לתגובות הקוראות
החיים הם לא שיעור חשבון
החיים הם לא שיעור חשבון, אבל יש הרבה חשבון בחיים.
כשבוקר אחת נחתו שמועות מאיימות על גל פיטורין צפוי, בחשבון פשוט הבנתי שרוב הסיכויים שאני בחוץ. אני האחרונה שהגעתי לצוות, ומשכך – מסתבר מאד שגם הראשונה להיות בחוץ.
לצערי החשש התאמת, ויחד עם עוד 99 עובדים מצאתי את עצמי בחוץ. מפוטרת, נעים להכיר.
חשבון הבנק שלי לא יפגוש עוד המשכורת שחשבתי שתהיה קבועה ויציבה…
זה היה הלם, כי לא היו סימנים מקדימים בכלל. אבל לא היה לי זמן להתבשל בתוך ההלם הזה, מיד עברתי למרתון שליחת קורות חיים.
התפללתי כל הזמן למצוא עבודה עם תנאים טובים, אבל לא הרשתי לעצמי להתפנק: הגשתי מועמדות לכל הצעת עבודה רלוונטית. ווידאתי, כמובן, התאמה לאישה החרדית, אבל לא פסלתי הצעות על גובה משכורת או מרחק נסיעה. הלחץ הכלכלי נשף בעורפי, העיקר לחתום חוזה במיידי.
כל הזמן ניסינו להתחזק יחד, בעלי ואני, ולזכור שה' הוא המוביל והמנהל, בידו הכל וממנו המתרחש. גם חוסר היציבות שנקלענו אליו מכוון ומדויק עבורנו. שיננו לעצמינו כי שקל לא יחסר לנו ממה שנקצב, אין מעצור לה' להביא את ישועתו כהרף עין, ועוד אמירות וחיזוקים על זו הדרך.
ברוך ה', לאחר חודש של חיפושים מייגעים, הגעתי אל המנוחה ואל העבודה. איזה משפט אבסורדי:) אבל ככה הרגשתי. התנאים היו ממש גרועים, שכר נמוך ומרחק נסיעה משמעותי מאד, אבל כל כך שמחתי שהיו לתנאים על מה לחול, קריא: יש לי עבודה, כך שפיניתי הצידה כל תלונה אפשרית.
חשבתי שעברתי השתלמות באמונה ובטחון, התברר שזה היה רק שלב ביניים: אחרי חודש המשרה נסגרה… שוב חזרתי לחיפושי עבודה מַלְאים, וקובץ קורות חיי נחת על שולחנם של מעסיקים נוספים.
הפעם לאחר חודש הגעתי לכסא משרדי. לא כעובדת, כמרואיינת. גם משהו. עברתי את הראיון בתחושה טובה, ואמרו לי כי נדרשת הגעה שלוש פעמים בשבוע לסניף הראשי הממוקם בעיר מרוחקת. לא היה לי את הפריבילגיה לפסול ולסנן, רק הוספתי בשקט לתחינה הקבועה: שתהיה לי גישה נוחה לעבודה.
אחרי כמה ימים הגיעה תשובה שלילית. זה היה מאכזב ומשמח באותה נשימה.
אחרי שבועיים שוב ראיון. הצלחתי מאד במבחן, ב"ה, ושידרו לי די ברור שהתרשמו ממני. מגישוש קל עם הבנות שעובדות שם, הבנתי שהם מדשדשים מבחינה מקצועית. לא רציתי להיות זו שדוחה הזדמנות במו ידי, אז לא סרבתי להצעה, רק הוספתי עוד משפט לבקשה הקבועה: ה', עזור לי בבקשה להתקבל לעבודה שיהיה לי בה טוב גם מבחינה מקצועית.
לא התקבלתי. גם הפעם היה לי קשה לקבל את התשובה, אבל הוספתי להתפלל ולקוות לטוב.
ואז הגיעה המלחמה, ואיתה צנחו רמת הסיכויים למצוא בדיוק עכשיו עבודה. עם כל הכאב העצום, הפחד והדאגות שחווים כולם, התווספה לי עוד מועקה ללב: מה יהיה עם עבודה??
המשכנו להתפלל חזק. מחדירים לתוך תוכנו עוד צרורות של אמונה ובטחון, ומחזקים את הידיעה על יכולתו הבלתי מוגבלת של בורא עולם, ועל רצונו להיטיב לנו תמיד.
לא יאומן– אבל דווקא עכשיו הגיעה תשובה חיובית!
סביבה חרדית, שכר יפה, מיקום מעולה, עבודה מקצועית, תנאים כמו שחלמתי…
אני משחזרת לעצמי כאב צורב של פיטורין ואכזבה קשה אחרי ראיונות שווא, זמנים של דאגה ומתח, וימים של חוסר וודאות… ואומרת לעצמי: תראי כמה ה' דאג לך, הוא רצה בשבילך את הטוב ביותר!
ברוך ה' התקופה המאתגרת מאחורי, אבל יצאתי איתה עם מטען כל כך מחזק של בטחון בה', תלות מוחלטת וקשר קרוב. היא גם המחישה לי פרק בחוסר ההבנה שלנו למהלכים בהם מוביל אותנו הקב"ה, וגם כמה אפשר להתפלל על כל פרט.
מה אנחנו מבינים בחשבונות שמים ובדרכי ה'?
רק לדעת ולהאמין שהכל מושגח ומנוהל, והכל לטובה.
החיים הם לא שיעור חשבון, הם שיעור באמונה.
תגובות השמורות לסיפור
נעמי חיזקת אותי!
התחתנתי לפני מספר חודשים, לפני החתונה עזבתי את העבודה, היא היתה רחוקה ולקחה לי הרבה שעות מהיום, החלטנו אני ובעלי (אז זה היה עוד חתני…) שאני אעזוב את העבודה ואחרי החתונה אחפש עבודה חדשה.
ירח הדבש נגמר ומצאתי את עצמי מתחילה עבודה חדשה (שהסמינר המליץ לי עליה) התחלתי לעבוד שם והייתי מרוצה עד השמיים!! משכורת טובה, המיקום היה נוח, החברה כולה בנות בוגרות בית יעקב מהשורה הראשונה!!
חזרתי מהעבודה ביום הראשון וסיפרתי לבעלי על מה עבדתי באותו יום בעבודה ופתאום הוא אומר לי את יודעת יכול להיות שיש בעיה בעבודה עצמה, לא בצוות הוא כולו חרדי, לא באינטרנט עבדו שם עם נטפרי, אלא בסגנון העבודה (מעדיפה לא לפרט יותר מידי כי הוא משרד גדול ומאמינה שרוב העובדות שם אף מחוברות לשמורה….)
החלטנו שנשאל רב מה לעשות, (לי לא היה ספק שהוא יגיד שזה בסדר גמור ואין בעיה, יש כ"כ הרבה טובים שקשה להשיג בתחום הזה במקומות אחרים) בעלי דיבר עם ר' יצחק זילברשטיין ופרט לו בדיוק מה הבעיה, מעלות מול חסרונות, הוא חשב מעט וענה בביטחון לעזוב את העבודה!! והסביר לנו גם למה לא כדאי להמשיך שם, הוא אמר שלא עוברים על איסור לעבוד שם, אבל ברכה במקום כזה ודאי שלא תהיה…
היה לי קשה מאוד!! בעיניים שלי לא הבנתי הרי עובדות שם כ"כ הרבה בנות חרדיות טובות!! לכולם זה בסדר ורק לי לא?? עשינו כהוראתו ויום למחרת כבר לא הופעתי בעבודה….
לסיפור שלי עדיין אין סוף, עברו מאז חמישה חודשים ואני עדיין על תקן מחפשת עבודה, עושה את ההשתדלות שלי ושולחת קורות חיים, אני מאמינה ובטוחה שיש אחד שמנהל את העולם והוא זן ומפרנס לכל!! וברגע שהוא ורק הוא יחליט הוא ישלח לי את העבודה בדרכים שלו.
חשוב לי ישמעו את הסיפור כי להרבה סיפורים יש הפי אנד ומוצאים עבודה ישר אח"כ וכל זה, אבל יש גם מקרים שלא תמיד רואים מיד את התוצאה של המעשים (ואף יכול להיות שנראה את זה אחרי מאה ועשרים….)
אבל הדבר שהכי משמח זה בכאלה מצבים זה לדעת שנכון אני יושבת עכשיו בבית וזה קשה!!! אבל זה בזכות (ולא בגלל!!) ששמענו לקול גדול בישראל!! כי פרנסה היא משמיים וכנראה שגם ככה הייתי אמורה לא לעבוד עכשיו כי כך רצה הבורא, לפחות נקבל שכר על כך!! בתפילה שבקרוב נשמע ונתבשר בשורות טובות לנו ולכל בית ישראל.
הרבה זמן רציתי לכתוב ומשום מה לא יצא לי….
גם אני הייתי מפוטרת לאחר כשנתיים שעבדתי במקום מדהים מכל הבחינות. הייתי היחידה מהצוות שלי שלא הצליחו לסדר אותה אצל לקוח חדש וזה היה קשה. ידעתי שאני חייבת עבודה חדשה כי יש לי משכנתא גבוהה ומעונות וכו'…
התחלתי לחפש ואחרי תקופה התקבלתי למקום עבודה, ויתרתי על הרבה דברים אבל על סביבה נפרדת לא ויתרתי והם אישרו לי את זה. אחרי שבשרו לי שהתקבלתי ואפילו שלחו לי את החוזה, פתאום המנהלת מתקשרת שהלקוח רוצה שאני אשב אצלו פעמים בשבוע בסביבה מעורבת!
הרגשתי שהשמים נופלים. עד שמצאתי, כמה תפילות, קבלות, התחזקות באמונה, עד שעברתי את כל התהליך פתאום….. מיד שאלנו רב והוא כמובן אמר שלא מתאים לבת ישראל….. אמרנו להם לא בלב כבד ואז היה לנו מספר ימים של שקט ופתאום הם חוזרים אלי שזה בסדר ואני אשב בסביבה נפרדת.
באמת התחלתי עבודה ואחרי שלושה שבועות הוציאו אותי לחל"ת… בגלל המלחמה. לא ידעתי כבר מה להרגיש…
אבל ה' הכין לי ישר תרופה למכה מקום שמספר רב של פעמים שלחתי להם קו"ח פתאום חזרו אלי עם הצעת עבודה מדהימה וב"ה היום אני עובדת שם ומאד מרוצה.
תודה על כל הדברים הטובים שאתם שולחים מאד מחזק ונותן כח!
הסיפור הגיע בדיוק בזמן..
אני מה שנקרא ג'וניורית בהייטק, כמה שהמצב בהייטק קשה- לג'וניורים קשה פי כמה וכמה.. אני מחפשת עבודה כבר הרבה זמן, שולחת קו"ח לכל המכרים וחברות הגיוס האפשרויות- ובינתיים אין לי עבודה.
סופסוף נקראתי לראיון אחרי כ"כ הרבה זמן של שקט, למדתי והתכוננתי היטב לראיון, הראיון היה מוצלח וכמעט ולא היה לי ספק שהנה אוטוטו נגמרת סאגת החיפושים.. את האמת, למרות שחיכיתי לתשובה חיובית הרגשתי קצת נקיפות מצפון על סביבת העבודה, עבודה גברית וחילונית ברובה הגדול, 2 חרדיות בלבד (אם אתקבל- 3) וגם האווירה לא ממש התאימה לי..
התשובה הגיעה- שלילית! ברגע הראשון הייתי צריכה לעכל, אבל במחשבה שניה התעוררתי לחשוב שד' פשוט שומר לי מקום טוב יותר, מקום שיהיה לי הכי מתאים, ד' ראה שלא נח לי לעבוד במקום ברמה רוחנית שכזו! ואז קראתי את מה שכתבת ואמרתי לעצמי, הנה חיזוק משמים!
תודה שהיית שליחה טובה:)
מחזק במיוחד!
בדיוק קראתי על אחד ששאלו אותו- מה נשמע? וענה- שיכול להיות יותר טוב, ענו לו (אחד מגדו"י ענה לו, אני לא זוכרת את שמו)- לא יכול להיות יותר טוב בשבילך, ז"א מה שהקב"ה עושה לאדם זה הכי טוב בשבילו, גם אם בעין הקטנה שלנו זה נראה שיש יותר…. (לא דייקתי במילים, אבל זה פחות או יותר התוכן)
אבל לפעמים הקב"ה נותן לנו עוד זמן להתפלל על הדבר המסוים הזה, או שפשוט זה לא טוב לו עכשיו, אנחנו לא מבינים בחשבונות שמים, אבל בהחלט להאמין שמה שיש לנו ומה שעובר עלינו זה ה-כ-י טוב לנו, ה' הוא אבא טוב שעושה רק טוב לילדים שלו.
שמעתי פעם שכל דבר שיהודי מבקש מה' יכול להיות אחת משלוש תשובות שהקב"ה עונה לו: 1- כן 2- לא 3- כן, אבל לא עכשיו כל אחת משלושת התשובות זה פשוט כי זה מה שטוב לאותו אדם על הדבר המסוים שביקש. בכל אופן תודה על החיזוק!
מזדהה איתך מאוד! גם אני שלחתי הרבה קורות חיים בשנה האחרונה.
החלפתי כמה מקומות עבודה בעקבות פיטורים לא נעימים במקומות שהיו לי תנאים יותר טובים ממה שיש לי בעבודתי כיום, אבל מבחינה רוחנית יותר חלשים. היה לי מאוד קשה עם הפיטורים ועם חוסר הוודאות הזו של מה יהיה ואיך נסתדר, והיו לי ימים שהרגשתי שאין לי בשביל מה לקום מוקדם בבוקר. היו לי ימים שלא היה לי סדר יום מסודר ונורמלי.
ראיתי באופן מוחשי איך ה' הטוב דואג לי, ורוב הימים בין עבודה אחת לחברתה עבדתי (גם בעבודות מזדמנות).
בסוף ברוך ה', אחרי שהסתדרתי במקום מצוין, חיזקתי את עצמי בידיעה שעצם ההחלפה של כמה מקומות, גרמה לי להעריך את המקום שבו אני אני עובדת עכשיו, כי הוא הכי חרדי, הכי שמור, עם חסימה חזקה.
תודה על הסיפור, כמה שהוא נשמע רגיל, הוא פשוט ממחיש לנו איך שה' הוא כל יכול!
זוכרת את עצמי גם בתקופת אבטלה ממושכת, בהתחלה היה לי מוזר להתפלל ולבקש על כ"כ הרבה פרטים, העיקר שתהיה עבודה… אבל אז הגעתי למסקנה שה' יכול לעשות הכל, ויכול להיות שזה אולי אפילו כפירה "להתקמצן" בבקשות, היד ה' תקצר?
כמובן ניגשתי לכל משרה אפשרית, אך במקביל התפללתי על כל מה שרק יכולתי לאחל לעצמי בעבודה החדשה ("שתהיה לי הכי טובה מבחינת… ומבחינת…" וכו'…- בתכלס רק הוא יודע מה באמת טוב לי), בסוף הוא שלח לי עבודה מעולה שענתה על הכל!!
צריך לא להתייאש ולהמשיך לבקש. מה יהיה בסוף- זה רק בידיים שלו, אבל לבקש- אנחנו תמיד יכולים.
מחזק מאוד!!!
אני, באופן אישי, כרגע באותה סירה… מחפשת עבודה ומקבלת תשובות שליליות בזו אחר זו… איני יודעת מה הסוף.. לא בטוח שגם הסוף שלי יהיה "סוף טוב הכל טוב"… אבל עם אמונה ובטחון מבינים שכל מה שקורה זה הכי מתוק! הכי ורוד! הכי טוב!!! זה לא קל!
בע"ה מקווה מאוד לצלוח ולכתוב לכן את סיפור הישועה שלי! תמשיכו לחזק אותנו! תודה ענקית!
מאוד יפה ומחזק!! אבל לפעמים אפשר לחפש הרבה, ולשמוע מלא תשובות שליליות גם על עבודות שהיו נראות מאוד רלוונטיות וטובות מבחינה חרדית ומקצועית ולהתקבל בסוף לעבודה די דפוקה ולדעת ולהרגיש שכל זה לטובה- גם אם לא תמיד רואים בעיניים!!!!
זה האמונה האמיתי בעיני לדעת שהכל לטובה- גם אם לא רואים ולא נראה ולא נדע אף פעם למה ואיך.
תודה רבה תמשיכו הלאה במלאכת הקודש שלכם
איזה סיפור יפה! ממש לא יודעת למה, דמעות חמות בעיניי… ממש מחזק! כל הכבוד שחיזקתם את עצמכם באמונה גם בזמן כל כך קשה! זה לא מובן מאליו… אני עצמי גם חוויתי כמה פיטורין כואבים וברוך ה' עכשיו מצאתי את מקומי כעצמאית. חזקי ואמצי בדרכך זו הטהורה והתמימה.
***
וואו, אני מתרגשת מהתגובות על הסיפור שלי שפרסמתם שבוע שעבר! לא דמיינתי כאלה תגובות נלהבות על פשוט (או לא פשוט) להחמיא למנהלת ובכלל לכל אחד. אז תודה לכן שפרסמתם את זה ועשיתן טוב לכל כך הרבה נשים!!!:) מודה מאוד!
***
נשלח משמים במקום ובזמן הנכון… אני עכשיו נמצאת בתקופה לא פשוטה-בעקבות המלחמה המשרד שבו עבדתי נקלע לקשיים ומהר מאוד מצאתי את עצמי מפוטרת… כרגע אני מחפשת עבודה ולקרוא על ההתמודדות והאמונה-נותן הרבה כוח!
***
בדיוק במקום, הסיפור שלי ממש דומה, רק שעדיין לא מצאתי עבודה……… פוטרתי בעקבות המלחמה ממשרה חדשה ומבטיחה, האכזבה והכאב גדולים…………. הסיפור היה בדיוק במקום! תודה לכם
***
מדהימה אחת, איזה אמונה גם כשהכל לא הולך… להאמין כשרואים את ההפי אנד זה הרבה יותר חזק כשמאמינים לאורך כל הדרך לפני!!! מקנאת בך על העוצמות!!!
***
מחזק מאוד!!! זה לא רק בעבודה בכל תחומי החיים.. לפעמים מחכים ומחכים ומחכיםםם אבל בסוף מגיע כזה טוב שהדרך שווה רק בשביל שנעריך נתפלל ונאמין
***
משפט חזק שמלווה אותי "הקב"ה אף פעם לא אומר לא, הוא אומר לנו: 1. כן 2. לא עכשיו 3. לא, אני מכין לך משהו טוב יותר!!!!!!!!!!!!!!!!!!
***
כל כך מחזק בתקופה הזאת בפרט צריך כל כך להתחזק באמונה הכל מה' יתברך- אין עוד מלבדו!!!
***
החיים הם לא שיעור חשבון, הם שיעור באמונה!! כמה שזה נכון…… להכל ולא רק בעבודה
***
וואו, כמה קשה וכמה מרומם ביחד… וכמה הייתי צריכה את התזכורת הזו. תודה!
***
סיפור מקסים! יפה מאד לראות את ההתחזקות באמונה לאורך כל הדרך
***
ריגשת אותי! סיפור מחזק מאוד בתפילה ובאמונה שמחה בשבילך!
***
חיזקת אותי ממש תודה רבה אני ממש מעריכה אותך
***
חיזקת אותי!! תזכי למצוות וכל הברכות.
***
הכותרת המסכמת יפה וקולעת!
***
וואו מהמם ומחזק!
***
מדהים ומחזק!!!
***
תגובות לסיפורים קודמים ושיתופים מהשטח
רציתי רק לחזק זה שלדרוזית קל ולנו לפעמים קשה זה לא כי היא ח"ו טובה יותר או ברורה יותר…. זה כי לנו זה מצווה, ולשמירת מצווה יש נסיון! וזה רק בגלל שאנחנו גבוהים יותר ובעלי בחירה!
לכן יש מישהו שיש לו תפקיד להקשות עלינו ולבלבל אותנו- מה שאין לדרוזית ולנו- יש תפקיד לבחור בטוב!
אז הרבה כח לכל היהודיות הבוחרות בכל רגע ותודה עצומה לשמורה שמעמידה לנו תמרורים ועמודי תאורה לאורך כל הדרך, ומזכירה לנו לאן פנינו מועדות… יש לכן זכויות לאין-ספור….
לגבי הבעיות עם הווצאפ שאנחנו ב"ה לא רוצות להשתמש בו- אצלנו בעבודה משתמשים בטימס זה נגיש וזמין הרבה יותר משליחת מייל, בפרט כשמתכתבים בקבוצה.
לא שזה נתון לשיקול דעת העובד באיזה כלי להשתמש, סתם אני משתפת שאצלנו אין שום דרישה לווצאפ כי הכל עובר בטימס. כמובן אצלי זה במחשב ואצל מי שיש לו סמארטפון זה שם, אבל אין השוואה בנוחות לעומת מייל שהוא באמת כבד ומכביד להתכתב במייל.
