אמא בחופשת לידה זה אחד הדברים היפים שקורים למשפחה שלה, וגם אחד הדברים המשמעותיים במשרד קטן כמו שאני עובדת בו. המשרד כולל בוס וארבע עובדות תחתיו, וכשאחת מהן יוצאת לחל"ד – עשרים וחמש אחוז מהעובדות נעדרות:)
לא משתלם לגייס מחליפה, לחפוף ולהכניס לעניינים, העבודה מתחלקת איכשהו בין כולן. אבל החלק המשמעותי במאזן שהשתנה, הוא לעניין שאלת הייחוד שנוצרה: בוס חילוני ושלוש נשים, כשרק שתים מהן חרדיות. במשרד יש תנועת לקוחות מידי פעם, פרט חשוב שהצטרף לשאלה שהונחה על שולחנו של הרב הפוסק.
סוגיית ייחוד אינה דבר פשוט, ההכרעה ההלכתית משוקללת מנתונים רבים, ויכולה בקלות להשתנות ממותר לאסור אפילו באותו משרד בין אחת לשניה, או בין ימים של נוכחות דלילה או מלאה.
הרב דן בפרטי המקרה, והשיב כי אין איסור גמור, אך לא מלכתחילה לעבוד בתנאים הקיימים.
לא מלכתחילה… לא מלכתחילה… המילים הדהדו לי כל הזמן בראש, ולא הרגשתי שלמה לעבוד במקום כזה. רציתי צינור של פרנסה נקי וחלק. ישבנו לדון על הנושא, בעלי ואני, והחלטנו יחד כי עלי לחפש מקום עבודה אחר.
לחפש. מן מילה כזאת לא מחייבת, שאפשר לחסות בצילה ולא לזוז מידי הרבה מהמשבצת. כך יום רדף יום והחיפושים לא הניבו תוצאות. הבנתי שכל עוד הכסא מחכה לי לבטח, ואני חתומה על חוזה עבודה ומשכורת קבועה בראשון לחודש – לא יקרה שום דבר שונה מאתמול ושלשום.
בעלי ואני ניתחנו את המציאות הקיימת, וראינו שאכן המקום הידוע והמוכר, שנח לי וקל להישאר בו – גורם לחיפושים להיות חסרי שחר.
בתחום העבודה שלי יש ביקוש לא רע, ולכן החלטתי פשוט לקום ולעזוב. זה הדבר היחיד שייתן לי דחיפה רצינית להפוך מ"מחפשת עבודה" ל"מוצאת עבודה". ולמרות שיש לי תנאים טובים ואני מרוצה מהשכר, הגענו להחלטה משותפת שאנחנו רוצים הכנסה כלכלית בלי 'דיעבדים' למיניהם. ה' הטוב יכול הכל, ואין מעצור בעדו להזרים לנו את הנקצב עלינו בדרך מהדרין.
שבוע שעבר שלחתי הודעה מוקדמת על עזיבת העבודה, ועכשיו אני במרתון חיפושים.
אין לי (בינתיים) סמיילי מעונג להציב בסוף הסיפור, כי עוד לא הגיע הסוף.
אבל תשמעו מה כן:
באותו יום בו הודעתי על כוונתי לצאת לדרך חדשה – הסגירה החשמלית של הדלת הראשית התקלקלה, והשער נסגר רק כמעט עד הסוף. אין שום בעיה של ייחוד! הבוס שלי לא יסכים לתת למצב להישאר כך קבוע, אבל הוא לא טיפוס שמתקתק עניינים, ועם העיסוקים הרבים שיש לו על הראש – אין הרבה סיכוי שבמהלך החודש הקרוב יגיע בעל מלאכה לטפל במגעים שפסקו מלפעול…
אפילו הימים הבודדים שנותרו לי לעבוד פה – יהיו מלכתחילה…
הרגשתי סימן מיוחד משמים, הקב"ה ראה כמה אני באמת משת-דלת,
אז הוא פשוט פתח לי אותה.
