הסיפור שלי הוא ישן. עתיק אפילו הייתי אומרת… ובמונחים של טכנולוגיה, הוא כמעט ארכיאולוגי
אבל זה אכן קרה בדור שלי, ואני כידוע, למרות זקנותי המופלגת – גם בדור שלכן : )
זה היה לפני עשרים ומשהו שנה, לאף אחד עדיין לא היה מכשיר נייד. טוב, לאף אחד זה אולי מוגזם. לראש הממשלה היה וגם לחלק מהשרים, לכמה מנהלי חברות הייטק ובקיצור… היה… אבל בתפוצה בערך כמו שיש היום 'טסלה' על הכבישים.
הייתי עובדת די מתחילה, ואכשהו בירגו אותי בתפקיד של 'סיסטם מנג'ר' שזה אחראית רשתות בחברה (אגב, אני הייתי זאת שהתקנתי רשת נובל ראשונה בכנסת… אבל זה כבר ממש הסטוריה:)
המנהלת שלי, אישה מיוחדת ומעוררת השראה, שתעסוקת חרדיות נזקפת ודאי בעיקר לזכותה – רחל דביר שמה, קראה לי יום אחד ואמרה שהם רוצים את הזמינות שלי, ולכן החליטו להביא לי 'פלאפון'
זה היה הזוי. ומצחיק. ומפתיע. וכן… גם מרגש:)
אני זוכרת ששמעתי מישהו מתבדח בחדר הסמוך: תארו לכם שאישה הולכת עם עגלה ועם 'פלאפון' ביד…
היום זה עצוב כמה שאז זה היה מצחיק… אבל אז זה היה באמת 'חלוצי'.
טוב, כאחת שמאד אוהבת שינויים, ומאד מאד מאד אוהבת טכנולוגיה, נכנסתי לעניין די מהר והרגשתי ממש חשובה עם כזה מכשיר ביד. בכל מקום כולם התעניינו בפלא והמכשיר הזה היה לשיחת כל פורום. (לא וירטואלי:)
וכך עברו להם כמה שנים. עוד ועוד אנשים 'נכנסו לרשת', המכשירים כבר לא ריגשו באותה מידה – אבל בכל זאת, השתדלתי תמיד לשמור על מקומי בחזית הטכנולוגיה ולהתעדכן בדגמים הכי חמים וחדשים.
ואז-
אז התחילו לשמוע קולות חדשים.
אנשים חכמים שצפו למרחוק דברים שאני הקטנה לא ראיתי בעצמי, החלו להתריע בפני הסכנות שהתקשורת מציבה בפנינו. בחסדי שמים, הם היו מספיק נחושים וכך הגיעו לבתיהם של גדולי ישראל שכמובן נחרדו מעומק הבעיה הצפויה, והקימו ועדה שתטפל בנושא.
אני לא ממש מתמצאת מה ואיך, רק זוכרת שפורסם בעיתון שיש משהו חדש שנקרא 'פלאפון כשר'.
בתחילה, ממש התקוממתי.
זה הרגיש לי מיותר, טיפשי, חסר סיכוי ובעיקר – מעצבן:)
לא התעצלתי והרמתי טלפון לכמה מהעסקנים וביקשתי תשובות למליון שאלות וטענות שהיו לי
וכך, לאט לאט, שאלה אחר שאלה, טענה אחר טענה – קיבלתי מענה להכל…
עד שנסתמו טענותי.
היה לי לא קל… אבל אחרי לילה של נדודי שינה הבנתי שיש הרבה מן האמת בדברים.
ואז קיבלתי את החלטת חיי,
זאת שאני זוקפת לה הרבה הרבה ממה שזכיתי בהמשך הדרך…
החלטתי לזרוק את המכשיר המתקדם וה'IN' שהיה לי
ולעבור למירס המגושם והמיושן
היחיד שהסכים לקבל את תכתיבי הוועדה…
האמת שזה לא היה מיידי,
כי כשהתקשרתי לבקש לרכוש מכשיר, הם היו עדיין קצת מבולבלים ואמרו שזה עוד לא הגיע ועוד כמה ימים וכו'…
וכך זכיתי להיות, אני חושבת, ממש ממש מעשרה ראשונים…
זהו, נציג הגיע אלינו הביתה, הוא היה בעצמו ממש מרוגש:) אולי זה היה העיסקה הראשונה גם שלו… נתן לי לחתום על ערימת טפסים כמעט כמו שלוקחים משכנתא… והגיש לי מכשיר שכמעט נדרשתי לפנות עבורו מדף שלם בארון לאחסן את ה'חבילה הגדולה' שהכילה את המכשיר הכבד הזה…
זהו, זה הסיפור.
אין לי עוד 'מויפעס' גדול להצמיד אליו…
רק רוצה להגיד שהרבה פעמים אני זוכה לראות סייעתא דשמיא גדולה בהרבה עניינים רוחניים
ותוהה לעצמי, במה זכיתי?
כמובן, שזכות אבות עומדת לי
אבל אם צריך לצרף לזכות אבות גם משהו מעצמנו… אז נראה לי שאולי זה הדבר שאני צירפתי לחבילה…
בטח נעמי המוכשרת היתה מוצאת איזה הברקה לסיום,
ולי אין משהו כזה…
אבל כן יש לי המלצה…
והנה חתימה על טופס ביטול מיידי
תמיד חיפשת הזדמנות לעשות משהו משמעותי?
זה הזמן!
תני ביטול
קבלי הרבה הרבה הרבה בתמורה…
מרגישה שעדיין זה לא קל?
מזמינה אותך לשמוע את שיחתו המרגשת של הרב ארלנגר בהספד של אפריים. מאד מחזק וקשור גם לנושא!
שיהיה כמובן, גם לעילוי נשמתו הזכה… אפרים נחום ב"ר חיים זאב
המון פניות ביקשו לדעת האם גדולי ישראל נתנו הוראה לבטל את המספרים הכשרים.
ובכן, עשינו בירור נוסף:
אין ספק שההחתמות ההמוניות מהוות איום משמעותי על חברות התקשורת, וכל גדולי ישראל מברכים בחום את מי שמוכן להיות מאלו שבזכותם המאבק יצליח.
אכן, כהוראה ציבורית ברורה לכלל הציבור טרם יצאה הוראה כזאת, אבל מה שבטוח, זה שראוי להתכונן גם לזה… (הבן שלי התקשר השבוע ממספר 07 משהו, ובישר שהם התקינו נייח בבית, על כל גזירה שלא תבוא:)
בכל מקרה, הנושא עבר לזירה משפטית (-לא קשור אלינו…), נקווה לטוב!
תפילות, ודאי חשובות.
לאה
תגובות השמורות לסיפור
ממש יפה ומרגש. ואכן, כמו שלאה היקרה מתארת, זה לא תמיד פשוט. גם היום, בלי קשר רק לסמארטפונים המוגנים למיניהם, יש בכמה רמות מתחתיהם עדיין בלבול גדול. והכוונה לכל הטלפונים ה"תומכים" וה"כשרים" שיש בהם רק מצלמה, או נגן… וגם המוגנים…
ובכלל "מה הבעיה בזה?" ו"למה שאני אסחב גם עם נגן, גם עם מצלמה, וגם עם טלפון אם יש לי את שלושתם יחד?" אלו שאלות שהרבה מאיתנו נתקלות בהן גם מהדור הצעיר שנולד לתוך הפלאפונים והתקשורת הזמינה, וגם מאלו ה"חכמות" ש"צופות את העתיד".
אנחנו נשמע את האמרות הללו בכיוון קצת שונה כגון: "איך את חושבת להתקדם בעבודה אם חצי מהיום את לא זמינה", או "מה את מתעקשת, עוד כמה שנים זה בכלל לא יהיה…." (כמו שמנסים לעשות)…. אז מה התשובה? מה הכוח שלנו נגד? איך נחזיק את עצמינו?
לדעתי התשובה טמונה בהחלטה הבאה- של כל אחת בלב שלה: גם אם זה אכן יכנס, גם אם אכן אין בזה בעיה, גם אם הרבנים יתירו בסוף כי לא יהיה ברירה- אני האחרונה שיהיה לה את זה! רק אחרי שלכל העולם יהיה – אז אני אקנה. אני אחזיק את זה אחרי שכל הרבניות וכל נשות החינוך שסומכים עליהן בדור יקנו בעצמן. גם אם זה יאושר, אני לא אהיה הראשונה וגם לא החמישית שתלך לקנות. אני אהיה האחרונה!
מאחלת לכל הצדקניות שכאן, שתמיד מחפשות מעבר, תמיד שואפות ליותר- להצליח ולראות סייעתא דשמיא מלווה בכל מקום. ובדרך שאדם רוצה לילך- מוליכים אותו.
בואו לא נשכח שהכל מאת ד', כן, גם הגזירה לביטול הקומה הכשרה. ולמה? אולי בשביל לתת לנו נסיון רוחני ולראות מי תחתום על הטופס… זו לא חוכמה לומר שכשהחוק יעבור אז אתקשר לחברה לנתק.
הקב"ה רוצה לראות מי ממלא טופס ניתוק עכשיו. האם החוק יכנס לתוקף או לא? זה בידו יתברך.
אכן אלה חבלי משיח שהמלחמה תהיה על הרוחניות, ואנו כולם יודעים להגיד מה שכתוב, על כמה ישארו וכו'.
עכשיו זה הזמן לעשות בחירה שלנו ולהחליט אם אנחנו בין אלו..
אף אחד לא הבטיח לנו שהמלחמה תהיה קלה, שלכל דבר יהיה פתרון. אך תחשבו על לחיות בלי פלאפון, ומנגד להיות בין אלו שישארו פה אחרי ביאת המשיח, ותכריעו את הכף.
בתור חברה של הבת שלך, גם אני זוכרת שיום אחד היא הגיעה לכיתה ואמרה שיש לבזק קומה כשרה שמתחילה בספרות 80. היא אמרה שמיד כשאמא שלה ראתה את המודעה היא התקשרה להצטרף, הייתה המצטרפת ה13 (למיטב זכרוני) וביקשה לקבל את המספר 8090100, אבל את זה שמרו לקו עסקי, אז בסוף קיבלתם משהו דומה…
נראה לי שעד היום אתם המצטרפים ה13:)…. ואכן, הרצאתו של הרב ארלנגר הייתה כ"כ חזקה, וכ"כ מושכת להיות חלק!!!
יישר כח גדול על הסיפור! אכן למי שמכיר ויודע בכלל לא פשוט "לחזור אחורה" מבחינה טכנולוגית, אבל אני בטוחה שהתחושות שלך בנוגע לס"ד לה זכית בזכות המהלך הזה, הן נכונות..
צריך לדעת שבנפשנו הדבר!!! ומי יודע אם לא (גם) לעת כזאת יש לנו את השמורה שביכולתה לצרף עשרות אלפי נשים לדרישה הזו, זו ממש קריאה של "מי לד' אלי" של הדור.
ב"ה לא מכירה סיפורים נוראים מקרוב. אבל מי מאתנו לא שמעה על נערים ונערות וגם נשים וגברים בגילאים מבוגרים, שעם כל היר"ש ושיקול הדעת – נפלו לשאול תחתית בגלל המכשירים הפרוצים שיש היום.
ייתן ד' ונזכה לישועה גדולה בעניין, יישר כח!
ממש תודה!
בדיוק לפני כמה חודשים קיבלתי החלטה להיפטר ממכשיר מסונן שלי שהייתי זקוקה לו בעיקר בגלל צורך רפואי של אחד מילדי. (מאחר שאני מסתובבת איתו המון בטיפולים ומסדרונות בתי חולים ולא תמיד אני ליד מחשב, זקוקה להמון בירוקרטיה ונאלצת לבקש טובות מאחרים….)
האמת שקיבלתי את הקבלה לפני אחת הוועדות הרפואיות שעבר ולזכות הצלחת הועדה. אבל לצערי הגדול ובלי כל סיבה נראית לעין, נדחינו ולא קיבלנו את הזכויות המגיעות לנו. לא הצטערתי על הקבלה הגם שהיא מקשה עלי באופן יומיומי ושוטף, אבל כן התקשיתי להבין איך דווקא בדבר שביקשתי לא נעניתי…. מה גם שבאותה תקופה התרגשו עלינו עוד כמה צרות מבית ומחוץ….
יודעת ומאמינה שהקב"ה אינו מקפח שכר כל בריה ובריה, ומודה לך על הסיפור המחזק. ובהזדמנות זו מחזקת ידיך במפעל חייך ומתפללת שבעל הנחמות ינחם אותך ולא תוסיפו עוד צער.
תגובה
יקרה,
כואב לי לשמוע שנדחיתם בוועדה הרפואית… ורוצה להגיד לך שממש חיזקת אותי אם העניין שביקשת משהו מהקב"ה שלא התקבל – ועדיין את חזקה בהחלטה שלך.
שמעתי את הדברים המרגשים של הרבנית תרשיש, והיה שם סיפור עצום על התפלות באושוויץ- (שווה האזנה-נעביר את החלקים המחזקים מההרצאה גם לשלוחה הפתוחה בעז"ה) מה שאני יכולה להוסיף שוב מדבריו של הרב שטיין שאמר בסוף השבעה, ש'רע' זה חלק מדבר (-גם שווה האזנה… נמצא גם בשלוחה הפתוחה) אנחנו לא יודעים מהי התמונה המושלמת… וכמובן, דבר אחד ענק קיבלת כבר – נפש זכה יותר וטהורה יותר…
דווקא אנחנו, שכן צריכות לפעמים פתרונות טכנולוגיים – יש לנו את המשימה הזאת של לשים את הגבול ולא להיגרר אחר שום דבר שהוא לא צורך ברור שלשמו ניתן ההיתר… וכל כך קל להיסחף…
אשריכן! אתן נותנות לכולנו השראה. אהבתי את הסיום – בלי "מויפעס"… באמת של הדברים יהודי מקיים רצון ה' כי זה רצון ה', לא כ"כספומט" של ישועות…
ועוד משהו – הסיפור גרם לי להעריך אנשים סביבי שעברו למירס המגושם והישן… ממבט של ילדה זה היה נראה לי שיא החידוש שיש בזה "ווקי טוקי" בין בני המשפחה, מהיום אדע להעריך את מי שזנח את ה"סנייק" (ועוד..) במעבר למירס.
אוי, הזכרת לי נשכחות. לקח לי זמן עד שעברתי מהנוקיה עם האס.מ.סים הנוחים למכשיר כשר. בהתחלה באמת לא הבנתי- מה כזה גרוע בהודעות טקסט פשוטות אלה. למה במכשיר כשר- אין?
אבל יש לי בעל ממוצא הונגרי בעצמות ב"ה… הרבנים אמרו- סוף פסוק. לא מבינים, עושים. עברנו למכשירים כשרים כי ככה הרבנים אמרו. לא עברו כמה שנים והבנו היטב!
וואו!!!! כל הכבוד לך… במקום להתרגש ומיד לקחת בלי לחשוב פעמיים, לקיים את מה שנאמר: 'סוף מעשה במחשבה תחילה'. וכמובן שאני מסכימה איתך בנושא שזה עוזר אח"כ לעוד ניסיונות…
מניסיון אישי אני רואה את זה במוחש, כמה כוחות ד' נותן למי 'שפותח פתח כחודו של מחט'… אז יישר כח!!!!!!!
תגובה:
בקריאה ראשונה – התביישתי בעצמי… איך זה שבמקום לקיים 'ועשית ככל אשר יורוך' עשיתי בירורים בעצמי… (-זה לא סותר שזה בסדר להבין, אבל לא בשביל להחליט האם לקיים את הוראת גדולי ישראל….). למיטב זכרוני, בתקופה הזאת, עדיין לא יצאו הוראות ברורות לעשות זאת… אולי היה מכתב בגדר 'תמיכה והמלצה'
תודה רבה על הדברים המחזקים!!! הרגשתי ממש הזדהות עם מה שכתבת, שאם יש לך משהו שהוספת לזכות אבות- אז זה זה.
מהחלטה לא פשוטה שהייתה לי גם פעם, בגיל העשרה, באיזו צומת שהגעתי אליה בעניין דומה מאוד – מרגישה שהרבה ממה שאני היום נזקף לזכות הרגע ההוא!!
מיוחד ביותר, אם כבר העלת את הנושא של ביטול מידי, רק שאני אבין – זה טופס שאני חותמת ובמידה שמתבטלת הקומה הכשרה אז אני מנתקת את הטלפון, ז"א אשאר בכלל בלי טלפון? רק מנסה להבין את המהלך. אודה להסבר
***
תסלחו לי אבל אני ממש לא בעניינים. מה זה אומר הטופס הזה? שינתקו לי את הקו ולא יהיה לי פלאפון? אבל יש לי טלפון כשר בלבד ב"ה, אז למה לחתום? לא מבינה כלום אשמח להסבר
***
לא הבנתי, למה לנתק את הטלפון שלי? הוא כשר לגמרי עדיין- בלי נייעס וכו, ומה יהיה במקום? היום חייבים טלפון, אין נייח ואין דרך תקשורת אחרת…
***
למה צריך לנתק מיידית? הרי זה עוד לא קרה, היה טופס ביטול מותנה. אשמח לדעת האם גדולי ישראל הורו לנתק (ר' גרשון..) ותודה רבה על החיזוק!
***
אשמח לקבל חומר על עניין הקומה הכשרה. לא הבנתי למה אני צריכה לבטל את קו הטלפון שלי, ומהי האלטרנטיבה החלופית, או שלא הבנתי את מסמך הביטול??
***
יש לי שאלה- האם הרפורמה הזאת אכן יצאה לפועל? וכעת אם אאשר את טופס הביטול הקו שלי יתבטל? או שהרפורמה נדחתה וזה עדיין עומד על ביטול מותנה?
***
סליחה שאני לא בעניינים, אבל כדאי שתכתבו מה הנושא אחרי שהבנתי, אז מה האלטרנטיבה שיש לי אם מנתקים לי את הפלאפון?
***
לא הבנתי על איזה ביטול מדובר? יש לי קו כשר ברמי לוי והם גם חוסמים חלק מהשיחות שלא עברו את הוועדה הרוחנית .
***
אשמח להבין מה זה הטופס ביטול, הייתי כמובן רוצה להיות חלק מזה אבל לא ממש הבנתי על מה אני חותמת תודה רבה.
***
סליחה על השאלה, אבל באמת ניתוק הקווים יעזור לזה? מה אשמות החברות? זה הרי נגד חברת התקשורת…
***
והקו מתנתק? מה עושים אז? הרי אי אפשר באמת להיות בלי פלאפון. אז עוברים לחברה אחרת, ומה עשינו?
***
לא הבנתי מה זה הטופס ביטול. לבטל לגמרי שלא יהיה לי קו בכלל? אשמח לקבל תשובה ולהבין, תודה.
המון פניות ביקשו לדעת האם גדולי ישראל נתנו הוראה לבטל את המספרים הכשרים.
ובכן, עשינו בירור נוסף:
אין ספק שההחתמות ההמוניות מהוות איום משמעותי על חברות התקשורת, וכל גדולי ישראל מברכים בחום את מי שמוכן להיות מאלו שבזכותם המאבק יצליח.
אכן, כהוראה ציבורית ברורה לכלל הציבור טרם יצאה הוראה כזאת, אבל מה שבטוח, זה שראוי להתכונן גם לזה… (הבן שלי התקשר השבוע ממספר 07 משהו, ובישר שהם התקינו נייח בבית, על כל גזירה שלא תבוא:)
בכל מקרה, הנושא עבר לזירה משפטית (-לא קשור אלינו…), נקווה לטוב!
תפילות, ודאי חשובות.
לאה
שאלה – האם הביטול מותנה אומר שאם אכן הקו יבוטל, גם המספר יאבד? תודה על כל החיזוקים!
***
אפשר לדעת מה זה טופס הביטול? מה קורה עם התקשורת? אני הבנתי שהגזירה נדחתה. לא כך?
***
בטעות עשיתי טופס ביטול מידי במקום מותנה מה ההבדל בין השניים? זה בסדר?
***
לא הבנתי.. הביטול הזה זה אמיתי? לא יהיה לי פלאפון? או רק עצומה לאיום?
***
לא מובן למה גורם מילוי טופס הניתוק. לנתק את הקו שלי? (הכשר כמובן…)
***
שלום, לא מבינה כ"כ במה מדובר? מה צריך לבטל? לא כ"כ בעניינים…
***
תודה ששלחת ביטול אבל סליחה מה זה אומר? מה מבטלים? אפשר הסבר???
***
צריך לחתום על שני הטפסים? גם על המיידי (זה המכשיר היחיד שיש לי)
***
תודה! אבל לא אמרו שהחוק הוקפא עד ל י"ג ניסן?
***
ישר כח על החיזוקים! זה מחלחל, וגם אם בחיי היום יום את לא חושבת שקורה לך משהו- ברגע האמת זה פשוט מדבר!
***
וואי, ממש תודה! בזכותכם ביטלנו עכשיו, רציתי כל הזמן, ואפילו הדפסתי את הטפסים ששלחתם בחמישי, אבל זה נדחה ונשכח, ועכשיו עם הקישור יותר קל, תודה.
***
היה לי באמת מאאאאד קשה לחתום על ביטול מותנה כי לא יכולתי לחשוב על חיים בלי פלאפון- אין! זה לא מציאותי!! אבל בסוף חתמתי… תודה שחיזקת אותנו:)
***
די את אלופה!!!!!!! איזה כיף לך. כמה זכויות!!!!!!!!!
***
למנותקות שבינינו- לא שיתפתן מה השמחה אצל נעמי (ילדה/אירסה/חיתנה…)- שנוכל להגיד מזל"ט אמיתי
***
אם נעמי שפירא הכינה כמה סיפורים מראש אז ניתן אפשר להבין שהיא ילדה?
***
מזל טוב לנעמי:) שכחתם לכתוב לרגל מה, אבל השארתם רמזים…
***
אויש, לא אמרת למה מגיע לנעמי מזל טוב…
תגובה
נעמי ילדה אכן בן למזל טוב ובשעה טובה:)
סליחה שלא היינו מספיק ברורות… טוב, היה חסר לנו אותה לניסוח:)
תגובות לסיפורים קודמים ושיתופים מהשטח
זה מול זה עמדו לפני מקבצי התגובות המשובחים ששלחתן (על קריירה, ומשפחה ברוכה). כל תגובה שווה קריאה מעמיקה וחשיבה נוספת. נקודה מעניינת… במקבץ הראשון הדעות היו מכל קצות הקשת, ובמקבץ השני היתה תמימות דעים.
רציתי לשתף בהבנה שיש לי כבר שנים ארוכות והתחדדה לי דווקא כשקראתי על שני הנושאים ברצף. קראתי את התגובות על נשים שמרגישות שאם העבודה לא מספיק מעניינת או מייצרת מתח וסיפוק, הן מגיעות הביתה עצבניות, כבויות וחסרות מרץ.
אני רוצה להציע להן כיוון מחשבה אחר. ברור שעבודה צריכה לספק עניין מסוים. אבל אין כל ספק שניתן להפוך את היוצרות! ניתן להתרגל, להתאמן ולפתח את ההנאה והסיפוק מהבית!!! זה לא מגיע לבד! זה דורש המון חשיבה והסתכלות!
אבל חייבת להיות גם ההכרה הבסיסית שתמיד אפשר לתת לבית ולילדים יותר (ואני לא מתכוונת לעוד קולקציה או עוגת גבינה משובחת). להיות ערניות יותר לצרכים, לקשיים קלים, להשקיע יותר במה שהם אוהבים, לחשוב מה אפשר לעשות עוד על מנת שיהיה נעים יותר בבית, להרחיב את הלב ולפקוח עין גם לשכנה ולשכונה ולא רק לבוס בעבודה.
זה כמו שריר שצריך לעבוד ולפתח אותו, אבל אין ספק שהסיפוק וההרגשה שילוו את ההשקעה בבית, יעזרו לך בעבודה להיות יעילה ונאמנה. אך מקור ההשראה והסיפוק לתחומי החיים החשובים באמת, לא יגיע ממנה… נקודה דקה, אבל בעיני ממש חשובה. בהצלחה!
תגובה ל'תרבות השיתוף'. מסכימה עם כל מילה ומחזקת את המגיבות בדבריהן.
בקשר לתמונות חתונה – ברור שהפוזות שהיום מצלמים כלה לפני חופתה, וכל התמונות מהחדר ייחוד, ובסוף החתונה, כל אלו ועוד (ראו איך מצטלמות היום בנות סמינר…)- מגיעות מהעולם החילוני, ולאט לאט חודרים גם אלינו, כל אחד לפי דרגתו ורמתו הרוחנית…
תפתחו קצת אלבומים של ההורים מלפני 20-30 שנה – יש שם תמונות כאלו??? מאד אהבתי את המשפט שכתבה מישהי – האם תרצי שהילדים שלך עוד כמה שנים יצפו בתמונות האלו שלכם? אני חושבת שזה משפט שיכול לעזור לנו לסנן ולהחליט מה מתאים ומה לא…
איך אמרה לי מישהי, הצלם מגיע, בוחן את 'רמת הזרימה' של הכלה, ולפי זה עושה לה פוזות…. אז באיזו 'רמת זרימה' את רוצה למקם את עצמך? את עתיד ילדיך? וחוץ מזה, לעניות דעתי, תמונות זה משהו מאד חיצוני ורדוד, וכל דבר חיצוני כזה- פוגם בקשר הפנימי האמיתי.
בואו נשמור על הקשר האמיתי של הבית שלנו בתוך הבית. בלי לשתף כל דבר (מה בישלתי אתמול לבעלי, ומה הוא מעדיף לאכול…), בלי לצלם כל דבר, להראות ולהשוויץ לאחרים (מאיפה נכנס המושג "משוויצון", חשבתם על זה פעם?) אפילו חכמות של הילדים, לא חייבים לספר הכל בחברה…
בואו נשמור על היקרים לנו באמת, נתפלל עליהם ועלינו, והקב"ה ישפיע עלינו בס"ד רק טוב כל הימים.
קראתי את הסיפור. וגם את התגובות. אני חושבת שזו באמת נקודה שחשוב מאוד לתת את הדעת עליה. גם בהעברת בדיחות וסרטונים – ש- למה בעצם? אבל כמובן הרבה יותר מכך.
הסיפור בעצם העלה למודעות שלנו תופעה עצובה, מחרידה, שכן. יש מיסיון. והוא פעיל. ומאוד. גם אם לא רצינו לדעת. ועל העניין הזה בדיוק מסרו אמהותינו את נפשן. כפשוטו. במובן הכי מעשי.
וזה אולי המקום לפקוח עיניים ולשים לב ממי אנחנו שומעות תכנים ו'סיפורים אישיים' בכנסים, ימי עיון ועוד. בימינו כל מי שמציגה כושר דיבור ו'מסר' כלשהו – מוזמנת להעביר את דעותיה והגיגיה לאוזניהן הכרויות של כולן. וכן. גם אם היא חזרה בתשובה לפני שנתיים או התגיירה בפעם השלישית בשנה שעברה. ואני בכוונה לא מפרטת יותר. למרות שלצערי יש לי בהחלט דוגמאות ספציפיות.
עצוב לכתוב את זה, וודאי שמצווים אנו "ואהבתם את הגר" ולהעריך את כל מי שדבק באמת. אבל העולם הוא עולם השקר, ויש להצמד ל"כבדהו וחשדהו" ויש שיאמרו גם "חשדהו וחשדהו"… וודאי – שלא כל מסר שמישהו מעביר על במה – אמור להתקבל אצלנו כאמת וכלקיחת מסרים. "קבל את האמת ממי שאמרה" אך רק לאחר שזו תהיה באמת האמת…. וד"ל.
מקווה שיהיה זה לתועלת הרבות. תודה על האפשרות שנותנת הקהילה! וכל מה שמעבר.
הצוות שם שמור מאד, ובכל אופן כל הזמן עולות שאלות…
תגובה על התגובה: מי שכתבה שגם במקום עבודה של חינוך מיוחד, ואפילו שמור מאד עולות כל הזמן שאלות.
אני עצמי עובדת בבית ספר לבנים חינוך מיוחד, הצוות שם שמור מאד, ובכל אופן כל הזמן עולות שאלות: איך להתנהג עם בנים מעל גיל 9? זה לא רק שאלות של שחור לבן, כי יש את ההתלבטות עד כמה להתקרב רגשית (וגם פיזית) לתלמידים. מה עושים בישיבות צוות שבהם משתתפים אנשי מקצוע שונים, מורים ומורות?
וכן כל העניין של האוירה ונושאי השיחה: דווקא בגלל שהצוות כל כך שמור, יש חיבור גדול בין המורות, ומדברים על הכל. במיוחד שרובן נשים צעירות, בחורות ומאורסות… וזה גם מגיע להשוואות מי מקבלת יותר, וד"ל. וגם כל העניין של מותגים, וקניות, שיש הרבה עיסוק סביב זה, ומי שלא עורכת קניות באתרים הגדולים היא לא IN..
הייתי שמחה אם תפתחו קבוצה מיוחדת לעובדות הוראה בחינוך המיוחד, או שלפחות תבדקו אם יש ביקוש… תמשיכו לחזק!
אני לא חושבת שהבעיה מתחילה בתמונות אלא בהוצאת רשות היחיד לרבים…
לגבי התגובות על התמונות של החתונה, אני לא חושבת שהבעיה מתחילה בתמונות אלא בהוצאת רשות היחיד לרבים. לפעמים את הולכת בריכוזים החרדיים ונחרדת… כל התקשורת בין בני זוג מבוטאת החוצה בצורה כל כך לא עדינה ולא מותאמת, שההבדל בין מה שקורה בבני ברק לתל אביב הולך ומיטשטש.
זה לא רק התמונות של החתונה… כואב לראות, ואני לא בטוחה שיש לנו אפשרות לשנות את זה ציבורית אלא רק לכאוב, לעורר את המודעות האישית ולעמוד על המשמר אצלנו שלא להיסחף… וגם זה כבר הרבה בדור המבלבל הזה…
רציתי להוסיף למה שכתבו על התמונות בחתונה – לפני החתונה שלי אחי אמר לי מראש, שבד"כ צלמים מציעים לזוג להצטלם בכל מיני "פוזות" שעולות להם בראש וזכותכם להפעיל שיקול דעת ולסרב! העצה הזאת ממש חשובה!
בלעדיה היינו מצטלמים בכל מיני פוזות שלא היינו מעלים על דעתנו, רק בגלל הצלם. (כנ"ל בהסרטה- ולפעמים גרוע מכך, כי זה גם במשפחה מסביב ולא רק הזוג) ואין לך שליטה על התמונות בדיסק שעובר הלאה מיד לכל המשפחה. מאז אני מציעה את העצה הזאת לכלות מסביבי.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.