זה קרה ממש בדקות האחרונות. אנחנו עדיין נתונות תחת הרושם המצמרר
והכי מתבקש היה לשלוח לכאן את הסיפור הזה.
אנחנו כמה עובדות חרדיות במשרד. ותודה לד' וכמה לא מובן מאליו – יש לנו סינון משותף על המחשבים.
עד כאן הכל מצויין. ליתר דיוק כמעט הכל.
כי את הסיסמה של הסינון אנחנו יודעות כולן, כך שבהקשת מקלדת קצרה אנחנו יכולות לפתוח כל אתר שנראה לנכון.
אמנם המצפון הושתק בתירוץ שכיון שהסינון משותף כולן רואות מה פתחת, ובכלל זה לא שאנחנו פותחות אתרים לא בסדר.
אבל עמוק בפנים ידענו שזה לא כ"כ בסדר…
עד להבוקר. אחת מאיתנו החליטה שחייב לעשות סוף למשחק הזה.
היא ניגשה למזכירה וביקשה ממנה שתשנה סיסמא ותשמור אותה רק אצלה, כדי שלא נדע את הסיסמא ולא תהיה לנו אפשרות לפתוח אותה יותר. היום קוראים לזה "הגנה עצמית"…
המזכירה נאותה, וקמה לאחד המחשבים המסוננים כדי לשנות את הסיסמא.
ואז שמענו 'בום' ונפץ זכוכית עז. הסתובבנו למקום ממנו נשמע הרעש – המקום בו ישבה המזכירה שניות בודדות קודם לכן, ולא האמנו למה שאנחנו רואות.
מקומה של המזכירה היה זרוע שברי זכוכיות,
זכר למה שהיה עד לפני דקה הלוגו הענק של המשרד שהיה תלוי מעל מקומה,
הלוגו יש לציין הוא לא טפט עלוב הוא עשוי ממתכת וזכוכית- כבד וענק!!!!
ואם הוא נופל על ראש של בן אדם כבר ספק אם יפול עליו משהו יותר אי פעם…
לא רוצות לחשוב מה היה קורה אם לא היינו מבקשות ממנה לקום.
חשבנו שאנחנו שומרות על עצמינו, אבל השמירה שמרה עלינו.
רצינו להגן על עצמינו, ומצאנו את עצמנו מוגנות מראש!
תגובות השמורות לסיפור
סיפור מדהים ומרגש!!
לפני כמה שבועות פורסם הסיפור "עניין של הגדרה", על עובדת שקיבלה על עצמה לא לשנות את הגדרות הסינון באזור האישי – לבדה. בזכות הסיפור, היה לי את החיזוק לבקש ממזכירה לשנות את הסיסמא לסיסמא חדשה ולא ידועה.
זה לא היה קל, המזכירה (חרדית) לא הסכימה מיד, היא לא הבינה מה כ"כ נורא שאדע את הסיסמא. אבל כשאמרתי לה בטון החלטי, שמבחינתי, הסינון הוא ברמת הגנה בסיסית בלבד, כי הרי כל זמן שארצה אוכל לשנות את רמת ההגנה- היא מיד השתכנעה, קמה מהכיסא (ולא, לא קרה שום נס גלוי..) תוך דקות סידרה את העניין.
תודה על הסיפורים המחזקים והמעוררים!!
ואווווווווווו איזה צמרמורות!!!! כמה ה' גדול. לפעמים כשמחליטים משהו- איזו קבלה, או התקדמות שקשה לעשות, ובכל אופן עושים ומראים להקב"ה שאכפת לנו – הקב"ה מראה לנו כמה אכפת לו ממך!!!
כמה כל התקדמות, ולו הכי קטנה בעינייך- גדולה היא עד מאוד בעיניו!! חשובה באמת!!! יקרה!! בעולם כה מבולבל- את זוכרת אותו!!! אולי לא תמיד רואים את זה, ולא תמיד מרגישים את זה- אבל כל מה שבת שלו עושה הוא מייקר את זה! ושומר אצלו קרוב!!! אשרינו שזכינו!!!!
מרגש!!!! וכמו שהרבה אוהבות לציין אחרי סיפורים מפעימים כאלו, הסיפור היה מרגש מאד מאד גם אם לא היה לו סיום כזה מופלא ומרומם.
הסיפור הזה היה עדיין מרגש בכך שנשים יהודיות שמורות וצדיקות, מסוננות, רוצות להיות "יותר", ברמה רוחנית אחת מעל. וזהו. הסיפור מספיק מרגש ומפעים גם ככה.
וואו, איזה סיפור. טוב שהוא התפרסם, זו לא פעם ראשונה שאני שומעת על אנשים שכביכול יש להם חסימה במחשב, אבל בידיהם הסיסמא כדי לעקוף אותה בכל עת שירצו.. נשמע לי כמו לעבוד על עצמי.
כל הכבוד לעובדות האלו שהתעוררו לנושא!!! ומדהים איזה איתות משמים:)
רק לתשומת לב, יש אכן חברות סינון שניתן בעצמך להוריד את הסינון – כמו כאן בסיפור הזה – עם קוד! צריך לשאול רב אם זה נחשב סינון אמיתי, כי סינון אמיתי זה בלי יכולת לפתוח מתי שאת רוצה, אלא רק ע"י החברת סינון עצמה.
יש חברות עם סינון שרק החברה עצמה יכולה לפתוח את הסינון – וזה כמובן שמהווה מחסום רציני הרבה יותר מאשר עם סיסמא שכל אחת יכולה להיכנס בעצמה, תודה
סיפור ממש מחזק! רואים איך שד' שומר על המתאמצים לשמור פקודיו.
יש לי סיפורון קטנטן הקשור לסיפור הזה ולסיפור הקודם. ב"ה זכיתי לאחר לידת ביתי הראשונה להחליף מפאה לכיסוי ראש-מטפחת וכמובן בכל דבר שבקדושה היצר הרע נלחם ולא היה פשוט.
כשביתי היתה כבת חצי שנה היא שכבה על הסלקל מעל הספה, התעסקתי עם הרמקולים שהיו על המקרר שליד הספה- ולפתע הם נפלו הישר על הסלקל שביתי שכבה בו. בנס!! לא פגע לה בראש ולא בשום איבר אחר, הסלקל בלם את הפגיעה! תודה על הסיפורים המחזקים!
אשריכם ישראל! אדם חושב שהוא עושה הגנה בשביל ה', והקב"ה מראה לו שכל ההגנות והחומרות זה כדי לשמור עליו! מגן אותו מכל המזיקים! בעז"ה שנזכה לשמירה מיוחדת של עובדי ה' החרדים לרצונו של רבונו של עולם!
***
איך אומרים?! לא תמיד צריך שהאוטובוס יעבור פיגוע כדי לראות את ההשגחה הפרטית בכך שהפסדתי את האוטובוס… אבל תמיד מחזק לראות את הנס וכך אפשר לזכור גם כשלא רואים את סוף הסיפור.
***
מצמרר!!! השגחה פרטית ממש ממש, לפעמים אנו חושבים שאנו "עושים טובה" להקב"ה, אבל הטובה האמיתית היא לעצמנו…. אשריכן!!
***
אחד הסיפורים החזקים! מבחינה רוחנית השמירה היא ודאית אך לא נראית… וכך הומחש לנו ובגדול! תזכינה לזכות!
***
וואו!! סיפור ממש ממש מחזק! כל כך הרבה פעמים אנחנו מדחיקים דברים… אשרייכן שלא נתתן לזה להמשיך!!
***
ווואוו לא רק שומרות על עצמכן גם על הסביבה…. יישר כוח..
***
אמאלהההה…!!! את יודעת מה ראיתי פה?? חיזוק רוחני – משפיע גם במציאות….
***
יו, אני ממש מצומררת, קראתי הרבה סיפורים והסיפור הזה הדהים אותי ממש, אשריכם ישראל!
***
יישר כוח על הסיפורים המרתקים ובנושאים מגוונים. חשבתי שוב על התובנהבסיפור מוגנת מראש. איננו מבינים חשבונות שמים, אבל אולי הפיצוץ מסמל כמה נפיץ יהיה שהיא תדע את הסיסמא?! תודה
***
מצמרר!!!! ומה עם המזכירה? היא לא צריכה הגנה??? אני כותבת בתור אחראית מחשבים שיכולה לחסום הכל לצוות ולבנות, ולעצמי אם אני רוצה -אני יכולה לפתוח את כל נטפרי (ואפילו קצת מעבר)…
***
בוקר טוב לצוות שמורה המדהים שעושה קידוש ה' אדיר. הסיפור של השבוע פשוט מצמרר וממחיש כמה ס"ד יש למי שעושה רצון ה' והולכת לפי דעת תורה.
***
צמרמורות! זה מה שהרגשתי שקראתי את הסיפור. אנחנו חושבות שאנחנו עושות טובה לה' שום דבר אבל בסופו של דבר הרווח כולו שלנו… מיוחד מיוחד מיוחד!!!
***
וואו! זה ענק!!!! ולא יאמן… בעצם- כן יאמן, פשוט חיזוק ענק באמונה!
***
יאוווווווו ממש ניסי ניסים מרגש לראות את יד ד' בכזה גלוי, המון הצלחות
***
וואוווו מצמרררר מחזק ומדהים אלו כוחות!!!!!!!
***
וואו!!!!! כולי צמרמורות…!!! מדהים ומרגש!!!
***
וואו, ריגשת אותי מאד! מחזק לקבל הארת שמים…
***
מצמרר…………. אין מילים..
***
וואווו איזה נס, כל הכבוד!!!!
***
מדהיםםםםםםם מחזק! עוצמתי!
***
מטורף.. מצמרר..
***
מצמרר…….
***
וואוו מדהים
***
מרגש!!
***
תגובות לסיפורים קודמים
בענין הפאות: חייבת לומר שאני לא אוהבת דיונים פומביים על צניעות. זה נראה לי לא מתאים. והדיון הזה גם די לא רלוונטי לי, כי כעובדת במקום חילוני אני הולכת רק עם מטפחת (מטעמי שיוך ברור והצבת שלט: אני אחרת) ולמעשה חושבת שהמראה שלה הרבה יותר יהודי, ומאחר וההליכה לעבודה היא עם מטפחת, משקיעה בזה שתהיה יפה נוחה ייצוגית ומכובדת. בפועל הפאה נחה בארון (לא בטוחה באיזה), משמחה משפחתית אחת לשניה.
אבל, באמת הנושא הזה של פאות הוא מסעיר. מכל גדרי הצניעות זה שטח קצת אחר, כי הוא מגיע בגיל 20+, וכשכבר לא מחוברים למסגרת רוחנית בדרך כלל (הדיבורים בסמינר חשובים אבל מאד קל לשחות ביבשה…) ובשלב בחיים שבו ברור לנו שליופי שלנו יש גם טעם ועניין.
הרבה בנות אומרות 'בעלי אמר'.. ומכשירות אצל הרב הפרטי שלהן הכל. בלי לזלזל באף בעל של אף אישה, יהא תלמיד חכם גדול ככל שיהיה (אני מדברת על נשים צעירות), תדעו לכן שכמה שהבעל יותר שמור בעז"ה, הוא פחות מבין מה רוצים ממנו כששואלים אותו אם הפאה הזאת בסדר… אם אשתו הצדקנית רוצה אותה, הוא חושב לעצמו, היא בטח בסדר.
אין סעיף בשולחן ערוך שמדבר על אורך פאה… ועל כמה טבעית מותר לה להראות… זה החלק החמישי של השולחן ערוך ויש את הרבנים שעוסקים בזה (ממש מתלכלכים בבוץ בשבילנו ולמעננו) והם מוסמכים לפסוק בתחום. ומעבר לזה יש לנו רגש יהודי שאומר לנו מה מתאים ומה לא.
נכון אני מודה אני לא בתוך העניינים יותר מדי… הפאה שלי לא כ"כ משנה לי מי רואה אותה בכלל… אבל עדיין לפני ארוע כשאני מסרקת אותה.. כשיוצאות התמונות המשפחתיות ואני ליד (חלק מ)הגיסות והאחיות שלי נראית קצת יותר ארכאית זה צובט טיפה. אני לא רבנית בכלל.. פשוט הוצאתי את עצמי מהמרוץ הזה.
לכן כ"כ חשוב לדבר בשמורה על הנושא ולתת טיפים וחיזוקים כי זה שונה מכל התמודדות אחרת בתחום הצניעות בלבוש שאנחנו מכירות. תודה!
בנושא בית וקריירה אולי נכון להוסיף באיזשהו מקום מדור של טיפים איך להיות הכי אמא כשאת בבית. זה קשהההה אני חושבת ממש ה- נסיון שלנו. הרי אנחנו עובדות כל כך קשה בשביל מי? בשביל הילדים שלנו.
כל הבוקר אני מתגעגעת למתוק שלי ואז בצהריים כמה זה מאבק לא לדבר בטלפון לא לגשת למחשב, לא שום דבר, לא לשטוף כפית, רק!!! להיות איתו. במיוחד עכשיו בחורף שנמצאים ימים ארוכים ומשעממים בבית, לילדים קשה ואז גם לאמהות שלהם..
תגובה לסיפור מפאת ההלכה:
שלום וברכה לשמורה, תבורכנה בעשייתכן המעולה והאיכותית בתוכן ובמלל העשירים והמחכימים!
רציתי רק להוסיף תגובה על התגובות הרבות שכתבו נשים על הסיפור הנ"ל, כ"כ כואב לי הנושא. קראתי כמעט את כל התגובות היטב היטב, וחבל לי עבור נשים יקרות שמגדלות ומשקיעות בבתים של תורה ורצונן הכנה והאמיתי הוא לעשות את המיטב בתור אם ורעיה בישראל. אך הן לא חושבות בראשן (וחובשות לראשן) שפאות אמורות להיות כיסוי וגדר שאומר לכולם: אני נשואה ותו לא!!
פאות לא אמורות להיות "יפיפיות" (כלשונן של כמה נשים), פאות לא אמורות להיות ההופעה שלי בפני חברותי לצוות, או למסע קניות בגאולה. פאות לא אמורות לקבל תסרוקת מיוחדת ובולטת למרחוק באירועים משפחתיים. פאות לא אמורות להישאר על הבובה שלהן כשאני בבית במטפחת שמוטה ורק שאני בחוץ- על ראשי ברוב פאר והדר.
פאה אמורה לכבד אותי ואת המעמד שלי בתור אישה נשואה ואמא לילדים. אז למה היום כמעט כולנו מחפשות להראות הרבה יותר ממכובד ונאה עם הפאה לראשינו?? כולנו מכירות את הסיטואציה של בחורה צנועה בשערה האסוף והסולידי, שלמחרת נישואיה פאתה מרובת הגוונים המבריקה והמזמינה את היד כל כמה שניות להיטיב קווצות שיער זזות- משוות לה מראה אחר, לאו דווקא מראה חסוד משהו.
שמענה סיפור עגום ששמעתי מחרדי העובד לפרנסתו בתור נהג אוטובוס: עד תקופה מסוימת מסלול נסיעתו עבר בשכונות לא חרדיות. שינו לו לאחר תקופה את המסלול שלו ומאז הוא נוסע ועובר דרך שכונות חרדיות. ומספר עד כמה הוא צריך להישמר מהמראות של אותן נשים צעירות (ופחות) העולות בפאתן (לאו דווקא ארוכות ולאו דווקא "לייס") המהממת- יותר מאשר אותן נשים חילניות שעלו לאוטובוס במסלולו הקודם, כיוון שזה יותר קרוב אצלו…
פאה יש לה תפקיד נכבד. וירידת הדורות בנושא הזה לא מתירה לנו לזלזל בהלכה של כיסוי הראש. תחזקנה ידכן שהעליתן נושא זה.
הנושא שהצפתן לאחרונה על הפאות ממש זועק עד השמים. אני רווקה והולכת עם קליפס ושיער אחרי הכתפיים, יש כאלו שטוענים שזה לא צנוע… ואני באמת לא מבינה למה כרווקה אסור וכנשואה מותר??? הפוך, רווקה אמורה להראות פנויה ונשואה אמורה להראות נשואה.
אני לא יודעת מה אלבש כשאתחתן, לא כי אני לא סגורה על עצמי, אלא כי אני פתוחה לכל הצעה… מה שבטוח שזה יהיה בעז"ה ע"פ כללי ההלכה והצניעות ואם זו תהיה פאה זו תהיה אחת כזו שאראה איתה נשואה!
יצא לי לראות מישהי, אשת אברך אישה מקסימה, הייתי בהלם כשהיא הזכירה את בעלה תוך כדי שיחה. היתה לה פאה ארוכה שנראית ממש טבעית, לא שיערתי שהיא נשואה ואני בחורה שמבינה דבר או שניים. זה פשוט מכשול וחילול ה' אנחנו חייבות לעצור את זה!
וכאן בשמורה אתן מעלות את הנושא החשוב הזה ונותנות כוח לכולן לעמוד על שלהן.
עוד לגבי הפאות, כשרציתי לעשות בשעה טובה פאה וזה אחרי הרבה שנים שיש לי רק אחת, ואני חורשת אותה לעבודה יום יום ורציתי שהיא תהיה באמת לפי ההלכה שכמו שכתבו פה- זה ממש לא רק לייס ולא רק אורך, אלא יש כללים הרבה מעבר.
התקשרתי לפאנית ואמרתי לה אני רוצה לסכם איתך אבל רק אם מתאים לך- שאת עושה מה שאני מבקשת ולא משכנעת אותי על שום דבר (זה היה אומץ ישירות מבורא עולם כי בטבעי אני ממש לא כזו), היא הסכימה ממש מיד ובקלות. אמרתי לה משהו על זה שאני מעריכה את זה היא אמרה- להיפך, זה תורם לשם שלי שיראו אותך וידעו שאני נותנת מענה לפאות לפי ההלכה, וחוץ מזה שאני מרגישה גם יותר בנוח עם זה….
אמנם באיחור, אבל רציתי להדגיש שמלבד הלייס והאורך, צריך לשים לב לכל הפרטים שבית דין משמר התורה מציין לגבי הפאות.
ידוע מה שנכנסו לר' חיים קנייבסקי שליט"א לפני כמה וכמה שנים עם פאה, ושאלו אותו האם פאה כזו אפשר ללבוש? והוא ענה: "כזה שנראה כמו שיער, אסור". ומדובר על פאה של דור קודם שלא מתקרבת באיכות לפאות של היום…
תודה רבה על כל פעלכם, ובזכות עמידתכם האיתנה נגד כל הפרצות יבוא הגואל במהרה.
שלום וברכה לשמורה היקרה תודה על הצפת הנושא – כל תגובה מחזקת – מחזקת… ומעצימה את התחושה שאני לא לבד ברצון לשמור על הדברים שהכי חשובים לנו כנשים נשואות.
רוצה להגיב על המשפט שהופיע באחת התגובות "מעריכה מאוד מאוד את הרגישות, למרות שעדיין לא יצאו נגד הלייס, הרגשת בחושייך האישיים שזה לא מתאים!!! באמת לא קל להפסיק לייצר פאות לייס כשעדיין לא אמרו על זה דברים ברורים וחותכים!!"
כבר לפני למעלה משנתיים התפרסם מכתב מגדו"י שיצאו בחריפות נגד הדבר (מצורף)… כמדומני שהדברים "ברורים וחותכים" כך שאין מה לפקפק בזה, מעבר לרגישות וההבנה שזה לא מתאים.
כ"כ ראוי גם לעורר על אורך הפאה שלאחרונה "אורך הכתף" שבנות מצוינות מקפידות עליו, גלש מעט מאחורה ומקדימה וגם כאלה שבאות בנכונות לקצר לפי ההלכה, אולי לא מודעות בדיוק לגבולות. העין מתרגלת, הרגש קהה וחבל…
אני שאלתי אישית את הרבנית גנס ע"ה שאמרה לי בבהירות רבה מה האורך המקסימלי המותר: מקדימה עד העצמות שמתחת לצוואר בצדדים ומאחור יש להעביר חוט ישר בין כתף לכתף (נקודת החיבור בין כתף ליד) והשיער לא יעבור את החוט. אולי השתנו דברים…………? לא שמעתי……….
שנזכה להראות נשים יהודיות צנועות וכשרות ונמצא חן בעיני אלוקים, בעיני עצמינו ומשפחתינו, יישר כח על הכל!!
קצת באיחור.. אמנם אני לא כ"כ מבוגרת, אבל בזמני עוד לא היה את הרשימה… שמעתי משפט אצל פאנית 'אני לא משכנעת ח"ו אבל אם את רוצה לראות פאה יפה, אז תנסי את זה…' ומדדה לי איזה שקוף אחד. ואז ראיתי שהכי טוב זה לא למדוד בכלל, שלא יהיה לנו איזה תחושה של החמצה שפיספסתי משהו בשביל הצניעות.
שמעתי פעם חיזוק יפה מהרבנית דיסלדורף שיכול מאוד לעזור: את נותנת לקב"ה 10 שנים ומקבלת ממנו עד 120..
מרגש! רגלי חסידיו ישמור!
רציתי להגיב לסיפור הקודם, לגבי פאות לייס, חוץ מהבעייתיות שבדבר אישה בת 40 עם לייס נראית בחורה מבוגרת! פשוט זוועה!
לגבי טופס ביטול מותנה: לצערנו שר התקשורת מנפנף באנשים משולי המחנה שלדבריו רוצים את השינוי (כדי שלא יצטרכו להחזיק 2 מכשירים – כשר וטרף, אלא יוכלו לנייד מספר כשר לטרף). יש התעוררות בכל החוגים והעדות לחתום על טופס ביטול מותנה. ככל שיהיו יותר חתימות נצליח בס"ד
התחלתי לקרוא את התגובות על הפאות ואפילו לא סיימתי, אז אני לא יודעת אם מישהו כתב את זה כבר, אבל!!!!!!!!!!
ביררתי את עניין הלייס דווקא לא בשבילי, אלא כדי לדעת מה לחשוב על העניין (עדיף פאת לייס או פאת סרט שרואים קצת שיער). וכתוב בגמרא בפרוש דת יהודית (הלכה!!) הפאה צריכה להיות כיסוי ראש מלא שלא יראו שערות ראשה ושיהיה ניכר שהיא נשואה!!!!!!! (כתובות עב')
תגובות לתגובות על הפאות…
ממש ממש התרגשתי לקרוא את התגובות על הפאות – מי כעמך ישראל!!
כמה נשים שמורות ואיכותיות נותרו לעמ"י! שחובשות פאה ונשארות עם יד על הדופק ועם ראייה הלכתית שלא רק הלייס הוא בעייתי היום…
ב"ה אני עם מטפחת ומודה לד' שאני לא בניסיון הזה, כי לפי ההלכות שקראתי – זה ממש ממש לא פשוט! ומי יודע אם הייתי עומדת בזה…
איך אמרתי לחברות שלי (שכולן עם פאות) – נס שאני לא לובשת פאה.. הם היו בהלם – מה?! כן, אמרתי להן. כי אם הייתה לי פאה אז כנראה שהיא הייתה יאכנע… ובתור צעירה שאוהבת להיראות טוב זה מאוד קשה!
מחזקת את ידיכן! ולוואי ונזכה לעשות באמת את רצון ד'!
יישר כח לכל הפאניות הכשרות! מעריכה מאד.
רציתי לעורר נקודה שמאד מפריעה לי בשנים האחרונות בקשר לתסרוקת הבחורות… במקום העבודה שאני עובדת מגיעות מידי פעם בנות חדשות מהסמינרים, ואני פשוט בהלם כל פעם מחדש. בזמני היה אסור שער פתוח ומי שהיתה עם פתוח היה אולי עד החוליה הראשונה (פחות מ10 שנים סה"כ) ומאז כל פעם אני צריכה לבדוק אם יש לה פאה – ז"א נשואה או שהיא עדיין רווקה…
וחוץ מזה שהפאות של היום ממש דומות לרווקות ההולכות בשיער חלק פתוח עד הכתף… הולכות בנות שנראות יראות שמיים עם שיער פתוח עד הכתף, שממש לא מתאים לציבור שלנו. אני לא מעודכנת אם מדברים על זה בסמינרים, אז לפחות להעלות פה את הנושא. תודה רבה.
קראתי תגובה עם משפט שנראה לי טעון דיוק: "דבר שמשתנה בעקבות ההרגל – כמו שהשתנה אורך הפאה המותר, פעם היה מותר עד החוליה הראשונה, היום זה סוף קו הכתפיים"
האורך המותר לא השתנה, הוא עד סוף החוליה הראשונה, מה שהשתנה הוא הדרישות שהציבור יכול לעמוד בהן, ולכן כתבו בתקנון משמר התורה קו הכתפיים…
שלשום קניתי פאה. האמת שאני כל הזמן מתלבטת אם להתקשר לפאנית ולעשות לייס מקופל. זה כ"כ מפתה… בזכות השמורה ניצלתי! מקווה שאכן יחזיק מעמד…
לדעתי כדאי לחזור ולדבר על העניין הזה כי זה מאד מפתה, במיוחד שאני רואה קרובות משפחה בסגנון שלי בדיוק ונשות אברכים רציניים עושות את זה. צריך לצעוק שזה אסור.
תגובה לסיפור אין על מה לדבר
וואו אהבתי את הסיפור, נתן לי הרבה כח. אני עובדת באווירה די דומה (היה לי פעם בעיות וב"ה הסתדר עם סינון, אבל חוצמזה הכל חרדי-דתי). הבעיה שלי היא באמת בעיקר עם דיבורים על כל מיני נושאים שהייתי שמחה לא לשמוע, כל חדשה מסעירה זוכה מיד לפרשנויות ודיבורים בעד נגד אנשים…
אני מקווה להתחזק בעקבותיך ולהנמיך כמוך פרופיל כדי שלא יהיה על מה לדבר איתי בנושאים כאלו… ובאמת תודה רבה לשמורה על שמירת הלשון, זה רעיון מהמם!
***
משפט שמורה אמרה לנו פעם ונכנס לי:) הרי יש ירידת הדורות…. אז אנחנו צריכות לדאוג להשאיר לילדים שלנו משהו לרדת בו… אם אנחנו נלך עם כאלה פאות, אם מה הבנות שלנו ילכו??????????
***
הלוואי שירבו כמותך בפאניות עם ישראל. עצוב להגיע לפאנית טובה, משלנו, שילדיה לומדים עם ילדינו… ולראות על המדף פאות לייס שקוף (כנראה זה נסיון קשה מאוד. אני לא דנה)
***
למישהי יש הלכות צניעות עדכניות לפאות? אם תוכלו בבקשה לפרסם.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.