לתגובות הקוראות
עדות נאמנה
מכירות את אלו שחיות בלי חשבון? אני חיה עם. עם הרבה. כל היום מספרים סביבי.
בסייעתא דשמיא אני מנהלת עסק קטן להנהלת חשבונות ושכר, וב"ה רואה הצלחה מרובה.
יש את אלו שבאים פעם בשנה לתיאום מס או החזרים, ויש את הלקוחות הקבועים שעובדים איתי בשוטף.
אחד מהם הוא עו"ד.
חוץ מהפן המשפטי בו הוא מתמחה, יש לו גם כמה עסקים מהצד, שחלק מהם הוא הפקיד בידי לעניין הטיפול במחזורי הכספים.
הוא לקוח טוב, מהזן שמשלם בזמן, שולח את הטפסים הנדרשים, זורם חלק עם אפס תקלות. מאלו שנח לעבוד איתם.
לקראת סוף שנת המס הוא הגיע אלי למשרד לפגישה, והודיע לי כי לאור שביעות רצונו מההתנהלות והשירות שהמשרד שלי מעניק לו, הוא מעוניין להעביר אלי את הפעילות של החברות הנוספות שבבעלותו.
שמחתי מאד.
נתתי לו הצעת מחיר מסודרת לכל חברה בנפרד. הדף המפורט שהמדפסת פלטה הצביע על תוספת משמעותית מידי חודש. יופי, תודה לה'.
לפני שעזב את המקום הוא זרק לי משהו, שהוא הולך להגיש תביעה נגד אחד השותפים שלו, שגרם לו נזק כספי גדול, לטענתו. הוא יצטרך את עזרתי שאבוא להעיד לטובתו בבית המשפט.
אופס.
לא מכירה בתי משפט, והשופט היחיד שראיתי בחיים היתה שופטת, בתחרות השנתית בין כיתות ט' לי' אי אז בשנות הסמינר. לא ידעתי אם מתאים לי, כאישה, לבוא ולהעיד בפורום כזה של בית משפט.
אמרתי לו שאני צריכה לשאול את בעלי לדעתו.
דעתו של העו"ד לא היתה מרוצה בעליל מהתשובה שלי, והוא הרעים בקולו: "מה פתאום! את חייבת לבוא, אני מנהל אצלך כספים וזה חלק מהשירות שאת נותנת לי. אם לא תבואי", הוא הוסיף ואיים, "אני מפסיק לעבוד איתך לצמיתות עם כל התיקים הקיימים, ובטח לא אעביר אליך את האחרים".
כנראה הוא רצה להמחיש לי את הלך הרוח שנושבת בבית המשפט, כהטרמה לתפקיד שהוא מייעד לי:) בכל אופן זה היה מאד לא נעים לשמוע אותו ככה מדבר.
ואולי הוא נקט בגישה שאם אין עדים לפחות תהיה התראה…
לא יודעת מאיפה שאבתי את הכוחות, אבל שמעתי את הפה שלי עונה לו בטון רגוע ושלו: "רק הקב"ה מפרנס אותי, ואני פועלת לפי דעת תורה". קרדיט גדול לשמורה, שסיפורי הגבורה השבועיים נותנים הרבה חוסן ואומץ בזמן אמת.
בעלי ניגש עם פרטי המקרה לשאול את אחד הפוסקים, וחזר עם תשובה: בעיה של צניעות אין כאן, אבל הדבר בעייתי מצד האיסור החמור לגשת לדון בערכאות. ואם אני באה להעיד – הרי זה נטילת חלק בדבר שאסור לעשות. ולא משנה עם מי הצדק.
חזרתי אל העו"ד עם תשובה שלא אוכל להעיד בעבורו בבית המשפט, ואם הוא מתנה את המשך העבודה מולי בכך – הוא יכול לחפש משרד אחר. השיחה הסתיימה ב"אוקי, אני אשקול את הדברים".
אחרי כמה שבועות הוא חוזר אלי עם תשובה שהוא כבר מצא דרך להסתדר גם בלי העדות שלי, והוא מעוניין להעביר אלי את יתר התיקים…
חוץ מההכנסה הכספית שלא נפגעה כלל כתוצאה מהעמידה העקרונית,
אני יכולה להעיד שגם היחס שלו נעשה מכבד ומעריך. מקווה שפה מותר להעיד:)
תגובות השמורות לסיפור
התחברתי למשפט האחרון "היחס שלו נעשה מכבד ומעריך"
יכולה להעיד מקרוב מאוד (מעצמי:) שאחרי שעומדים על עקרונות בעקביות, היחס נעשה מעריך ומכבד את הכללים שאת קבעת. אני עובדת מול מנהל, בהתחלה באמת הייתי צריכה קצת להילחם עם עצמי לענות בלי חיוך, כי אני רגילה להיות בן אדם נחמד, אבל ידעתי שזו חומה טובה, והמשכתי, לא אומרת בלי ליפול בכלל.., אבל שמרתי על זה.
אני יכולה לומר שבחצי שנה הראשונה לא ראיתי שינוי, שוב ושוב הייתי עונה עניינית והוא מנסה לזרוק בדיחה משם, לספר על ההוא ועל זה. עכשיו אחרי כמה זמן… אני יכולה להעיד:), והאמת היום ממש ראיתי את זה, הוא קורא לי, מדבר ענייני, השיח מקצועי לחלוטין וממקום מכבד מאוד, ואני מעידה כמי שעבדה תקופה מול מישהו שנראה כמו בן אדם אחר לגמרי.
זו לא המטרה שלנו בעמידה על מה שאנחנו, אבל זה נותן כוח לדעת שבסוף "היחס שלו נעשה מכבד ומעריך". ולא להיפך. תודה על ההזדמנות לשכתב את זה. כשכותבים – מפנימים, וזה חשוב כתזכורת להמשך…
תודה על המדור ועל הסיפורים החשובים שעולים בו
לעניין הסיפור של רואת החשבון שלא רצתה להופיע בבימ"ש, אני חושבת שחשוב להדגיש (בלי קשר למה בדיוק קרה שם) שכספקים עלינו לסייע לאמת לצאת לאור גם במחיר הופעה בבימ"ש. אין צורך לשנות מן האמת חלילה, אבל להגיד את האמת כמו שהיא – זאת חובתינו גם מצד ההלכה וגם מצד האתיקה המקצועית.
עברת הארכאות חלה על התובע, לא על הנתבעים ומסייעים להם
וואווו. כל פעם מחדש דומעת מרוב התרגשות ומתחזקת באמונה אחרי כל סיפור מעורר השראה של נשים גיבורות ועוצמתיות שמשתפות כאן. כמה עזות דקדושה!!! הלוואי ואזכה גם!!
בתור אישה נשואה לאברך עם ילדים קטנים ב"ה ועבודה במשרה כמעט מלאה, מרוב העומס (עבורי) בקושי מצליחה להאזין לשיעורי תורה ובעיקר שיעורי אמונה, שזה מה שנותן היום כח לאישה יהודיה, בפרט בדור שלנו עם כל הניסיונות הרוחניים והגשמיים.
לקרוא כזה סיפור ככה, במייל, בחטף בזמן ההפסקה בעבודה פשוט נותן לי כל כך הרבה כח והתחזקות כאילו שמעתי עכשיו שיעור תורה עוצמתי באמונה. לא יכולה לתאר במילים מה שזה עושה עבורי ה"כמה דקות של קריאה" האלה…
פשוט מתחזקת כל פעם מחדש!! יישר כח ענק! אתן פשוט אלופות
סיפור מחזק מאוד!
לפעמים מתבלבלים לחשוב שכל ההתמודדות בעבודה זה רק בנושאי צניעות/אינטרנט וכד'. אבל האמת היא שיש נושאים הלכתיים שחייבים לתת עליהם את הדעת, כמו למשל איסור יחוד שאפשר בלי שימת לב להיכשל ולעבור על איסור חמור מאוד!!!
הסיפור זה נתן פן חזק לענינים שהם ממש בגדר איסור הלכתי. איסור הליכה לערכאות הינו איסור חמור ביותר שלא כולם מודעים עד כמה הוא חמור. יישר כח על הצפת הנושא ועל הגיוון בתוכן הנשלח. יש לציין כי צורת הכתיבה מושלמת!!! תודה רבה
יישר כח עצוווום!! לכאורה הייתי מצפה לאיזו שהיא התאבנות מצידך לנוכח המצב המביש…..- אבל דווקא העובדה שלא התבלבלת ומצאת את עצמך מגיבה בצורה הכי נכונה בזמן אמת- מעידה על העובדה שה-"בפנים" שלך מלא!
את מוטענת מבפנים בידע יהודי עמוק!! מחייב מאוד את כולנו. דווקא בזמנים הרגועים- זה הזמן למלא ידע יהודי שיעמוד לעזרתינו ברגע האמת…..
כל הכבוד! חזקה ואמיצה שכמותך מהווה דוגמא ומופת לכולנו.
אכן, ככל שהבטחון בהקב"ה מוחשי יותר, כך עמידתנו בעקרונות החשובים אמיצה יותר. אני רואה זאת בעבודתי יומיום, אין לי ספק שתראי ברכה גדולה בעמלך. שפע של סייעתא דשמייא תלווך בכל צעד, המשיכי להיות חזקה באמונתך!
רוח הגבורה שלך ועמידתך בנסיון ודאי חדרה עמוק ללב של כל השמורות.
וואו וואו!!! איזה אומץ וגבורה!!! סיפור מרגש ומחזק מאד!! איזו אמונה בה' לגבי הפרנסה! ואיזה אומץ לומר ככה ללקוח רציני. הלוואי שהיה לי אומץ להגיב ככה, ואני טיפוס עם אומץ.. תודה לך על הפירסום! חיזקת אותי מאד באופן אישי!!
***
את פשוט אלופה, כל הכבוד לך. אני עובדת במשרד שכל העובדות הן חרדיות, אבל הבוס הינו חילוני ואני שמתי לב שעם כל עובדת הוא מתנהל אחרת לפי מה שמתאים לה מבחינה רוחנית. מי שמאפשרת יותר השיחה יותר פתוחה, ומי שלא מאפשרת- השיחה יותר עניינית.
***
תותחית!!! אלופה באמת!! איזה יופי של סיפור- ואם תשאלו אותי, צריך להוריד את הסוף…. גם אם הוא היה עוזב, הגבורה שלך לענות בדיוק מה שאת חושבת לפי דעת תורה- מרשימה!! הלוואי שאהיה בדרגה שלך…
***
ריגשת! סיפורי גבורה האלה מטפטפים ומעניקים לנו חוסן בעת אתגר. אנשים בימינו באוכלוסיה הכללית לא רגילים לעמידה עקרונית וזה בהחלט שוק עבורם. אבל תמיד זה גובל בהערכה עמוקה, אם כי לא תמיד גלויה.
***
מאז שהתחברתי לשמורה כששואלים אותי מה שמך ועם מי דיברתי, אני עונה "גברת יעקב" ולא נוקטת בשמי הפרטי!!! כך גם כששואלים אותי למי עלי לפנות אני עונה לגברת "כהן" כך זה שומר על מרחק….
***
לא מזמן הצטרפתי לשמורה ע"י חברה ומשבוע לשבוע אני נהנית מהתוכן. גם הסיפורים נותנים כוח לעמוד מול הניסיונות בעבודה. ישר כוח ענק!!! מי יתן וה' יחזיר לכם כפל כפליים!!!!
***
אני חושבת שמה שמשותף להרבה סיפורים לאחרונה זה, שלא רק שלא מזלזלים במי שעומדת על העקרונות שלה אלא עוד הרבה יותר מעריכים אותה על כך. וזה מה שיפה פה בסיפור. זה נותן הרבה כח!
***
וואו מהמם כל הכבוד, איזה תעוזה, רק ה' מפרנס אותנו ולא בשר ודם. כעורכת דין אני יכולה להבין את מקומו, וכחרדית אני יכולה להבין עוד יותר את מקומך. בהצלחה רבה!!!
***
פשש מרגש ממש! שבת ישראל יהיה לה כזה אומץ לומר את הדברים בלי לעפעף!! בזכות נשים צדקניות…. הלוואי בקרוב! מעריכה מאוד!
***
וואו איזה אומץ! ככה ישר לשלוף תשובה, לא קל בכלל…. ושהיית מוכנה לוותר על תוספת ההכנסה שקורצת מאד…..צדיקה!!! חיזקת אותי מאד!
***
וואוו!! מדהים לראות את החוזק ויציבות שלך!! לא קל לעמוד על שלך ובלי למצמץ ולהתבלבל, להגיב שיש לי עקרונות שעל פיהם אני חיה.
***
סיפור כל כך מחזק, איזה עוז וגבורה! אש קודש שנשמעת במילים שקטות אך חודרות. איזה קידוש ה'! שנזכה גם לעשות רצונו בלי להתבלבל מאף אחד
***
וואו!!! מסוג הסיפורים שיעמדו לי מול העינים בהתלבטויות מה נכון לעשות/ לומר. איזה רוח של קידוש ה' ורצון לעשות את רצונו נושב מהסיפור. תודה!
***
וואו איזה נסיון! איזו השראה עבור כולנו!!! אשרייך! גם אם הוא היה לוקח את התיקים שלו והולך, מי יכול לשער גודל שכרך וחלקך לעולם הבא!
***
מדהימה! לא יאומן שגם בדור שלנו יש כאלו נשים צדקניות! בזכות נשים צדקניות נגאלו ועתידין להיגאל! נתת לי המוןן כח! אשרייך!
***
אמאלה איזה אישה מדהימה שאת! פשוט חיזקת אותי!- תדעי לך!!!! שואבת ממך כוחות להיות גם כזו…… תתפללי עלי:)
***
אמאלה איזה גיבורה! לא פשוט בכלל לעמוד על עקרונות, בטח כשיש פחד כלכלי גדול ברקע. יישר כוח גדול! תודה על השיתוף!
***
וואו ממש ממש חיזקת !מרגש לשמוע שיש נשים כאלה בינינו שיוצאות להן בטבעיות כאלו מילים מהפה, אשרינו!! ואשרייך!!
***
חזק ביותר איזה כוחות. ואו! אדיר פשוט עלי והצליחי. אין לי מה להוסיף. מי כעמך נשות ישראל
***
אשרייך! איזו מדהימה! ממש נסיון קשה. וטוב לשמוע כאלו עדויות וסיפורים, זה מחזק את העוצמה הפנימית.
***
מחזק ביותר, מי שנשאר איתן ושואל דעת תורה לעולם לא מפסיד!!!
***
וואו!!! את ממש גיבורה!!!! ריגשת אותי! בטוחה שעשית קידוש ה' גדול!!!
***
מתרגשת מאד מתגובתך ומהכח שלך, וגאה להיות חלק מהשמורה שנותן לנו כ"כ הרבה כח!!!
***
מדהים איזה אומץ! כל סיפור גבורה כזה נותן כוח לאלפי החברות בשמורה
***
ואו!!! את ממש גיבורה!!!! ריגשת אותי בטוחה שעשית קידוש ה' גדול!!!!!
***
איזה מהממת את!!! ישר כח גדול!!! אשרינו שזכינו בשמורה!!! תודה לכולן
***
לא ידעתי שיכולה להיות בעיה במתן עדות בבית משפט, חשוב מאוד שהעליתם את הנושא
***
מדהימה מדהימה, אשרייך! סיפור מחזק ונותן כח, אשרייך ותודה לשמורה כמובן!
***
אשמח לקבל פרטים על התוכנה ששולחת סיכום גלישה חודשי- webchaver תודה
***
כל כך מחזק, כל כך מעצים ונותן חוסן, ממש כמו שכתבת, אשריך!!!
***
אשרייך!!!!! גיבורת חיל……….. מחזקת ביותר…
***
וואו! מדהימה מדהימה מדהימה!! איזה עוצמות!! הלוואי על כולנו…
***
סיפור מקסים!!! אין לכן מושג איזה גב אתן נותנו לנו!!
***
ואווו פשוט נתת כח! אשריך! שתמיד יגבה ליבנו בדרכי השם!
***
סיפור מצמרר ומחזק, אשרייך!!!
***
מדהים! מאיפה יש לך כח ונחישות?? הלוואי עלי…
***
וואו!!! כל הכבוד לך שככה הגבת מיידית!!! אשרייך!!
***
וואווווו, מרגש!!! אלופה!, אשרייך!
***
ואו! מדהים ומחזק!!!!!!
***
מרגש מאוד מאוד ונותן כח!!
***
מדהים ומרגש! תודה!!
***
ענק ומרגש מאוד!
***
יפה ומחזק מאד
תגובות לסיפורים קודמים ושיתופים מהשטח
אמנם מאוחר כבר, אבל אחרי שקראתי את התגובות על הסיפור "ונקראה בשם" אני רוצה להוסיף:
בעיקרון, לא רציתי להגיב כי פחדתי לצנן את מי שנוהגת אחרת, אבל אחרי שקראתי החלטתי שנכון כן להביא גם את הצד שלי.
בעבר, עבדתי עם מנהל גבר חרדי. היה אצלינו ויכוח גדול בעבודה האם לבקש ממנו לקרוא לנו בשם משפחה. וכמו כל דבר כזה, שלחתי את בעלי לשאול את הרב. הרב אמר שבנתונים שלי, הבעיה של קריאת שם פרטי היא שלו ולא שלי, כאשר כמי שמכירה את המנהל הזה, יהיה גרוע יותר שאבקש ממנו לא לקרוא לי בשם פרטי ולכן לא לומר לו כלום. וכך היה. אני לא אמרתי כלום. והיו כאלו שאמרו. אלו שביקשו שיקרא להן רק בשם משפחה, הוא התחיל לקרוא להן גברת ורבנית וכו'. וזה היה ציני ומלגלג ומצחיק ופוגע….. הכל ביחד. בסוף, מולי, ומול אלו שלא ביקשו כלום, הקשר היה הרבה פחות קרוב. דווקא בגלל שלא פתחתי מולו חזית רגישה.
אז לא תמיד זה נכון לבקש שלא יקראו בשם פרטי. כל מקרה לגופו וכדאי להתייעץ.
מצד שני, בעבודה הקודמת שלי, היתה עובדת בתפקיד בכיר שתמיד הציגה את עצמה בשם משפחה. עד כדי כך שגם מול הנשים זה היה השם שלה. באירוע גדול שהיה פעם, עמד אחד מהמנהלים הבכירים על הבמה ואמר משהו בשמה. קמה אישה חילונית ומחתה על כך שהוא קורא לה בשם משפחה.
אותו מנהל (חילוני קיבוציק) לא נבהל ואמר, שכל אחד ודרכו בחיים. והוא חושב שכבודה של אותה מנהלת הוא דווקא בכך שהוא קורא לה בשם משפחה כפי רצונה.
באתי לחדד כי כמו בכל מקום, צריך להתנהל בזהירות, ואולי גם לקבל דעת תורה בנושא. בהצלחה לכולן!
שלום אני רוצה לחדד לגבי הקריאה בשם משפחה, ואשמח לדעת באמת דעת תורה בעניין.
המצב האידיאלי הוא לעבוד במקום בו כל העובדים קוראים זה לזה בשמות משפחה, ושומרים על צניעות ועל קדושה, אבל לצערינו, אני ושכמותי – שעובדות במשרדים חילוניים, לצד אנשים פרוצים וחסרי יראת שמיים – במקומות עבודה בהם לכולן הבוס קורא בשם פרטי אני מרגישה בכל ליבי שבקשה לקרוא בשם שונה כמו שם משפחה וק"ו בקשה להיקרא "הרבנית" יכולה להיות חוסר צניעות ותשומת לב מיותרת..
ברגע שאישה מבקשת כינוי מיוחד השונה באופן בולט מכולן, ומדובר באנשים פרוצים – זה יכול להיות פתח לבעיות שצריך לחשוב עליו היטב.. (גם כשכל החברות בעבודה קוראות לאישה "רחלי" ומהמנהל היא מבקשת "רחל" – זה פחות רצוי, גורמים פה להתייחסות מיוחדת, והיא עלולה להיות מסוכנת. כדאי לבקש מכולן להיקרא באותו שם, שם מלא ולא שם חיבה, את השמות חיבה נשאיר למשפחה, ולאנשים שיש לנו קשר אמיתי איתם)
לגבי שם חיבה, לא נראה לי שבציבור הכללי מכירים את הניואנסים של שמות החיבה בציבור החרדי. מרגיש לי שמבחינתם "אסתי" למשל לא שונה במאום מ"אסתר". כך שאם נדרשים להזדהות בשם פרטי, לא בהכרח שחובה לציין שם שאינו חיבה. לא כל שם נעים להציג בשם מלא, לדוגמה "שיינדל".
כדאי לברר את גדרי ההלכה.
מגיבה דווקא על הסיפור "ונקראה בשם": מעריצה את כל השמורות היקרות שמקדשות שם שמים. רוצה להתייעץ איתכן, הגעתי לפני 8 שנים לביה"ס ממ"ד שיש שבו גם מורים- מכיוון ששם משפחתי הוא כהן ויש עוד 2 מורות עם שם משפחה זהה, אני לא יכולה לבקש שיקראו לי בשם זה.
שמי הפרטי הוא שם חיבה שכוווולם קוראים לי כך ללא יוצא מן הכלל- אם יקראו בשמי המלא לא אקשר שזה אני… בקיצור קוראים לי כולם כך, ואע"פ שהם יודעים שצריך לדבר איתי בצורה מכובדת ואני לא אוכלת כל דבר, ובכללי אני לא מתביישת בשום הנהגה שלי והם מצידם מכבדים- בהנהגה זו אינני מצליחה לעמוד- מקסימום לתקן אותם ל"המורה רחלי". איך אפשר לשנות? ואם כן לאיזה כינוי?
התגובות שלכן מרתקות, חברות!
אגב שמות פרטיים – כשאני מספרת לבעלי על שכנה משהו הוא ממש מעדיף שאני אכנה את השכנה בשם משפחה, "השכנה כהן ביקשה…" וזה גם מקום שאנחנו צריכות לפעמים לשים לב אליו – כשאנחנו מדברות עם הבעל, לא לדבר על נושאים שהצניעות יפה להם הנוגעים לאשה אחרת, וכן לא לבגדי אשה אחרת….
(יצא לי לראות פעם אשה שאמרה לבעלה משהו על בגד של מישהי אחרת, ונהיה חוסר נעימות שהוא לא מסתכל על בגדי אישה אחרת…)
אחת המגיבות בקשה פתרון למקרה שמייל ממוען לכמה אנשים, ושאלה מסוימת מופנית למישהו ספציפי, הפתרון שאני משתמשת בו הוא תיוג.
למי שלא מכירה – לחיצה על @ ולאחריה אות כלשהי, מעלה את כל כתובות המייל שמתחילות באותה אות, ואפשר לבחור את הכתובת הרלוונטית במייל זה יוצג כלינק עם שם המשתמש מקובל מאוד, ופותר את הבעיה שהועלתה
לגבי הסיפור עם תמי, כתבתי כבר בעבר, שכל מקרה צריך להיות נידון לגופו בעניין זה. עם שם משפחה מצלצל (תרתי משמע) כמו שלי, שבציבור יש מי שזה עדיין מעורר אצלו קונוטציה מאוד מסוימת, אני חושבת שעדיף שם פרטי, מניסיון מר…
מראה ייחודי של שכונה שלמה ששובתת ובאה לחגוג
אני גרה ברמת שלמה בירושלים. ומה שקרה לא יכולתי להשאיר לעצמי ומעניין אותי מאוד אם גם בשכונות אחרות וערים נוספות, זה ככה??
אתמול היתה הכנסת ס"ת בשכונה
כל האזור לבש חג
המראה היה מלבב במיוחד
חשבתי שרק לי זה מזיז משהו בלב
אבל אז ראיתי עוד אחת ועוד ועוד
לא רק אמהות לילדים קטנים שהיה להם את מי לדובב
גם נשים כבודות, מבוגרות כצעירות, מכל הזרמים והקהילות
עם ברק זכוכית בעיניים ולא אחת גם מלחשות בשפתיים, דולקות
ושיר להם בלב שאם רק יכל היה בכל עוז מרקד
ואוטובוס של סופרבוס עם נהג ומבקר ערבים
נתקע בכביש בין עשרות ילדים ולפידים בוערים
ובתנועה מורגלת הוציאו תנייד כמו בכל רגע פנוי
הפעם לא בשביל לשקוע עמוק בו- רק להתחבא ולהתפלא, מאחורי המצלמה המתעדת
מראה ייחודי של שכונה שלמה ששובתת ובאה לחגוג- להעלות ישר והופ- להפיץ ברשת
אז נכון שיש ירידת הדורות, והכל יותר חלש, יותר מנותק, יותר מבולבל
והרבה מנהגים כבר לא כמו פעם- פשטו ולבשו צורה אחרת, כביכול 'מעודכנת'
אבל א"א להתבלבל לגבי שייכות כשככה ברוב עם כמו לפני עשור ויותר
הרחוב לובש חג, ואף לא אחד מוותר-מנשים טף וגברים- לפזז ולכרכר
השירים הם אותם שירים כמיטב המסורת, וכל כך למה ועבור מה??
התורה שהיא אותה תורה, הכבוד והעוז וההדר והחיבור- שלא במהרה יינתקו…
אשרי העם שככה לו. אשרי העם שה' אלוקיו.
