ונקראה בשם

השבוע הסיפור עלה לדיון בשולחן שבת, והופתעתי לראות את אבי, תלמיד חכם גדול, מתרגש ממנו ממש!

הוא הסביר שבעבר כשראה שיש תערובות במקומות עבודה חשב שמניעת קריאת שמות פרטיים, יכול להוות גדר. הוא התרגש לראות שזה מיושם הלכה למעשה בקרב אלפי חברות ‘שמורה’…

דבר ראשון, כל הכבוד! זה קשה ומביך, ואת עמדת בזה! שנית, הסיפור הזה מחזיר אותי לימי הסמינר (לפני יותר מעשור) כשההכנה שנתנו לנו על הדיסטאנס שיש לשמור, ועל עבודה עם גברים בפרט ועם חברה שונה שונה בכלל, היה ״שלא יקראו לך בשם פרטי״. 

זה באמת פער שקשה לתפוס. פער שהמורות (שלי לפחות) אפילו לא היו מודעות שהוא קיים, כי הן הגיעו מתוככי חדר מורות בסמינר בית יעקב (המופרד כמובן מחדר מורות של התיכון, פה זה רק כיתות ה׳ ו׳:)) ואצלן באמת לא היה אפילו נהג ההסעות שהיו צריכות לתקשר איתו…. 

רובנו באמת פילסנו לעצמנו את הדרך הזו של האומץ לעמוד על שלנו אט אט בעשר אצבעות. שיקראו לי בשם משפחה זה משהו שנראה לי קשה מאד להשגה, ובעיניי הוא רק פרט אחד מתוך מכלול. העיקר היא התחושה שיבינו שאת לא ״סחבק״ ולא ״כפרה״, אלא שומרת על ריחוק מסוים. 

וכשאלו אנשים שאת עובדת איתם יום יום – זה קשה הרבה יותר, ואם הם גם המנהלים שלך שמנסים להיות נחמדים – אז בכלל:( ופה שמורה נותנת לנו הרבה חוסן, ועדיין זו עבודה יומיומית ולא תמיד כ״כ פשוטה… 

סיפור כ”כ מיוחד!! אשרייך! כמה אומץ נדרש להיות כ”כ חזקה במקום לזרום וכו’… מדהים לראות איך כמים הפנים לפנים… בדיוק יצא לי לשוחח עם איזה טכנאי ופניתי אליו בלשון רבים – ‘אתם וכו”, שמחתי, כשבסוף השיחה הוא אמר לי – ‘תודה רבה לכם…’ 

שמתי לב בעבודה שעם הזמן כאשר שידרתי רק ענייניות היחס אף הוא נשאר מכבד וענייני, הם קולטים את השדר – זה מדהים! תודה לשמורה שמכניסה כ”כ הרבה מודעות לעניין, בדור כזה שדוגל בפתיחות ובזרימה… 

אגב, ראינו בסיפור שההתמודדות הזו היא לא רק לעובדות הייטק זה רלוונטי לכולם גם לעקרת בית במכולת… בנוסף כדאי לזכור: ששמירת המרחק הראוי מחוץ לבית משפיעה באופן ישיר על שלום הבית. 

תמי הרבנית-חכמה ורגישה! יישר כוחך. רציתי להוסיף סיפור משלי: 

בעלי עזר לאחיינית שלי (רווקה) בעניינים משפטיים הכרוכים ברכישת דירה. הוא ישב איתה על חוזה הרכישה והעיר את הערותיו. בשבת שלאחר חתימת החוזה היא שלחה לנו מגש מכובד עם תקרובת וכתבה תודה לבעלי ולי (אני לא עשיתי כלום) היא טרחה לומר שהוא יכול היה לעזור לה בזכותי. 

בפניה היא כמובן לא פנתה בשמו אלא באופן הומורי היא פנתה אלינו כuncle (דוד בשפת האם שלו) ודודה X -אני. כשקראתי את הפתק חשבתי שכדי להתנהל בצניעות צריך גם חכמה…. 

הפינה הנפלאה הזו היא ממש פינה מיוחדת של שמורה (טבע) היא מאירה ומעודדת שיש תקוה… 

מרשים! השם יתן לך כוח להמשיך… כנ”ל כנ”ל, בתקופת היותי שכירה הצגתי את עצמי בשם פרטי ומשפחה, וכשהבוס (החרדי) התעניין איך לקרוא לי, ביקשתי שאקרא בשם משפחתי. לא ציפיתי לשאלה הזו, במשרד הזה כולן נקראו בשם פרטי… 

עובדת שהגיעה שבוע אחריי, פתוחה בהרבה ממני, לא נשאלה לרצונותיה ופשוט נקראה בשם משפחתה. התרגשתי! 

מקרה אחר שהזכיר ששני צדדים למטבע, היה כשגבר שעבד איתי באירוע מסוים שאל לשמי, ועניתי לו בשם המשפחה, הוא התלהב וענה- גם את מזדהה בשם המשפחה שלך?……. ברור שהנ”ל גורם לריחוק והלוואי על כולנו! 

וואו!!!!!!!!!! איזה עוצמות! איזה כוחות!! איזה אומץ!!! חיזקת אותי!! 

תמיד חשבתי לעצמי שזה מסוג הדברים שאומרים רק בסמינר.. כי כשיצאתי לעולם העבודה הבנתי שזה לא אפשרי. כשהמורות אמרו לנו שהגברים יקראו לנו בשמות משפחה, הרגיש לי שהם לא באמת מבינות, לא מבינות במה זה כרוך כמה שזה מוזר ולא הגיוני. 

אבל — כשאני שומעת ממישהי שעושה את זה ממקום כ”כ שלם ובטוח בעצמו זה מחזק אותי. ויתן לי כח בהמשך בעזרת ה’ גם לנהוג ככה. תודה לשמורה על החיזוקים המדהימים בנושאים הכ”כ כ”כ נוגעים. אשריכם!! 

מעניין אותי אם יש משרדים (לא מוסדות) בהם מקפידים לא לקרוא לעובדות בשם הפרטי. 

בתור בחורה חוצניקית, לקח לי זמן להתרגל אפילו לקרוא בשם פרטי לאישה היכולה להיות כמעט סבתא שלי. ב”ה עבדתי רק עם נשים, אך מנהלים גברים. 

דיברתי עם הרבה חברות/שכנות, אפילו נשים המקפידות שלא למסור חפצים ביד לעובדים/מנהלים, אך על קריאת שם הן לא מקפידות (הרוב משתדלות לא לקרוא לגבר בשם אך לא מוחות כשקוראים להם בשם,מקסימום נותן שם מלא ולא שם חיבה) 

וואו!! באת לי בדיוק בזמן!!!! אני עובדת בתור אחראית על רשת ומתעסקת כל הזמן עם סוכנים ונהגים. יש כאלו שמרגישים מידי בנח… מספיק ששמעו את אחת העובדות קוראת לי וקלטו מה השם ומרגישים חופשי להשתמש בו. 

בתחילה הייתי מתקנת ל-המזכירה, אבל יש כאלו שזה פשוט לא עבד איתם… לצערינו, חלק מהם נראים חרדיים בדיוק כמונו מה שעוד יותר מתסכל. 

עכשיו בזכות שקראתי מה שכתבת פניתי לבוס שלי וביקשתי ממנו שידבר איתם. מקווה שישתנה משהו. תודה על השיתוף!! 

יפה ומרגש! באמת זה נורא חשוב שגם במקומות שנקראים בשם פרטי, לפחות להשתמש בשם מלא ולא בשם חיבה. אני למשל הכינוי שלי בבית מסתיים ב “לה” כשם חיבה (כמו השמות שרהלה לאהלה וכו’) ובעבודה אני מציגה את עצמי בשם המקורי בלי הכינוי חיבה, בשביל שלא יהיה מצב שהגברים ישמעו וינסו לכנות אותי כך. 

חברה סיפרה לי שהיא עובדת במקום חרדי, כשהיתה בין בנות -כינו אותה בשם חיבה הרגיל שלה באיזה שלב היא עברה למחלקה עם גברים (חרדיים, כאמור) התעקשה שם שישתמשו בשם משפחה “גב’ X ” – – –

תסלחי לי אבל מה הקשר בפריפריה הדיבור יכול לגלוש לתמי מאמי או כפרה… כאילו רק שם גרים אנשים כאלה וכל מי שגרה בירושלים או ב”ב חלילה לא תדבר ככה.. לא מתאים לדעתי. 

בנוסף, לצערי ממש אחד בעבודה קורא לי הרבנית – זה ממש לא מחמיא לי, אנשים קוראים לי ככה אחריו וזה לדעתי חוסר צניעות, כשהוא רואה אותי בבניין וקורא הרבנית וכולם מרימים גבה ומסתכלים, בא לי שאף אחד לא ישמע ויראה שהוא מדבר אלי ואני לא יודעת מה להגיד לו, פשוט מחכה להעלם הכי מהר שאפשר… 

תודה על החיזוק הנצרך כל כך!!!!!!!!!! 

האמת היא שלפעמים אני שואלת את עצמי על כך- היום כל כך מקובל לקרוא רק בשם פרטי. לא נעים לי להציג את עצמי רק בשם המשפחה. הרבה פעמים אני מציגה גם וגם. האם זה בעייתי מבחינה הלכתית- הלכה, לא הידור או החמרה? 

אם השיחה עניינית ואני פונה בלשון רבים – מרגיש לי שאין קירוב הדעת. אני צודקת? ברור שיש מקום להידור, אבל לא תמיד נעים להדר ולפעמים זה בא על חשבון דברים אחרים… 

כינוי הרבנית גם יכול להיות בעייתי, מניסיון. הרבה פעמים אומרים את זה בציניות, בתור כינוי (חיבה) וזה ממש לא שומר על מרחק……. (היה לנו אחד בעבודה שקרה לאחת רבנית ולשניה רעבעצן וכו’ לפי כמה שהיו נראות לו חרדיות…….) 

בכל מקרה מאיפה הם ידעו תמי? אני חושבת שהכי טוב מלכתחילה להזדהות לכולם כתמר שטרן, ואז גם אם גבר זר חצה את הגבול לשם הפרטי, עדיין זה שם רשמי ולא חיבה, וזה שונה מאד. 

זה הזדמנות טובה בשבילי להתייעץ: בבית ספר שבו כוווולן “המורה חנה” “המורה שרה” ויש גם מורים שמכנים כך, (ביה”ס ממ”ד) אחרי 10 שנים שאני מלמדת ככה, 

איך אפשר להרגיל את המורים ל”המורה כהן”? ביום יום אני לא מחליפה איתם לא מילה ולא חצי מלבד דברים טכניים פה ושם כמו תורניות וכאלה ובהזדמנויות אלה אני “המורה שרה”, לתקן? איך? 

***

כל הכבוד על האומץ!!!! 

אגב יש לי שאלה האם העניין הזה של לקרוא לגבר בשמו הכוונה גם בכתב? או שזה שונה? לפעמים אני שולחת מייל לכמה אנשים וזה מיועד לאיש אחד ואותו דבר גם עם פתקים אני מעבירה חשבונות לאישורים של כמה ואני צריכה שאחד יענה לי על שאלה אז אני כותבת.. מה באמת נכון לעשות במצבים כאלו? 

***

נהניתי מאד מהסיפור, מראה לנו עד כמה חשוב לשמור על עקרונות. יש לי שאלה האם יש בעיה שהמנהל שלי בעבודה קורא לי בשם הפרטי שלי? מדובר כמובן בשם מלא ולא בכינוי. אשמח לתגובה ותודה רבה מיוחדת לכם על כל החיזוקים הנוגעים ללב

בכללי ההנהגה מבי”ד של הרב וואזנר זצ”ל, כתוב כך: “הנהגות למניעת קירוב דעת וידידות:…  לא יפנו אחד לשני בשמות פרטיים או בכינויים, אלא רק בשם המשפחה, ורצוי בתוספת ‘הרב’ ‘מר’, ‘הרבנית’ או ‘גברת'”.

גם בכתב, ראוי להימנע מלהזכיר שמות פרטיים, וכבר התפרסמה כאן בעבר עצה פרקטית לפנות למכותבים ספציפיים ע”י הוספתם כאיש קשר (כגון בג’ימייל, ע”י שימוש ב- +..) או להזכיר שמות של תפקידים, צוותים וכדומה. ולחתום בחתימה רשמית, או בראשי תיבות ולא בשם הפרטי.

אכן, הנהגה זו כלל לא תמיד קלה ליישום, אך עפ”י הנחיית הרבנים- ראוי להתאמץ לקיים אותה. בדרך כלל, קל יותר לדלג על כל כינוי או שם (כמו לשוויגער…) ולפתוח ישירות בנושא עצמו, לגשת ולהמתין במקום לקרוא מרחוק וכו’. מאמץ קטן, היוצר אפקט וגדר גדול וחשוב מאד. 

לגבי הגברים הפונים אליך בשם: מלכתחילה היה עדיף לבקש לקרוא בשם משפחה או כינוי כאמור, אך במקום שהדבר רק יגרור לעג וקלס ותשומת לב יתרה- עדיף לא להתייחס לכך, ולכל הפחות להציג את עצמך בשם מלא ולא בשם חיבה, או בשם פרטי ומשפחה גם יחד.

יפה מאוד! אני עוסקת בשידוכים ולאחרונה אחד הבחורים קרא לי ה”גברת שרה”. בשמי הפרטי. ואמר זאת שוב ושוב. עצרתי אותו ואמרתי לו: בבקשה כהן. בשניה הראשונה הוא לא הבין אז אמרתי שוב בבקשה כהן. ואז ירד האסימון… והוא אמר “גברת כהן…” ב”ה. לא צריך לפחד. ה’ יזכה אותנו לנהוג נכון בכל הזירות.
***

יפה! מעריכה את האומץ. אני עובדת בגן תקשורת, כל הצוות נשים, אבל פעם בשבוע יש לנו חוג כלבים המופעל ע”י גבר חילוני, ואני בדרך כלל נמצאת עם הילדים בזמן הזה. באמת השיח מצידו עובר לפעמים את הגבול. ואולי באמת אם אאמץ לעצמי את שם המשפחה זה יעזור. תודה! 

***

וואו!! כל הכבוד שאת שומרת על עצמך בכל מצב גם כשזה לא אשמתך! הגדרים האלה שומרים עלינו, פשוטו כמשמעו, ברגע שמשהו מתרופף הדרך להחליק במדרון קלה מאוד, מתרגלים והרגישות יורדת וזה יכול להוביל למי יודע מה… אשרייך שעצרת את זה מיד ושמרת על עצמך, מחזק מאוד!! 

***

בד”כ אני לא מגיבה, אבל כל הכבוד לך הלוואי שלי היה אומץ לומר לכל מי שאני מתקשרת בעבודה לקרוא לי בלי שם, אבל אין לי אומץ מספיק שהרבה פעמים אני מרגישה שכולם מסתכלים עלי כעוף מוזר, מזה שמעולם לא קראתי לשום גבר בעבודה לקוחות ואפילו גיסים בשמו הפרטי. 

***

וואו! מדהימה! חזקה ומוערכת בעיני מאד מאד מאד!! כשאני מתחילה מקום עבודה אני אומרת את שמי המלא ללא הכינוי, ואני מרגישה שזה גורם לריחוק מסוים, וזה מעולה!! מעריכה אותך מאד!! 

***

נהניתי מאד מהסיפור, מראה לנו עד כמה חשוב לשמור על עקרונות. יש לי שאלה האם יש בעיה שהמנהל שלי בעבודה קורא לי בשם הפרטי שלי? מדובר כמובן בשם מלא ולא בכינוי. אשמח לתגובה ותודה רבה מיוחדת לכם על כל החיזוקים הנוגעים ללב 

***

יישר כח! הנהגה חשובה מאוד אכן עלינו להתחזק ולדעת ששם פרטי הוא אכן פרטי ואין סיבה שנשתף או נרשה במסגרת העבודה שאנשים יפנו אלינו כל פעם בשם פרטי אלא רק בשם המשפחה. 

***

התפעלתי מאד מהעמידה שלך ללא פשרות על דבר שנראה טכני כ”כ, אך האמת שזה פתח לשיחה מיותרת ואסורה. העמדת תמרור עצור ובזה הראית חוזקה ולא חולשה! המשיכי לקדש את השם 

***

כ”כ נכון, יפה ומחזק!! נותן כח, גיבוי וחיזוק לא רק לעובדות בסביבה חילונית או עם בוס גבר. אין אחת שלא נתקלת בסיטואציה כזו! טכנאי, קבלן וכו’… ישר כח!!!! ‫

***

הרבנית תמי!!!! אין כמוך!!! אני מעריכה אותך! הלוואי עלי כאלו כוחות!! ממש ממש מעריכה! 

***

כל הכבוד!! האמת שלא שמתי לב עד כמה זה מהותי בכל שיח שולי עם גבר שלא אמורים להיות איתו בקשר אישי, ולקחתי לתשומת לב. מקווה שאקח גם אומץ:) 

***

מדהימה שאת! מדהים לראות איך במקומות הכי “שמורים” נשים עדיין מספיק עירניות ושומרות על עצמן. שירבו כמותך מזכירות בישראל! 

***

מדהים!!! כל הכבוד הלוואי שאני גם אצליח.זה מאוד מאוד חשוב. אני מקפידה לא לקרוא בשמות אבל מאוד חשוב להקפיד על זה. 

***

ממש התחברתי לסיפור שלך, גם אני מזכירה בתפקידי ותמיד מסתבכת עם הקטע הזה אז תודה לך – נתת לי המון!!! 

***

אויש, איזה סיפור חמוד! איך כל אישה היום צריכה להיות חזקה לא משנה במה היא עובדת! 

***

יפה מאד. במיוחד על האומץ להזכיר. חזקי ואמצי מעוד אחת שנתקלת בכאלה דברים הרבה… ‫

***

מדהימה! מעריכה מאד את ההתנהלות שלך. ה’ יברך אותך ותזכי לשפע סיעתא דשמיא בזכות הצניעות 

***

וואו, איזו חזקה! מקנאה בך. אילו זכויות! אשרייך! האמת, את ממש רבנית:) 

***

וואווווו זה מדהים עד כמה הם מבינים את זה מבין המילים! 

***

איזה צדיקה…! דמעות בעיניים יש לי מכן… ‫

***

מדהימה! הייתי פועלת בדיוק כמוה! כל הכבוד! 

***

האמת זו קצת מעורר אותי לשים לב יותר 

***

זכויות של הארגון הזה! 

***

יפה מאוד.. הרגישות.. 

***

חזק מאד! אהבתי….. 

***

ווואוו, אשרייך!! 

***

מרגש!!! 

***