לתגובות הקוראות
ויציב ונכון
אני אוהבת לראות הזמנות של חתונות. לא משנה אם הכלה בוגרת וולף, אם החתונה בארמונות וולף לשעבר, או שהמחותנת היא וולף מהבית – תמיד זו שמחה מרגשת ומלאה בחן יהודי.
תמיד? לא תמיד.
שבוע שעבר קיבלתי הזמנה לחתונה מצערת.
החתן והכלה מגיעים מרקע דתי עמום, שלא ממש בא לידי ביטוי מעשי. החתונה הולכת להיות מעורבת, והאוכל בכשרות ירודה. מאיזה צד אני? עובדת תחת בוסית, שהיא אם החתן בכבודה ובעצמה.
החתונה עתידה להיערך בגן אירועים יוקרתי, ונדרש אישור הגעה. מיד הבנתי שלא מתאים להשתתף באירוע כזה, אבל תכננתי רק לקפוץ לחופה ולקנות מתנה נחמדה. מכיוון שזו בוסית ולא בוס – אין בעיה לתת מתנה. כשהבוסית ביררה למה לא אישרתי השתתפות, ושמעה על תכנון ההשתתפות המקוצרת שלי – מיד שאלה: מה הבעיה, הכשרות לא טובה לך?
לא רציתי להסתבך ולהיכנס לפלונטר לא נעים של הסברים על אווירה, ריקודים מעורבים, וסגנון אירוע שאני לא רוצה לדרוך בו בכלל – אז בהחלטה של רגע, שרק סיבכה אותי יותר במשפט אחד אחרי, עניתי: כן.
חשבתי שזה תירוץ שיתקבל ביתר קלות, אבל לא לקחתי בחשבון שגם יש לו פתרון בקלי קלות: מה הבעיה – היא שלפה מענה – אני אזמין לך מנה כשרה למהדרין.
אם עד עכשיו עמדתי על קרקע בוצית – השיחה הזאת הכניסה אותי עמוק בפנים. אויש, איזה לא נעים. נכנסתי לסמטה ללא מוצא. כבר אמרתי שההכשר לא מתאים לי, היא במיוחד דואגת לאוכל מהדרין, איך עכשיו אני מכניסה פה שהאירוע כולו הוא לא מתאים אחד גדול? שום פתרון נקודתי לא יגרום לחתונה להיות מקום שמתאים לנכוח בו, ומצד שני הצורך לכבד את הבוסית גובר הרבה יותר, אחרי שהיא מצידה ניסתה להתאים את האירוע לצרכים שלי לפי הבנתה.
מאיזה צד אני? רק רוצה לזוז הצידה, ולא להיות קשורה בכלל.
הלחץ העצום התחיל לבלבל אותי, וקול פנימי הזדחל בתוכי: בעצם, מי אמר שזה כל כך נורא – סך הכל יהיה שם אוכל כשר, נשב בצד כמה בנות, העיקר לכבד.
שאלתי את בעלי, והוא פנה להתייעץ עם רב.
הרב שמע את פרטי המקרה, ופסק שלא אלך. בשום אופן לא, הוא ענה.
הוא הבין היטב את הסיטואציה, והוסיף ואמר: כמובן שחוסר ההשתתפות תגרום לאי נעימות, ואז יקרה אחד מהשניים:
או שאי הנעימות תתפוגג אחרי זמן קצר – וזה בסדר,
או שהיא לא תתפוגג אף פעם – וזה גם בסדר!!!
הדברים שלו היו כל כך חדים וברורים.
כמה טוב לקבל השקפה בהירה, זה נתן לי כל כך הרבה כח לנהוג בדרך הנכונה.
קניתי מתנה מכובדת ויפה, וכמה ימים לפני החתונה נכנסתי לחדר של הבוסית. הסברתי לה במילים קצרות שלא כל כך מתאים לי להשתתף בסגנון אירועים כזה, והיא הבינה אותי. המארז המרשים של המתנה עמעם את חוסר הנעימות, והעביר את השיחה לפסים של תודה ודיבורים סביב המתנה.
השיחה הזאת לא היתה ברשימת השיחות הנחמדות שהיו לי השבוע,
אבל היא בהחלט כיכבה בראש רשימת הדברים הנכונים שעשיתי.
מי אמר שנחמד זה פרמטר ראשון?
"ויציב ונכון" מגיע לפני "ונחמד ונעים".
תגובות השמורות לסיפור
שלום קראתי את הסיפור ואני רוצה לחזק מאוד את הכותבת.
ברוך השם לא מזמן עברתי מקום עבודה והיום אני מודעת הרבה יותר ויודעת לשמור על עצמי, אבל ב5 שנים האחרונות עבדתי במקום עבודה חילוני ופחות הייתי ערה לסכנות. מה עוד שהיו בחברה שעבדתי חרדיות יותר פתוחות שהרף שלהן היה ממש נמוך וכך תמיד אני הרגשתי שאני יותר, ולא שמתי לב שהתקררתי.
היתה לנו חתונה של מישהי מההנהלה שהיה לי קשר טוב איתה. היא היתה מסורתית: הלכה לסליחות כל חודש אלול וצמה בעשרה בטבת. היא הזמינה אותי לחתונה וחשבתי לעצמי בשיא התמימות שמה יכול להיות, היא כזאת צדיקה ומה רע- כמובן לא אוכל כלום, רק אכבד. האמת שהיא הופתעה שאמרתי שאבוא ואני לא הבנתי למה.
החתונה היתה בגן אירועים ללא גישה לאוטובוסים, כך שנצרכתי לנסוע ברכב של אחת הבנות ולא היה לי דרך לצאת, עד שכולם החליטו לחזור. ואז התחיל הערב המסייט של חיי- שירים/ ריקודים/ מראות נוראיים, אחסוך את התיאורים ולא היה לי איך לחזור!! הייתי כל כך תמימה וכל כך לא הבנתי שאסור פשוט אסור ללכת לכאלה דברים גם לא בשביל לכבד.
הרווחת בגדול שלא הלכת, אני למדתי זאת בדרך הקשה. בהצלחה!
אמאלה וואווו הדמעות בעיניים!!! כל מילה כל מילה!! אשריך! בעולם הזה ובעולם הבא!
אני יכולה רק לומר לך מהצד שלי כשהסתבכתי באירוע מיוחד שעשו עבורי ממש, כעין מסיבת פרידה מהעבודה והם באמת דאגו למנה כשרה למהדרין עבורי, אבל האירוע היה מעורב (לא חתונה, היינו צוות של 7 עובדים ועובדות..) והאי נעימות גברה לא לבוא לאירוע שמכינים עבורי ממש ולפגוע בהם ובמיוחד שהשקיעו מנה מיוחדת ”בשבילי”.
אני לא אפרט מה היה ב”אירוע” המפוקפק הזה, לצערי גם מילה אחת של פרידה לא היתה, זה היה מעין מפגש מגבש בלי קשר אלי ואני הייתי התירוץ. חזרתי משם בהרגשה שעבדו עליי, וכל כך חבל שהייתי שם והאוכל ”הכשר”.. עמד לי בגרון כבחילה ממש.
תודי לה’ על האי נעימות הזו. הייתי משלמת בשביל לא להיות שם. פשוט מעריכה אותך וכל כך מקנאה בך! ומודה לה’ שהרחיק ממני נסיון מר זה. אם יהיה פעם הבאה- תזכרי אותי ותביני שזה לא רק בסדר שהפסדת, זה הכי טוב שיש!
חיזק אותי מאוד, הדברים של הרב כ"כ חדים ברורים ומציגים את האמת מול העיניים.
בדיוק השבוע היה אצלינו בחברה חתונה של אחד העובדים – דתי משהו, כמעט כל המחלקה שלו מורכבת מבנות חרדיות איכותיות במיוחד ועוד כ2-3 גברים. סיקרן אותי מאוד האם חלק מהבנות תלכנה לאירוע – בצוות המצומצם לפחות. ואם לא כיצד יעבור המסר שכל הבנות עושות מעין "חרם" על האירוע שלו…
כל כך שמחתי ונהניתי לשמוע מהבנות, שיש כמין הסכם ידוע וברור במחלקה (חברה חילונית לגמרי) שהבנות מגיעות לאירועים של בנות ובנים מגיעים לאירועים של בנים (כל הבנות שם חרדיות ככה שאין בעיה). לא משנה הדרג / ההיררכיה ורמת האינטראקציה ביום יום. וכולן שם כ"כ מאוחדות, שגם אם אחת חושבת קצת אחרת אין לצאת מן הכלל וזה התקבל כ"כ יפה!!!
שאלתי אם הן מתכוונות לקנות מתנה והתשובה היתה שהנושא עלה והגיעו למסקנה שזה לא מתאים והרעיון נדחה ונסגר בזה. זה כל כך יפה, וכל כך נותן כוחות לראות שיש עוד בנות ומקומות שאנשים יודעים להעביר את המסרים הנכונים (עמידה בעקרונות) בצורה ברורה שאינה משתמעת לשני פנים ועוברת בצורה כ"כ מכובדת ומכבדת.
המעשה שלך הוא פשוט קידוש ד'.
אני חושבת שהבוסית שהכי ניסתה כביכול לעשות 'התאמות' כדי שתוכלי, בעלת ה'מוגבלות' שכמוך, להשתתף באירוע וש'אף רב לא יוכל לאסור' את מה שאת בטווח רוצה רק במגבלות הדת וחוקי החברה מנועה מלעשות…
במקום לומר שאת לא מרגישה טוב וככה לצאת מזה, בחרת בעיניי בדרך שמכבדת אותך, את המעמד שלך ואת כולנו. בצורה נעימה ורחוקה ממסכנות. הסברת לה שאלה העקרונות שלך, ולא של אף אחד אחר, כיבדת את השמחה שלה ואת ההיכרות היומיומית איתה במתנה.
הכי חשוב, לא באת כדי לרצות, בדיוק כמו שהרב אמר. 'מקסימום לא יעבור ויישאר לא נעים'. את נציגה נאמנה של כולנו, מעריכה.
יווו! בהתחלה חשבתי שכותבים עלי!!!! גם אני מוזמנת לחתונה מעורבת!! אנחנו עובדות ממש ממש ביחד והיא הזמינה אותי. היא אמרה לי שההרקדה הראשונה תהיה כשרה ונפרד אבל וכל זאת החלטתי שלא להגיע…
האם זה מתאים שאלך? בכלל לא… אני לא קשורה לערבוב הזה… אני בת בית יעקב ותמיד אשאר מי שאני. עם גבולות ברורים בלי לפרוץ!
ראשית-כל הכבוד שלא איבדת את הרגישות וניגשת לשאול רב, ביננו היית יכולה לענות לעצמך כל מיני תירוצים של אין ברירה וזה הבוסית וקידוש השם ועוד כל מיני מילים מכובסות של היצה"ר, אני חושבת שהמקרים האלו הם ממש מתנה מהשם וזה הזדמנות לחדד לעצמנו את הזהות הרוחנית וההשקפתית האמיתית שלנו!!!
***
תודה על הסיפור המחזק שנותן נקודת מבט בהירה כל כך סיטואציות מורכבות שמזדמנות בעבודה ובכלל… אהבתי מאד את – "ויציב ונכון" מגיע לפני "ונחמד ונעים". יישר כח ותמשיכו לעורר ולחזק, הסיפורים של יום שלישי (וגם התגובות) הם העוגן השבועי שלי!
***
כל הכבוד, כך נכון לעשות, והעיקר דעת תורה שמה לנו את המשקפיים הנכונות, כל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל, וכמובן שזה לא נעים לבצע אבל כדאי מאד לשמירה על החום היהודי של האם שהיא נותנת את האווירה בבית. עלי והצליחי!
***
ב"ה שיש לנו את מי לשאול וגב חזק! זה נותן יציבות ורוגע אמיתי וברגע שמגיעים ככה לבוס זה משדר את אותו כח וממילא הם מקבלים את הדברים עם אותו ביטחון של ההלכה כמובן עם הרבה ס"ד כל הכבוד!! מעריכה
***
שלום לך – אהבתי אותך… בהתחלה התנגדתי ואח"כ הבנתי ממש!! מהמם… וכמה טוב לקבל תשובה מרב שמסבירה הכל בבהירות בלי להיות בסיטואציות המעומעמות של החיים… בהצלחה!!!
***
וואו וואו אני מצדיעה לך! פשוט אין עלייך! ולפעמים כשזה בוסית זה לרוב יותר קשה מאשר עם בוס, דווקא בגלל שאת יכולה יותר להיות חברית איתה… אז כל הכבוד!
***
מיווחד ומרגש ביותר!, ההתחלה אומנם נראית מסובכת ואפילו מעצבנת אבל הסוף מיוחד ואני מאמינה שגם שהמתנה לא עלתה לך בזול, הרגשת שיצאת בזול כי ייקרת את האמת!
***
כל הכבוד לך!!! את חזקה וגיבורה!!! מחיאות כפיים סוערות!!!!!!!
***
מזדהה מאוד, ומתפללת, שתמיד אעמוד בנסיון.
***
וואוו כל הכבוד מבינה את הקושי, אבל ב"ה יש לנו רבנים שנותנים לנו תשובה חדה וברורה ומורידים את כל ההתלבטויות. כל הכבוד לך אלופת שמורה!
***
וואו ממש נכון. צריך לקחת את זה לצומת ליבנו ש"אמת ויציב" מגיע לפני "ונחמד ונעים".
***
התחברתי מאוד! כמה נכון. לא תמיד הנכון הוא נעים. שנזכה לעשות נחת רוח לבוראנו. זכית!
***
איזה סיפור חזק! נותן תחושה יציבה, ברורה, בטוחה. אשרייך!!! תודה על הכח שאת נותנת…
***
יישר כח על החיזוק אהבתי את המשפט האחרון שלך ש "ויציב ונכון" מגיע לפני "ונחמד ונעים"
***
וואו אהבתי ממש
***
כתוב כל כך טוב!!! חזק שאני פשוט מתענגת לקרוא את זה! זה יפה! תודה רבה!!
***
וואו מרגש ונכון זה לגמרי נותן כיוון מחשבה לעמידה בסיטואציות דומות
***
כל הכבוד על העמידה על האמת, מסר חזק שצריך לתלות על המקרר…
***
ממש מחזק ונותן רעיון איך לנהוג במצב דומה תודה רבה
***
וואוו, איזה חזק. כמה כוחות והשקפה אמיתית זה נותן. תודה.
***
סיפור מקסים ממש גם ההגשה פשוט יפה תענוג לקרוא!
***
אהבתי כ"כ את המשפט האחרון!! מחזק וממלא השראה!
***
וואווו, גדולה!! אשרייך!!
***
הכתיבה שלך נעמי-משהו!!
***
תגובות לסיפורים קודמים ושיתופים מהשטח
שלום וברכה, לפני כ-6 שנים עברתי למקום עבודה הנוכחי, כשאחד הטעמים המרכזיים, היה הרצון לאינטרנט מסונן בעבודה וסביבה חרדית יותר.
לאחרונה התחלתי לנסות לחפש עבודה חדשה, מה שחידד לי את היתרונות הרוחניים במקום העבודה הנוכחי. למפרע, אני חושבת שמאז שאני עובדת במקום שמור יותר מבחינה תורנית, יש לי הרבה נחת בבית ב"ה. מוסדות חינוך מהשורה הראשונה פנו אלינו על מנת שנשלח אליהם את הילדים – אחרי שהם היו ילדים לא קלים בכלל!
אני רוצה להודות לכם שנתתם לי את הדחיפה לעשות את המאמץ הזה על מנת לשמור על עצמי. ישלם ה' שכרכם.
בקשר לתגובות… מזכיר לי חברה שהתחתנה ב"ה ושאלה אם זה לענין לשלוח את ההזמנה כמו שהיא, לצוות שלה החילוני אם כל התארים והסלסולים בהזמנות החסידיות… מה הם יחשבו עליה?
אמרתי לה קודם כל בכלל לא בטוח שנכון לשלוח להם הזמנה ובכל מקרה את שונה מהם בכ"כ הרבה דברים ב"ה, הרבה לפני הטקסט בהזמנה. תהיי גאה לשלוח את ההזמנה כמו שהיא! ומי שרוצה יחשוב מה שיחשוב..
(יום שישי י' אב)
הוי שמורה יקרה שלי. כואב לי כואב לי הלב פשוט כבד לי הלב. נכון שכבר מותר לשמוע מוסיקה, אך אני עוד לא מסוגלת. אתמול ישבתי על הרצפה ובכיתי. בכיתי על הגלות הארוכה הארוכה שאנחנו עדיין בתוכה. גלות שהייתה בה את השואה הנוראה ועדיין לא נגאלנו ממנה. איזה פחד!
לפני תשעה באב קראתי מדרשים וסיפורים על השואה ופתאום הכתה בי הגלות על כל משמעותה! זה היה נורא. מתחשק לי כל כך להשתנות לגמרי. "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם" לא מסוגלת להמשיך בחיים של הבלי העולם הזה יהודים בכל הדורות מסרו את הנפש על קידוש ה'.
הוי שמורה יקרה שלי. אני חייבת להשתנות. חייבת לעשות משהו. היצר הרע כל כך ערמומי וזומם כל יום ללוכדני… ה' יהיה בעזרי…
