להיות חזקים

תגובה לסיפור "מי צריך סיפור?"

אולי זה זמן לתובנה עמוקה: התקשורת בעשרות השנים האחרונות השתילה בנו טעות מעניינת. 

אנו כולנו מרגישים שאדם שלא יודע מי ראש הממשלה הוא אדם שלא מן הישוב ואולי גם לא נורמלי. האמת היא שכל אחת ובוודאי שכל אחד צריך לשאול את עצמו: מה זה נוגע לי? כלומר יש לי את החיים שלי על שלל אתגריהם ותפקידיהם. חשוב לי לדעת כל מה שמשפיע על מה שאני צריכה לעשות היום בעתיד הקרוב והרחוק. 

מנקודת מבט זו אין כ"כ משמעות לשאלה מי נשיא ארצות הברית יפן או ישראל ואין חשיבות לשאלה כמה נהרגו וכמה בתים נהרסו. ודאי לא לפרשנויות האין סופיות. אמנם אנשי התקשורת לצורך פרנסתם השרישו בנו את התחושה אני יודע-אני קיים! 

עכשיו יש לנו הזדמנות להשתחרר ולסנן בחכמה. לשים פילטר שמהותו מה חשוב לי לדעת לצורך החיים והעשיה שלי ומה שלא… ודאי שחשוב לדעת כותרות אך מהירידה לפרטים ניתן להשתחרר בקלות ובהנאה בהצלחה! 

תגובה לסיפור "מי צריך סיפור?"

אם אפשר להוסיף: הקשבה לחדשות ועדכונים גם מאד מחלישה ונותנת תחושת חידלון, זה בדיוק מה שהאויב שלנו רוצה להחליש, לרסק….:( 

המון כסף ומשאבים משקיעים האויבים במלחמה על התודעה שלנו! על הנפש! על המורל! המון סרטונים ומידע באים מהם ובמימון שלהם, כך שלצפות, להקשיב להתעדכן- עוזר להם לנצח….! ואנחנו, רוצות לשמור על הרוח! על הכח! ולהפסיק!!!!!!!!!!!!!! להקשיב, להתעדכן, לקרוא, להעביר… 

כך כתבתי לצוות שלי ופתחנו מיזם הפוך- של עדכוני ניסים / גבורת הרוח/ עזרה והתגייסות של חסד…! 

תגובה לסיפור "מי צריך סיפור?"

חברה חכמה אמרה לי ששמעה מש' שפשוט 'תפס' אותי: "כל מה שרואים, כל מה ששומעים, זה לשתף פעולה עם האויב" 

אהבתי את זה כי המשת"פיות הזו היא גם כלפי האויב הצורר הערבים וגם כלפי האויב הפנימי שלנו, להפך מקריאת ושמיעת חדשות 'שוטפות ומשת"פות" למבט והקשבה לקול האמת הפנימית שהקב"ה נטע בנו. 

עוד משהו- זה עניין רגיש מאוד בעיקר בגלל הנושא שהנשים יותר חזקות בזה והגברים שיצאו מהישיבה לפני עשור ושהיו בבין הזמנים… פחות יודעים / מבינים/ מתגברים על התחושות הללו, פחות 'מתוחזקים' ב"וועדים" של הראש ישיבה… של המשגיח… אשמח לשמוע טיפים נכונים וחכמים ועדינים איך לנסות לטפטף נושא כאוב זה בביתי.

חשוב לי להגיב לגבי הדיון על רשימות התפוצה: 

מה שהפריע לי בסיפור, זה לא הנקודה הספציפית של רשימות התפוצה- אני חושבת שכל אחת והמקום שלה ואם למישהי לא טוב משהו – אדרבה שתעשה עם זה משהו. 

אבל הכותבת לא הגיעה למסקנה עצמית, שהרשימות מפריעות לה/גוזלות זמן/ממכרות וכו. היא ראתה רשימת חיזוקים, והסיקה מזה, שאם יש סעיף כזה- ויש כאלה שחושבות שצריך להישמר מזה- היא צריכה גם לעשות את זה. 

אני חושבת שזו בעיה. שוב, כמובן שהרבה פעמים אנחנו מתחזקים בעקבות סיפור או שיעור, אבל יש גבול דק ועדין והכרחי לדעתי – בין להתחזק במשהו מתוך הכרה עצמית והבנה שזה מה שאני צריכה לעשות, גם אם מתעוררים לזה בעקבות מישהו אחר, לבין לקחת לעצמי דברים שנכתבו עבור אחרים, ולהיות בטוחה אוטומטית שזה מחייב. 

הכותבת לא ראתה את הסעיף רשימות תפוצה וחשב לעצמה – אוי כמה קשה לי עם זה אולי הגיע הזמן לעשות משהו אלא- מצטטת: "אבל יש סעיף כזה בקונטרול יו. יש בנות שלא מצטרפות לרשימות תפוצה בשביל להרחיק עוד את הגבול עם התממשקות הרשת, ובשביל לדייק עוד את הכותרת ‘שימוש לצורך עבודה’. ומאז ישב לי באיזה תא זיכרון בראש שאני צריכה שיפור בעניין." 

לא חושבת שזו הדרך וזו הגישה. 

הסיכום היה יפה ומאוזן והסכמתי איתו מאד, אבל לדעתי היה חסר בו חלק והוא מה שכתבתי – מה גורם לנו להחליט איפה אנחנו עומדים, ומאיזה מקום עושים את הבחירה שלנו- הבנה והכרה ורצון, בהתאם לכוחות שלי, או "אם יש כאלה שעושים את זה גם אני כנראה צריכה ועכשיו" 

מקווה שהובנתי תודה ויום טוב 

תגובה לתגובה של "הסר מעלינו" 

"אם אפשר מילה… מרגישה שסוף סוף יש סיפור שמדבר בגובה העיניים של נשים ברמה גבוהה יותר….. נשים שלא מתמודדות מול הזבל של התקשורת…

אני יודעת ששמורה נועדה לחזק את כל הרבדים של הנשים העובדות, וצריך לתת מענה לכולן, אבל גם אלה שחיות לכאורה בפסגה רוצות להתקדם ולטפס על פסגה גבוה יותר…. "

מתחברת מאד למה שנאמר, מסתייגת מהנימה. אנחנו לא בתחרות "הניסיון המרומם יותר". אין ספק ששמורה כקהילה הטרוגנית צריכה לדאוג לכל שכבות הקהילה, וב"ה היא עושה זאת! 

אני חושבת שבכל סיפור אפשר למצוא נקודות חיזוק. זה לא חייב להיות העתק הדבק לניסיון דומה לשלי – ואז, יופי! אני יכולה להתחזק! . אלא הרוח שנושבת מהסיפור, ההתגברות, האומץ, ההחלטה! 

בדיוק עולה לי המעשה של אלעזר בן דורדיא. אף אחד ב"ה לא חשוד על העבירות והנסיונות שהוא עבר. וד"ל. ואעפ"כ לא עובר חודש אלול בלי להזכיר את האמרה המפורסמת ומרעישת העולמות שלו "אין הדבר תלוי אלא בי" בכל הדורות, בכל המגזרים ובכל שכבות הציבור – מזכירים את הממרא הזו. הסיפור הוא רק משל, וכל אחת צריכה לקחת נמשל למה שמתאים לאורח חייה ולרמה שהיא אוחזת בה כעת. הרבה ס"ד לכולנו! ‫

הי שלום, אני כבר הרבה זמן בשמורה, מודה ומעריכה ברמות!! גם בלי לקרוא רק השם מהווה תזכורת להישמר בכל העניינים האלו. בד"כ אני לא ממש מגיבה על הסיפורים, פשוט כי אם אעשה זאת אז ייצא שכרי בהפסדי על הזמן והמקום שאתן לזה. אבל כמעט תמיד נהנית ומתחזקת גם אם רוב הדברים זה לא דווקא סוג הניסיון שלי. 

הפעם הקפיץ אותי ממש תגובה הזו שראיתי בתגובות לרשימות תפוצה וכו. אני חושבת שאתן בתור ארגון שמעודד חיזוק ותמיכה, הערכה וקהילתיות, לא אמור לתת מקום לתגובה בנימה הזו: 

"מרגישה שסוף סוף יש סיפור שמדבר בגובה העיניים של נשים ברמה גבוהה יותר….. " וכו'

דווקא בגלל שאני אחת שמרבית הפעמים הסיפורים הם לא שטחי ההתמודדות שלי, למרות זאת בחיים לא הרגשתי שמיותר לקרוא חיזוקים בנושאים שאני לא מתמודדת, וק"ו שלא הרגשתי בגלל זה ברמה גבוהה יותר מנשים אחרות שמי יודע אם מה הן צריכות להתמודד!!

בוודאי שלכל אחת מה יש להתחזק ולגדול וזה בדיוק התפקיד שלה לראות איך היא עושה את זה, והאם באמת נועד לה הרמה של שמורה (כהגדרת הכותבת הנל) לא בטוחה בכלל בכלל שרשימות תפוצה זה האליטה (בפרט אם זה כמות ממש גדולה) לדעתי לא התפקיד שלנו להגדיר זאת. מסכימה רק עם המשפט שלא לפחד להביא סיפור משום רמה שהיא… 

תודה רבה!!! קוראת שנהנית מרובם הגדול של הסיפורים ומתחזקת ממש! תזכו למצוות!…

האמת שאני לא מאלו הכותבות אבל הפעם כתבתי והרבה גם בשבילי, ישר כח על כל המיזמים המחזקים, המגדירים ומחדדים איפה ולאן אני שואפת-הימים שלפני השמורה ואחרי השמורה… -הזכויות שלכן עצומות, מקנאה בכן!! 

כעובדת עם שאינם שומרי תורה ומצוות קיבלתי במשך השנים עשרות שאלות למה אין לך ווצאפ?- בתקופה הזו- זה הפוך הם אומרים לי: טוב שאין לך ווצאפ!.. 

חשוב להדגיש! בענייני הקבלות צריך לעשות כל דבר במתינות כדי שנחזיק בקבלות לאורך זמן, ולא נשבר, ולא לשכוח להתפלל לה' שיעזור לנו הלאה תמיד להתמיד ולהתחזק במה שקיבלנו. 

אני חושבת שעיקר הבעיה שיכולה להיות אצל מי שיש לה אינטרנט כמובן מסונן-זה ההתמכרות, אנשים חושבים שהתמכרות זה משהו טוטאלי, לצערי לפעמים זה גבול דק מאוד, גם למייל בלבד אפשר להתמכר- אבל טוב שיש את קונטרול יו שנותן רעיונות במה להתחזק וגם מעודד להבין שיש שטחים שב"ה הם כבושים אצלי – ולב יודע מרת נפשו 

עוד בקשה אם אפשר- לפעמים חסרה לי תפוצה של פעם בשבוע של עידוד וכח בלבד, מילות "אשריכן" לנשות החיל, אברכיות וגם אלו שלא שפועלות בכ"כ הרבה חזיתות מבית ומחוץ וכל כך מנסות ומתחזקות ומחזקות ושומרות ונשמרות ומשתדלות ושואפות ורוצות ועושות ולפעמים קצת נופלות, אבל תמיד בס"ד קמות והרבה בזכותכן, בנות של ה' אהובות ושמורות כי הם כאן בשמורה. 

-לא תמיד צריך הרבה מלל, אפשר מילות ברכה של רב, שיר קצר, מדרש קצר בשבח האישה, אתן יותר טובות ברעיונות ממני.. שיזכיר לנו כמה חשובות אנחנו לפני ה' יתברך על עצם ההשתדלות והמאמץ, יש לכן כזו? אשמח שתצרפו אותי, מתפללת שה' יוציא אותנו מכל הבלבול, ויתן לנו בהירות וטהרת המחשבה בכל נושא, גאולה שלמה ברחמים, 

תגובה לסיפור "הסר מעלינו" ולתגובות עליו: נהניתי מאוד מקריאת הסיפור, וגם מהתגובות שבעקבותיו. הרבה תובנות נכונות וחשובות. 

בעבר הייתי מצטרפת להמון רשימות תפוצה, ויוצאת כמעט באותו קצב… כלומר הצטרפתי לכל רשימת תפוצה שהיתה נראית לי רלוונטית בשבילי, ואחרי שניים-שלושה מיילים החלטתי אם להסיר את עצמי או להמשיך. מדי פעם הייתי עושה "ניקוי כללי": עוברת על כל רשימות התפוצה, ויוצאת מכל מה שכבר לא רלוונטי (דיוורים שהם לא ממש בנושאים של העיסוק שלי, או שהם לא תורמים לי מבחינה מקצועית לצרכי העבודה – וב"ה החיזוקים משמורה ומקונטרול יו נותנים לי כח להגדיר עוד ועוד דברים כ"לא ממש בתחום העיסוק שלי", גם אם בעבר הייתי משאירה אותם בשקט כי הרי זה לצרכי פרנסה… כמו כן מוחקת דיוורים שפעם נתנו לי תוכן רלוונטי והיום נותנים לי רק פרסומות). 

אבל זה ממש מסובך! כי לרוב אני לא מצליחה לצאת בלחיצה על "הסר" (בגלל ההגנה) וכשאני שולחת בקשה לא תמיד מגיבים, בלי קשר לחוק… לפעמים אני צריכה ממש לנדנד. מצאתי לי עצה: אני מסמנת בכוכב סגול את כל המיילים שאני רוצה לצאת מהם, ומשאירה אחד מכל רשימת תפוצה – כל השאר מוחקת. וכשאני על מחשב בחדר מחשבים וצריכה להיכנס לאיזשהו אתר, פשוט מסירה את עצמי מכל הרשימות המכוכבות, ומוחקת גם את המיילים מהם. 

היום, אני כבר לא מצטרפת כמעט לרשימות תפוצה, וכך אני יוצאת בקצב יותר מהיר מההצטרפות. הרווחים: יותר זמן פנוי, פחות זמן מסך (לא בריא לעיניים, ובכלל), שימת לב לדברים חשובים (כי הם לא נבלעים בים של מיילים). 

שני דברים דחפו אותו לענין הזה: 1. קונטרול יו והמבצע של שלושת השבועות. 2. ההודעה מג'ימייל שנפח האיחסון שלי הולך להיגמר. אמנם בד"כ רשימות התפוצה אינן מיילים כבדים, אבל במצטבר הם תופסים נפח אחסון משמעותי מבחינת כמות הג'יגה, וגם מבחינת כמות המיילים ומהירות החיפוש כשאני מחפשת מייל מסוים. 

עוד מילה לבעלות רשימות תפוצה: נכון שחשוב לשווק, ונכון שרשימת תפוצה היא קשר משמעותי עם לקוחות פוטנציאליים. אבל שמנה לב לקצב הדיוור, לרלוונטיות התוכן, ובעיקר לאופן השגת כתובות המיילים ולדרך השליחה אם את עושה את זה באופן ידני (בשום אופן לא בעותק רגיל, אלא רק בעותקים מוסתרים!!! זה מאוד מאוד מאוד לא נעים שהכתובת האישית שלי מסתובבת אצל כל מיני שמצרפות אותי לרשימה, כי פעם אחת מישהי שלחה אלי דיוור בעותק גלוי ביחד עם עוד כמה). 

בנימה אישית, רשימת התפוצה שלי נותנת בעיקר קבצים מצורפים להדפסה, ואני מאפשרת גם בתשלום סמלי לקבל דרך הדואר. (ברעיון של 'דף הבית' ומגזינים נוספים). וזה נכון בעיקר לגבי מגזינים דיגיטליים. נכון שנוח יותר לקבל חומר במייל מהדואר, וזה גם זול יותר לשלוח מאשר מגזינים מודפסים, אבל כששולחים את זה בקובץ שנוח יותר להדפסה מאשר לקריאה ממוחשבת, נותנים את הרושם הרציני יותר, שזה משהו ששווה להדפיס, וגם מאפשרים לקרוא את זה בשבת. 

שלום שמורות יקרות, זו אני מהסיפור 'הסר מעלינו' קראתי בהתרגשות את קובץ התגובות ואני חייבת לכן תודה גדולה! איזה חיזוקים, כמה עידוד! כל כך גדול כוח הקבוצה, כל אחת שמגיבה – תורמת. תודה רבה לכל אחת ואחת שכתבה מילים טובות, שימחתן אותי מאד:) 

רציתי לחדד נקודה שמאד עזרה לי להגיע לצעד הזה – כשקראתי בקונטרול יו את הרעיון להתנתק מרשימות תפוצה זה היה גדול עלי, אבל במקום להגיד 'זה קיצוני', 'אל תגזימו…', 'יש דברים טובים במייל צריך לדעת להשתמש נכון' וכו' הסתכלתי על הדברים בהערכה מרובה. 

נכון, סעיף בקונטרול זה לא סעיף בשולחן ערוך אף אחד לא דיבר כאן על אסור ומותר, אלא פשוט זה בא לעורר תשומת לב שיש כאן בכלל ענין לא להיות שייכים לזה, וגם אם כרגע גדול עלי לקפוץ למקום הזה – אני לפחות שואפת לשם. וכך קרה שהכנס בו השתתפתי ("אני חומה", למי ששאלה) התיישב לי על מקום שואף ומקבל, וגרם, בסייעתא דשמיא, למימוש ההתקדמות. 

באחת התגובות של הסר מעלינו מישהי שאלה מה עושים עם רשימות תפוצה שה – 'הסר' שלהם חסום. נותנת כאן את הלינק שנטפרי שלחו לי כששאלתי אותם מה אפשר לעשות עם זה (אין להם פיתרון, אבל אפשר לעקוף את הבעיה) 

https://netfree.link/wiki/הסרה_מרשימת_תפוצה

תודה על כל הדיוורים המחזקים. אגב, שמורה היא אחת מ – 2 רשימות תפוצה יחידות שאני מנויה עליהם, (השניה של חיפוש עבודה עניינית) וגם בה רק על האישי לשלישי והעיתון, על השאר אני עוד מתלבטת מה נכון לי…

אחרי שקראתי את התגובות הרבות על רשימות התפוצה, למרות שכאשר התפרסם הסיפור הסרתי את עצמי מכמה רשימות, קיבלתי חשק חזק להסיר את עצמי מעוד כמה.. 

טיפ למי שרוצה להסיר את עצמה – ולא זוכרת באיזה רשימות היא מקבלת א- בשדה החיפוש במייל תחפשי את המילים "רב מסר" או "שלח מסר" וכדו', ואז תסירי את עצמך 

ב- אם הלחצן "הסר" חסום לך בנטפרי – את מעתיקה את הקישור (העתק כתובת לינק) ופותחת לנטפרי פניה על זה והם מסדרים לך שתוכלי להסיר את עצמך 

תזכינה למצוות!!

תגובה להקדמה של השמורה על הסר מעלינו מחזק ותופס כ"כ!!! כל מילה פנינה, מדוייקת מגדירה ומחזקת את הרצון הפנימי שקורא לעשות צעדים למקום טוב ומוגן יותר! 

כמה זכויות יש בזמן הזה לכל העומדות מאחורי ההתחזקות הגדולה של קונטרול יו, שמורה ו"תשובה יהודית" שפשוט באות ועוזרות לנו לקום ולעשות מעשה!! 

בזכות הסיפור והתגובות שלאחריו אזרתי אומץ ויצאתי מ33 רשימות תפוצה!! לא האמנתי שאצליח כי אני עכשיו בחל"ד וזה ממש נתן לי תעסוקה ועניין (תו"כ האכלה של התינוקת למשל..) אבל ככל שקראתי עוד תגובה ועוד הערה החלטתי לחתוך וזהו, ב"ה תודה רבה רבה!! בשורות טובות ישועות ונחמות 

שלום רב, שולחת בשם אחותי…. בתגובות על הסיפור הסר מעלינו נכתב- "היום הגענו למצב שמייל ללא אינטרנט נמצא אצל סלתה ושמנה (ולא ממש בדיוק לצרכי פרנסה, אלא לצרכי נוחות). ואי אפשר אחרת. 

לגבי משפט זה אני רוצה לסייג: אני מכירה ציבור גדול מאוד יראי שמים שנזהרים ונשמרים מכל הטכנולוגיה, המייל וכמובן האינטרנט. לא אצל כל הציבור הטוב (סלתה ושמנה) יש מייל, ובטח ובטח ובטח שלא לצרכי נוחות. גם כאלה שעובדות במחשבים שיש להם מייל בעבודה, הוא לצרכי עבודה בלבד, ללא צ'אט וכמעט ללא רשימות תפוצה. 

אני רוצה לספר על זה 2 סיפורים: כשאני התחלתי לעבוד שאלתי רב לגבי שימוש באתרים נקיים ונוחים כגון: קופ"ח ובנק. הרב אמר לי לא להשתמש, והסביר, שכאשר אעזוב את העבודה אהיה מכורה למחשב כי לא אסתדר עם בנק וקופ"ח ללא מחשב. למעשה היום, אני בכלל לא משתמשת, ובחל"ד המחשב בכלל לא חסר לי. הילדים שלי לא רואים אותי מול מחשב… 

סיפור נוסף, יש אחת אצלינו בעבודה שיש לה טלפון לא כשר, והיא מעוניינת לעבור לפלאפון כשר כמעט (רק SMS), וזו התקדמות גדולה. (לא נכנסת למקום הזה של לאשר את הפלפון שהיא רוצה לקנות, רק רוצה לציין סיפור) הקושי העיקרי שלה הוא שלא יהיה לה יותר מוביט וקופ"ח. וזו הסיבה שבינתיים לא עברה.

שלום שמורה. רציתי לשתף בסיפור, שקרה כתגובה לתגובות שנשלחו במייל הזה. 

לי יש ברוך ה' מייל בלבד. את הדברים שדורשים אינטרנט אני עושה בעמדות מחשב. כשהגיעה הפרסומת של המבצע של אבניה ברזל, ממש רציתי להשתתף. אבל לא ידעתי איזו קבלה לקבל על עצמי. כמו שכבר כתבתי, הרוב ממש לא קשור אלי. 

איכשהו דיגדג לי במוח מה שמדגדג לי כבר די הרבה זמן, שיש לי תיקיה עם די הרבה סרטונים שהם לא מאה אחוז, אבל גם ממש לא אפס……… אולי שמונים וחמש. שאני ממש ממש אוהבת, וצופה בה די הרבה. ויש שם גם סרטונים מקצועיים, שהיו הדרך של היצר הרע לומר לי שזה לא בעיה, כי אני צופה בשביל הידע, ולא רק בשביל ההנאה… ואמרתי, טוב, אז אני אמחק אותה. אבל אחר כך חשבתי, זה יהיה לי מדי קשה למחוק הכל, אז אני אמחק תיקיה פנימית מתוך התיקיה הזו. 

ואז הגיע המייל הזה, וקראתי את התגובות, של די הרבה סיפורים ברצף, והחלטתי שאני מוחקת את כל התיקיה. אני מאמינה שהיא תחסר לי, אבל עשיתי את זה. זהו, מחקתי אותה, וגם הלכתי לסל המחזור למחוק אותה גם משם. שלא יהיה סיכוי שאני אשחזר אותה אי פעם. 

אז תודה על הסיפורים והחיזוקים, ותודה על המבצע אבניה ברזל, שבזכותו התקדמתי עוד צעד. יישר כח! 

למי שמחפשת קו מידע שמתעדכן מעט פעמים ביום (רק לפי הצורך) מכיל מידע מתומצת קצר ונקי. יש את 03-5097000 – נפתח בזמן הקורונה והמשיך מאז. או 072-3151111 \ 0723152222 (בפלאפונים רק המספר עם סיומת 2222 עובד) 

***

מאד אהבתי תגובה של חברה חמודה שהגיבה ל"מחכה בסיבוב" על עריכת וידאו שלא רצתה לבצע כי יש שם נשים לא צנועות אשרינו חברות ארגון שמורה שכזאת חברה יש ביננו! לקרוא אותך ולהזכר "בזכותן עתידין להיגאל"!