לתגובות הקוראות
צלצול הטלפון בבוקר אחד מקסים של חופשת לידה הודיע לי שהבוסית מתקשרת. הדמות שעומדת מאחורי ההגדרה "הבוסית שלי" היא מאד נעימה ומכבדת, והשם שלה על הצג הזכיר לי שאוטוטו החופשה החלומית מגיעה אל קיצה.
היא רק רצתה לברר מה הכתובת המדויקת שלי, מתכנתת לשלוח משהו לשבת. סתם לפנק, ולהזכיר שמחכים לי שאחזור. בוסית נהדרת, כבר אמרתי?
הגיע ערב שבת ושום דפיקה של נער שליחויות לא נשמעה על הדלת. גם לא המתינה לי אף חבילה או שקית מתנה. כנראה לא הספיקה השבוע, אמרתי לעצמי ושכחתי מהעניין.
ביום שלישי התקשרתי אליה בשביל לסדר טופס כלשהו לביטוח לאומי, והופתעתי מאד לשמוע שהיא מתעניינת איך היה המשלוח. מה? על איזה משלוח היא מדברת? מאחורי הדלת המתין לי בנאמנות רק השטיחון הקבוע. שום צלופן ולא סרט מתנה.
בחוסר נעימות רב אני מגמגמת לה שלא קיבלתי כלום, ואז הגיע תורה להיות ממש המומה – "איך זה יכול להיות? שילמתי בכסף מלא על מגש פירות וירקות מעוצב! אני מיד שולחת לך קבלה למייל. באמת התפלאתי שלא שמעתי ממך כלום…" היא אומרת.
שחור על גבי לבן מבריק אני רואה שהאשראי שלה חויב בסך 400 שקלים מחנות עיצובים שלא הכרתי. הנה הכתובת שלי, אליה המשלוח ממוען, אפילו ראיתי את טקסט הברכה שצרפה, אבל כל הדבר המקסים הזה נשאר רק בתיעוד על גבי החשבונית…
הרבה כעס ועצבים נשפכו בשיחה בין הבוסית לחנות ההיא, כך עודכנתי מאוחר יותר, הם התנצלו על הטעות והבטיחו לשלוח מגש חדש ביום שישי הקרוב.
לפני שיגיע "יום שישי הקרוב" מיהרתי להתקשר למספר הטלפון שהופיע בראש הקבלה, ובררתי איזו כשרות יש להם. תמיד יש להם כשרות שמקובלת עלינו, כך הבנתי מהמוכר, "והשנה החלפנו, ויש לנו תעודת כשרות X של היתר מכירה" הוא סיים. לא בטוחה שהוא הבין שדווקא המסמך הזה מסמן בשבילי איקס אחד גדול על כל התוצרת שברשותם…
וואו, מה אני עושה עם המשלוח הזה? ממש לא נעים שהטלפון בענייני המחווה היפה יהיה בהקשר של תלונות וביקורת, במקום להודות ולהכיר טובה… אולי פשוט אזרוק לפח ורק אומר כמה שזה היה מוצלח ומשמח?
מצד שני גם חבל על הכסף (הרב!) שהיא משקיעה פה, כך היא גם לא תצטער על העיכוב שקרה, ומי יודע אם לא יזדמנו עוד מקרים כאלו – עדיף להסביר לה עכשיו, לגמור עם זה, וזהו.
ישבתי כמה דקות טובות עם הפלאפון ביד, כשברשימת אנשי הקשר מסומן השם שלה, ולא היה לי אומץ ללחוץ על מקש החיוג… כל כך מביכה כל הסיטואציה הזאת…
בסוף היא ענתה, אז כנראה שחייגתי. הקדמתי והודיתי לה מאד על הרצון הטוב ועל ההשקעה המרובה, כמה זה מחמם את הלב ואיך כיף לראות שזוכרים אותי.
שוב שמעתי ממנה איזה חוסר אחריות של החנות הזאת, וכמה היא כועסת עליהם… "אבל את יודעת" החלטתי להגיע בנימה אופטימית, "ממש טוב שקרתה הטעות הזאת, כי בררתי על הכשרות שלהם – בשמיטה הם החליפו להכשר של היתר מכירה, ואנחנו לא אוכלים את זה". לא יודעת מה היא יודעת על היתר מכירה ומה המילה "שמיטה" אומרת לה, אבל את המסקנה הסופית היא הבינה טוב מאד, ממש שמחה שעדכנתי אותה, והעריכה מאד.
"אז יצא לטובה הפשלה הזאת", היא התלהבה, "בואי תגידי לי את איפה אפשר להזמין לך מגש כזה. אני רוצה שתיהני ותאכלי בכיף" היא חזרה לדבר במרץ.
נתתי לה פרטים של מעצבת פירות חרדית, וכל כך שמחתי שעשיתי את השיחה הזאת.
הנה לי זכות להתרחק מגידולים אסורים, ולקדש שם שמים בנושא השמיטה.
יצאתי מרוצה עד השמים, ועד האדמה.
תגובות השמורות לסיפור
צודקת ונותנת הרבה כח! העירנות פה באמת מאוד חשובה.
אני רוצה לספר לך שאני עובדת במקום לייט ועל השיש במטבח ניצב פח קטן הכתוב עליו "שמיטה" האנשים מזרימים לתוכו חומר ו- לא פחות והרבה יותר: המנקה הערבי מגיע כל כמה דקות ושם את התכולה בפח הגדול
באמת חשוב מאוד לשים לב ולקחת אחריות אישית בנוגע לשמיטה גם אם דברים נראים כבר מסודרים או ברורים מאליהם… המקום שלהגיע לשני מצד אחד בהערכה ומצד שני בשיתוף ובשיתוף האמת הוא הוא המניב בסופו של דבר פירות הצלחה:) אשרייך:)
סיפור ממש יפה ושוב יש כאן את המימד המחזק של להגיד, להגיד מה מתאים לך ומה לא, מה מתאים להשקפת עולמך ומה מנוגד לו גם אם זה נראה מביך, מן הסתם זה יותר נראה מאשר מה שזה באמת.
אני גם זוכרת שהייתי צריכה פעם להסביר לבוס על יום כיף שלא מתאים לי להשתתף (המשתתפים / המקום וכו,) וכמה שזה היה נראה לא נעים הוא ממש הבין. הוא אפילו בדק אם יש אפשרות להשתתף בקבוצה אחרת (ששם יש רק בנות) כך שיצא מזה רק טוב. ויותר מזה- לא הייתי צריכה להסתבך בתירוצים.
כ"כ יפה לראות שיש נשים ששמות הכל בצד ופשוט הולכות על האמת עד הסוף זה לא כי הן שמות פס או משהו דומה פשוט כי זאת האמת וחבל ללכת סחור סחור זה הימור מסוים כי יכול להיות שבסוף נגיע לעימותים מיותרים….
זה נותן כח לראות את סופו של הסיפור ולדעת שניתן להחליק עניינים עם האמת בעצמה ממש…. תודה ענקית על הארגון הזה, זה נותן להיות חלק מדבר מדהים כזה!!!! כל יום שלישי אני מחכה לראות איזה אומץ יעלה הפעם…. אז שוב תודה וחנוכה שמח
כיף לך. איך שאני מזדהה איתך ומבינה אותך. כמה מגשי פירות של ט"ו בשבט זרקתי לפח. כמה פעמים נתנו לי תותים וכו' שהיו נראים כ"כ מגרה ואני לא יכולה לטעום. כמה פעמים משלוחי מנות של פורים קיבלתי ממקום העבודה וזה לא מהדרין.
האמת אני משחילה שאני אוכלת רק מהדרין אבל בכל אופן תמיד יש להם פספוסים בטעות. ואני מתפללת ומייחלת ליום הזה שאני לא יעבור את הדברים האלה. ובינתיים מתחזקת וידעת שזה לא קרה בטעות הכל מכוון משמים.
וואו! איזו מדהימה!! אלופה! זה בכלל לא ברור מאליו!! אני מעריצה אותך על האומץ!! כל הכבוד!! חיזקת אותי- שזה באמת יצא לטובה ואפשר היה למנוע את זה.
ולדעת שאם יש אנשים שהם לא אנטי-דת, ומכבדים אותך אז אפשר גם להגיד להם כזה דבר ובכלל טוב שזה עלה למודעות שלה שיש כאלו מושגים של שמיטה והיתר מכירה.
לדעתי זה תלוי בקשר עם הבוסית לא הבנתי מה היה קורה אם הייתה זורקת לפח? אבל כל הכבוד שהיה לה אומץ להגיד
***
רק הערה קטנה, על מנת שלא יצא מכשול: פירות וירקות של היתר מכירה קדושים בקדושת שביעית ולא פשוט בכלל לזרוק אותם לפח. הסוגיה סבוכה מאוד מה לעשות עם התוצרת, ויש לשאול רב.
***
איזה סיפור חמוד:):) אבל מה היה קורה אם היא לא היתה מסבירה, מקבלת מגש, מוצאת מישהו שאוכל היתר מכירה וזהו? לא יודעת, יש כ"כ הרבה מקרים שאין אופציה אחרת וחייבים להסביר, לפעמים אני תוהה, האם במקרים שזה לא מאסט- גם חייבים לדבר?
***
סיפור נחמד מאוד הייתי קצת מסתייגת מההגדרה "גידולים אסורים", היתר מכירה אושר מלכתחילה ע"י הרבה מגדולי ישראל הספרדים (לא יודעת מה אצל האשכנזים). קחו לתשומת לב.
***
שלום תודה על הסיפורים המחזקים רק רציתי להעיר שאי אפשר לזרוק לפח מגש של פירות היתר מכירה זה קדוש בקדושת שביעית ויש לשמור על זה עד שירקיב
***
סיפור מקסים אבל היתר מכירה היה אסור לה גם לזרוק כי זה פירות קדושים היתה צריכה לחכות עד שירקיבו
***
על פירות אין עדיין בעיה בשמיטה היא יכולה לקחת רק פירות ולעשר שוב…
***
וואו – איזה סיפור. .. גם מרתק וגם משמח מזל טוב ליולדת והערה קטנה, גם בשבילי הרבה פעמים המגבלות, ההגבלות ואי-הנעימות הן דווקא אצלנו … והמסקנה היא שפשוט צריך לעשות את מה שצריך ד' איתנו חנוכה שמח לכן ותודה רבה על העבודה הרבה המושקעת מאחורי הקלעים
***
איזה אומץ יש לאשה הצדיקה הזו שמוכנה להקריב את חוסר הנעימות שלה כדי לשמור על הערכים! נהנתי שזה נגמר בטוב והבוסית קבלה זאת בלי שום בעיה. בן אדם עושה השתדלות קטנה-"פתחו לי פתח כחודו של מחט…." וה' כבר עושה את העבודה בשלמות בשבילנו. מדהים!!!
***
כל הכבוד לה על היוזמה שהתקשרה. באמת קשה ולא נעים שיחת טלפון כזו, כנראה הבוסית שלה באמת נחמדה. אשריה ואשרי חלקה. הסיפורים כל שבוע נותנים לנו המון השקפה. וכמה מרוויחים על כל התגברות אפילו גדולה!!!
***
כל הכבוד לך על האומץ כל כך קל לוותר ולעשות ב"כאילו" שהיה טוב ותודה רבה. ובחרת אחרת! ואוו גם לעמוד על העקרונות ולהיות עם אומץ לדבר וגם אכפתיות לצד השני… אשרייך!
***
מדהימה. מחיאות כפיים על האומץ להתקשר… סיפורים כאלה אני מאחסנת לי במוח, זריקת אומץ לפעמים שאני עומדת נבוכה מול הפלאפון ולא מעיזה ללחוץ על החיוג…
***
כל הכבוד לנעמי על האומץ לדבר דוגרי עם הבוסית. אני תמיד בעד דיבור ישיר, מכובד, מסביר ואמיתי. רק דברים טובים יוצאים מזה בד"כ…
***
בדר"כ אני לא מגיבה… למרות שכל הסיפורים מדהימים. אבל הסיפור הזה פשוט מתוק! מחזק ממש לקרוא כאלו סיפורים מחממי לב! יישר כח…!
***
יצאת מרוצה עד השמיים??? השמיים יצאו מרוצים ממך!!! לא מפסידים כ-ל-ו-ם אם שומעים לדברי התורה הקדושה שלנו!!! אני אמרתי את שלי….
וואו, מאלף!!!
***
איזה יופי, כנות בצורה נעימה ויפה משפיעה טוב על כולם.
***
תודה על הסיפורים המחזקים כל שבוע מחדש!
***
כל הכבוד לך!!!!!!!!! אשריך!
***
גיבורה אשריך!!!!
***
איזה אומץ!! אשרייך!!
***
איזה אומץץץץץץץ
***
גיבורת כח!
***
תגובות לסיפורים קודמים
את ענקית!!! וכל הכבוד לך…..
המשפט שאני שומרת לי ממך- זה מה שאמר לך הרב: "אם תישארי- בית של תורה כבר לא יהיה לך" כי גם כשזה לא נופל דווקא על דוגמא כזאת, אבל ביום יום אנחנו מוצאות את עצמינו כל כך הרבה מוותרות בשביל ה"בית של תורה" על דברים שהתורה עצמה לא רוצה שנוותר. וכמו שידוע שבבית של פלונית לא נכנס הסבון בריח שהיא לא אוהבת, ככה גם בבית של תורה לא אמורים להיכנס דברים שאת הריח שלהם התורה לא אוהבת.
זה מאד מסדר את הראש גם מול חובת ההשתדלות שלנו, שברור שלא יכולה להיות ממקום שהתורה לא אוהבת. אבל לעמוד מול זה באמת, ולבצע כאלה ויתורים עצומים בשטח- זה ענק!
תגובה לעניין הקטלוגים: היו לי השבוע 2 מקרים שנתקלתי והגבתי למפיצות הקטלוגים: הראשונה- שלחה קטלוג מזעזע באמת וכתבתי לה מייל חריף ביותר בעניין והיא אמרה שהבגדים מאוד צנועים ויתכן והיו תמונות לא הולמות… ביקשתי שתסיר אותי מהרשימת תפוצה כי נמאס לי לקבל דברים לא מכבדים לתוך המייל שלי!
השני- הגיע קטלוג מרשימת תפוצה אחרת- קטלוג מכבד. כל התמונות היו ללא פנים – חתכו את התמונה והבחורה עומדת באצילות.. הגבתי לה למייל בהערכה והיא כ"כ שמחה כי היא אומרת שזה פיתוי ענק לעמוד בזה…
אולי כדאי לא להתעצל ולשלוח מיילים לפי הצורך לבעלות המיילים אולי זה יעשה משהו….
כתבת שהספמה של מייל גורמת נזק לבעלות העסקים. אני עד היום הייתי מבקשת הסרה, מאז שהנושא עלה בשמורה התחלתי להספים. אינני רוצה חלילה לגרום נזק למישהו. אבל אני כן רוצה להשפיע. לגרום לשינוי. לעשות משהו בשביל שהדבר הרע הזה יפסיק.
האם אין לנו זכות לסמן כספאם מסרים שבעינינו הם מזיקים? נראה לי שלפני שמסמנים ספאם ומזיקים למפיצה – ראוי לפנות ולבקש… "אין עונשים אלא אם כן מזהירים"
אני באופן אישי ניסיתי שוב ושוב לכתוב מסרים ולבקש יפה ממפרסמות שונות, ולא היה נראה שמישהו מתייחס, בעסקים, כנראה מבינים רק את מה שעובד, פחות במילים.
רציתי להגיב לעניין הקטלוגים- הזדהיתי מאוד עם זו שכתבה שהיא לא מקבלת קטלוגים וקצת התרעמתי על זו שביקשה לחשוב על המפרסמת ולא להספים.
לפי חוק הספאם, אסור לשלוח הודעה פרסומית לאדם פרטי בכלל, למעט במקרה אחד: שהאדם ביקש או הסכים לקבל פרסומות מהמפרסם הספציפי הזה. (לבית עסק, מותר לשלוח הודעה ראשונה ובה לבקש את הסכמת העסק לקבל פרסומות- ואז להמשיך לשלוח רק לאלה שהסכימו.)
מפרסמות יקרות שרוצות להתפרנס- יש דרך הוגנת לעשות זאת גם בלי להטריד את הלקוחות הפוטנציאליות. הדרך היא לגרום ללקוחות להגיע אלייך מרצונן החופשי. תני שירות טוב, ובקשי מהלקוחות הקיימות שימליצו עליך. תדוורי תוכן אמיתי ואיכותי שרלוונטי ללקוחות, ותפרסמי בתשלום אודות האפשרות להצטרף לרשימת התפוצה.
תבני את המוניטין שלך על התחשבות בלקוחות וכיבוד הפרטיות שלהן. ואם שלחת לי פרסומת בלי שביקשתי, אז זה ספאם לכל דבר, המפרסמת היא זו שמספימה ולא הנמענת שמוצפת בדואר זבל ואין לה איך להתגונן.
גברת זה לשון הרע ”אני לא מסוגלת. מה אפשר לעשות, אולי למישהי יהיה רעיון בשבילי? תודה רבה" אם קשה לך לומר, אולי תתלי תמונה של החפץ חיים או בכל פעם שהיא מדברת לשוה"ר, להראות פנים לא מרוצות, אפשר גם, בכל פעם שהיא מרכלת על מישהי מיד לדון אותה (את "המרוכלת") לכף זכות בקול (תלוי בהקשר השיחה, כמובן) לפעמים תגובה שקטה ללא מילים, עוזרת הכי טוב. מנסיון!!! ובכל מקרה שיהיה לך בהצלחה! זה בהחלט ניסיון לא קל!!!
ואוווו איזה סיפור!!! מדהים!! איזה נשים צדיקות יש בעם ישראל! אהבתי את המשפט- אם כבר את מרגישה שם "נוח" אולי נעבור ל"לך לך". זה ממש דיבר אלי. תודה רבה!!!
***
מישהי ביקשה באחת התגובות תהילים מוקלט. יש לקול הלשון.
