האווירה הקסומה של חג מתן תורה מפעפעת עוד בקרבנו,
מִתְקָם של רגעי התעלות עודם על שפתותינו,
קולותיהם של עמלי התורה השוקדים על תלמודם בליל שבועות – עוצרים פעימה.
אה, איזו מתיקות!
לא צריך הוכחות, אבל קחו את הסיפור הבא.
עזבו את הסוף שלו, הוא מופיע כי ככה קרה, היופי שלו הוא דווקא בהבנה האמיתית שבאמצע. אז הנה ההתחלה:
אירוע.
מה אומרת לך המילה הזאת? להתלבש. לצאת. חגיגי. מזל טוב. בשמחות.
בשבילי "אירוע" מתאר עוד יום – שבדרך כלל נמשך לערב – של עבודה.
נעים להכיר, אסנת, מפיקת אירועים.
האמת שאם הייתי מחפשת פה מקום לפרסום לא הייתי מדגישה את העובדה שאני די חדשה בשוק, אבל ככה מתחיל הסיפור שלי:
נעים להכיר, אסנת, מפיקת אירועים די חדשה בשוק.
כל טלפון שבסופו נסגר תאריך ומיקום – משמח אותי מאד! אני קובעת פגישת תיאום ציפיות עם הלקוח, ומתחילה לתקתק עניינים. רק אחרי שנכנסתי לתחום הזה, למדתי להעריך כמה המון עבודה עומדת מאחורי…
אחרי שהחלטנו על קו, צבע וסגנון שיוביל את האירוע – צריך לקבוע עם אנשי מקצוע הכי מומחים, לתאם עם הצלם, המאפרת והמסתרקת מהשורה הראשונה, לסגור עם קייטרינג איכותי וברמה, להביא את המלצרים שהכי כדאי לעבוד איתם, לצאת לקניות, ולעוד קניות, ולהשלמת קניות. וכל העבודה הזאת היא לפני היום הגדול – שבו אני חייבת לנצח על המלאכה, ולוודא שהכל דופק. הבלונים, המפות, מרכזי שולחן, כלים לבר, הנרות והפרחים – אסור ששום דבר יישאר בטעות באוטו, או יעלם בין שלל השקיות והארגזים. אני חייבת להוציא את בעלי השמחה הכי מרוצים שיש.
בקיצור, עבודה רבה, תובענית, מלחיצה ושואבת הרבה כוחות. אבל הכל בכיף:) ב"ה אני נהנית מאד, זה בדיוק בשבילי!
באירוע הראשון ממש לא נשמתי. כל המשפחה התגייסה לעזור, וב"ה היתה הצלחה מרובה! גם באירועים הבאים נזקקתי לעזרה, בפרט בעניין של הסחיבה הפיזית שהיתה מעבר לכוחות שלי.
רצינו לחסוך עלויות, לפחות עד שהעסק יתבסס, ולא לשלם להובלה ושינוע, לכן בעלי נרתם לעזור לי והוא הוריד והרכיב והסיע והעמיס ופרק. זה התחיל רק בבין הסדרים, ככה מהצד, אבל בלי ששמנו לב פתאום זה גלש יותר, ומצאנו את עצמינו שותפים לעסק…
אופס… לא זה מה שתכננו. כל מה שאני יוצאת לעבוד זה בשביל לאפשר לבעלי ללמוד בשלווה, ולא בשביל לגרום לו להפוך להיות העזרה הצמודה שלי כדי שייכנס כסף לחשבון הבנק… אמנם לא היה מדובר על עבודה יומיומית, אבל כאב לנו מאד על כל שעה שנבלעה לו, גם אם היא בתדירות נמוכה.
עשינו חושבים והגענו למסקנה שחייבים להכניס עזרה בתשלום.
האמת? שעוד לא ראינו מספיק רווחים בשביל לאפשר לעצמינו להעסיק עובד קבוע, אבל היה ברור לנו שבצורה כזאת אי אפשר להמשיך. זה לא עסק, תרתי משמע.
מצאנו בחור שמתאים לעבודות כאלו, ובעלי חזר ללמוד בחופשיות כבימים עברו.
היה מדהים לראות בחוש איך המהלך הזה רצוי לפני ה' יתברך – זכינו להארת פנים מיוחדת: מקצב אירועים של פעם בחודש-חודשיים התחילו להגיע הזמנות פעמיים ושלוש בשבוע!!
ואם עד עכשיו היה תורה של ההשתדלות לככב בימים של אירוע, עכשיו – תורה!
תגובות השמורות לסיפור
זה כל כך לא מובן לעצור, לעשות חושבים ולהזכר בשביל מה אנחנו בעצם עובדות….. הרבה מהקוראות לא מבינות את הדילמה.. כי היא משמעותית מאד אצל עצמאיות ופחות אצל שכירות, כשכירה את מבצעת את עבודתך ובעלך יושב והוגה בתורה.. לפעמים צריך עזרה בבית או בשעות נוספות אבל בגדול את המפרנסת..
לא כן הדברים כשמקימים עסק!…… העול, הטרדה, השקעה עד להתבססות ועד שהעסק רווחי ויש לנו כבר מעגל לקוחות…
אני בתחילתו של תהליך כזה, עדיין משולב עם משרה מלאה… לפני תקופה הרגשתי שנכנסתי לסחרחורת…… בית, עבודה, עסק….. בעלי נרתם לסייע בכל הנצרך בחישוב, תכנון וסיוע בבית, הייתי בפרשת דרכים ותהייתי עם עצמי האם אני עובדת נכון.. ואם בעלי לא הופך להיות עובד שלי…
בכל ליבי ונפשי לא רציתי לפגוע בשקיעות ושקידות תורתו של בעלי! הקב"ה זימן לי חברה מהילדות מבוגרת ממני בכמה שנים.. פגשתי אותה, היא פתחה לפני תקופה עסק עצמאי בתחום אחר שכבר הספיק ב"ה די להתבסס, דיברנו על השקעה ומאמץ שנדרשים בהקמה, והיא אומרת לי כידידה בעלת ניסיון: "את יודעת זה לא עצמאית, זה עצמאיים…. אין אישה עצמאית לבד, שני בני הזוג עצמאיים יחד…. עול של עסק, השקעה, מסירות של התחלה ללקוחות, רכישת מעגל לקוחות וכו'… כרגע שנינו שותפים.."
הרגשתי שהקב"ה שלח לי בת קול משמים!!!! קיבלתי 'בפרצוף' בשביל מי אני עובדת ולשם מה… ועד להיכן אפשר להגיע אם לא עוצרים רגע כדי לחשב מסלול מחדש… חזרתי הביתה, עשינו סדר.. בעלי הלך לשאול רב וחזר עם הוראות, גדרים, תמרורי עצור.. כמה ועד כמה..
כרגע אני על אש נמוכה בהתאם לתנאי חיינו ולמה שהדריך הרב, לא ראיתי מאז הצפה בחשבון הבנק, וגם לא נפלה לנו רגל מזהב.. אבל ראינו ברכה!!!!! בעלי קיבל סיעתא דשמיא מיוחדת בלימוד, כוח, בהירות והבנה שלא היו קודם וגם ראינו שפע בהרבה תחומים בחיינו. ובעיקר הרגשה טובה וסיפוק אמיתי שממלא אותי כשאני זוכרת למה אני עובדת ועד כמה…..
מאד התחברתי לסיפור, ובכלל לדעתי הנושא הזה צריך כל הזמן חיזוק ודרבון.
אוסיף סיפור קטן משלי – איך רואים בחוש שזה רצון ד'. שנה שעברה קם הבן שלי עם חום גבוה, היה ברור שיצטרך להישאר בבית, השאלה היא, מי ישמור עליו?.. הייתי בלחץ וקבעתי בפני בעלי עובדה, שאין ברירה והוא ישאר עם הילד. בעלי לא רצה אך לא סרב, ונשאר איתו.
אח"כ בנסיעה לעבודה סיפרתי על כך לחברתי בתום לב, היא שמעה ופערה עיניים נדהמות. זה לא אופציה!!. אם רוצים אפשר למצוא תחליף. קצת הזדעזעתי, ולא דמיינתי כמה המסר יחלחל לי חזק. השנה, החלטתי שלא משנה מה יקרה בעלי לא יפסיד יום בכולל בגלל סיבה כזו או אחרת.
התחיל החורף ואיתו מחלות הילדים והנה יום אחד אני קמה בבוקר – והילד עם חום. לא ידעתי מה לעשות. התקשרתי לבוס, אדם חרדי, אך 'בלעבוס'. ומה לו להבין זמן יקר של אברכים… אמרתי לו שאני נאלצת להישאר בבית בגלל שהילד לא מרגיש טוב, תגובתו הייתה טוב, אז תעשי תורנות עם בעלך, יום את יום הוא.. בסדר גמור, השבתי לו, אני מתחילה ראשונה… מיותר לציין שלמחרת הילד קם בריא..
בנוסף ראיתי סיעתא דשמיא מיוחדת, שבוע אחד בני ואני היינו חולים יחד, למרות שזה היה קשה, יכולתי להחסיר בלב שקט, ולא לגרום לבעלי להישאר בבית. הרגשתי בחוש לאורך כל החורף שאם עושים את רצון ד' עם קצת מאמץ מצידינו יש סיעתא דשמיא גדולה.
מרגש ומחזק מאוד! ממש נותן את הפרופורציה וההבנה האמיתית שהקב"ה שולח ס"ד מיוחדת דווקא כאשר מרפים… ועושים השתדלות מצד אחד, אבל יחד עם זאת לא שוכחים את המטרה ונשארים נאמנים לה!
קיבלתי חיזוק אישי במיוחד, כי אני גם בצומת של עבודה תובענית מאוד (מאוד מאוד:)) הדורשת לעיתים עזרה, וכ"כ קל לבקש מהבעל שיקדים קצת או שיחזור בצהרים, לעומת סבב חיפוש אינסופי של בייביסיטריות. אך הסיפור נתן לי את הכח לעצור ולחשוב למה אני עושה הכל- ולעשות הכל ע"מ שבעלי לא יצטרך לבטל מלימודו!
אשרייך אסנת- חיזקת!
חזק ממש!!! במקצועי אני צלמת סטילס ווידאו וכשרציתי לצלם את האחים הקטנים- הייתי חייבת את אבא, שייקח אותנו ברכב, לא יכולתי לשים על המצפון שלי שאני הוצאתי אותי מהכולל בשביל כזאת שטות…. אז חיכיתי וחיכיתי להזדמנות.
בסוף זה קרה ויצאנו ליום צילום לקטנים בבין הזמנים של סוף ניסן- יצא מהממםם ואני חושבת שהסיעתא דשמיא הזאת הגיעה רק בגלל שזה היה לא על חשבון התורה של אבא שלי…!!!!
לא חושבת שהייתי יכולה לעמוד בזה- (יותר מחצי שנה!!!!!) לולא שהייתי קוראת את הסיפורים המחזקים!!! בגלל שהצילום כ"כ בנשמתי, זה היה ממש קשה לחכות וכל פעם שהגיע עוד סיפור מחזק, אפילו על צניעות או טכנולוגיה- זה נתן לי המוון כח!!!!
תודה ענקית על הסיפורים המחזקים!!!!!!!! אשריכם!
טוב שהעליתם את הנושא החשוב כ"כ שהוא ערך של שעת לימוד תורה, אני בטוחה שאם היה לנו באמת מושג מה רב ערך של דקת לימוד היינו מתאמצות אף יותר (אני אומרת את זה בעיקר לעצמי…)
הסיפור מאוד יפה ומעורר וגיבורת הסיפור היא באמת גיבורה שקלטה בזמן ולא אחרה את הרכבת…
אבל צריך לדעת שבמציאות לא הכל נגמר בכזה הפי אנד כמו בסיפורים… לפחות לא מידית.. שנדע לא להישבר בעז"ה
תודה לכם על הכל!
מדהים ממש!! הגבורה הזאת לעמוד באמצע החיים ולהחליט לעשות שינוי בשביל התורה, אין ספק שזה מה שמביא ברכה בכפלי כפליים!!!!
ועוד יותר מזה יש לי להוסיף, שאני שמתי לב גם בתור בעלת עסק, שכל דבר שאני נעזרת בבעלי בזמן הסדר פשוט לא הולך, ואין בו ברכה. לפעמים אנחנו נוטים לחשוב תמיד הפוך.. וזה מראה כמה כל דקה של לימוד חשובה בעיני ה' ועל כל הקרבה קטנה רואים ברכה!!
אשרייך שזכית, ושנזכה כולנו תמיד!!
מרגש ממש!
גם אני שמה לב שהרבה בעלי נשאר הבייביסיטר של הילדים, כי אני עסוקה בלהפיק לא אירועים, אבל כן ימי צילום וכשהמצפון חוגג אז אני מרגיעה אותו שזה רק פעם אחת כדי שאח"כ יוכל ללמוד בנחת.
ממש ברגעים אלו מחפשת בייביסיטר לילדים לעוד יום של צילום ואמרתי לבעלי עד 6 בערב ושאח"כ יחזור, ובגללך/בזכותך לא אוותר עד שאמצא מישהי לפחות עד 7 בערב שגומר את כולל צהרים.
תודה! חיזקת אותי
מרגשת! שאי ברכה! אחותנו את!
כל כך רואים בחוש איזו ברכה מתוקה יש לבית של תורה! איזה מדהים זה לראות בעיניים (ובעמודה של הזכות בבנק…) את ה"מסירים ממנו עול דרך ארץ"… זר לא יבין.
כמה לא שייך לחשב הוצאות הכנסות בבית של תורה… וזה לא אומר לצאת עכשיו למסע קניות. אבל למה שצריך ישתבח שמו יש וברווח! תודה ה'!
איזה כנות ויופי של סיפור, כ"כ מחזק!! בעיקר תפס אותי המשפט עשינו חושבים…
כמה חשוב לעצור באמצע המרוץ, ולחשוב פשוט לחשוב מה טוב מה רצוי לפני ד' מה דרך התורה. לא להמשיך עם הזרם החזק שסוחף..
ממש מחזק, תודה על השיתוף! שתמיד תהיה לכם פרנסה ברווח וקול התורה רק ילך ויגבר, אשריכם!!
אני חושבת שזה נושא ממש חשוב.
הרבה נשים חושבות שאם הן אלו שמביאות את הפרנסה בכדי שהבעל יוכל לשבת וללמוד, מותר להן לדרוש ממנו- כמה עזרה שהן רוצות ואפילו על חשבון הלימוד. (כי בעצם עול הפרנסה מוטל על הגבר…) ושוכחות מה זה ביטול תורה של דקה אחת…
קל לדבר וקשה מאד ליישם- ואם כבר זוכים לבעל שיושב ולומד בואו נעשה את זה עד הסוף… עדיף להפסיד עוד כמה מאות שקלים ולא לבטל דקה אחת של תורה… והלוואי ונזכה כולנו לעזור לבעלים שלנו ללמוד כמה שיותר וחלילה לא להיפך…
מרגש מאוד!!!! הניסיון לא קל. אך זכיתם לעמוד בו: "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא… ותלמוד תורה כנגד כולם"!!!!!!!!!!
כמה שזה קשה לשער, כל החסדים, המצוות וכו' יהיו שווים ככל שיהיו, לימוד התורה תמיד יהיה שווה כנגד כל המצוות!
והנה ראינו גם פה ראינו את הפירות – השכר בעולם הזה!!!!! ובטוחה שבע"ה הקרן תהיה קיימת לעוה"ב! יישר כח!!!! בתפילה שתמיד נזכה לאכול מן הפירות בעולם הזה והקרן תהיה קיימת לנו לעוה"ב! אמן!
אני לא סגנון שמגיבה בד"כ, אבל סיפרתי את הסיפור לבעלי והוא אמר לי לשלוח תגובה.
כל הכבוד על היכולת לצאת מהקופסא ומכל התירוצים של היצר ולהכיר במציאות האמיתית, יש כ"כ הרבה תירוצים שיכולים לגרום למצב כזה להימשך.. ולהצליח לשים את הסטופ זה מיוחד מאד מאד. אשריכם!
אמא שלי עוסקת באותו המקצוע ואני מבינה מאוד, גם את הצד הזה של הבלאגן ושימת לב לפרטים הקטנים שהכל יהיה מטופטפ, וגם את עניין המעורבות של כל המשפחה, בעיקר האבא. כי הוא זה שנוהג ברכב ובעל הכוחות הפיזיים. מודה שזה גוזל הרבה זמן מהלימוד.
רק נקודה לתשומת לב -להעסיק בחור גם דורש זהירות בפרט כשעובדים יחד קבוע לאורך זמן..
סיפור מיוחד! במיוחד שאת מדגישה שאת חדשה בתחום, בשלב שעדיין עובדים קשה לבסס את העסק… גיבורים שניכם! ועוד דבר-אני כ"כ נהנית כל פעם מחדש מהשמות הקולעים של הסיפורים וממשחקי המילים שמשולבים בעריכתה היפהפיה של נעמי. תודה!
***
סוף סוף סיפור שלא קשור לטכנולוגיה… אשריך!!! איזה זכות התורה!!! בתור עצמאית אני חושבת שזה דבר שצריך חיזוק כל הזמן!! רק הנהלת החשבונות, רק הבנק, רק המעקב אחרי הכנסות והוצאות, רק ההקפצה עם הרכב לפגישות ואין סוף לזה ופתאום בלי לשים לב הבעל יצא לעבוד…
***
מדהים ממש! מרגש ממש ההתמסרות שלך לתורה. למרות שחוץ מבחינה כספית ודאי שיותר נוח שהבעל יהיה לעזר וסיוע מאשר גורם חיצוני, וכן זה קצת סוג של שטח אפור, כי הוא לא יוצא מהכולל לגמרי או נעדר "סדר" שלם. אשרייך ואשרי חלקך! תצליחי בכל אשר תפני!
***
וואו… צדיקה!! איזה קשה לוותר על העזרה של הבעל. לי כל כך קשה להיזכר בערכים האמיתיים בתכלס… בשעת אמת. זו הגדלות!!
***
מדהים! באמת יש פחות עצמאיות עם עסק משגשג שהבעל לא שותף פעיל. סיפור יפה איך היא תפסה את עצמה בזמן
***
מדהים! תובנות כאלה שמתורגמות למעשים הן בדיוק חרות הנפש וגאולה אמיתית לפרט ולכלל, אשריכם!
***
מרגש!!! ומחזק מאד! גם מה שנראה לנו לפעמים לא כ"כ משמעותי, כמה דקות של לימוד… שווה המון!
***
מרגש ממש! ובאמת גם אם הסוף לא כמו שקרה המסר מהדהד ועוצמתי! קודם תורה! אשריכם!!!
***
וואו חזק ומחזק ישר כוח!!! תמשיכי לעשות חיל וה' יתן לך הרבה ברכה וסיעתא דשמיא תודה לך!
***
וואו, מדהים!! מדהים לראות בחוש, כל פעם מחדש, את הסייעתא דשמיא שיש לאברכים. חיזקת!!
***
אשרייך!! אשריכם!! כמה שזה מועד, אשרייך ששמת לב לזה, פרנסה בשפע ובהנאה תמיד!
***
כל הכבוד!! איך שמת לב לעצור ולא נסחפת???? אשרייך!
***
מדהים כל כך, זה מחזק כל כך שרואים את זה במיידי…
***
כל הכבוד! באמת! הלוואי שנשכיל כך תמיד…
***
ישר כח! מחזק! תצליחו!
***
תודה על הסיפור המרגש הזה!!
***
וואו מצמרר, מרגש אשריך!!!!
***
יפה מאד!! כל הכבוד!!
***
מקסים מקסים מקסים!!!!
***
איזה סיפור יפה!
***
מקסים! מדהימה!
***
אהבתי!!!
***
מרגש!
***
תגובות השמורות לסיפורים קודמים ושיתופים מהשטח
דבר ראשון תודה על הקבוצה המחזקת! הצטרפתי קצת בטעות אבל אני לא טורחת לשנות אותה..
היתה לי הזדמנות להצטרף לפרויקט מסוים שכרך איתו הרבה יוקרה וכסף. כבר כתבתי את המייל עם האישור על ההצטרפות ורגע לפני שעשיתי שליחה, נזכרתי בסיפור וקלטתי שמי שמנחה את הפרויקט הוא אדם שכבר יצא לי להיפגש איתו בעבר ואורחו ושיגו היו ממש לא מתאימים, אבל הייתי ממש קשוחה וב"ה עברתי את זה בשלום.
התלבטתי אבל בסוף הבנתי שאין כאן שאלה מי שנותן את הכסף והקידום זה הקב"ה ולא אף אדם אחר. ויתרתי על הפרויקט. אין לי סוף לסיפור הזה אבל מבחינתי זה העיקר בו וזה הרבה בזכותכם.. תודה!
כניסת שבת שלי היתה כמעט תמיד אחרי הצפצוף,
אמא שלי וחמותי מדליקות מוקדם כך שהיה לי מושגים והיה לי ממי ללמוד, אבל אני לא הצלחתי…
בחודשיים האחרונים ימי שישי נהיו יותר רגועים והספקנו להכניס שבת מוקדם. כשחשבתי מה גרם לזה, נזכרתי שבתקופה האחרונה הייתי מזכירה את זה בתפילות -ביקשתי שימי שישי יהיו רגועים ונכניס שבת מוקדם, בתפילה התכוונתי להכניס שבת בצפצוף בצורה אבל למעשה ה' עזר הרבה יותר ואנחנו מכניסים שבת הרבה יותר מוקדם, בפלג מנחה אנחנו כבר בסוף ההכנות.
מקווה להצליח הלאה….
כאחת שנחשפה לעולם העבודה די לאחרונה, ועדיין מסרי הסמינר חיים ומהדהדים, עניינים מסוימים שברורים ורגילים לעובדות אחרות מעוררים בי אי נוחות. הייתי ממליצה לכל אחת במצב הזה לרשום לעצמה את הדברים האלה, ופשוט לזכור שזה מפריע! שזה צורם! לא לתת להרגל לעשות את שלו…
ומשהו נוסף, להחליט מראש מה הקו האדום שאותו לא אעבור בחיים.. תודה!
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.