אף פעם לא נכון לחיות בסרט, אבל אני כמפיקת מדיה ועורכת סרטים כן עושה את זה בשעות העבודה. אני אוהבת את המקצוע, שכל הזמן הולך ומשתכלל בקצב מסחרר.
לכן ממש דיבר אלי יומיים של נופש מקצועי עם הטובים בתחום. השמות הגדולים והמוכרים מרוחים על דף הפרסומת ומבטיחים הרצאות מרתקות ומקצועיות. יש הרבה מה להשתלם בענף המדיה, והנה לי הזדמנות לקבל את כל הידע העדכני והחם.
חותמת כשרות מצוינת על ארוחות המלון היוקרתי התנוססה בתחתית המודעה, והקריאה להירשם מיועדת לנשים בלבד, כך כתוב.
עניין אותי מאד להירשם, אבל ידעתי שמאחורי ההפקה הזאת עומדות נשים שאמנם יש להן כמה סממנים בהם מתבטאת ההשתייכות המגזרית שלהן, אבל חוץ מזה הקשר שלהן לעולם החרדי הולך ופוחת…
מבחינת מושגים, חוויות והווי חיים.
זה לא רק המרצים החילוניים, אלא איך ולאן נושבת הרוח שלהם… המשתתפות רובן בסגנון שרחוק ממני, והאווירה- כנראה תהיה בהתאם.
היה ברור לי שמקומי לא שם, למרות התוכן המקצועי הקורץ, אבל אז אמרו לי כמה חברות שהן מתארגנות להירשם, והן יהיו קבוצה שמורה ואיכותית בפני עצמה.
עכשיו משהו התערער בברור שהיה לי קודם. אולי כן? המשוואה החד משמעית החלה לאבד איזון לטובת האמצע, וההחלטה מתנדנדת.
התייעצתי עם גורמים מבחוץ, עשיתי לעצמי סדר בדברים. הבנתי בבהירות כמה השפעה שלילית אני עלולה לקבל מכנס כזה.
יחד עם התוכן הלימודי המקצוע הופך לערך נעלה הרבה מעבר לאמצעי פרנסה. נשזרת פה אווירה, הווי וחברה עם אנשים שאני הכי לא רוצה להשתייך לתרבות שלהם. השיחה נתנה לי הרבה חיזוק וכח להיות ברורה עם עצמי ולהחליט בוודאות שעם כל הרצון להתמקצע ולקבל תוכן עדכני, מקומי לא שם.
לא כל החברות הבינו אותי, אבל כן היו חלק שהחליטו בעקבותיי לחזור בהן מהתכנון להירשם.
אז אני לא אדע היום מה הולך להיות מחר, אמצא דרכים אחרות וכשרות לקבל העשרה מקצועית.
אבל עוד משהו לא ידעתי לגבי מחר –
למחרת התקשרה מזכירה נחמדה מטעם עמותה מסוימת להודיע לי שזכינו בהגרלה!
נופש זוגי במלון חרדי למהדרין!!
לא זוכרת אי פעם שהגרלתי משהו, אני לא מאלו שנולדו במזל הזכיות…
והנה – כאן ועכשיו, תחליף מפנק על הנופש שבחרתי לא להצטרף אליו.
הזכייה האמתית היא להישאר שמורה ועקרונית, אבל היה לי מתוק החיוך שגלי הים שלחו אלי, והזכירו לי כמה אני מאושרת, כמה עשירה.
כל כך בקלות אפשר לאבד אותם, אבל ערכים והשקפה הם נכסים שלא מיועדים למכירה.
הלב שלי לא מחר, ולא מכר.
תגובות השמורות לסיפור
וואו צדיקה!!
התחברתי במיוחד למשפט שאמרת שהמקצוע הופך לערך נעלה הרבה יותר מאמצעי לפרנסה" כ"כ נכון!! ובמיוחד אצל עצמאיות.
רציתי להאיר שמורגשת בשנים האחרונות עיסוק מאסיבי סביב צ'אטים מקצועיים, מיילים ורשימות תפוצה, מדריכים, וובינרים, הרצאות, זומים למינהם עם כל מיני מי ומי שלא תמיד בדיוק, ולא ברור מתי אותה בעלת עסק אמורה להספיק ליישם את כל עצות הזהב האלו, שמעשירות בעיקר את שולחי המיילים.
אני לא נגד יועצים עסקיים, רק נגד העבודה זרה שנהייתה סביב הנושא בשנים האחרונות. צריך פרופורציות לכל דבר. אם צריך להתייעץ אז מתייעצים. לא הופכים את ההתייעצות למקצוע נוסף מהצד. ההרגשה היא שהמקצוע הפך מאמצעי לפרנסה למשהו אחר לגמרי, הרבה מעבר, וחבל על כל ההשתדלות היתרה שלא תוסיף שקל.
את פשוט אמיצה וגיבורה, ואני מקנאה בעוז הרוח שלך! מבטיחה לך מניסיון שבהמשך תראי עוד כאלו שגם אם לא תצטרפנה אליך, לפחות לא תרמנה גבה… וזה מה שנקרא מים שקטים חודרים עמוק… מאחלת לך המוןןן הצלחה במקום העבודה החדש!
***
שלום לכן, סיפור ממש יפה ומחזק, כי אני חושבת שהיום תמיד אנו שואפות ללמוד להתקדם וזה לא נגמר, אבל צריך תמיד לעשות זאת בקדושה וטהרה. יישר כוח גדול את נותנת לי המון כוחות.
***
וואו! איזה סיפור!! כל הכבוד על ההחלטה! זה בטוח לא היה קל, ואני מעריכה מאד! ואיזה כיף לך על הנשיקה משמיים! היה לי כיף לקרוא, וגם מחזק מאד! תודה על השיתוף!!!!!!
***
דבר ראשון כל הכבוד, וכמה חשוב באמת כל המקומות הקוראים לעצמם "חרדים" לשים לב מה המקום האמיתי שלהם, ומשמח לשמוע על הפינוק שקבלת משמים, המשיכי להצליח ולחזק.
***
הנקודה שבנות חרדיות חשבו משהו אחד ובפועל קרה משהו אחר, זה מענין, אולי מרוב שאנחנו עסוקים בלהתנצל על מי שאנחנו, לא זוכרים שיש לנו זכויות בסיסיות?
***
סיפור מתוק מדבש. אני כן אוהבת סיפורי "הפי אנד" בחיים יש מספיק אתגרים, בסיפורים אני רוצה את הדבש
***
וואוו את אלופה אמיתית וחיזקת ממש כל הכבוד לך זה ממש לא פשוט ואיך הקב"ה אוהב אותך
***
מטורף החיזוקים שאתם שולחים נותן הרבה כח תודה ובשורות טובות
***
סיפור מאוד יפה חזק ועוצמתי נותן הרבה כוח!
***
מרגש! אישה גיבורה.
***
מדהים
***
תגובות לסיפורים קודמים ושיתופים מהשטח
משתפת בסיפור: אני מחפשת עבודה הרבה זמן, הציעו לי לאחרונה עבודה בחברה מאוד טובה עם תנאים מאוד טובים, לאחר שעברתי את כל התהליך הארוך והמייגע הודיעו לי שבעיקרון התקבלתי אבל הם רוצים ליידע אותי שהמשרה דורשת פעם בכמה זמן (יכול להיות פעם בכמה חודשים או פעם בשנה) לנסוע לכמה ימים עם עובדים מהחברה בשביל לעשות אינטגרציה ללקוחות בחו"ל ובארץ.
אחרי דיונים הם הסכימו לוותר על חו"ל, אבל על האינטגרציה בארץ הם לא ויתרו, שזה אומר לנסוע לכמה ימים עם אנשים מהחברה למקום רחוק בארץ (אילת לדוג') ולשהות שם בבית מלון.
הבנתי שזה לא מתאים לי אבל בשביל להיות רגועה שאני עושה את הדבר הנכון שאלנו רב והוא אמר שזה לא שייך, הודעתי להם שאני לא ממשיכה בתהליך, למרות שמאוד רציתי את המשרה. אני יודעת שעשיתי את הדבר הנכון למרות שזה לא היה קל בכלל בפרט שעבר מאז זמן ואני עדיין מחפשת עבודה.
יש לי סיפור לספר. אני מחפשת עבודה, בתחום שלי יש הרבה ביקוש אבל משום מה- לא מוצאת, בראיון האחרון שהייתי מאוד התרשמו ממני והכל היה נראה מצוין- בוסית, נשים, יש שם גם חרדיות, וכמעט סגרנו שאגיע לעבוד, בסוף רק רציתי לוודא שיש חסימה. הייתי בהלם אמרו לי לא מסכים לעשות משהו שאנו לא מכירים יש פה עוד חרדיות, אף אחת לא בקשה כזה דבר.
עצרנו את התהליך, אמרתי מבחינתי זה עקרון אני לא עובדת בלי חסימה זה קשה כי מכל מקום אני מקבלת תשובה שלילית, עד שמצאתי משהו טוב, שהתרשמו ממני לטובה, אני אמרתי לא… מחכה לישועת ה'
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח.
לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.