לתגובות הקוראות
תמימה
לעולם שמחוץ לחממה המוגנת אין הרבה מה לחדש לי. אני הגעתי משם.
נעים להכיר, יעל. חוזרת בתשובה עם וותק של מעל 11 שנה, נשואה לבן תורה,
בלי שום זכר למקור המוצא שלי: ילדי מתחנכים במוסדות האיכותיים ביותר,
ואורח החיים שלנו לא נופל במאומה מכל משפחה חרדית אחרת
החיה את חייה בנאמנות על פי השקפת התורה.
לכן לעולם שבחוץ אין הרבה מה לחדש לי. אני הגעתי משם.
אני מכירה את המסכים החלקלקים ויודעת כמה הרס ונזק הם מפיצים בכל העולם
ובכל הלבבות והנפשות.
ודווקא בגלל שהגעתי משם ואני מכירה – יש לי את היכולת להבין, לשמוע בלי לשפוט, ולייעץ לבנות נעורים שמתמודדות.
לא קל לזעזע אותי. אני מכירה הכל ויודעת היטב על מה מדובר.
אמנם המציאות הזאת כואבת מאד, אך לא קל לזעזע אותי.
אתמול הזדעזעתי.
מייל תמים שנחת בתיבת הג'ימייל שלי, ופנה אלי ואל עוד עשרות או מאות,
אולי אפילו אלפי נשים – לא יודעת לאיזה סדר גודל של רשימת תפוצה הם הצליחו להגיע – והציע בנחמדות מפתה להכיר יוצרות תוכן חרדיות.
"בואי להתעדכן בסרטונים הכי חמים שעולים לסטטוס" הם ניסו לשכנע.
ואני הצטמררתי כולי. לאיזה קהל יעד הם פונים? לנשים שמורות – כמוני וכמוכן –
שלא גולשות לעולם הרדוד והנבוב של רץ ברשת ועולה בסטטוס ויורד לתהומות של זבל וריקנות.
גם את החלקה השמורה והטובה הזאת הם רוצים לגרור לשם…
לסחוב יחד איתם אל הביצה הטובענית הזאת ואל הרפש שיש לה להציע.
לי הדבר זעק לשמים, כי אני מכירה את העולם הריקני הזה. אבל אולי נשים אחרות, מחוסר תשומת לב מהולה בתמימות, יבקשו להירשם – כי מה יכול להיות גרוע ביוצרות תוכן חרדיות? וכתוב שם במפורש "התוכן מסונן בקפידה"…
זה כבר לא נמצא רק בוואטאפ וברשתות החברתיות – זה כאן, אצלנו, בתיבת המייל!!
ואני אומרת לעצמי: תיזהרי לא ליפול לתוכן הקלוקל הזה שמגיע בהסוואה של רשימת תפוצה קלילה.
לא משנה איזה כותרת חרדית מתנוססת או איזה "כשרות" ו"פיקוח" הם מבקשים להדביק לעצמם – צריך להשגיח בשבע עיניים על התוכן שאנחנו מאשרות לקבל למייל.
תשמרי על עצמך, על הטוהר והנקיות.
אל תהיי תמימה, תישארי תמימה.
תגובות השמורות לסיפור
בדיוק השבוע רציתי לפנות לשמורה בעניין זה. הילדים שלי בני 11 ו 9 מספרים חוויות מהחיידר ובתוך זה "המון ילדים בכיתה שלי רואים סרטים" איך אתה יודע? אני שואלת והילד עונה: "מדברים על זה בכיתה, הם מספרים מה הם ראו".
הייתי מופתעת – זה חיידר עם שם מצוין שמיועד לבני אברכים בשכונה חשובה בירושלים ולא כל כך קל להתקבל אליו. עוד קצת בירורים והתברר לנו שנכנס "לציבור שלנו" סרטים שמגיעים במייל. יש סרטי בידור ויש סרטי חדשות מקבלים את זה למייל ואנשים משלנו מרגישים מספיק בנוח להראות את זה גם לילדים (כי זה כשר, ככה המפיצים אומרים) וגם להעביר על זה חוויות.
אברכים מספרים: "ראיתי בחדשות" (לי זה נשמע ממש טלוויזיה). כשביררנו עוד התברר לנו לדאבון לב שהנגע הזה פשט וכמעט בגדר הותרה. לא להאמין. בעלי קם ונסע לרב דוד כהן שליט"א ושאל אותו האם לדבר עם הנהלת החיידר (חשבנו בהתחלה שזה רק בחיידר) והאם להילחם בתופעה.
הרב דוד כהן שליט"א שאל: זה חיידר של אברכים? חייבים לעשות כנסים בנושא בכל ירושלים! סרט ואפילו של דקה, הורס את האדם. בעלי הוסיף – זה מפריע להם ללמוד גמרא. הרב אמר: זה הפך צורת אדם (מה שאומר שגם לנשים זה בעייתי!). תילחם בכל הכח. ובנוסף גם לקח הרב על עצמו (על אף חולשתו, הוא אחרי ניתוח) לדבר עם הנוגעים בדבר בחיידר הספציפי הזה.
אנחנו כרגע באמצע תהליך של פניה לאנשי חינוך וציבור כדי לקיים הסברה בנושא, ובעז"ה מתכננים לפרסם מכתב בנושא עם חתימות רבנים.
אבקש ממכם גם שמורה יקרה, שתציפו ותפרסמו את הנושא. אסור שהנגע הזה ייכנס ויהיה חלק מחיינו. חרדים לא רואים סרטים. וודאי וודאי שאסור להראות אותם לילדים שהנפש שלהם רגישה במיוחד והנזק גדול להחריד.
אולי באמת כדאי לפתוח את הנושא של מוגנות אישית לנשים… (ברשת, ובכלל) לא כל מייל צריך לפתוח, לא לכל רשימת תפוצה צריך להצטרף, מותר לדרוש שלא ישלחו לי ספאם, מותר להתעלם ולא לענות למייל/ לטלפון/ לדפיקה בדלת. מותר וכדאי לבחור איזה ספר אני קוראת, לאיזה שיר אני מקשיבה, באיזה עיתון אני מעלעלת. (שלא לדבר על… למי אני מאירה פנים…)
אתן יודעות איך נראה מוח? כמו ג'לי. יש לו גולגולת שמגינה עליו. לב- אוסף רקמות אנושיות רגישות- מוגן בצלעות חזקות.
גם ברמה הסימבולית אנחנו צריכות לייצר לעצמנו הגנות, ולפתח את היכולת להגיד "לא". אני מרגישה הרבה פעמים שזה כמו ניסיון עץ הדעת: לסרב לפיתוי, לשכנע את עצמי שהוא שקרי.
בטווח הארוך זה מביא הרבה שמחה פנימית, להרגיש חופשייה לבחור מה נכנס אליי ומה לא.
קיבלתי עכשיו סטירת לחי! ממש הזדעזעתי… אין לכם מושג כמה שהסיפור היה במקום.
גם אני, מאמינה כמו הרבה נשים, התחלתי לקבל משום מקום, מייל יומי כזה של "סטטוסים"…. בתחילה לא ידעתי מה זה טומן בחובו, והורדתי את הסרטונים, אך אף פעם לא קיבלתי מהם כלום אלא להיפך… וכל יום הזדעזעתי מחדש, שלזה יקראו "חרדיות"
אך היצר הרע עובד שעות נוספות! כל יום בתמימות פתחתי וצפיתי ברמה הרדודה והיום נתתן לי פשוט מראה לפרצוף, איך אפשר להיסחף!! אני שכ"כ שומרת על עצמי ומקבלת קבלות בנושא הטכנולוגיה בזכות "שמורה" (מחזיקה בבית מייל בלבד), איך התפתיתי בתמימות להמשיך עם המיילים האלו??
הייתי צריכה לקרוא שוב פעם נוספת בשביל להחליט באופן החלטי וברור, שאני מסירה את עצמי.. ושוב היצר הרע עבד קשה ו… נגמרה הסוללה למחשב והוא כבה באותו רגע, והגיע קול שאמר, נו לא נורא, מחר תסירי את עצמך. אך ישר אמרתי לעצמי- זה היצר הרע! הוא רוצה שאמשיך להיות מנויה לתפוצה הזו, לא אתן לו, וכמובן שישר הטענתי את המחשב והתישבתי לכתוב תגובה..
אז תודה על הסיפור. פשוט לא מאמינה כמה אי אפשר לשרוד את הדור הזה בלי החיזוקים של שמורה. חובה לקבל חיזוק ברמה היומיומית ע"מ שלא להיסחף כ"כ בקלות. תודה תודה תודה!!!
וואו, אני חייבת להגיב ליעל מהסיפור "תמימה" זו פעם ראשונה שאני מגיבה… אשמח לראות את תגובתי מתפרסמת.
גם אני קיבלתי בשבוע שעבר את ההודעה הנ"ל למייל שלי, וכמובן התפתיתי כי לא חשבתי שיש משהו בעייתי, ובכלל עם הפלומבה "תוכן שמור ומוקפד" לא חשבתי פעמיים…. אז התחברתי… למחרת קיבלתי למייל כמה סרטונים כאלה מטופשים ונבובים- שאמנם בלי להיות חוזרת בתשובה כמו יעל ובלי להיות אחת ש"קשה לזעזע אותה" פשוט גרמו לי עוד יותר להבין את המילה נבוב, וגרמו לי להבין כמה טוב שלא שם חלקי עמהם. ועוד יותר גרמו לי להבין כמה ריקנות, ורפש, וזבל, וביזוי עצמי וחוסר צניעות קיימים ברשת..
אין לי דרך לתאר כמה נחרדתי, כנראה שאני שמורה מאוד (בזכות שמורה) ולא יצא לי אף פעם להיחשף, אז פשוט לא ידעתי איזה עומקים של רדידות ושל שחור הפש- קיימים…. כמובן שבאופן מיידי הסרתי את עצמי מרשימת התפוצה וכתבתי להם שביקשתי להצטרף מחוסר ידיעה, ואני רואה שהתכנים ההזוים האלו הם לא לרוחי ולא לרמתי ולכן אני מבקשת להסיר את עצמי.
רק עלתה בי מחשבה זהה לזו של יעל, מה עם שאר הנשים שקיבלו את הזבל הזה אליהם למייל ולא היו מספיק רגישות להבין שזה לא עבורן, או כאלו שמחוסר שימת לב השאירו את עצמן ברשימת התפוצה. הלוואי והקריאה של יעל שהגיעה באישי לשלישי לכ"כ הרבה נשים פעלה, וגרמה לכל מי שנתקלה בזה לשמור על עצמה ולברוח משם במהירות…
אז תודה על החיזוק ותמשיכו להרבות זכויות, חודש טוב!!
העלית כאן נקודה שהיא באמת כואבת!! וכל סימן קריאה לא מספיק יבטא את הכאב שטמון כאן, בפרט שמדובר לרוב ב-"חרדיות" שמנהלות את כל זה, וקשה לנו ההבחנה, הרי אם יש הכשר, ופיקוח וכו וכו והם חרדיות אז מה כבר יכול להיות?..
אבל עצם זה שכתבת והזדעזעת מהסרטונים הכי חמים… בסטטוס, זה אולי הקו הכי אדום שיש לבוא ולהזהיר אותנו שלכאן אנחנו לא שייכות וגם אם יש פיקוח והכשר וכו וכ וכו…
לאחרונה בדיוק נחשפתי לרשימה בדומה לזה וזה היה בתחום דווקא של הורות. לדעת לחנך ילדים ואיך להתמודד בכל מצב.. ההצעה הייתה מפתה, כמובן שיש פיקוח והכשר וחלק מהשיטה זה ע"פ תורה.. וכו.. אבל כשהתפרסם בתוכנית על קבוצת ווצאפ ששם הולך הדיונים הסוערים, וכמובן בקבוצות כאלה גם היא מעלה תוכן לכל אמא בסטטוס.. זה קצת קירר אותי.. והבנתי שזה לא ממש יכול ללכת ביחד גם אם זה נשמע קסום וטוב במסווה חרדי.
לדעת שאת שייכת לקבוצה 'שמורה' זה הגדר שלנו מכל מכשול. והלוואי ונזכה תמיד לשים לב לכל רשימת תפוצה מעין זו. ולקבל רק תוכן אמיתי וטהור! תודה על הכל ויישר כח!
וואו! אני גם קיבלתי מהם באופן קבוע פעם בשבוע ולא ידעתי כי זה הגיע לי ללשונית במייל שאני לא פותחת כי מגיעים לשם בדר"כ מיילים לא רלוונטיים. יום אחד סידרתי את המייל ואני רואה שהם שולחים לי כבר כמה שבועות!! והשבוע הם התחילו לשלוח כל יום!!! נבוב במיוחד.
לא ברור מי נשואה ומי לא, לא ברור מי חרדית ומי לא. לא מובן במה הן מאמינות ולמה הן סוגדות, לא ברור מה התוכן שהן מציעות כי הוא חלול מכל וכל. ומה? מה המטרה??? הייתי בהלם חשבתי שאולי אני חיה בפלנטה מידי מנותקת, אבל עם כל סרטון הבנתי שזה פשוט שיא הפושטיות של החברה שלנו. לא מתאים לי, לא קשור אלי, לא הציבור שלי…
שה' יעזור לנו לשמור על עצמנו!!! חיזקת אותי בסיפור שלך כי הבנתי שאני שאני פשוט לא פנאטית מנותקת, אני פשוט- איך אמרת? תמימה. קדושה…
מצמרר!!!! נושא חשוב ביותר!!!!!! באמת גם אני שאני ב"ה משתדלת להיזהר ואפילו צ'אט במייל לא פותחת.. כמעט נפלתי ברשת כזאת.. אני מאוד מאוד אוהבת מוזיקה ומישהי שלחה לי רשימת תפוצה לקבל בכל יום שירים יפים ועדכניים.. רצתי ונרשמתי.
כבר במייל הראשון זה הרגיש לי לא בנח לראות תמונות מרוחות של זמרים… על המסך בבית שלי… ולקרוא שורות על האישיות שלהם וכו…. בסייעתא דשמיא מיד ביקשתי להסיר הרשמה.. מזדהה ביותר!
בנוסף – שאלה לי אל אותן יוצרות "חרדיות" – היכן החרדה שלהן לדבר ה', היכן החרדה שלהן שמא שיר שהן שרות או ריקוד שהן רוקדות ישלח במיילים בתפוצה רחבה שבהכרח אינה כוללת רק נשים…
נראה לי הכח שלנו זה לא להגיב ולא להעביר הלאה מיילים מהסוג הזה.. אפילו הייתי אומרת במקרים שאפשר לשלוח תגובה כואבת ומתפלאה..
אני חייבת חייבת להגיב תודה על הסיפור של יעל, זה מיד הזכיר לי מקרה שקרה לאחותי וכל הזמן הרגשתי צורך לעשות עם זה משהו אבל לא ידעתי מה.
אחותי מאד אוהבת מוזיקה, והיא מחוברת בקבוצת מייל ששולחים שירים חדשים ודברים על זמרים. הכל חרדי כמובן, לא אומרת שזה אידיאלי וברור שזה יותר פשרני, אבל הכל במסגרת חרדית יחסית בסדר. יום אחד היא שמעה על עוד קבוצה כזאת שקוראים לה דוסלבס- קרי: דוס- סלבס. (סלבים חרדים) היא נרשמה והמייל הראשון שהגיע זעזע אותה ברמה שבאותו שניה היא כתבה מייל חוזר אני רוצה לצאת מהקבוצה ויצאה כמובן.
במייל היה גם סרטונים של זמרת חילוניה לחלוטין, וזה תחת השם "דוס" כן? מאד רציתי להגיד את זה למישהו כי זה פשוט אסון . אבל לא ידעתי למי, אולי אתם תהיו הכתובת…
אני דווקא הצטרפתי לשדרת הסטטוסים המדוברת. ואפילו קצת שמחתי סופסוף להיות קצת בענינים גם בלי סמארטפון או חיבור לרשתות חברתיות… התכנים שהגיעו הם תת רמה ושיעמום טוטאלי בצורה מביכה, אך עדיין המשכתי לפתוח מדי יום כדי לראות אולי היום יהיה משהו מעניין. (מדהים לראות איך פועל האפקט ההתמכרותי, גם אם בשכל אני יודעת שאין שם שום דבר שמעניין אותי…)
ואז הגיע יום שלישי. קראתי את "תמימה" ונפל לי אסימון. מה לי ולזה? למה לי להכניס את הקרירות והרדידות הזו אל תוך תיבת הנח שלי, בה אני נמצאת מבחירה יומיומית??? זהו. הסרתי את עצמי עכשיו מרשימת התפוצה. חידדתי לעצמי שוב מי אני ומה אני רוצה להיות…
תודה רבה לכותבת, ותודה ל"שמורה" שמזכירה מהו היעד, מה מקרב לשם ומה רק מרחיק…
אוף, אני יודעת בדיוק על מה את מדברת!!! ואיך זה בתמימות החליק לתוך המייל… וכמה זה כואב… אבל למה זה כזה מושך??? ואני לא מצליחה להתנתק???
כבר שבוע שזה מנקר לי בראש… בפנים מרגיש לי שמשהו כאן לא בדיוק בסדר… ואני לא אמורה לקבל כאילו מיילים… אבל מצד שני זה מ-ו-ש-ך… יש בזה משהו כ"כ ממגנט, נראה לי שככל שמציצים נפגעים..: (הצילו!! אשמח ממש לקבל עזרה… כאחת שכבר בפנים… שכבר מכירה חלק מה"שמות"… וזה ממש מעניין אותה….:(וקשה לה להתנתק…:( אני מתביישת נורא לשלוח את המייל זה… זה עצוב לי מאוד שהגעתי למקום הזה… אשמח לקבל עצות וכוח… והלוואי שאחרות לא יכנסו לזה מלכתחילה…
תודה על הבית החם! (בסוף כן שלחתי.. 😉 שמורה שמתמודדת…
היי, גם לי שלחו את המייל הזה, בהתחלה זה באמת לא נשמע לי, מה לי ולסטטוסים… אבל חשבתי לעצמי שאם זה לחרדיות אז בטוח הכל כשר, והן יודעות מה הן עושות… בכל מקרה ככה חשבתי… גם, עוד אחת תמימה…. ובאמת נרשמתי.
עוד באותו יום שלחו לי את המייל של הסטטוסים. נכנסתי וראיתי שזה ממש לא מתאים לי, מה לי ולזה… אבל עדיין לא הסרתי את עצמי, הרי זה לחרדיות בלבד… יום למחרת עוד פעם שלחו לי, אבל מיד לאחר מכן הסרתי את עצמי כדי לא להמשיך להתפתות… מודה לה' על כך!
אז כל מי שבזה תעשו טובה לעצמכן ולזמן שלכן ותסירו את עצמכן מרשימת התפוצה… תודה לכן נשות שמורה על הסיפורים המחזקים!
מזדהה מאד! גם אני ראיתי את המייל הזה וכאב לי ממש, ברגע הראשון זה נראה מפתה. אני עובדת מהבית ואשמח לקבל תוכן מעניין למייל…
עד שהבנתי לאחר כמה רגעים: הרי כל מה שאני לא מעודכנת סטטוסים וכו' זה לא עקב קושי טכני או כלכלי של רכישת מכשיר בכמה מאות שקלים… אלא כי אני בוחרת ב"ה בחיים האלה של הניתוק מהטכנולגיה הזאת.
הרי כ"כ הרבה פעמים אני מתגברת, אפילו שיכול לעזור לי מאד בהתנהלות בעבודה (אני מעצבת פנים וקשה בלי ווצאפ ההתנהלות עם בעלי המקצוע, כשאומרים להם מייל הם מרימים גבה…) אז לקבל ישר למייל את מה שאני כ"כ מנסה להתרחק???
באמת היה לי עצוב שפרסמו את זה ברשימות תפוצה של נשים כשרות. אני בטוחה שזה נבע רק מחוסר מחשבה.
יישר כח על העלאת הנושא. יש כיום נשים שמציגות עצמן חרדיות, הבעל שלהן אולי אברך כולל, והיא מציפה נושאים שהצניעות יפה להם, או תכנים מעולם שלא מתאים לנו.
זו דרך לפרסום אגרסיבי שאמנם מביא להן פרנסה, כל לחיצה על הקישור, גם אם לא קנו כלום מכניס כסף למפרסמת. בעיתון מראים שמלה מצולמת, במייל יש סרטון שהאישה לבושה בשמלה עם תמונת רקע והכל מפתה, מבזבז מלא מלא זמן. שלא לדבר על איפור והדרכות שלא תמיד עולות בקנה אחד עם דרך התורה.
אתמול מישהי שבעלה אברך כולל פרסמה שהיתה בשיעור זוהר שמסרה מישהי עם מכנסיים וכן, מצורפת תמונה, והיא מספרת שהיא באורות.
מי מסנן תוכן במיילים כאלה????
הזדהיתי עם כל מילה שיעל אמרה אחד לאחד! ויודעת בדיוק על מי היא התכוונה כי גם אלי זה הגיע… (ולא ברור מאיפה)
אני יחסית ירוקה בתחום עבודתי, וכשקיבלתי למייל את ההצעה הזאת של להכיר עוד נשים חזקות בתחום – היה נשמע לי מעולה! כי תמיד ידעתי שלומדים רק מהגדולים בתחום. והנה הגיע ההזדמנות לפתחי…. התעמקתי יותר בהודעה כי לא לכל מקום אני ארשם, ובסוגריים גדולות מאד – לא בשביל זה פתחתי כתובת מייל… וראיתי שגם מדובר בגברים כאן נדלקה לי נורה אדומה אבל נרשמתי…
סוף דבר- לאחר המייל השני שקיבלתי – יצאתי, הרגשתי כ"כ שזה לא בשבילי ועוד יותר לא בשביל הרוחניות שלי ושל הדורות הבאים. לא באתי להגדיל את עצמי בשיתוף הזה, זה רק הכרת הטוב קטנה לשמורה על הזכות העצומה כי אני בטוחה שהכל בזכותכם! תודה רבה!
אכן, מזעזע! כיצד בעצם נשמר כשמדובר בסך הכל במייל? איך נגן על עצמינו ועל בנותינו התמימות?
לנו, בינתיים, מקווה תמיד, אין מחשב כלל. אך בעצמי נחשפתי מכלי ראשון לבת סמינר טובה וממשפחה שמורה, שהיה לה רק מייל, אך דרכו הגיעה לשאול תחתית מבלי שההורים חשבו על כך בכלל. (בסופו של דבר היא הורחקה מהסמינר ונמצאת היום רחוק. נקווה מאד שבליבה היא איתנו ותחזור מהר אלינו, בעיקר לנוכח התפילות והדמעות של כל בני המשפחה.)
אך כמעט לכל בת סמינר, בעיקר כשהיא לומדת משהו- ואף בתוך הסמינר! יש מייל. מה עושים??
חזק חזק חזק, מזדהה מאוד. אני גם באתי משם.
מומלץ הכרחי וחובה גדולה להישאר תמימה! כל אותן נשים שמתיימרות להיות חרדיות והן גם אושיות רשת, אין להן מה להציע ומה למכור הן אולי רוצות לחקות את כל האלו המפורסמות/ מפורסמים מהעולם ההוא שאין להם שום נחת לא מהמשפחה ולא מהילדים ולא מהבעל/ אישה, כלום כלום כלום, רק חיים על רייטינג שקרי ומוחצנות מחליאה.
השמורה זאת במה מכובדת מאוד ונגישה מאוד שראוי לעלות אזהרות כאלו מידי פעם! בייחוד שיש מין סחף והילה סביב אותן נשים ש"מצליחות" להיות חרדיות וגם מצליחות לטעום מה"חילוניות" ורוצות להטעים גם אחרות מעץ (החוסר) הדעת הזה…
וואו, לא חשבתי על הרעיון הזה של פרסום בשמורה.
לאחרונה קיבלתי מייל שנשלח לרשימת תפוצה עם הזמנה לקבל מיילים בנושא הבית היהודי, המודעה צעקה בעייתיות: המרצה היה בעל כושר רבנות בעל תואר והיה רשום שהתוכן מתאים למגזר…
כל הסימנים לכך שהוא ממש מחוץ למחנה לתחום כ"כ רגיש!!! רציתי לצעוק לכולם סכנה ולא ידעתי איך. כ"כ הרבה פעמים אני חושבת על כך שאסור, פשוט אסור להקשיב לכל ההרצאות וההדרכות בנושא חינוך, שלום בית, צניעות ועוד מכל מיני מרצים שאין לנו מושג מי הם ומה ההשקפות שלהם, חייבים ליצור לעצמינו סינון מוקפד ועירנות מתמדת.
תודה שפתחת את הנושא.
בדיוק יצא לי מן השמים לקרוא את הסיפור "תמימה" היום, מיד אחרי שהתפללתי יום כיפור קטן, בו אנחנו מתפללות, "קל מלך יושב על כסא רחמים". בתפילה זו כתוב, "מרבה מחילה לחטאים". הרב נפתלי הירץ זצ"ל בספרו "אור צפון" בו הוא מבאר את י"ג מידות הרחמים כותב על שלוש מילים אלו:
"… וענינה של מחילה הוא תיקון על הפגיעה בכבוד המלך. והנה במס' יומא דף לו: מבואר שההבדל בין חטא ופשע הוא, שחטא הוא עבירה בשוגג ופשע הוא עבירה להכעיס, בכוונה למרוד. והנה פשוט שחטא בשוגג עיקר קלקולו הוא מצד מעשה העבירה, ולא מצד המרידה (שהוא פגיעה בכבוד המלך), משא"כ בפשע הקלקול הוא בין מצד העבירה ובין מצד המרידה במלך.
לפי הנ"ל מובן נוסח התפילה בשמונה עשרה, שמבקשים סליחה על חטא ומחילה על פשע, כמו שאומרים "סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו". אמנם הנוסח כאן, בתפילת "קל מלך יושב" קשה, מדוע נקטו מחילה לחטאים, שלכאורה אין בחטאים פגיעה בכבוד המלך?
ושמעתי ביאור בזה ממו"ר הרה"ג ר' יונתן דייויד שליט"א, שאע"פ שבחטא בשוגג הקלקול הוא מצד מעשה העבירה ולא מצד הפגיעה בכבוד המלך, מכל מקום במעמקי הנפש גם בחטא יש פגיעה בכבוד המלך, שהרי החיסרון בזהירות שהביא האדם לחטא בשוגג מעיד על חסרון ביראתו כלפי מעלה, ועל כן בחטא בשוגג יש סרך של פגיעה בכבוד המלך.
ואשר על כן בפתיחה לי"ג מידות הרחמים מזכירים "מחילה" גם "לחטאים", שהרי על ידי תפילת י"ג מדות אנו מגלים הנהגה עמוקה המתקנת את מעמקי כוחות הנפש של האדם, וכשמתקנים כוחות נפש אלו, גם הפגיעה בכבוד המלך הטמונה בחטא בשוגג נתקנת, ועל זה נאמר "מרבה מחילה לחטאים". עד כאן דבריו.
תודה רבה לכותבת הסיפור "תמימה" שמזהירה אותנו להיזהר שלא ניכשל בשוגג בדבר שאנחנו ממש לא מעוניינים להיכשל בו.
אוסיף שכתוב (בראשית ד ז) "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" – האנשים הערמומיים האלו במייל "תמים" מכניסים אנשים תמימים שלא יודעים שצריך להיזהר לתוך בור בוץ טבעוני, על ידי ששמים ב"פתח" – קרי המסך של המייל – זבל בלבוש "חרדי".
מרגש לראות את הזוך שיש לך. אולי אם לא היית כותבת-זה כן היה מסתנן אלי. תודה שהארת והערת אותי:)
אולי אתן מביאות מקרים-סיפורים על לקוחות? זהו תחום שקשה לי איתו מאוד, דווקא בגלל הצורך להשלים את הצרכים שלהם, או אפילו בציבור שלנו.
אני עובדת במקום חרדי לחלוטין במקצוע טיפולי שהורים-הורה נפגשים איתי לצורך טיפולי. וזה כבד לפעמים כל כך, דווקא בגלל שאין לי מישהו שיפתח את העיניים ואני בעצמי כבר בפנים… ומאמינה שמפספסת.. אשמח מאוד תודה!
ריגשת!! כמה שנכון- ככה אמיתי!
לפעמים תיבת המייל שלנו היא הכלי להעביר את 'הסוכריה המורעלת' – במעטפת קלילה עם הכשר… כי זה רק נראה מתוק להתעדכן כל הזמן בכל דבר, וזה רק נראה מתוק לצפות בתוכן עם מסרים סמויים שנוגדים את העולם הכל כך שמור ויפה, שהוא שמור מכל מידע ותוכן מזדמן…
זה רק נראה מתוק… העטיפה הקלילה הזו שזה מייל- ולא פלטפורמה אחרת.. והוא גם מסונן…. (וחוץ מזה אני צריכה את המייל לצרכי עבודה…) אנחנו צריכות להיזהר מהעטיפה הזו.. כי בפנים יש רעל וארס שהורסים את הפרח המוגן שבנו!!
תודה יעל יקרה על מה שכתבת והחזרת לי את התחושה והכיוון הנכון.
מעבר למחיקת המיילים האלו – גם להרגיש את התיעוב ולא רק לסמן כ"לא רלוונטי". שמחה להיות מנויה על קבוצה שאישה מיוחדת כמוך נמנית וגאה בך שאת ככה "חמה" ולא מוכנה להתרגל.
אנחנו מתקרבים לימי החנוכה שמציינים את ניצחון הטוהר על התואר, והיופי האמיתי מול המזויף של יפת. שנזכה להישאר תמימות טהורות ונקיות!
תודה נעמי על הדרך היפה שאת מנגישה את החומר, תודה לשמורה על החממה, ולכן שמורות על התמיכה והלגיטימציה להתקרבות לקב"ה ולרחק מה שמפריע לזה לקרות.
שמחתי לקרוא את הסיפור השבוע.
גם אני קיבלתי את המייל "התמים" הזה וכמובן שמחקתי אותו מיד, למרות שה"תוכן מסונן בקפידה" בהחלט כמעט והפיל אותי.. הסיבה למחיקה המיידית ולכך שלא הצטרפתי מיד, היתה בגלל שלצערי המשפחה מסביבי כן מחזיקה ווצאפ ומהם אני קצת שומעת על הסטטוסים האלה והתוכן הטפשי שלהם.
זה נורא, זה נבוב, זה רדוד, זה מ-ז-ע-ז-ע בכל קנה מידה, בדיוק כמו שתיארה יעל בסיפור. שמחה שהעליתם את זה כאן, שידעו כולן להיזהר ולא להצטרף במייל לזבל הזה ולדומיו….
תודה שאתן כאן:)
וואו לא חשבתי על זה בכלל. ואני מחוברת לקבוצה הזאת:(
דווקא אם אני אהיה כנה -בהתחלה התלהבתי. אני אסביר, יש לי חסימה של נטפרי ברמה הכי גבוהה, ועם בעיות קשב וריכוז כמו שלי, אני חייבת מידי פעם להתרענן עם משהו כמו סיפור של שמורה, התכתבות עם חברה, סרטונים, פורום של קדם בעניני עבודה..
אמרתי- למה לא שיהיה לי תוכן מעניין, והסיפור הזה הביא לי זעזוע קל, ופתח לי את העיניים… האמת שזה באמת רדוד, רמה כ"כ נמוכה…
אמאלה!!! היא כל כך צודקת!!! היום אפשר לקבל ה-כ-ל למייל!!!!!
כשפתחתי לעצמי כתובת מייל, הבטחתי לעצמי שהוא יהיה משעמם כמו ספר טלפונים. משתדלת מאוד! לא תמיד מצליחה. אני חושבת שזה משהו שחייבים להתפלל עליו- שנצליח להישאר בתיבת נח, סגורים, מצומצמים…
וגם חייבים לקבוע גדרים. לא נרשמת לשום רשימת תפוצה ש…, לא מקבלת שום קליפים, שום בדיחות, שום כלום. כל אחת ברמה שלה. כי ברור שהעולם היום סוחף בקצב של אוטוסטרדה ואם לא נעצור אין לנו סיכוי מולו!
תודה רבה על הנושא החשוב! זה נושא שמאוד מציק לי!
גם אני, קיבלתי מיילים מחברות (!) שהכילו פרסומות כאלו… על פאה שתראה ממש טבעית, ואף אחד לא יאמין לך שאת נשואה… וקליפים של יוצרות חרדיות וכו' וזה באמת כואב לי, למה אני צריכה להיחשף לכל הזבל הזה בתיבת המייל שלי??
והכי כואב לי – שאנחנו יכולות לעצור את זה. אם כל אחת מחליטה שהיא יותר לא מעבירה כאלה מיילים! לא משנה מה מבטיחים לה בפנים – דירה או פאה… — זה פשוט ייעצר, באמת פשוט כ"כ!!
שלום לך, ותודה על הסיפור.
זו הפעם הראשונה (נראה לי) שאני מגיבה לסיפור של יום שלישי, ואני מחוברת כשנתיים. גם אני כמו כולם קיבלתי את המייל על ההצטרפות לקבלת סרטונים שעולים לסטטוס…. כמו שתיארת, ולא מיד מחקתי אותו בחמת זעם, לקח לי כמה דקות להתעשת ולזכור מי אני ומה אני רוצה להמשיך להיות ולמחוק אותו… (אולי זה קרה גם בזכותכם!)
הזוי היצירתיות של האנשים הריקניים האלה…. זה לא נגמר. רק להמשיך ולבקש גאולה.
וואו מטורף שזה הגיע לשם.
אני יכולה להוסיף שהמייל הזה בא לי בזמן. אני עכשיו נמצאת בשלב לפני יציאה לשיווק ומתלבטת קשות בין השקעה בסטטוסים לבין רשימת תפוצה.
יש לי ווצאפ לצורך עסקי, את הסטטוס חסמתי מזמן ופתחתי אותו לאחרונה כדי להתחיל את השיווק שלי שם. ואני קרועה בהחלטה, כי קל לשמור את עצמי עסקית ולא לשתף חיים, אבל אני יודעת שהגבול כל כך דק ולא יודעת אם לקחת את הסיכון האדיר הזה או לא.. ה' יעזור לי להתגבר..
אחרי שקיבלתי המלצה להצטרף ליוצרות תוכן החרדיות המדוברות, החלטתי שמלבד שכמובן לא אצטרף –
אצא גם מרשימת התפוצה של זאת שהפנתה אותי להצטרף. אולי היא עשתה זאת בתמימות ואולי לא, בכל מקרה תגובה כזאת בטח תגרום לבעלות רשימות תפוצה לחשוב טוב טוב לפני שהן ממליצות על דברים בתפוצה שלהן.
אולי ככה נשמור על התיבות שלנו מפני תכנים זרים
כך רשמתי בהערה לבקשה להסרה: לצערי אני יוצאת מהדיוור כי ראיתי שפרסמת קבוצה של יוצרות תוכן חרדיות. שמעתי שהתוכן שהן מביאות רחוק מאד מלהתאים לחרדיות…
תודה על הסיפור שמחדד דבר מאד מאד חשוב….
לפעמים אנשים "משלנו" כביכול מפרסמים כל מיני דברים ומנסים לשכנע להצטרף אליהם וזה נראה משהו טוב ולא מאיים, אבל האמת היא שזה דברים ממש לא מתאימים לאורח החיים שאנו רגילים בו והם מנסים להיכנס בדלת האחורית כדברים "כשרים",
ההפך הוא הנכון! צריך להיזהר ולהתרחק מזה ממש, כי זה כמו כל הדברים הגרועים האחרים שבכלל לא מעיזים להתקרב, רק בעטיפה אחרת…
מסכימה עם כל מילה!! לפעמים או תמיד צריך להיות ערמומי בשביל להישאר תמים. לפעמים מספיק מילה אחת כמו סטטוס שמשולבות במלל, ומי שבאמת רוצה להבין- מבינה את המשמעות שמסתתרת מתחת, וגם אם זה במייל ומוקפד וכשר, אם לא נשמור על עצמנו מי יעשה את זה???
כדאי לשים לב לניואנסים ולנסות לבדוק מה מטרת הרשימה וכל דבר אחר, לפני שלוחצים בנחמדות כן. תודה על החידוד!!
צודקת ממש! ותודה שאת מעוררת בנושא. גם לי ממש מציק לראות איך מכניסים לנו מהדלת האחורית תרבויות זולות כ"כ. אנשים לא מספיק מודעים ולא מספיק שמים לב לזולות שיש ברשימות תפוצה כאלו ואחרות.
חשוב מאד להעלות את הנושא למודעות! זה כובש בעיקר נערים ונערות שרוצים להיות בעניינים, ומוריד את הרמה באופן ישיר.
מעריכה מאוד את החידוד ואת התמרור הזהרה במיוחד מהמקום שלך, כל כך בלי שיפוטיות, נטו כי אכפת לך! תודה רבה!
וזה באמת הזוי, מה לא מספיק להם במיליונים שכן מחוברים ונושמים רשתות חברתיות? מה הם צריכים אותנו? ומה אנחנו צריכות את כל זה? כל כך קל להירשם כל כך קשה לצאת. הכל נכון.
היה באמת סיפור לא מזמן על אחת שקיבלה מיילים מצחיקים וכל מיני סרטונים מחברה, ורק העירה לה בעדינות ש”לא מתאים לך” באמת וביושר וממש לא מ”למעלה”. והיא קיבלה את זה כל כך יפה. זה נתן לי כח גם, כי קרה לי לפני שבועיים את אותו דבר פתאום -ואני פשוט כתבתי לה בכזה זרימה שזה לא בשבילי, ממש בזכות הסיפור!
אשרייך כותבת יקרה! יש לך זכויות! תודה!
מסכימה ממש עם כל מילה. אני גם קיבלתי מהם מייל לפני תקופה והייתי בהלם, רשמתי להם חזרה שיתחשבו ב"תמימות" כמוני שלא מעוניינות להיחשף ויפנו לערוצי פרסום אחרים. כל הכבוד שרשמת על זה והעלית למודעות לטובת אלו שבאמת לא תמיד ישימו לב, תודה רבה לשמורה שעוזרת לנו להישמר!
***
רציתי להוסיף משהו מכיוון הראיה שלי- לפני תקופה שמתי לב שכל הקבוצות שאני מחוברת אליהן זה ממש שימוש באינטרנט שלא לצורך עבודה ולא לצורך אישי כמו אתר הבנק, קופת חולים או מפות וכד' זה להעשיר את הידע בכל מיני תחומים דרך המייל!! חוץ מבזבוז זמן בלי משים (על חשבון העבודה?!) שמחה על הארה זו משמיים.
***
תודה גדולה שדבררת בקול את מה שלא העזתי לצעוק, כשראיתי את ההזמנה הזו גם אצלי במייל. כתבתי תגובה חריפה, ומחקתי אותה, כי פחדתי שאני מדי קיצונית ואולי אפגע במישהי חלילה. יש לי "נרווים" משפיכות דמים בשם הדת… אבל הרגשתי חזק שזה דבר שלא צריך להיות. תודה שחיזקת את בטחוני בכך.
***
תודה על הסיפור! מרוב תמימות לא כ"כ הבנתי מה זה יוצרות תוכן, ועל אילו סרטים הסיפור מדבר, ולכן אני מאמינה שרבות שחושבות כמוני יכולות חלילה ליפול מפני אי ידיעת הסכנה. (אישית אני לא נרשמת לקבוצות תפוצה ושיווקים נכנסים אצלי ישירות לספאם, אחרי שהסרתי את המייל שלי מרשימת התפוצה..) תודה רבה על התמרורים!
***
נרשמתי בטעות לרשימת התפוצה הנ"ל והסרתי אחרי שני דיוורים! מזעזע הטומאה, הטיפשות, הליצנות קלות הראש וחוסר הצניעות שיוצרות תוכן "חרדיות" מסוגלות להגיע אליו… לא מספיק שבעלות אייפון נמצאות בתוך ביב השופכין הזה, מה דחוף להן לארוז את כל הזבל בשקית נאה ומזמינה ולשלוח אותו אלינו אקספרס??!!!
***
קיבלתי את זה גם במייל. וממש בלי לחשוב נרשמתי לזה. ואחרי שקיבלתי את זה פעם אחת – הייתי בשוק!!! את כל הזבל מביאים לי עד למייל. נשים משועממות שמסריטות את עצמן עם כל שטות!! אבל באמת שטויות!!!! זה הרמה??? הייתי ממש בהלם!!! לא חלמתי שזה הרמה בסטטוסים… אני שמחה שראיתי את זה והבנתי את הרמה, ואשרי שאני לא חלק מזה!!!
***
שלום לך "תמימה" יקרה, אני מוכרחה לשתף שקיבלתי גם אני לפני מספר ימים כנראה את אותו מייל שגם את קיבלת וכמו שרשמת על אלו שחושבות למה לא בעצם וכו'… אז הייתי גם אני. אחרי יום יומיים הרגשתי שאולי זה לא ממש בשבילי ומה אני צריכה את זה… אבל לא עשיתי יותר מזה. היום אחרי הסיפור שלך- הדבר הראשון היה לנתק את עצמי מהקבוצה הזו. תודה רבה!!
***
מסכימה איתך לחלוטין. הצטמררתי כולי כשראיתי את זה. לי לצורך עבודתי כן יש וואטסאפ, אבל ב"ה הסטטוסים חסומים לי. וכשראיתי את השדרה הזאת רציתי לנער כמה, אבל האמת שאין לנו יכולת לנער אף אחד- רק את עצמנו, ולהיזהר!! אלופה שהעלת את הדבר לסדר היום! מעריכה
***
את צודקת, כ"כ צודקת, הנושא נהיה פרוץ כ"כ, ומקבלים לתיבת המייל מלא רשימות תפוצה ו"ירידים דיגיטלים" עם הרבה הרבה חומר. הן כותבות: "חסומה? אשרייך! שלחי לי מייל ואשלח לך כקובץ מצורף…." יש מלא פרסומות על "איך לשווק בדיגיטל לציבור החרדי". צריך להבין את השיטה לעשות לזה סוף!
***
גם אני נתקלתי ברשימת התפוצה הזו והתחלחלתי, בדיוק מהסיבה הזו. למה להביא את עולם התוכן הזה לנשים שלא משתמשות בכלים האלה. למה למה למה??? תנו לנו מרחב של שקט, מרחב נקי משלנו. אנחנו בכלל לא רוצות להיות חלק מזה!
***
מדהים. לאלו גבהים נסקת. האמת, שגם אני מגיעה משם…… ברוך ה' שהוציא אותי משם. אבל לפעמים אפשר גם להתבלבל למרות שמגיעים משם. האצטלה החרדית הזו יכולה לבלבל ממש. חיזקת אותי לא ליפול לדברים הללו – תודה רבה! ושנמשיך להישאר תמימים….:)
***
כל כך נכון! וטוב שחשבת איפה לעורר על זה! גם אני קיבלתי את המייל הזה והזדעזעתי!ֿ ולא ידעתי מה אפשר לעשות.. ומי בכלל יקשיב לי.. ונקודה קטנה, גם אם קיבלת איזה סרטון או קליפ, וגם אם בטעות פתחת וצחקת – אל תעבירי הלאה! בבקשה!!
***
שמחתי לקבל את המייל הזה. המתנתי בקוצר רוח שמישהו יגיב בחומרה על הדבר הזה, חשבתי שאני היחידה המזדעזעת. אני לא מעוניינת לדעת ולשמוע מכל הרשתות האלה, ופתאום מכניסים לי את זה 'מתחת לשולחן' מה שנקרא. תודה…
***
מאשרת כל מילה. אנחנו צריכות כל הזמן להזכיר לעצמנו מי אנחנו? לאיזה קבוצה אנחנו שייכות? אנחנו מהקבוצה הנבחרת, אנחנו מורמות מעם, ולכן בכל צומת בחיים לבחור נכון ותמיד תמיד לקחת צעד אחד אחורה- שהוא צעד ענק קדימה!
***
אכן כך ראיתי את המייל הזה, והצטרפתי. אני כבר כמה ימים מקבלת את המייל עם הסטטוסים, והרגשתי חוסר נוחות אך לא עשיתי דבר.. רק רציתי לומר, שבזכותך, הארת את עיניי. והסרתי את עצמי מרשימת התפוצה. תודה רבה היית שליחה טובה!!
***
גם אני נתקלתי במייל ה"תמים". לשמחתי היות והן שירבבו את המילה "סטטוס" התרחקתי ממייל זה ומחקתי אותו מיד. כי לפי מה שהצלחתי לשמוע מידי פעם במשרד "היא/הוא העלה/תה לסטטוס…" הבנתי שזה לא בשבילי -בת בית יעקב….
***
צודקת בכל מילה. אני נרשמתי. לא חשבתי מספיק. באמת לא מתאים בכלל לנשים החרדיות בנות התורה. מגיעים סרטונים של נשים שרות ועוד כל מיני דברים שממש צורמים את הלב. ביטלתי רישום במייל השני שהגיע, כל הכבוד שהעלת למודעות!
***
המייל הזה נפל ישר משמים. נרשמתי לרשימת תפוצה הזו ואי אפשר להאמין שמדובר בנשים חרדיות יוצרות תוכן… מרגישה שזה נשלח לי ישירות מן השמיים הסיפור שלך, הרגע שולחת מייל להסרה מרשימת התפוצה הזו!!! ויעמוד לך לזכות!!
***
וואו, תודה רבה על המודעות ותשומת הלב! בדיוק עכשיו קיבלתי מייל – שמסתבר שמדובר באותו מיזם, רק שינו לו קצת מילים למעודן ותמים יותר, בלי המילה המסגירה "סטטוס"- האם באמת נטפרי פותחים את זה כמו שהם כותבים? צריך לדבר איתם שיחסמו.
***
תודה על הנקודה! -יש לשים לב שהמייל גם בהיותו נקי יכול למשוך אותנו א-ליו ולנצל שעות יקרות שעדיף היה שהיו מוקדשות לעשייה מועילה -לכן הבה נעשה קו אדום גם לתכנים הכי הכי, כמה הם יתפסו חלק יקר מהיממה שלנו
***
שמחה שאני לא יודעת מה זה סטטוס מקרוב! רק שמעתי עליו… מה שהכי מפחיד – זו הקלילות שבה כל יוצרת משרבטת את המילים "בפיקוח נשות חינוך" בלי שעומד כלום מאחורי זה. בלי קשר לפשע הנורא הזה של חשיפה לסרטונים ולבזבוז הזמן המשווע שנגרם מהם.
***
תודה על הסיפור של היום! אכן חשוב ומעורר. מחוסר שימת לב וסקרנות טבעית נרשמתי, ולמזלי רמת החסימה שלי בכל מקרה לא אפשרה לי לראות כלום מזה. אך בכל מקרה זה באמת לא תוכן ראוי ומתאים לנשים "שמורות"
***
נכון ומחזק מאוד!!!! אשרי המלאכים…… טוב שיש מישהו שמעלה את תשומת לב השמורות לנושא זה, כי זה דבר שנכנס בזמן האחרון והמון נשים מרשות לעצמן, כי כמובן, זה 'בפיקוח'…… רחמנא ליצלן!
***
וואו וואו מרגש ומצמרר! מעלה בי נקודה כל כך חשובה ועכשיו עכשיו בזכותכן מסירה את עצמי מהרבה רשימות תפוצה מקצועיות שכוללות תוכן גם עם רוח פחות משלנו. תודה רבה על ההארה, מחזק מאוד!!
***
את כ"כ צודקת! גם אני קיבלתי מייל כזה ובתמימות הצטרפתי. אני מקבלת דיווחים כל יום ומרגישה ממש אי נוחות, עכשיו בזכותך הסרתי את עצמי מרשימת התפוצה. תודה לך!
***
תודה שהארת על זה!! גם אלי זה הגיע למייל ובתמימות פתחתי – למזלי קלטתי שזה פשוט זוועה. קמת ועשית את המעשה הכי נכון להעלות את זה למודעות כולן, תבורכי!
***
עכשיו כשהנושא עוד חם, בזכותכן הסרתי את עצמי משם, בתפילה שאצליח לעמוד בזה… הלוואי!!!! תודה לך שמורה יקרה! כפשוטו את ממש שומרת עלינו!
***
ויי יעל (נראה לי אני אפילו מכירה אותך) לא חשבתי על זה ככה… אני מיד מסירה את עצמי מהתפוצה של זה! ותודה שהארת את עיני וזיכית!!
***
יעל היקרה אין כמוך! איזה נס שאת מעלה למודעות כזה דבר! הלוואי שה' יזכה אותך להצליח לפעול נגד מזימות הרשע, חזקי ואמצי!
***
חזק ביותר!!!! צודקת, ניכרים דברי אמת, הלוואי שלכולנו יהיה את הכח לעמוד בפרץ. יישר כח על הדברים
***
צודקת במאה אחוז! וטוב לשמוע עד כמה זה מסוכן, כדי לדעת יותר להיזהר, תודה!
***
תודה תודה שעוררת כאן את הענין, אני "בטעות" נרשמתי לרשימה ואחרי יומיים ברחתי מהגועל! שומרת נפשה תרחק .
***
תודה על העדכון והאזהרות! כיף לשמוע על עוד מישהו שנזהר, כ"כ נותן המון כח להישאר במקום שלנו. תודה רבה!
***
צודקת, זה חודר לצערנו מעוד דלתות אחוריות לציבור שלנו…וחבל!
***
שמעתי על זה בדיוק ממישהי! נורא ואיום!!
***
הלוואי שהקריאה שלך תגיע לאן היא צריכה להגיע!
***
תודה! יצאתי מהרשימה הזאת. היום. בזכותך.
***
תודה על התמרור!!
***
נכון כל כך! תודה על החיזוק.
***
תודה על תשומת הלב!!!
***
איזה חיזוק תודה רבה
***
ממש חזק!!! אשריכן!
***
תגובות לסיפורים קודמים ושיתופים מהשטח
רציתי להגיב על הנקודה של זלזול באחינו שלצערינו עדיין אינם שומרי תורה ומצוות:
לדעתי חשוב לעשות את ההבדלה בין סתם אחת כזו שפוגשים בה בחיים או שהקשר איתה הוא במסגרת של קירוב- שם נכון לאהוב ולקבל (רק אל תחשבי שההיא מוערכת בשמים יותר- כי אחרת בשביל מה נועד הקירוב, לגרום להיות מוערכת בשמים פחות? ברור שאם מעריכים כל מעשה פצפון, זה נובע מרמה נמוכה ממש, ככל שהחולה במצב יותר אנוש מתרגשים מכל תזוזה שלו, מה שלא כך באדם בריא וכל אחד מבין שעדיף להיות בריא, מאשר מעורר הערכה מסוג זה)
לעומת זאת- במסגרת העבודה הדברים שונים. שם הדגשת ההבדל הוא הכרחי. העליונות הזו היא הנשק האחרון שאנחנו יכולות להשתמש בו כדי להגן על עצמנו. הרי מקומות העבודה משקיעים את כל הכלים הפסיכולוגיים והשיווקיים, כדי לחבר אותך לחברה ולאירועים שלה, ושם צריך לעבוד קשה ולהשקיע בתחושת העליונות כדי שלא נשתכנע חלילה שיש ממש בכל מה שהם מנסים להציע לנו, ולהשתמש בכלי העוצמתי שנקרא "ליצנותא דע"ז" (לא צחוק על אנשים ספציפיים, אלא על תופעה אווירה ורמה)
בתפילה שכל אחינו היקרים יחזרו בתשובה שלימה!
ההתנשאות על אחינו הטועים היא גרועה ביותר ואולי אפילו יכולה להגיע משורש של גאווה, אבל לפי הרושם שמתקבל מהסיפור, לא נראה שזה בא משם. זה נראה יותר כמו רגש חזק פנימי שפשוט פרץ החוצה את מרגישה שהמקום שלך נמצא ב 'ורוממתנו מכל העמים' 'וקידשתנו במצוותיך' ופתאום שמצאת את עצמך עם אלו שלא 'מתקדשים במצוותיך' ובמקום ה'רוממות' של 'אתה בחרתנו' מתנהגים במעשים שלהם ככל הגויים.
הגיוני מאוד שמגיע רגש כזה! וזה לאו דווקא התנשאות!!! ורק בגלל שקראתי את התגובות פה לא יכולה שלא להסביר את התחושה שלי:
צריך לכבד כל יהודי וזה לא סותר שאת במקום הרבה יותר גבוה מהם – וכן. צריך לדעת את זה! ולהתאים את המעשים שלך למקום הגבוה שד' שם אותך בו!!! וזה בשום אופן לא אמור לגרום להרגשת גאווה והתנשאות עליהם!
אדרבא גאווה יהודית, להתנהג במכובדות, בנעימות, בדרך ארץ ולעשות קידוש ד'! (קידוש ד' למען קידוש ד' ולא למען ה"מה הם יגידו עלינו" או הפחד שמא שמירת המצוות שלנו "לא תמצא חן בעיניהם") וזה ממש לא קשור לשכר (זה חשבונות שמיים שאין לנו בהם בכלל השגה) וגם אם הוא יקבל יותר שכר זה בכלל לא החשבון שלנו, את צריכה להכיר במקום הגבוה שד' שם אותך בו ולעבוד את ד' עם גאווה יהודית לפי הכלים הגבוהים שאת קיבלת (ואולי הם לא)
הגיוני ביותר שבתוצאה כאן בעולם הזה את חייה במקום נקי, טהור וגבוה יותר והנשמה שלך טהורה, מרגישה וסולדת מדברים שבטומאה, גם אם האנשים שנמצאים בטומאה הזאת זה לא אשמתם וד' לא מצפה מהם וכו'.
את צריכה לאהוב אותם אהבת נפש כי הם אחים שלך!!! אבל ביחד עם זה לשנוא את המעשים שלהם!! (ולהתרחק מהאווירה הזאת לא רק כדי לא ללמוד מהמעשים הרעים אלא גם כי את לא מסוגלת לסבול אותה) והפרדוקס הזה אדרבא גורם לך להתפלל חזק יותר לגאולה ולהבין את צער השכינה.
דווקא אם את אוהבת ואכפת לך מהם זה גורם לך יותר לכאוב ולשנוא את המעשים הרעים!
באופן כללי אני "מכורה" לסיפורים של שלישי.. אני אוהבת גם את התגובות וקוראת בשקידה! יש הרבה מאד תובנות חכמות דווקא בתגובות.. אבל הפעם כאב לי משהו—-
היו כמה וכמה תגובות של שמורות שכואבות ומוחות את הזלזול (כפי הגדרתן) שנשב מרוח הדברים ומהמילים של מספרת הסיפור, אני מבינה את הרגישות והכבוד שעלינו לרכוש לכל נשמה של יהודי, אבל לדעתי זה קצת להוציא דברים מהקשרם..
אני לא חושבת שאותה שמורה באה להעביר זלזול או התנשאות!!!! היא מדברת על תחושות דקות של נפש רגישה ששומרת על עצמה ולא נותנת לחיים לחלוף לידה!! היא עשתה מעשה די פשוט שאולי אפשר לשאול דעת תורה, אבל כוונתה לחזק את עצמה ואת התחושות שלה ממקום של "ויגבה ליבו בדרכי ה'"!!!!
לא התכוונה שהיא חשובה או גאה ביכולות או ביופי, כישורים שלה וכו'… אלא מי אני שאהיה בתרבות הזו.. וחבל להסיט את הנושא… בתפילה שלא תצא תקלה תחת ידינו! וכל מעשינו יהיו רק לשם שמים!!! אמן!
ברצוני להגיב על התגובות של הסיפור הקודם, קראתי בתגובות שרוח קרה נשבה על הכותבת על הניסוח המתנשא כביכול ש”מי הם שאהיה איתם וכו’ וזה לא לסטייל שלה,
נכון, אנחנו ברמה גבוהה יותר רוחנית, ורובינו גדלנו ככה, וזה לא אומר שחלילה הם טיפשים. כמו לנסות להסביר לעיוור מלידה את הצבע הורוד, הוא יכול לדמיין אבל לא ממש יראה וידע. הם אחים שלנו, נשמות יהודיות וטהורות! ואני מתוך היכרות גם במשפחה הרגשתי ב”גובה” וזה לא הרגיש לי באמת רצון ה’, הרי למה ה’ לא יכל לעשות שייולדו למשפחה חרדית בבני ברק? למה הם נולדו והתחנכו בתל אביב לאורח חיים כזה- לא חבל? הם יכלו להיות חרדים! כולנו יכולנו! והבנתי, שכנראה הקב"ה שם אותם שם בסיבה מיוחדת ואותנו כאן, מחשבונות שמים. צריך לזכור שלא בחרנו להיוולד כך..
לדעתי הכותבת לא התנשאה כלל! אין לנו מה להיות שפלות! ברור שצריך פרופורציה, לא צריך להיות בשלולית שאנחנו מסכנים וכפופים לכפייה דתית! וגם לא ”מי הם טיפשים שלא מבינים….” אנחנו צריכות להיות בביטחון. הכותבת כך חשבה ולא אמרה לעמיתיה בעבודה אתם לא לסטייל שלי! היא חיזקה לעצמה ביטחון עצמי וערך עצמי, ואין שום דבר רע בזה! פשוט ביטחון עצמי מאוזן זה רצון ה’ ו- כן! זה לא לסטייל שלנו!
וכמובן לא מ”למעלה”! פשוט לדעת את המקום שלנו ולהתבדל בבטחון.
מקווה שהבאתי לתועלת…
תודה לכל המגיבות היקרות שהאירו והעירו!
אכן, בבחירת המילים והנימה הנכונה נדרשת זהירות רבה בבחינת "חכמים היזהרו בדבריכם".
אך כמי שנמצאות רוב הזמן בעמדת המיעוט, השונה וה"משונה", זוהי הזדמנות נהדרת לעשות לעצמנו סדר פנימי בנושא של "ויגבה ליבו בדרכי ה'". ובכך לצייד את עצמנו בכוח עצום להתמודד, ובמבט נכון ומבורר על עצמנו ועל אחרים…
נביא את דבריו הנפלאים של ה"תפארת ישראל" (פירוש על המשניות),
בענין תפילת רבי נחוניא בן הקנה, על המילים "אנו רצים והם רצים לבאר שחת":
"…אמנם גם התפילה שהתפלל אחר הלימוד לכאורה תמוה. דלמה לא הסתפק עצמו התנא האלוקי הזה להודות על חלקו בלבד, ולמה גינה לכאורה כמה מבני דורו?
משום שמי שיושב חבוש וגלמוד בירכתי בית העיון הקדוש, אשר בתוך זמן זה הכל הוא בחוצות ובשוק העולם מלא מרוצה ותנועה. והבני אדם הסוחרים והפועלים יוצאים דחופים ומבוהלים בדבר העסק החומרי, להשתדל בחריצות אחר ריבוי הממון והקניינים. באמת הת"ח כזה המתבודד, כשיוצא מדלתי ביהמ"ד החוצה נראה בעיני עצמו, וכל שכן בעיני קרוביו ושארו זו אשתו, כעצל הטומן את ידו בצלחת וכמתרפה במלאכת החיים. ועל כן צריך הת"ח לדבר בעצמו אל ליבו דברים היורדים חדרי בטן ונופחים רוח חיים תוך פנימיות נפשו, להרגיש גודל יקרותו וכנשר יגביה עוף על כל השואפים על עפר ארץ בהבלי הזמן. ועל כן השליך התנא האלוקי הקדוש דברי גנות וביזיון כנגד השוגים ומבלים ימיהם בטרדות העולם העובר, תוך התודה שנתן לה' על חלקו"
אני רוצה להגיב בקשר לסיפור על אירוע השקת הענן של גוגל.
אני עובדת בחברה שהפיקה את האירוע ההוא. כל מי שעובדת בתכנות, בניהול פרויקטים, לא משנה במה. אל תלכו לאירועים האלו!!! הם לא מתאימים לרוחנו בכלל, למרות שהם "נטו" עבודה.
לפני חודש היה אירוע ועידת ישראל בכל נושאי ההייטק. רצו שאשתתף בו, לא הסכמתי כי אני יודעת מה יש שם. צריך לעבוד בשביל הפרנסה, זה נכון. אבל לא להיסחף הלאה. בכלל, האירועים מעורבים לחלוטין…
אהבתי, סיפור מחזק ביותר! בכללי אני חושבת שמה שבאמת עוזר לא להיסחף ולהידרדר אחרי העולם שדוהר קדימה אל התהום, הן בנסיוונות הטכנולוגיה הן באקדמיה, מקומות עבודה, וכו' כמו בסיפור של שבוע שעבר 'מחפשת בגוגל' -הידיעה הזו שאנחנו בכלל לא נמצאים שם, אנחנו רמה מעל, אנחנו ליגה.
הם ימשיכו וישקעו בסמארטפונים שלהם בהתכתבות בלתי נגמרת בווצאפ, בשיטוט בלתי נגמר באתרים מאתרים שונים (שלא לצרכי עבודה), בהתקרבות והתחברות לכל העולם החילוני הגויי והמאוס, בריצה אחרי כל תאוות העוה"ז, אנחנו לא שם!
לא מגיעה אליהם ממקום של מלחמה, ממקום של אני נשמרת למרות שאתם ככה וככה, אני פשוט לא מתעסקת עם הביוב הזה. למה לי להכניס את עצמי למקומות האלה? איפה שבנ"א קובע לעצמו את הקו האדום שאותו הוא לא עובר- שם הניסיון שלו, וזה מוכיח את עצמו פעם אחרי פעם
אין מה להגיד 'אין מה לעשות זה הדור', 'אין אפשרות לעבוד בלי וואצפ', 'אין אפשרות לעבוד בלי חילונים', הקב"ה מנסה אותנו איפה שאנחנו מציבים את הגבול.
אספר בקצרה סיפור מתוך כמה שאני מכירה מהיכרות אישית ומכלי ראשון:
חברה שלי שעבדה כמנהלת חשבונות במשרד חילוני בעיר חילונית בחדר עם עובדת חרדית, בלי שום קשר לעובדות האחרות. לכאורה עבודה גלאט שבגלאט בימינו.
אבל היא הרגישה שזה לא מתאים לה. העבודה היתה בעיר חילונית, המראות שבדרך, הפריצות, ההווי בעבודה בסוף – חילוני. היא הרגישה שזה לא טוב לה.
אבל עדיין מי עוזב מקור פרנסה קבוע על סמך תחושות ורגשות, שאלה רב והרב אמר לא לעזוב. לאחר זמן מה שאלה שוב, והרב ענה שאם היא מרגישה שזה לא ההשתדלות שלה – שתעזוב
והיא החליטה לעזוב. בידיעה שאין לה עבודה חילופית, בידיעה שהיא צריכה לפרנס את ביתה. אבל היא החליטה והשליכה על ד' יהבה אבל באמת!
כמה ימים לפני שהיא עוזבת היא מקבלת טלפון ממשרד חרדי לחלוטין בעיר חרדית, משכורת יותר גבוהה, תנאים הרבה יותר טובים, ובקיצור עבודה פשוט מושלמת בשבילה.
ובעיני הסיפור הזה כ"כ יפה, לא בגלל ההפיאנד שלו, בגלל המקום של הקו האדום שהיא הציבה. למה לנו להכניס את עצמינו למקומות וניסיונות שאין לנו מושג איך נעמוד בהם, למה לנו לחשבן את החשבונות של ד'?
מאיפה באה לנו שגעון הגדלות הזה לחשוב שאנחנו מפרנסים את עצמנו, ואם נלך לשם כי אין ברירה אז זה יתן את הפרנסה?! למה לנו לתת רעינות להקב"ה איך לפרנס אותנו?!
אם מבינים שכל הניסיונות וכל העולם זה פשוט בועה מנופחת ולא אמיתית, ומאחורי כל זה עומד אבא שלך שרואה אותך ורוצה שתבחרי ברמה גבוהה יותר, בליגה קרובה יותר. ורוצה כבר שתפסיקי עם החשבונות שלך של 'מה לעשות אין אפשרות לעבוד בלי..אין מצב לעבוד ב..'
למה לך?! ד' רוצה ויכול להביא לך את העבודה הכשרה והטובה ביותר!
אין מה לחשבן ולחשוב מראש איך יכול להיות ואין מצב ת ש ל י כ י על ד' יהבך, אבל באמת!
זה פשוט מצחיק לקחת על כתפינו הצרות את עול הפרנסה, למה לנו?! זה פשוט מצחיק ולא הגיוני לעמוד בנסיונות האלו ממקום של אין ברירה ולמרות זאת… אם לא נחזק בעצמנו את האמונה שפרנסה זה ממנו!
ואיפה שנציב קו אדום אבל באמת! שם ינסו אותנו
אם לא נחזק בעצמנו את הגאווה האמיתית היהודית, את הבוז לכל העולם הזה, את הבוז לכל האנשים שלצערנו שכחו למה הם הגיעו לכאן, ונבין שאנחנו הנורמלים פה בסיפור, שפשוט נבין שבסוף הכל זה שקר, ויש נקודת בחירה, ויש עולם האמת שכל בחירה שלנו פה זה נצח ואין סוף, אז הכל יראה אחרת
מקווה שלא הלאיתי מדי…
הרבה הצלחה לכולם! ותודה שוב על השמורה המדהימה הזאת! אין מילים! ד' ישלם שכרכם!
חשבתי הרבה האם לכתוב לכן, אני בד"כ אוהבת לכתוב רק פרגונים כי באמת אתם עושים מעל ומעבר. כשאני רואה ביקורות עליכם, קשה לי לחשוב מה עובר עליכן בזמן כזה, אבל אני באמת כותבת את זה כהארה ולא כהערה, אני אכתוב ממש בעדינות וכמובן רק לתועלת.
בעיני לתת מקום כ"כ משמעותי לתגובה לסיפור משבוע שעבר בהתחלה, באריכות ובכזאת במה זה כביכול לתת מקום לדבריה. בעוד שבעיני כותבת הסיפור כ"כ ריגשה שבאמת כבנות ישראל כשרות וצנועות אין מקומנו בארועים כאלה (גם אם זה לצרכי עבודה…) ונתנה כוח להתחזק בנושא, התגובה של האישה שכתבה על הסיפור פשוט קיררה את הנושא ואמרה: בעצם לכו על זה אבל בזהירות ופה יכולות הרבה בנות להתקרר.
כן, אנחנו יכולות לעשות רק מה שבסטייל שלנו .
שלום, מצרפת תגובה על התגובה לסיפור- "מחפשת בגוגל"-
התגובה הראשונה שנרשמה, וגם עוד כמה תגובות שכתבו נשים שהודו שהם עובדות במקומות מרובים מוקשים.
קראתי את התגובה הנ"ל, והתפלאתי לעצמי, אישה שמודה בפה מלא שהעבודה שלה היא עבודה של בדיעבד בה' הידיעה, שיש בה בעיות רוחניות, שבמסגרת העבודה היא נחשפת לכ"כ הרבה אירועים וכנסים וימי גיבוש שכל אחד מהם משאיר חותם בל יימחה על הנפש שלה, וגם אם אותה אישה חזקה ויציבה רוחנית- הרי אף אחד מאיתנו לא מחוסן, ואין לנו ערבות לשום דבר.
ואני שואלת, בתמימות, האם לא ראוי לעזוב עבודה כזו? (כמובן, אי אפשר לדעת את כל התנאים מסביב וכו'… אבל מדברת לאלו שיש להן עוד אופציות, כן, גם אם מדובר בפשרה כלכלית מסוימת…) הרי יש בשוק גם עבודות שמורות יותר, שלא מכניסות את העובדות בהם לכ"כ הרבה ויתורים ואתגרים רוחניים. האם לעבוד יום יום במקום כ"כ מסוכן זה לא דומה לאדם שמכניס את עצמו במודע לסכנה מוחשית?
אז אם אכן, אין בררה וזו העבודה שאותן נשים מצאו בתחומן ובאמת מחוסר בררה הן עושות כך, הכל טוב ויפה. אבל, ההרגשה שלפעמים זה לא כך, אלא מה? שבמקומות הנ"ל משלמים, ומשלמים הרבה או המון המון…. ולצערינו, נסחפנו… ונסחפנו בגדול, שכחנו שהפרנסה היא משמים ולא התלוש השמן יביא את הכסף אלא אך ורק הקב"ה.
באמת בשנים האחרונות זה נהיה נפוץ יותר ויותר שבנות ונשים צדיקות מכניסות את עצמן לניסיון גדול וקשה, רק בגלל המשכורת הגבוהה שמציעים להן בחברות ההייטק החילוניות…. ושאלתי היא, כאחת שהמשכורת שלה לא מגיעה ל5 ספרות, וגומרת את החודש ורואה ברכה בכסף, אין דרך אחרת?? לא הגיע הזמן לעשות חושבים לשבת עם עצמנו ולחשוב אם המטרה לא מקדשת את האמצעים?
קראתי את כל התגובות של הנשים שמכורח עבודתן מוכרחות להשתתף באירועים מהסוג שתואר בסיפור. מעריכה אתכן מאוד על השמירה והזהירות בכל מצב, מאמינה בנכונות בחירתכן בטוב, ובבינה שמנתבת אתכן להגיד 'לא' או לשמור אותו לאירוע הבעייתי באמת…
אבל את האמת? גרמתן לי להודות לקב"ה שבעבודה שלי ובמשרה שלי כמפתחת זוטרה, אף אחד לא מבקש ממני השתתפות בשום אירוע שהוא…. למרות שגם העבודה במשרד חילוני, במשרה מלאה, גם היא לא ל'סטייל' שלי כפי שכתבה המגיבה הראשונה, עדיין אני חושבת שישיבה מול מחשב בד' אמותיי, שיחות ממוקדות עם קולגות ופירוט ענייני על התקדמות המשימות בישיבות סטטוס וירטואליות שונים מעט מהשתתפות של אישה חרדית באירועי ראווה אלגנטיים בסגנון כה רחוק… זה כן טיפה יותר סטייליסטי….
תגובה ל "כשהילדה שלי חולה, במקום לרחם עליה אני חושבת על העבודה"
יקרה. אמא מקסימה. העלית דמעות בעיני. הזיהוי שלך, של הקונפליקט. הקריעה, השאיפה להיות הכי אמא שיש. רִיגַשת!
החיים שלנו מורכבים, נראה לנו שהיינו רוצים שהם יהיו מושלמים. אמא בבית, רגועה, שלווה, קשובה לילדים בלבד, מקבלת את הבעל.. אבא לומד ללא הפרעה כלל, הלוואי.
אבל לא כך רצה הקב"ה בשבילנו, כששם אותנו בדור הזה, כששתל אותך במציאות חיים שבה את צריכה לצאת לעבודה. ומתוך המקום הזה, שבו את מחויבת גם למקום עבודה. יהיה מלאכי לדרוש ממך לא לדאוג על 'מה יגיד הבוס' כשישמע שהתינוקת שלך, שוב חולה..
אנחנו לא מלאכיות, ונקרעות בין המון קצוות, ו.. זה בסדר.. הכי אנושי בעולם שאנו נלחצות כשילד חולה, מ "מה יקרה מחר בעבודה" זה מקסים שבשלב כל כך צעיר, אמא בת חצי שנה, זיהית את זה. ועצם זה שאת שמה לב, ואכפת לך, זה כבר הפתרון. כי מי שאכפת לו, ששם לב, יצליח בעז"ה לאזן נכון בין כל הצדדים.
מציעה לך להקשיב לרגעים האלה, לצביטה הזו, ולנסות ברגע הזה, לחלקיק זמן. להיות עם הילדה, להסתכל לה בעינים כשהיא בוכה או כאובה. לא להתעסק בהלקאה עצמית, אלא להיות איתה לשניה, ברגע שבו את נזכרת, שמה לב לעיוות, ולהרוויח רגע או רגעים, של חיבור, אכפתיות ואהבה.
אח"כ ממש מיד, מן הסתם, תמשיכי הלאה, ומוחך יהיה עסוק בעוד אלף דברים. כי ככה אנחנו, פשוט אנשים. אנושיים.
תודה רבה על המיילים הנפלאים כל פעם מחדש.
בנוגע לפאניות בלי לייס- הייתה לכן בעבר רשימה ששלחתן, תוכלו לשלוח אותה שוב לכולן? אם אתן לא בטוחות שכל הפאניות ברשימה עמדו בניסיון (וזה נסיון קשה מאד לפאניות), תוסיפו הערה שהרשימה נכונה לתאריך… ויש לבדוק שוב מול הפאניות. זה סוג של שכר על שעמדו בניסיון הזה בעבר…
חני פריד – פאנית באלעד שמייצרת רק פאות צנועות -052-7663030 .
"ומזכי הרבים ככוכבים לעולם ועד". תודה רבה!
רוצה להגיב לתגובה: כמובן שאין בחדר מורות הנ”ל שום כוונה רעה, ואין לי ספק שלכל הגורמים המעורבים בעניין יש יראת שמים רבה, אבל אין להם את המודעות שיש לנשים שעובדות במקום שהוא מבחינתן “מבול”, ונאחזות בתיבת השמורה בכל הכוח… ואולי זה חלק מהתפקיד שלנו, להכניס גם לציבור שלנו סטנדרטים חדשים של זהירות?
מישהי יודעת איך עושים את זה? ותודה רבה מכל הלב לשמורה ולכל השמורות, הכל בזכותכן. מסכימה עם כל מילה! גם אני מתהלכת עם התחושה הזו – תודה ובהצלחה לכולנו
שלום לשמורה היקרה! עדיין בקשר לחוסר בחברה לנשים שעובדות מהבית. אני בטוחה שיש לכם אלף נושאים ועניינים על הראש, (לפחות לפי מה שאני רואה ונהנית…) אולי אפשר עוד בקשה אחת?
אני ממש מחפשת לשכור עמדה בבני ברק לחלק מהשבוע. אשמח אם תוכלו לתווך אותי עם שמורות נוספות ששוכרות משרד/ מחפשות לשכור. תוכלו למסור את הפרטים שלי למי שפונה אליכן: d4166505@gmail.com ד. ווייס תודה ענקית!
ברצוני להגיב על התגובות של הסיפור הקודם, קראתי בתגובות שרוח קרה נשבה על הכותבת על הניסוח המתנשא כביכול ש”מי הם שאהיה איתם וכו’ וזה לא לסטייל שלה,
נכון, אנחנו ברמה גבוהה יותר רוחנית, ורובינו גדלנו ככה, וזה לא אומר שחלילה הם טיפשים. כמו לנסות להסביר לעיוור מלידה את הצבע הורוד, הוא יכול לדמיין אבל לא ממש יראה וידע. הם אחים שלנו, נשמות יהודיות וטהורות! ואני מתוך היכרות גם במשפחה הרגשתי ב”גובה” וזה לא הרגיש לי באמת רצון ה’, הרי למה ה’ לא יכל לעשות שייולדו למשפחה חרדית בבני ברק? למה הם נולדו והתחנכו בתל אביב לאורח חיים כזה- לא חבל? הם יכלו להיות חרדים! כולנו יכולנו! והבנתי, שכנראה הקב"ה שם אותם שם בסיבה מיוחדת ואותנו כאן, מחשבונות שמים. צריך לזכור שלא בחרנו להיוולד כך..
לדעתי הכותבת לא התנשאה כלל! אין לנו מה להיות שפלות! ברור שצריך פרופורציה, לא צריך להיות בשלולית שאנחנו מסכנים וכפופים לכפייה דתית! וגם לא ”מי הם טיפשים שלא מבינים….” אנחנו צריכות להיות בביטחון. הכותבת כך חשבה ולא אמרה לעמיתיה בעבודה אתם לא לסטייל שלי! היא חיזקה לעצמה ביטחון עצמי וערך עצמי, ואין שום דבר רע בזה! פשוט ביטחון עצמי מאוזן זה רצון ה’ ו- כן! זה לא לסטייל שלנו!
וכמובן לא מ”למעלה”! פשוט לדעת את המקום שלנו ולהתבדל בבטחון.
מקווה שהבאתי לתועלת…
