לתגובות הקוראות
האבנים הירושלמיות החלקות שמרצפות את רחובותיה של שכונת ימין משה קידמו את פנינו בשלווה אופיינית ביום שישי אחד.
יצאתי ליום צילומים עם מישהי שכבר הרבה זמן תכננתי להקדיש לה יום כזה, והיום התאים לי בדיוק. הגעתי במיוחד מחוץ לעיר והתחלנו לתקתק פוזות ותמונות. מזג האוויר שיתף פעולה והיתה לנו פשוט חוויה נפלאה! כאחת שלומדת צילום זו הזדמנות נהדרת בשבילי לצבור נסיון.
בדרך חזור דפדפתי במצלמה – פוסטרים אחד אחד!
הגעתי הביתה משהו כמו שעה וחצי לפני שבת, וממש בער לי לשלוח למצולמת מדגם מהתמונות, גם בשביל לשתף, שתהנה, וגם בשביל לקצור מחמאות, תמיד זה כיף.
אמנם חצי שעה לפני שבת זה לא העיתוי הכי מתאים לפתוח מחשב ולחבר את המצלמה ולפתוח תיקייה ולהעתיק ולהתחבר למייל ולשלוח, התלבטתי אם זה ראוי, אבל לא הייתי מסוגלת לעמוד בפיתוי…
אז הדלקתי מחשב וחיברתי מצלמה והמחשב התחיל להעתיק. הוא מעתיק ומעתיק ומעתיק במשך זמן שקצת מתחיל להחשיד. מה קורה עם התמונות? הכרטיס נתקע לכמה דקות, שבסופן התברר שהוא נמחק לחלוטין!!!
אין תמונות!
אין.
אני לא יכולה לתאר את ההרגשה האיומה של עוגמת הנפש הענקית שלי, ואי הנעימות האדירה מההיא, ואיזה תסכול וכזאת אכזבה!!!!
הרגע האחרון כבר נמצא כאן ועכשיו, לא מותיר מקום לשום נסיון שחזור ופניית הצלה לטכנאי מחשבים או חברה שמתמצאת.
איכשהו הכנסתי שבת מתוך הרגשה נוראית. החלטתי לא לדבר על זה מילה כל השבת, אבל כל הזמן המחשבות שלי היו בתמונות שאינן.
האמת שהמחשבות לא עסקו רק בצער ובהפסד, חשבתי גם מה ה' מרמז לי בתקרית המתסכלת הזאת. נזכרתי בסיפור האחרון ששלחתם על ההיא שעבדה הרבה שעות ביום שישי, והחלטתי להתחזק מאד בנושא קבלת השבת.
עד היום קיבלתי שבת איכשהו, כשכולם קיבלו. אמא שלי הדליקה נרות, מוקדם יש לציין, וזהו. קיבלנו שבת. מבחינתי זה היה די אקראי, לא הרגשתי שא-נ-י מקבלת שבת.
אז עכשיו גמלה בליבי ההחלטה לייקר את השבת הקדושה, לא להיכנס אליה עם השעון שדוחף את הזמן. וזהו, כאן שבת. אלא ממש להתכונן, לרצות לקבל, ולהקפיד מאד לא להתעסק בעיסוקים של חול באזור הזמן שהיא מתחילה להתקרב. וגם אם אצא לצילומים ביום שישי – בתמונות אני לא מסתכלת!
במוצאי שבת, בלב מפרפר ובשפתיים לוחשות תפילה, ניסיתי לברר על אפשרויות שחזור. ומצאתי! ב"ה חברה שלחה לי תוכנה חינמית לשחזור קבצים שנמחקו, וכ-ל התמונות היפהפיות והמושקעות שוב בתיקיית העבודות שלי! תודה לה'!!
וזהו, מקווה מאד לעמוד בקבלה החשובה, שהרבה נולדה בזכות הסיפור משבוע שעבר, ולדאוג לכך שתמונת המצב שלי ביום שישי עם הדלקת הנרות תהיה כראוי לכבודה של השבת.
תגובות השמורות לסיפור
תודה על הסיפורים המיוחדים כל כך שמעוררים אותנו על קדושת השבת!!!
בעבר שמתי לב שתמיד בשבת עולים לי כל הרעיונות הכי מבריקים והכי יצירתיים לעבודה, לפעמים אפילו ברמה, מתביישת לספר, שדגדגה לי באצבעות התחושה: מתי כבר תצא שבת ויהיה אפשר לפרוק הכל על המחשב… חשבתי בהתחלה כדי להתגבר על זה – להחליט לא להשתמש ברעיונות השבתיים שלי, אבל הם היו כל כך מוצלחים ששכנעתי את עצמי שבין כך "הרהורים מותרים…"
אחרי תקופה עברתי למקצוע אחר, שדורש גם הוא יצירתיות, ושוב- הרעיונות הכי מוצלחים עולים לי דווקא בשבת… ניסיתי לחשוב למה זה, והבנתי שזה פשוט מאד: ביום שישי אני בתוך העבודה, נכנסת לשבת עם "ראש של עבודה", ואז בשבת יש רוגע ומנוחה לעבד את הכל ולהעלות רעיונות מבריקים.
החלטתי בתור קבלה טובה בל"נ להשתדל כמה שפחות לעבוד ביום שישי, לא לפתוח את המייל אחרי חצות בכלל – אם לא לצורך דחוף מאד וקצוב בזמן, ובכלל לעשות את יום שישי ליום שמוקדש להכנות לשבת… חברות, זה עבד!!! והסיפורים המתוקים שלכן רק חיזקו אותי כמה הקבלה הלא-קלה הזו חשובה, והעיקר – מפנקת:)
אני רוצה רק לחזק אותך- כשמסתכלים על זה מהצד, הלכת לצלם ובסופו של דבר יש לך תמונות מושקעות. כל מה שקרה באמצע- זה לימוד פרטי שלך… זה בונוס שד' פתח לך את העיניים. יכול להיות שלא היו נמחקות לך התמונות. או שהן היו נמחקות במוצאי שבת ולא היית מקשרת.. או שלא היית מבינה את המסר.
זה הכח של עם ישראל לראות בכל מצב את האמת. את הדבר האמיתי. ותודה לשמורה שעוזרת לנו לפתוח את העיניים ולראות באמת.
חייבת לשתף- כל מילה מסיפורי השבת של השבועיים האחרונים- נכונה ומדויקת….
די, אנחנו עובדות כל כך קשה ועם כל הלב כל השבוע- בואו ניתן לעצמנו את השבת גם עם כל הלב. עד לפני חודשיים גם אני הייתי מדליקה נרות ונופלת לספה בעלפון, עד שהחלטתי- די. לא מוכנה יותר. שבת זה לא הזמן לצבור כח להמשך השבוע- אלא כל השבוע זה הזמן להתכונן לשבת.
שיניתי את סדר השבוע שלי- ואני משתדלת בכל הכח לפחות לנוח לפני שבת כדי להצליח להיות בסעודת ליל שבת ערנית שמחה ומפוקסת. והבא ליטהר מסייעין בידו- לפני שלושה שבועות בעלי 'סחב' אותי לבית הכנסת לקבלת שבת—- איזה תענוג! קבלת שבת בשירה עם ציבור קדוש- כמו הרגשה של כניסה בשער ענק מימדים לעולם אחר….מומלץ בחום!
בשבועיים האחרונים היו סיפורים על ערב שבת. אני רוצה לעלות נקודה נוספת שעלתה לי בתקופה האחרונה:
לפני כמה שבועות היה לנו נושא "בוער" שממש לא התאים לדבר עליו בשבת. בערב שבת בעלי ביקש ממני, בואי נשתדל לא לדבר על זה בשבת. שאלתי אותו, אם הוא רציני, כי בשבילי זה היה כ"כ רחוק לא לדבר דיבורים של חול בשבת. קבלה בנושא הזה אף פעם לא הייתה בראש שלי. בכל אופן החלטתי לנסות, עברה שבת ולא העליתי מילה על הנושא. זה לא היה לי קל בכלל.
באותו שבוע ראינו פשוט ברכה בנושא הזה. עברו מאז 3 שבתות בהם אני ממש משתדלת לא לדבר דיבורים של חול (עבודה, כסף וכד') ואנחנו ממש רואים ברכה. זה נראה קשה, אבל הרווח הוא עצום, מניחים בצד יום שלם את כל הטרדות של היומיום ומקבלים שבת אחרת לגמרי.
ווואו איזה סיפור מדהים! יקרה, אהבתי שחידדת שברגע שעשית תשובת המשקל וקיבלת את הקבלה – העניין הסתדר ב"ה. אשמח שתשתפי אותנו באיזה תוכנה אפשר לשחזר קבצים לתועלת כולנו….
בנושא של שבת, אולי למי שנשואה יותר קל להחליט וליישם. אנו הרווקות לפעמים נתקלות בקשיים מסוג שונה כי אנו תלויות באחרים. לפני כמה שנים לאחר שבת אחת שלא הספקתי להתאפר, כי הייתי עם אמא שלי במטבח עד השנייה האחרונה, החלטתי שאני מתחזקת בנושא קבלת שבת מוקדם. וממחשבה למעשה – את הקניות העברתי ליום רביעי ואת השטיפה ליום חמישי (אלו מטלות שלי), ומאז, איזה פלא, אמא שתחי' גם התחילה להקדים את ההכנות מצידה ליום חמישי.
כיום ב"ה אני מספיקה לקבל שבת מוקדם עוד לפני הצפצוף. אמי התרגלה שאני עוזרת בכל כוחי עד זמן מסוים, מסיימת את המשימות המוטלות עלי ומתארגנת בנחת כיאה לשבת קודש. מה שעוזר לי לשמור על כך, זו העובדה שאני הולכת עם חברות לבית הכנסת (תמיד הלכתי ב"ה), אבל בשנה האחרונה אנו הולכות לבית כנסת רחוק מה שמצריך התארגנות מראש. ככה אנו מרוויחות הליכה, תפילה בבית כנסת, קבלת שבת חגיגית, מפגש עם חברות ומעל הכל את ברכת השבת!
אני יכולה להעיד שהרבה דברים בחיי התברכו והשתנו ואין לי ספק שזה בזכות השבת, שהרי היא מקור הברכה!
שֻׁלְחָן עָרוּךְ, עָטוּי מַפָּה
אֵין רְבַב עַל הָרִצְפָּה
תֵּבֵל לְמַלְכְּתָא מְצַפָּה
ניחוֹחַ תַּבְשִׁילִים בֶּחָלָל נִשָּׂא
קֻפְּלָה כְּבִיסָה, נֶאֶפְתָה עִסָּה
נִפְתַּחַת דֶּלֶת לִכְנִיסָה
וּבָאָה שַׁבָּת מְנוּחָה
שׁוֹפַעַת מִמְּקוֹר הַבְּרָכָה
וּמִתְקַבֶּלֶת בְּרֹב שִׂמְחָה
וּבַדֶּלֶת הַסְּמוּכָה…
שֻׁלְחָן עָמוּס כְּבוּדָּה
אֵין אִישׁ נוֹתֵן פְּקֻדָּה
וְאֵם הַבָּנִים… בָּעֲבוֹדָה
תַּבְשִׁילִים לְמֶחֱצָה
לֹא הִסְפִּיקָה כָּל חָפְצָה
וְחֻלְּצָה טֶרֶם גֹּהֲצָה
וּפֶתַע צְפִירָה מְיַלֶּלֶת
אֶת כֻּלָּם מַבְהֶלֶת
שַׁבָּת נוֹקֶשֶׁת בַּדֶּלֶת
הַלֵּב בִּפְנִים נִצְבָּט
מַשְׁפִּילָה בְּפָנֶיהָ מַבַּט
סְלִיחָה עַל הַהַמְתָּנָה, שַׁבָּת.
איזה סיפור מקסים!! שמעתי, אני לא זוכרת בשם מי, שהרי שבת היא מקור הברכה, והעבודה שלנו במשך כל ימות השבוע היא קללה .. אז איפה ההגיון, לוותר על מקור הברכה בשביל עוד קצת קללה?…
בחורה מקסימה, חשוב מאד שכבר מעכשיו את מקבלת שבת באופן מיוחד!! (אפילו שאת לא מדליקה נרות), לאחר שתתחתני בעזרת השם, קבלת שבת בזמן תהיה כבר הרגל שנעשה טבע עבורך (אחת משלוש מצוות שמיוחדות לנשים!) ותשפיע על כל הצורה שבה תבני בעז"ה את ביתך!!
מאחלת לכולנו תמיד לשאול ברכה משבת לכל ימות השבוע!!
ממש מזדהה! יפה ומרענן לשמוע סיפור כזה, גם כי גם אני עוסקת בתחום. דיברו המון על בוסים, דיברו על קשרים עם קולגות וחברי צוות, על ניסיונות של אינטרנט, על מחשב, על בית- עבודה. וזה נכון וחשוב, ברור!
אבל כמה טוב לחדד בנושא הזה, של שבת. יש עבודות ששואבות קצת מידי, בד"כ פרילנסריות. צריך לשים לב על קבלת שבת! ועוד נקודה- להישאר ערה בלילה ולתפקד פחות ביום- זה לפעמים לא כ"כ עבודת השם… תודה שחיזקת!
תודה על השיתוף, חיזקת אותי מאוד מכיוון שונה במקצת.
אני נמצאת עכשיו במה שנקרא "מצב מיוחד":) לא פעם ראשונה וגם לא שניה… ורק עכשיו נחשפתי לעובדה המדהימה, שכאשר אני משקיעה מאוד בשמירת מצווה מסוימת, לילד שבעז"ה יוולד יהיה קשר מיוחד למצווה זו ולא יהיו לו נסיונות בה.
החלטתי היום בבוקר לקחת על עצמי את צניעות ושבת ועכשיו אני קוראת את המייל הזה ומתחזק אצלי עוד יותר הרצון להשקיע. אז תודה רבה ותמשיכו לשתף ולתת כוח!
וואי איזה יופי!! כ"כ קיוויתי שזה יקרה:)))
בעבר הזמנתי טכנאי בשישי, הוא מחק לי את המחשב, והשבת היתה השבת הכי גרועה בחיים שלי. הבטחתי לעצמי שיותר אין עבודה בשישי, ולו בשביל שלא יהיו לי יותר שבתות כאלו. ולא, שום דבר לא חזר ושילמתי מעל 1000 שקל לשיחזורים.
ב"ה שהכל חזר. ואשרייך על הקבלה. לא תפסידי!
אני ממש מבינה ומרגישה אותך, כל הכבוד על ההחלטה. אני עובדת מהבית והרבה פעמים צריכה להשלים שעות, ויום שישי בבוקר זה זמן מצוין.
פתאום שמתי לב שמחמישי בצהרים אני כבר רוצה לגמור את כל הבישולים לשבת, כדי שאוכל לעבוד בשישי בבוקר, והבנתי שזה הורס לי את כל החווית ההכנות לשבת. החלטתי עכשיו לא לעבוד ביום שישי בלנ"ד כשאנחנו אוכלים בבית. חיזקת אותנו..
תודה על הכל!!
בעקבות הסיפורים האחרונים בנושא שבת,
אני יודעת שה'שמורה' אין לה שום מטרות פרסומיות, אבל אולי יש כאן יוצא מן הכלל…
בעלי הוציא לאור לאחרונה ספר חדש – "עבודת שבת קודש"
הספר נכתב במשך כ10 שנים ומכיל ציטטות על רוממות השבת וקדושתה.
רציתי להציע לפרסם את ההקדמה לספר,
ההקדמה הזאת נותנת פתח לקדושת השבת ורוממותה.
מצורף מדגם מתוך הספר כולל ההקדמה.
זהו קובץ דוגמא שחולק בבתי כנסת, ואם נראה לכם שהוא מידי פרסומי אפשר לקחת ממנו רק את ההקדמה ולכתוב שנלקח מתוך הספר השלם.
המטרה של כולנו אחת – להתחזק ולרומם את השבת…
על הספר התבטא הרב טוביה פולק שליט"א משגיח ישיבת 'עטרת ישראל' לצעירים:
"צריכים להתחזק מאוד מאוד בשבת קודש, מה זה שבת, לעשות קצת סיפור משבת.
וצריך לדעת שיצא עכשיו ספר "עבודת שבת קודש", והוא אוסף אדיר אדיר על כל עניני שבת קודש,
ויכול להיות, שזה הספר הכי חזק שקיים על שבת, כי כמה שהספר יותר אחרון ויותר מלקט, יותר עושה סדר בענין.
יש המון ספרים על שבת, אבל ספר שנכתב בצורה מובנת, לדורנו, מסתמא זה הספר הכי טוב,
והוא חובה לכל אחד."
(נאמר בקו ועדי החיזוק לאברכים, 03-6286154 בערש"ק במדבר).
יכולה לספר מעדות אישית על בעלי שהוא מעמד ספרים. אם קורה לו והוא מעמד דברים אחרי חצות של יום שישי, בד"כ הדברים יוצאים לא טוב וצריכים הרבה יותר תיקונים והחלפות מהרגיל. תודה על החיזוק בנושא חשוב זה.
***
התגובה הפעם לא על הסיפור, אלא על ההודעה בתחילת המייל, על בנות שמורה שהכניסו חסימה למשרדי הממשלה וכו'. אשריכן! ישר כח על היוזמה והעמידה על עקרונות בכל מקום ובכל מצב!! המון סיעתא דשמיא גם בבנק לאומי ובכל..
***
סיפור חזק!! באמת נראה סימן משמים. מזדהה איתך, גם אני פעם יכלתי לשבת על המחשב עד הרגע האחרון לפני שבת (בגלל העבודה הלחוצה) וככה גם קיבלתי את השבת בלי נשימה. קיבלתי על עצמי דבר ראשון בשעה שסמוכה לשבת לפניה ואחריה לא לגעת במחשב.
***
אם אפשר להאיר הארה בקשר לחסימה בבנק לאומי. נראה לי פחות נכון להשתמש במושג של "אינטרנט כשר", אינטרנט זה דבר בעייתי מעיקרו. יכול להיות אינטרנט חסום או אינטרנט מבוקר, אבל כשר ממש הוא עדיין לא.. וחשוב שנזכור זאת. סליחה ותודה על הכל.
***
מחזק מאד. לפעמים לא שמים לב ומכניסים את השבת מתוך עבודות חולין. גם אני אשתדל לשים לב לעניין ולעסוק רק בעניינים הקשורים לשבת בעת מתקדשת עלינו המלכה שבת. יישר כח על השיתוף.
***
יאו, אוהב אותך השם! ישר כח שלא דיברת על זה כל-ום בשבת.. אלופה! בזכות זה כנראה שוחזרו לך התמונות..:)
***
אכן זה באמת נסיון לא קל לצלם חומר ולא לראות ביום שישי, אך בטוח שברכת השבת תשפיע שפע אם נכבד אותה כראוי. הלוואי שנזכה להתחזק! תודה על השיתוף!
***
וואו!!! כל כך מזדהה עם זה שלא הרגשתי שא-נ-י מקבלת שבת, לא רוצה לעבור סיפור בשביל להתחיל להתחזק, מספיק לקרוא…..
***
וואו. אין מילים על סיפורים כ"כ מוחשיים, אמיצים ועוצמתיים!! תודה ושוב תודה על המיילים המחזקים!
***
וואי, אפשר לקבל את התוכנה החינמית לשחזור קבצים? גם לי קרה דבר מצער כזה.
***
כל הכבוד לה שהיא מפיקה לקחים, רואים איך במצב כזה ה' עוזר
***
בהצלחה בקבלה והשבת תחזק אותך
תגובות לסיפורים קודמים
לאה יקרה שלום, קראתי בהתרגשות את התגובות, נהיינו זוג גיבורות..:) בעיקר ריגש אותי שהמשותף בתגובות היה נושא הדמעות והבכי הטהור שתפס הרבה נשים, ככה זה. דברים אמיתיים נוגעים בציפור הנפש..
ראיתי את כל אלה שכתבו על אפשרות המחשב, אולי כן כדאי הבהרה. הם גם בקשו ממני לפתוח את החסימה, וגם כשזה על המחשב אני מוגבלת בשעות שהמחשב פתוח, והם רצו זמינות, הרגישו שאני מנותקת… ודאי שהכל נעשה עם ייעוץ של רב, אך הרב האחרון שהכריע זהו אדון יצר טוב, קול פנימי ועמוק מתוך הלב.
שמעתי פעם מהרב ארלנגר שדיבר על נושא זה, שגם לפני שאלת רב, לחשוב האם אני רוצה לשמוע שמותר? וב"ה שבעלי ואני זכינו לדרגה שלא ניסינו למצוא היתר. למרות שהגיוני שיש רב שיתיר את העניין.
תמשיכי להיות שליחה להפיץ כזה אור, אור התורה אור האמת בקרב נשים!! תודה על האפשרות לשתף, קיבלתי הרבה כח! ולעכל שהסיפור שלי אמיתי.. בתפילה שנזכה לעשות חיל!
תגובה לסיפור המרגש "על החיים ועל הסטנדר":
את צדיקה אמיתית, יש לך המון יראת שמים, אשרייך! חיזקת אותי וזכית לחזק רבות. אני בטוחה שזכות זו תעמוד לך ותמצאי עבודה הרבה יותר טובה מכל הבחינות, שתתאים לך רוחנית וגשמית וגם להרבה נחת יהודית אמיתית מילדיך. כי יש כל מיני רמות ביראת שמים, היום יש מגוון סוגי חרדים ותמיד אם רוצים אפשר למצוא רב שיקל, אבל אם העניין הזה בוער בנשמה שלך אז את לא תחפשי להקל גם במחיר כבד, כי בנפשך הדבר.
איך צומחים ילדים צדיקים? מה סוד ההצלחה בחינוך? איך מגדלים דור של יראי ד'? הכל תלוי ביראת שמים של האמא! ואם אני לא יודעת או יש מפריעים, אז אני צריכה לעמוד מול המראה ולשאול את עצמי איזו אמא אני רוצה להיות? איזה בית אני רוצה לגדל?? כי עוד 50 שנה לא נראה לי שיעניין אותך וואטסאפ אלא נחת יהודית אמיתית.
לפעמים צריך לפתוח את הראש, אבל לכיוון הנכון. לא להיות כאלה מצומצמות במסך קטן שכזה. תחשבו רחוק, בגדול…מה ההשלכות של זה… קשה עכשיו – קל אח"כ, הסלוגן של הרכבת הקלה מתאים גם לפה. ילדים צדיקים לא מקבלים על מגש של כסף סתם כך בלי סיבה, יש כנראה מישהי מאחורי הקלעים שמסרה נפש במשך שנים, מישהי שעמדה וויתרה, התפללה ועשתה הכל, אין פה קיצורי דרך.
יעידו כל סיפורי גדולי הדורות ומי שמשקיעה עכשיו, זוכה אח"כ לקצור את הפירות ולראות דורות ישרים מבורכים ההולכים בדרך ד'. למי שקשה עכשיו שתדע שעוד כמה שנים היא תזכה בעז"ה להיות סבתא מאושרת!
זה כדאי ומשתלם במיוחד בדור הכ"כ מלא ניסיונות כמו שלנו… כשאת מתגברת עכשיו את כובשת את החלק הזה ולילדים שלך בעתיד יהיה קל יותר לעמוד בניסיון בעז"ה. המסירות נפש שלך זורמת להם בדם… לא כדאי? "והבא להיטהר מסייעין בידו…" תודה!!!
תגובה לסיפור "על החיים ועל הסטנדר"
יושבת כאן ליד המחשב בעבודה ואם הייתי לבד הייתי בוכה…
דבר ראשון- השיתוף של לאה- אני כ"כ שמחה ששיתפת אותנו, השמורות, זו ההזדמנות שלי ושל כולנו לומר לך תודה עצומה!! עד כמה אנחנו מעריכות!!! כל התחזקות של כל אחת כאן מצטרפת לחשבון הזכויות שלך…וואו אני פשוט מקנאה!! ההשפעה של השמורה היא אינסופית, נצחית, על כל הדורות הבאים… זה מעשה אדיר, שאין לי עוד מילים להוסיף עליו, וגם הסיפור פשוט עצום…
אני חושבת שהמדד הכי טוב אלו התגובות, מאז שהצטרפתי לשמורה, לא ראיתי תגובות רבות כ"כ על סיפור. זה אחד הניסיונות הכי בוערים! ובהרגשה שלי, וגם ראיתי שכמה כתבו את זה – שמה שהכי מפחיד בניסיון של הטכנולוגיה, שלפני שנתיים הייתי אומרת שאין לי וואטסאפ בגאווה, גם אם זה היה סופר קשה ומביך, כי זה היה כ"כ ברור. ועכשיו אני עדיין אומרת את זה, אבל בכאב גדול אני מודה- פחות בגאווה….
משהו קרה, התקררתי…פחות ברור לי למה אסור, פחות 'חד וחלק'… אני עובדת בחברה עם אנשים מסורתיים, ואף אחד ב"ה לא מגיע אלי בטענות, אבל לצערי התקררתי… זה אולי משהו דק דק, אבל אני מרגישה שהרתיעה היא כבר לא מה שהייתה…. אולי מה שנשאר זה פשוט להתפלל לה' שיראה לנו בברור את הדרך הנכונה, ויחזק בנו את הרגש היהודי….
מבקשת ממכן שתמשיכו להביא את הסיפורים האלו, תמשיכו לחזק בנושא הבוער הזה שהולך ומטשטש… תודה גדולה לכל שמורה שמשתפת!!!!! תמשיכו לעשות חיל מתוך גאווה ועוצמה יהודית!!!
רציתי להגיב לכל הבנות שכותבות – למה היא לא שאלה רב לפני שעזבה עבודה בגלל ווצאפ:
אם עובדת עוזבת עבודה בגלל שקשה לה עם הבוסית או לא מסתדרת עם הנסיעות וכו', אף אחת לא תתמה על שהיא לא עשתה שאלה רב. אבל אחת שעוזבת עבודה מתוך רצון אמיתי לשמור על בית שמור, ירא שמים וטהור – זה לא רצון לגיטימי? עוד לפני הבירור עם רב וכו'
כולם יודעים (כנ"ל הבוס ההוא) כמה ווצאפ יכול להיות נוראי וממכר. עצם הרצון שלא להכניס אותו הביתה אמור להיות מובן עוד לפני הכל…
תודה על כל השיתופים שלכן. גם אני בעיצומה של דילמת הכנסת וואטסאפ לשימוש בעבודה, אבל פחות מהצד של הבוסים אלא מצידי, כיוון שכמו שהרבה אמרו כאן, אני לא מספיק מעודכנת בדברים חשובים בצרכי העבודה.
אבל אחרי שקראתי את כל התגובות שלכן החלטתי לנסות לדחות כמה שיותר, וללמד כמה שיותר את הסובבים שלמרות שסוגרים עסקאות בוואטסאפ, אם רוצים שאמשיך לטפל בהם חייבים לעדכן אותי בדרכים שלי.. יישר כוחכן.
אני עובדת במקום חרדי מהשורה הראשונה, שהצוות כולו חרדי הכי "משלנו" וההתנהלות בעבודה כעיקרון בצורה הכי שמורה שרק ניתן.
"כעיקרון" אני כותבת – כיוון שמזמן למדתי שגם במקומות חרדים ושמורים ביותר א"א להירדם בשמירה וצריך כל הזמן להיות עם יד על הדופק, כי גם שם יש המון נסיונות. ואולי דווקא מכיוון שזה מקום חרדי והכל "היימיש" הנסיונות גדולים.
למעשה, רוב התקשורת הפנימית היא ע"י ווטסאפ- ווטסאפ על המחשב אמנם, אבל כן– ווטסאפ אחרי הכל. אחרי ששאלתי דעת תורה התירו לי להשתמש בווטסאפ ווב בלבד עם גדרים מסוימים וכו'. אחרי שראיתי מהתגובות שלצערנו אם פעם לא חשבו שנעבוד עם מייל, אני רואה שכיום הוואטסאפ הוא הדבר הבא וכמובן גם החזית הבאה ואני צריכה ללמוד כיצד להתמודד איתו.
אשמח מאוד לשמוע מכאלו שנאלצות גם כן להשתמש בווטסאפ -ווב חיזוקים איך להשתמש בצורה הכי גדורה ושמורה. תודה רבה 'שמורה'!!
א. תגובה על התגובה בנושא הפאות – מישהי שכתבה שכשרואים חברה שקנתה פאה לפי ההלכה נחמיא לה מאוד, ואם יש מישהי עם פאה לא מתאימה – נעביר נושא ולא נגיד לה כלום.
אז רציתי להוסיף שזה לא רק פתרון שאולי יעזור לפתור את הבעיה, אלא הלכה של ממש! אסור להחמיא על משהו לא צנוע! יש בזה בעיה של חנופה, אמרו לנו את זה כמה וכמה פעמים במשך הסמינר, וגם שאלתי מחנכת בפירוש כדי למנוע חוסר הבנות… לא יודעת איך לחפש לזה מקור מדויק, אם מישהי יודעת אשמח שתשתף.
ב. לגבי המגזין של חשוון, הסיפור החודשי של רחלי נוסבוים זה סיפור למסגר ולתלות!!! צריך לתמצת כמה משפטים שכל פעם שאקרא – אזכר בסיפור…
הוא כ"כ חזק ונוקב ואמיתי, אני מאמינה שאין אחת שלא מרגישה דקירה קטנה של קנאה במישהי פחות מוצלחת ממנה שמצליחה יותר… מי שלא – היא על אנושית…. והסיפור שיקף לי בצורה כ"כ בהירה כמה זה טיפשי וחוסר באמונה, תודה רבה רבה!!!
בקשר לפאה, הייתה מי שכתבה שאנחנו יוצרות את הנורמה, אבל זה לא ממש ככה.
אני עם פאה די צנועה, הרבה יותר משל חברותי, ותמיד לידן אני מרגישה פחות. פחות יפה, פחות בעניין- צולי"ת…
איך אני כיחידה יכולה לשנות את נורמות החברה סביבי? ועוד לקבל מחמאות שהפאה שלי יפה- חח אף אחת מהן לא רוצה כזאת… הלוואי והיה אפשר לשנות. לא רק בשבילי- גם בשבילן…
זה לא סיפור זה רק חיזוק. התחלתי עבודה חדשה ב"ה שגם מציאתה שווה סיפור בפני עצמו. כמו כל עבודה חדשה הייתי אמורה להכיר לבוס והעובדים אותי, ובמיוחד אותי בתור חרדית.
כל ההתחלות קשות אך זאת היתה קשה במיוחד, מאחר והבוס היה אדם אדיב במיוחד. באמת, בעל מידות טובות ועושה "הכל" כדי שיהיה לעובד שלו טוב. זה התנגש בהמון אי נעימויות, כי אני חייבת להיות אדיבה וכמובן זה עלול להתנגש בגבולות ההלכה.
יום אחד הוא קורא לי ושואל: רציתי לדעת איך את פה, האם את נהנית? טוב לך או שלא? כי את פשוט מאד מסויגת וקשה לדעת אם טוב לך.שמעתי "מסויגת"-וכמה התרגשתי, הרגשתי שקיבלתי אישור משמים שאני מצליחה לשמור על הסיגים וחלילה לא להיכשל. יש לי גדרות, אני לא מתערבבת! זו לא מילה נרדפת לאנטיפתיות.
קיבלתי את זה בתור המחמאה הכי גדולה והכי שווה בחיי. מסויגת, אבל הכי שייכת לרצון ה' (כמובן שעניתי שב"ה מצוין פה ואני בסדר גמור, אך הייתי מאושרת). לקחתי את המילה מסויגת ואמרתי בליבי-הקב"ה אני שולחת את זה לך, אני בטוחה שהמחמאה הזאת תעשה לך נחת.
תודה לכל השמורות שעוזרות לשמור על הסייגים!
עולה הרבה מן התגובות עד כמה העבודה תופסת לנו את החיים, את הראש ואת הכוחות. ואני גם מרגישה שכ"כ הרבה מעצמי יוצא על העבודה, כ"כ הרבה כוחות ממני יוצאים עליה, עד שלשאר הדברים פשוט לא נשאר לי כוח.
השאלה היא מה עושים, הרי לעבוד- נצטרך בכל מקרה, וגם אם עובדים בעבודה יחסית מאוזנת, עדיין זה לוקח הרבה מן הראש ומן הכוחות. השאלה היא איך עושים את זה בצורה שלא תרוקן לנו את כל הכוח?? אשמח מאוד אם תוכלו להציף את הנושא!
תגובה לחיזוק "בת חורין". (תגובה שהתפרסמה לפני פסח, בה נכתבו דברי אמונה מחזקים ומרגשים ע"י שמורה המצפה לישועה, המוקדשים לכל הממתינות במצבה)
אני פשוט לא מאמינה!!!! איזו השגחה מתוקה מדבש. תסתכלנה על התאריך של הסיפור ולעומתו על התאריך היום ותבנה לבד שזו השגחה עליונה, שמכל מאות המיילים שלא קראתי, בדיוק את המייל הזה פתחתי היום "באקראי" לחלוטין. כמובן בהשגחה עילאית כי הוא, אבא שלי שבשמים, אוהב אותי מאד מאד וידע שהמייל הזה צריך להגיע אלי היום ודווקא היום, אחרי שאתמול עברתי התמודדות לא פשוטה בכלל ואכזבה כואבת ומרה.
אז 7 חודשים המייל הזה לא נקרא ועכשיו התיישבתי. לא בגלל שאני מסוגלת בכלל לעבוד על המחשב, אמרתי לעצמי: אפתח את סיפורי שמורה, אלו חיזוקים באמונה. לא משנה מה אקרא, זה יהיה טוב. בדיוק את המייל עם התגובה הזו פתחתי. הקב"ה שלח לי עוד הארה מתוקה מדבש שהוא איתי בצער, בכאב, בהמתנה, באכזבה…
קראתי את התגובה והדמעות לא גמרו לרדת, וגם כרגע שאני כותבת את תגובתי. לא בטוחה בכלל שאשלח אותה, אך כותבת לעצמי, בקושי רואה את מה שאני כותבת מבעד למסך הדמעות. מחזקת עד למאד את ידיך, כותבת יקרה, מרגישה כמוך אהובה, מחוברת, עטופה, מחובקת בטוחה שהקב"ה בוחר בשבילי את הכי טוב. לא סותר את הדמעות הניגרות לי עכשיו, כי רגש יש לנו, ואחרי השתדלויות למיניהן (שרק מי שעוברת אותן יודעת על מה מדובר) א"א להתכחש לכאב… אך יחד עם זאת ברור לי שהוא עושה בשבילי את הכי טוב, גם אם אני לא מרגישה שזה מתוק.
כשיצאתי אתמול מהחדר של הרופאה בבית חולים באכזבה צורבת של דבר שהיה הכי פחות צפוי שיקרה, הרופאה אפילו היתה בהלם ולא מצאה את המילים איך לומר את זה (מצאתי את עצמי מנחמת אותה במילים של אמונה שברור לי שכנראה בכל מקרה נקבע משמים שתהיה אכזבה, אז עדיף דקה אחת קודם).
כשהדמעות עוד רק ביצבצו, אמרתי "מזמור לתודה" תודה מכל הלב, כי ברור לי שזה הכי טוב בשבילי, גם אם כרגע זה כואב… כאב לא סותר אמונה (עצבות -כן). אשריך כותבת יקרה. מילותייך היו תוספת של חיזוק על חיזוק. מקווה בשבילך שתיוושעי במהרה! שמחה לשמוע עוד נשים שחוות את התקופה בשמחה והודיה, זה לא מובן מאליו בכלל, אך הראשונות שמרוויחות מזה – אלו אנחנו.
איך אמרה לי פעם חברה: ה' קובע את ה"מה", אנחנו את ה"איך". מה נעבור פה במסלול חיינו – ה' מתכנן וסולל, אך בידינו להחליט איך לעבור את המסלול הזה.
בהזדמנות זו תודה לשמורה על החיזוקים התמידיים, אתן שליחות של ממש לחזק ולהתחזק, שיעמוד לכן לזכות בזה ובבא.
ישר כח על 2 הסיפורים של כניסת שבת. מחזק ומעורר.
תודה מיוחדת למגיבה לסיפור 'מי שטרח' שכתבה: אישה נמדדת בשמיים בתפקיד האמיתי שלה- כמה היתה עובדת ה', כמה היתה עזר כנגדו, וכמה היתה מסורה לפקדונות היקרים שהיא קיבלה.
החוכמה של כל אחת לקחת את הדברים לתשומת ליבה, ולשמור על עצמה לא להתרחק מהעיקר.
***
לא תמיד קוראת הכל, לא תמיד מגיעה להכל. הפעם בסיעתא דשמיא קראתי חלק. מאד התרגשתי. מאד! אילו סיפורים של מסירות נפש. פשוט הרגשתי פתאום בימות הסמינר, עם הקבלות וההתחזקות. אשרינו שאלה הן נשים צדקניות שבזכותן נגאלו ויגאלו.
***
למי ששאלה איך להרגיש יותר את קדושת השבת מציעה מניסיון לעשות מנוי ל"כל העלונים" (משהוא כמו 40 ש"ח לחודש) ולקבל כל שבוע לתיבה חוברת עלונים עשירה ומגוונת בסיפורים ומדרשים מלאי צבע וניחוח יהודי אמיתי!! השבת פשוט נראית אחרת!
