לתגובות הקוראות

בונים בניינים/  בעריכת נעמי

שלום, שמי ציפי, עוסקת באדריכלות בניינים.

אני עובדת בחברה די גדולה ומבוססת שמרימה פרויקטים בסדר גודל. כששואלים אותי "מה עניינים?" אני עונה "בונים בניינים", ומתכוונת לפשוטו כמשמעו.

עם השנים שחלפו ומגדלי הדיור שהוקמו, נכנסתי יותר ויותר לעובי הקורה, תרתי משמע, ורכשתי התמצאות מקיפה מאד בכל תהליכי החברה, בסגנון העבודה ובפרקטיקה מהשטח.

אותן השנים הביאו בכנפיהן גם חילופי עובדים, כדרכו של עולם, ותחת העבודה מול בוסית דתיה וכמה קולגות חרדיות, החליפו אנשי הצוות פנים וצורה ומצאתי את עצמי עובדת עם נשים חילוניות וגברים מסקאלה מגוונת שנעה בין חרדי לחילוני, באווירה מתירנית וקלילה. הפכתי גם להיות העובדת הוותיקה שיש בידה מידע יקר ערך, שלא תמיד ניתן להעביר בתהליך חפיפה יסודי ככל שיהיה.

כך נעשיתי בורג מרכזי במושב לצים… כולם מאד העריכו את הידע והמקצועיות שלי, התייעצו איתי הרבה ונעזרו בי המון, אבל אני הרגשתי שכאן לא מקומי. הסגנון הפך להיות חברי מידי, המיילים ששלחו לי הכילו כל מיני אימוג'ים ומחמאות יתר, ובישיבת צוות אחת "סתם בשביל הקטע" החליפו הדתי והחרדי כיפות…

התייעצתי עם בעלי, ושאלנו רב. תיארתי לו את המצב, וגם את המצב הכלכלי, ושאלנו לעצתו האם אפשר להישאר במקום כזה.

הוא הורה לי להתחיל לגשש לכיוון עבודה חדשה, אבל ברגע שאני אפסיק להרגיש שהמצב הנוכחי מפריע לי – הוא התנה את ההיתר להישאר בינתיים – וכח ההרגל יכהה בעיני את האווירה הצורמת – לעזוב מיד.

התחלתי לחפש, אבל כשיש משכורת מסודרת ועבודה יציבה – רמת החיפושים היתה בהתאם, ולא ממש הניבה פירות… וגם לא הצעות עבודה.

אחרי תקופה לא ארוכה התחלתי להרגיש התקררות כזאת. לא משהו שידעתי להצביע עליו ביד, כן משהו שידעתי להרגיש אותו בלב. בעלי אמר: אם הגעת למצב שאת מרגישה שם ב"נח", חייבים לעבור ל"לך לך". שאלנו שוב את הרב והוא הורה לעזוב מידית.

ופרנסה מה תהא עליה? ובית של תורה מי יחזיק אותו? "בית של תורה לא יישאר לך", פסק הרב בנחרצות, "אם את נשארת במקום עבודה שכזה". וכך, לאור המצב שנוצר, קמתי ועזבתי.

עזבתי עבודה מעולה עם תנאים מצוינים, השארתי בה את הוותק רב השנים והנסיון העשיר שצברתי, כי מה שווה המשכורת הגבוהה ואיזה ערך לתנאים הטובים, אם אני משלמת תמורתם בחיים האמתיים?

זה לא היה קל בכלל, והעתיד לפני מעורפל. אבל הגעתי לצומת דרכים והייתי חייבת לבחור בפניה הנכונה, כי ידעתי שהאפשרות האחרת והקורצת תוביל אותי למדרון.

החבר'ה שם היו בהלם, והתחילו לרחרח למה עזבתי. הם הצליחו להרכיב את התמונה מחצאי משפטים, והבינו שלא מתאים לי לעבוד עם הרכב הצוות הנוכחי, בלי חלילה לפגוע אישית באף אחד.

אחרי כמה ימים חזרו אלי עם הצעת פשרה: נעביר אותך למחלקה אחרת בחברה. ה"מחלקה האחרת" פירושה תפקידים שאני לא ממש אוהבת, קצת עבודה שחורה, הרבה תלות באנשים אחרים, וכמעט אפס שווי לכל הנסיון רב השנים שאיתי בתיק. אך האפשרות הזאת היתה מעולה בעבורי מבחינת האווירה שם, ובהתייעצות חוזרת עם הרב החלטתי למקם את כסא העבודה שלי במשבצת הזאת. פחות נוצצת, לא מתגמלת באותה מידה, אבל תשאיר אותי עומדת ולא נופלת…

גם עכשיו כששואלים אותי "מה עניינים?" ו"איך במקום החדש?" אני עונה "בונים בניינים" אפילו שקצת התרחקתי מהמובן הפשטני של התשובה. כי השקעה בחיים הרוחניים שלי ושל משפחתי היא ה"בונים בניינים" הכי משמעותית שיש, נכון?:)

תגובות השמורות לסיפור 

וואו! זו נראה לי המילה שהכי מתמצתת את הסיפור המדהים שלך ואולי, ברשותך, אקרא לו: הסיפור שלי? כי הזדהיתי עם כל מילה, אבל אני עדיין לא עשיתי את הצעד הענק והחכם שלך. 

אני עדיין במקום שבאמת התחיל כמקום חרדי, אבל כל יום הטמפרטורות שם יורדות באופן מדאיג, הרבה הרבה מתחת ל 0, כשהגעתי למקום בתחילת דרכי, כל כך שמחתי שמצאתי מקום חרדי, במקצוע שלי -זה ממש לא מובן, והיו לי הרבה חברות שלצערי נכנסו למקומות עבודה חילוניים לגמרי. 

עברו חודש, חודשיים , שלוש , ואני התחלתי לחשוש ששמחתי הייתה קצת מוקדמת. אמנם בתחילה הכל היה טוב, הייתי עובדת חדשה וכל השיח היה אכן ענייני, אבל ככל שעבר הזמן, המצב נהיה יותר ויותר גרוע כי: 'מה אנחנו מכירים, עובדים ביחד, הכל בסדר, ואנחנו גם חרדים, שומרים על הגבולות, מכירים אותם מקרוב….' ואולי זו הבעיה? , מכירים את הגבולות מקרוב? קצת יותר מידי קרוב אז האווירה נהייתה קלילה וקצת יותר מדי זורמת יותר בדיחות, התלוצצויות וממש לא בנושא העבודה, 

עדיין אין לי סוף טוב כמו שלך…. התחלתי במקביל להתייעצות עם רב לחפש עבודה אחרת, עדיין לא מצאתי. כרגע אני באותו מקום ומקווה לעזוב בהקדם. אנחנו בהתייעצות שוטפת עם הרב שלנו, ועם יד על הדופק על כל צעד וצעד בנושא וברגע שהוא יורה לי לעזוב את העבודה, זה אכן מה שאעשה. 

תודה על השיתוף! חיזקת אותי….

כולי מלאת התפעלות מהנשים המדהימות, הגיבורות, מלאות תעצומות הנפש שמעזות ומצליחות לומר לא! לקידום. לכסף. להצלחה. לי אין כאלה תעצומות ואתפלל שיהיו.. אבל יש לי כח שאני משתמשת בו שעוזר פלאים. כח הרצון והתפילה. אני רוצה לשתף בשני סיפורים שהקב"ה הראה לי שאם אני רוצה ואני מתפללת על זה, הוא כבר יסדר את העניינים. 

סיפור ראשון בנוגע לעבודה: עבדתי בעבודה ניהולית בדרג מאוד בכיר. הצלחתי מאוד ואהבתי את העבודה שלי יותר ממאוד…. המנהל הישיר שלי היה גבר חרדי, ואפילו צדיק. אך עדיין -הוא גבר ואני אישה.  לצערי, עם הזמן הגבולות בתוכי היטשטשו. אמנם לכאורה בחוץ הכל בסדר, אבל ידעתי שזה לא בסדר..

לא היה לי אומץ לעזוב את העבודה. התייעצתי עם רב אבל לא פרטתי הכל, מה שגרם שהתשובה לא באמת התאימה… התפללתי. רציתי מאוד לחתוך והשם עזר לי. בהפתעה גמורה, מסיבה אחרת לחלוטין ועל פי הוראת רב. עזבתי את העבודה. וזהו. 

סיפור נוסף: עשיתי מנוי בחדר כושר והיו שם מכשירים עם סרטים איומים. לא עזבתי אבל התפללתי. תוך שבוע פתאום התחיל לכאוב לי הרגליים. שמחתי לעזוב ולקבל את כספי בחזרה, אחרי שהבאתי אישור אורטופד לבעיה. אז גם ללא -לאמיצות כמוני הקב"ה דואג ומסדר הכל אם רוצים ומבקשים. תנסו תראו. זה מצליח! 

ריגשת אותי עד דמעות ונתת לי המון כוח בהתמודדות האישית שלי!

גם אני ויתרתי על משרה קורצת בה הרגשתי שיש לי המון ידע וותק, אבל האינטראקציה עם הגברים לא היתה לעניין. היכולת להודות בכך ולא לתרץ מלא תירוצים למה זה בסדר, ולקום ל- "לך לך" אחרי שהרגשתי די ב"נח" (קניתי את הרעיון…) גבתה ממני המון המון כוחות נפש. 

בנוסף לכך הקושי עם דיבורים מאחורי הגב (כן, גם בושות)וכו', ובכ"ז לוותר על משרה חשובה וכסף…

אחרי שקראתי את סיפורך הרגשתי שאני לא לבד והתחזקתי מאוד! תודה רבה, ישלם ד' שכרך בכפל כפליים! 

וואו! תקשיבי, יש לך עוצמות! מקווה מאד שהייתי עומדת בזה… לא קל!!

יש משרה שאני חושקת בה הרבה זמן, ומנהלים מדי פעם מציעים לי שוב ושוב, ושוב ושוב. וה' מסייע שבכל פעם זה לא מגיע לידי גמר. ואני יודעת בדיוק למה… יש בה בעייתיות, משהו דק, שרבים מתירים היום. אבל זה לא בדיוק "כל כבודה בת מלך פנימה". וה' יודע כמה זה חשוב לי וחוסם לי. 

אז אשרייך! וחזקי ותבורכי! כי אין כמו לקיים תפקידנו היחיד בעולם. וזהו. ושנזכה תמיד בעז"ה! 

וואווווו גדולה מהחיים!! הזדהתי עם הקושי לשמור על תדמית מאופקת באווירה חברית וקלילה….. מעריכה אותך על הצעד הענק שלך ועל כל יום ויום במקום החדש. מתארת לעצמי שזו התמודדות שלא ממש נגמרת….

מאחלת לך את כל הטוב שבעולם, שתזכי לראות את הבניינים שלך הולכים וגדלים על היסודות הבלתי מתפשרים שהצבת…. ושיתקיים בך ובכולנו הזורעים בדמעה ברינה יקצורו!!! 

וואו, מדהים שאת ככה מודעת ולא מטאטאה את מה שלא נוח מתחת לשטיח! (מאד קל לעשות את זה, בייחוד כשמדובר במקום עבודה וברווח כלכלי שמחזיק את הבית שלך, לפחות בעיניים קטנות שלנו…) 

חיזקת את ידינו ממש. בטוחה שכשיהיה כזה נסיון בעז"ה (שלא יהיה אבל אם…) נדע להיות יותר רגישות לשים לב ולעשות את המעשה הנכון. 

הסיפור שלך מאוד מחזק ומרגש!!! יפה מאוד שמצאת את הכח לשאול ואת הכח לפעול!!!

אני מרגישה שהסיפור שם אותי במקום ששואל את עצמי: האם אכן מספיק צורם לי בישיבות הקלילות? והוא מדגיש לי שרצינות זה תנאי הכרחי לעבודה ולא לפנים משורת הדין. 

תודה רבה ותזכי למצוות ולבניין עדי עד!!! 

ווואווווו מדהים, מסירות נפש אמיתית!!!! האמת, חיכיתי לקרוא שהיא מצאה עבודה מכניסה יותר….. אבל בסוף זה לא הגיע….. 

זה הראה לי את הצד האמיתי של החיים, לפעמים אנחנו עושים מסירות נפש ובטוחים שנראה ניסים גלוים…. אבל זה לא תמיד כך…. ולעיתים את השכר אנו נקבל אחרי ה-120. 

מעריכה!!!!!! 

מדהימה!!! זה מה שאת! 

כאדריכלית אני מבינה את המשמעות העמוקה.החלפת את העבודה שיכולה להיות מאתגרת, מעניינת, מלאת סיפוק ויצירתיות – לעבודה טכנית כבדה ויבשה. 

צדיקה!!! אולי הפסקת לבנות בניינים של גשם אבל את בונה מגדלים של רוח, ובית אחד טהור ויציב שלך. אשריך !

יישר כח גדול על הסיפור המחזק! 

בהמשך לנושא רציתי להמליץ לנשים היקרות של שמורה על גליון בשם "יסוד הבית"- מבית קו "אילת השחר", בהדרכת הרב גנס שליט"א, המבאר בצורה בהירה ויסודית נושאים בצניעות, ניתן לשלוח בקשה למייל: y02540254@gmail.com 

מצורפים 2 גליונות אחרונים- הנושא הוא מקומות עבודה. יישר כח גדול 

מסכימה איתך בכל מילה. גם אני עזבתי עבודה כמוך, אבל ממש כאשר ראיתי שהבוסים שלי התחילו לאט לאט להביא מסך גדול לחדר ישיבות, ואף עשו טיול לכל עובדי החברה עם בני זוגם (מיותר לציין שאני לא נסעתי)- טיול קיאקים ומצנחי רחיפה, הסיטואציה הזאת דחתה אותי, קמתי ויצאתי!!!! 

***

אשרייך, כשהולכים עם דעת תורה ומקבלים אותה – זה הכי טוב שיכול להיות, ורואים מזה רק סיעתא דשמיא. ככל שהמשכורת יותר גבוהה ההוצאות יותר גבוהות, עכשיו תראי שההוצאות שלכם אוטומטית יקטנו בזכות הגבורה שלך והמעשה האדיר שעשית. חיזקת אותי מאוד!!! 

***

וואו!!! פשוט כל הכבוד לך!! כולי מלאת הערכה והערצה. כל כך קשה לקום ולעזוב מקום עבודה, עם משכורת טובה, קביעות וותק. ועוד יותר קשה להיות אמיתית עם עצמך ולדעת מתי הנקודה בה כבר המקום לא מתאים, בלי לעגל פינות, ובלי להחליק דברים. יישר כוח! 

***

מרגש עד דמעות! מי כעמך ישראל! כמה נחת רוח להקב"ה יש מכאלו נשים יקרות! המשיח צריך להגיע דחוף! לאחר שנשים עוזבות מקום עבודה עם פרנסה טובה ומעמד, לעתיד בלתי ידוע כדי לא להיות במקום לא מתאים. ממש ניסיון "לך לך"! 

***

שלום ציפי יקרה, את לא רק "בונה בניינים"- את בונה את הבניין הכי חשוב ומיוחל שאנו מצפים לו מזה אלפיים שנה—בית ה'!!! את ובעלך האדריכלים והקבלנים של בית תפארתינו!! אשריכם עם ישראל!! 

***

התרגשתי עד דמעות, נותן כח לעמוד מול נסיונות הדור, אשריך! בזכות נשים כמוך תבוא הגאולה!!! 

***

אוהו לא הייתי מסוגלת להפסיק באמצע הקריאה. איזה עוצמה של אישה! בלי פשרות ובלי ערעורים. אשרי עמינו שזכה בך! 

***

וואו, ריגשת אותי כל כך. את אישה אמיצה וגיבורה, זה לא קל ואני בטוחה שזה היה לך קשה ממש…. מצדיעה לך מאוד!!! אשרינו שזכינו להיות בין שומרי התורה. מחזקת את ידיך.. 

***

מקנאה בךךךךךךך! כמה כוחות, כמה אמונה, כמה קדושה! כמה סיעתא דשמיא!!! הלוואי ונזכה לראות אותך מרחוק בעולם הבא…. תאמיני לי…. 

***

וואאוווו התרגשתי!!!!!! הצטמררתי!!!!!!! אלופהההה!!!! סיפור מרגש על גבורת נפש אמיתית!!!!! אשרייך!!!!! איזה שכר מחכה לך העולם הבא!!!!! מעריכה

***

אני נהנית מכל סיפור מחדש, אתם מחזקים ממש! כשקוראים כאלו סיפורים מראש, אז במקרה של ניסיון כבר מלאים מבפנים בכוחות. בתפילה: "ואל תביאני לידי נסיון" 

***

יישר כוח גדול, מאוד נהנית שעל כל סיפור יש גם דברים מעשיים. כמו הסיפור עם הילד שלא מרגיש טוב, זה גם מחזק רוחנית וגם הרבה עצות גשמיות. 

***

מרגש!!! אני ממש נמצאת בסיטואציה דומה ונלחמת כל הזמן לא להתקרר, ובמקביל משתדלת להיות צמודה לרב..! ממש מחזק!! תודה רבה!! 

***

מדהימה שכמוך!!! אשרייך!! אין הרבה מה לומר על צעד כזה….. בזכותך ובזכות עוד נשים גיבורות כמוך – משיח יגיע בקרוב! אמן! 

***

מאד מאד מעריכה את האומץ וההקרבה!! אשרייך!! בשמים יראו את המסירות וההקרבה שלך, "כל השומע לי אינו מפסיד!!!" 

***

ואוו, איזה נשים צדיקות וענקיות יש פה! אשרייך, מקנאה בזכויות שלכן, כל סיפור כאן מחזק אותנו ממש. ‫

***

כולי צמרמורת על יכולת העמידה שלך מול האמת!!! בטוחני שהקב"ה ישלם לך בגשמי ורוחני… וואו…… 

***

כל הכבוד לך!!! חזקי ואמצי! בטוחה שלא קל לך! תהיה משכורתך שלמה מעם ה'! מעריכה מאד!! 

***

מדהים, בזכות נשים צדקניות! איזו בהירות בהשקפה ויראת שמיים! שתזכה לדורות ישרים מבורכים! 

***

את פשוט מיוחדת, כל הכבוד!!!! זה נותן מלא כח להיות חזקים בעקרונות שלנו, תודה ששיתפת… 

***

זכית לקיים "ואהבת.. בכל מאודך" במובן הפשוט של המילה! אשרי העם שאלו בנותיו ‫

***

עשית לי צמרמורת.. זהו. אין לי עוד מילים! את אדירה, פשוט מחזקת בכל החלטה דומה! 

***

גדולה מהחיים! המון כח ושמחה עם ההחלטה המיוחדת שלך! ממש חיזקת אותי! 

וואו, אני ממש מעריצה. בתור אדריכלית, יודעת כמה זה קשה… 

***

וואו מרגש ממש הצטמררתי כולי, כל הכבוד!!! איזה כח יש בה!! 

***

נדירה!!! רק ד' יכול לשלם שכר על כאלה מעשים גדולים! 

***

וואו, מיוחד, מחזק ממששש!! כל הכבוד לך חיזקת אותי מאוד! 

***

שמתי את הסטיקר על שולחן העבודה שלי, חמוד, לא?

***

וואהו אני ממש מעריכה אותך על האומץ. אשרייך!!! 

***

מעריצה ממש, לקבור ידע זה עבודה ענקית. ‫

***

ווואו, כל הכבוד!! פשוט להיות מעריצה שלך!! 

***

וואו, סיפור מדהים ומחזק! יישר כח עצום!! ‫

***

וואו וואו מדהים!!! מחזקת את ידייך!! 

***

באמת כל הכבוד לך! אין לי מילים! 

***

וואו, איזו עוצמה! אשריך!! 

***

מרגשת! אוהו, כל הכבוד 

***

אדירררררר פשוט מחזק! 

***

הכתיבה מעולה!!! ‫

***

מרגש עד דמעות! 

***

מרגש במיוחד 

***

גיבורה!!!! 

***

תגובות לסיפורים קודמים ושיתופים מהשטח

תגובה לסיפור בצעדי ריקוד

היה מרגש מאד לקרוא את שני הסיפורים האחרונים!! סיפורים של מסירות נפש שלא נופלת בדרגתה מכל הניסיונות שיהודים עמדו בהם לאורך הדורות. 

גם פעם היו את היהודים שהצליחו לעמוד בניסיונות, בלי שראו את ההפי אנד, בלי לראות את הכל מפרספקטיבה של היום…..והיו גם אלו שהתקררו מרוח התקופה ואת התוצאות אנחנו רואים היום בבירור… 

חזקתן אותי מאד מאד, אמנם אני לא בתחום הזה אבל אני חושבת שלכל אחת יש כ"כ הרבה דברים שהסיפור הזה של התמונות יכול להשפיע עליהם…במיוחד בתוספת המשפט החזק על העקרונות… (וכאן תודה לנעמי שכתיבתה פשוט מקפיצה את הסיפור. כל מילה יהלום!) 

ואין לי מה להוסיף על עשרות התגובות שהיו… פשוט המצב מדבר בעד עצמו מהתגובות… היה מדהים לראות שכל התגובות סבבו על אותה נקודה בדיוק-  ההרגשה של הצניעות היהודית, שלא מתאים לנו כאלה קטלוגים, ולקחתי מכן -כל המגיבות, את הרעיון להעיר בעדינות. מקווה שאם כולנו נעשה ככה, המצב ישתפר… 

כי האמת שגם אני כבר לצערי פחות מזדעזעת לראות כאלה קטלוגים, זה עצוב שזה כ"כ נכנס ומשפיע עלינו, אז משמח מאד לראות שיש כ"כ הרבה נשים שאכפת להן!! 

תמשיכו להעלות נושאים שנוגעים בנפשנו בצורה מגוונת כ"כ!!! 

בקשר לקטלוגים, בקשה שלוחה לכל מי שיש לו השפעה ויוכל להביא את העניין בפני רבנים. הגיעו מים עד נפש. אם יש לבית הדין שקם כוח לאגד תחתיו חנויות 'כשרות' – הוא יכול גם לכוף על צורת הפרסום. 

אני לא מדברת על זה שצריך קטלוגים מהרבה סיבות, אני כן מדברת על כך שאין שום סיבה בעולם שהקטלוגים יראו גרוע יותר מקטלוגי תל אביב. אפשר להפיק קטלוגים יפהפיים וצנועים לגמרי. תפקיד הדוגמנית זה להראות איך הבגד עומד על הגוף – ואני רוצה לראות אישה או נערה בגובה סטנדרטי (לא מטר שבעים וצפונה מכך), שלובשת בגד במידה שלה (ולא מידה אחת קטנה יותר כי זה נראה 'טוב' על הגוף, תבררו, זה מה שעושים!). 

למה הבגדים שלנו כל כך סוגדים לצורת הגוף? זה תרבות יוון בצורה הכי בולטת שיש! 

לפני כמה חודשים פרסמה שמורה חנות לבגדי נשים שהציעה קטלוג ללא דוגמניות. הפרסומת בשעתו לוותה במלל רב ואוהד על הצעד החשוב שהרשת עשתה למרות חוסר המקובלות של העניין. בשעתו כשנכנסתי לאתר הופתעתי מאוד. כל התמונות היו חסומות בנטפרי. 

מה שאומר שהם הפיקו את הקטלוג אך ורק לצורך השמורה. התפלאתי מאוד מדוע מגיעה כזו פרסומת אוהדת לאתר שמוכן להפיק קטלוג בהתאם לדרישות במת הפרסום. ללא כל שינוי מהותי שכל כך נדרש בנושא. הרי גם הרשתות שמפיצים קטלוגים בעייתייים ביותר, כשהם רוצים לפרסם בעיתוני הנשים הנפוצים במגזר, הבגדים מתפרסמים ללא דוגמניות. (וישנם עיתוני נשים בהם גם הבגדים לא מתפרסמים…) 

אבל אולי כדאי שהשמורה תלך צעד אחד קדימה, תיתן במה איכותית לרשתות שמוכנות באמת לעשות שינוי. לא פרסומת חד פעמית, אלא קישור קבוע לאתרי בגדי נשים ללא דוגמניות כלל. ‫

 

תגובת לאה,

חברות… אם הייתן יודעת כמה השקעתי במייל ההוא…

ישבתי לילה שלם כדי לנסח משהו שיהיה הכי מדייק והכי מעורר את הנושא – אבל בצורה עדינה.

ולא, זה לא היה תמורת שקל אחד…

היו מעל 6,000 הקלקות – שזה המון!!!

אבל חשוב לי לשתף אתכן, שאותה יצרנית סיפרה לי שאכן נכנסו המון, אבל בפועל – 

זה לא ממש הניב מכירות.

אולי אנחנו צריכות לעשות סוויצ' אמיתי בראש ולהתרגל לקנות ממי שמשקיעה עבור הערכים החשובים הללו, ולא רק לקטר…?

נקודת למחשבה!

לגבי הקטלוגים: בקורונה התרגלנו לאפשרות הרכישה מהבית שהיא מאד מקלה ונוחה. 

אלא מה? לקנות בלי לראות זה קשה. ולראות בתמונה בגד סתם על הקולב- קשה עוד יותר! אציין בכנות לשבח חנות שהאתר שלהם מתאים עצמו לסינונים ולכן כל הבגדים מצולמים על בובה. אף פעם לא הצלחתי לראות בגד על בובה ולהבין איך יראה עלי. כל כמה שאיננו 'דוגמניות' אנחנו בני אדם ולא בובות והבגד עומד אחרת לגמרי (לעומת זאת מהקטלוג שלהם אני כן קונה) 

הקטלוגים שכל חנות היום מייצרת ושולחת במייל, נועדו לעקוף את סינוני האינטרנט. כי הסינונים מתאימים עצמם לכולם, גם לגברים, שגם אם הדוגמנית עומדת כמו קרש ללא איפור וכו' לא אמורים לצפות בדוגמנית. אגב, בנטפרי אפשר לבקש שייחסמו גם התמונות והקטלוגים שמגיעים למייל (אבל אז לא תוכלי לראות גם תמונות משפחתיות שישלחו אליך) 

לעומת זאת, כאחת שחשוב לי לראות את הבגדים לבושים ולקנות אותם- מעוניינת כן בקטלוג הגיוני.. נכון, כשאני רואה קטלוגים ברוח 'חילונית' זה מעצבן אותי, כי הבגד לעולם לא יראה עלי ככה. אני אאריך, ואסגור בצוואר, והפאה שלי קצרה יותר וזה גם משפיע.. אבל אולי לבקש קטלוג עדין ולא 'רק תמונות' זה גם בקשה יותר מתונה שיותר יש סיכוי שחנויות יסכימו וגם באמת יספק קהל רחב יותר.. 

אגב זו השקעה של המון כסף להפיק קטלוג, אם הם יבינו שאין צורך אני חושבת שכל חנות תשמח בלי.. 

תגובה:

אולי זאת רק אשליה? ביננו, זה לא יראה עלינו כמו עליה…

כמה מתוכינו באותה מידה של הדוגמנית?:(….

תגובה בעניין הקטלוגים: אני צלמת, מחוברת לפורום של צלמות חרדיות. כל חברות הפורום בוגרות בית יעקב ובכל זאת, היו מקרים של תמונות צורמות- פה בת מצווה עם שרוול מורם, שם זוג מאורס… בקיצור, לא משהו שהייתי רוצה לראות. 

אחת מהחברות העלתה את הסיפור הזה לשם. הזוי! באופן מידי הגיעו המון תגובות מעריכות ורוצות. בזכותכם נוסף כלל: אין להעלות תמונות בעייתיות. אשריכם!!!! ‫

קראתי את התגובות בנושא הקטלוגים, מובן שאני מסכימה איתן, אבל רק נקודה מסוימת הפריעה לי במיוחד שהיא חזרה על עצמה הרבה פעמים. 

ההצעה ללחוץ על "ספאם" חזרה על עצמה שוב ושוב, ורק בשבוע שעבר קראתי על הנזק שזה גורם לבעלות רשימת התפוצה. מי שלא מעונינת לקבל את המסרים שתלחץ על "הסרה", לא על "ספאם". ואפשר תמיד לעשות "השב" ולכתוב מה מפריע לך. רק לא להספים. 

הערכה עצומה למי שעושה משהו נגד הקטלוגים הבעייתים למייל!!! 

טיפ פרקטי – פשוט ליצור לעצמי מסנן בג'ימייל (או באאוטלוק שם זה נקרא "רול" אוטומטי) בג'ימייל: נכנסת להודעת מייל יש בשורה של הכפתורים 3 נקודות (עוד), לוחצת על "סנן הודעות מסוג זה" מוודאה שמופיעה כתובת השולח בשדה "מאת" ואז "מסנן חדש" ואת המסנן את שולחת ישר לפח:)

(בנפרד, מומלץ להודעות של שמורה נניח, שבמקום לפח כמובן, יקבלו תווית מסוימת ויהיה קל לזהות אותן בתוך כל המיילים) 

אני כותבת לגבי התגובות על הסיפור משבוע שעבר, ונראה לי שהגיע הזמן למחות בריש גלי 

א. כל כך קשה למצוא בחנויות החרדיות בגד חרדי! מה כבר ביקשנו – אורך הולם ורוחב אנושי! 

ב. תופעת הקטלוגים יכולה לעבור מהעולם, ואם יש לקבוצה שלנו אפשרות להשפיע שתצא מעולמנו באותה דרך לא ברורה בה היא נכנסה…:( 

תודה גדולה על הכל!!!! מעריכה מאד ‫

תגובה לסיפור "שנרגיש טוב"

נהניתי מאוד מאוד מהסיפור!! וגם הזדהיתי…..כאמא לשני תינוקות מתחת לגיל שנתים המחלות חוזרות ונשנות, הייאוש הולך וגדל, פעם בשבועיים יש למישהו חום וכמובן גם מדביק את השני.

רציתי לשתף בהגיג אישי שלי-

לאחר חופשת הלידה האחרונה שהסתיימה באלול האחרון ברוך ה', לאחר חיפושים שנמשכו כבר יותר משנה – מצאתי עבודה טובה מאוד בדרך ניסית ביותר, וגולת הכותרת היתה העובדה שהיא דורשת מס' שעות מועט יחסית (7). בנוסף העבודה היא מהבית (ואצלי זה יתרון גדול, כי ברוך ה' אני לא נזקקת לאינטרנט אלא רק למייל).

באחת המחלות האחרונות שתקפו את ילדי – ונאלצתי לתמרן עם העבודה ולא לקחת חופשת מחלה כי- הרי אני עובדת מהבית… איכשהו בין מדחום לאחד להחלפת טיטול לשני, לנסות לדחוף 7 שעות עבודה ואל תשאלו איך עשיתי את זה… הייתה בי תחושת ייאוש והרהור עקשן ש- "למה אני תמיד צריכה להישאר עם הילדים…..והוא…."

לאחר כמה רגעים הבזיקה בי הארה- רגע, רגע, בזכות מה מצאת את העבודה האידיאלית הזו עם כל הנתונים המקסימים שמתאימים בדיוק לך כאשת אברך וכאמא לילדים??? למה זה מגיע לך??? סתם, כדי שיהיה לך כיף??? שיהיה לך חיים קלים?

לא!! הרי כל מה שהקב"ה סידר לך את העבודה המושלמת והנוחה הזו היא בדיוק כדי שתוכלי לתמוך בבעלך ולעזור לו לא להחסיר אפילו שעה של לימוד!!! והרי- אם הוא ישאר עם הילדים כשהם חולים אבדה לך כל  הזכות לקבל כזו עבודה טובה… ומי יודע, אולי באמת לא יגיע לך להמשיך לקבל אותה…?!

מאז היה לי קל הרבה יותר להיות עם הילדים עם כל הקושי, מקווה שההארה הזו תלווה אותי גם הלאה….:)

ואני חושבת שהמבט הזה, לראות בעבודה כלי שנועד על מנת לשרת את הבעל שלומד ולא להפך- זו הסתכלות שצריכה ללוות כל אחת מאיתנו.

תגובה לסיפור "שנרגיש טוב"

שלום, תודה על הסיפור, אני בטוחה שהוא נוגע בכל אישה שיש לה ילדים. יש לי שתי עצות: 

  1. לפני כמה שנים כשהיו לי 4 פיצפונים שכל שבוע ארגנו לי חופשת מחלה, פרסמתי בעלון השכונתי שאני מחפשת אישה או בחורה שיכולה לשמור על ילדים חולים בבוקר בהתראה קצרה. קיבלתי הרבה טלפונים, והייתה לי רשימה לשעת חירום. 
  2. יום אחד סיפרתי לחברה שלי על הבעיה הזו, שכל שבוע ילד אחר נדבק בגן או במשפחתון ואנה אני באה, היא אמרה לי אהה…אני מורחת כל יום את "אלו-היט לושן" של פוראבר, והילדים שלי לא חולים בכלל! לא האמנתי לה, אבל מאז כל חורף אני מקפידה למרוח את הקטנים שלי (וגם מתפללת הרבה). וב"ה הם בקושי חולים. 

3. עוד משהו, ילד שחולה הרבה כדאי לבדוק אם לא חסר לו ברזל או משהו. בהצלחה וחורף בריא. 

שמעתי (אין לי מקור מדויק כרגע) שאמר אחד מבעלי המוסר שהקב"ה עשה שתינוקות חולים הרבה, כדי שאמא שלהם תתפלל עליהם, והתפילות האלה שומרות עליהם עד מאה ועשרים!!! 

אז באנה אמהות יקרות, נעשה את מה שבאמת הכי חשוב לעכשיו ולתמיד, וגם כשאין זמן לתהילים דווקא- תפילות במילים שלנו! אבא שבשמים מקשיב ואוהב, מומלץ מנסיון!!!:) 

אם כבר היה עצות לתרופות "סבתא", אז לפי הידוע לי ויטמין D וגם ברזל שניהם בס"ד תורמים לחיזוק מערכת חיסונית. וכמובן אין כמו הנקה למי שיכולה. 

תגובה לסיפור שנרגיש טוב : הרבה דיברו ומעודדות להישאר בבית עם ילדים חולים, אפילו שנגמרו כל ימי המחלה והחופשה, שהבעל לא יפסיד לימוד תורה. 

אני רוצה להציג צד נוסף: כשאישה מתקבלת למקום עבודה וחותמת חוזה היא בעצם סוג של מתחייבת לבוא לעבודה את מספר השעות הנדרש ממנה בחודש ומסתמכים עליה, צריכים את העבודה שלה. אמא שלא מגיעה לעבודה כ"כ הרבה אחרי שנגמרו לה כל הימים שמגיעים לה לפי החוק, בעצם לא הוגנת כלפי מקום העבודה שלה וגם כלפי הקולגות שלה שיצטרכו להישאר מעבר לשעות עבודה שלהם כדי להשלים את העבודה שחייבת להיעשות, במקומה. 

כמובן שיש לעשות את כל המאמצים למצוא במצב כזה סידור לילד החולה שיהיה כמה שפחות על חשבון תורת הבעל, אבל במצב שאין סידור – צריך שאלת רב מה התורה דורשת מהבעל – יום לימוד בכולל או הוגנות כלפי מקום העבודה והקולגות. ‫

לא מגיבה בחיים למרות שיש לי המון מה להגיב, המון דברים טובים וטיפה הערות, אבל בנושא האקמול שמישהי כתבה שלא חייבים לתת. רחמנות, אני לא מסוגלת לקרוא את התגובות האלה. 

היו לי בעבר דלקות אוזניים, זה כאבים שצורחים מכאבים! איך אפשר לתת לתינוק להתמודד עם זה? 

הקב"ה נתן לנו דרך לעזור לו, מבטיחה לך שלעצמך לא היית עומדת בכאבים האלה והיית לוקחת נורופן, כנל לגבי בקיעת שניים -כואב להם באמת!! 

הבטחת הכנסה לאברכים, יש אפשרות להגיש בקשה עכשיו.
קריטריונים: לפחות 3 ילדים מתחת גיל 18. הכנסות של 2 בני זוג לא יותר מ -14,400 (ברוטו) לשנה. בעלות על דירת מגורים אחת לכל היותר ורכב (אם יש) בשווי של לא יותר מ -25,000
המלגה המרבית היא כ -1,000 ₪ לחודש למשך 5 שנים. 30/11/2021. מועד אחרון להגשה אפשר להגיש רק מקוון. הנה קישור https://kohelet.edu.gov.il/

מישהי הציעה לומר תהילים כל יום. האם אתם מכירות קו טלפון שאפשר להאזין לתהילים מוקלט לפי סדר הספר? ולהמשיך כל פעם מאיפה שעצרנו, עדיפות להברה חסידית או ליטאית בחיתוך דיבור ברור ובקצב איטי. אני רוצה לומר תוך כדי פעולות היום יום…. אשמח לעזרתכן, אם אין משהו כזה אשמח שיקימו… 

***

באמת אשמח לקבל מידע על פאניות טובות וצנועות (רוצה לקנות פאה ומחפשת מישהי שתבין אותי בקטע הזה, בלי להתפשר על איכות. יש מידע בנושא?) ‫

***

עצה מסבתא שלי כדי שתינוקות לא יהיו חולים – מתחילת הסתיו לא להוציא אותם מהבית מחצי שעה לפני השקיעה, ואם בכל אופן יוצאים לחבוש כובע שמכסה את האוזניים – למרות שלא קר, ועדיף גם ניילון לעגלה.

פגישת אסטרטגיה לתכנון פרסום

מתנת: מרקר

עיצוב פרסומת מדויקת

מתנת: טליה טל

שדרוג של דף נחיתה, ניסוח מייל שיווקי או קופי למודעה

מתנת: d.front

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

כתיבת תוכן שיווקי לדף נחיתה בשווי 1000 ש"ח.

מתנת: אוריגמי

הדס קורלנסקי

שיחת ייעוץ עיסקי או דוח שנתי בשווי של 1500 + מעמ

מתנת: הדס קורלנסקי

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

מודעת פרסום קופי + עיצוב

מתנת: נחמה שוכמן

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

בוט לאתר בשווי 5000 שח

מתנת: פייגי פיוטרקובסקי-

סדר וארגון אחת ולתמיד בתיבת המייל של העסק- פגישה של שעה וחצי

מתנת: ציפורה סובל

בניית תהליך אוטומטי מותאם אישית לייעול וקידום העסק- בשווי עד 3,000 ש"ח

מתנת: ציפורה סובל

רחל קירשבוים
יועצת מס

הגשת דוח שנתי

מתנת: רחל קירשבוים יועצת מס 0534166459

נתינת שם, סלוגן וקופי למודעה

מתנת: מירי ריזל. קופירייטרית לפרסום שמכיר לקהל היעד שלכם את העסק שלכם בגירסא הטובה ביותר מייל: m0548474619@gmail.com פל': 0548474619

יצירת קונספט, בניית לוגו, ושפה עיצובית, עיצוב ניירת וכרטיס ביקור. וחתימת מייל

מתנת: אילה כחלון

עיצוב פרסומת מדוייקת

מתנת: טליה טל

הנפשת לוגו

מתנת: שירה נחמה כהן

הוראות הפעלה

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה. 

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. 

לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.