לתגובות הקוראות
דלת פתוחה
אמא בחופשת לידה זה אחד הדברים היפים שקורים למשפחה שלה, וגם אחד הדברים המשמעותיים במשרד קטן כמו שאני עובדת בו. המשרד כולל בוס וארבע עובדות תחתיו, וכשאחת מהן יוצאת לחל"ד – עשרים וחמש אחוז מהעובדות נעדרות:)
לא משתלם לגייס מחליפה, לחפוף ולהכניס לעניינים, העבודה מתחלקת איכשהו בין כולן. אבל החלק המשמעותי במאזן שהשתנה, הוא לעניין שאלת הייחוד שנוצרה: בוס חילוני ושלוש נשים, כשרק שתים מהן חרדיות. במשרד יש תנועת לקוחות מידי פעם, פרט חשוב שהצטרף לשאלה שהונחה על שולחנו של הרב הפוסק.
סוגיית ייחוד אינה דבר פשוט, ההכרעה ההלכתית משוקללת מנתונים רבים, ויכולה בקלות להשתנות ממותר לאסור אפילו באותו משרד בין אחת לשניה, או בין ימים של נוכחות דלילה או מלאה.
הרב דן בפרטי המקרה, והשיב כי אין איסור גמור, אך לא מלכתחילה לעבוד בתנאים הקיימים.
לא מלכתחילה… לא מלכתחילה… המילים הדהדו לי כל הזמן בראש, ולא הרגשתי שלמה לעבוד במקום כזה. רציתי צינור של פרנסה נקי וחלק. ישבנו לדון על הנושא, בעלי ואני, והחלטנו יחד כי עלי לחפש מקום עבודה אחר.
לחפש. מן מילה כזאת לא מחייבת, שאפשר לחסות בצילה ולא לזוז מידי הרבה מהמשבצת. כך יום רדף יום והחיפושים לא הניבו תוצאות. הבנתי שכל עוד הכסא מחכה לי לבטח, ואני חתומה על חוזה עבודה ומשכורת קבועה בראשון לחודש – לא יקרה שום דבר שונה מאתמול ושלשום.
בעלי ואני ניתחנו את המציאות הקיימת, וראינו שאכן המקום הידוע והמוכר, שנח לי וקל להישאר בו – גורם לחיפושים להיות חסרי שחר.
בתחום העבודה שלי יש ביקוש לא רע, ולכן החלטתי פשוט לקום ולעזוב. זה הדבר היחיד שייתן לי דחיפה רצינית להפוך מ"מחפשת עבודה" ל"מוצאת עבודה". ולמרות שיש לי תנאים טובים ואני מרוצה מהשכר, הגענו להחלטה משותפת שאנחנו רוצים הכנסה כלכלית בלי 'דיעבדים' למיניהם. ה' הטוב יכול הכל, ואין מעצור בעדו להזרים לנו את הנקצב עלינו בדרך מהדרין.
שבוע שעבר שלחתי הודעה מוקדמת על עזיבת העבודה, ועכשיו אני במרתון חיפושים.
אין לי (בינתיים) סמיילי מעונג להציב בסוף הסיפור, כי עוד לא הגיע הסוף.
אבל תשמעו מה כן:
באותו יום בו הודעתי על כוונתי לצאת לדרך חדשה – הסגירה החשמלית של הדלת הראשית התקלקלה, והשער נסגר רק כמעט עד הסוף. אין שום בעיה של ייחוד! הבוס שלי לא יסכים לתת למצב להישאר כך קבוע, אבל הוא לא טיפוס שמתקתק עניינים, ועם העיסוקים הרבים שיש לו על הראש – אין הרבה סיכוי שבמהלך החודש הקרוב יגיע בעל מלאכה לטפל במגעים שפסקו מלפעול…
אפילו הימים הבודדים שנותרו לי לעבוד פה – יהיו מלכתחילה…
הרגשתי סימן מיוחד משמים, הקב"ה ראה כמה אני באמת משת-דלת,
אז הוא פשוט פתח לי אותה.
תגובות השמורות לסיפור
וואו הסיפור הזה בא כל כך במקום! שמעתי פעם -שאדם שעוזב מקום עבודה בגלל סיבה רוחנית מובטח לו שאף פעם הוא לא מפסיד!!
גם אני כמוך הגשתי התפטרות השבוע. פשוט כי זה כבר לא המקום שהיה קודם. מוגן, שמור ומכבד. והקב"ה שלח לי מסרים עד שאני אבין שזה כבר לא רצונו. מתחיל בתחבורה ציבורית משובשת ולא הגיונית וממשיך באנשים (שליחים ממש!) כל כך לא משלנו בצוות העבודה והדיבורים הפכו לזלזול בכבוד שמיים ברמה בלתי נסבלת.
הרגשתי שהמקום הזה כבר לא שלי. וקפצתי לים. כמו שכתוב "ויחנו ויסעו" בלי לשאול מה יהיה. יהיה טוב כי בסוף יקרע הים. הקב"ה תמיד איתך בכל המצבים! מי כמוני יודעת שזה היה לך המעשה הנכון וההרגשה מדהימה!!
מאחלת לך (וגם לי) שתצליחי בכל אשר תפני- ואשרייך!! אני גאה בך! שעמדת על המקום שלך! ותודה שאין סוף עדיין לסיפור. זה נותן לי כל כך הרבה כח ותקווה לטוב.
במאמר מוסגר לצוות שמורה וללאה היקרה!! תודה על הכל!!! ושתדעי שהעוגן הזה והחוסן – המון בזכות השמורה!!! תודה!!
אולי זה ההזדמנות להודות לכל השמורות הותיקות. אני שמורה חדשה, עובדת די טריה, שבהצתה מאוחרת נזכרה לבדוק מה עם האינטרנט וייחוד במשרד. אז נטפרי היה, וכשבדקתי את הדלת, וראיתי שהנעילה בוטלה- שמעתי שלזה עובדת אחרת דאגה.
ואז הגיע יום שלישי, את שמורה הכרתי עוד לפני כן, אבל רק עכשיו אישי לשלישי נגע אלי. והנושא היה… כינוי לבוס, ואיך בוס מכנה אותך. יום אח"כ אני באה לעבודה, ושומעת שהוא בעצם קורא שמות משפחה. הלכתי לשתי העובדות שלעיל ואמרתי תודה… אז הן אמרו, רואים שאת מחוברת לשמורה, הכל בוער בך!
אז תודה לכל הוותיקות שדאגו לצביון המשרד מעתה ועד, וגם ריפדו את הדרך לחדשות, ותודה לשמורה שכמו תמיד מעוררת את הנושאים החשובים.
סיפור מיוחד! נקודה חשובה ביותר!
אני לא יודעת אם נכון להגיד פסק הלכתי שנאמר לי מעל במה זו… אבל אני אישית לא ידעתי במשך כמה וכמה שנים שהיתה לי בעיה של ייחוד במקום בו עבדתי, אז אולי כדאי לעורר.
לבני ע"מ יש צורך ביותר נוכחות בשביל להתיר ייחוד. לפי מה שפסק לי הרב אני צריכה 3 גברים כשרים (אצלי נאמר ללא אייפון – אבל הגדרה זו יכולה להשתנות) ו3 נשים כשרות.
ועוד נקודה לחידוד שיש משרדים שהכניסה למשרד היא באמצעות כרטיס או טביעת אצבע שיש לעובדי המקום בלבד, ובמשרד שלי היה גם סינון כפול של דלת כפולה… כך שזה נתון שבהחלט משפיע על הפסק ההלכתי..
יישר כח!
העריכה היפה של הסיפורים מדהימה אותי כל פעם מחדש.
לגבי הסיפור עצמו- הכי התרגשתי חוץ מהעזיבה האמיצה- מהרצון הכנה פשוט לעשות נחת להשם… לעבוד לכתחילה, כשהממון לא מסנוור את העיניים והעיקר להביא פרנסה… אשרייך!
מתפללת עלייך שתמצאי עבודה טובה במיוחד בשבילך שתשמח אותך מאד ,ובקרוב תוכלי להוסיף סמיילי מעונג או פשוט לחייך אותו..:)
המילים פשוט פורצות לי מהלב! כולי צמרמורת! איזה ילדים יש לאבא שבשמים! אין עליך-אישה ענקית! איזה אמונה! מאיפה הכוחות??? ריגשת וחיזקת אותי מאוד!
אשרייך שזכית, ועוד לראות בעינים חיבוק מהקב"ה-לא כל אחד זוכה! פשוט כיף לדעת- דרכי נכונה ואני עושה רצון ד' באהבה!
מאחלת לך מציאת עבודה כשרה בקרוב!! מעריצה המון! פלונית, שלא גומרת להתפעל!
כל הכבוד על האומץ לעזוב מקום עבודה.
לפעמים אפשר למצוא פתרונות גם למצבים שנראים בעייתיים. משתפת שכאשר הייתי בבעיה של ייחוד במקום עבודה, חיפשתי אדם יר"ש שעובד בסביבה וישמש "שומר".
בתיאום עם הבוס, שהיה חילוני אך מכבד (גם אם לא הבין בכלל) מסרתי לו את הקוד והוא ערך "ביקורים" מידי פעם. שילמתי לו עבור זה וההסדר דפק כשנתיים.
באמת מעריכה את הדרך שבחרת בה והלכת עם מה שהיה נראה לך הכי נכון- עד הסוף.
אבל אולי, אני רק מעלה השערה, אם היית מבקשת מהבוס שלך להשאיר את הדלת ככה עד שהיא תחזור מחופשת לידה. אפילו לא צריך שהדלת תתקלקל, פשוט להסביר לו את ההלכה ואני חושבת שאם הוא מעריך את העבודה שלך שם, ותעדכני שזה זמני לא תהיה לו בעיה..
מכירה את זה מקרוב, כשיש לך כיסא בטוח את לא במרתון של חיפוש, גם כשאת יודעת שאת יכולה להתקדם בהרבה בחינות אם תעברי. ממליצה מנסיוני על פתרון כשזה ממש נצרך- להחליט שמקדישים נטו לזה שעה ביום (זה המון! אבל כדי לעשות את המקסימום מבחינת השתדלות) וכמובן לבקש ס"ד.
מחשבה נוספת בנושא, כשמדובר בפרנסה של בית שהאישה אחראית עליה, והבעיה בעבודה היא גבולית מומלץ להתייעץ עם רב לפני שמחליטים לעזוב. (כמובן לא מדובר על מקרים כמו אינטרנט פתוח ואין אופציה לסינון, או בעבודה פסולה שאז אין עוררין).
איזה אומץ ועזות דקדושה! אין לי ספק שהסוף הטוב יגיע… (נשמח לשמוע) זה אכן מצב לא פשוט בכלל כשהבוס אינו שומר תומ"צ והצוות דליל. שמעתי על מכשולים מפחידים, עשית צעד חכם וזה לא מחייב שהוא קל:) אשריך!!!
***
מה אפשר להגיב למישהי שראתה את יד השם עין בעין??? אני משווה את זה לעמ"י שהיו על הים ומסרו נפש ואז הם היו בדרגה גדולה מיחזקאל בן בוזי.. זה מה שהיה לך… לא?! כך לדעתי…:)
***
איזה אומץ יש לך! ככה פשוט לקום ולעזוב, לקום ולעשות מעשה. זו תחושה קשה של הרגשה לוותר על עבודה מסודרת וקבועה, ולדעת היכן הערכים האמיתיים, ובעצם למה אני יוצאת לעבוד… תודה! מעריכה!
***
מתוקה! אשרייך! ירבו כמותך! בהחלט דילמה לא פשוטה והחלטה כזו ברורה. לא ייאמן! לא הרבה בנות כשרות יש לקב"ה בעולמו! אשרייך בתו של מלך מלכי המלכים! מצדיעה לך!
***
וואו איזה סיפור מרגש!!!! גרמת לי לדמוע… את מבקשת ה' אמיתית!!!! אני בטוחה שגרמת נחת רוח גדולה לה' חוץ ממה שחיזקת את הבנות שלו. תודה ששיתפת!
***
וואו, חיזקת אותי מאוד!!!! את מיוחדת!!! לא כל אחת היתה מצליחה לעמוד בניסיון כזה!!! משיח יבוא בזכותך!!!
***
כל הכבוד שראית זאת כסימן שפעלת נכון. היית בקלות יכולה לטעון שכעת אין שום בעיה של ייחוד עם דלת פתוחה.
***
פשוט מרגש!! ופשוט (או שבכלל לא פשוט) מחייב! לא יודעת אם הייתי מצליחה לעמוד בגבורה בניסיון שכזה.
***
אשרייך!!!!!!!!! מקנאה בזכות שלך!!!!!
***
אשרייך ואשרי עם ישראל שאלה נשותיהם…
***
שתזכו תמיד לעשות רצון ד'!!
***
זה סוף יותר יפה מכל סמיילי אחר
***
ממש מיוחד ומחזק, כל הכבוד!!!!
***
מהמם ומחזק ביותר!
***
מתוקה!!
***
מרגש!
***
תגובות השמורות לסיפורים קודמים ושיתופים מהשטח
כותבת ל"שמורה" עם דמעות בעיניים…. והפעם – כאמא "שמורה" ממש, אני מורה מחנכת בבית יעקב. בתי למדה הנדסאים, וב"ה סיימה בהצטיינות, וכל הזמן התפללתי בדמעות בלי סוף שתישאר "שמורה" ללא נסיונות. ואכן התקבלה למקום חרדי, מעולה, שמחתי ביותר!!!
לאחר תקופה, נאלצה לעזוב שם, ואז היא חיברה אותי ל"שמורה". התרגשתי כ"כ!!! אם היא מחוברת למקום כזה נפלא אפשר להבין מאיפה יהיו לה כוחות להתמודד!!
בעצת רב היא התקבלה למקום כעובדת חרדית יחידה, אך עם כ———ל התנאים שהציבה להם! ראינו סייעתא דשמיא, איך תוך 4 חודשים התקבלו עוד 4 עובדות חרדיות שמורות כמוה, אחרי שהיא "הכשירה" את המקום, והכל בנעימות כשראש הצוות באה לקראתן בכל דבר שהן מבקשות!!
בטוחה שאני כאן לפה לעוד הרבה אמהות שדאגו, וראו שיש מענה הולם לחיזוק לבנותינו, כמובן עם המשך תפילות בלי סוף!! אשריכן!! ישלם לכן ה' שכרכן כפל כפליים!!
למרות ששלחתי כבר תגובה – אני חייבת להוסיף תגובה לתגובה על הסיפור של המתנה – לזאת שהגיבה על הרעיון של עבודה במקומות חילוניים והייטקיסטים מידי.
מסכימה איתך בכל מילה!!!! היטבת להגדיר את שתי הנקודות העיקריות! מסכימה עם התגובות הנוספות שמי שכבר שם זה סיפור אחר… זה ממש לא מקומות אידיאליים, ודאי לא למתחילות…
אני חושבת שלפחות המקום הראשון בו עובדים צריך להיות שמור הכי שאפשר, כי המקום הראשון הוא המקום בו אני מכניסה לתודעה שלי מה זה נקרא "ניסיונות בעבודה".
בשנות הסמינר לפני כן קיבלנו אזהרות, חיזוקים והמון כוחות להסתער על הניסיונות בעבודה כשמגיעים לניסיון עצמו לא תמיד יודעים – איזה ניסיון נכון להיחשף אליו ולהתמודד איתו ואיזה ניסיון צריך לברוח ולעזוב… צריך להתחיל ממקום גבוה.
בקשר לתגובות החמודות על הסיפור עם המתנות מההוא מהעבודה, רציתי להאיר עוד נקודה ששמעתי עליה הרבה פעמים:
לא מתפקידי לחנך את האנשים בעבודה, גם לא להסביר להם בטוב טעם ודעת מה לא מתאים לי ולמה "אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים".
מודה שבעבר לא ידעתי את זה וחשבתי שאני עושה קידוש ה' כשאני מסבירה להם וכו' וכו', אבל למדתי מאחרים ואז גם מהניסיון שפשוט תפקידי לשמור על הצניעות ודי באדיבות לסרב בלי ללמד אותם הלכות עכשיו…
דבר ראשון כ"כ טוב שיש איפה לשתף את הנפילות ואת ההתגברויות.
באמת מהסיפור עם המשפט "חני לא מתאים לך" גם אני לפתע מצאתי את עצמי דנה עם חברות לצוות על קניות באינטרנט (ואני חשבתי עצמי לשמורה מאד) וממש השתכנעתי לקנות עיטור לחדר ילדים בזיל הזול וגם ביצעתי.
אבל אחרי שזה הגיע הביתה ממש אכלתי את הלב. "את? לא מתאים לך" ו"קנסתי" את עצמי לחודש עד שאני אתלה את זה.. וכל פעם שאני נכנסת לחדר ילדים זה צובט אותי ומהווה תמרור להיזהר בשיח עם חברות, גם אם "משלנו" ולהתגבר עוד ועוד .
לגבי סיפור אמן:
פתאום שמתי לב שהוא חיזק אותי בעניין אחר. נכחתי בשבעה אצל חברה בעלת תשובה, כשרוב רובם של המנחמים אינם שו"צ. מצאתי עצמי אומרת לאוויר: כשאתם שותים או אוכלים כדאי לברך ולציין שזה לעילוי נשמת הנפטר.
מיד התחילו שאלות מה לברך על כל תקרובת שהייתה על השולחן והיו בני הנפטר שהסבירו. הרגשתי קידוש השם עצום ורק כעת קלטתי שחיזקתם אותי לומר זאת.
תודה רבה וכל הישועות!
