לתגובות הקוראות

יחסי גומלין

הכל התחיל לא זוכרת מתי.

זה היה מן שילוב של עומס מטורף בעבודה ותלונות בלי סוף מצד הבוסית – כמה שתקתקתי הספקים היה לה מלאי של ביקורת וטענות. יחד עם זה בדיוק באותה תקופה העבירו אותי ממקום מרכזי ושוקק חיים לעמדה שקטה ובודדת.

וככה מצאתי את עצמי עובדת בלי לנשום, וכמהה לכמה דקות של פטפוט קליל ומשחרר שלא היו לי.

לא חלמתי אף פעם שאני אגלה את עצמי במקום הזה – אולי לכן היתה בי מן שאננות ש”לי זה לא יקרה” – אבל המסך הפך לי למקום מפלט, והתחלתי לשוטט דרכו

בכל פעם שהייתי צריכה אוורור והתרעננות.

ה”כל פעם שהייתי צריכה אוורור” נגרר לעוד ועוד דקות…

ככה זה כשהופכים בלי לשים לב למכורים…

תבינו, אתרי חדשות מעולם לא עניינו אותי, קניות – החלטתי כגדר שאני לא עושה ברשת, ואפילו מהצ’אט התנתקתי אחרי שהעליתן את חומרת הנושא. הייתי בטוחה שאני מוגנת, וסיפורי נפילות זה רק לכאלו שעל הגבול.

אבל הייתי שם, עמוק עמוק בהתמכרות. לאף אחד אין ביטוח.

התוכן עצמו לא היה שלילי – אינטרנט מסונן ברמה טובה, הבעיה הרצינית היתה שנשאבתי לזה בצורה שלא הייתי מסוגלת לחשוב שאני מפסיקה. כי נמכרתי אני ועצמי.

העסק הלך והסתבך יום ועוד יום ועוד יום, מנסה לעצור ולא הולך… מסוג הדברים שרק מי שחווה ונכווה – יבין…

עד שערב אחד סיפרתי לבעלי על התסבוכת. שמתי את הדברים כמות שהם על השולחן וביקשתי חבל הצלה.

50 טון של קושי ירדו ממני בשיתוף.

קודם כל הוא עזר לי להגדיר את המצב: מדובר פה בנפילה נקודתית שלא שינתה את המהות שלי למישהי אחרת. זה לא בלתי הפיך. נוצר מצב של כשל ואפשר וצריך לתקן.

כיוון החשיבה הזה עודד אותי מאד ונסך בי הרבה כח.

באופן מעשי – הוא עבר לדבר פרקטיקה – בואי נעשה עסקה.

אקדים ואומר לכן שבעלי הוא מעשן כבד. אני כבר לא שואלת כמה סיגריות ביום, בשביל לא להזדעזע… אבל הריח סיפר לי בלי מילים על הרבה עשן שהיתמר,

וזה אחד הדברים שמציקים לי מאד.

מה לא ניסיתי במשך השנים – דיברתי, התחננתי, שתקתי, ביקשתי, שבי ואל תעשי, תעשי ואל תשבי. אפס תוצאות.

ופתאום בעלי מציע: יום שאת לא גולשת אני לא מעשן!

וואוו. לא האמנתי למשמע אוזני – חלום שמתגשם…

אם קודם לא היה לי שמץ של מסוגלות לצאת מההתמכרות, עכשיו יש לי בדל. של סיגריה.

עשינו עסק.

התהליך היה קשה מאד. מאד? זו מילה חיוורת.

אבל עכשיו אנחנו חודש אחרי, הכל כבר הרבה פחות קורץ, חזרתי להיות העובדת החרוצה שמתקתקת, והניקוטין כבר לא חלק בלתי נפרד מהתפריט היומי.

אשירה לה’ כי גמל עלי.

וממש בשביל להשלים את התמונה, התרחשו אצלנו בבית שני שינויים נוספים:

המתוקה שלי בת החמש נגמלה מהמוצץ בקלות ובשמחה, אחרי הרבה מאד נסיונות כושלים, פרסים ומבצעים שלא היו מספיק שווי ערך למול הפיתוי של הסיליקון האהוב,

והקטנצ’יק בן השנה ושמונה העתיק את משכנו לחדר הילדים בכיף ובהנאה, כשאצל הילדים הקודמים הצעד הזה היה כרוך בתהליך מאתגר.

שמעתי פעם שכשההורים עובדים על מידה מסויימת זה משפיע על הילדים.

לא לזה קוראים יחסי גומלין? 🙂

תגובות השמורות לסיפור 

תודה רבה שאתם מעלים את המודעות לדברים כ”כ חשובים! 

רק נקודה קטנה לגבי המשפט “התוכן עצמו לא היה שלילי- אינטרנט מסונן ברמה טובה” 

גם באינטרנט מסונן ברמה טובה יש הרבה הרבה מגרעות. מניסיון-יש לי אינטרנט מסונן ברמה מאוד טובה והייתי נכנסת בעיקר לאתרי מתכונים (נשמע נקי, לא?) אחרי תקופה הרגשתי שזה לא זה, חוץ מבזבוז זמן משווע הרגשתי שהשוטטות באינטרנט מורידה אותי -למרות הסינון יש דברים שחודרים, ואז הבנתי למה כשנכנסתי לנט פרי היה אזהרה שאומרת שגם אינטרנט מסונן לא נועד לבילוי (ציטוט לא מדויק) 

נשים יקרות תעשו טובה לעצמכן ולנשמה הטהורה שלכן -הגלישה באינטרנט מסונן יכולה לעלות ביוקר ולפגום בטוהר ובקדושה, ואני אומרת מניסיון, החלטתי להפסיק למרות שממש אהבתי לגוון ולהתחדש במתכונים. אבל ה’ שלח לי נשיקה -באותו שבוע שהחלטתי להפסיק בשמורה התחיל להתפרסם מדור אמא של שבת!!!

–(תודה חוי!! 

זה מדהים איך מצאת כוחות להתגבר על דבר שמרגיש כאילו אין שום סיכוי בעולם. 

אבל משהו אחר תפס אותי אפילו יותר חזק: איזה שלום בית מיוחד!! איזה אמון הדדי! (אמון שלך בבעלך- להניח אצלו את הסיפור בבטחה, ולדעת שלא תקבלי ביקורת או הכחשה של רגשות, ואמון של בעלך בך- ההבנה שאת לא אדם רע בגלל שנסחפת, הידיעה שנשארת אותו בן אדם, ויש לך את הכוחות לצאת משם). 

איזו תמיכה עמוקה ואמיתית!! איזו עבודת צוות ושיתוף פעולה מהמם!!!! איזו שלוה! תודי לה’ על המתנה הזו! בדור הזה זה לא מובן מאליו! ואיזה אנשים עם כוחות נפש אתם! הצורך של עישון נעשה פיזי ממש כמו רעב וצמא! 

כמה שאת צודקתתתתתתת! אמאל’ה, זה רק לצרכי עבודה, באמת מבטיחה. אבל למה אני מוצאת את עצמי עובדת בשעות 1:00 ו2:00 בלילה, מחכה למייל מהמנהל, מגיבה לחברה שצריכה עזרה בדיוק עכשיו כשהצצתי לבדוק שהגיע מייל, מחפשת חומר ללמד מחר, זה לא אמיתי מה שקורה לנו כאן כל כך התחברתי למילים “כי נמכרנו אני ועמי…” 

בא לי לבכות, מחפשת להחזיר את הגלגל אחורה, צריכה איזו “אסתר המלכה” שתבכה ותבקש על עמה, צריכה איזה מרדכי שיגיד- “אם החרש תחרישי, את ובית אביך…” 

זה היה ניעור רציני לקרוא אותך, זו היתה אמירה אמיתית ונוקבת שמושיבה אותי לעשות חשבון נפש אמיתי, ולעורר בעז”ה נס פורים תשפ”ג. 

אני מוצאת את עצמי באותה סיטואציה: מכורה לחפש דברים ברשת, גם אם הסינון הכי חזק ללא סרטים וללא תמונות נשים, הכל כשר כביכול, אבל אני יודעת כמה זה לא טוב, כמה זה בזבוז זמן ואני כל כך רוצה להיגמל מזה ולא יודעת איך. 

אני אוהבת לחפש בעיקר מתכונים ורעיונות ליצירות ועיצובים, ועדיין אני יודעת ומאוד רוצה לצאת מזה, אין לי מחשב בבית ככה שהזמן שאני על המחשב זה הזמן של עבודה. 

יש לכן רעיונות איך להפסיק? 

מאד התרגשתי מהסיפור המיוחד. במיוחד תפס אותי הנקודה שהרגשת שאת לכאורה מוגנת ו”לי זה לא יקרה”, אפילו שהיו לך גדרים התחלתיים מאד חזקים. 

הסיפור שלך היכה בי את התובנה בחוזקה שהאינטרנט כמה חסום שיהיה, זה ניסיון שתמיד צריך שמירה, שימת לב וזהירות יתרה. 

והסיום המרגש- איך שצעד אחד שלך ומסירות נפש שלך היכה כ”כ הרבה גלים והקב”ה שילם לך בכפליים. 

תודה רבה על הסיפור, שנזכה תמיד להישמר!! 

וואו, סיפור ממש חזק. יש כאן כמה דברים מטלטלים בסיפור: 

  1. שבאמת אפשר להיסחף בכזאת צורה גם עם כאלה גדרים ואינטרנט חסום – זה ממש מפחיד!! 
  2. הערכה להתמודדות הבעל- וואו מיוחד!! כזאת התגברות קשה מאד!! בשביל להרחיק מהמקום הזה, היה יכול להיות הרבה תירוצים וניסיונות אחרים ולנסות לשכנע להפסיק, אבל הקריב מעצמו ולא נתן להתמודד לבד במערכה, זה עוצמתי ברמות!! 

הדרך הטובה ביותר לנסות לתקן מישהו, היא להתחיל לתקן את עצמנו..

ממש סיפור מרגש מחזק ומחייב!! 

אחד השווים! ודוקא- כי לא היתה פה נפילה לבורות אפלים, והיה פה אינטרנט מסונן, וכי נמנעת מאתרים “רגילים”

ובכל זאת, חשת בהתמכרות, זיהית, כאבת, ודיברת!

אחד השווים- בשיתוף – עם בעלך, בשיתוף – של בעלך …. מיוחד בכל קנה מידה!

והמשך הברכה בבית, בתחומים הנוספים. שולחת ברכות לך ולביתך

מעריכה מאד על ההתגברות!!! לגבי המשפט “כשהורים עובדים על מידה מסוימת זה משפיע על הילדים” שמעתי סיפור יפה: 

היתה אמא שרצתה שבתה בת ה-17 תתפלל כל יום מנחה, התייעצה, וענו לה ברגע שהיא תתפלל – הבת שלה תלך בעקבותיה. האמא התביישה פתאום ביום בהיר להתפלל מנחה, החליטה להתפלל בחדר סגור והלא יאומן קרה- לאחר תקופה ביתה התחילה להתפלל, למרות שלא ידעה כלום מתפילת אמה! 

וואו.. יש לי דמעות בעינים! איזה סיפור יפה – הקב”ה כ”כ שמח מהפעולות שלנו, זה באמת מרגש להרגיש בחוש איך הכל מתרקם. נהניתי מהאומץ שלך לעצור ולשתף, ואני חושבת שזה כ”כ חשוב ונכון בכל תחום. 

המורה שלי בסמינר דברה איתנו על הנושא: בכתובה מתחייבים – “ואל יעלימו לא זה מזו ולא זו מזה”- השיתוף בפרטים הקטנים, בחוויות ובדילמות – מעשיר ונותן רק טוב!!! 

וואו!!! כל שבוע אני מחכה בכליון עיניים למייל הזה ביום שלישי. תמיד הנושא מעניין! ותמיד הסיפור כתוב בצורה כ”כ מקצועית ומושכת! והתגובות- ממש מסקרן לקרוא, להרגיש בתוך קהילה שחיה ונושמת. להגיד שאני מכורה לזה? זה פשוט מטעין אותי לעוד שבוע מחוזק! תודה רבה!!! ‫

***

סיפור מיוחד מאוד! האומץ שלך לזהות שאת בבעיה ולשתף את בעלך. ההבנה וההרגעה שלו שאת טובה כשהיית. הנכונות שלו להשתנות ולצאת מההתמכרות במקביל, במקום לתת עצות שונות.. וההמשך מתוק ממש, התוצאות אצל הילדים. נותן הרבה כח להתחיל לשנות הרגלים, גם אם הם לא מוגדרים כהתמכרות. תודה רבה! 

***

ווואוו אני מתפעלת כל פעם מחדש לשמוע את הסיפורים ולהבין באיזה אנשים עוצמתיים מדובר!!! (הסלוגן של החברה בה אני עובדת זה “האומץ להוביל”, וכל פעם שאני שומעת כזה דבר ומתמלאת בכח, או עומדת מול ניסיון מול בוסים חילונים שלא מבינים מה הבעיה… אני תמיד חושבת לעצמי בלב- חיפשתם עובדים שיש להם את האומץ להוביל, לא?! להוביל שינויים, להוביל מהפכות…) 

***

אין לך מושג איך ריגשת אותי! אני פשוט בוכה פה… לשמוע על אנשים שמקריבים את החיים שלהם למענו יתברך, לשפוך דם כפשוטו… מסירות נפש אמיתית של הדור שלנו, זה סיפור שצריך לכתוב בספר ההיסטוריה של הדור האחרון. נתת לי הרבה כח!!! תודה 

***

וואו מדהימה!! פשוט עושה לי חשק לדבוק בדרך המיוחדת שלך (ולכולנו שיושבות שעות מול מסך יש ודאי התמכרות אחת לפחות). הלוואי שאזכה. פשוט נותנת לי כח, ומראה לכולנו שאפשרי לצלוח גם את הדבר שנראה הכי קשה!!! ‫

***

גאה בך שידעת לעצור בזמן ולשתף דמות נוספת. כי להודות בנפילה זה לא פשוט, והתעלית מעצמך ומעל הבושה. וחייבת לציין שזכית בבעל חכם עם מסוגלות כ”כ גבוהה לשבירת מידה כ”כ קשה. אשריכם ישראל. תעלי ותתעלי! 

***

וואו! אשרייך! ממש ממש חיזקת. ועל דברים כאלה בדיוק נאמר ש”אדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא”. יהי רצון שכולכם תצליחו להתמיד בשינויים האדירים שלקחתם על עצמכם. 

***

מרגש!!! נותן מלא כח!! וגם הבנה שאין תוצאה בלי עבודה!  

***

סיפור מיוחד במינו! נראה שיש לך בעל אמיץ ומיוחד… ונעמי, הכתיבה שלך מקסימה! מאוד נהנית מ”בין השורות” ומשחקי המילים!

***

ממליצה על אפליקצית StayFocusd בה אפשר להגדיר הגבלה בגלישה למשך זמן רצוי לפי אתרים, למשל בין השעות 8-4 אפשר לגלוש באתר מסוים לא יותר מ-10 דקות. לי זה עוזר. 

***

מדהים, מחזק ומעורר הרבה נקודות למחשבה על הכוח של בני זוג יהודיים להרים את הבית בכוחות משותפים, באחריות ובערבות הדדית למקום גבוה! התחזקתי! ‫

***

לא ייאמן!!!!!! איזה סיפור מחזק, לראות ככה את יד ה’ ולקבל שכר מתוק כל כך בעולם הזה…מתנה! תמשיכו להיות חזקים!! ‫

***

וואו! מאלף!!! זה ממש כך! ואנשים לא מודעים עד כמה! כל דבר טוב שנהיה חלק ממך, עובר באופן ‘תורשתי’ לילדים… מין קסם! ‫

***

איזה מתוק!!! מעשה אבות – סימן לבנים. וכן, גם בלי מילים… הלוואי ונזכה תמיד להיות דוגמא אישית… ‫

***

ואווו, פעם ראשונה שאני מגיבה לסיפור אבל זה ממש חזק!!! ממש ממש נוגע אלי:( ומממש ממש ממש ריגש אותי!! 

***

מרגש ברמות! ואשרייכם שזכיתם לתקשורת כזו, זה לא מובן מאליו, לא ההבנה שלו ולא התהליך המשותף- אשריכם! 

***

סיפור מתוק!!! אהבתי מאוד את הגישה של הבעל לדברים! ניכר שהוא מבין מה עובד על הנפש של אישתו (ושלו) 

***

סיפור חמוד כל כך ודרך ההתמודדות המשותפת מיוחדת! כל הכבוד על האומץ, העצירה, ו.. תחזיקו מעמד! 

***

צמרמורת!!!! אשרייך!!!!! לוקחת ממך הרבה הרבה כח להאמין שאני מסוגלת גם למה שקשה באמת! ‫

***

אני אף פעם לא מגיבה, גם כשיש לי מה, אבל ממש ריגשת אותי! אתם זוג מדהים, ראויים להערצה! 

***

מרגש מאד, מדהים, פשוט אין מילים. כל הכבוד לשניהם! סיפור מחזק במיוחד 

***

הפעם תגובתי לכותבת, נעמי. את פשוט גאון, שם הסיפור – יחסי גומלין, הברקה!! 

***

יש לך בעל מיוחד!!! וגם את מדהימה! ושניכם ביחד….. ‫

***

וואו! נשמע קשה ומורכב עד בלתי אפשרי! מקנאה בזכויות שלך! 

***

ואווו ואווו ואווו צמרמורת!!! המשיכי כך! הרבה כח גם בהמשך! 

***

איזה זוג מיוחד! סיפור מדהים ומתוק של התגברות אמיתית. 

***

ואווו! מרגש, ומחזק ברמות!!!! מדהים! ‫

***

כל מילה מיותרת מחזק…. ממש… 

***

וואוווו, אין מילים.. מעורר השראה!! 

***

אשריך מה טוב חלקיך מעריכה המוןן

***

איזה סיפור מרגש ומרומם, תודה! ‫

***

מהמם! חזזזקקק!!! ומחזק ביותר!! 

***

מרגש עד דמעות, כפשוטו! ‫

***

מדהים. מחזק כ”כ ‫

***

פשוט אלופה!!! 

***

תגובות לסיפורים קודמים ושיתופים מהשטח 

תגובה לסיפור הקודם, ולתגובות על נשים שבגאוות יחידה עובדות בלי ווצאפ! 

בדיוק קראתי בעלון ‘אז נדברו’ של פרשת שמות, מציעה לכולן להסתכל שם! הוא כתב כ”כ יפה ומדוייק על זה שלפעמים שומעים דיבורים שהציבור החרדי ‘פושט את הרגל’ וכולם כמעט כבר עם אייפונים וכו’. 

הוא מסביר שזה פשוט תלוי מי החברים שלך, “אמור לי מי חבריך…”, מי שהוא “בעלבת” שמתפלל בביכנ”ס שכווולם עם ווצאפ יחשוב שככה זה כבר כל הציבור, אבל הוא לא ביקר בביכנ”ס המרכזי שכולם אברכים קדושים ושמורים! ומי שבאמת מחפש איכות ימצא את האנשים האיכותיים ששומרים על עצמם. 

כל סיפור כזה שאתם מביאים מאד מחזק להראות שהנה, יש אנשים שמסוגלים להישאר שמורים אפילו בתנאים לא פשוטים בכלל….. ומי שאומר שעוד 5 שנים בטוח כבר כולנו נהיה עם אייפון, זה אומר שהוא לא חזק כבר מעכשיו וכנראה שבאמת יהיה לו אייפון…. 

כי אנחנו עושים את התפקיד שלנו ומשתדלים, ומה יהיה עוד כמה שנים? ה’ יעזור! כמו שהוא עוזר לנו היום…. 

ראיתי את ההמלצות להתקנת אימולטור על מחשב מסונן. חשוב מאוד שישימו לב איזו חסימה יש על המחשב. לי אישית יש סינון מסוים שהוא סינון על המחשב ולא על הרשת.  

לצורך לימוד קורס אנדרואיד התקנתי אימולטור, ולמרבה החרדה הוא היה פתוח לגמרי ללא כל סינון, והסבירו לי בשירות הלקוחות של החברה שהם לא מסננים מערכות הפעלה נוספות שמותקנות על המחשב אלא רק את המערכת הבסיסית של המחשב ולכן לא יכולים לסנן את האימולטור. 

כמובן שהסרתי מיד את ההתקנה, אבל מפחיד לדעת כמה ליצה”ר יש מקום להכנס עם כל החסימות מעבר לכל דמיון….. לא הייתי חושבת בכלל שיכולה להיות בעיה…. בקיצור, חשוב לשים לב אחרי התקנת האימולטור האם גם הוא מסונן. 

תודה רבה רבה על הכל! 

הליברליות הנוראית היא ממש כמו דת אצל אחינו הטועים, מחלחלת מאד מאד עמוק וממש מציק לי שהיא עולה במקומות שהיא לא צריכה לעלות, היה משפט בתגובות שקצת הרגשתי בו נימה של: כל אחד מאמין במה שהוא מאמין, וצריך לכבד כל אדם עד גלישה לכבד גם את דעותיו והשקפותיו. 

והמקום הזה של לכבד את האמונות של כולם והחגים של כולם והערכים של כולם (ה’ ישמור לאן זה מגיע, ברכות לכל חג סיני וקוריאני ונוצרי ומוסלמי ולהבדיל יהודי ועוד ועוד…) כמו שהמקומות העבודה הליברלים יודעים כל כך טוב לעשות, הרי זה הסיבה האמיתית שהם מעסיקים חרדיות כחלק ממדת הליברליות, שמאמינה בכבוד לאדם באשר הוא אדם ומתחשבת ברגשותיו ובזכותו לחשוב אחרת. 

יש פה איזה נקודה דקה שעליה אני אומרת נוראית, שפתאום בראש משהו משתנה ולא כמו שאני רוצה. כי לנו יש אמת אחת אבסולוטית וכל השאר טעות ושקר. אנחנו מכבדים אדם באשר הוא צלם אלוקים, מתחשבים ברגשותיו מדין גר עד עשרה דורות לא תבזה עמו בפניו…, לא מכבדים דעות שונות, לא, מרחמים על הטועים! אבל לחלוטין, מבפנים, כלפי עצמי, לא אמור להיות תחושה של איש איש באמונתו יחיה (כמו השיבוש המפורסם של הפסוק). מבפנים אני רוצה להמשיך לצעוק “אסור להתנהג כך” “זה כפירה” “תצילנה אוזנים” ולא להתרגל. 

כשיוצאים מהסמינר זה קל, הלב חם וכל דבר מקפיץ, איך משמרים את החום הפנימי הזה ולא נופלים לזרועות הקרירות הליברליסטית? ‫

רציתי לשתף אתכם בהשגחה פרטית שהיתה לי: אני עובדת במשרד בו האינטרנט פרוץ. אין אפשרות לעבוד עם ספק אינטרנט דרך חברת הסינון מה שאומר שהאינטרנט פתוח תמיד. בהתייעצות עם קווי מידע בעניין אינטרנט שמור בעבודה, הותקנה על המחשב שלי תוכנת סינון מה שאומר שאני יכולה בכל עת להסיר ולהתקין שוב, (לא מלכתחילה אבל זו היתה הברירה היחידה) כמובן שלא עושה זאת כי הרי מרצוני התקנתי סינון. 

באחד הימים, במהלך העבודה השוטפת שלי נתקלתי בבעית כניסה לאחד האתרים הממשלתיים הדורשים כניסה עם כרטיס חכם. לידיעה-באתרים הממשלתיים אין בעיה של סינון, לרוב ללא תמונות ורק מידע טכני בלבד, רק כנראה שהסינון הפריע לכניסה לאתר. בכל פעם שניסיתי להיכנס לאתר כתב לי הודעת שגיאה. 

זה היה משהו מאוד דחוף, ניסיתי בכל מיני דרכים ולא הצליח, במחשבה שניה אמרתי לעצמי אם לא ילך אין ברירה, תסירי את תוכנת הסינון תבצעי את המטלה הדחופה ותתקיני את הסינון שוב. אך ממש לא רציתי לעשות את זה. התפללתי לרבש”ע שיעזור לי ולא אצטרך לעשות זאת. 

לפתע עלה בדעתי לנסות לפתוח את האתר הממשלתי דרך דפדפן אחר ושם גם ניסיתי מספר דרכים, ופתאום……הצלחתי להיכנס לאתר!!!! בלי להסיר את הסינון!!!!! לבצע את עבודתי נאמנה גם כלפי העבודה וגם כלפי רבש”ע.

לאחרונה נודע לי דרך ה”שמורה” על הקבוצה המדהימה של ה”קונטרוליסטיות” והרגשתי שהיא בדיוק בשבילי:) 

לא מזמן, התפרסמה שם תגובה על מישהי שיצאה מקבוצת צ’אט שהפכה לרדודה והיא החליטה להתנתק ממנה, בעקבותיה החלטתי גם אני להתנתק מקבוצה כזו (שהרגשתי שלא מתאימה ל”רמה הרוחנית” שלי…) אח”כ היתה התחזקות נוספת בנושא זה, ובעקבות כך התנתקתי מצ’אטים נוספים שהיו בסדר גמור (פרטיים ולא קבוצתיים, עם תכנים מצוינים) אך הרגשתי שהם סתם מבזבזים לי זמן… 

לפני כשנה, נהרס לי מכשיר הטלפון ורכשתי מכשיר חדש, אך לצערי איבדתי כמעט את כל האנשי קשר שלי שהיו שמורים על המכשיר הישן. לפני מספר חודשים העברנו את המכשיר התקול לתיקון, ונמסר לנו כי הבעיה מסובכת ולכאורה, אין כמעט סיכוי שהוא יחזור לעבוד… אולם ביקשו מאיתנו להשאיר את המכשיר ואם יהיה להם זמן הם ינסו שוב. 

והנה, השבוע, ימים בודדים לאחר היציאה מהצ’אטים, הם החליטו לנסות שוב והמכשיר חזר לעבוד!!! וכל המידע שהיה בו נשמר!! ראינו בזה סימן משמיים, כשעוזבים צורת תקשורת לא ראויה, יש אפשרות לחזור לתקשר עם הסביבה בצורה ראויה וכשרה…