חסום לחלוטין

תודה על המקום המחזק הזה. רציתי לשתף במשהו, ואשמח שתפרסמו: 

התקבלתי לעבודה ב"ה, עבודה שרציתי. לא עבודה מהחלומות, אבל אולי זה עושה את הסיפור אמיתי יותר.

ואז ביררתי אם יש חסימה, אמרו לי שאין, ניסיתי לשכנע שאתקין על אחריותי, ושזה לא יפריע וכו', ומנהלת המשרד כתבה לי שאי אפשר.. הודיתי לה וכתבתי שלא מתאימה לי המשרה, ותודה רבה.

עברו כמה שעות, הבוס התקשר אליי. "שמעתי שהתכתבת עם X" הוא אומר לי "מה זה בדיוק החסימה?" הסברתי לו, הוא הרשה לי לשים.

🙂 ב"ה

שלום לשמורה היקרה, רציתי להגיב על התגובה הזאת: 

"לא נפוץ היום כאלה שמשתמשים בווצאפ רק למה שהכרחי ובצנעה, שבמקום לזכור שזה מותר בדיעבד, השימוש בווצאפ הפך למלכתחילה "

קראתי אותה ואוטומטית הרגשתי שממש אכפת לי לקרוא כזו תגובה. מותר בדיעבד? מאיפה היא הביאה את זה? יש מקרים מיוחדים… שאלת רב… אני ממשיכה לקרוא ובכלל מתחלחלת – מדובר על מישהי שממש מעריכה את האנשים שעדיין מסוגלים לוותר על הווצאפ!! 

לא חושבת שאני עד כדי כך מופקעת. אני מודעת לכך שלצערנו יש היום היום הרבה ניסיונות ופריצות גדר בתחום גם בתוך הציבור שלנו, אבל אני חיה בעולם, יש לי הרבה חברות ושכנות וקרובות משפחה מכל מיני סגנונות, ועדיין הפלאפון הכשר ב"ה הוא המראה המקובל לחרדית קלאסית. או שאני טועה ולא אוחזת? מקווה מאוד שלא… 

דיברתי עם חברה מהעבודה, אמרתי לה שאני יודעת – וגם שמחה על כך – שהשמורה מאוד הטרוגנית – אבל למרות זאת אני חושבת שתגובה כזאת לא משקפת בכלל את קהל היעד, ויש לה אפילו אפקט מאוד מקרר. זה היה נשמע כאילו ויתור על שימוש בטכנולוגיה הקלוקלת הזאת הוא סוג של דרגה רוחנית גבוהה ונדירה, או חומרה מיוחדת ממש. אז אולי כדאי לוותר על פרסום כזה, לסנן… 

היא טענה שדווקא יכול להיות שאם יש אחת כזאת בשמורה, אז אולי זה יכול לגרום חיבור לעוד נשים מסגנון כזה, הן תקראנה את התגובה ותרגשנה חיזוק מעצם זה שיש מישהו שמבין עד כמה זה לא מובן מאליו, זה ייתן תחושה של "זה גם המקום שלי" ואז – רק הועלנו… ויכול להיות שיותר חשוב ומשמעותי להתאים את השמורה אליהן מאשר – אליי, ולגרום להן להפיק ממנה כמה שיותר תועלת וחיזוק. 

(במאמר מוסגר הכרתי לאחרונה מישהי שמגיעה ממקום פחות מודע ומשופשף לכל הניואנסים של שמירת מרחק מגברים וכולי, גרה במקום מרוחק ויותר מנותקת. היא סיפרה לי שמאז שהצטרפה לשמורה היא הרבה יותר מודעת וגם שומרת – כי היא צדיקה ומתוקה – פשוט לא חשבה על כך – משתדלת לא לעשות לייקים למשפטים של גברים בצ'אט של העבודה, וסמיילים… 

היא אומרת לי: מה אני, מאיפה לי לדעת דברים כאלה? לפני זה היא ממש לא אחזה… ורק בזכות השמורה יש לה את זה במודעות!!!! כמה זכויות!!!) 

בקיצור, אישית נשארתי בסימן שאלה, מעלה לכן נקודה למחשבה, מאמינה שבטח כבר דנתן בעצמכן וסומכת על שיקול הדעת, רק בכל אופן שתדעו מה תגובה כזאת מעוררת… תודה רבה על הכל!! 

אני רוצה להגיב על התגובות בעניין פשטות לא שווה מוזנחות: 

ממש הסכמתי עם התגובות שהתנגדו לכך שפשטות = מוזנחות. אבל בצניעות יש שני ענינים שהם נראים הפוכים בעצם, אבל במציאות הם לא: 1 – אישה צריכה להיות צנועה כדי לא להכשיל גברים זרים, 2 – אישה צריכה להיות חומה לבעלה ולהקדיש תשומת לב במראה ובהופעה עבורו. 

וממש צריך לתת את הדעת לשים לב לשני העניינים, שלא יבוא אחד על חשבון השני. מצרפת כאן משהו שקראתי במייל מארגון "בחכמה יבנה בית" והוא מובא מהספר מפנינים מכרה של הרבנית י נוישטט: 

פעם הוזמן רב להרצות בפני נשים. הוא נתבקש לחזק אותן בנושא הצניעות, כיוון שהנושא היה "צניעות" בקשו ממנו שאשתו תתלווה אליו. כך היה, שניהם הגיעו למקום. הרב פתח את פיו ובמקום לדבר על צניעות, החל משוחח על מעלת האישה, על חוזקה וחוסנה, על כך שהאישה חייבת להיות שמחה ומלאה וכהנה וכהנה… 

הנשים הסתכלו זו על זו והתחילו לנוע על כסאן… אישה אחת ניגשה והניחה פתק על שולחנו: אם אפשר שהרב ידבר על צניעות!!! הרב המשיך לדבר על מעלותיה של האישה. קמה אישה נוספת וקראה לרעייתו של הרב החוצה: אנחנו ביקשנו לדבר על צניעות!! גם זה לא עזר.. הרב המשיך לדבר על מעלותיה של האישה. 

בצאתם שטחה האישה את תמיהתה בפני בעלה. הסביר לה הרב סוד גדול: כשנכנסתי ראיתי ממבט רופף, שיושבות כאן נשים שלא באמת יודעות מהי צניעות. כולן שמוטות ועלובות, לבושן מוזנח ופניהן סדוקות… האם זוהי צניעות??? אישה צריכה להיות חומה של בעלה!! חומה איננה דבר סדוק, שמוט ועלוב. אישה צריכה להיות עוצמתית ויפה, ובעיקר שמחה עם עצמה. 

ואין הכוונה חלילה ללבוש מושך או פרוץ, אלא לבגדי מלכות! אישה צריכה להרגיש טוב עם עצמה, ולא לכבות את הצורך שלה להתייפות!! וזוהי הצניעות. (עד כאן הציטוט מהספר)

שלום וברכה רציתי להגיב על תגובה משבוע שעבר: 

"אוסיף סיפור קטן משלי – איך רואים בחוש שזה רצון ד'. שנה שעברה קם הבן שלי עם חום גבוה, היה ברור שיצטרך להישאר בבית, השאלה היא, מי ישמור עליו?.. הייתי בלחץ וקבעתי בפני בעלי עובדה, שאין ברירה והוא ישאר עם הילד. בעלי לא רצה אך לא סרב, ונשאר איתו." 

הסיפור נפלא אך היתה בו נקודה שרציתי להעלות לתשומת לב, ולהיזכר יחד: עוד לפני החשיבות הגדולה לדאוג ללימוד של הבעל, התפקיד החשוב ביותר שלנו כנשים הוא לכבד את הבעל… לא מתאים לקבוע עובדה לבעל, בין בעל שלומד ובין בעל שעובד.. אפשר להגיד באופן מכבד את דעתינו ולהגיע להחלטות משותפות. שנזכה להתחזק תמיד יחד בשני התחומים!

תגובה לתגובה: אחת כתבה שחברתה הזדעזעה שבעלה נשאר בבית לשמור על ילד חולה, כאילו נראה שיצא שכרו בהפסדו שהאישה יוצאת לעבוד ואז הבעל נשאר עם ילד חולה. 

רציתי להוסיף נקודה למחשבה: אם אנחנו לא היינו יוצאות לעבוד, הבעלים שלנו היו צריכים לעשות את זה. ודאי שלא תמיד, וכל מקרה לגופו, אך לפעמים באמת אין ברירה וצריך שהבעל יישאר. ילדים חולים המון בחורף, ועבודה זו מחויבות עם כל מה שזה כרוך, ואישה לא יכולה להיעדר פעם בשבועיים לפחות למשך כמה ימים (ותמחלו לי אם הגזמתי). 

לפעמים ביטולה זו קיומה, ואם יש ספקות כדאי גם להתייעץ בנושא, כל זוג לפי הנתונים שלו.

עוד בנושא ביטול תורה, רציתי להגיב כבר בשבוע שעבר ושכחתי… 

ראיתי הרבה תגובות שהזכירו אם היינו יודעות מה ערך של דקת לימוד, כמה שזה נכון!!!!!! ולי עזר מאד לומר לעצמי אם הוא היה עובד והיה מביא 1000 שקל ביום היית מוצאת פתרון, נכון? וזו האמת כי כולנו יודעות שדקת לימוד הערך שלה הוא אינסופי. 

צורת המחשבה הזאת עזרה לי ברוך השם למצוא פתרונות מחוץ לקופסה יותר במאמץ, וכן, כמו שמישהי כתבה- לפעמים גם להשקיע בכך יותר כסף (ואני ממש לא עשירה ויש לי חובות…) ‫

אני רוצה לכתוב תגובה לתגובות של הסיפור עכשיו תורה. 

אני לא חושבת שהנושא הוא שהבעל לא ישמור על הילדים אלא הבייביסיטר. בעיני, עבודה שצריך למצוא בייביסיטר מתחלפת על בסיס קבוע, בעייתית גם למהות של אמא יהודיה ולהשתדלות היתרה שהיא משקיעה בעבודה.

ועוד דבר,  אני לא בטוחה שעדיף לקחת בייביסיטר… אם זה חד פעמי, אז כן. אבל אם זה באופן קבוע, אז יכול להיות שהגדילה הנורמלית של ילדים, עם הורים, יותר חשובה מהלימוד של בעלך באותו זמן… ילדים צריכים הורים, לפחות לכמה שעות ביום, וכמובן ששאלה כזו היא לא להכרעתנו אלא לרב שישמע את כל הפרטים בתמונה. נקודה למחשבה. ‫

תגובה קטנה לסיפור של עכשיו תורה:

היו בתגובות 2 תגובות שחזרו על עצמן, אני כמובן לא מתכוונת באופן אישי לאלו שכתבו כי לא יודעת מה ואיך בדיוק המצב שלהם, אבל בגדול רציתי לעורר נקודה נוספת למחשבה: גם גידול הילדים וחינוכם הוא תפקיד חשוב מאד מאד, ורק אלוקים יודע בכל רגע נתון האם כעת זה "ביטולה זהו קיומה" 

למה אני מתכוונת? לאלה שכתבו שמחפשות בייביסיטר במקום שהבעל יצא מהכולל, בכלל לא ברור שזה מה שצריך לעשות.

לי כבר קרה כמה פעמים שלא הרגשתי טוב [במשפחה שלי מאד מקובל לבקש טובות אחת מהשניה או למצער לחפש בייביסיטר, ובלבד שלא להוציא את הבעל מהכולל] אבל אני באופן אישי מרגישה שלילדים שלי זה לא נכון ולא טוב להזניח אותם עם בייביסיטר [ולא זה לא הזנחה גורפת כמובן, מדברת לפי הנתונים שלי, אני מתכוונת שצריך לשים לב לעניין]. כך שלפעמים העדפתי להוציא את בעלי מהכולל ושהוא ישמור על הילדים [שלו סך הכל, מצוות החינוך לדעת רבים מוטלת עליו ותפקידי רק לעזור לו בכך] מאשר לשים אותם אצל בייביסיטר. כדאי גם לקחת את השיקול של צרכי הילדים ואופן גידולם בתמונה, 

ובכלל לעבוד כל שעות אחרי הצהרים…. זה לא משהו…

להיא שכתבה שחינוך הילדים לא בידינו וגם בבתים שאין סמארטפון הילדים סללו להם דרך אחרת: אז ברור שיש גם לצערנו מקרים כאלו, אבל חינוך הילדים הוא כן בידינו! 

חלק נכבד מהחינוך זה דוגמא אישית, אם לאבא יש סמארטפון אז קשה לחנך כנגד, וכמובן הרבה תפילות בנוסף.