "רבנים מתירים לצורך עבודה", לסגור את הדלת מול הפיתוי הגדול הזה ולבחור אחרת.
מתפללת שלא להגיע לידי ניסיון, אבל גם אם הוא יבוא- מרגישה שכבר יש לי איזשהו חוסן פנימי לעמוד מולו. תודה שוב על השיתוף, והרבה הצלחה בהמשך!!!
ואו, מרגש! ממש היו לי דמעות בעיניים.
להאיר לכולם-עניין הווצאפ באמת לא פשוט היום. אני עובדת בעבודה כבר שנתיים וחצי, ובהתחלה הצבתי לבוס עובדה שהנייד של העסק נשאר בעבודה ולא נכנס הביתה.
זה פחות נעים, כי אם אני רוצה חופש או איחור לעבודה- עלי להתקשר לבוס , ברור שיותר קל לשלוח הודעה. כל יום הוא תפילה בפני עצמה גם בשעות העבודה… והכרעה בשאלה- מה עדיף, חיי נצח או חיי שעה???
וואו, ריגשת אותי!!! כמה כח ואמונה בדרכך יש לך!! פשוט לקנא בך!
עמדת בניסיון קשה מאד, ולא תמיד סיפורים כאלה מסתיימים בהפי אנד. יכול להיות שה' יסדר לך עבודה טובה יותר, ויכול שלא. תמיד תזכרי את נקודת ההתחלה של ההחלטה שלך, על כל מה שיבוא או לא יבוא אח"כ, ותדעי שכל התורה של בעלך זה בזכותך!!!
הרי הכי קל לומר "לצרכי פרנסה" אבל כולם יודעים מה זה אומר בסוף…. מעריצה אותך ממש, כל הכבוד!
וואו, מקנאה בך, איזה קידוש ד' זכית לעשות!!
אין ספק בכלל שזה מה שהיית צריכה לעשות, זה ברור!! אני ממש, באמת מקנאה בך, זכית להגיד את ה"לא" בכזאת בהירות!! וואי, איזה הרגשה מיוחדת!! מעודדת ומחזקת אותך ואת כולם, ותמשיכו לזעוק את הזעקה נגד המכשיר המזעזע הזה!!!
כמה סיפורים, כמה סיפורים, שומעים רק מהתקופה האחרונה על כאלה שרק חבר הביא להם מכשיר לכמה ימים, רק הציצו ובזה הם נגמרו הם וכל המשפחה שלהם!!!
אשריך!! תמשיכי לשמור על בעלך על הילדים שלך, זה כל העתיד של עמ"י. כי ברור הוא שעם כאלה מכשירים בבית אי אפשר לגדול באותה צורה טהורה מדורי דורות…….
מרגשת אחת!!!! אני קוראת את הסיפור שלך ובוכה!!!!
אני חייבת לספר לך שבמשך הדקות שקראתי את הסיפור הגדול שלך חשתי צמרמורת בכל הגוף!!!! פיזי ואמיתי!!! אני חשה הערצה אמיתית אליך!!!!
אולי עוד יהיו אנשים שיגידו לך שפעלת בפזיזות, ויכולת להכניס מכשיר עם גבולות לצורכי עבודה וכו'.. אבל האמת האמיתית היא שהמכשיר ממכר ומקרר מקרר….. מקפיא!!!!! והבחירה הלא פשוטה שלכם היא בחירה לדורות!!
מאחלת לך שתזכי לעולם להיות אמא של בית של תורה, ויהיה לכם הרבה הרבה נחת מהילדים!!!!
קראתי את הסיפור עם דמעות בעיניים!!!!! אני כ"כ מזדהה איתך!!! את פשוט גיבורה! זה כ"כ לא פשוט ככה לקום ולעזוב עבודה.
זכור לי משפט שמורה אחת בסמינר אמרה לנו שהתורה זה החיים, לכן אין הקרבה בשביל התורה כי התורה זה החיים!! בלי תורה, אין חיים…. ואני בטוחה שזה ניסיון שכל אחת מאיתנו שעובדת בסביבת עבודה ממוחשבת, נלחמת עליו בלי סוף…
מעריכה אותך מאוד!!! ודאי עשית רעש גדול בשמים!!!!!
פעם שמעתי מישהי אומרת שהיום אין מציאות של מסירות נפש…. אנחנו רגילות לשמוע סיפורים על הסבתות שלנו שמסרו את נפשם בשביל התורה, בשביל השבת, בשביל היהדות וכו'. אבל היום בדור השפע שלנו?
כשקראתי את הסיפור האחרון החלטתי – יש היום מציאות של מסירות נפש! לעזוב עבודה טובה כזו בשביל העקרונות הרוחניים שלנו, בשביל העתיד שלנו ושל ילדינו – זו מסירות נפש!!!!!!!!!
אני בטוחה שיש נשים שקראו את הסיפור הזה והרגישו ממש דקירה של קנאה או אי נעימות.
למרות שלא התנסיתי בזה, אני מכירה גם נשים שכן מחזיקות ווטסאפ לצורך עבודה, ואפילו בהיתר. יש ארגוני חסד שמתבססים על מתנדבים והכל בווטסאפ, יש נשים במשרת אמון במשרדי בעלי רגישות ביטחונית גבוהה ועוד.
לכן, לפני שאתן מצקצקות: "לא צריך להיות קיצוניים" יש לי עבורכן עצה קטנה ופשוטה: תשתמשו בזה כמו במד סוכר או לח"ד – דלת סגורה, עדיף נעולה. זה לא גאווה גדולה. כך תשמרו לפחות את הפרהסיה של הבית שלכן, ושלנו כציבור, טהורה ושמורה.
עזבתי את מקום העבודה הקודם מסיבה טכנית ללא הכנה מוקדמת, ולא חשבתי שכ"כ קשה למצוא עבודה מכניסה ללא סמארטפון… אני מחפשת עבודה המתאימה בהחלט ליכולותי, והרבה מאוד מהעבודות יורדות בגלל סמארטפון. זה נהיה טבעי לגמרי, אפילו לא אומרים את זה ברור.
בראיון, בין לבין, המראיין מסביר שצריך לשלוח הודעות… אז אני לתומי אומרת: אין לי.. ונענית: אז נביא לך…. ובמקרים הטובים: את יכולה להשאיר את הטלפון בעבודה…
- אני שואלת בכאב – איך נוצר המצב הזה שנשים רבות מסתובבות ביננו עם סמארטפון לצורכי עבודה 24/6…..?? מה נגיד לילדים שישאלו אותנו שאלות נוקבות? בינתיים זה מה שמחזיק אותי למרות שהילד שלי רק בן שנתיים…
- איך מסבירים למעסיק שאני לא כמוהו, ונכון שהוא חרדי וגם אני – אבל אני רוצה להישאר שמורה יותר ממנו?
- אולי גוף חזק כשמורה יוכל להעצים את כוחן של הנשים החרדיות גם בנושא הזה?
- יש אופציה שכמובן גם כאן צריך לשאול שאלת רב, התקנה של ווצאפ על המחשב- איך מצליחים להביא אופציה זו לידיעת המעסיק בצורה שתכבד.
תודה לכן!!
איזו אשה גיבורה!! את פשוט מדהימה ומיוחדת!! הסיפור ממש ריגש אותי!!! מעריצה אותך מאד מאד!!! אשרייך!!! ד' ישלם שכרך!! מאחלת לך שתזכי למצוא בקרוב עבודה ממש טובה מכל הבחינות!
ביום שקראתי את הסיפור, למדתי בהשגחה מדהימה את ערך "ממון" של הפלא יועץ (שמגיע אלי במייל דרך "שתי הלכות ביום"), ואילו המילים שקראתי שם שבדיוק מחזקות את כותבת הסיפור:
"ולא יהא הכסף נחשב בעיניו למאומה, במקום שיש צד נדנוד אסור, וירחק מן הכיעור ומן הדומה לו, כי מוטב לו לאדם שימות ברעב ולא יהא רשע לפני המקום שעה אחת, ומה גם כי לפי האמת לא יפסיד, כי 'דורשי ה' לא יחסרו כל טוב'". הרגשתי שהמילים הללו הגיעו אלי ממש בזמן, וקולעות אל המסר של הסיפור בצורה מופלאה. רציתי לשתף בהן את כולן…
איזה סיפור מרגש ועוצמתי! חייבת לשתף: הסמארטפון שלי שמיועד לעבודה בלבד- לא נכנס הביתה!! הוא נשאר בעבודה, וכולם יודעים שאחרי שעות העבודה אני זמינה בטלפון בלבד.
אז כמובן הם שוקלים פעמיים אם להתקשר או לא.. בדרך כלל הם יבחרו לא להתקשר, ויצליחו למצוא פתרונות לבד. אני בת חורין, כי עבד ה' לבדו חופשי!
איזה חיזוק עצום, מרגש, מצמרר ומעצים. אני כ"כ גאה בך שבחרת בדרך הזאת, ואין לי כל ספק שתזכי לקבל את הלטיפה מבורא עולם בזמן הקרוב.
מי שהולכת בדרכיו של הקב"ה, ובדרך שהוא סלל עבורנו, רואה אור בחייה. מתפללת בשבילך להרבה סיעתא דשמיא, ושתזכי לכל הישועות בקרוב!
וואו, קיוויתי שיגיע "הפי אנד" שמח יותר… היית חזקה ונשארת כזו, והצלחת לקדש שם שמים בהליכותיך.
סיימתי את הסיפור בדמעות. לא יכולתי שלא להגיב, כל הכבוד לך ואני ממש מעריכה אותך!! מקנאה בזכויות שלך, אני בטוחה שהקב"ה ישלם לך כגמולך ובמזומן!! חיזקת אותי מאד מאד!!
מדהים! בדיוק התחלתי עבודה חדשה במגזר הדתי והדרישה היתה לטלפון לא כשר, בסוף "התפשרו" על טלפון כשר שמקבל הודעות וואטסאפ.
הודעתי חד משמעית שזה לא נכנס אלי הביתה, ואמרו לי שאין בעיה שאשאיר אותו במשרד. הרגשתי טוב עם עצמי ועכשיו אני לא יודעת מה לחשוב…
הדבר היחיד שיוצא ממני חוץ מדמעות שמטשטשות את המילים שאני כותבת זה:
איפה המשיח??? אמאל'ה! מה זה הדבר הקדוש הזה שמורה? מאיפה הכוח? האומץ? התעוזה? גם לאה וגם ההיא מהסיפור. לא להאמין שיש כאלו אנשים שמעמידים אותנו במקום!
בדיוק עכשיו אני באמצע להתלבט אם להגיב באיזשהו פורום (כשר לגמרי) אבל לא ממש נצרך בשבילי כרגע מבחינה מקצועית. אחרי שקראתי פתאום הבנתי מה זה הכוח של החברות כאן: לתת יד, להחזיר את האור לעיניים, להעמיד אותנו בפרופורציות. מה נכון, מה לא. מה מיותר, מה נצרך. בקיצור: להזכיר בשביל מה אנחנו כאן בכלל.
ברור שמיד סגרתי את התווית והחלטתי לא להתחיל עם פורומים, שהדיונים עליהם כבר עלו כאן יותר מפעם אחת… לא מכניסה את עצמי למקום מיותר, לא מועיל ובוודאי שלא יעלה אותי רוחנית.
ריגשתן. אתן אש יוקדת של קידוש השם, זה לא להאמין. אין מילים ללאה על ההקרבה. זה פשוט לא ניתן לתיאור בכלל. איפה המשיח? כאלו נשים, כאלו התגברויות, הוא חייב להגיע!
יוהו, יש לי דמעות בעיניים ובלב. ד' אתה רואה את בנות העם שלך??? איפה עוד יש איכות כזו??
ולך יקרה, ששיתפת וזכית אז תדעי דבר ראשון שזכית באמת לבית של תורה אמיתי! וזה ממש לא מובן מאליו, זאת ליגה אחת מעל, שבט לוי הנבחר, וגם בתוך הקהילה השמורה שלנו – אני בטוחה שלא כולן זכו לסטנדר בסלון וארון ספרים שהוא לא קישוט.
דבר נוסף ומיוחד מעל כל מיוחד, זאת העמידה האיתנה שלך מול הבוס הארצי ומול ה"בוס" האמיתי. ניצחת – אשריך!!!!!! אין לי די מילים לתאר את מה שאני חשה עכשיו, כמה אני מקנאה בך וגאה להיות חלק מנשים צדקניות, שברור מעל לכל ספק שבזכותן ניגאל!!!! חיזקי ואימצי ותרווי רוב נחת של קדושה מכל יוצ"ח.
ותגובה ללאה המיוחדת של כולנו: כל מה שכתבתי בנ"ל מופנה גם אליך בדיוק! לא יודעת אם אי מי מהשמורה היקרה הזאת יכולה לתאר ולשער את מקומך הצפון לך אצל רבש"ע… מאחלת לך שגם בעו"הז הארצי והפשוט שלנו תראי את השכר הטוב הצפון לצדיקים, ורוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח. מעריצה אתכן.
הייתי חייבת להגיב על שני הדברים שקראתי… זה ממש מדהים, שתי נשים מוותרות על מקור הפרנסה של הבית שלהן, בית של תורה, כדי לעשות נחת רוח לריבונו של עולם. לא יאומן. הגבתי פעם לאחד הסיפורים הדומים בעבר ואגיב שוב באותו אופן – ד' ישלם לכן גמולכם הטוב, הרבה הרבה יותר, ויהיה לכן סיפוק רב ותהיו במקום הכי טוב שיכול להיות עבורכן. אין לי ספק בכך!!! (לגבי שמורה שהתעקשה על מקום עבודה ללא אינטרנט, ידוע לי שלאחר זמן, הסתדרה מאוד מאוד גם בשכר וגם במקום העבודה).
אף פעם לא הגבתי… אבל הסיפור הזה נוגע ללב, יוצא דופן!!!
אם לא היה מישהו לידי הייתי בוכה מרוב התרגשות, אני חושבת שהסיפור מבטא באופן כללי את כל הבחירות שהיו לי- בהן זכיתי לומר "כן" לרבש"ע, ויחד עם זאת מעלה את כל התחושות המעורבות שוודאי רבות מזדהות איתן: הכאב הצורב, המאבק, ולבסוף השמחה והשלוה שאי אפשר להסביר אותן במילים. וכשיודעים את האמת בברור בשעת נסיון – מצליחים לעמוד בו!
הלוואי שנזכה כולנו תמיד לבהירות הזו בכל תחום!!!
חוץ מזה : אין שום דרך לתאר את העוצמות והזכויות של השמורה, אין לי ספק שהייתי משהו אחר – פשוט אבודה בלעדיה!!! וההשפעה בעז"ה לדורות…
מרגש עד דמעות, במובן הכי פשוט של המילה… אני יושבת מול המחשב עם דמעות בעיניים, אחרי הקריאה של הסיפור..
הלוואי שהתובנה הבהירה לך – תהיה ברורה לכל נשות עם ישראל, וד' יתן לך כח הלאה – תמיד לחוש את הבהירות של הבחירה! כנראה שאת אישה מיוחדת עם כוחות גדולים – שהקב"ה בחר אותך לסיטואציה הזאת!
וגם את לאה, אם יהיה לך רגע של חולשה וספק – אל תשכחי אותנו, כולנו מאחורייך. כל אחת ואחת תוכל לומר לך כמה את נצרכת וכמה שמורה חייבת אותך, את כל כולך…;) !!
וואו וואו, הסיפור מגיע לי במקום כ"כ מושלם ומדויק.
התחלתי ללמוד ux/ui , ויחד איתי לומדות נשים כ"כ חמודות וצדיקות, עם בית חרדי אמיתי- אבל עם ווצאפ. בכל פעם שאני רואה אותם יש לי פעימה כואבת, ואח"כ חולפת מחשבה – טוב, מי יודע מתי גם אני אצטרך את הכלי הזה?
אז תודה לאה – שדרכך מגיע אלינו כל הטוב הזה, אתפלל עליך שה' יוביל אותך למקום הכי מדויק ונכון, ותודה שעשית את הצעד הזה בשבילנו….
לאה המדהימה, אני מעריכה ממש את הצעד שלך לטובת השמורה ומברכת אותך שה' ישלח לך עבודה טובה עוד יותר מכל הבחינות בקרוב ממש! את ממש מזכה את הרבים! תדעי שהבחירה שלך היא כח להרבה נשים ובנות!!!
הסיפור המיוחד עכשיו כל כך נגע בי.. מעריכה אותך, אישה יקרה שבחרת בחיים יהודיים אמיתיים! בחרת בחיים של נצח ולא נגררת, בלי אפילו לנסות לחפש היתרים.. שה' ישלח גם לך עבודה מצוינת (מכל הבחינות) בקרוב ממש!!! תמשיכו לחזק, זה חשוב כל כך!
מדהים באמת! גם השורות המקדימות של לאה – באמת תהיתי איך את מצליחה לעבוד בחוץ וגם בשמורה, זה הרואי מבחינתי..
אבל אני חייבת להבין משהו טכני – לפי חוק זו נקראת עילה לפיטורין? האם מעסיק יכול לבוא בדרישה כזו לעובד ואם לא אז פיטורין? אני באמת לא רוצה לקרר את עוצמת הסיפור, רק כדי לעורר נקודה שאולי עוד נשים נתקלות בסיטואציות דומות. עצם הנחישות לא להיכנע לדרישות העבודה שסותרות את אורח חיינו מעוררת התפעלות ומחזקת מאד. אבל יכול להיות שזו אינה עילה לפיטורין ואפשר לצאת מזה לפי חוק.
אולי כדאי שהשמורה תפרסם את הזכויות שלנו כעובדות. תודה!
לאה היקרה, וואו. זו קריעה שאת בטח נקרעת איתה כבר תקופה ארוכה. מדהים שהצלחת להרים את הארגון הזה למימדים שלו, למרות שאת עובדת כמו כל אחת מאתנו ואולי אפילו יותר!!!
מברכת אותך שהשינוי שאת עושה יביא לך ולביתך שפע, ברכה, סיעתא דשמיא והמון סיפוק!!
הסיפור עם הוואטסאפ הוא חזק כל כך!! זה נסיון כל כך גדול!! תודה רבה על השיתוף, חיזקת אותי מאד.
גיבורות כח!!! איזה עוצמה! כל כך מרגש לראות את הויתור הזה, ויתור אמיתי על עתיד כלכלי, על נוחות, על פרנסה, על מעמד, על…..
כ"כ אקטואלי עכשיו עם יום פטירת רחל אמנו – ויתור של אישה. ובאמת בטוחני שרק תרוויחו מזה, כמו שהרב שטיינמן תמיד היה אומר:"נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי מוותר מפסיד". נראה שזה גם מתאים לכאן, לא…?
וואו, איזו חזקה!!! כמה מחמם את הלב ונותן כח לראות ולדעת שיש נשים כאלה בדור שלנו!! (לאה, ההחלטה שלך מרגשת לא פחות….)
עברתי מקריאה לקריאה והלב שלי נפעם ומודה לקב"ה שאני חלק מהדבר הזה, אתן לא יודעות עד כמה אתן נותנות כח (גם לעובדות בתחום ההוראה כמוני). אשרייך שזכית, אשה גיבורה. ה' לא עוזב, ובטוחני שמפה תראי רק ישועות, אמן!
אני בד"כ לא מגיבה -מחוסר זמן או מחוסר אחר.
אבל כעת אי אפשר שלא להגיב עם הדמעות שזולגות מול – גיבורת רוח!!! את גדולה יחד עם בעלך!!! והנחת רוח של הקב"ה מכם- היא ודאי לאין ערוך. החיזוק שאני קיבלתי מהסיפור שלך והמילים המקדימות של לאה הוא ענק!!! בעזרת ד'! אשתדל!!
אני עובדת במסגרת חינוכית -שמורה מאוד!!! ואצלי אין את הניסיון של וואטסאפ ואביזריו, אבל יש את הניסיון של להכניס מחשב או מייל הביתה בשביל העבודה והנוחות שלי, ואחרי סיפור כזה- הלב והמח מבינים טוב את המסר ואת האידיאל הקריטי של "שמורה", בכל מצב ולכל אחד!! אין כמוכן!!
שתזכינה לראות בקלות ובמהירות שעשיתן את הנכון והרצוי לפניו!
דבר ראשון רגשת אותנו ממש! כל הכבוד! נדע להעריך עוד יותר את ההשקעה המדהימה בשמורה, באמת שמורה נותנת המון כח!
והסיפור של השבוע מדהים ומחזק, אין לי מילים! איזה כח זה, ואיזו יכולת מדהימה לוותר על עבודה טובה ומתגמלת מסיבות רוחניות. התרגשתי ממש וכל הכבוד.
אני לא יודעת מאיזה משני הסיפורים ששלחתן השבוע אני מתרגשת יותר!!!!
לאה – שמוכנה למסור נפשה כל כך עבור השמורה. וכל זכויות הסיפורים שסופרו, וכל אלו שלא, שלה הם!!!! וכעת אנו יודעים באיזו מסירות נפש היא נותנת לנו את החיים הרוחניים שלנו ושל כל הדורות הבאים אחרינו!
והעובדת המסורה הזו שלא מוכנה להכניס סמארטפון הביתה – אני מחזקת את ידיה ומעריצה!!! לפעמים זה נראה כזה פשוט, רק את הוואטסאפ לעבודה. אבל אף פעם אנחנו לא יודעים לאן זה יקח אותנו!!!
מאחלת לשתיכן פרנסה ברווח, בקלות ונקיה! מעריצה
חשוב מאד לא להחליש נשים עם הסיפור הזה.
אישית – הייתי חייבת לאחת העבודות שלי וואצאפ, בגלל ששמעתי המון סיפורים כמו שפרסמתם הייתי בטוחה שאני חייבת לעזוב וזהו, אבל זה לא כל כך פשוט.
שאלנו רב גדול ומוכר, שמכיר כאלו דברים, והוא הורה לנו להמשיך לעבוד שם וכן, להכניס וואצאפ (במכשיר מסונן, כמובן). אחרי שעברתי עבודה, מסיבות אחרות – הוצאנו את הוואצאפ חזרה מהבית.
אז רק תשימו לב שזה לא יהיה דיכוטומי, ושכל אחת תמשיך להתייעץ עם רבניה ולא להחליט לבד החלטות שעלולות לגרום לאברכים לצאת לעבוד או לא להצליח ללמוד בשלווה. ומי שלא רוצה להכניס מכשיר לא כשר הביתה אפשר לעשות גם וואטסאפ על מחשב. בהצלחה ותודה
זה מפחיד קצת, יכול לשכנע טיפוסים קיצוניים לעזוב עבודה שהיא לא מספיק.
להפסיד פרנסה זה לא משהו פשוט… צריך הרבה התייעצות ומחשבה… אני רק חושבת על עצמי שיש לנו וייז בבית. אמנם סמארטפון, אבל זה נמצא בבית בלי בעיה. כי באמת של הכי אמת אין בו כלום וכלום, רק וייז.
אז צריך לחשוב אולי במקרה הזה היתה יכולה להכניס ווצאפ עם קשר, רק רק לעבודה, ולא להתחבר לשום קבוצה אחרת. אם היא כל כך חזקה בענין היא תצליח לעמוד בזה- יש מקום לשאול?
וואו וואו וואו. סיפור מדהים. בחירה מיוחדת
(אגב, לי מותקן ווצאפ על המחשב, עם נטפרי הכי חזק, לא יכולה אפילו לפתוח התכתבויות חדשות/קבוצות, והוא נטו לעניינים בעבודה. גם אני נמשכת למדיה- אבל בצורה הזו ב"ה אין לי גלישה לשום מקום. כמובן ששמתי לי את הגדרים שלי, וגדרי תקשורת בקבוצות עם גברים. עובד מעולה)
אהבתי כל כך את הסוף עם הדפדוף בתהילים!! מיוחד במינו וחיזקת אותי ממש!! בית של מסירות נפש, שתזכי להמון נחת מכל יושבי הבית ומעצמך 🙂 בהרבה הערכה.
שלום, הסיפורים שלכם ממש מחזקים – אפילו שזה נשמע כבר כ"כ נדוש – זו האמת!!!! אתם פשוט מצילים את עם ישראל, אני חושבת שאתם שרה שנירר של הדור הזה…
רציתי רק לציין סעיף קטן – שאולי יעזור לנשים נוספות – כמובן אחרי שאלת רב… יש כיום אפשרות – בטכנולוגיה המתקדמת לפתוח ווצאפ על קו הטלפון הכשר – רק על המחשב. יש מספר סוגים של תוכנות שיכולים להפעיל ווצאפ שיושב על המספר טלפון הכשר והוא נפתח רק על המחשב.
כלומר יש אפשרות של התכתבות ושליחת מסמכים וכו' כמו ווצאפ – רק בשעות שאנחנו שולטים בזה, רק כשהמחשב פתוח. ולא לרוץ כל רגע לטלפון ששולח ציוץ.
למי שצריכה וקיבלה היתר זה יכול לעזור – אם זה רק בשעות העבודה. עלו והצליחו!
אחרי הערכה המטורפת שחשה אני אל לאה ואל גיבורת הסיפור, כן חשוב לי להוסיף 2 דברים:
א. זה באמת עניין לשאלת רב. יש היום טאבלטים כשרים של הדרן שמכילים רק ווצאפ, וברור שלא לכתחילה ונטו לצורך עבודה, אבל בשאלות של לעזוב עבודה, זה תלוי באופי והרבה גורמים מסביב – ויש מצבים שיאשרו את זה
ב. יש גם אפשרות להחזיק טאבלט כזה רק בעבודה, לשמור אותו במגירה ולא להכניס אותו לבית לשום צורך.
חלילה וחס לא מעוניינת לקרר, וגיבורת הסיפור המדהימה שהבינה שזה יוריד להם את היראת שמיים ועזבה עבודה, מעוררת הערצה. אבל כן היה לי חשוב להוסיף את זה, שלא ישמע מכך שאין מצב להחזיק ווצאפ לצורך עבודה, וכל אחת תשאל את הרב שלה בנסיבותיה…..
יש פתרונות גם לזה. הבוס לא יכול לדרוש שתהיי זמינה 24/7, אבל כן שתהיה לך גישה. אם תרצי, תפני לנטפרי והם יעזרו לך למצוא פתרון מותאם ללא צורך בהחזקת מכשיר, וללא אפשרות של קבוצות שלא לצורך עבודה, ללא סטטוסים ושאר מרעין בישין.
אני עצמאית ומשתמשת בכזה פתרון (צריכה לבקש אישור על כל קבוצה בנפרד, ואחרי שנטפרי קוראים את תוכן הקבוצה, הם מחליטים אם לאשר או לא. ולא פותחים שום קבוצה שלא לצורך עבודה, גם אם מדובר בקבוצה שהקימו לצורך תורנות אצל סבתי בביה"ח.
בכל מקרה, צרם לי מעט שקיבלת החלטה כזו בלי לשאול רב או לבדוק פתרונות.
לא יודעת מה לומר, ממש דילמה. היא שאלה רב??? לא חושבת שאפשרי להחליט כזה דבר לבד.
אולי היתה מציבה תנאי שאת המכשיר היא תוציא כשהילדים ישנים, ואז תגיב בקיצור..
לא יודעת- דילמה.
מקווה שהיה פה דעת תורה, ושיהיה ברור שאני לא בעד שום מדיה ושום ווצאפ! ושה' יעזרנו שתמיד נהיה שמורים בעז"ה.
מדהים ועוצמתי, אבל היה חסר לי כאן שלא שאלו רב, אולי למצוא אופציה להשאיר את המכשיר בעבודה ושהוא יהיה עם סינון מחמיר וכו, או שאת עובדת רק מהבית? את כנראה באמת ברמה גבוהה שזה לא היה בשבילך שאלה. אשרייך.
גם ממני בקשו עכשיו להחזיק מכשיר ווסטאפ, מכשיר שהם יביאו לי וישאר במשרד. אני מתכוונת לחסום אותו שיהיה בו רק וואטסאפ. יש בזה בעיה? זה כמו מייל, אבל יותר זמין.
ריגשת מאד!! כבת להורים שהכניסו סמארטפונים בשנים האחרונות ל"ענייני עבודה", אני רק יכולה להגיד לך ממקום מדמם, נתת לעצמך ולמשפחה שלך את המתנה הכי גדולה בעולם!! חיזקת מאד! תהי משכורתך שלימה מעם ה'.
***
אני מתרגשת מכל הסיפורים, אבל לא זכור לי שעלו לי דמעות בעיניים- הפעם כן. על לאה, על הבן שרואה את אמא עם התהילים, עלי שעברתי למקום עבודה יותר כשר אבל השכר פחות בכאלפיים ש"ח. ועל השמורה הגדולה שמזכירה לנו לבחור נכון! ועל האושר שלנו! תודה!
***
אין מילים, כ"כ ריגשת וחיזקת. רק מדמיינת כמה שפע של טוב ורחמים ירדו לעולם בזכותך! ולשמורה – בבקשה תמשיכו עם סיפורים כאלה, מתוך השטח והנסיונות הלא קלים הללו (טכנולוגיה, חברה שונה…) זה קרש הצלה. תודה רבה!!
***
לקח לי זמן למצוא את המילים להגיב. לא מצאתי מילים להביא את ההערכה שלי אליכם. אתן גיבורי כח ממש כמו החקלאים ששובתים ומאמינים שה' יפרנס אותם מעל לדרך הטבע. אתן תראו ניסים גלויים וה' ישלח לכן ברכה מעל לטבע (ואל תשכחו לשתף אותנו גם בזה:-) )
***
וואוו וואוו וואוו את אחת הגיבורות!!!!!!!! הסיפור כ"כ מחייב, מזכיר פרופורציות נשכחות והרגשים דקיקים שכבר קהו… אני כ"כ מעריכה ומודה על השיתוף. חיזק אותי מאוד!!! מאוד! וגם כמובן ריגש. תודה! מאחלת עבודה מהר יותר טובה!! וכשרה למהדרין!
***
אשרייך גיבורה! גם גיבורת הסיפור וגם לאה! אני ממש לא מבינה איך אפשר לעשות כזה דבר ומעריכה אותך כל כך! איך את יכולה להתמסר ככה לשמורה בהתנדבות? איפה את מצליחה להכניס את זה? וכמה כח נשאר לך אחרי כל כך הרבה עבודה? שד' יברך אותך בכל הברכות!
***
וואו איזה סיפור מדהים! ממש דמעות בעיניים! יכלו להיות אלף תירוצים ו"פתרונות" איך כן להכניס את המכשיר, ועמדת בזה… כל הכבוד לך!! שד' ישלם שכרך הטוב, וכמו שכתבת, השכר כבר כאן: "כמה טוב שזכיתי שהבן שלי רואה אמא מדפדפת בספר תהילים, ולא בסמארטפון…"
***
מדהימה ומרגשת, אשרייך!!!! העולם דוהר לכיוון טכנולוגיה בכל חלקי החיים, ואני קצת דואגת לדעת מה יהיה השלב הבא של הטכנולוגיה ומה יהיו הניסיונות הבאים של ילדינו… הלוואי ונזכה תמיד לבחור בדרך הנכונה, ולטעת בילדינו את הכוח לנסיונות הטכנולוגיה שרק הולכים וגואים.
***
יו! איזה עוצמות יש בסיפור הזה, מרגש עד דמעות, גבורה יהודית ממש! גם התגובה של הבוס זועקת לשמים, הם הרי יודעים את האמת…. חזקי ואמצי, אני מברכת אותך שתמצאי מהר מהר את העבודה המתאימה לך בדיוק.
***
אחד הסיפורים המרגשים ביותר.. תודה רבה לכם! שבעז"ה בעלת המעשה וגם את לאה היקרה – תמצאו בקרוב ממש עבודה חדשה וטובה יותר. מתי המעסיקים יבינו שנשים ללא סמארטפון הן יעילות פי כמה בעבודה.. אני רואה את זה בעבודה שלי כל יום.. ישר כח גדול!!
***
מרגש במיוחד! פשוט חתכת חד וחלק והקשבת לקול האמיתי של החיים, בלי להסתבך אם זה מותר או אסור ולצורך פרנסה ושלל התירוצים. החיים שלך שווים יותר, מברכת אותך שתמצאי במהרה פרנסה מכובדת וכשרה ותזכי לממש את המטרות האמיתיות של החיים שלך!
***
אני רוצה להגיד לך שהסיפור שלך העלה לי דמעות בעיניים ואני מעריכה מעל ומעבר! ממש לא פשוט, במיוחד כשזה לא שחור ולבן ולא בקשו ממך להחזיק אייפון פרוץ…. כמו שאמר הקב"ה -"אין שומע לי ומפסיד", מאחלת לך לחוש אותו בקרוב ובקלות!!!
***
תגידו חברות, אתן שמות לב מה קורה פה? באיזה נסיונות הדור שלנו עומד? איזו גבורה יהודית יש כאן? נשים שמוסרות נפש, פשוטו כמשמעו! כמה נחת לריבונו של עולם! אשרינו שזכינו להיות חלק מכזה ציבור של מקדשי שם שמים! אין מילים! כל ההערכה בעולם לשמורה הגיבורה..
***
את פשוט גדולה מהחיים. מעריצה ומעריכה מאד, מאחלת לך למצוא צינור פרנסה חילופי כפי שהגדרת לאה, ואל תתחרטי לשניה על הצעד כי בדיוק מה שאמרת, זה משפיע על כל האוירה בבית. מאחלת את כל הטוב שבעולם
***
דמעות בעיניים, כוחם של מעשים שבטוח יתנו את תוצאותיהם לכל דורות העתיד!! מה לא עושים בשביל חינוך הילדים? הרי בשביל זה יצאנו לעבוד…… מברכת שד' ישלח ברכה, ותמצאי בקלות ובמהרה עבודה ברווח ובהיתר.
***
פשוט מרגש, חזקה וגדולה מהחיים! חיזקת אותנו. לא להרבה יש את הכוח הזה לומר "לא" ולוותר על פרנסה. מכירה הרבה שמתמודדות עם הסיטואציה הזו, אני פשוט חושבת שנתת כוח וכל סיפור כזה נותן עוד כוח… יישר כוח גדול!
***
הלוואי שהייתי כותבת ישר למייל שלך, אין עליך בעולם!! אין לי מילים להגדיר את ההערכה העצומה שלי אליך, שבחרת בטוב ובנכון!!! רגשת אותי ושוב ריגשת אותי, במה את עובדת? אולי אנסה לעזור לך לחפש עבודה?!?!?! מעריכה!!!
***
מרגש. מסירות נפש כפשוטו בשנת תשפ"ב…. סיפור שחייב לעבור הלאה למען ידעו בנותינו וחברותיהן מהי עמידה על עקרונות אמת! אשריך שזכית לעמוד בנסיון, בע"ה אקרא מס' פרקי תהילים למציאת עבודה כלבבך, בקרוב ממש!
***
ואווו מדהים! עוד פעם מדהים! דווקא בגלל שזה כ"כ שטח אפור וכ"כ הרבה אנשים "חרדים" מרשים לעצמם, ואילו את ידעת לשמור על עצמך מהפירצה שנראית כ"כ קטנה, אבל פירצה. מדהים, מעריכה המון!!!!!!!
***
אני כולי עם צמרמורת. מאיפה הכוחות האלו לבחור בצד הנכון כשיש התלבטות שנראית לכאורה "קלה"? הרי יש באמת כאלו שיתירו כן להשתמש בזה לצורכי פרנסה… אני ממש מעריצה ומקנאה ביכולת הזו לעמוד על שלך, ובדרך היפה שאמרת. כל הכבוד!!
***
וואו! ענקית מהחיים!!!!!! זה מזכיר בדיוק את הסיפורים של פעם- שהיו מפטרים יהודים כי לא רצו לעבוד בשבת. תהיי חזקה! כל מה שאדם עושה, לעצמו הוא עושה! מבטיחה לך שתראי רק ברכה!!! חזקי ואמצי! אותי בהחלט חיזקת!
***
וואו, ממש מרגש לראות עד כמה בדור שלנו יש בנות חזקות! אני כל פעם מתחזקת מחדש, ומודה להשם שנתן לי את ההזדמנות להיות בקבוצה כל כך שמורה.
***
מרגש, אין לי מילים, כמה כח ורצון טוב יש לאישה יהודיה לעמוד על העקרונות שלה, תמשיכו לחזק! יישר כוחכם, מעריכה מאד
***
מעריכה מאוד את הבהירות וההחלטה, נסיון לא קל. המון כח ותפילות מתוקות- קרוב ה' לכל קוראיו… בהצלחה במציאת עבודה שמתאימה לאישה מיוחדת כמוך!
***
לבכווווות, אדירה! אין מילים, שה' ייתן לך שפע נחת מהילדים!! ופרנסה בשפע. אין לי ספק
***
דמעות, "בכל מאודך" כפשוטו. שתזכי בקרוב למצוא פרנסה בנחת ולא בצער, בכבוד ולא בבזיון, בהיתר ולא באיסור! תודה על השיתוף והחיזוק!
***
מגיבה במילים קצרות שרק מעט מבטאות -הערכה והערצה לאחות שלנו הכשרה והיקרה, דמעתי מהתרגשות, מיששתי את ההתעלות. תודה על הזכות להיות שותפה איתך.
***
אף פעם לא הגבתי… אבל אני לא יודעת למה הפעם הסיפור ממש תפס אותי, מעריכה מאוד! ותודה על הכל….
***
מדהים! מחזק מאוד!! ואני מאחלת שבזכויות אלו תראי נחת גדולה מילדייך, וגם להם תהיה בהירות כמו שהיתה לך! הסיפורים כאן הם ממש מקור לאנרגיה רוחנית אדירה!!
***
בתור אחת שעברה ניסיון ממש דומה- עלו לי דמעות בעיניים, במיוחד מהמשפט האחרון, כשהילד המתוק שלך ראה אותך עם ספר תהילים ולא עם סמארטפון …
***
וואו. מדהימה. שה' יתן לך כח. בטוחה שלא תפסידי מהצעד הזה, בטח לא רוחנית, אבל גם לא גשמית. גם אם לא תמיד רואים את זה מיד בטווח הקצר. תודה שאת מחזקת כך את כולן!!!
***
שלום רב, מעולם לא הגבתי לסיפור אבל על גבורה שכזו אי אפשר שלא… המעשה הזה יכול לעמוד בשורה אחת עם מעשים של אמהות שזכו בזכות מעשיהן לילדים גדולי הדור. הלוואי שנזכה לעמוד תמיד בניסיון!
***
וואו, ממש התרגשתי… אשריכן שזכיתן לעמוד בניסיון, ולרומם את ה"שמורה"! ד' יתן לכן כוחות וס"ד במציאת עבודה!!! זכות הרבים (ות) תעמוד לכן…
***
את ממש נותנת כוח! הלוואי והיה לי כוח ככה להתמודד עם התמודדויות כאלה! אשריך! זכית!!!! מעריצה אותך!
***
וואו מדהים!!!! מחזק ועוצמתי!!!! עם כל העומס בעבודה, היה שווה לקרוא ולבכות….! יישר כח ענק למתמודדת ולכן!
***
תודה רבה על השיתופים המרגשים והמחזקים! לשמוע על כזו עמידה בניסיון נותן לי (ואני בטוחה שלכולן) עוד כוחות, למרות הבהירות בחומרת העניין, ולמרות שכל אחת לא רוצה להגיע למכשיר ההרסני הזה!!
***
מרגש מרגש מרגששששש, אני כן הכנסתי ווצאפ לצורך עבודה, משתדלת שלא יכנס הביתה אלא ישאר במשרד. נתת לי כח להתמיד בקבלה הזאת, מודה לך!
***
אשרייך! אנחנו כל כך זקוקות לסיפורים האלו, כי אין אחת שלא נתקלת בפעמים האלו שהיא נדרשת לעמוד ולומר – זה לא מתאים לי! הלוואי שיהיה לי כח לעמוד בנחישות על עקרונותיי!
***
פשוט להתרגש ולבכות, ולקחת את זה למקום שאני יכולה להתחזק בו. תודה על עוצמות ושאר הרוח שהשרית עלי!
***
מרגש עד דמעות!! אומץ וגבורה יהודית. בטוחה שאת פירות המעשה שלך תראו גם בעולם הזה (כמו שכתבת עם התהילים את כבר מתחילה לראות..) ובוודאי גם בעולם הבא! אשרייך! חיזקת מאד!!
***
אשריך! דמעות בעיניי כשקראתי את הסיפור, הרבה כח! ולואי שהילדים שלי יזכו לראות אותי עם ספר תהילים, כמו שאני זכיתי וזוכה לראות את אמא שלי בכל מצב…
***
וואו אני ממש מתרגשת ממך! אישה גבורה כמוך שיש לך בהירות מה חשוב יותר בחיים!! שה' יעזור לך שתמצאי עבודה הרבה יותר טובה מזו, בסביבה טהורה ועם שכר יותר גבוה!! עלי והצליחי!
***
מצמרר לחשוב אלו נשים גיבורות יש בדורנו, שיודעות בדור כ"כ מבולבל בו אין "שחור ולבן" אלא הרבה גווני אפור, להבחין בין הבלים לנצח, ולבחור בנצח—- אשריך! שנזכה כולנו לבהירות שכזו!
***
מיוחדת!!! נתת לי כח להמשיך בכל הכוח להילח,ם וכמו שכתבת לאמר "לא" לעולם ו"כן" אחד גדול לריבון העולם!!!! קראתי את זה בדיוק ברגע של קושי,ונתת לי כוח והמון!!!!!
***
סיפור מדהים, לא רבות יש היום עם כזאת בהירות, פשוט מחזק! ה' יעזור לאותה אחת שתמצא מהר עבודה שמתאימה לבית של תורה מכל הבחינות!!
***
זה מדהים ואת מדהימה!! נתת לי הרגשה מחייבת שבטוח תעזור לי בצומת הבאה. שתזכי לשפע משמים!
***
וואו! את מרגשת!! מאחלת לך שתמצאי מהר עבודה טובה אפילו יותר ממה שהיתה. ולכולנו – שה' ייתן לנו כח לדייק בהחלטות שלנו ולדעת "בבהירות" מה ה' שואל מעמנו, בדיוק כמוך. חזקו ואמצו!
***
אין כאלו דברים בעולם הציני של היום!!!! אין שיעור לגן עדן שיפתח בפניך!!!! תודה על החיזוק!!
***
גם אני מקנאה בך על הכוחות. חיזקת אותי מאד!!!! הלוואי עלינו. אם רק כולנו נהיה חזקות יהיה קל יותר לעמוד מול הדרישות. הרבה סיעתא דשמיא ונחת בכל התחומים.
***
חיזקת אותי מאוד!!! שד' יברך אותך ותזכו לכל הברכות, שפע פרנסה טובה ברווח ובקלות, בדרך כשרה וטובה!
***
קראתי ובכיתי, בכיתי וקראתי, אשרייך!!! כמה כוחות יש לך!! וכמה כח נתת לי בניסיונות שלי לעשות את הדבר הנכון ולענות כן לריבונו של עולם! תזכי למצוות!
***
ריגשת… אני באופן אישי הרגשתי באותו רגע רצון חזק כ"כ לבית עם אהבת תורה אמיתית שכזו, מעריכה אותך מאוד!
***
אשרייך!!! כולנו איתך! ממש הקרבת קרבן של דורנו! כך הוא המתכון לחיים של תורה וחיים מאושרים בכלל!! חיזקת אותי מאוד!
***
אין לך מושג כמה צמרמורת עברה בי למקרא הסיפור. בטוחני ששכרך הטוב יגיע מבורא עולם בנחת יהודית כשאיפת ליבך!!! ועוד בונוס ענק לכל החברות שילמדו ממך ויקבלו חיזוק ואומץ לנהוג כמוך!!! אשרייך!!!!
***
לאה יקרה, אני לא יודעת לאיזה מהסיפורים להגיב ראשון, מפעים- אין לי מילה נוספת. מסירות נפש של ממש. אשריכן, זה לא רק לראות בית של תורה ולראות לימוד תורה, זה לחיות ולחוות אותה. אשריכן, יהי רצון שבאמת יעמוד לכן לזכות ותזכינה לבתים אמיתיים של תורה עד 120, וגם אצל יצ"ח. מעריכה את זה!
***
וואו!!!!! סיפור מחזק מאוד מאוד מאוד! תודה רבה! ולך לאה – אין לי מילים, שהשם ישלח לך משהו הרבה יותר טוב מכל הבחינות, רוחנית, גשמית, משכורת יותר גבוהה, זמן יותר פנוי לילדים וכל הברכות למישהי שמחזקת את כל עם ישראל ושומרת על הקדושה שלו!! בהצלחה ותתפללי גם עלינו!:)
***
מרגש בלי גבול, איזו אישה גדולה את לאה!! ואילו נשים גיבורות, במלוא מובן המילה, יש בדור שלנו!! בלי לעבוד במשרד ובלי לעמוד מול בוס בכזו גאוה יהודית ויראת שמיים, זה נראה לי מדהים מדהים וגדול!! אשריה ואשרי ילדיה ובעלה!!! סיפור גבורה של דור 2020!!!!
***
מרגש כ"כ, גם לי יש דמעות! את גיבורה אמיתית, איזה נחת לה', בנות כמוך!!! ולאה, המדהימה והמיוחדת, למה לא משכורת ע"ח השמורה??? לא מוצאת סיבה אחת לדבר, תהיתי על זה לא פעם, ואולי גם אפשר לשלם לך רטרו..
***
אשריך!!! קידוש ד'!!!! שתזכי לרוות נחת יהודית אמיתית מצאצאיך!!! וגם לך לאה, זכויות השמורה יעמדו לך, ושיהיה לך מקור פרנסה ושפע של נחת יהודית!!
***
צדיקה!! אין מילים! אני קוראת את שני הסיפורים ועיני מלאות דמעות!! כל הכבוד לכן!! אין לי מילים להגיב, פשוט עוצמתיות!!!
***
בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל, ובזכותן עתידין להיגאל… וכן, גם המסך שלי מטושטש משני הסיפורים…
***
מדהים. תודה. כל הכבוד לך על ההחלטה.ולאה – המון המון הצלחה. וס"ד. חייבות אותך שמחה וחזקה.
***
באמת לבכות, איזה נשים גיבורות יש בדור שלנו. ולך לאה היקרה, כל ההערכה שבעולם, ובעז"ה שיגיע משהו חדש ומעולה, הכי מהר שאפשר!
***
אתן פשוט מדהימות!!! לאה והאישה הצדקת!!!! נחת לקב"ה שאלו הבנות שלו, גאה להיות אחותכן! הרבה הרבה כח וס"ד להתמודד!
וואו, מרגש ומחזק!!!! הזוי איזה נשים ענקיות יש בדור שלנו, יש מישהו שמעיז לאמר שאנחנו דור חלש?
***
וואו איזה כוחות נפש!!! אשרייך!!! אני ממש דומעת פה מהתרגשות שיש כאלו נשים צדיקות בדורנו!!
***
הבאת אותי עם ספורך עד לדמעות ממש! מעריצה אותך!! חזקת אותי המון… שיהיה לך לזכות!
***
איזה סיפור מרגש!!!, חזקתני אשריך!!!!! כל הכבוד!!! עמדתם בניסיון לא פשוט בכלל
***
וואו יש לי ממש דמעות של התרגשות בעיניים! איזו זכות שיש לך! חיזקת אותי מאוד מאוד!!!
***
איזה מרגש אשריך! תודה זה כ"כ מחזק, זה מיוחד וצודק ועשית את הדבר הכי הכי נכון!!
***
וואו, כל הכבוד, ממש מקנאה בך. הלוואי שיהיה לי את הכוח לעמוד בכזה ניסיון!
***
אשריך!!!! פקחת לי את העינים! המון הצלחה, ותזכי לבנים ובנות עובדי ה' באמת!
***
מרגשת!!!! מחזקות אותך רחוק! בזכותך ובזכות גיבורות שכמוך, תבוא הגאולה!
***
וואווווו מרגש ומחזק, הלוואי שאהיה חזקה כמוך!!
***
גדולה מהחיים!!! מרגש ועוצמתי עד דמעות, פשוט…
***
עוצמה של אישה!!! בזכותך ובזכות נשים כמותך תבוא הגאולה לעם ישראל!!!!!
***
מעריצה! מברכת שתמצאי בקלות עבודה חדשה טובה יותר ובלי הנסיון הזה!
***
את גיבורת חיל, מחזקת את ידיך. לא קל אבל שווה את זה לנצח נצחים.
***
אלופת העולם!!!! עוד נשמע על הבן תורה שלך!!! איזה מסירות נפש!!! —
***
איזה עוצמה!!!!!!!!!!! כל הכבוד!!! ה' יעזור לך ותמצאי עבודה כשרה מהר!!
***
אשריך!!! ריגשת עד דמעות!!! ונתת מלא מלא כוח.
***
וואו וואו וואו גרמתן לי לדמוע…… אילו נשים צדקניות יש בעם ישראל!
***
וואו ממש הרגשתי מהסיפור אני כותבת עם דמעות בעיניים, אשריך!!
***
גדולה מהחיים! נותן כוחות לאחרות להמשיך ולהישאר חזקות בעמדתן.
***
סיפור מרגש!! גרם לי לדמעות… את פשוט חזקה! אין מילים!!
***
איזו גיבורה!!!! אני לא מאמינה, איך היו לך כוחות נפש.
***
מרגש ומחזק אותנו מאוד בדרך שלנו!! כל מילה נוספת מיותרת.
***
סיפור מרגש. אמיתי. אפשר לקנא בכותבת הסיפור!
***
גיבורה גיבורה גיבורה!! אין לי מילים לתאר כמה התפעלתי ממך. אשריך!!! ה' ישלם לך…
***
מרגש עד דמעות שעדיין יש כאלה שלא נכנעות!!! בזכות נשים צדקניות עתידין להיגאל…
***
וואו מדהימה! מרגשת! גיבורת כח, ומלשמוע לד' לא מפסידים.
***
תודי לה' שגם לך וגם לבעלך הבחירה הזו היתה ברורה, זה לא ברור מאליו… אשרייך!
***
גדולה אמיתית, איזו עוצמה! כל הכבוד!!!!!!! הרבה הצלחה וס"ד הלאה
***
מדהים!! הרבה כח וסיעתא דשמיא ושתמיד תזכי לחוש כזו בהירות וקירבת אלוקים!!
***
הצלחת להעלות לי דמעות בעיניים! ד' ישלם שכרך בכפל כפליים, התרגשתי מאד!
***
אף פעם לא הגבתי לסיפור, אבל הוא פשוט מעורר דמעות, אשריך!!
***
כל הכבוד!!! אני מאד מעריכה! סיפור שנותן המון המון כח!!!
***
ישר כח על החיזוק העצום, התרגשתי עד דמעות!
***
על זה נאמר: גיבורת כוח עושה דברו. באמת!
***
קראתי בדמעות. מעריצה אותך!
***
כל הכבוד לך! חיזקת מאוד. ושלא נתנסה…
***
ריגשת אותי. את ממש עוצמתית וחזקה. תודה.
***
אשריך!!! ה' יתן לך המווווווווווון כוחות
***
מדהים ומרגש!!!!
***
מרגש!!! אשריך ואשרי חלקך!!!!!!!!
***
מרגש ומדמיע. אשריך
***
אלופה!! אשרייך!! ריגשת…
***
מרגש מאד! איזה אומץ…!
***
מיוחד!
