לתגובות הקוראות
הצעת העבודה הזאת קרצה לי מאד. מדובר היה בהפקת סדרת סרטונים, שתתוגמל בתשלום מכובד מאד ותהווה בעבורי פרסומת מעולה. כבר ראיתי בעיני רוחי את הלוגו המקפץ שלי מתגלגל לו על המסך בסיום כל סרטון, עם אנימציה מתוקה שמספרת מי עומד מאחורי ההפקה המקצועית, פלוס פרטים ליצירת קשר.
נתתי למפיקה הצעת מחיר, והתחלתי לקדם את הפרויקט. בררתי על אולפנים מתאימים להסרטות, תאמנו על פרטי הציוד הנדרש, והעניינים החלו לרוץ.
אבל לא רק אני התחלתי לעבוד במרץ, גם המצפון שלי…
מדובר בסדרת סרטונים של רקדנית דתיה שמלמדת ריקוד, והסדרה מתעתדת לעלות ליוטיוב. גירשתי בהתחלה את הקולות הפנימיים האלו שאמרו לי שזה לא מתאים, ואולי ממש אסור, לפחות תבדקי ותשאלי… אך משהם גברו ופשוט רציתי להשתיק אותם – לפחות בדקתי ושאלתי את בעלי לדעתו.
דעתו ענתה לי שאין היתר לצלם ולערוך דבר כזה, וליתר חיזוק הוא שאל רב שאמר את אותה תשובה בדיוק.
אין היתר.
אין פרויקט.
אין.
איזה לא נעים… כבר סיכמנו תעריפים ותכננו לו"ז…
והכסף שלא יכנס… והפרסומת שלא יהיו לה צפיות…
ואז הגעת את, תהילה יקרה, עם הסיפור המדהים משבוע שעבר, ונתת לי כל כך הרבה כח לעשות את הבחירה הנכונה.
השיחה עם המפיקה ההיא היתה ממש לא נעימה, והיא גם נעלמה מהשטח, למרות שהיו לנו פרויקטים נוספים משותפים על הפרק… אבל נתת לי כח לשמוח עם הצעד ההחלטי הזה.
את המשפט של אבא שלך אני צריכה להדפיס לפוסטר ולתלות במשרד, כי הוא גרם לי לענות את התשובה בבהירות, ועם כל הקושי וההפסד – לעזוב את הפרויקט הבעייתי בצעדי ריקוד.
"כל החיים אני אשמח ששילמתי על העקרונות שלי הרבה מאד כסף!"
תגובות השמורות לסיפור
אני רוצה להגיב גם על הסיפור הקודם וגם על הסיפור הזה שהוא בעצם על אותו קו.
גם אני מעצבת גרפית ובעבר גם צלמת ועורכת וידאו. הגיעו אלי הרבה פעמים בקשות מאנשים שהדת היא לא חלק חזק כ"כ בחייהם (בלשון המעטה) למדתי מהנסיון ותמיד לברר מאד מראש, שואלת איזה סוג עבודה זה ואם אני שומעת על תמונות לא צנועות (או מסיבה מעורבת) אני מתחמקת ומציעה להם לפנות למישהו אחר. לא רוצה להיכנס לזה בכלל.
לפני כשנתיים הוזמנתי לצלם הפקה של מופע בלט סוף שנה. הרקדניות היו כולן לבושות בצניעות וכל התנועות היו מקצועיות אבל צנועות, והדיסק היה מחולק רק לבנות הקבוצה והיה כתוב שהוא לנשים בלבד. ממש שמחתי וערכתי את זה בשמחה – ברוב המופעים אני רואה שיש הרבה בעייתיות ולכן הפסקתי להתעסק עם התחום הזה…
תודה!!! מדהימה וחזקה! אני יודעת מנסיון כמה זה לא פשוט…
גם לי הזדמן פעם פרויקט לעיצוב קטלוג מסוים. הנס היה שהלקוחה שלחה את התמונות לפני הסינון (גם תמונות מאחורי הקלעים, במהלך האיפור וכולי…) וזה הספיק לי. הדוגמניות היו חילוניות וכו' ובקיצור – אולי בכלל עדיף לא לפרט וזהו…
היא גם ביררה האם אפשר לטשטש דברים לא צנועים כי בכל אופן גם היא ידעה שזה לא יתקבל יפה בכל בית… אמרתי באופן חד משמעי שהעבודה הזו אינה מתאימה לי ולא אוכל לעשות אותה וביקשתי שלא תדבר איתי עוד בנושא (כמובן בצורה אנושית, לא באיומים…)
היא הלכה למישהי אחרת, ובסופו של דבר הקטלוג איכשהו יצא הגיוני. מי שראה את הקטלוג לא יכול היה לדעת כנראה מה באמת הסתתר מאחורי ההפקה הזו- אבל אני שמחה שלא היה לי שום קשר לזה! הרגשתי סלידה כל כך גדולה אחרי שראיתי את התמונות, שאפילו לא הייתי צריכה להתלבט- לא על הפרסומת שזה יעשה לי ולא על הכסף שאני אקבל ולא על כלום. פשוט אמרתי לא! וזהו.
אולי היה קצת קשה אבל אחר כך היה לי כמה וכמה פרויקטים שמימיים (טהורים ונקיים…) שראיתי במוחש שהיה לי שווה!!!! תודה על החיזוק התמידי וההכרחי, מקנאה בזכויות שלכם!!!!
חזק חזק!!! אשריך ואשרי חלקך! ולחשוב שעשית את זה בלי אנחה של אוי וחבל, בכלל מושלם! ואפרת מהסיפור הקודם- כמה כח יכול לתת סיפור בשמורה! ומי יודע על כמה בנות ונשים הצלחת להשפיע בהתגברות הלא פשוטה שלך….
מחזקת את ידיכן, כמה לא פשוט לסרב להצעות עבודה מכניסות ומתגמלות!
צלש ענק לכל צוות ה"שמורה" שנותנות לנו המון כח לעמוד בכל מיני ניסיונות שבאים עלינו בדור הלא פשוט הזה.. בזכות נשים צדקניות נגאלו, ובזכותן עתידים להיגאל! יישר כח!!!!
איזה חמודות אתן!!! פשוט! מי כעמך בנות ישראל!! 🙂 אשריכן! נותנות לנו הרבה הרבה כוח!
כל דבר קטן לכאורה- (וזה לא קטן בכלל כי זה פרנסה) משפיע על כל עם ישראל עוד קדושה וטהרה! עוד בחור לומד בחשק ! עוד נערה נזהרת בצניעות! עוד בית מוקם בקדושה! עוד מצוות! עוד שמירת שבת ! התקרבות רחוקים! הרבה בזכותכן!
אי אפשר להתעלם מהקושי בבחירה. קשה לי להאמין שהקושי בתוך הסיפור היה כ"כ מינרי והוא נעשה בצעדי ריקוד, אולי היה אפילו דמעה או שתיים וכו' וכו'. כאחת שעוברת ומכירה זה דברים שסוחטים את כל הכח האפשרי. אח"כ זה שמח, אבל הדרך לשם לפעמים לא קלה בכלל.
אז מילת חיזוק למי שקשה לה- שתדע: היא בחברה טובה.. וזה לא גורע מהשכר אלא אפילו מוסיף עליו 🙂
גם לי היה סיפור דומה, בזכות הסיפור של שבוע שעבר. הייתי אמורה להפיק קליפ משפחתי (שירה מעורבת) על ידי משפחה שיש להם כמה זוגות נשואים, ופתאום בזכותכם עלה בדעתי שאולי זו בעיה לצלם כי אלו גברים ונשים שרים בתערובת. שלחתי שאלה ל"שמורה" והרב אמר שבאמת אסור. תזכו למצוות
***
וואו!!! פעם ראשונה שאני מגיבה! אבל לא מסוגלת שלא…. אולי בגלל שאני מגיעה גם מתחום הפקות מדיה אני מבינה עד כמה זה רגיש…!! את פשוט גיבורה!!! ותזכרי את זה חזק! גם כשיבואו עוד נסיונות כאלה. (ויבואו…! כי זה אופי המקצוע..)
***
מדהימה! נותנת לי הרבה כח להמשיך לא לקבל עבודות לא לרוחנו… אוי כמה זה קשה, עבודות כאלו קורצות ולפעמים זה רק קצת פאסט נישט… אבל לא! זה שווה את הויתור…
***
כל הכבוד לך!! אני קוראת את הסיפורים שאתן כותבות ומתפעלת כל פעם מחדש, איזו עוצמה וגבורה יהודית!!!!! זה ממש מה שנאמר: "לחיות על קידוש ה'" וזה יותר קשה! ויותר חשוב! והדור שלנו- זוכה!
***
אישה מדהימה!!! זה סיפור ממש של גבורה יהודית! אשרייך ותודה ששיתפת, זה נותן המון כח, שיש עוד זוגות כ"כ מיוחדים שמסכימים לוותר על כבוד וכסף, בשביל ציווי ד'. ד' ישלם לך בזה ובבא!
***
וואו כל הכבוד! אני חייבת לומר לך משהו שאמרה לי מורה בסמינר: בנות, יש לנו אבא מיליונר בשמים. הוא מביא לנו את הכסף, בואו נשמח אותו. אז יש לך אבא מיליונר!!!!! והוא ישלם את שכרך
***
הכי הכי אהבתי את הכותרת "בצעדי ריקוד" ריקוד של שמחה של מצווה!!!! תחשבי כמה נחת יש לה' מהריקוד שלך!!!! אין לה' הרבה אנשים מתוך כל המיליארדים שהוא ברא שככה משמחים אותו!!!
***
מתפעלת ממך, גיבורת כוח שכמוך!! וכמובן גם מגיבורות הסיפורים הקודמים, שנותנות לנו הרבה כוחות והשראה להתמודדויות הקטנות – גדולות שנקרות לנו בעבודה ובכלל.
***
ואוו ואווו ואווו!!!!!! את פשוט אלופה עם כח שאין הרבה כמותו היום…חיזקת אותי המון עם הסיפור שלך! בעז"ה מאחלת לך שפע של פרנסה בשפע והיתר.
***
וואו הסיפורים משתבחים, מעצימים ומרגשים משבוע לשבוע!!! אני מרגישה איך יש קשר נפשי עמוק בין מספרות הסיפורים/הקוראות, ולאו דווקא שמכירות..
***
וואווווו!!!! כל הכבוד!!! ממש קשה לוותר על כזאת הצעת עבודה, ועוד בכלל שהמפיקה נעלמה משאר הפרויקטים המשותפים שלכן. מצדיעה לך!
***
גיבורה! תודה על השיתוף! תמיד זה נראה יותר שחור-לבן (כלומר ברור) אחרי המעשה, אבל תוך כדי זה יכול להיות קונפליקט אדיר…
***
אלופות!!!!!!!!! גם את וגם תהילה!! נותנות כח לבחירות נכונות במקומות קשים, וגם לדברים הקטנים של היומיום. תודה ענקית!
***
כל הסיפורים האחרונים- פשוט מרגשים!! רק תרוויחו מכל זה!! והקב"ה יושב בשמים רואה- ומשלם על הכל בכפל כפליים!
***
איזה תזמון מדהים! ה' אוהב את הארגון…. ו- חזק לגיבורת הסיפור, שלמרות שפחדה – אזרה אומץ והלכה לשאול!
***
ווואווו מרגש ממש!!!!! כל הכבוד! איזה כוחות! ואני מקנאה בשכר שלך לעוה"ב… 🙂
***
המשפט של האבא הזה פשוט חזק!!!!! מצדיעה לנשים האלו על האומץ. ומאחלת שיראו רק ברכה!
***
מיוחדות אתן!!! שלושתכן משלושת השבועות האחרונים! מיוחדות אמיתיות!
***
אחחחח, אשריך אפרת, ואשריה של תהילה, מקנאות בכן…
***
סיפור מדהים מחזק ומעצים, כל הכבוד!!!
***
הגאולה תגיע בזכותכן!!! נשים ענקיות!
***
גדולה מהחיים! אני ממש מעריכה אותך!
***
המשיח חייב לבוא! איזה בנות יש לקב"ה!
***
וואו, את גדולה מהחיים.
***
חזקי ואמצי מעריכה מאד
***
מקנאה בה!!!! כל הכבוד!
***
חזקקקקק
***
אשריך
***
מרגש!
***
תגובות לסיפורים קודמים ושיתופים מהשטח
התבקשתי ע"י העבודה להשתלם, אני עובדת בשלטון המקומי, מקום "חרדי" שמתנהל באופי חרדי, אך חלק מעובדיו אינם כך, חלקם שומרי מסורת ומעלה. היינו אמורות לצאת קבוצה ולהשתלם במקום חילוני.
שאלתי את הרב לדעת תורה, לאחר איסוף פרטים ותיאור לרב מה תועיל ההשתלמות ומי ההולכות ללמוד, קבלתי את התשובה "לא כדאי לך" וזהו.
זה היה קשה וגם קל. קשה כי רציתי קדום, ויותר מזה הבנק "רצה" ורוצה קידום משמעותי מאד במאזן הכלכלי שלנו. ואני אוהבת ללמוד, וזה מענין, ו IN. ומצד שני זה היה גם קל – כי העומס על הבית לא יגדל, וכי עשיתי כבר את ההשתדלות בפרנסה – שאלתי את הרב.
עדיין מחכה ומצפה מאד לישועה כלכלית. ועוד ישועות.. הלוואי שסיפור ופרסום זה, שיביא להתעוררות לנשים היקרות מפז, יביא לי ישועה..
תגובה בקשר לסיפור קודם בנושא הפאות:
ניסיון מאוד קשה בנושא הפאות עומד לפתחן של הכלות והנשים הצעירות, דברים שבעבר בכלל לא היו אופציה, היום הם על הפרק בסחף נוראי (גוונים, אורך, לייס וכו'), ניסיון שרק מי שעומד בו יכול להבינו.
ונגד אין לנו נביא ואיננו יודעים חשבונות שמים, אך כשמגיעה על אדם פורענות צריך לפשפש במעשיו, ואם נפקח את העיניים סביבנו, זה הרי נורא!!!!! כמה אנשים סובלים ממחלות נוראות וקשות דווקא בראש.
אולי צריכות כולנו להתאגד יחד בתפילה לפני בורא עולם לומר להקב"ה: כואב לנו הצער שלו, כואב לנו צער השכינה, כואב לנו שבנותיו רחקו ממנו, אבל קל מלא רחמים אנו עומדות בפני ניסיון כ"כ קשה, ורק אתה יודע כמה שהוא קשה, יודע אתה כמה רוצות אנו כן להיות קרובות אליך! תן לנו את הכח לעמוד בו, השיבנו ד' אליך ונשובה!!!
אני קוראת את כל הדיונים על פאות ומרגישה שאצלי הקושי הוא שונה.. הפאה שלי יחסית בסדר- אבל אני כן מרגישה שהאורך גבולי. הייתי גם רוצה לעשות בה כמה שיפורים שארגיש איתה יותר צנועה,
אבל אני מרגישה שאין לי דיבור עם הפאניות… הייתי אצל כמה פאניות ובכל פעם אני מרגישה ממש נבוכה לבקש מהן לשפץ לי את הפאה. הפאניות (לפחות אלו שאני פגשתי בהן) הן "מעודכנות ועל רמה"- ואני מרגישה שדיבור על שינוי צניעותי בפאה יעורר בהן גיחוך. אולי אני צריכה יותר עזות דקדושה, אני לא יודעת…
הייתי רוצה לשמוע מעוד נשים- איך משפרים את צניעות הפאה מתוך הבנה ובשיתוף פעולה עם הפאנית? ובהרגשה נינוחה ומקבלת? או אולי… אצל איזו פאנית כן אפשר להרגיש בנוח? מקווה שהובנתי…
תגובת שמורה:
נשמח לפרסם פאניות מומלצות שהן גם איכותיות וטובות וגם בעלות הבנה ורגישות לדעת מה באמת יפה!!!
אתן מוזמנות לשתף לכתובת הזאת: kehila@shmura.org
תגובה לתגובה על החיזוק "בת חורין" כנראה לשמורה יש המון זכויות לחזק את מי שצריכה חיזוק.
גם אני כמוך קיבלתי עכשיו תשובה שלילית על טיפול שנמשך מעל שמונה חודשים. (הסיבוב הספציפי הזה!) ולמרות שאני טיפוס מאוד אופטימי, ועד עכשיו כל טיפול שלא הצליח היה בשבילי סוג של- יאלה מנסים שוב! אבל הפעם שנינו הרגשנו שכבר אין כח. אז תודה לך שהגבת. תודה על שהפנית אותי לקרוא את הקובץ המחזק. ויהי רצון שנוכל לשתף גם בבשורות טובות.
אני לא יודעת מי את, אבל אני כל כך מרגישה אותך שאני אומרת עכשיו כמה פרקי תהילים לזכותך. (השם יודע לאן להפנות את התפילות גם בלי שם, נכון?) וכמו שפרסמת את התגובה הזו אשמח כל כך לקרוא דרך השמורה כשתהיינה בשורות טובות. אמן!
אם כבר הועלו פה רעיונות לקבל שבת בזמן, אולי יעזור לכם מה שעזר לי.
גם אני הייתי מגיעה להדלקת נרות לצערי הרבה פעמים אחרי צפצוף ועם נשימה ביד, ניסיתי להקדים וליצור גדרים וכו' ולא עזר או החזיק מעמד. עד שיום אחד אמא שלי אמרה לי שהיא לא עושה כביסות ביום שישי. בכלל לא חשבתי שזה קשור אליי כי 'כולה' אני עושה כמה מכונות קצרות של מה שחסר לי לשבת אבל ניסיתי, החלטתי שכביסות אין בשישי בכלל. אני חייבת לגמור לכבס בחמישי.
תאמינו או לא- זה עוזר פלאים.
אני עובדת בסביבה חרדית עם סינון, הכל כיף לי שם וטוב, סביבה נחמדה ממש. רק מה, הבוסית מדברת המון על אנשים, מספרת לי בדיוק מה ומי וכו' את כל הרכילויות.
פתאום ה' האיר את עיני וקלטתי שזה ממש לשון הרע, וחוץ מזה שזה סתם הרגל גרוע. אני נמצאת בפלונטר: לא רוצה לשמוע לשון הרע יומיומי, אבל לא יודעת איך לגשת לנושא, איך למנוע מהשיח שיהיה כזה, איך לייצר שיח מפרגן ורואה טוב?
אציין שהמשרד לא גדול, אני יושבת עם הבוסית יחד באותו חדר, אנו נמצאות כל הזמן יחד ומדברות המון….. להגיד לה "גברת זה לשון הרע" אני לא מסוגלת. מה אפשר לעשות, אולי למישהי יהיה רעיון בשבילי? תודה רבה
לגבי ההערה על הורדת כביסה שתולה בערב שבת. יש לדעת שיש המחמירים שאין ראוי להשאיר כביסה תלויה בשבת משום מראית עין. וכדאי לברר.
