מזכירה לי

גם אני התלבטתי לפני כעשור איך לפנות למעסיק שלי, לא בשמו הפרטי. שימוש בשם משפחתו סביר להניח שלא היה מועיל ורק מבלבל היות שגם שם משפחתו הוא שם פרטי של אחרים (כלומר לא כהן לדוגמא אלא משהו כמו "יוסף", "יצחק"). הוא גם לא רב… כך שגם זה לא פתרון. הוא עו"ד. אם אפנה אליו במקצוע שלו הרי שרוב הזמן אנו מצויים עם עוד עורכי דין… 

נו, מה עושים? מפעילים יצירתיות! החלטתי לקרוא לו "בוס"- כי זה מה שהוא עבורי במשרד. אחרי פרק זמן קצר של מבוכה שמתי לב שהוא ממש מתכבד מזה. הוא הבוס! לפעמים ה"בוס" מזכיר לעובדי המשרד שהוא "הבוס" כמו שאני קוראת לו:) 

היתה פעם שנכחנו בדיון רב משתתפים. פניתי אליו כהרגלי "בוס" ויועץ כלכלי חדש שהיה לידינו שעוד לא הבין איך בדיוק קוראים לו, שאל "איך קראת לו? בועז? יש לו עוד שם?". עניתי שקראתי לו "בוס". אותו יועץ כלכלי כל כך התלהב ומיד פנה לעובדת ממשרדו שגם נכחה ואמרה לה שגם הוא רוצה שהיא תקרא לו כך! 

בקיצור, המבוכה הראשונית חולפת במהרה וגם הצד שמולנו מכבד את היחס הענייני שלנו כלפיו.

וואי סיפור יפה ומחזק. רוצה לשתף בהשגחה פרטית שהיתה לי בקשר לענין השמות. 

אני עובדת במשרד רו"ח עם בוסים דתיים. בעניין השמות כמובן שאין מודעות ולהיפך, הם בענין של שמות חיבה "לפי הצורך". ידעתי שיש בזה בעיה ולא ידעתי מה ניתן לעשות בעניין. לא היה לי אומץ להגיד את זה במפורש, אבל ד' ראה את הרצון שלי ופשוט עזר לי!!! 

הגיעה לפה מישהי חדשה לעבודה שנקראת בשם זהה לשלי. ומאז כדי למנוע התבלבלות התחילו לקרוא לנו בשמות משפחה. היא עזבה אחרי תקופה קצרה ממש!!!! אבל הכינוי שלי בשם משפחה נשאר כמו שהוא, אפילו אחרי החתונה… 

זה סיעתא דשמיא מיוחדת וד' מחכה לסייע לנו. אנחנו צריכות לרצות את זה באמת ולהתחזק ולהתפלל על זה. תודה על הכל 

שלום למזכירה היקרה!!!! 

כמה נפלא ומיוחד שאת זוכרת ומזכירה לסביבתך את הסייגים. בטוחה שיש בין העובדות אצלכן, כמה "חנות" ו"אפרתות" שהיו רוצות להיות כמוך- דוקטוריות, ולא להיקרא בשם. גם אם זה לא אסור (מי אמר? לא בטוחה…) ודאי שזה נכון יותר. מעריכה אותך כל כך!! 

בעבודה שלי הבוס קורא לי בשם פרטי, אבל מלא (נניח צפורה במקום ציפי) זה גם מוסיף קצת ריחוק, אבל אם הייתי יכולה להיות גב' X הייתי מעדיפה, רק לבוא לבקש פתאום, אחרי 17 שנים… נו נו… לא יודעת. ממש לא נעים… 

אולי אקבל ממך השראה. תזכרי שכל יום שאת 'מזכירה', מוסיף לך המון. בטח בשמים יש מחלקה מיוחדת ל'מזכירות' כמוך… ‫

יש לי פרוספקט כללי יסוד הנהגה במקומות העבודה שחתום ע"י הרב וואזנר, הרב ניסים קרליץ, הרב פנחס שיינברג, הרב שמואל אוירבך, הרב שמעון בעדני, הרב משה צדקה, הרב משולם זושא לוריא, הרב שלמה זילברשטיין, הרב יחיאל רויטמן, הרב ישראל גנס. 

שם כתוב לא כעצה אלא כהלכה (לא מבינה איך נתפס אצלנו שזו רק חומרה) "לא יפנו אחד לשני בשמות פרטיים או בכינויים אלא רק בשם המשפחה ורצוי בתוספת הרב/ מר/ הרבנית או גברת" יש מקילים, אבל זה עדיין סוג של חיוב. 

להלן דעת המקילים בדבר: 

א. מִנְהַג יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים שֶׁלֹּא לִקְרֹא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ אִשְׁתּוֹ בִּשְׁמָהּ, אֶלָּא בְּשֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה, כִּי שֵׁם הָרִאשׁוֹן הוּא אֹפֶן פְּרָטִי בְּיוֹתֵר, וּמֵבִיא לִידֵי קִרְבָה יְתֵרָה. (שו"ת "נודע ביהודה" או"ח סימן כד דבהזכרת שמה של האשה כבר יש מבוא ליצר הרע, ועדיף להוסיף כינוי "גברת" לשם המשפחה). 

ב. כְּמוֹ כֵן, יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִּקְרָא אִשָּׁה בְּשֵׁם הָאִישׁ, אֶלָּא בְּשֵׁם מִשְׁפַּחְתּוֹ. 

ג. רָאוּי לְהַנְהִיג תֵּכֶף בְּהַתְחָלַת עֲבוֹדָתָם שֶׁלֹּא יִקְרְאוּ זֶה לָזֶה בַּשֵּׁם הָרִאשׁוֹן, וְכָךְ לֹא יָבוֹא לִידֵי אִי-נְעִימוּת בְּהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן. 

אשרייך ובהצלחה

מאוד מאוד נהניתי לקרוא את הסיפור. לאחרונה הרגשתי שהרבה מהסיפורים מנסים להיות "הבטחתי ונושעתי", ומעט מתרחקים מהבסיס האמיתי, כי החיוב והזכות שלנו לעבוד את הקב"ה היא לא כי… 

ובנוסף, השכר הוא לא מה שהרגשנו, חשבנו, ראינו וכו', גם אם נדמה לנו שממש זה בול הכסף שחזר ועוד מופתים כאלו, זה אולי איזה השגחה פרטית לנו לחיזוק, אף פעם לא נדע (בעולה"ב בע"ה) מדוע זכינו אח"כ במופת- אולי בכלל בזכות תפילת הסבתא שלנו? 

בכל אופן התרגשתי ונהניתי, תודה רבה למזכירה:) ולכל העושות מלאכתן נאמנה בשמורה. 

רוצה להגיד כל הכבוד למזכירה החשובה! אני מקנאה בך. 

בעבר עבדתי במקום של חרדיות עם עשרות עובדות וכל הזמן הזה הכרתי רק אחת שפנתה לגברים (והם אליה) בשם המשפחה. 

באיזשהו שלב ניסיתי פעם ופעמיים לעשות את זה (להציג את עצמי בישיבות בטלפון בשם המשפחה) ואיכשהו זה לא הלך. כנראה כי כבר עבדתי שם תקופה די ארוכה וכבר התרגלו. ותכלס כי הייתי חלשה מדי מכדי להתעקש, וביישנית מדי מכדי לעשות מזה עניין… 

אני מאד ביישנית ודי חסרת ביטחון, מתפללת שאצליח לעשות את מה שעשית. ממש יישר כוח! 

מרגש במיוחד!!! אשריך וטוב חלקך! 

את האמת שגם לי קרה מקרה דומה: במקום העבודה שלי בתחילה הבוס קרא לי בשם מלא ופתאום הוא התחיל לקרוא לי בשם חיבה הרגשתי שזה מאד לא לעניין. 

שבועיים ניסיתי יום יום לומר לו את זה ולא הצלחתי, התביישתי, זה ממש מביך. עד שיום אחד אזרתי אומץ וביקשתי ממנו אם אפשר לקרוא לי. ….- שם מלא והוא אמר לי בסדר, נקרא לך כך. זה לא ממש שינה לו, הוא לא הבין למה ככה אני רוצה. 

העניין סודר והרגשתי שעשיתי את הדבר הנכון….. כמה שמחה כל פעולה כזו גורמת להשם יתברך!

סיפור מיוחד ביותר. 

אין ר"ה שאני לא מקבלת על עצמי לא לקרוא בשם פרטי לגברים ואין שנה שאני לא נופלת בזה…. זה קשה ממש, בעיקר בגלל שבחיים השוטפים אנחנו משתמשים כ"כ הרבה בשם פרטי ומורכב ממש להימנע מכך. 

ממש אשמח לשמוע טיפים איך עושים את זה. לגבי השם שלי, מכירה מישהי שנכנסה לעבוד במקום ובקשה שיקראו לה גב' כהן. הגיעו מכל המחלקות לראות מי זאת גב' כהן (כך שלא תמיד זה פתרון נכון) 

אני משתדלת תמיד להצמיד לשם שלי שם משפחה כדי שזה ישמע יותר רשמי: במקום לרשום במייל בברכה רבקה אני רושמת בברכה רבקה לוי,

אבל גם בנושא הזה ודאי יש עצות נוספות מניסיונכן, אשמח לשמוע! 

חזק ביותר! דווקא בגלל הפשטות של הסיפור, אין בו תפנית או רגעים דרמטיים אבל יש פה את כל מה ש"שמורה" הוקמה בשבילה.. (כך נראה לי לפחות…) 

את חזקה וגיבורה! זה כ"כ קשה!!! גם אני מזכירה ולא ברמה הרוחנית שלך, ואפילו שרק לפעמים קוראים לי בתואר הזה אני כ"כ מבינה אותך! 

פשוט מחזק לשמוע שיש בדור שלנו נשים כ"כ עוצמתיות וגיבורות! את לא צריכה ללכת רחוק, גם כאן יש לך מקום ענק של כבוד! מעריצה את העמידה על העקרונות, חזקי ואמצי! חיזקת!!! ‫

איזה צדיקה, כל עבודה מכבדת את בעליה. העולם הזה זה תיאטרון בובות: אחד ד"ר ואחד עו"ד אחד רו"ח ואחת מזכירה, אחת אחות ואחד רופא, וכולם חייבים באותה מידה בכבודו של מלך העולם ששם אותנו בעולמו למטרה אחת ויחידה וכל השאר טפל, רק השתדלות בעולם הזה.. 

המעמד הכי גבוה והכי מכובד זה למי שמצליח להיות יותר דבק בהשם וזה הכל!!!! יישר כוח! המשיכי להתמקד בעיקר! והשם ייתן לך ברכה ושפע בפרנסה, גם בלי להיות כל תפקיד אחר שנחשב רק בעולמנו הזמני הזה….:) 

זה מזכיר לי שגם אני בהתחלה דאגתי שהבוס לא יקרא לי בשם הפרטי שלי ולא ירבה איתי כלל בשיחה מעבר לענייני עבודה. 

בשבועות הראשונים זה היה קשה ואפילו קשה מאד, ולפעמים הייתי מרגישה חוסר נעימות. בבוקר הוא היה נכנס, אומר בוקר טוב לכל אחת עם השם שלה ושואל בשלומה, היה קשה להיות אחת מול כולם, היחידה שמשדרת אנטיפתיות…

עד שהוא קלט את הרעיון, היה עובר ליד המקום שלי ואומר בוקר טוב וממשיך בלי לדבר איתי וזה היה לי סימן משמים שאני עושה משהו טוב. 

תודה על הכל! כל שבוע מחדש מחכה לסיפורים היפים האלו

סיפור כלבבי. בתור גננת (בגן חרדי) היה אבא של ילדה שהיה קורא לי בשם, זה הפריע לי והערתי לו. אני חושבת שלקרוא "הגננת" אין הרגשה מכובדת יותר מזה כשאמא היתה שואלת ילדה: "מה הגננת אמרה לך?", זה היה גורם לי להרגשה טובה הרבה יותר מאשר אם היא היתה אומרת: מה רחלי אמרה לך. 

בדיוק כמו שלאבא ואמא לא קוראים בשמם הפרטי, יש משהו מכבד בכינוי כמו מורה, מנהלת. נכון שיש כאלו שהיו מתביישות בכינוי שלהן, כמו לקרוא לעוזרת 'עוזרת' שינו את זה לסייעת, או ס'גננת אבל בכללי זה מכבד יותר מהשם הפרטי לדעתי.

נמצאת בסירה דומה: כולן קוראות לבוס בשמו הפרטי ואני נמנעת. פשוט לא קוראת לו. כשהוא עובר ליד החדר אני שואלת את שאלתי או שמרימה טלפון לשלוחה שלו. 

הוא מצידו קורא לי בשם שהיה רשום בקורות חיים- דבורה ולא בשם החיבה בו אני מכונה. האם אפשר לשנות משהו? אני כבר כמעט שנה עובדת במקום הזה והוא כתמיד "דבורה" ואני לא מכנה כלל בשם. נראה לי יותר לעניין לקרוא לו "מר כהן" לדוג', אבל זה יעורר תמיהות מכלל העובדות והעובדים. יש למישהי הצעה?

סיפור מדהים מדהים מדהים!! 

התרגשתי מאוד לקרוא אותו, כי אני באמת גם חושבת שהנקודה כמעט הכי (או הכי) עמוקה אצל בן אדם זה הכבוד. [לפחות אצלי זה כך..] לא שאנחנו רודפים אחר הכבוד.. אבל אנחנו מצפים לאיזשהו בסיס מסוים שנחשב רגיל.. לפחות להיות שווה בין שווים. 

ודווקא כשכולן חרדיות, שאז יש משהו שווה – אז עוד יותר אנו מצפות לא להיות פחות מכולן. אז לעשות מעשה שגורם בדרך עקיפה גם פחיתות כבוד, זה מיוחד מאוד! כל הכבוד לך!!

המשפט המסכם המרגש שלכם- כמה חיבה תהיה שם.. 

תודה על העלאת הנושא הקריטי הזה. אנחנו קבוצת חרדיות גדולה יחסית עם בוס חילוני. משתדלות ממש ממש לא לקרוא לו בשם פרטי (הוא קורא לנו בשמות מלאים- מרים, יעל, שושנה וכזה) 

לבוס חילוני אי אפשר לקרוא "הרב" למרות שזה הפתרון הכי נח:) ובתכלס' יוצא לנו כל היום- סליחה, אפשר- וכאלה.. וזה לא נח ולא פרקטי. "אדון" או "מר" זה לא לעניין. 

יש למישהי פתרון מכובד ויפה במקום?

איזו עבודה פנימית מדהימה! מעורר השראה לכולנו. תודה רבה על החיזוק!! 

בסופו של דבר הכל בדמיון שלנו- אם אנחנו מעריכים את עצמנו אז זה לא באמת משנה מה הסביבה חושבת. כי ממילא אם אנחנו מעריכים את עצמנו יעריכו אותנו. ולפעמים מתברר שדווקא שמה שחשבנו שבעייתי בנו, מתברר כמעלה בעיני השני. אני מאמינה שהוא מעריך אותך, כי את כיבדת את עצמך. 

מאחלת לכולנו שהשם ייתן לנו כוחות לעמוד בנסיון הלא פשוט הזה. 

אשרייך! אני בטוחה ששמור לך מקום של כבוד, כבר בעולם הזה… וגם בטוחה שהמרוויחים הראשונים הם בני ביתך, שאת הכבוד לשמות פרטיים ולקרבה מקבלים ממך ב100%… 

אומרים (שכחתי מה המקור) שלמעלה מרוב אימה לא נוכל להוציא מילים מהפה חוץ מדברי קודש ולכן מקפידים לומר בכל יום פסוק של השם הפרטי (מתחיל ומסתיים באותן אותיות כמו השם שלך) וע"י הפסוק "נזדהה" כביכול. בשבילך "המזכירה" יהיו מילים של קודש… 

בדיוק כמו שכתוב: שבעולם הבא עליונים למטה ותחתונים למעלה. אכן, הכינוי הזה, הכביכול משפיל- יהפוך להיות אות של כבוד!! 

כולנו לפעמים נתקלות במצבים שגורמים לנו להתבייש, להרגיש נחיתות, להרגיש פחות שוות ואם זה בגלל קדושה והתחזקות – נזכיר לעצמינו שברגעים אלו ממש, מהדהדת קריאה שלנו בעולמות עליונים: "אין עוד מלבדו" ו"לעשות רצונך חפצנו" זה נותן כח פנימי ועיניים לראות נכון ואמיתי. 

הלוואי ונזכה 

א. אמיתי מרגש ומדוייק כל כך! 

ב. אני כבר הרבה זמן מחפשת מעין תת קבוצת שמורות לנשים שהן מזכירות אישיות של מנהלים. אני מרגישה שזו התמודדות אחרת של עבודה צפופה עם גבר ספציפי, שלפעמים את יכולה להיות האדם שמבחינתו הכי "קרוב" והכי מבין אותו ואת הראש שלו במקום העבודה.. 

אשמח מאד אם יהיה מקום לשאלות, הנחיות וחיזוקים על אופי עבודה כזה (ולא פתרון של "כדאי לעזוב..") תודה מראש! 

וואו, התפעלתי! זה כ"כ חשוב וכ"כ קשה העניין הזה של פניה אישית, במיוחד שכולן מסביב חרדיות ולא נוהגות כך. אני כל פעם מסתבכת בדיבור בלשון רבים שהמליצו עליו כ"כ, יש לכן עצה? 

יש את האנשים שזורמים עם זה אבל יש כאלו…. שזה להיפך.. זה גורר אותם לשאול אותי מלא שאלות: למי התכוונת שכתבת/אמרת אתם? למה את אומרת אתם אתם רק אני נמצא פה, דברי נורמלי… וכו', זה גם נשמע כ"כ מסורבל… 

מעניין ומחזק… למה לא לקרוא בשם משפחה? 

אצלנו בעבודה משתמשים בשם משפחה- גב' כהן/ גב' לוי וכדו'. כמובן שבינינו אנו משתמשות בשמות פרטיים. סתם כך, המנהל פונה אלינו בשלום סתמי, ללא שם… רק כשצריך לקרוא לעובדת מסוימת – פונה לגב' כהן וכדו'. וכן אנחנו קוראות לו בינינו הרב לוי (או סתם "לוי", בלי הרב…) 

ייתכן מאוד משום שמדובר בצוות חרדי (כולל המנהל) 

אוי כמה שהיא צודקת….. גם אני עברתי מקום עבודה והחלטתי להקפיד בעניין השם הפרטי, שיקראו לי בשם מלא ולא בשם חיבה- גם נשים וגם גברים, כדי שלא יווצר מצב שהגברים ישמעו את השם חיבה ויקראו לי ככה בטעות… 

הבעיה שהשם המלא שלי הוא כ-ב-ד! וזה קשה ממש, השם חיבה שלי הוא חמוד ומוכר, ובכל פעם שפונים אלי בשם המלא בא לי לתקן אותם… הסיפור שלה נתן לי כוח לעוד קצת זמן, תודה! 

בבקשה תעבירו לכותבת. למזכירה החשובה!! 

אני ממש מקנאה בך על הערכים החזקים שלך שאת עומדת עליהם בלי בושה, ועל ההשקפה הנכונה שלך! מניסיוני אי קריאה בשם הפרטי באמת שומרת על מרחק! רואים את זה גם הפוך כשמישהי לא שומרת על זה. 

חזקי ואמצי!! אנחנו איתך, ואני ממש מעריכה ששיתפת בקושי שלך, אפילו שאין פה איזה סיפורי ניסא… המון הצלחה בחיים! 

את פשוט מדהימה! מי כמוני יודעת כמה הניסיונות האלה של היומיום זה הדבר שהכי מפיל, ה'לעמוד על המשמר' של ההרגל שהתחלת בהתחלה, ולא לתת לו להטשטש…. 

אני עצמי התאמצתי מאוד בהתחלה שלא לכנות אנשים מסביבי בשמות פרטיים, אבל עם הזמן זה הלך וקהה, מקווה שעוד יהיה לי כוח יום אחד לחזור לזה…. וזה בטוח יהיה גם בזכותך! 

איזו אמיצה שאת! התחלתי לקרוא את הסיפור ואמרתי לעצמי- הי, זה לא אני—? בדיוק הסיפור הגיע לי בתקופה שקצת קשה לי עם הכינוי שלי בעבודה, חשבתי לעצמי אולי לא צריך להתאמץ ככה? אולי מספיק פחות?? 

אני מרגישה שה' שלח לי את הסיפור המיוחד שלך כדי לרמז לי כמה הוא מרוצה כן מהמאמץ שלי. 

אשרייך! נתת לי המון כח! תבורכי 

אני חושבת שנושא השם הפרטי הוא מאד חשוב. לדוגמא אני לאחר כמה שנים שעבדתי וקראו לי בשם הכינוי החלטתי שכעת, בעבודה החדשה שעברתי אליה יקראו לי בשם המלא, וגם לעובדות החרדיות הזדהיתי רק בשם המלא. אני חושבת שזה יוצר בהחלט חומה וריחוק מסוים שחשובים מאד בתנאי עבודה שכאלה. 

תודה רבה על המאמרים! נותנים הרבה כח! 

איזו מדהימה שאת! זה לא קל להיות שונה ושוני של הקפדה רוחנית שלא כולם מעריכים- עוד פחות קל ובכל זאת את מתמידה! 

במיוחד ריגשת אותי בעבודה שעשית כדי שההקפדה לא תבוא מתוך מסכנות אלא במתיקות ומכובדות, במילים כאילו 'פשוטות' ושוות את מעודדת את עצמך ומשיבה ללב את האמת והישר. 

חיזקת! תמשיכי להצליח… ‫

בהחלט, צריך מהתחלה לשים לב לשמור מרחק, לא לקרוא בשם הפרטי ולא לדבר על מה שלא נחוץ לעבודה.

לפעמים ההימצאות עם גבר זר במשך שעות ארוכות כל כך בזמן העבודה מסוכנת מאוד. ולכן פשוט לא להתחיל לדבר על שום דבר שאינו מענייני עבודה, ומניסיון גם הוא ישמור את המרחק שיצרת. וכך נמנעות בעיות שונות.  

אני עשיתי את השינוי לפני חודש, עד אז קראו לי בשם פרטי במשך 6 שנים ומלפני חודש הקרבתי קורבן עולה שיקראו לי המזכירה. דיברתי עם אשתו היא העבירה לו ולילדיו ומשום מה החליט הבוס לקרוא לי הרבנית. זה לא היה קל והרבה כח לשינוי קיבלתי משמורה. 

***

וואו מדהימה שאת!!! כל הכבוד!! באמת זה אחד הדברים שנראים פשוטים אבל קשה מאוד ליישם אותם.. גם אני אמרתי לעצמי כשאעבור עבודה אתנהג כך… ועדיין לא עברתי עבודה:) בינתיים משתדלת לדלג על הקריאה בשם (כמו שאני עושה עם חמותי:) ובמיילים אני מתנסחת "שלום," בלבד. 

***

יו ריגשתם, ואני קוראת אדוקה!!! אבל לא מגיבה אדוקה… והרגשתי חייבת להגיב כי זה כזה נכון, דברים קטנים לכאורה שבתכלס אנחנו יצרנו ואנחנו רוצות, ואיך זה יכול להוריד את מצב הרוח. זה כזה עבודה עצמית עצומה כי זה רק אני מול עצמי, אז-ריגשת…!!!!!!!!!! 

***

הייתי מלווה בהסעה עם נהג חילוני הוא היה קורא לי כל הזמן בשמי ובתדירות גבוהה מאד. מאז שביקשתי ממנו לקרוא לי "המלווה" הוא פשוט הפסיק לקרוא לי ולדבר איתי… כנראה שהיה נראה לו מוזר לקרוא לי כך….. זה היה ס"ד גדולה!! ישר כח לך המזכירה………

***

וואו סיפור כל כך יפה!!! הבנה כל כך עמוקה ועבודה פנימית אמיתית. אני בטוחה שבעולם האמת תהיי באמת במקום מכובד כל כך!!!! (וכבר עכשיו את במקום כל כך מכובד. כל כבודה בת מלך פנימה, הכבוד האמיתי של בת מלך זה לא הזולות והסתמיות אלא הפנימה, ההסתרה) 

***

רק רציתי לומר למזכירה המדהימה, הלוואי וירבו כמותה בישראל, ש"מזכירה" זה הכינוי הכי מכובד ומתאים לה – אני בטוחה שזה מזכיר לא רק לה אלא לכולם (כל העובדות והבוס) מה ההתנהגות ההולמת אישה בישראל במקום עבודה!!! כל הכבוד!! מקנאה בזכות שלך!! 

***

את פשוט מדהימה!! אני בטוחה שגם חברותייך בעבודה, שקוראים להן בשמן הפרטי, מקנאות בך, אולי בסתר ליבן ויודעות שזוהי האמת. למה אני סבורה שמקנאות? כי אני בעצמי מקנאה בך… נגעת בנקודה שקשה לי מאד ומאד מאד חיזקת אותי. והיה זה שכרך.. 

***

כל כך מבינה אותך! הייתי בפוזה הזו פחות או יותר.. אבל כשאת מספרת על כך המבט שלי משתנה.. הפוך… כלומר זה די צורם שכולם אומרות יוסי למנהל חרדי, והמנהל עושה סבב חביב של בוקר טוב עם שמות פרטיים. הדיסטנס הוא די נחוץ, כך נראה לי. 

***

מדהים!!!!!! מרגש לקרוא-במיוחד את הסוף את העיקר והטפל בעולם, הלוואי ונזכה בעזרת ה' לעשות את רצון ה' יתברך ולדעת תמיד מה העיקר ומה הטפל בעולם!!!!!!!! ונשכיל למסור את עצמינו לצו הבורא יתברך!!!!!!!!! אמן. 

***

איזו צדיקה, כל כך מבינה אותך! זה ממש ניסיון לא פשוט שאני גם עוברת, ומרגישה כל כך את השוני וכמה אני יוצאת דופן ו"מוזרה " ביניהם. כמה כללים מוזרים היא מקפידה, מה הסיפור וכו'… ממש ממש מבינה אותך! 

***

לא יודעת למה, פשוט העלית לי דמעות. את מדהימה וחזקה! הלוואי ואצליח להיות חזקה כמוך! תודה! חיזקת אותי! שתצליחי בכל מעשה ידייך!!!!!! 

***

התרגשתי עד דמעות מלקרוא את הסיפור הלכאורה פשוט הזה, ההקרבה הכ"כ גדולה הזאת מצידך (ניכר הקושי מבין המילים), היא ממש מסירות נפש בעיני. יישר כוח, חיזקת אותי מאוד. ברור ששכרך מובטח לך לעוה"ב. 

***

המייל הזה מזכיר לי חברה ששאלה אותי איפה יש הלכות הקשורות לעבודה בעקבות שינויים אצלנו בעבודה, ההלכות האלו נהיו רלוונטיות, רק שאנחנו לא יודעות איפה הן בדיוק… תודה רבה ותזכו למצוות ‫

***

את נשמה!! אשריך!!!!!! את כל כך כנה עם הקושי וגם הדרך שלך להתגבר… ואת צודקת! אין כבוד יותר מזה. ואגב, כל הכבוד לך גם על "הרב לוי". זה גם בטח לא קל. .. 

***

מהמם!! זה נותן לך כבוד שאת עם שם מכובד כמו של רב, לא קוראים בשמו הפרטי כי זה לא מכבד אותך, לפיכך גם כאן. וגם את יכולה לראות איך הבוס מתייחס לזה בכבוד שאת מכנה אותו הרב ולא יוסי. 

***

איזה מותק של סיפור!! בלי הפי אנד מפתיע, בלי איזו דילמה קיצונית, "סתם" סיפור יומיומי… של קושי ובעקבותיו חיזוק פנימי. כמו רוב היומיום שלנו. תודה לך, "המזכירה"!! 

***

זאת הדילמה מספר אחת במקום מעורב! אשרייך ואשרי חלקך! את מובילת דרך. בטוחה שיהיו לך עוד חיקויים! ההלכה הזאת מאוד אפקטיבית, ליצור דיסטנס. ולפום צערא אגרא, עוד בעולם הזה! 

***

וואי זה ממש ריגש אותי. אני כ"כ מבינה את המקום שלך. אני אישית ניסיתי כמה פעמים להתחזק בזה וכל פעם נפלתי מחדש… אשריך שכך את מצליחה! ואולי בזכותך גם אני אתחזק בזה… 

***

אהבתי שלמרות הקושי הגדול שלה, הסיפור לא נגמר באיזה הכפלה של המשכורת… (מאחלת לה ולכולן מכל הלב:) , אבל ברוב המקרים אנחנו לא רואים שכר להתמודדויות שלנו במיידי) 

***

אמת צרופה. איזה בירור האמת בפשטות מדהימה. אשרייך שזכית להימנות עם אותן נשים שבחרו בגאון ולא "בלית ברירה" בדרך ה'! 

***

מותק של סיפור! ממי שנמצאת בתוך העולם, ממש מיוחד מאד שאת שומרת על הנושא הזה. אשמח לדעת תורה בנושא קריאת שם פרטי במיילים ללקוחות חיצונים, תודה רבה ‫

***

בזכותך… כבר הרבה זמן אני דוחה את הבקשה שרציתי לבקש ממי שעובד איתי- שלא יקרא בשמי הפרטי. היום עשיתי את זה- למרות חוסר הנעימות- ובזכותך!!

***

מקנאה בך אחות אהובה, אני גם מזכירה ולא נזהרת כמוך…(לצערי כמובן) מרגע זה אני ממש ממש אשתדל יותר והכל יעמוד לזכותך, אני מעריצה שלך, כל הכבוד!!!!!!!!! 

***

מרגש, מרגש, מרגש כמה אמת וטוהר, ועוצמה! מקופלים בסיפור הזה. מרגש לדעת שיש בינינו, בימינו שמוסרות נפש על קידוש השם… התרגשתי מהכנות שלך~ 

***

את מרגשת!! איזו עוצמה יהודית! בעיני את סמל לגבורה של אשה יהודיה בדורנו….. תודה רבה על נקודת המבט שנתת, זה נכון לגבי כל אחת שעובדת במקום מעורב.

***

"אולי בעולם הבא יהיה לי מקום שיקראו לי המזכירה, וכמה חיבה תהיה שם." דמעות בעיניים. אולי, וכמה חיבה תהיה שם אוי, ריבונו של עולם ריגשתם. 

***

כל הכבוד!!!!!!!! גיבורה!!!! צריך הרבה אומץ. (איך עשית את זה?) בשביל לבקש לא לקרוא בשם פרטי. אשריך!!!!!!! מאיפה הכוחות??? 

***

וואו איזה רגישות, רואים ממש שיש לך שאיפה ורצון להיות עובדת ד' אמיתית!! משהו פרקטי קטן – למה שלא יקרא לך "גב' x" – מאוד רשמי ומכבד. 

***

וואו, כל הכבוד!!! כ"כ מרגש ונכון, יש לך הרבה כוח, מאחלת שתמיד יהיה. מקנאה. תודה רבה על החיזוק!!! 

***

כל הכבוד לך! תהיי גאה עם זה! אני גם משתדלת לא לפנות לגברים בשמם הפרטי וגם לא לרשום במייל, וזה ממש עוזר לשמור על המרחק והגבולות. 

***

מעריכה מאוד את הצעד שלך!! הלואי שיהיה לי את האומץ לכך, נתן לי נקודת הארה לתשומת ליבי בהתנהלות היומיומית בעבודה. 

***

חזקי ואמצי!! סיפור מיוחד. מבינה אותך מאד, את באמת מיוחדת, שיעמוד לך לזכות לבית של תורה ורוב נחת מהילדים!! ‫

***

הלוואי והיה לי הכוח לבקש שיקראו לי בשם משפח.ה ב"ה שכמעט אין לי תקשורת עם גברים, ואני משתדלת לפחות לפתוח בשם משפחה. 

***

וואוו, גיבורה! באמת לא פשוט כשאין עדיין השלמה עם התואר, ה' יתן לך כח הלאה וחיזוק למקום הטהור שלך, אשרייך! 

***

כתוב בסיפור: לקרוא בשם פרטי זה לא ממש אסור. צריך לבדוק את זה אבל אני חושבת שזה כן אסור, במיוחד בשם חיבה… 

***

עלי והצליחי, נתת כוח פשוט להמשיך ולנסות להקפיד יותר בהלכות צניעות במקום העבודה, כי כשרוצים מצליחים!!!! 

***

מרגש!!!!!!!!!!! כמה פעמים אנו רואות את ה' מול העיניים!!!! אני חייבת להודות שזה תואר כבוד בשבילך!!! 

***

מדהים!! חזקי ואמצי, ותמשיכי ל"הזכיר" לכולנו את תפקידנו על דיוקו וקוצו של יוד. תודה!! 

***

כמו שכתבת – בטוח בגן עדן יהיה כתוב על המקום שלך "שמור למזכירה". מדהימה וצדיקה אמיתית, אשרייך!!! 

***

וואו, כל הכבוד לך! אהבתי מאוד את "המקום בעולם הבא של המזכירה". אני בטוחה שזה אמיתי… ‫

***

התרגשתי עד דמעות "אולי בעולם הבא יהיה לי מקום שיקראו לי המזכירה"! כ"כ נכון, כ"כ מחזק 

***

מרגש וענק! העליתן למודעות דברים שמחזקים את כל הציבור… ולא היו ידועים בעבר. יישר כח! 

***

אשרייך!!! תמשיכי להיות חזקה! בזכותך ובזכות שמורות כמוך העולם מתקיים, ויבוא גואל!! 

***

כל הכבוד לך!!!!! אני מעריצה אותך! זה באמת לא קל!!!! מהשמים יכבדו אותך באמת! 

***

וואי, ממש אהבתי את הסיפור! זה כ"כ מיוחד. ברגע שמשנים הסתכלות, את מרגישה אחרת לגמרי. 

***

כל הכבוד! מצדיעה לך, באמת לא פשוט לא לקרוא בשם פרטי, במיוחד שבסביבה זה לא מקובל. 

***

כל הכבוד לך!!! מעריצה. … אשריך… שתזכי תמיד לעשות נחת רוח לד'. 

***

מהממת מהממת!!! איזה סיפור מתוק מדבש:) ותודה שאת "המזכירה" גם שלנו:) ‫

***

כ"כ נעלה וכ"כ חשוב! ה' יברך אותך ויתן לך כח להמשיך במעשה הנכון שאת עושה. 

***

בקצרצרה

את מיוחדת!! אשרייך. המזכירה של כולנו! סיפור מדהים ומעורר השראה. ‫

***

כתוב כ"כ יפהה!!! פשטות הכי הכי אמיתית!!! תודה על החיזוק!! 

***

מדהימה מדהימה מדהימה!!! איזה כוחות!! חיזקת אותי!!! ‫

***

את פשוט אלופה!!! ואמיתית— כל הכבוד לך, המשיכי כך!

***

נהנתי מאוד מהסיפור!!!! אכן תואר כבוד אמיתי!!!! 

***

מעריצה אותך, הלוואי עלי! תודה רבה על השיתוף ‫

***

וואו, את מיוחדת! מדהימה!!!! נשמע לא קל בכלל! 

***

וואו! איזו מזכירה יעילה!!! מעריכה אותך מאד! 

***

וואו מרגש! תודה! נותן המון כח.

***

מרגשת!! אלופה!! הרבה כח הלאה!! ‫

***

מרגשת!! עלו לי דמעות לעיניים. ‫

***

וואו מדהים! אשרייך! חיזקת!!! ‫

***

באמת מדהים! תודה רבה! ‫

***

חזק ביותר! ישר כח!!!!!!!!!! 

***

מרגש! אישה גדולה וגיבורה! 

***

מדהים!! מעריכה אותך מאד! 

***

מדהים מדהים!!!!!!!! ‫

***

כל הכבוד מזדהה לגמרי 

***

וואו! מעריכה מאד! 

***

מיוחדת!! 

***

חזק!!!!!!! 

***

וואו 

***