לתגובות הקוראות
משלוח חינם
היא עשתה רושם של אישה איכותית ומלאת תוכן, אבל לא ידעתי עד כמה – עד ששיתפה אותי בסיפור המדהים שלה.
את צביה הכרתי לראשונה בקבוצת 'יקיר לי' המיוחדת, שלא כאן הזמן, המקום והמילים לתאר את התנופה והכוחות שהיא נתנה לי לחיים. אולי בעצם כן כאן המקום, כי הסיפור הבא הוא בהחלט פרי התוצרת שלה.
אבל למה לי להלאות בהקדמה אם הסיפור מרתק בפני עצמו?
תכירו את צביה, עובדת מצליחה בחברה מובילה. העבודה המצוינת שלה, העמידה בלו"ז והתפוקה המעולה – הביאה את הנהלת המשרד לבחור בה לקבל את פרס "העובד המצטיין" השנתי.
וואו.
זה גם פידבק חיובי ענק וגם שכרו בצידו… יותר נכון – במרכזו.
על גבי במה מרכזית, בטקס מרשים ומכובד – היא תזכה לקבל את המענק המדובר.
ומכיוון שהיא גם צברה וותק של עשור בחברה – היא תקבל סך של 11,000 ₪!
שאלתי אותה בצחוק אם היא מאלה שיחסכו את הכסף לחגים שיבואו, או שישלמו את החובות מהחגים של שנה שעברה, או אולי היא מחפשת רעיון אחר מה לעשות עם הספרות האלו שיופיעו בחשבון הבנק שלה.
האמת שהיא מאד התלבטה, אבל על משהו אחר לגמרי.
היינו בדיוק באמצעם של מפגשי 'יקיר לי' מרתקים, בהם דנו לעומק, בין היתר, בנושא של 'גם אם זה לא אסור, זה לא ראוי'. חשבנו יחד בקבוצה הרבה על הנקודה הזאת, ולאור השיח המעשיר הדברים התחדדו והתבהרו מאד.
גם אם זה לא אסור, זה לא ראוי.
תנאי סף לקבלת המענק היה השתתפות בטקס החגיגי – שהוא חלק עיקרי בכל העניין, במטרה ליצור מוטיבציה ודרבון לכל עובדי החברה.
היא תעמוד על במה באירוע מעורב, תחת אור זרקורים, שימשיך להאיר סביבה גם אחרי שהיא תרד מהבמה. וכולם ייגשו להשתתף בזכייה, ולפרגן: את מדהימה, באמת מגיע לך. ולשאול: וואו, איך עשית את זה? ולבקש: נו, תני איזה טיפ של מצטיינים. קשה מאד לענות בצורה קרה ועניינית לאנשים שבאים להשתתף מכל הלב, היא חששה שסגנון התקשורת עם שאר העובדים ישתנה, בעקבות המעמד והטקס, ומאד לא רצתה להגיע למקום הזה.
מצד שני – זה כסף-כסף… אי אפשר לזלזל.
הם התלבטו הרבה, צביה ובעלה, וחיזקו את עצמם שוב ושוב: מה שמגיע לנו משמים – נקבל, ואם אין זו דרך ראויה – אנחנו לא רוצים לקבל בצורה הזאת.
בסופו של דבר, אחרי התחבטות קשה מאד, היא הודיעה בעבודה שהיא לא מעוניינת לעלות על הבמה בטקס העובד המצטיין.
אם הכסף הזה מגיע לי – הרבה דרכים לו למקום, שיננה לעצמה כל הזמן בלב.
חוץ מהחיזוק הגדול באמונה שהיא נדרשה לו, היה גם מאד מאד לא נעים להודיע על סירוב. במאמר מוסגר אגלה לכן שכשהמעסיקה שמעה על הסירוב, היא כל כך נדהמה וזרקה לעברה: "וואו… איזה אומץ! את צריכה קבוצת תמיכה בשביל להתנהג ככה…" (אמיתי! 🙂 ביננו, זה מה שהיה לה. כך היא מעידה: עברתי את האירוע הזה בהצלחה, הרבה בזכות העידוד והתמיכה שקיבלתי בקבוצה שלנו ב'יקיר לי.
וזהו. היא וויתרה. את המענק קיבל עובד מצטיין אחר.
את ההשפעה האדירה של הבחירה המדהימה היא ראתה מאד מהר:
אחרי זמן קצר ביקשו מהעובדים לשלוח תמונות שלהם, בשביל מצגת שנתית שרוצים להפיק. כמה בנות ניגשו לצביה ואמרו לה בכנות: האמת, שלא היה לנו אומץ לסרב, אבל אחרי הוויתור שלך – אי אפשר שלא, נתת לנו כח ומושגים של גדלות!
עכשיו תחזיקו חזק – כל מילה אמיתית.
אתמול היא התקשרה לספר לי את סוף הסיפור:
הם גילו בהפתעה בחשבון הבנק סכום כסף כמעט מדויק לזה שהיתה אמורה לקבל!!
השם שלהם עלה בהגרלה שתרמו אליה לפני חצי שנה, וכבר הספיקו לשכוח שנרשמו…
לא תמיד זה בגלוי, אבל כמה מפעים כשזוכים לראות זאת במוחש!
מה שמגיע משמים הם קיבלו. הרבה שלוחים לו למקום.
בלי לשלם מחיר של התפשרות על משהו לא ראוי, הם בחרו במשלוח חינם.
תגובות השמורות לסיפור
בהתחלה כשקראתי את הדברים היצר הרע כאילו אמר לי אולי זו גוזמה.. בשביל 11,000 ש"ח ו-2 דקות על במה, נו נו….
אבל ככל שהמשכתי וקראתי, הדברים התיישבו על הלב… נכון, כשחושבים על זה לעומק, זה באמת לא ראוי! אני לא מדמיינת נשים צדיקות ושמורות שאני מכירה- עולות על במה במתכונת מעורבת.
האמת?! ממש ציפיתי וקיוויתי תוך כדי קריאה שהסוף יהיה אחר- שכל כך יתרגשו מהויתור שלך מתוקף היותך אישה חרדית יראת שמים, שיוותרו על הדרישה לעלות על הבמה- ויעניקו לך את הפרס אף על פי שסירבת לעלות, מתוך כבוד והערכה, כמו שמגיע לעובדת שנבחרה למצטיינת.
כי מה הופך אותך לפחות מצטיינת בזה שאת לא עולה על במה? (אני מכירה את הציבור החילוני וכמה חשוב לו ה"מחוברות הארגונית" ה"גיבוש" ושאר שטויות) כעסתי שלקחו את זה ממך! אבל את פשוט אישיות! שמעצמך הרגשת שזה לא ראוי, שהצלחת לוותר על הפיתוי!
אל תפספסי את ההזדמנות להתפלל לישועה! ולבקש על הזקוקים ומחכים… כי הרווחת זכויות אדירות בשמים! הרבה הרבה הרבה הרבה מעבר ל-11,000 ש"ח ואיך זכית לזכות גם אחרות?!?! איזו זכות! שבזכותך נשים אחרות נמנעו מלקחת חלק בדברים לא ראויים (ואולי אף לא צנועים)! אשרייך שזכית!
בעיני הכסף עם כל חשיבותו הוא לא הנקודה, זה אמנם תירוץ מאד טוב, אבל לא רק בשביל באמת להשתמש בכסף, אלא גם כדי לא להפסיד את המעמד.
נכון שאנחנו בנות חרדיות עדינות וצנועות ולא מחפשות את אור הזרקורים, אבל (אצלי בכל אופן ככה) כמו כל בן אנוש, כן חשוב לנו שיראו שאנחנו עושות עבודה טובה וכו, הרבה פעמים גם בלי פיתוי של כסף, צריך לגרש את הפיתוי של כביכול "קידוש ד" (בפרשנות המוטעית) ושיראו שאנחנו מוצלחות וכו.
מצדיעה לך ממש על המעשה שעשית, הצלחת כפשוטו לקלף את כל התרוצים שבהחלט יכולת לתרץ אותם כאחזקת בית של תורה ועוד, ראית את מה שיעשה לבורא עולם יותר נחת ועשית את זה!
אשריך, ותודה על הרוממות שנתת בזה לחברותיך ולקוראות הסיפור.
וואווו ווואוו ווואוו אין לי מילים איזה מדהימה!!! הייתי בטוחה שהמעסיק שלה נתן לה את זה בהפתעה לחשבון והעריך וכיבד את הרצון שלה. זה מה שהייתי עושה כמעסיקה, אם הייתי רואה כזאת החלטה מתוך ישרות פנימית. זה רק מראה באיזה עובדת טובה ונאמנה הוא זכה ובכל זאת הם לא נתנו לה.
איזה הזוי הדור הזה, הוא רק חיצוני ללא הסתכלות אמיתית ופנימית על הדברים!!!
יישר כח לה ולכל מי שבזכותה היא קיבלה את הכוח! אני בטוחה שזה מוסר ענק גם למעסיקים שלה, וגם בתוכם זה יחולל שינוי, זה רק עניין של זמן. איזה קידוש השם!!!
וואו! עוצמתי כ"כ, מאיפה הכוחות לעמוד מול כזה פיתוי???
הסיפור כ"כ מחזק כי בדרך כלל אנחנו לא רואים את התוצאות של ההתגברויות שלנו כבר כאן בעוה"ז ככה במוחשי… זה נושא שעולה כ"כ הרבה בעבודה, המקום הזה שזה לא אסור אבל גם לא ראוי, זה סוג של שטח אפור… וכל אחת איך היא רואה את זה אפור חלש או קרוב יותר לשחור… ומי שעובדת עם גברים אז בכלל.. מה נקרא לצורך העבודה וכו'
שמעתי פעם משפט כ"כ יפה שהסיפור הזכיר לי אותו: לא כל מה ש"בא לי"- אני רוצה!! נקודה למחשבה… המון הצלחה לכולנו!!!
וואו אני בהלם! לוותר במודע על כזה סכום בשביל הנהגה שהיא לא "אסורה" אלא בבחינת "לא ראויה ועדיף שלא"!!! בעיני זה כמעט בלתי אפשרי, אולי בגלל שלא זכיתי עדיין להיות ביקיר לי..
אני באמת חושבת על עצמי לא הייתי מסוגלת אפילו על סכום חצי ממה שציינת.. (האמת שאף אחד עדיין לא הציע לי כזה דבר וגם לא נראה באופק, אבל הרעיון…)
אני בטוחה שבעולם האמיתי תצליחי "לסגור" הרבה חודשים גם של חגים וחופשים עם הזכויות על הויתור! ופי כמה על החיזוק שהבנות קיבלו בזכותך!
וואו איזה סיפור עוצמתי ומחזק!!! לא להאמין כמה חוזק יש היום לנשים ובנות שמקדשות שם שמים בעבודה ומוכנות להפסיד כסף, כבוד ותהילה בגלל שהאירוע אינו תואם את דרכן.
אשריהן ואשריכם שבזכותכם הרבה בנות מגיעות לדרגה הזו. אני עובדת בסביבה חרדית טובה ב"ה אך תמיד יש התמודדויות עם לקוחות, ואני משתדלת לקרוא את הסיפורים כי הם נותנים כ"כ הרבה כוח ופרופורציות למה בכלל יצאנו לעבוד. מעריכה מאוד
ראשית, כל הכבוד על הבחירה, ברור לי שהיא היתה לא קלה.
אני זוכרת את אחת הפעמים שבה זכיתי ב״ה לתואר הזה (ולא לסכום הזה – כך שלכסף לא היתה משמעות רבה), הודיעו בכנס שהעובדת עם הערך הכי גבוה למשפחה, שמוכיחה פעם אחת פעם שזה לא בא על חשבון העבודה… ואפילו תמונות שלי לא היה להם להציג ברקע כמו שעשו לשאר המועמדים, רק את הקריטריונים שבגללם נבחרתי.
אותי כלל לא שאלו קודם, כי זו היתה מן הפתעה, את מי בחרה ההנהלה, אבל במבט לאחור – זו היתה מסה של קידוש השם. ואחרי, קבלו עוד נשים משלנו לעבודה בתנאים ראויים, שבהחלט שדרגו לי את האווירה.
ואכן גם אם לא מקבלים רגל מזהב בסוף הסיפור… אנחנו חיים בהסתר פנים. וברוב רובם של המקרים אנחנו משלמים מחיר וקשה לנו ואנחנו מייחלים שלפום צערא אגרא, ובעולם שכולו טוב – לא כאן!!!
כמובן, כאשר חשים את חיבוקו של הקב״ה נחזיק חזק בתחושה זו – אין מנוע גדול מזה שיש לנו אבא שרואה אותנו ואת הקשיים שלנו ושולח לנו חיבוק… בהצלחה
וואו, כל הכבוד. ברוך השם אני לא עובדת בחברה מעורבת, אבל הצלחתי להעריך אותך גם ככה! כמובן שהכסף בבנק הוא "רק" נשיקה מלמעלה שרצתה להראות לך שהמעשה שלך היה רצוי, אבל ברור לכל אחת שהוויתור שלך היה נכון גם אם הוא לא מהווה חובה מבחינה הלכתית. (מעניין לברר את זה…)
***
וואו אני עם דמעות בעיניים מרוגשת אני בהלם מכוחות הנפש האדירים איזה גדלות!! איזה תעצומות נפש!! חיזקת אותי ברמות לא רגילות!! את מדהימה!! איזה זכויות יש לך בעוה"ז ובעוה"ב קידוש ה' אדיר אשרייך שזכית
***
וואו אני מרגישה צמרמורת, עולות לי דמעות בעיניים!!! אשרייך, לא אומר הרבה מילים כדי לא להמעיט. ריגשת וחיזקת אותי. שה' ימשיך להרעיף עלייך רק טוב וחסד, ושתהיי שליחה לקדש שם שמים בטוב ובנעימים תמיד.
***
גדלות של נשים!! פשוט לא להאמין שיש נשים כאלה בדור שלנו! זה ממש מחזק.. לראות מצד אחד את הרחוב.. את הירידה המדרון התלול.. ומצד שני את הכוח העז הזה שיש פה לנשים… באמת קבוצת תמיכה… תודה לכן על הכל!!
***
חשבתי שהסיפור מסתיים בזה שהיא פשוט הפסידה את הכסף וזהו. אלו סיפורים שאני כ"כ צריכה לשמוע. זה מעודד ומחזק, הוויתור העוצמתי עם העוצמה שבוויתור, זה המתנה הכי גדולה בלי לצפות לכלום….. כמובן כשרואים ס"ד בעיניים זה מרגש…
***
וואוו וואאוו וואוו!! אני אף פעם לא מגיבה.. אבל צביה! חיזקת אותי!! אני לא מאמינה! זה אחד הסיפורים שצריך לשמור בתוך תיבה בלב ולהוציא אותו בזמני קושי ונסיונות!!! חיזקת! תודה!
***
יו, מרגישה ממש שכתבתם את הסיפור שלי!!! ורק התבלבלתם בשם ובסכום המענק… וגם הסוף קצת שונה:) מחזק לקרוא סיפור דומה, ולדעת שלא הייתי לבד בהחלטה… תודה רבה!!
***
האמת, עשית לי צמרמורת… אני בדרך כלל לא מאילו שמגיבות אבל מגיע לך יישר כח ענק!!!!!! בורא עולם גאה בבת המיוחדת שלו!!!! מאחלת לך שתמיד יהיה לך כח!!! חיזקת אותי מאוד
***
פשוט לא יאומן גם אם הסיפור היה מסתיים לפני הזכיה בהגרלה, הוא עוצר נשימה. הויתור למען ה'יותר ראוי' והאמונה שלכם הם מפעימים ומחזקים כל כך! נתת לנו הרבה כח, תודה!
***
המדהים בסיפור הזה, שהסוף הוא לגמרי לא משנה, נרעדתי כשקראתי את הסיפור, מפעים ממש!! פשוט גבורה יהודית!
***
ווואו! סיפור עוצמתי ומרגש!!!!!!! אני קוראת את הסיפורים המדהימים מהסוג הזה, ושואלת את עצמי, מאיפה העוצמה והכח לדייק בכאילו דקויות?
***
מעריצה ביותר!! חיזקת את הדקויות של 'מותר, אבל…' יישר כח על הזריקות השבועיות שנכנסות ישר לורידים ונותנות כח להמשיך!!!
***
עוצר נשימה!!! מחזק ביותר, אשריכם ישראל!!! גאה להיות אחותך, שייכות לעם הנבחר!!!! ממש ממש התרגשתי, וכל הכבוד לשמורה!!
***
אני כ"כ מתרגשת מהסיפור, איזו זכות גדולה לעמוד בכזה נסיון אדיר אשרייך! מברכת אותך שתמשיכי לעשות כזה קידוש שם שמים!
***
מדהים ומרגש עד מאד!!!!!! פשוט לא יאומן! נותן כח לשמוע על נשים שמוכנות ככה לוותר על כזה סכום! קידשת שם שמים!!
***
וואו, מצמרר!!!! גם בלי הסוף הטוב. איזה זוג גיבור, ואילו תעצומות נפש! ומדהים כמה המעשה הטוב שלה השפיע הלאה.
***
מדהים ומחזק! כאחת שכל הזמן נתקלת בעבודה בדברים שלא אסורים אך לא מתאימים, מפעים ומחזק לשמוע על העוצמות שלך!!
***
הסיפור מיוחד ונדיר! ההפי אנד בסוף, זה הארת פנים שמימית אדירה!
***
מפחיד!!!! אמאלה! צמרמורות! איך השם אוהב אותך. איזה גילוי מדהים זה! מחזק מאוד
***
איזה מרגש. את אישה גדולה! – אתם זוג גדולים!!! ממש מיוחד אשריך!!
***
איזה סיפור מדהים!! תודה – נותן כח לכולנו!
***
בא לי לבכות!! איזה בנות יש לך בורא עולם!!
***
וואו מחזק מאד!!
***
מרגש!!! אשרייך!!
***
סיפור הזוי, ומחזק!
***
מצמרר ונותן כח
***
וואו. מדהים!!
***
וואו, אשרייך!!! אין מילים!
תגובות לסיפורים קודמים ושיתופים מהשטח
אני קוראת את הסיפורים ולרוב מאד מזדהה. כן, גם אני עובדת במקום חילוני וקשה לי. מכל הבחינות -דתית, נפשית (זה מתיש..) חברתית… (נמצאים בעבודה כל כך הרבה שעות, מתי נשאר זמן לראות חברות שפויות שלא צריך לחשב 6 פעמים על כל משפט אם ראוי לאמר או לא)
אחרי הלידה האחרונה ב"ה הצטרפו הנסיבות, והארכתי את חופשת הלידה לכדי חופשה 'מפנקת' שנתנה לי ניקוי ראש ולב. ולאחר 4 חודשים ממש התחלתי להתחנן לבעלי לא לחזור לשם… ידעתי שאני בסדר מבחינה רוחנית, אבל ראיתי כמה קשה זה עושה לי. חזרתי לשם, מפני שיש לנו ילדים להאכיל ומשכנתא לשלם ובעלי לומד את תורת ד' וגם אם יצא לעבוד ברוך ד' אין לו שום הכשרה ולא יוכל להכניס משכורת כמו שלי..
כל כך הייתי רוצה לעבוד בסביבה חרדית…. ולא שאין, יש דוקא. החברה שלנו מספיק גדולה בשביל להכיל בתוכה די והותר משרות.. אבל, בכל תחום- חרדים משלמים פחות. הרבה פחות. למה זה כך? אם המעסיקים החילונים הבינו ששווה לבוא לקראתינו בדרישותינו כי אנחנו עובדות כל כך טובות, למה מעסיק חרדי לא מבין את זה? למה אני צריכה לוותר על 30% מהשכר על מנת לעבוד 30% יותר ובתנאים פחות נוחים מכל בחינה (אפילו המטבחונים פחות נעימים) אם אני רוצה לעבוד בחברה חרדית???
(לא אני לא עובדת הייטק, ואני לא מדברת על הפער המובן בין חברת קבלן למעסיק) אז חזרתי לעבודתי החילונית וכמובן על ערכים משלמים כסף.. ועדיין כואבת לי המחשבה הזו עלי ועל כל אחיותי. בתקווה לשינוי במצב.
