יש לך קשרים?!/  בעריכת נעמי

אני כותבת בתגובה לתגובות שכתבו על הבנות שהולכות לעבוד במקומות חילוניים כדי לקבל משכורת גבוהה:

זה לא פשוט בכלל! אי אפשר לדון את מי שהולכת לעבוד במקום חילוני שהיא הולכת כביכול לעשות קריירה וכל מקרה לגופו. גם אנחנו לא קיבלנו כסף מההורים ונפלו עלינו חובות אדירים. נכון שזה נראה שאם האישה מקבלת משכורת גבוהה אז יותר מסתדרים, אבל לפעמים יש ברכה דווקא במשכורת הקטנה, והרבה אנשים עם משכורות גבוהות לא סוגרים את החודש. 

באתי מבית שמור מאד ועבדתי בהייטק במקומות חרדיים ושמורים עם משכורות נמוכות, הייתי עקשנית להישאר לעבוד רק במקומות השמורים האלו כך הרבה שנים, אבל היום כשאני עובדת במקום חילוני, לאחר פסק מדעת תורה, אני יכולה לומר שמצד אחד נכון, אין את ההתמודדות עם החרדיות מכל הסוגים ויש משכורת טובה ב"ה וזו אולי המעלה. אבל מצד שני כמו שכתבו כאן, נחשפים לעולם החילוני בהתגלמותו, וזה מאד לא פשוט, זה אומר לראות ולשמוע את כל מה שמנוגד לערכים ולהשקפה שלנו, וככל שאת יותר שמורה וטהורה הרגישות שלך יותר גבוהה. 

לא הייתי ממליצה לבחורה שיצאה הרגע משערי הסמינר להגיע למקומות כאלו, במיוחד אם היא מגיעה ממשפחה מאד שמורה, זה ממש לא פשוט, ומי שכבר נמצאת במקומות האלו, צריכה כל תקופה לבדוק את עצמה אם לא התרחש שינוי בלבושה או בהתנהגותה, וכן לשמוע הרצאות ושיעורי חיזוק כדי לא להיסחף אחר התרבות היומיומית הקלוקלת שבה היא נמצאת. 

אני אישית שואלת את עצמי לפני שאני מתלבשת לעבודה אם הבגד הזה צנוע דיו, כי אני רוצה להיות כמה שיותר צנועה בעבודה ושלא יסתכלו עלי, ושלא אמשוך שום תשומת לב. ואני מקפידה לשמוע כל יום שיעורי צניעות, בקו של ה40 יום, זה מכניס הרבה יראת שמים. 

כמו כן אני חושבת שבאופן כללי עדיף כמה שפחות להסתכל על גברים בעבודה, במיוחד כשמדברים איתך (כמובן רק על ענייני עבודה). זה פותר הרבה בעיות, וכן מראש לשמור מרחק ולהיות עניינית, במיילים אני כותבת שלום ולא היי, ומעולם לא שאלתי בשלום גבר, אפשר לומר בוקר טוב משום נימוס אבל לא מה נשמע וכו'. 

בהתחלה חשבתי שאולי אצטייר בעיניהם כמישהי קרה ואולי לא יהיה להם נעים לתקשר איתי, אבל במשוב האחרון הראש צוות אמר לי שמבחינת תקשורת מאד קל וברור לתקשר איתי (ואין לי וואטסאפ, אלא טלפון כשר) ושאני מאד מקצועית, כנראה שמה שחשבתי על ההתבטאויות הרשמיות שלי במיילים, הם ראו הפוך כמעלה וכמקצועיות! 

מסקנה שלמדתי: ככל שתשמרי על הצניעות שלך בעבודה וזה לא משנה אם את במקום חרדי/חילוני ההצלחה שלך תהיה הרבה יותר גדולה. כמו שכתוב (לא זוכרת מקור מדויק) "כל עיקר הצלחתה של האשה בעולם הזה הוא בזכות צניעותה" הכל תלוי בצניעות שלך!!! מניסיון!!! ‫

שלום רב! אני ג"כ קוראת ומתחזקת מושבעת של ה"שמורה" שואבת המון כח מכם, כל המגיבות, ובראשן לאה והצוות היקר שלה. רציתי גם אני להגיב בענין "צריך הרבה כסף לבית של תורה": 

ב"ה בעלי לומד בהתמדה שנים ארוכות, ואני עובדת במשרד קטן עם משכורת קטנטנה, ב"ה ובסיעתא דשמיא הוא לומד ברוגע ובשלווה ואנו אפילו מצליחים לשים כסף בצד, והרבה! 

בית של תורה לא צריך יותר כסף מבית רגיל, (כל בית צריך כסף…) בית של תורה צריך אישה שטוב לה ושמחה בחלקה, בית של תורה צריך סיעתא דשמיא רבה, אמונה שמזונותיו של אדם קצובין לו. ואמונה בהנהגה ניסית המלווה אותו. 

שמעתי מהרבנית רות ולדמן תחי' שאברך מסוים נכנס לרב שטיינמן זצ"ל ושאלו לכמה להתחייב בנישואי ילדיו, השיב לו הרב, כפי המקובל. מיד אחריו נכנס אדם העובד לפרנסתו ושאל את הרב את אותה שאלה בדיוק, להפתעתו ענה לו הרב: "כמה כסף שיש לך", העיז אותו אחד ושאלו איך יתכן שלאברך הקודם אמרת כפי המקובל ולי רק כמה שיש לי, והרי ברור שלאברך יש פחות אפשרויות ממני. ענה לו הרב: "ההוא בן תורה ולבני תורה ישנה הנהגה ניסית". 

באנה נתפלל לחוות זאת, נסכים ונאפשר ונשמח בכך. 

כל התגובות שהגיעו בקשר לסיפורים האחרונים על זה שבשביל בית של תורה צריך לעבוד במקום חילוני וכו.. מאד צרמו לי. אני לא מדברת על אף אחת ספציפית ושכל אחת תעשה את השיקולים שלה, אבל לומר שבמשכורת שמקבלים במקומות חרדיים אי אפשר לפרנס, זה אמירה מאד כוללנית ולא נכונה בעיני. 

אני עובדת במקום כזה ושומעת הרבה תלונות על זה שמנצלים והמשכורות לא תואמות לשוק הכללי וכל מיני כאלה דיבורים.. ואני חושבת שהשאלה היא למי את בוחרת להשוות את עצמך. אם את משווה את המשכורת שלך לאיזה שהוא הייטקיסט חילוני, אז זה נכון שאת ממש מקבלת משכורת רעב. אבל אני בוחרת להשוות את השכר שלי לשכר של גיסותי ואחיותי המורות, גננות, מזכירות, מנהלות חשבונות וכו.. ולעומתן אני ממש מיליונרית! ומצליחה ב"ה לפרנס בית של תורה ברווח! ולא צריכה יותר! 

הכל תלוי באיזו רמת חיים את בוחרת לחיות, ואת גם בוחרת להגדיר את הצרכים שלך. אם יש כל כך הרבה נשים חרדיות שעובדות בתחומים אחרים ומרוויחות משכורות נמוכות מאד לעומת ההייטק הכי חרדי שיש – ולמרות זאת מצליחות לכלכל את החיים שלהן נכון, אז גם אני ועוד הרבה אחרות יכולות! 

אני לא באה לדבר על הצד של חברות ההשמה החרדיות וכו'. זה כבר לא בידיים שלי. מהמקום שלי שווה לי המחיר הזה! זה בפירוש מספיק לי בשביל לנהל בית עם משכנתא נכבדת ברמת חיים של בית של אברך. 

(הרבה פעמים כשאני טוענת את הטענה הזאת של להשוות את השכר לשכר של מקצועות אחרים, אז טוענים לי אבל אנחנו עובדות הרבה יותר קשה, או מה את משווה זה עבודה שדורשת הרבה יותר כישורים, לימודים וכו.. אז זה כבר לא טיעונים הקשורים לפרנסה של בית של תורה. זה כבר טיעונים של מי שמבקשת שהשכר יבטא את היכולות שלה, או יצדיק את העבודה הנחשבת שלה וכו…) 

האמת שרק עכשיו התפניתי לקרוא את הסיפורים והתגובות של החודש האחרון. כדי שלא יהיה לי גזל, אני קוראת אותם לא על חשבון העבודה.

אחת המגיבות כתבה בשם רב לא לחפש עבודה באתרים של מבקשי עבודה רק דרך המייל. יתכן שזו הוראה פרטית אבל צריך לדעת שיש עוד מקרים ונסיבות ויתכן שיש נשים שצריכות לשאול לעצמן. ולא נכון לפרסם בהוראה גורפת.

אני רוצה להצטרף לבקשה של מישהי מלפני שבוע שבועיים: זה יהיה מעולה אם תעשו גיליון של שמורה שמוקדש לנושא פרנסה משמים. ואני מתכוונת למאמרי השקפה, סיפורים מהחיים (לא מומצאים). כמה באמת צריך השתדלות או מהי גדר ההשתדלות. כמה צריך להתכונן מבחינה כלכלית לשלב נישואי הילדים. איך אמורה להיות אמא יהודיה, איך היינו רוצות להיראות כשהמשיח יבוא, מה היינו רוצות שיעסיק את הראש שלנו באותו זמן. 

בימים אלו אני לומדת קורס שאמור להקפיץ את האפשרויות שלי מבחינת פרנסה וקידום, אך דורש ממני השקעה מרובה, ואני תוהה לעצמי כמה באמת אני פועלת בתוך גדר ההשתדלות וכמה מעבר לה… תוהה לעצמי מה ה' מבקש ממני. אני מתייבשת בעבודה הנוכחית, אך יש לי משכורת ממש נחמדה שכשעבדתי במקום שמיועד לחרדיות אפילו לא חלמתי עליה. כלומר, פרנסה יש ב"ה. וזה במקום עם הרבה יתרונות עבור אשה חרדית. 

מצד שני, לא יודעת… כבר די משעמם לי ואין פה אפשרויות להתקדם בכלל. אם אני אעשה את הקורס הזה אוכל לעבוד בעבודה יותר מעניינת ומאתגרת, בנוסף למשכורת יותר גבוהה. אבל ברור לי שהרעיון הזה ללמוד ולהתקדם לא נולד אצלי רק בגלל צרכים אובייקטיביים מסוימים, אלא בוודאי מושפע מהאווירה החיצונית שחלחלה אלינו, שמעודדת קרייריסטיות והצלחה חומרית, שיהיה לך טייטל מרשים. 

אפילו במיילים של רשימות תפוצה לחרדיות מקבלים כל הזמן פרסומים נלהבים ומלחיצים של לימודי X ולימודי Y בשביל להקפיץ את המשכורת, להתקדם, לא להישאר מאחור לא רלוונטית… לנצח בתחרות מדומיינת… זאת עבודה קשה לנקות את הראש מדעות פסולות ולמלא אותו רק ברצון ה' ולזכור תמיד בשביל מה אנחנו כאן. תודה רבה לשמורה!

אני רוצה להעלות פה נושא שמטריד אותי לגבי הסיפורים לאחרונה. לדעתי, לספר סיפורי ניסים ונפלאות זה נחמד אפילו מרגש מאד, היא התלבטה.. ובדיוק הגיע הנס…. ואין כמונו אמונים על סיפורי ניסים (כן גם כל אחת מאיתנו) 

אבל מה קורה כשהנס לא מגיע, כשיש לנו ככ הרבה בנות שאפילו לא מתלבטות.

כאמא שנמצאת בתחום כבר שנים רבות, אני נדהמת כל פעם מחדש מהאווירה בשוק. המסרים הגלויים והסמויים לבניית קריירה, דחיפה לעבודה במקומות ״יוקרתיים״ (לא אציין שמות חברות אך כל מי שמצויה בתחום מבינה כי מדובר במקומות שבהם מקובל לקיים ישיבות על פופים, open spaces צמודים לעובדים, תרבות פנאי נרחבת, "חמישי שמח" ועוד מרעין בישין).

אישית אני מכירה נשים מבוגרות יותר שעומדות באופי העבודה הנ״ל (ואגב לא קיים או קיים הרבה פחות במקומות עבודה מסורתיים – משרדי ממשלה וכו) אולם אין סיכוי שהדבר לא משפיע על בנות צעירות שיצאו מהחממה אך זה עתה.

לאחרונה שמעתי על כאלו ששואלים לגבי פרויקט ייעודי לבנות בצבא 8200 או בבקו״ם בתל השומר? האם לא הגזמנו? למדנו מחכמינו שאין סומכין על הנס, למה במקרה הזה אנחנו כציבור עוצמים עיניים? מחכים לניסים? שהבחורה תקבל אות משמים לא לקבל את העבודה? 

כאם לבנות שסיימו את הסמינר, דאגתי בעז״ה לנווט אותן למשרות סטנדרטיות, מתאימות לייעודן כאשת אברך, שיאפשרו להן להשאיר את הבית במרכז. כל זה במשכורת סבירה בהחלט וכמובן המון סיעתא דשמיא. האם ההורים מודעים לנושא?

איך עוצרים את הסחף הזה לפני שאנחנו מוצאים את עצמנו עם בנות שהולכות ישירות לטכניון או ל8200 (השורה הכי יוקרתית בקורות החיים)…

תגובה לתגובה: "גם במקום עבודה חרדי רבים המכשולות, גם במקום שמור ומגודר (ומסונן:)) אפשר למצוא את הבורות. אבל! יש הרבה מאוד סכנות רוחניות שמטבע הדברים עובדת במקום חילוני חשופה אליהם יותר." 

אין חולק על זה שיש בעיות רבות בעבודה עם חילונים. אבל יש לפעמים צד נוסף- בעבודה עם חילונים יותר ברור שיש לשים גבולות, זה ברור שאנחנו לא כמוהם ואין מה להתחבר איתם, בשונה מעבודה עם בנות חרדיות או יותר בעייתי "חרדיות" שלא באמת חרדיות. 

לי באופן אישי יצא לשמוע ביקורות מחרדית "חזקה" – איך את לא מראה לילדים שלך סרטים בבידוד, איך הם יצאו נורמלים? או כשהיה סגר, איך את עם הילדים יום שלם ולא מתחלקת עם בעלך (שבכולל)? אז כן, לפעמים יותר מובן שיש לשמור מרחק מול חילונים וגם מבחינתם – מאד לגיטימי שלא נתחבר אליהם. וגם מהתחברות לסוגים שונים של חרדים צריך לדעת להישמר.

תגובה לסיפור שמור מרחק: איזה גבורה! איזה נסיון! כאחת המיטלטלת בדרכים בארבעה אוטובוסים, ולעיתים זוכה לנס של הסעה מאחת העובדות, אני יודעת עד כמה זה קשה. זר לא יבין… ה' יברך אותך 

***

תגובה לסיפור שהתפרסם פעם על הצילומים הלא צנועים בחנויות בבני ברק: שורה שהופיעה באתר של חנות חרדית בבני ברק (חסכתי את הצילום של הדוגמנית) אז אולי יש לנו מה לעשות בנידון? "הבגד קוצר לצורך הצילומים, אורך הבגד המקורי נמצא בטבלת המידות"