יש שכר 

נשים יקרות וחשובות! רציתי לחדד כאן נקודה חשובה שלדעתי לא מספיק [או בכלל] הודגשה בנושא הפאות. צניעות זה לא רק תקנונים, צניעות- זה לשמור את היופי הנשי, הייחודי והאישי שלך-למקום אליו הוא נועד, לבית. תהיי הכי יפה, במקום שבו זה רצוי [!]לפני אלוקים! 

לפני כל אירוע או התלבטות בצניעות כדאי לחשוב: את מי אני הולכת להרשים בלבוש\אביזר הזה? האם זה מה שאני רוצה בכלל? [ואם את לא נשואה חשבי: "אני שומרת את עצמי ואת הייחודיות שלי כאישה- אך ורק לבעלי לעתיד!] 

כיוון שאתן לא מכירות אותי אני רוצה לשתף אתכן במשהו מאד אישי י. מי שתראה אותי ברחוב תראה אישה שהולכת בצורה מכובדת אבל מאד מאד פשוטה. כמה שפחות בולט… עגילים צמודים, חצאית שחורה פשוטה, עליונית נחמדה ותו לא. נשים בטח חושבות שאין לי טעם בבגדים או שאני מדי רוחנית או משהו כזה. 

נסינה לדמיין מישהי כזו בסביבתכן שלא מתאפרת [גם לא בערב הורים] שמגיעה עם מטפחת שאנל רגילה לעבודה ביום יום [וגם במסיבת סוף שנה], בקיצור אחת כזאת שנראה לכן שאין לה שום ניסיון בנושא הלבוש וגם לא כ"כ הבנה באופנה, מכירות אחת כזו? ככה אני נראית מבחוץ אבל בבית, איזה אושר! אני נהנית כ"כ להיות אישה! להתקשט, להתלבש יפה, להתאפר, פשוט נהנית! 

מבטיחה לכן, הטעם הזה מגיע רק אחרי שמפסיקים לחפש את מי להרשים בחוץ…

יש לי הרבה בגדים שאני לובשת רק בבית, יש לי תכשיטים מסוימים שאני משתמשת בהם רק לבית. כשבעלי אומר לי "תקני משהו שיתאים לך גם לרחוב" אני אומרת לו "זה פשוט לא חסר לי". 

אולי זה נראה לכן מופקע, נראה לכן שטבע האישה להתלבש יפה בעיני חברותיה, אז קודם כל דענה שלא [או לכל הפחות לא רק….] זה משהו שקרה לנו כנשים במהלך הדורות והוא לא טוב…. [מלבישה פאה רק בשמחות? למה? בבית מסתובבת עם חלוק ומטפחת ויוצאת לרחוב ואז מתלבשת?] 

לכל הפחות אפשר לקחת את הנקודה לתשומת לב כדי לא להכשיל אחרים ברחוב או באירועים שנוכחים שם גם גברים. . 

בהמשך לסיפורים והתגובות בנושא הצניעות רציתי להביא את הצד ההפוך. 

מקפידה לא להתלבש בהידור מחוץ לבית -אשריך, הולכת לעבודה רק במטפחת- אשרי חלקך, אבל איך את נראית?!…. כאן אני רוצה לצעוק. 

אפשר לראות נשים שהולכות לעבודה בבגדים שהם לחלוטין לא מתאימים, דווקא לכיוון השני. הלו, את לא מטגנת שניצלים במטבח שלך וגם לא בבית החלמה, את ברשות הרבים. (וגם אם את עובדת רק עם נשים… יש לך דרך עד לעבודה נכון?) את לא יכולה להסתובב בבגדים שלא מכבדים אישה, חצאית ארוכה עד לרצפה, חולצת טריקו ישנה ומהוהה ומטפחת מלאת צ'פים (תסלחו לי על הירידה לפרטים). 

זה לא רק עניין של טיפוח אישי, זה עניין של צניעות! אישה ובת לא יכולה ללבוש לעיני זרים בגדים ביתיים מדי. בין אם זה חלוק, בין אם זה בגדים ששווים לו במהותם. וזה תקף גם אם את עובדת רק עם חרדיות ומרגישה ממש "בבית". 

היצר הרע מוצא כאן מקום להתגדר בו – ולפעמים גם אצל מי שנראה שהיא רחוקה מנסיונות הצניעות מרחק שנות אור… אז כמובן לא מדברים על התגנדרות, איפור מוגזם ופאת "שיא האופנה", אלא על ביגוד מכובד, סולידי ושקט. לבוש כזה גם יוצר את המרחק הראוי במקום הצורך, בשינוי מלבוש ביתי וזרוק. (אגב גם בבית לא נכון ללבוש סמרטוטים… ) 

תחשבו על בחורה בשידוכים – כמה צנועה שתהיה, תמיד היא צריכה להיות יותר מוקפדת, נכון? אז גם אם אנחנו כבר שנים לא "בשוק", תמיד היינו ונהיה – בנות מלך. וברוח הימים – "כי אין לבוא אל המלך בלבוש שק…" וכשנסתכל במראה לפני שנצא מהבית לעבודה בפעם הבאה – זו גם נקודה שצריך לבדוק. 

למי ששאלה מה צריך להגיב לחברה שהולכת עם בגד\פאה באופן לא צנוע: 

קודם כל, מבין המילים שלך ראיתי את יראת השמיים האמיתית שלך. את ממש מתלבטת בין המצווה של בין אדם לחברו, לבין "משנאיך ד' אשנא" ואת לא רוצה להחמיא על בגד שמרחיק את השכינה ממחננו. 

אבל שוב, בין המילים שלך אני שומעת שאת יודעת היטב מה בעצם צריך לעשות ואת פשוט מבקשת מאיתנו חיזוק בעניין. אז לדעתי זה פשוט וברור שאין להחמיא על בגד לא צנוע! לכל הפחות להתעלם! 

בואו יחד נחזק את ההכרה בכך. למה להחמיא על בגד לא צנוע? למה? ד' לא אוהב את זה! זה יכול ממש להיות "לפני עיוור לא תתן מכשול" [כי אם מחמיאים לי כנראה שהבגד בסדר…] והכי טוב –[כמובן אם את מרגישה שזה לא יהיה בגדר דבר שלא נשמע] להאיר\להעיר בצורה ברורה. "לא מתאים לך…" "עלייך לא הייתי מאמינה…" ולכל אחת יש כח להשפיע על סביבתה. ‫

תגובה לתגובה: "מה באמת אמורים לעשות/ להגיב כשרואים חברה עם פאה אסורה": 

באחת התכתובות הקודמות הובאה הלכה (אשמח אם תוכלו לחפש אותה), שאסור להחמיא על לבוש לא צנוע משום חנופה. לא יכולה לומר שהיה לי קל לקרוא את זה… אבל אני חושבת שאם יש כאן הלכה, אז אין הרבה אופציות. 

מאז משתדלת להימנע מלהחמיא על כל פריט לבוש שניתן לשער שהוא בעייתי (פאות זו הדוגמא המשמעותית), ומנסיון, כשבולעים את המחמאה, כמה שמשתדלים לטשטש, זה עושה משהו. 

ואולי ככל שנקפיד על ההלכה הזאת נצליח לעצור את הסחף. בהצלחה! 

בקשר לפאות… חמודה מאד מי שכתבה שאין לדרוש מבחורות לאסוף את השיער שלא ייראה פאה… 

לא יודעת אם להעיר זה "דבר שאינו נשמע" שמצוה לא לומר, או שיש כן מקום להעיר \ להאיר (אולי תלוי למי ואיך) אבל מה שבטוח שלפי ההלכה אסור להחמיא לבגד שאינו צנוע. 

אני נתקלת באותה סיטואציה שאת רוצה להחמיא למישהי בשמחה שהיא נראית טוב, כשהבגד צמוד מדי או איפור מוגזם מדי.. לא יודעת, אולי בשמורה תהיה עצה? 

תודה על התגובות היפות שאתן ממשיכות לפרסם בנושא הפאות. במיוחד תודה לך בחורה יקרה על התגובה הארוכה שכתבת, נהניתי מאוד והתחברתי מאוד לדברים. 

ברור ששיער ארוך ופרוע לבחורה הוא לא צנוע, אבל אם הגענו למצב שבו לא יודעים אם מישהי נשואה או לא ובוחרים להאשים את הבחורות בזה, באמת מדובר באבסורד, ותודה על חידוד הדברים. 

תודה רבה גדולה גם על התגובות היפות שאתם מפרסמים בנושא משפחה ברוכה. הסיפור עם טיפת חלב חיזק מאוד, ממש רעיון מה לענות לאנשים שמטרידים בנושא… 

תמשיכו בבקשה לחזק אותנו בנושאים החשובים האלו.‫

באחת התגובות שפורסמו בנושא הפאות נכתב ע"י שמורה יקרה ואהובה (שאני לא מכירה) משהו מתוך כוונה טובה וטהורה אבל יכול להשתמע ממנו אולי שכאילו מי שחובשת פאה יותר צנועה, היא מוותרת קצת על היופי של הפאה: . 

רציתי לומר – ש-חבל שאנחנו נופלות למחשבות הללו. הטעם יכול להתפתח בכיוון המכובד והסולידי, שנאהב את מה שנראה טוב, מאיר מבפנים ומוצא חן בעיני אלוקים ובעיני אדם… חז"ל לימדו אותנו ש"אין לך יפה מן הצניעות", ז"א שהצנוע הוא היפה!!! כדאי לזכור ולהפנים את זה. 

אני שכירה כבר שנים רבות במשרה מלאה, נהנית מאוד ממקום העבודה אך משתכרת כשכירה… לא מתלוננת על המשכורת הסבירה שאיך הייתי מגדירה אותה, איכשהו- מספיקה.. ותמיד משתדלת לחזור ולהזכיר לעצמי כי מה שאני עושה זה בגדר ההשתדלות, וכי כל העלאה אינה תלויה באיש, ואם הקב"ה ירצה אין לו בעיה גם לשלש לי את המשכורת.. 

מה שקרה לי בחודש האחרון הביא אותי לכתוב את הדברים על גבי במה שמורה ומשמרת זו. קורה לפעמים שמגיעות אלי הצעות לעבודות פרטיות מהצד. וכיוון שעם כל המטלות בבית אחרי שעות עבודה ארוכות אין לי גם לא כמה דקות פנויות כדי לפתוח מחשב, החלטנו בעלי ואני לא לקחת הצעות עבודה פרטיות. 

מניסיון- זה מגיע על חשבון הבית, וכשאני אומרת בית זה אומר שאם אני עסוקה בערבים בעבודות פרטיות אז אין אוכל, בקושי מכניסה כביסות ויש לי פחות סבלנות לילדים ולבעל..:( והעבודה במשרה מלאה היא השתדלות מספקת, ואם ה' ירצה הוא ימצא דרכים להעביר אלי תוספות.. 

לאחרונה קיבלתי הצעה שממש קרצה לי וכמעט התפתיתי לה ויכולתי להרוויח סכום מכובד מאוד. אך העברתי את העבודה למישהי עצמאית, ושמחתי מאוד שהצלחתי להישאר בהחלטה שלנו, ולשמור על זמן בית כזמן נטו לבית.. 

תקופה לאחר מכן, פתאום בהפתעה הגיע אלינו הודעה על זכאות מחברה מסוימת על פיצוי שביקשנו שנים לפני כן אך הם סירבו, והסבירו למה אנחנו לא זכאיים לפיצוי. ופתאום עכשיו נחתה עלינו משמים מתנה מופלאה בסביבות הסכום אותו רציתי לקחת על העבודה הפרטית… 

לא שלפני כן לא הייתי שלמה עם ההחלטה, אך כשה' שלח מתנה כזאת, הרגשתי את ההנהון מלמעלה שאומר לי: את עושה נכון בת שלי, ואני דואג להשלמות..

שתי תגובות: 

א. לגבי החומש: אני זו, או לפחות אחת מאלו, שכתבה בסוף הקיץ על הברכה שאני רואה בחומש. וקחו סיפור חמוד: יצא לנו פעם שהיינו בעודף מעשרות של 900 ש"ח. אותו שבוע שבעלי עלה על זה נכנסה מלגה 900 ש"ח מהכולל ו3600 ש"ח החזרי מס! ועוד פעם היינו בעודף של 180 ש"ח וג"כ הגיעה מלגה. מדובר על ישיבת מיר, כך שמלגה זה לא הדבר הכי צפוי… 

ב. לגבי זאת שהביאה את התגובה היפה של אביה לגבי משפחה ברוכה: שמעתי מאבי שליט"א בשם אביו זצ"ל שהיה אחד מגדולי רה"י בדור הקודם. הסבא השתתף בקידושא רבה להולדת בת. והחל לתאר איך קוראים לאבי הבת מתוך הכולל, ומציעים לו שותפות עם נלסון רוקפלר (נשיא ארה"ב דאז….) באותו רעיון. אני לוקחת את זה באמת כמסר לחיים! ‫

כחלק מהמשימה שלי הייתי צריכה להיכנס לאתר של הלקוח ולקחת משם נתונים. באתר הזה יש תהליך אימות שבו מקבלים לנייד הודעה וצריך להיכנס ללינק וללחוץ על אישור. אמרתי לראש צוות שאת החלק הזה מישהו אחר צריך לעשות, אני לא יכולה להיכנס ללקוח כי יש לי טלפון כשר. 

היא לא הבינה מה לא כשר באתר הזה, למה שלא תיכנסי אליו בטלפון, את רק לוחצת על כפתור? הסברתי לה שזה לא סינון פשוט, אין לי בכלל אפליקציות בטלפון, אין אפשרות גלישה, כלום.. 

"מה?? את רצינית??? יש לך טלפון לחצנים?? שחור כזה כמו שהיה פעם?" היא היתה ממש המומה. "אכן כן, ממש כך" אישרתי. 2 שניות של שקט ואז פתאום היא אומרת לי- יאוו איזה כיף לכם, חיים יפים… את לא יודעת מה המכשירים האלו עשו לנו, הרסו לנו את החיים (!!!!) 

היא סיפרה שהם הלכו עם ביתם לביקור אצל ידידים. בחזור הם ניסו לדלות מהילדה חוויות, היא לא ידעה את השמות של הידידים ולא כלום עליהם, כל הביקור היא היתה בטלפון….(וזה כמובן קצה הקרחון) אשרינו מה טוב חלקנו!

תגובה על התגובה לסיפור "בונוס" בתגובה הראשונה נכתב משפט שרציתי לדייק: "וכדי לחזק נשים המתמודדות עם בעל שלומד" מתמודדות? הביטוי לא כל כך מתאים ולא נכון… אולי מתמודדות עם הפן הכלכלי, אבל מכל הבחינות הן נשים זוכות!!!

תודה על פתיחת הנושא החשוב, אשמח לקבל רשימה של פאניות שמוכרות פאות ללא לייס מכל הארץ, (ידוע לי שגם מירי לרנר ובנותיה ועוד הרבה לא עובדות עם לייס). ישר כח גדול!! 

***

לשמורה שהביאה מכתב מאמא שלה על משפחה ברוכת ילדים (עם עסק הרקמה), נהנתי מאוד מאוד! העברתם את הנושא בצורה מיוחדת, ישר מהלב! תודה! 

***

פשוט להרגיש את יד ה' המכוונת אותנו… איזה חיזוק אדיר! הסיפור הזה גרם לי לבדוק שוב אם נתתי בטוח את כל המעשרות שלי חודש, וגם- להפסיק להתחשבן עם מעשרות, פשוט לתת עם כל הלב! תודה:)