לתגובות הקוראות
לסיום
כשכולם ספרו את הימים שנשארו עד פסח, אני ספרתי את הימים האחרונים שלי בעבודה הנוכחית. אחרי כמה שנים טובות בהן צברתי נסיון מעולה – אני עוזבת לטובת מקום משתלם יותר.
האמת שלא צברתי רק נסיון, היו לי שם נסיונות רבים.
המקום היה מאתגר מאד מבחינת הצוות המעורב שבו, והקושי להסביר כל פעם מחדש למה לא מתאים לי להשתתף בהרמת כוסית, בחגיגות ימי הולדת ובטיולים מעורבים.
חוויתי אינספור סיפורי אישי לשלישי, שנשארו אישי אצלי. והמון בזכות שמורה קיבלתי כוחות כל פעם מחדש לבחור נכון. היתה לי תמיכה נפלאה מקהילה חזקה מאד. תודה לכולכן!
חוץ מהמחויבות להשאיר 'שולחן עבודה נקי', ומלבד הלחץ ה'בהיר עד מעונן חלקית' האופייני לטרום עבודה חדשה, היתה לי עוד אבן כבדה.
הסיום.
לא שאני טיפוס שכל כך קשה לי להיפרד, בטח לא ממקום שלא היה קל להתמודד בו… כמו שמעיק עלי טקס הפרידה המקובל אצלנו, שהוא ממש בלתי נפרד מנוהל עזיבה.
הטקס הוא חגיגה בה משתתפים כולם, על מצע של כיבוד קל ונאום פרידה המורכב מתוכן של תודה-בהצלחה-שלום-ונשמור על קשר.
התלבטתי מאד מה לעשות –
מצד אחד – הם כבר הבינו שבהרמת כוסית אני לא משתתפת מבחינה עקרונית, אז איך פתאום אני עצמי הדמות המרכזית בהתאספות שכזאת?
ומצד שני האופציה החלופית של לקום וללכת בלי להגיד שלום – גם לא מתאימה.
ניסיתי לחשוב על מתווה שיכבד את שני הצדדים – אני יכולה להניח כיבוד על השולחן במטבח, עם פתק של כמה מילות תודה ושלום. הרעיון דווקא מצא חן בעיני והתחלתי לתכנן מה בתפריט.
אבל אז בעלי אמר לי שלא פשוט הלכתית להביא אוכל לאנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, כי קרוב לוודאי שהם יאכלו בלי ברכה.
המשכנו לחשוב על פתרון, אבל לא היינו בקצב תואם לימים שחלפו בלוח השנה.
היום האחרון הגיע, נכנסתי בפתח בניין העבודה, כשאני לא יודעת איך בדיוק אני הולכת להיפרד מכולם. מה שכן ידעתי – ששקיות מרשרשות עם כיבוד לא הבאתי איתי.
אני פותחת את המחשב, ומגלה להפתעתי זימון מהבהב להרמת כוסית לכבוד פסח. בשונה מתמיד, שמתיישבים על ארוחה רצינית, הפעם החליטו ללכת על משהו קטן עם כמה חטיפים.
כן, בדיוק מה שרציתי! חגיגה קטנה, עם כיבוד שלא מגיע ממני, ולא אני הכותרת להתאספות!
הגעתי באמצע, אמרתי בשתי מילים שלום ותודה על הכל.
ואז קיבלתי את המחמאה הכי גדולה:
ראש הצוות נעמד כתגובה לדברי, והודה לי על העבודה המצויינת שעשיתי בצניעות ובמקצועיות.
המשפט הספונטני הזה אותו בחר ראש הצוות לומר לי לסיום,
היה בשבילי מן סגירת מעגל לכל האתגרים שחוויתי בעבודה,
ונתן לי חותמת קולעת לצורה בה השתדלתי מאד להתנהל במשך כל השנים.
כמו בעוד הרבה התמודדויות קטנות וגדולות שהיו לאורך הדרך, גם לסיום –
זכיתי לראות שה' לוקח כל מאמץ והשתדלות, ועוזר לכל מי שרוצה באמת.
תגובות השמורות לסיפור
וואו מדהים!! מדהים לראות איך שגם הצד השני ממנו דואגים לשמור על ריחוק, גם הוא פנימה מעריך את הריחוק הזה.
לעניות דעתי נראה לי שכל התנהגות של צניעות וריחוק ממה שצריך, מפגיש את הצד השני עם נקודת האמת הפנימית שיש בו. שיש בכל אדם גם אם אינו שומר תורה ומצוות עדיין.
ריגש אותי מאוד הסיפור! חזקי ואמצי!
כל כך מרגש!! את מחזקת אותי כל כך! קשה לי כל כך בכל אירוע והרמת כוסית בעבודה. שייתן לי השם כוחות כמו שיש לך.
והמשפט שכתבת שה' לוקח כל מאמץ והשתדלות, וחש איתי בטעם המר של העוגה שקנו (כשר! במיוחד בשבילי…), והחיוך המעושה במפגשים האילו שאי אפשר להתחמק מהם. אחרי המפגשים האלו יש בי את הקווצ' הזה שאני כל כך שונה ואין להם מושג מי אני האמיתית שבבית.
יזכיני ה' להיות טובה יותר ולקדש את שמו. שוב תודה!!
וואו, ממש מזכיר לי את ההתמודדויות שפוגשת כל פעם בעבודה, הרמת הכוסיות האלה…
לי עצמי לא ברור מה מתאים לעשות. מצד אחד ההרגשה היא תקועה, "מה אני עושה כאן בכלל…", מצד שני יש המון התחשבות מיוחדת בי כחרדית מבחינת האוכל והכשרות ואופי הפעילות, אז זה לא פשוט בכלל סתם ככה "להוריד" את ההשתתפות בלי סיבה קונקרטית.
באירועים כאלה אני שומרת על פרופיל נמוך ומתיישבת בצד ומשוחחת רק עם הבנות, כמובן בלי לאכול ובלי להשתתף, רק בחלק העסקי בקצרה וכו'. שה' יזהר לנו למצוא את שביל הזהב בלי להיכשל.
אילו חוזק והתמדה בשלמור על עצמך לאורך כל הרמות כוסית מסיבות וכו וכו!!…. אפילו הנושא של הגשת כיבוד לשאינם שומרי תומ"צ לא החליקה ממך-כשמדקדקים באמת במה שצריך דקדוק כלפי שמים, אפילו אנשים רחוקים מעריכים את האמת היציבה הזאת…
***
זה נשמע שעמדת בכל הנסיונות, זה ממש מיוחד ולא מובן מאליו. גם אם רוצים לשמור על הצניעות, לפעמים יוצא מהפה איזה משפט לא מתוכנן מראש בלי להספיק לחשוב ורגע אח"כ מתחרטים. כל הכבוד לך! ובעזרת ד' תצליחי במקום החדש!
***
מרגש ומרומם!! ממשיך לתת כח בהתמודדות שבטח רבות נמצאות בה… אחרי הכל מדהים לראות איך הם לומדים עד כמה את רצינית ושאת באה לעבודה בשביל לעבוד טוב ולא בשביל לבלות… בהצלחה בהמשך!
***
וואו!!! מאוד התרגשתי! מנסיון שלי- העיקר זה כל השנים שהיית שם- זו ההתמודדות העיקרית! יום יום, שעה שעה!!! אבל לנו נתת לטעום רק מההתמודדות האחרונה- ממש מקצועית וצנועה את!
***
סיפור גבורה של אישה יהודיה! את ממש צדיקה ומיוחדת וה' מנהיג אותך שלא לפי דרך הטבע! הרבה הצלחה במקום העבודה החדש!
***
איזו דילמה קשה… אשריך שזכית לכזו סיעתא דשמיא! כי ברור שיש חשק לעזוב מקום עבודה בצורה שמשאירה רושם הכי טוב…..
***
איזה מרגש, מרעיד את הלב, והגבורה של עד עכשיו, ממש קידוש ד'. נקווה שיגיעו ימים שתימלא הארץ דעה כמים לים..
***
סיפור מדהים! איזה יופי לראות את יד ההשגחה ולהבין שדאגתנו לשווא… תמיד!
***
מקסים, מיוחד! בדרך שאדם רוצה לילך, מוליכין אותו. בהצלחה בעבודה החדשה.
***
וואי איזה כיף לשמוע גם סוף עם משהו טוב ולא רק של תקווה…
***
מקווה בשבילך שבמקום החדש יהיה יותר קל…
***
יש בעולם אנשים אמיצים, אין מה לומר…
***
וואו, מחזק מאוד. מדהימה ממש!!!
***
מרגש מאוד יישר כח!
***
תגובות השמורות לסיפור לסיפורים קודמים ושיתופים מהשטח
אני עובדת בעבודה שמורה, חרדית, עם בוס חרדי, אבל בתנאים פיננסיים די קשים. מרוויחה שעתי, אמא ל- 6 ילדים. עבדתי בניהול והרווחתי פי 3, אבל עזבתי. רציתי להספיק בגלגול הנוכחי להרגיש קצת אמהות…:) נכון, משלמת על זה מחיר..
דקה לפני שאני יוצאת מגיע מייל משמורה. טוב, נשאר כמה דקות לקרוא.. ותמיד זה נותן כל כך הרבה כח!! לא משנה מה הסיפור. ערוץ 13 (שהסיפור עצמו רחוק ממני כרחוק מזרח ממערב, אבל בפנימיות אני רוצה לחבק את המתגברת הזו, שזכתה לפרסום בשמורה ובזכותה אלפי נשים התחזקו!!! באמת עסקים נצחיים. שאם היתה רואה למה היא גרמה היתה רוקדת ברחובות!!!!) ולא משנה אם הסיפור "לסיום" שמחדדת איך ה עוזר לכל מי שמתאמץ…!
על הדרך אני קוראת את הקובץ עשינו עסק ששם היו תגובות ישנות, ואחת שכותבת על משפחה ברוכה, וכל כך מתאים לי עכשיו לקרוא על זה (יארצייט של אבא שלי מתקרב וכמה זה מחזק אותי עכשיו….) וככה היא כתבה, האשה המיוחדת הזו:
ההורים שלי, בעז"ה, לעולם לא ימותו לגמרי. רק באופן חלקי. כי אחרי שהם ילכו, יישארו כאן תמיד כמה ילדים שהם תמצית חלבם ודמם של ההורים שלי, והם ההורים שלי עצמם רק משוכללים יותר, ולהם אם ירצה ה' יהיו גם כן ילדים, ונכדים, ועוד ועוד… והם יישארו לחיות כאן. ילד זה חיים. כל ילד זה חיים אחרים. המון ילדים זה המון חיים. מתוקים.
בדיוק הבוקר קיבלתי מייל מחברה צדיקה, שמטפסת על קירות כי היא לא רוצה להגדיל את העסק שלה כי היא יודעת שזה יהיה על חשבון הילדים .. (אחרי התייעצות עם רב וכו) וככה היא כותבת לי: הדברים שלך עוררו בי הרבה מחשבות שבדיוק תפסו אותי ביום חלש כזה – שמרגיש לי דפוק שאני לא מכניסה משהו קבוע וכו'… אבל עם הכל הזכרתי לעצמי ש"דרך אמונה בחרתי" – זו דרך. זה לא אומר שאנשים לא משיגים דברים בצורה אחרת. אבל מי שבוחר משיג בדרך אמונה.
לפעמים הדרך היא קשה – כי ה' רוצה לראות נאמנות, ונאמנות בודקים דווקא בקושי. כתוב "ריבונו של עולם יהיו מזונותי מרורים כזית בידך ואל .. מתוקים כדבש בידי בשר ודם" – תהיתי לעצמי אם באמת הייתי רוצה שמזונותי יהיו מרורים ולדעת שרק בורא עולם מפרנס אותי – ולוותר על הכיף הזה שאני מכניסה משכורת חודשית שמנה? שאלה קשה! אבל מה בואי לא נתייאש – הרי לבורא עולם יש אינסוף דרכים לפרנס בכבוד, ושישאר לנו זמן לגדל משפחה. הוא הרי כל יכול!
וואו. תודה לך. שמורה. נתתן לי תחושה עוצמתית וכוח חדש!
תגובה לתגובה: להיא שהגיבה לשאלה "למה הרבה ילדים":
כתבת מתוך הלב, בצורה הכי אמיתית, הכי נכונה והכי מתוקה. תודה לך! חיזקת את כולנו. יש לי כבר נכדים ואני משתוקקת לעוד ילדים, והכתיבה שלך הגדירה כל כך יפה וטהור את הרצון הבוער הזה של אידישע מאמע….
ד' ימלא משאלות לבך לטובה!
תגובה לתגובה על משפחות ברוכות:
תגובה יפה ומרגשת מאד. רציתי לחדד שאנחנו לא מביאות ילדים לעולם בגלל שהם מתוקים ויפים ועושים נחת, אלא כי זה רצון ה'. כל ילד זה נשמה יהודית קדושה וכל ילד זה שותפות עם הקב"ה.
מומלץ מאד לשמוע את הרבנית נוישטט (או לקרוא את הספרים שלה) שהיא מדברת על נושא "אם בישראל" בצורה מעצימה ומחזקת.
תגובה לתגובה לתגובה…. לזאת שסיפרה על עצמה שהיא הילדה שהתלבטו אם להביא לעולם – תודה על המשפטים המתוקים והתמימים שלך, שיותר משהסבירו לשכל דיברו ישר ללב.
כתבת כל כך אמיתי, ממש עשית לי סדר בראש… תודה!!!
***
רציתי להגיב לזאת שכתבה על הבאת ילדים לעולם: וואו כמה ריגשת אותי. את כותבת כל כך יפה ונוגע…. פשוט דמעות…
***
לזו שכתבה את הסיפור על אימא שלה והאבנים בכיס המרה. תודה. הסיפור מיוחד, וגם הרגש ותמצית הלב!
***
תגובה לתגובה על הילדים- ממש התרגשתי והתחזקתי. תודה!
כהמשך לתגובות על הסיפור של הפרסום ברשת 13-"עשינו עסק": הסיפור היה עוצמתי, מרגש ומחזק מאד מאד! אבל יותר מזה נהניתי והתרגשתי לקרוא את התגובות החמות, כ"כ הרבה שמורות הגיבו מכל הלב וראו שהוא נגע בלב של כולנו-כי זה נושא אקטואלי ורגיש, שנתון לרגישות של כל אחת…
שרה-כמה זכויות יש לך!! כמה התגברויות יהיו בעקבות הסיפור הזה, והן נזקפות לזכותך!!! מקנאה בך….
היה לי פנאי לשבת ולקרוא את התגובות מהסיפור הקודם וממש נהניתי! תודה לכל אחת ואחת שנמצאת כאן, בקבוצה המיוחדת הזו, ולאלה שטורחות לכתוב ולהגיב, זה נותן המון שייכות.
בתור אחת שדי בודדה ב"חברה", ומחזק ומקרב אותי לאבא בשמים למרות הניסיון הלא פשוט הזה, שאולי פעם בכלל לא היה נראה לי נסיון… והיום בזכות השמורה אני זוכה לראות כמה אני גדלה וגדולה ומתמודדת. אשרינו.
שלום, השיר הזה כתבתי לאחר ויתור ענק שויתרתי והוא מוקדש לכל השמורות צדיקות:
ריבונו של עולם
לפניך לא נעלם
קורבני
הפשוט הקטן
עת נלחם בי שטן
עת נקרעתי בין כן ללא לכן
גלוי וידוע לפניך אכן
שכלל אינני גיבורה
וכשחלק ממני נקרע
ונלקח
אהה.. זה כואב כל כך
ריבונו של עולם
הינהו קורבני
אולי הוא לא מושלם
אולי היו בו גם
נגיעות
אך הדמעות
של הויתור האישי
יהיו לפניך כאישי
לרצון
יש שמורה שכתבה שמצאה פתרון חינמי לחסימה במחשב מרוחק. אני גם במצב דומה, עובדת על מחשב מרוחק פרוץ בלי חסימה כי החברה לא אישרה כמובן אחרי שאלת רב מוסמך, אבל יש לי חלום שזה לא יהיה כך.
אשמח לדעת איך עשית זאת. אין לי מילים לשמורה והשמורות אתן הדלק שלי!
***
שלום רב! תודה רבה רבה על הכל!! לגבי התגובה האחרונה בקובץ התגובות, האם ניתן לקבל פירוט לגבי התוכנה ואופן ההתקנה שלה?
***
זאת שכתבה את התגובה האחרונה, על תוכנה חינמית לחסימת אתרים. אפשר לקבל לינק לתוכנה?
תגובה:
קוראים לזה cold turkey.
https://getcoldturkey.com/
אדגיש שזה תוכנה של חסימת אתרים ולא של סינון אתרים. אצלי זה היה במחשב מרוחק שלא הייתי צריכה את האופציה של הגלישה, אז פשוט הגדרתי שכל אתר שמכיל בכתובת הurl שלו את התו נקודה- יהיה חסום.
אני חושבת שזה יכול לעזור רק למי שצריכה כמה אתרים ספציפיים בלבד, ולא למי שצריכה להשתמש באינטרנט רגיל, אבל מסונן…
בהצלחה!
היי, תודה על התגובות- לא ציפיתי לקבל כזה בוסטר של כח!!! פשוט דמעות באו לי פתאום. רק נקודה, האתר שלי זה זה
