נמשכת- אשריך!

אני מגיבה למי שכתבה שהבוסית שלה תלשה בכעס פתק שכתבה לעצמה על המחשב. 

יקרה, התנהגות כזו אינה לגיטימית ואינה תקינה בלי קשר אם מדובר בענין דתי או אחר. אני כותבת את זה, כי שמתי לב שבמקרים רבים, אנחנו, כנשים חרדיות, בוגרות בית יעקב, שמורות ולא חשופות לעולם הכללי, לא מודעות לזכויות שלנו לשמור באסרטיביות על גבולות שמתאימים לנו, ועל הפרטיות שלנו, גם ללא קשר לרמת דת. 

לא בכל דבר יש לבוס זכות להתערב. ישנם הרבה מקרים בהם הרצון האישי שלי, שקשור בענייני צניעות, מהווה בקשה לגיטימית גם בעולם הכללי, ואנחנו לא מביעות אותו בביטחון מספיק. 

אני, לדוגמא, משתדלת בלי נדר לא לאכול בפגישות. הרבה פעמים עוברות בי מחשבות של חוסר ביטחון, איך זה יראה בעיני הבוס וכו’, ואני מזכירה לעצמי, שזו זכותי הבסיסית להחליט אם אני אוכלת באירועים או לא. למה אם זה יהיה אדם אחר, שמחליט מסיבות אחרות שלא לאכול זה כן נראה לנו לגיטימי? 

בואו נרים ראש, יש לנו זכות לשים את הגבולות שלנו, בוודאי כל עוד זה לא קשור ישירות לעבודה. 

בוקר טוב, משהו קטן- רק להגיד תודה ענקית על כל הכוח!! 

עדיין רועדות לי הידיים. אני עובדת במקום מעורב, אני פה 3 חודשים (עובדת חדשה), בצוות יש לנו 3 חרדיות “טובות” ועוד אחת…. שלשום החליטו שאוספים כסף לאחד מהצוות שיצא למחלה ממושכת. באו לבקש ממני אישית, כי כמובן שאין לי ווצאפ. נתתי, אתמול החליטו שעושים הרמת כוסית לשבועות ושוב אוספים כסף. הרגיש לנו קצת מדי הרבה אירועים חברותיים, ועוד שזה בא מהצוות עצמו, לא ידענו מה לעשות ומה להגיד. 

היום הגיעה האחראית (חילונית) ששאלה איך אני מבחינת האירועים- ובזכותכם! היה לי האומץ להסביר בביטחון (כשכל הגוף שלי רועד:)) שלא מתאים לי להשתתף באירועים חברתיים ואין בזה עניין של כסף, פשוט מבחינה דתית. והיתה כ”כ הרבה הבנה! היא אמרה שמתי שיש משהו שאני רוצה להגיד לא להתלבט- פשוט להגיע אליה והיא מבינה הכל ותעזור לי!! 

אז תודה על הכוח שזה נותן לנו! תודה ושבת שלום ‫

תגובה בעניין הדיונים- מחשב בבית או לנסוע לעבודה: 

שמתי לב שיש הרבה שממש מצדדות נגד וחלק מדגישות את החלקים הטובים והנכונים! שעבודה מהבית מאפשרת (יותר זמינות בבית, לעומת חיסכון בשעות הנסיעה וחסימה יותר טובה של אינטרנט.) אני חושבת שבתחום הזה ובעצם בהמון תחומים בחיים, אין דבר כזה של נכון או לא נכון אלא נכון לי או לא נכון לי. 

שמעתי על דוגמא משני הצדדים שהחלטה נכונה שמרה על הבית/ העלתה אותו, והחלטה שגויה הייתה עלולה חלילה לקלקל. אני כותבת כי הרבה פעמים סיפורים או תגובות בנושא מסוים מביעות דעה נחרצת שכך צריך לנהוג ולא אחרת ואני חושבת ויודעת שלי מתאים אחרת וזה גורם לי להרגשה נחותה (בעיה שלי, אבל….) ‫

שלום לכולם! נחשפתי למיזם חדש שמצא חן בעיני, מן הסתם חלקכם גם כבר נחשפו אליו, אך רציתי להיות גם שותפה במיזם זה ולכן אני משתפת את כולם כדי לזכות בחלק מהפצת המיזם.. 

המיזם נקרא “5 בחמש” הרעיון: כל יום בשעה 5 בערב, למשך 5 דקות מבקשים גאולה ברחמים. כל אחד בדרכו- תפילה, תהילים, דיבור עם ה’ וכו’ בכל מקום שנמצאים. 

הרעיון הוא שמבקשים רק על גאולה. בע”ה שנזכה לגאולה ברחמים בקרוב. כי אין לנו על מי להישען רק על אבינו שבשמים. תפיצו ונזכה שנהיה שותפים פעילים בהרצת המיזם. 

תגובה בנושא יחס קר ומרוחק בחברה שלנו: 

הזדהיתי מאד עם הדברים. כאחת שנולדה למגזר, אבל להורים חוצניקים שאהבת ישראל אצלם בטהרתה למרות השנים פה בארץ… וגם כמתגוררת בעיר מעורבת. חסר כ”כ המאור פנים הנעים, היהודי הפשוט הזה. 

אולי באמת יהיה לשמורה רעיון איך לעורר אותנו לנעימות הדדית וליחס מכבד גם במפגש מסדרונות\ חדרי מדרגות ועברי הכביש?! 

תגובה לתגובה “זה אולי ניסיון מצד הבוס לבדוק עד כמה היא נחושה בעניין…

היה לי פעם נסיון עם בוסית חרדית וכשביקשתי ממנה לחסום את המחשב שאני עובדת עליו היא לא כל כך הבינה למה? “אני לא נכנסת לדברים בעייתיים” היא אמרה לי. אוי כמה מחיר כבד משלמים כל הנאיביים שחושבים שלהם זה לא יקרה.. ואם הייתן רואות אותה ברחוב לבושה בצניעות ופאה צנועה הלוואי על כולם ככה עד הכתף ,בלי הגדרות מתחמקות של מה זה נקרא כתף… “

מפריע לי הזלזול -כי ביננו כמה נשים הולכות היום בפאה באורך המותר מלכתחילה? אינטרנט חסום זה דבר חשוב מאד, ומנגד לא צריך לזלזל באורך כשר של פאה שגם הוא דבר חשוב מאד!

לגבי קבלת הלכות עבודה במייל- אפשר להירשם גם ע”י שליחת מייל: subscribe@doeihu.org    זה מיועד לכל אלו שאין להם גישה לאתר, רק למייל. יהיה תועלת גדולה לכל אלו לידע מזה 

***

בקשר לתגובה של השתתפות בניחום אבלים מעורב. לאחר בירורים רבים – התשובה שקיבלתי וממש הוכיחה את עצמה: לא לבוא לנחם – גם אם זו ר”צ, ולשלוח מייל מכובד של השתתפות בצער וניחום. לא רק שהם הבינו את זה אלא התרגשו ממש.