הלוואי, אמן

וואו!!!!!! נשימתי נעתקה במלוא משמעות הביטוי. 

עבדתי פעם במשרד לא כל כך קטן, שמנהלו מתאים לתיאור המנהל שלך (כל יתר הפרטים קצת שונים) ואמנם לא ניהלתי את המשרד, אבל כן עבדתי בקבלה של המשרד, מה שאומר ש- כן אירחתי פה ושם אנשים, לצערי לא ידעתי את ההלכה הזו (עד כמה שזכרוני אינו מטעה אותי, לא חושבת שיצא לי להתקל בכזו סיטואציה, כי האירוח היה פחות עם כיבודים ובפעמים שכן- היו אלו בעלי החברה שהם ב"ה אנשים חרדיים ויראי שמים, או להבדיל- גויים) אבל בכל אופן הצלחתי כל כך להיכנס לסיטואציה שתארת ולהרגיש ממש את דפיקות הלב. 

אין אין אין לי מילים, אני חושבת שזו תמצית עבודת השם- לעבוד אותו ורק אותו, ותמצית המלכת השם- שרק רצונו קובע לנו ומנהל אותנו, זה פשוט מדהים. 

אני נמצאת עכשיו במשרד ב"ה חרדי ועם מודעות להפרדה ומרחק מאנשי החברה החילוניים, אבל, יש בנות שיושבות לידי שהמגזר שלהן חרדי וחוץ מזה.. כמעט כלום, 'פתוחות', ולפעמים כשעולה נושא לא הכי כשר באמצע שיחה, לא תמיד נעים פתאום להיעלם לתוך האוזניות… או כשיש דיון- לומר את קולה של דעת תורה בלי להסס. 

אני מרגישה שהסיפור שלך ילך איתי ויתן לי בעז"ה כוחות, תודה!!!  

סיפור מרגש! חיזקת אותי בשמירה על ההלכה ללא פשרות וללא הקלות. מעניין יהיה להכיר אותך, נשמע שיש לך עוצמות מיוחדות, איזה כוחות צריך כל פעם מחדש, נראה מהסיפור שזה מסוג הקושי שקיים כל פעם מחדש. 

מזכיר לי סיפור של משה גוטמן, על אדם שקיבל על עצמו לבקש מכל מי שמגיע למוסד שאותו ניהל להניח תפילין, ומתוארת שם ההתמודדות שלו והאי נעימות, אבל בשורה התחתונה – את ההנאה של האנשים והשמחה היהודית שלהם במצווה שקיימו. 

נשמע שגם אצלך בשורה תחתונה את נותנת להם הזדמנות לברך, והנשמה שלהם בטח שמחה עם זה.

גדולה מהחיים! הסיפור ריגש אותי ברמות.- עד דמעות. יהודיה גאה! 

הכי הערכתי את השלמות הפנימית במעשים. ולכן אני בטוחה שאנשים סביבך קיבלו את זה בכבוד- וזכית לקדש שם שמים. אני חושבת ורואה את זה בחוש גם אצלנו בעבודה (מקום מעורב) אחת שבטוחה במעשיה, שלא מנסה לחנך אך בפרוש מתנהלת לפי ההלכה בלי לנסות להתחבא וכו… זוכה לקדש שם שמיים ולייקר את התורה ומקיימיה. אנשים מעריכים את האמת. 

אני עובדת עם נשים חרדיות חלקן מתנהלות אפילו קיצוני לדעתי (כמו לדבר גוף שלישי)- אחת שזה מגיע לה ממקום בטוח שכך צריך להתנהל- זה מתקבל כך בכבוד דו צדדי. ואחת שאפילו מתנהלת זורם יותר (כמו לדוגמא מתקשרת עם ווצאפ וכו…) ומקיימת את ההלכה כאילו בהחבא, זוכה לפחות הערכה וליותר תקריות של אי נעימות והבנה- בעניינים הלכתיים. 

מרגישה שזה הגב ששמורה נותנת לנו- תודה!!!!!!!!! רוצה במקום הזה לחזק את ידיהם של כל השמורות, תהיו גאות במקום שלכם- נשים של משפחה, חרוצות, והעיקר בנות של מלך מלכי המלכים! 

שלום, נחמי היקרה והצדיקה, הצלחת לגעת בי בנקודה רגישה.. בסה"כ עם רוב הסיפורים פה אני מזדהה ב"ה, אך דווקא הסיפור הזה ריגש אותי עד דמעות ועורר בי תחושות ומחשבות. 

אחת החולשות שלי זו ביישנות וחוסר ביטחון, ואת הצלחת להתגבר על כזה קושי ממש במסירות נפש (נפשית, לא פיזית..), חיזקת אותי מאד ואני מרגישה שזה מחזק לא רק בנק' המסוימת הזו, אלא בכל ההרגשה הכללית שלי. 

פעם קראתי איזשהו טור, הכותב דיבר על הבחורים היקרים שלנו שנוסעים בתחבורה הציבורית ומצטנפים בפינה עם גמרת כיס קטנטנה, והוא שואל- למה שלא ישבו באמצע האוטובוס עם גמרא גדולה? (תאורטית, בהרגשה) הם הרי נזר הבריאה! סיבת קיום העולם! בואו נרגיש את זה, נתנהג לפי זה! 

כשאני יושבת עם בעלי האברך הצדיק עם המראה "הדוסי" והשפה הלא מלוטשת, מול הפקיד\הסוכן שיורה מושגים ומרגיש עצמו נאור וכד', שאני ארגיש בוודאות- אנחנו הנאורים והמאירים. אנחנו אלף רמות מעל! אין ספק שנרגיש בטחון וכח להתנהג כמוך, נחמי.. יישר כח! 

אני אישית חושבת שזה מדהים! כל הכבוד כל הכבוד כל הכבוד, כי באמת כששמים את רצון ד' מעל הכל- זה מה שנותן את הכח. 

מבחינה אישית נתקלתי בכך בהרבה סיטואציות. היה מקרה בעבודה שלי שאחד הגברים שגם אשתו עובדת בעבודה, אמר לי משפט שלא תאם את גדרי ההלכה, עירבתי את הגורמים וחשבתי שאשתו וכל המשרד יכעסו עלי, להפך דווקא. נראה לי כי זה גרם ליתר הערכה וכבוד. 

הרבה פעמים יש לנו רתיעה כל כך חזקה כנראה בשביל להגביר את הניסיון, אבל כשמחדירים חזק שהיחיד שאנו אמורים לרצות זה הקב"ה, זה גם נותן כח וכמעט תמיד רואים את הסיעתא דשמיא המיידית וגם אם לא.. מה זה לעומת הקידוש השם של הדורות הקודמים? 

כמובן שאם הכל נעשה בנעימות ובכבוד, אחרת זה חלילה עלול גם לגבול בחילול ד' ולדעתי כששואלים ומתיעצים עם בעל/רב או כל דמות תורנית, זה מגביר את תחושת הביטחון שזהו הדבר הנכון לעשות בעיני ד'. 

בהצלחה לכולן!  

נדהמתי!! מסיפור לסיפור אני נדהמת מהעוצמות שיש לנשים בדורנו! 

בכלל אני חושבת שזו גבורה ממש לחשוב על הפרטים הקטנים האלה.. לפעמים זה כזה נעשה הרגל טבעי שיש חרדים, ויש דתיים וחילונים וכל אחד עושה מה שרגיל לעשות.. אבל נתת לי ממש כח להבין מהו רצון ה' באמת מול כל אותם חששות ובושות ומה יגידו… 

כגרפיקאית עבדתי עבור פרויקט זמני למוסד חילוני, וכהרגלי אני תמיד מכניסה בס"ד לפחות בתחילת כל פרוספקט/חוברת וכו. והם ביקשו ממני להוריד.. היה לי קשה עם זה, ולא ידעתי מה לומר.. גם לא הכנתי את עצמי לכזה דבר… 

בסוף עשיתי מה שביקשה, אמנם אח"כ בררתי וזה באמת לא הלכה.. אבל התפללתי לה' שיחזיר אותם בתשובה. ומעתה מתפללת גם עלי שאדע לעמוד מול נסיונות, ולא לפחד!! לעשות את רצון ה' באמת ובגבורה. אשרייך!!! 

אני ממש ממש נהניתי מהסימולציה שעשית לעצמך לפני שאת נכנסת לפגישות כאלו! זה מראה על מודעות עצמית מאוד גבוהה, הדרך היצירתית שבה בחרת לעזור לעצמך בסיטואציה הזו ממש ריגשה אותי והדהימה אותי, כמו גם כמה רצון יפה היה לך לא להתעלם מהנושא של הברכות! 

אלא באמת זה היה חשוב לך וגייסת את עצמך בכל המובנים למצוה הזו גם באופן היצירתי- לחשוב על עצמך בכאלו מצבים, וגם באופן המעשי להעז לומר את שלך, צריך בשביל זה דימוי עצמי חזק- ודווקא דימוי עצמי ולא ביטחון עצמי, כי באמת במקומות האלו אפשר בקלות לסגת אחורה, כדי שאנחנו לא נצא מושפלים- 

ולך היה אכפת יותר מהעיקרון, ויתרת על חלק בך בשביל זה- את ממש מיוחדת, נהנתי מהעומק שיש מתחת לכל הסיפור, חוץ מזה שהוא מיוחד ומרגש. 

וואו! חייבת לומר שהתרגשתי. לפעמים הדברים האלו הם מצוות שאדם דש בעקביו ויש גם את היצר שמתרץ "עזבי, בעיה שלה שהיא לא מברכת"  ומי בכלל ידע מה עשיתי ואם בכלל….. איזו אישיות מיוחדת. 

זה מרגיש לי ניסיון עצום. כי יש את הדברים הבסיסים והמובנים לכאורה שגם ציבור אחר יכול להבין, ואלו דברים שהם כביכול "שלך"- את נמנעת, את שומרת על עצמך. אבל כאן צריך אומץ לא רגיל- לבקש מאדם אחר לעשות משהו שלא בטוח שהוא רוצה, וכל פעם להתמודד מחדש מה יגידו….. 

צדיקה!!! נתת לי כח והסיפור הזה חיזק וריגש בצורה מדהימה!!! תודה לך!!!!

מכל הסיפורים הגדולים, וכולם מדהימים ומחזקים, הסיפור הזה תפס אותי הכי חזק. היכולת לא ליבוש מפני המלעיגים בעבודת השם. 

אני קודם כל מעריכה ומצדיעה לגיבורת הסיפור על ההתנהלות האמיצה שלה בכל פעם מחדש, ולוקחת את זה באופן אישי לתשומת לב לכל דבר קטן כזה במשרד, שבו ההלכות היומיומיות שלנו פוגשות אנשים רחוקים. פתאום נדרש אומץ לסמן "נו נו" שבדיוק נטלתי ידיים, או לא להנהן ולהרים יד מסמנת כשאני באמצע תפילה… ובכלל לברר במקרים כאלה ואחרים מה דבר ההלכה ולפעול לפיו. 

ההתנהלות שלה מוכיחה אצל מי היא באמת עובדת! הלוואי שנזכה שזה יעמוד לנו חזק וברור לפני מי אנחנו עומדות, ואצל מי אנחנו עובדות. 

תודה על סיפור שנותן הרבה הרבה כח! 

נחמי, כמעט אף פעם לא הגבתי, אבל הפעם הרגשתי שאני חייבת. אני פשוט נדהמתי! 

לאו דווקא מה"שיא" של הסיפור עם המנהלת, אלא על כל היום יום. איך את מצליחה לבוא לאנשים, וכל פעם זה אנשים אחרים ולבקש מהם לברך, זה לא רגיל!!! רואים איך את רואה רק את הקב"ה לנגד עיניך! זה העדינות והבושה הטבעית שצצים, אבל את בכל זאת נלחמת בעצמך, מתגברת על הבושה ומבקשת שיברכו. 

חוץ מהזכויות שיש לך על אותם אנשים, שאת לא יודעת באמת איך היום שלהם אחר כך נראה אחרת, את ממש זוכה להיות עבד של ה' במלוא מובן המילה. אשרייך!!!! 

סיפור מיוחד!!! הפעם התרגשתי באמת, מהרגישות שלך ומאהבת ה' שלך! בדיוק במגזין של תמוז עלתה שאלה לרב לגבי כיבוד לאדם שאינו שומר תו"מ, ויש היתר של הגרש"ז אויערבאך במקרה שזה יעורר שנאה לדת- כן לכבד בלי לבקש לברך. 

ואת בכל זאת מתעקשת ומקפידה כל פעם, כל יום מחדש לא להתפשר, להרבות כבוד שמיים- יישר כח עצום!! איזה עוצמה! לא רק בניסיון הספציפי עם המנכלי"ת אלא כל ההתנהלות וההקפדה בנושא! את בטוח אישה מיוחדת וערכית מאד! יש לך עקרונות חזקים כל כך, הלוואי אמן שכולנו נלמד ממך!

איזו מתוקה שאת!!! כל הכבוד שאת מתגברת! פשוט עזות דקדושה. 

אני תמיד אומרת לעצמי אם החילוני לא מתבייש בעצמו, אז אני קל וחומר בת מלך בתפקיד חשוב אתבייש בעצמי?? מי שלא בסדר צריך להתבייש, לא מי שבסדר.. 

אני לא בטוחה אם אני צודקת, אבל אולי את יכולה להקל מעליך את הבושה ולשים את הצלחת לפני שהאורחים באים, או שאפשר גם לשים איזה קיסם תקוע בדברי מתיקה שעליו יהיה פתק עם הברכה שצריך לברך…? ואז תחסכי מעצמך כל מיני דיבורים עם אותם אנשים…

איזו גבורה!!!! אשרייך! אני לא יודעת כמה נשים היו מסוגלות ככה להתגבר על הפחד והבושה, זה קשההה! וזה חוץ מהסוף של הסיפור, כי את המעשה האמיץ עשית בלי לדעת איך זה יסתיים – זה היה יכול להסתיים בחוסר הבנה וגרוע מכך…. 

חוץ מההקפדה שלך על ההלכה תחשבי כמה זיכית אותם, ולכי תדעי איזו נקודה יהודית עוררת אצלם, כשרואים אישה חרדית מציעה בצורה יפה לברך…. זה דבר שלא יוצא להם להיפגש איתו…. עוררת אותי מאד לעמוד על עקרונות בצורה מכובדת, חזקי ואמצי! 

כל הכבוד, ממש אומץ!!!!! 

אבל אני חושבת שזה ניסיון מאד קשה וכל פעם מחדש. אולי אפשר לבחור באפשרות אחרת שלא תביא את הניסיון. אצלינו במשרד הנהגנו שלא מכינים קפה לאף אחד, לא לבוסים ולא לאורחים. מראים לכל האורחים היכן המטבחון והם יכולים בשירות עצמי להכין מה שירצו, וכולם זורמים עם זה מצוין!!!!! 

בעניין הכיבוד אפשר להניח מראש על השולחן, בתוספת פתק עם הברכה וזה בסדר הלכתית בכל אופן. אשרייך שזכית ועמדת בניסיון. עלי והצליחי!!!! 

ריגשת אותי… צריך כוחות חזקים כדי לעשות את מה שעשית.. 

הרבה פעמים אנחנו רוצות להרשים אחרים, ודברים כאלה לפעמים גורמים להרגיש שלא צריך להיות כזו… שלא יסתכלו עלי כעל… ואת ככה בכזאת עוצמה עשית את מה שהיית צריכה לעשות… ופחדת רק ממנו… הלוואי ותמיד נזכה לחיות ככה… 

זה בעצם הסבר לצמד המילים: 'יראת שמים'. קודם כל לחשוב מה ה' יגיד ואם הוא יהיה מרוצה מהתנהגות מסוימת.. ולפי זה לפעול.. אשרייך!!! ‫

וואו!! אני נפעמת מתעצומות הנפש שנחמי גילתה כאן, ואין ספק שזה ממש מחזק ודוחף לנהוג כמוה. 

בחיים נתקלים הרבה בכזה סוג של התמודדות, כמו להעיר על לשון הרע לאנשים שלא נעים מהם, או לסרב למשהו שלא תואם לגמרי את ההלכה במקום שאני מאד רוצה למצוא חן. וממש ממש לא קל לעמוד בזה. 

אשריך שזכית, נחמי, והלואי שאזכה גם, בזכותך, בעזרת השם. תודה ענקית ושה' ישלם לך!! 

וואו, את גדולה מהחיים! אני מעריצה כל כך את ההקפדה החד משמעית שלך!!! לא נכנעת ליצר, לקולות מסביב ומבפנים שמחלישים וקוראים לנו להרפות קצת… 

ההערכה שלהם והמציאות שאת רואה בעיניים, שאנשים ואפילו חילונים לחלוטין מקבלים בשלווה ובכבוד את המעשה הגדול שלך, רק מלמדים על גדלותו של המעשה כלפי שמיא! 

תמשיכי להצליח ולא להתפשר, ותזכי לראות נחת כל הימים!!!! 

לנחמי המיוחדת!! הסיפור שלך חזק כל כך!!! ומלמד את כולנו בכל תחום שבו אני מצויות, כי לכל אחת יש נסיונות, וכמו שאמרת- היצר אלוף בלהציף את הפחדים. אנחנו חייבות להיות אלופות בלהשתיק אותם. 

מרגש בעיני שבכל פעם את מצליחה לעמוד במשימה הזאת. אמנם סיפרת על פעם אחת מפחידה במיוחד, אבל כל הפעמים נפלאות ומדהימות!! תמשיכי להצליח!! אמן!! ‫

מרגש מאוד. גם עם צוות חרדי למהדרין וגם בין משפחה וחברות יש התמודדויות, לפעמים דוחים הצידה דברים בגלל שמישהו או משהו עומד מולנו, ואנחנו חוששים ממנו יותר מדי. 

ההתחזקות שלך מעודדת להקפיד במקומות נוספים שבהם ה' ציווה משהו שמתנגש לי עם חוסר נוחות מהשני, או מהמציאות. למשל לברך/ להתפלל בנחת כשהאוטובוס עלול לברוח, ועוד…. 

מדהים, לא להאמין כמה כוחות נפש נדרש בשביל דבר כזה. כל הכבוד. 

אני חושבת שמה שמיוחד בכותבת זה שהרבה מהנסיונות שלנו במשרד קשים לנו בעיקר בהתחלה כשנכנסים לעבודה חדשה, אבל אחרי שעוברים את המשוכה הזו והעובדים כבר מכירים אותנו בצורה הזאת, הניסיונות כבר קטנים בהרבה. 

אצל הכותבת כל פעם מחדש מדובר בניסיון חדש מול אנשים חדשים, יישר כוח! 

וואו איזה גיבורה!!! כמה אומץ צריך בשביל משפט אחד נכון במקום הנכון… מעריכה ממש!! 

המחשבה הישרה הזו של- אני עושה מה שה' דורש ממני בלי להתחשב בשום דבר ובאף אחד- הלוואי שאזכה לאמץ! 

ובכלל העמידה המתמדת בהלכה של "לפני עיוור" למרות אי הנעימות ולמרות הפרצופים של הבוס- וואו זה לא מובן מאליו! חיזקת מאד! ‫

איזה יופי, אני כ"כ מתפעלת מהאומץ, בכל זאת ראית רק את אחדותו את ה"אין עוד מלבדו" בזכות זה הקב"ה יעשה לך ניסים ונפלאות. 

דרך אגב איזה כיף לנשמה, איזה סיפוק הרגשת אחרי זה, פשוט נתת לנשמה שלך את האוכל שלה ולכן מרגישים סיפוק עילאי, תחושת שובע- כמו בן אדם שגמר לסעוד את סעודתו. 

תבורכי, חיזקת ממש מרגש!! 

למרות שכל הסיפורים מאוד מחזקים, בדרך כלל אני לא מגיבה… אבל הסיפור שלך… וואו. איזה חוזק! 

לשמוע על מישהי 'רגילה' שכל כך הרבה יראת שמיים יש לה… אני ממש דומעת. ככה לשים את רצון ה' לפני הכל… 

אני בטוחה שהמעשים שלך פשוט מחזיקים את העולם. זה היה בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע. תודה רבה! 

הסיפור של נחמי מופלא ומשקף עמידה בעקרונות גם כשקשה או לא נעים. 

אני חושבת, שאמנם היא מתארת את הבוס כאחד עם "חורים" בעוד כמה ערכים מלבד הכיפה, אבל ייתכן שספציפית בנושא הזה יש בגישתו צדק, כי יש שיטות שונות בפוסקים ויש לו "על מי שיסמוך". 

אני מאמינה שנחמי פועלת בהתאם למה שפסק לה רב. בכל מקרה צריך לדעת כי הנושא נתון לפסקים שונים, והחזו"א כותב על שאלה כזו- שיש בזה חשש שיחשב כשנאת ישראל שהוא חמור יותר מלאכול בלא ברכה.

לכן אני מביאה כאן ציטוט בנוגע לשאלה הזו, בו מובאים שיטות שונות. וממליצה לבחון את ההלכה למעשה כל אחת לפי הנתונים שלה, ושכל אחת תבדוק בביתה מה ראוי לעשות. 

להלן הציטוט: הגשת מאכלים למי שאינו מברך שאלה: האם מותר להגיש לפני אדם שאינו רגיל לברך על המזון, כיבוד, כגון עוגות ועוגיות וכדומה, או שיש בזה איסור מפני שבכך הוא נכשל באיסור אכילה בלא ברכה? תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין של "לפני עיור לא תתן מכשול", שהכוונה בזה, שאסור לתת לפני שום אדם מכשול שיעבור על אחת ממצות התורה, כגון לתת לו מאכל איסור וכיוצא בזה. 

מעתה נבא לדון בעניננו, באדם שמחמת איזו סיבה מתארח בביתו יהודי שאינו שומר תורה ומצוות, והוא מעונין להגיש לפניו דבר מאכל, וידוע לו שאותו אדם לא יברך על המאכל, האם יש לחוש גם בנדון כזה לאיסור לפני עור לא תתן מכשול או לא?

ובגמרא במסכת חולין (דף קז:) אמרו, שאסור להאכיל פת למי שאינו נוטל את ידיו לפני האוכל, מפני איסור "לפני עור לא תתן מכשול".

ונחלקו הפוסקים, האם אסור להגיש לחם דוקא למי שאין ספק בדבר שלא יטול את ידיו, או שהאיסור שייך גם במקרה שיש ספק אם האורח יטול את ידיו. ומדברי מרן השלחן ערוך משמע שגם במקרה שיש ספק אם האורח יטול את ידיו או לא, אסור להגיש לפניו לחם, מפני חשש איסור לפני עור לא תתן מכשול. (אולם המגן אברהם דייק להיפך מדברי מרן, שדוקא אם ודאי יעשה המתכבד איסור, אז אסור להגיש לפניו פת). ואם כן לכאורה הוא הדין לענינינו, במי שאינו רגיל לברך על האוכל, שיהיה אסור לתת לפניו כיבוד, מפני שמסתבר שלא יברך על האוכל, ונמצא שאנו מכשילים אותו באיסור אכילה בלא ברכה, ועל כל פנים יהיה בכך איסור במקום שבודאי אינו מברך על האוכל.

עוד עלינו להוסיף, כי אין להקל ראש בנדון שאלתינו כלל וכלל, מפני שהשאלה העומדת לפנינו, היא שאלה של איסור תורה ממש, שהרי איסור "לפני עור לא תתן מכשול" הוא איסור מן התורה. ואף על פי שאכילה בלא ברכה, לדעת רוב הפוסקים אין איסורה אלא מדרבנן, מכל מקום גם בהכשלת אדם באיסור דרבנן יש את האיסור של לפני עור לא תתן מכשול מן התורה, שהרי בנתינת מכשול כפשוטו בפני עור, כגון מי שמניח אבן להכשיל את העור שיפול בהליכתו, בודאי שיש איסור תורה, ואם כן, בהכשלה באיסור דרבנן, שגורמת לאדם לקבל עונש בידי שמים, שהוא דבר חמור יותר ממעידה ונפילה בעולם הזה, כל שכן שנחשב הדבר למכשול מן התורה. (ואמנם יש הרבה מה להאריך בענין זה, ובשו"ת תורת חסד להגאון מלובלין האריך לדון בנדון זה, אם המכשיל את חבירו באיסור דרבנן עובר על איסור תורה של לפני עור, או שאינו אסור אלא מדרבנן, אבל מכל מקום עדיין יש כאן שאלה הנוגעת לאיסור תורה), ועל כן קשה מאד לסמוך על סברות בלתי מוכרחות להתיר נתינת כיבוד בפני מי שאינו מברך.

ומעשה שהיה לפני למעלה מחמישים שנה, שנשאל בנדון שלנו הגאון בעל ה"חזון איש", והשיב לשואל (הוא הרב מגיד המישרים הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון ז"ל), שלדעתו יש להתיר נתינת כיבוד בפני אורח שאינו מברך, וטעמו להקל בזה היה, הואיל ואין האיסור בנתינת מכשול, אלא מחמת המכשול שיהיה בפועל לאותו שיכשל, ואם כן, הואיל ואם לא נגיש בפני האורח מאכל ומשקה בודאי הוא יפגע מכך, ועל ידי זה יכשל באיסור חמור של שנאת ישראל, שבודאי הוא חמור יותר מאיסור אכילה בלא ברכה, לפיכך יש להתיר להגיש כיבוד בפני יהודי באופן זה.

אולם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך ז"ל, בספרו שו"ת מנחת שלמה (ח"א), לא כתב להקל בזה, אלא דוקא בנדון שהאורח היה תומך תורה גדול, וגם יש חשש חילול ה', שיאמרו שהדתיים אינם מתנהגים בדרך ארץ, אבל בלא דוחק גדול כזה לא כתב להתיר.

ולמעשה, השיבנו מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, כי נכון להמנע מלהגיע בכלל למצבים כגון אלו, ואם אירע שהגיע אורח שאינו שומר תורה ואינו מברך, ויש חשש חילול ה' אם לא יגישו לפניו כיבוד, אז נכון מאד לבקש ממנו בדרך ארץ גדולה שיברך על מה שאוכל, ואם אי אפשר לבקשו לברך, או שקרוב לודאי שהוא יסרב, אז יש מקום בדוחק גדול להתיר להגיש לפניו כיבוד. ועל כל פנים כאמור, לדעת החזון איש יש להקל בנדון זה.

ויש עוד עצה בענין זה שלעתים קרובות היא אפשרית, שיגיש בפני האורח כיבוד, ואז יטול בעצמו גם כן מהכיבוד, ויאמר לאורח, אני מברך ומכוין להוציא אותך ידי חובה, ותענה אמן, ואז יברך ויפתור בברכה גם את האורח, וגם יזכה אותו בברכה."

בהצלחה לכולן ולוואי שלא ניכשל.

אני חושבת שכדאי להתייעץ שוב עם רב לגבי החובה שלך בעניין ובעת השאלה להציג את הסיטואציה כולה כולל המצב הרגשי והמתח. גם יש להם משמעות… כמובן שגם החשש של לעורר איבה ואנטי. 

רק מיידעת שבספרים של פוסקי זמננו מופיעים פתרונות נוספים, קלים יותר, כמו להגיש כיבוד ולומר 'מברכים על זה שהכל/ מזונות' ובכך לצאת ידי חובתך מבלי קשר אם האדם יברך או לא.

שוב, ליידע מורה הוראה במכלול הסיטואציה כולל הרגשות שלך לרוב הוא הפתרון הטוב ביותר. 

וכמובן כפי שהזכירו כאן פעמים רבות, מזכירה שוב את הכלל ששיננה לנו גב' מימון היקרה 'לא לומדים הלכות מסיפורים'….. 

תודה על מדור מקסים! 

נהניתי מאומץ הלב, כמו כן כדאי שכל אחת שנתקלת בשאלה כזו שתשאל פוסק. מביאה את דברי בעלי ששאלתי אותו לגבי ההלכה: 

יש מחלוקת בין הפני משה למשנה למלך במקרה שיש מישהו אחר שיוכל להכשיל את חברי ולא חייבים דווקא אותי בשביל להכשיל אותו (כמו במקרה כאן שהרי אם יפטרו אותך מסתמא ימצאו מישהי אחרת שתגיש). המשנה למלך מחמיר בזה והפני משה מקל בזה. וכן נקטו לקולא ברמ"א ובשדי חמד, וכן הכנסת הגדולה וכן בשו"ת מחנה חיים וכן בשו"ת כתב סופר וכן בשו"ת טוב טעם ודעת וכן בשו"ת בית יצחק, וכן פסק בהציץ אליעזר וכך נוקטים כל פוסקי זמננו. 

דיברתי עם עוד פוסק גדול שכך נוהגים כ"ע להקל. למעשה דעת המשנה למלך היא דעת יחידה ויש כמה ראיות לשא כך. במקרה הזה יתכן וזה הרבה יותר קל כי הנכשל בעצמו יכול לקחת את זה ובזה גם המשנה למלך יודה שמותר. 

כך שלפי דברו אין חשש להגיש גם אם את לא מבקשת מהם לברך. וכמובן כל אחת שתשאל את הפוסק המקובל בביתה. 

קראתי את הסיפור "הלוואי, אמן" וצרם לי מאד סגנון המילים "חוץ מחורים בכיפה הסרוגה יש לבוס שלי עוד אי אלו חורים ברמת ההקפדה על ההלכה" זו נשמעה לי התבטאות מזלזלת. ממש לא מתאים לכתוב בצורה כזאת, שלא תואמת את דרך הדיבור הנקיה שאנחנו משתדלים לדבר בה ובוודאי לא בתפוצה שכזאת. 

כמו כן, יש רבנים שלא פוסקים כפי ההלכה שהיא כתבה: "כך פוסקת ההלכה בסעיפי האיסור "לפני עיוור"", ואילו אני עצמי שאלתי במקרה מסוים באופן אישי, וקיבלתי תשובה שאין לי בעיה להגיש אוכל לאנשים שלא יברכו. 

דווקא בחודש תמוז, שעם ישראל מנסה להתאמץ ולעבוד בו על "אהבת חינם" במקום "שנאת חינם", חשוב לשים לב ביתר שאת להתבטאות ולניסוח כלפי מגזרים שונים, וזאת בהמשך להתנצלות בעבר על כך שכתבתם שעדיף להיות רשע כעשיו מאשר 'מזרוחניק'. 

בתקווה להבנה ובברכת "הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן". הלוואי, אמן! 

אני ממש מעריכה אותך! זו לא סתם אורחת אלא האורחת, ואת עומדת בשלך והזכרת לעצמך אני מול הקב"ה!!! את ממש גיבורה!!! 

חייבת לציין ששמעתי בשיעור הלכתי בנושא זה. סברה בשם החזו"א שכאשר לא יגישו לאדם שתיה/כיבוד אז אנו מכשילים אותו באיסורי בנ"א לחברו, לא תשנא, לשה"ר רכילות וכו' כי מקובל שכאשר אדם מגיע לפגישה/מתארח בבית מגישים לו כיבוד, ואם לא הוא עלול להיפגע, לדבר על… וכו' .

ולכן ממליצה שכל אחת תעשה שאלת רב/ בעלה/ אביה. בכל אופן במשרד בו אני עובדת, אני נותנת הרגשה שהמטבח פתוח וככה הם ניגשים ומכינים לעצמם, בפרט אורחים קבועים שכבר מכירים את הנפשות הפועלות… 

שמעתי גם עצה מהרב ארלנגר שליט"א להגיש את כוס השתיה ביד שמאל וזה ממש עוזר, כי אני ימנית ובכל מצב מוכרחה לעצור, להעביר את הכוס ליד שמאל וזה מתזכר ויוצר מרחק מנסיון. 

כמו כן צרם לי מאוד הסגנון בפתיח של הסיפור. למה לקטלג? להכניס מגזר שלם ל…, אנשים שלא מקפידים על הלכות יש בכל מקום, ולא בהכרח זה תלוי בצבע הכיפה או ההשתייכות. בפרט כשאנו מתקרבים לימי בין המצרים – ושנאת חינם זה החטא שעליו חרב הבית, מאמינה שזה נעשה בתום לב… 

תודה על העצה של השמורה שקוראת למנהל שלה בוס, אימצתי את זה… 

הסיפור אכן יפה ומאוד מחזק לעמוד מול האמת האחת. 

מה שצרם לי ממש היתה העובדה שלדעתי יש כאן לשון הרע על הציבור המסורתי, הדתי לאומי. אני אישית מגיעה מרקע כזה וב"ה זכיתי להתחזק ולהיות חרדית. גרה בקרית ספר ובעלי אברך. המילים שנכתבו "חוץ מחורים בכיפה הסרוגה…." "עם ההסתכלות המעוותת שלו….." גרמו לי להרגיש סוג של שנאת חינם וזלזול. 

למה היה צורך לכתוב שהבוס הוא דתי לאומי? האם זה לתועלת? האם כל הציבור הדתי לאומי עם חורים בכיפה? עם הסתכלות מעוותת? אפשר בהחלט היה לכתוב "הבוס שלי" למה לציין את העובדה שיש לו כיפה סרוגה? זה נשמע לשון הרע על כל הדתיים הלאומיים. זה חרה לי מאוד. 

אני קוראת את המיילים המחזקים שלכם וגם מתחזקת בעצמי, אתם שליחים נאמנים ומקדשי שמי שמיים. חבל שמהמייל האחרון יש ריח של שנאת חינם על אחינו היהודים. הדתיים. שאני באופן אישי מכירה ויודעת שיש המון שהם מסורים להלכה ומקפידים על קלה כבחמורה. לתשומת לבכם.

אני בטוחה שישנן רבות (חלק מהן קישרתי בעצמי) שהן במקור מהזרם של הכיפות הסרוגות שמחוברות לשמורה, וכן ישנן מתחזקות ובעלות תשובה שהאימרות האלה כל פעם מעליבות אותן מחדש. (הרי יש הלכה שלא מזכירים לגר את גנות הגויים במהלך 10 דורות). 

כך שאם אין תועלת ממשית אפילו שזה בגדר "ליצנותא דעבודה זרה" אין עניין להשתמש במושגים פוגעניים. להתפלל שיחזרו בתשובה מלאה- כן. לרחם- כן. להתרחק מדרך שסותרת את גדולי הדור שליט"א- מאוד מאוד כן. אבל לא לגנות אין בזה שום תועלת אולי אפילו בזיון של ציבור רחב (למרות שזה לא הדרך שלנו). אהבת ישראל זה לא מושג שנלקח מהציבור הדתי לאומי אלא מתורתינו הקדושה 

קודם כל אני מאוד מתחזקת ונהנית מה"שמורה", אבל ממש צורם לי לפעמים התנסחות על מגזרים אחרים. כולנו עם ישראל. אפשר לכתוב יותר בעדינות (ולא בציניות יותר מידי) גם במגזר החרדי יש הרבה חורים…ממש צרם לי המשפט הזה- חוץ מחורים בכיפה הסרוגה יש לבוס שלי עוד אי אלו חורים ברמת ההקפדה על ההלכה.

זה שיש חורים בכיפה זה לא אומר שזו לא כיפה:) יש הרבה וטובים מהם, כמו כבכל מגזר יש קיצוני לפה ולשם, מקווה שהסברתי את עצמי נכון… 

כל הכבוד על הכל ובהצלחה וסיעתא דשמיא לכולנו, אמן!! 

התחלתי לקרוא כמה שורות ראשונות של הסיפור, ומייד עצרתי כדי לכתוב תגובה דחופה לדעתי… אני חרדית מבית יעקב, אבל צרם לי חוסר הרגישות כלפי המגזר הדתי לאומי חובשי הכיפות הסרוגות, שגם שם יש ציבור יראי שמיים שמקפידים על הלכות לא פחות מאיתנו…, הכוונה לכתוב כאן-

חוץ מחורים בכיפה הסרוגה יש לבוס שלי עוד אי אלו חורים ברמת ההקפדה על ההלכה, אבל בסייעתא דשמיא אני מצליחה לתמרן ולהימנע מהתנגשויות.

אני זוכרת פעם כזאת שהיתה טעות דומה שפגעה במגזר הדתי לאומי, והיתה תגובה של שמורה המשתייכת למגזר זה ומן הסתם יש עוד כאלה בינינו.. אז חבל.. גדול השלום.. תודה גדולה על הכל!

א. אני כולי התפעלות מהאישה המיוחדת הזו, זה באמת לא פשוט, לא יודעת אם אני הייתי מצליחה לעשות זאת כמוה! אולי עכשיו נתנה לי אומץ. 

ב. קצת צרמה לי ההתבטאות "חוץ מחורים בכיפה הסרוגה יש לבוס שלי עוד אי אלו חורים ברמת ההקפדה על ההלכה". שנון, אבל מרגיש לי מתנשא ומזלזל, ולא בטוחה שההתבטאות הזו עומדת בגדרי ההלכה… ובכלל, אנחנו לא כאן בשביל לשפוט, גם אנחנו לא מושלמים. לתשומת לב. 

ולסיום, ישר כח על הפעילות המבורכת!!! 

המשפט: חוץ מחורים בכיפה הסרוגה יש לבוס שלי עוד אי אלו חורים ברמת ההקפדה על ההלכה לא יפה, פוגעני וגובל בלשון הרע, הוצאת שם רע ועוד על חלק מעם ישראל…. 

עם כל הכבוד לשמורה המחזק, השומר, הייתם צריכים לסנן משפט זה. אבי ז"ל היה הרבה שנים עם כיפה סרוגה עם חורים ויראת שמיים שלמה, הרבה יותר מאשר אנשים שנקראו חרדים. 

חכמים היזהרו בדבריכם אין המטרה מקדשת את האמצעים…. 

קודם כל תודה על כל הסיפורים המחזקים. 

רציתי להעיר תשומת לב למשפט הפתיח: "חוץ מחורים בכיפה הסרוגה וכו'". המשפט הזה ממש פוגעני ולא מכבד. 

אמנם יש לכל ציבור ומגזר מאפיינים שניתן אפילו לעשות בהם הכללה, אבל אין מצווה בלצחוק ולזלזל במגזר שלם. המטרה היא להתמקד בעצמנו ולחזק את מה שצריך חיזוק אצלנו בלי לזלזל על הדרך באחרים. 

שוב תודה! 

חבל שמוציאים את הדתיים לאומיים כאלה פשרניים. אישית מכירה המון אנשים מהציבור הזה, אנשים יראי שמים ומקפידים על קלה כבחמורה, לא פחות ואולי אפילו יותר מחרדים. 

חושבת שזה לא מעלה להנמיך אנשים אחרים ומתוך כך להראות כמה אתה בסדר וטוב וצדיק וכו'. שתזכו גם אתם להכיר דתיים לאומיים צדיקים אמיתיים ולשנות את ההסתכלות. הלוואי אמן 

אתחיל בזה שפעם ראשונה שאני מגיבה לסיפור של שמורה, כי הוא הפעים אותי ביותר. נחמי את מדהימה וראויה להערצה ממש! אשרייך שעמדת בגבורה בניסיון הקשה הזה! 

הערה קטנה: הפריעה לי הנימה המזלזלת בתחילת הסיפור על הבוס. אפשר להעביר את המסר (אולי בצורה פחות שנונה) בלי לדרוך על השני. 

***

תודה על הכל!!! תודה על הסיפור המחזק הזה! נכון לכתוב משפט כזה, לא נשמע קצת זלזול (מיותר?) בקהל הזה? חוץ מחורים בכיפה הסרוגה יש לבוס שלי עוד אי אלו חורים ברמת ההקפדה על ההלכה, אבל בסייעתא דשמיא אני מצליחה לתמרן ולהימנע מהתנגשויות. ‫
***

סיפור מאד יפה ומחזק! רק ההתנסחות בהתחלה לגבי הכיפה הסרוגה קצת מזלזלת, צריך מאד להיזהר עם התבטאויות כי המיילים האלו מגיעים להרבה ציבורים. לצערנו היום, לא בהכרח שאדם עם כיפה סרוגה ישמור פחות על הכללים מאדם עם כיפה שחורה, נראה לי מיותר לתייג. ‫

***

תגובה נוספת אחרי קריאת הסיפור כולו- מרגש ומצמרר איזה זכויות אדירות יש לאישה הזאת!!! צריך כמויות של אומץ וביטחון כדי לעשות את זה.. ואגב, עם כל הכבוד וההערכה לציבור שלנו, הציבור החרדי- לא כולנו עומדים בניסיון הזה כמוה… ‫

***

תודה רבה על הכל. מיותר לגמרי ההתחלה… יש כאלה עם כיפה סרוגה שהרבה יותר מדקדקים מכיפה שחורה…. ממש חבל ההכללות האלה, נראה לי שכבר כתבתם פעם מה שהחפץ חיים אמר על הקבוצות. ‫

אנו מביעים התנצלות כנה בפני כל מי שחשה עצמה נפגעת מהסיפור, עקב ניסוחים שונים ששולבו בחוסר מחשבה ובלי רצון לזלזל חלילה באף ציבור. הדברים נלקחו לתשומת לב, בתפילה לס"ד שלא תצא שוב תקלה מתחת ידינו. תודה לכל המגיבות!

שמורה חמודה וצדיקה, יהי חלקי מחלקך-אמן:), את באמת צדיקה!!! מקנאה בך… 

לתועלת העניין ותועלת כולנו- מוסיפה הערה: מאד בעייתי שאישה מגישה לגבר כיבוד ובפרט קפה שזה משקה חשוב, ושכל אחת תבדוק את הענין עם פוסק המקובל אצלם.

***

הייתי רוצה להאיר- כי אני לא בטוחה במאה אחוז, אבי אמר לי שהלכתית אסור לי להגיש קפה לבוס-גבר, אולי כדאי שאותה אחת תבדוק את העניין עם הגשת השתיה. אני לא פוסקת ולא דומה לזה אך שווה בירור. ומבחינת האומץ שלה- תבורך ומעורר הערכה רבה ‫

***

מעניין אותי מאוד לדעת אם שאלת קודם מה תפקידך. אני יודעת ממקור אחר בנוגע לכאלו שהיו דתיים וירדו כגון נוער מתמודד וכו', שאסור להגיד כלום בנוגע לקיום מצוות, ואם אומרים אז עלולים לעבור על לפני עיוור כי אז הם יכולים בדווקא לא לקיים ולהגיב בחריפות יתר. 

***

סיפור מעניין, אני אישית מצד צניעות הייתי מרגישה שבעיתי לבקש בקשה כזו מגברים שמארחים אותם. מעניין לשאול רב מה הדרך בזה. 

תגובה:

תשובת הרב לונצר שליט"א שענה לשאלה דומה שהגיעה למוקד ייעוץ:

"את השאלה הזאת נשאל מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל. וזה מה שעולה מדבריו:

א. כאשר מדובר בהכנת קפה לבוס עצמו, באופן שאם העובדת לא תכין הוא יכין בעצמו – אפשר להקל להכין לו.

ב. באופן שהבוס בכל מקרה לא יכין בעצמו, וכן באופן שאנשים שהוזמנו לפגישה וברור שלא יכינו בעצמם – מעיקר הדין יש בעיה להגיש להם, אבל בשעת הדחק גדול שאין אפשרות לפרנסה אחרת – אפשר להקל באופן שגם לולא העובדת היה מישהו אחר מגיש להם את הקפה. ותתפלל את התפלה הידועה (מופיע בסידורים בשחרית בשמע קולנו) "הטריפני לחם חוקי – בהיתר ולא באיסור", עכ"ד הגריש"א. "

וואו, איזה אומץ! כל הכבוד לך! לא נראה לי שהייתי עומדת בזה במקומך ומנסה לחפש מקום עבודה אחר… אבל בחרת מסיבותיך להישאר, ולקדש שם שמים! מדהים ומעורר— חיזקת אותי במובן שלא לברוח מהזדמנות לעלות דרגה ברוחניות, גם אם כרוך במאמץ וחוסר נעימות— מעורר השראה וחשיבה— תודה! 

***

קראתי אותו ממש בדמעות, זו מסירות נפש בדורנו. ממש רואים בחוש שמי שמחליטה למסור את הנפש ולהצמד לחוקי התורה, ד' נותן את הרעיונות איך וכיצד להתמודד במצבים מורכבים כמו של נחמי. רק צריך לזרוק לו את המפתחות ולאמר לו שאנו רוצות להישאר נאמנות, רק שיוביל אותנו איך לנהוג…..
***

אני אף פעם לא מגיבה לסיפורים והפעם חרגתי כי לא יכולתי שלא להצדיע לגיבורה הזו! את מיוחדת ועוצמתית, ממש מקנאה בך על האומץ והדביקות במטרה. יש לך זכויות עצומות!!!!! לי כ"כ חסר האומץ הזה בכל מיני דברים שלא נעים בהם. עכשיו אשים אותך מול העיניים שלי, מקווה לקבל גם כוח! 

***

אני לא מאמינה, נראה לי הייתי מתפטרת עם כזה תפקיד… יש בך עוצמות שלא מצויות בבנות דורנו!!! כנראה זכות אבות. המומה, נפעמת ומעריצה מאוד, לא אשכח בקלות כזה סיפור, הוא יעמוד מול העיניים ויתן כוחות לנסיונות הרבה יותר קטנים שגם לא קלים לפעמים. ה' יברך אותך!!
***

וואו, לא יאומן, מאיפה הכוחות? בהתחלה חשבתי שהסיפור תלוש ממני לגמרי, אבל במחשבה שניה חשבתי שגם אם אני לא שם, בסוף כשאני עומדת בניסיון, הסיפורים האלו עומדים מאחורי ונותנים לי את הכח לנסיון שלי גם הוא בכמה דרגות פחות. יישר כח על השיתוף, נתת לנו מושגים למה לשאוף! 

***

אמיצה!!! איזו גאווה יהודית! ממש מעוררת בי קנאת סופרים! זכית לקדש שם שמיים ממש, ועם שיתוף הסיפור לחזק את כולנו ולהכניס מושגים!! מהי עבודת ד' אמיתית, להזיז את כל הפחדים ולהתמקד ביראת שמים! אשרייך!! כל הברכות האמורות בתורה יחולו עלייך.. 

***

כל הכבוד!!! יש לי חברותא במפגשים מטעם קשר יהודי, ואף פעם לא היה לי את האומץ לקיים את ההלכה הזו, נתת לי אומץ וכלים איך לעשות את זה בצורה אדיבה, ממש תודה! תודה! 

***

כל הכבוד באמת! זה אפילו קצת שטח אפור…. קל למצוא לזה תירוצים שזה לא קשור אליך- במיוחד שזה לא בדיוק עיוור כבר (היא יודעת בדיוק שאסור לאכול בלי לברך). אבל עמדת בניסיון בגבורה למרות הקושי- כל הכבוד! השלמות נמצאת בפרטים הקטנים! 

***

כל הכבוד! איזה אמיצה!!!!!!!!!לפעמים כ"כ קשה להיות אמיצות ובעלות ביטחון בנושאים רוחניים למרות שאנחנו יכולות להיות בעלות ביטחון עצמי בשלל הנושאים האחרים בחיים.. כשזה מגיע לדברים רוחניים נדרשים כוחות נפש מיוחדים. אשרייך! 

***

איזה סיפור מרגש!!! היופי שלו זה ש"נחמי" מתמודדת אתו לעיתים קרובות ועומדת בזה!!! לא יודעת מה יותר קשה, לפעמים הניסיונות הקטנים והיומיומיים מורכבים הרבה יותר מניסיון אחד גדול שלעמוד בו זה הירואי… (וגם די ח.פ) 

***

זו בדיוק התפילה שלי לאחרונה. שאצליח ואזכה לעמוד בגבורה ובכבוד בכל הנסיונות האלו, שבהם חוששים ממה יגידו ומ"כמה לא נעים…" ושאזכה לחזור בתשובה שלמה על כל הניסיונות בהם לא עמדתי. מעריצה אותך!  

***

וואו אני עם צמרמורות, את אלופת האלופות! לא יודעת אם יש משהו בחיים שאני מקנאה בו עכשיו יותר ממך. כל הכבוד איזה עוצמות!!! מגיע לך עולם ומלואו של טוב! ה' ישלם שכרך לחיים טובים ולשלום! אכי"ר 

***

אני בד"כ לא מגיבה, אבל בסיפור כזה מזמן לא נתקלתי. בתור עובדת משרד אני ממש מבינה מה עבר עליה בכל הגשה וכמה דפיקות לב הם הסבו לה, היא גיבורה ממש, אין מילים. הלואי עלינו כוחות כאלו בכל דקדוק הלכה בעבודה. 

***

אני לא מגיבה בד"כ, אבל הפעם אני חייבת למסור למספרת את התפעלותי! כשאני מתחברת לסיטואציה אני לא מצליחה להבין איך היא עושה את זה כל פעם וק"ו באותו מעמד…עוצמות נפש! זכית! חזקת! ה' יתן לך כוחות הלאה…. 

***

וואו. בתור אחת שעובדת מול כאלו שמנותקים לגמרי…. אני נמנעת להביא כיבוד כדי לא להיכנס לעניין וכל פעם אני מפחדת איך יהיה כשלא תהיה בררה, מאוד עוזר לראות שמתקבל לבקש לברך….. נרגעתי בזכותכם… 

***

אני עם דמעות בעיניים, מרגש לראות את הכח שיש לנשות ישראל היקרות, להתגבר על כל דבר מול רצון ד'! המבוכה מאד מובנת ועם כל זה הצלחת להתגבר ולעשות מה שצריך! מרגש ומעורר השראה, תודה רבה על הסיפורים המחזקים תמיד! 

***

איזה חזקה את!!!!!!!!!!!! המשפט הזה ילווה אותי מהיום- שימי את כולם בצד, למול עינייך יעמוד רק רצון ד'! הקב"ה גבוה מעל גבוה, הוא ציווה אותי במצוותיו, ואותן אני אקיים, לא משנה מה המחיר שעלי לשלם. 

***

את אישה מדהימה… נדירה… אשרייך!!! הקב"ה אוהב את המעשים הקטנים האלה המגיעים במסירות נפש!! יותר קל למות פעם אחת על קידוש השם… מאשר לחיות חיים אמיתיים במסירות נפש!! אשרייך!! 

***

אוהו!!!! איזה גיבורת רוח! להצליח לשמוע מה באמת רצון ה', ולעשות את זה! חזקי ואמצי!

***

בדר"כ אין לי הרבה זמן להגיב לסיפורים….. מה שבטוח שהסיפור הזה ממש חזק זה מדהים!!! תמיד רואים בחוש שמי שהולך כמו שה' רוצה לא יהיה מזה שום דבר רע, אלא תמיד להפך….!!! אשרייך!!! 

***

יואוווווווו אמאלה, איזה גיבורה ואמיצה!!!! עושה צמרמורת ונותנת כוח לעמוד בניסיונות הקטנים אך המביכים האלו…. 

***

מחזקת!!!! מיוחד לראות איך ה' נותן ס"ד וכוחות נפש מיוחדים לעמוד ולהיות גם במקומות מרוחקים כ"כ קרובים, נהגת ממש כמו אברהם אבינו ושרה אמנו… "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" אשרייך!!! 

***

ממש מרגש!!! כל הכבוד לך!!! מדהים איך שכל שמורה יחידה היא כח ועוצמה, וכולן מפוזרות בכל כך הרבה ערים ובתוכם משרדים- ומקדשות שם שמיים ברבים וביחיד- אשרינו!!!!!! איזה קידוש ד' זה!!! 

***

מדהים, נותן המון כח!! כשחוזרים לעבודה אחרי חל"ד מקובל להביא משהו, וזוהי תקלה שהרבה לא יודעות עליה, ושמות כיבוד במטבח, "לפני עיוור" מהודר!! אני אישית כתבתי ברכתו שהכל… 

***

איזה מיוחדת את! הסיפור שלך מרגש במיוחד! הרבה נשים היו מרשות לעצמן להתעלם מההלכה הזו ו"לעגל פינות" ואת עומדת בזה בגבורה אמיתית של ממש! התפעלתי ממך מאוד. חיזקת את כולנו! ‫

***

איזה מרגשת את!!! יש לנו בדור הזה מלאכים בדמות אדם!! ממש ריגשת אותי בסיפור הזה! ממש ניסיון לא פשוט שאין אותו לכולן (לא כל מזכירה מגישה קפה..) ממש גבורה! "גיבורי כח עושים דברו" 

***

אמאלה!!!! נחמי, איזה כוחות מדהימים יש בך!!! תהיי בטוחה שבאו איתך סבתות שלך ו"אלתר סבתות"… נכנסו איתך לחדר…! כמה כח והשראה את נותנת בסיפור שלך! המשיכי לעשות את החיל האמיתי! 

***

כל הכבוד! אני חושבת שהמשפט החזק זה- העמדתי לעצמי מול העינים רק רצון ד'! חזקה! רק תחשבי כמה זכויות פעלת בעולם עם כזה מעשה. נתת כוח לעוד המון נשים לנהוג ככה! תודה על החיזוק! 

***

וואו וואו וואו אשרייך, פשוט להעריץ!! תהיי מאושרת! כמה זכויות, פעם אחת בצער… חוץ מהברכות את זוכה גם לחזק אנשים אחרים, לדוגמא אותי:) על יכולת עמידה בנסיונות… תודה! 

***

זה הסיפור הכי מרגש מבחינתי שהיה כאן בשמורה. כאחת שעובדת במקום חילוני, אני לא מדמיינת אף אחת שהיה לה אומץ לעשות כזה דבר ועוד כל פעם מחדש! חיזק אותי מאד! תודה רבה! 

***

מצמרר!! וואו איזו עוצמה, איזו גבורה, ממך יראו וילמדו. אשרי יולדתו. מקנאה בך (קנאת סופרים) שה' יתן לך כח להמשיך הלאה במשמרת הקודש. 

***

יש לי דמעות בעיניים… אשרייך!!! "הלוואי אמן" שהשם יתן לי ולכולנו את הכוחות, כמוך, לשים מול עינינו רק את רצון השם! תמשיכו לחזק אותנו עם כאלו סיפורים… 

***

כל הכבוד לך. זה לא קל בכלל מה שעשית! מעריכה אותך מאד! ובטוחה שאת תעמדי מול עיני בפעם הבאה שיזדמן לי מקרה כזה של הגשת מאכל לאדם שאינו מברך. ישר כח! 

***

אלופה!! ממש חיזקת אותי! מדהים שבתוך כל העולם המבולבל והשקר הזה זוכרים לשים את האמת מול הפנים ולא לפחד מאף אחד, רק ממנו יתברך! ה' יברך אותך! 

***

וואו ממש העלית בי צמרמורת… נזכרתי באוהל אברהם אבינו, למרות שאת לא בחרת בזה- זה המקום שהקב"ה שתל אותך וזה רצונו שם. כל הכבוד!!! אין מילים!!! 

***

יש לי דמעות בעינים, חיזקת אותי במשהו שאני לא עומדת בו, בדיוק בנסיון כזה, עם בני משפחה קרובה, יותר רגיש, יותר לא נעים, הלוואי אמן שיהיו לי כוחות! ‫

***

מדהימה!!! כל כך התרגשתי מהסיפור! דוקא כי אני לא רואה את עצמי מעיזה לבקש כזו בקשה אפילו לא מקולגה קל וחומר ממנכלית… איזה נשים גדולות, חיזקת ממש! 

***

ואוו! אשריך. גרמת לי לשלוח תגובה אפילו שזה לא קלאסי…. באמת כל הכבוד. הייתי קוראת לזה- עזות דקדושה, אמיתית… הלוואי על כולנו. ישר כוח. 

***

וואו- הלוואי שאהיה אמיצה כמוך למצוות! איזה אומץ, אין לך מושג איזה קידוש שם שמים את עושה!!!!! שתהיה לך תמיד סיעתא דשמיא אמן 

***

אשרייך ואשרי הדור שזכה שיש בו כאלה נשים!!! זה פשוט גדלות אמיתית!!! מרגש לראות איך בכל דור ודור יהיו את הנשים שיצליחו ויעמדו בניסיון למרות הכל! 

***

מעריכה מאוד!! "עם הזמן והפעמים שנצרכתי להיות ה'מעוררת לברך', נעשה לי קל יותר ומביך פחות." תני לנו רעיונות וטיפים:) כי בלחץ המילים נאבדות… 

***

וואו צדיקה!!! לא ידעתי שיש הלכה כזאת! איזה גיבורה! התחזקתי ממך!!! לשים את כל הלא נעים בצד ולראות את רצון ה', תודה על החיזוק ‫

***

אני בד"כ מהקוראות השקטות, בסיפור הזה פשוט דומעת מהתרגשות ועם פעימות לב מואצות. הלוואי שיתנו לי, אחרי מאה ועשרים, רק להציץ על הגן עדן שלך. 

***

העלית גם לי דמעות לעיניים… כמה גבורה צריך בשביל להוציא משפט כזה מהפה! אשרייך! שתזכי את הלאה וכולנו איתך לעשות נחת רוח לבוראנו. אמן! 

***

סיפור מרגש במיוחד!!! אשריך שזכית!! באמת ניסיון לא קל… ממש הבאת לי דמעות לעיניים, תזכי להגיע לשלמות שלך בכל התחומים בעז"ה!! אמן. 

***

וואו, איזו חזקה, לא חשבתי שיש כזה דבר בעולם!!! איזה כוחות, זה נותן לי לדעת שאני יכולה להגיע גם ליותר ממה שאני מכירה עד היום!!!! 

***

אני עם דמעות בעיניים!!! מהממת שאת! באמת נגע לי בלב! אני צריכה לעשות את החשבון שלי רק למולו יתברך. וזהו. פשוט זהו. תבורכי:) ‫

***

מדהימה!!! כל הכבוד לך! באמת מרגש מעריכה את האומץ, הלוואי שתמיד נחיה ככה! בלי פשרות, עד הסוף עם השם לבדו. ממש סיפור יפה!! 

***

איך????? מאיפה הכוחות???? אני עם דמעות בעיניים, הלוואי והיה לי עשירית מהאומץ הזה, כל כך חשוב כשעובדים עם האוכלוסיה הכללית. 

***

את מיוחדת! זו התגברות במשהו שנראה כביכול פחות חמור, והיו לך כל כך הרבה סיבות לוותר את מדהימה! מסירות נפש לעשות רצון ד' ‫

***

וואו אני בד"כ לא מגיבה.. אבל הסיפור תפס אותי חזק, המסר שלו לא רק בנושא הזה, זה מהות החיים!! חיזקת אותי יישר כח!! ‫

***

וואו מרגשת כל הכבוד!!!!!!!!!! מדהים איך שנשים צדיקות עומדות בגבורה בכאלו ניסיונות…  

***

את כמו אברהם אבינו! שהיה מגיש לאורחיו את המאכלים והיו מודים לו, היה אומר להם תודו למי שאמר והיה העולם, שהכל ממנו. ‫

***

וואו את פשוט אלופה. איזה גאווה לעם היהודי, לעם ישראל את מקדשת שם שמיים בכל פעם. אשריך!! המשיכי כך לקרב את הגאולה.. 

***

התרגשתי והתפעלתי מאד מהסיפור!! זה כל פעם ניסיון בפני עצמו, וניסיון לא קל! אילו כוחות נפש! שתמשיכי להצליח הלאה! 

***

ממש התרגשתי מהסיפור! איזה גבורה יהודית אמיתית!!! מזכיר את המתמודדות בדור של המתיוונים, תודה ששיתפת אותנו:) 

***

סיפור נפלא! כך דרכו של היצר הרע, בשעת נסיון נראה הר שאי אפשר לנצח ואחר כך סיפוק ואושר אמיתי, אך טוב וחסד! ‫

***

איזו גיבורה!! "גדול העונה אמן יותר מן המברך" קל וחומר של ברכה כזאת בהתגברות כזאת! בהצלחות ובברכות תמיד! 

***

וואו אף פעם לא הגבתי אבל זה סיפור מיוחד ומרגש, מרגישה גאווה להיות שייכת לעם הזה, ולקהילה כל כך מרוממת! 

***

מעריצה אותך על הכח לעשות את הדבר הנכון למרות שזה כ"כ קשה, הסיטואציות לא נעימות ההתגברות שלך מדהימה! ‫

***

אני מקווה שזכרת לברך את עמ"י במעמד הזה (בתוך ליבך) ברכותיך בוודאי יתקבלו אז. תזכי לברך ולהתברך… אמן 

***

וואו, נראה לי שזה משהו שבחיים לא הייתי עומדת בו, איך עושים כזה דבר? זה גבורה אמיתית שלא רואים היום!!!!! 

***

גדולה! איזה כוחות!! אשרי העם שמגדלת נשים כאלו בתוכו!! פחות להתחזק באמונה פשוטה וללכת ברצונו האמיתי! 

***

ואווו מדהים, יש לי דמעות בעיניים ממש, בזכות נשים צדקניות כמוך תבוא הגאולה במהרה! חיזקת אותי מאוד!!! 

***

מדהימה!!! איזו יראת שמיים והקפדה על הלכה באומץ ובנעימות! ריגשת אותי ממש.. מקנאה בזכויות שלך! 

***

וואו! אני כל כך מעריצה אותה! שירבו כמותה בישראל! ממש זכתה לקדש שם שמים! התרגשתי ממש! אשריה! 

***

סיפור מיוחד וגבורה יהודית! המשך לכל סיפורי גבורות הנפש של יהודים מכל הדורות… תודה על החיזוק! 

***

את מדהימה ומיוחדת!!! לעמוד בכזה נסיון ולחשוב רק על לעשות את רצון ד' זה מדהים!!! חיזקת מאד!!!! 

***

את ענקית!! הסיפור מעלה דמעות בעיניים… מחזק נותן המון כח להתמודד עם נסיונות גם בתחומים אחרים 

***

 איזו מיוחדת שאת! דמעות בעיניים. איזה אומץ. הרי זה באמת יכול להיגמר אחרת, כל הסיפור. 

***

תודה על השיתוף, את מדהימה ואמיצה! תודה על תשומת הלב, לא ידעתי את ההלכה הזו ועד כמה זה מחייב 

***

גיבורה אמיתית. רק מלדמיין את הסיטואציה זה נשמע מביך. תמשיכי כך בעוז ובגבורה לקדש שם שמיים! 

***

וואו התחברתי מאוד!!! יש משפט חזק שקשור לזה- אל תחשבו- מה יגידו- תחשבו- מה יגיד הוא

***

וואו מדהימה, אני עם דמעות בעיניים מהגבורה והאמת הפנימית שלך מול בורא עולם. את אישה גדולה!! 

***

איזה מתיקות!!!! פשוט אלופה וגיבורה!!! איזה כיף לקב"ה שיש לו כזאת בת מדהימה!!! ריגשת! ‫

***

איזה מותק את! הלוואי וגם אני לא אתבייש מול כל מיני אנשים שלא צריך להתבייש 

***

ממש התרגשתי מהסיפור!!! איזה גבורה יהודית, ממש מחזק לראות שיש כאלה נשים מיוחדות 

***

וואו! איזה גיבורה!!!! כל הכבוד! גאה שיש נשים כאלו עוצמתיות בינינו! אשרייך! 

***

איזו צדיקה! כל הכבוד לה! לא חושבת שהרבה היו עומדות בזה!

***

וואו וואו וואו- לא יודעת אם הייתי מסוגלת לעמוד בניסיון כמוך, חזקי ואמצי! 

***

וואו! איזו גיבורה!! מסירות נפש אמיתית! מרגש עד דמעות ונותן כוחות! ‫

***

מעריצה אותך, נחמי, על העמידה העיקשת והדבקות באמת, שה' יתן לך כח הלאה! 

***

עם דמעות בעיניים, פעם ראשונה שאני מגיבה (!) אילו עוצמות, מיוחדת!!! 

***

איזו גיבורה את! ממש אמיצה! אני גם בסיטואציות כאלו את ממש מחזקת אותי! 

***

וואו, הלוואי שהיה לי רבע מהכח שלך, אין דברים כאלו, אשרייך!!!!! 

***

וואי וואי וואי!!! איזו עוצמות!! גבורה יהודית אמיתית!!! מרגש!!! 

***

הלוואי שהיה לי חצי מה'עזות דקדושה' שלך!!! 

***

וואי זה עשה לי צמרמורת, ממש ריגשת אותי! איזה אומץ, כל הכבוד!!! 

***

אוהו! איזה "שויתי" אפשר להכניס בתוך העבודה! מעורר קנאה! 

***

מרגש מאד מאד!! ממש הייתי עם דמעות בעיניים, גיבורה אמיתית! 

***

נתת לי כח לעמוד על עקרונות הלכתיים. אשריך!! 

***

וואו, את אלופה!! שתדעי שאת מיוחדת ממש!! 

***

לא יאומן!!! איזה גבורה!! אשרייך!!!! מחזק כ"כ!! 

***

גיבורה!!! מאיפה האומץ? את נשמה טובה!!! 

***

וואו איזו צדיקה! איזה ניסיון! כל הכבוד לך!!! אשריך! ‫

***

וואו את מדהימה!! כל הכבוד על האומץ, איזו יראת שמים! 

***

וואו סיפור מדהים!!!! כמה כוחות נפש!!! חיזקת אותנו! 

***

מדהים, מרגש ומעצים!! וגם נותן כוחות… הלוואי אמן 

***

מיוחדת שכמוך!!! גיבורת כח אמיתית, סיפור מקסים ‫

***

את חזקה ומדהימה!!! נשמע קשה מאוד! נותן כח… 

***

וואו! הלואי שהייתי עומדת בכזה דבר על בסיס קבוע… ‫

***

מרגש מרגש!!!! כל הכבוד לך!! צדיקה איזה זכויות! 

***

מהממת! סיפור מרגש במיוחד. לאמץ אותו כדרך חיים 

***

מדהים! מרגש ומחזק! ונותן המון כח לדעת את מי לשים במרכז… 

***

וואווווו!!! אשרייך באמת!! גדולה מהחיים! 

***

מרגש! תודה רבה על השיתוף! מאד מאד מחזק! ‫

***

וואו, אילו עוצמות!! נותנת לי השראה וכוחות! 

***

מתפעלת ונפעמת. הלוואי עלי הכוח, לא הניסיון. 

***

איזה מדהימה שאת! התפעלתי מאוד מהסיפור שלך. 

***

האמת נפעמתי מהסיפור, את אדם חזק במיוחד! 

***

וואו. זאת אישה שלא מהדור הזה. לא יאומן!!! 

***

סיפור מרגש!!! אין מילים! התחזקתי מאד ‫

***

איזה כח!!! ד' יברך אותך!!! 

***

כל הכבוד! איזו קבלה קשה… מצדיעה לך 

***

וואו לא מאמינה שיש כאלו נשים בדור הזה 

***

מדהים!!!! כל הכבוד, התרגשתי מאד לקרוא. 

***

איזו גיבורה את!!!! מדהימה!!! 

***

צדיקה!! חיזקת אותי, ד' יברך אותך 

***

אלופה, זה מה שאת!!!!!!!!! 

***

וואו איזה מרגש… דמעות בעיניים 

***

מרגש מאוד! שירבו כמותך ממש מחזק 

***

את פשוט אלופה! אין מילים… ‫

***

קידשת שם שמיים, תצליחי! ‫

***

וואו איזה אומץ! מרגש!!! 

***

זו גבורה יהודית, אמיתית! 

***

וואו ריגשת אותי ונתת כח! 

***

מקנאה בזכויות שלך!!!!

***

וואו, איזה גבורה!!! ‫

***

איזו אישה גדולה!!!!!! 

***

וואו, גבורה ממש!! 

***

צמרמורת! אשרייך ‫

***

את גבורה!!!!!!!!! 

***

וואו כל הכבוד!!!!! 

***

גיבורה אחת!!!!!!!!!

***

מדהים ומרגש! ‫

***

מדהים, אשרייך!! ‫

***

כל הכבוד!!! ‫

***

גיבורה!!!!!! 

***

מחזק ויפה! 

***

אשריך!!

***