עבדים היינו

בקשר לתגובה של מנהלת שסיפרה שהיא נאלצת לעבוד בחברה לא שמורה כי רק שם יש תנאי שכר הוגנים. היא עורכת חשבון שבכל חודש 4000 למשכנתא או שכירות, 2000 מחיה, וכו’, ומהר מאוד נכנסים למינוס ואיך חיים וכו’. 

אני חושבת שיש כאן מקום לחדד, שאנחנו לא חיים על פי חשבון. החיים עם ה’ רחוקים מלהתאים לכללי המתמטיקה. שמעתי רעיון בשם רבי עקיבא אייגר, על הפסוק “שבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו”, שאומר, שכאשר יש דרך ביבשה, היא נכבשת ברגלי ההולכים, ורואים איפה עברו אנשים, מה היה המסלול המועדף שהביא אותם אל היעד. אבל בעניינים של ים – קריעת ים סוף – כל אחד הולך בעצמו בשביל שלו במים, ולא משאיר אחריו סימני דרך, עקבותיך לא נודעו. 

אי אפשר ללמוד מהשני – איך הוא הסתדר, אך הוא חיתן ילדים? כל אחד והשביל הפרטי שלו, השגחה אישית מיוחדת. יש מאמר מאוד חזק של החפץ חיים בספר שם עולם, שמדבר על הנהגת הברכה – הנהגה בין נס לטבע שהקב”ה מנהיג את מי שבוטח בו. הוא מביא דוגמא על מי שלא נוסע לחפש פרנסה באמריקה כי רוצה לשמור על עצמו, ואומרים לו שהוא משוגע. 

שמעתי שיעור מיוחד מאד של הגב’ בולק עליו. היא מוצאת בו רמזים מדהימים. ברור שהמאמר נכתב על רקע ההגירה לאמריקה לצרכי פרנסה. יש שם רעיון מרגש על הפסוק “פעלת לחוסים בך נגד בני אדם”- אנשים שחוסים בקב”ה גם נגד בני אדם, גם כאשר לועגים להם שהם לא נורמליים וזו לא השתדלות ואין סיכוי, הקב”ה פועל במיוחד בשבילם. נתפלל שתבוא ברכה לאותה שמורה מכל מקום שתבוא, ובקלות! 

תגובה לתגובה ל’חודש נסיון’ קראתי את התגובה, ואמנם אני מבינה את הנקודה, אבל אני חושבת שהתשובה לשאלה הנשאלת כתובה בתגובה עצמה, הכותבת שואלת “משפחת אברך, חוץ מכל הניסים שקורים להם כל הזמן, שאני זוכה ב”ה לראות בעיניים! איך היא חיה עם משכורת מינימום? 4 אלף הולך לשכירות או למשכנתא במקרה הטוב, עוד אלף לכל המסביב בבית – ארנונה וחשמל וגז ומים וועד בית, עוד אלפיים קנייה חודשית למשל כל חודש נכנסים למינוס קבוע? וזה בלי הוצאות נוספות, של נסיעות, הוצאות פתאומיות, או הוצאות חגים שברוך השם זה סביב השנה” 

אם הכותבת יודעת שיש ניסים… אז מה השאלה? קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, אבל רגע, איך בעצם היה קריעת ים סוף, איך הקב”ה גרם למים לעמוד קפואים, ואיך בדיוק ברגע שעם ישראל יצאו מים סוף הים חזר לאיתנו. ורגע, איזה כוחות בטבע גרמו למצרי הרשע למות רק אחרי הרבה מאוד ייסורים, ואילו למצרי ה”תמים” שרק הלך אחרי חבריו ואולי גם קצת כאב לו לראות את היהודים סובלים, דווקא הוא מת מייד? 

זהו, זה התשובה למאמר, אנחנו לא שואלים שאלות על ניסים, זה פשוט קורה, הטבע בטל ומבוטל! 

ולענייננו, אני רוצה לספר לך משהו קטן על עצמי, בחודש תמוז האחרון עברתי דירה, אני עובדת בהוראה והייתי צריכה למצוא מקום עבודה חדש, ואם עד היום גובה המשכורת היתה פחות חשובה, מהיום אני חייבת כל חודש סכום גבוה להוצאות המשכנתא. 

היות ועברנו דירה ממש סמוך ונראה לתחילת שנת הלימודים, היה קשה מאוד למצוא מקום עבודה פנוי, כל המשרות היות מאוישות, הייאוש היה כ”כ גדול עד כדי כך שיום אחד כשבעלי חזר מהכולל ושאל אותי אם מצאתי איזה עבודה, לא עניתי לו, הפנתי אותו לפתק קטן שכתבתי “רבונו של עולם, אני עשיתי את ההשתדלות שלי, עכשיו אתה אחראי על מה שיהיה איתנו”, כבר לא יכולתי יותר, כל הזמן קיבלתי רק תשובות שליליות, והבנתי שאין לי יותר מה להשתדל, ובאמת נשאר לסמוך על רק הקב”ה. 

אני מוכרחה לציין שחבל מאוד שלא חשבתי את זה עד אותו היום, כי מאותו הרגע שבו תליתי את כל יהבי על הקב”ה, לא עבר כמעט יום שלא קיבלתי בו טלפון עם הצעת עבודה, כך שביום הראשון ללימודים הייתי מסודרת בעבודה כל יום. העומס היה כ”כ גדול עד שנאלצתי להשיב בשלילה לכמה מקומות עבודה שקראו לי. אוסיף, כי באמצע החורף כשנגמר אחד ממילויי המקום שקיבלתי ולא ידעתי מה יהיה הלאה, קיבלתי שיחת טלפון ממקום עבודה שכלל לא ניסיתי בכלל להתקשר אליהם, והציעו לי להגיע לעבוד שם בשעות קבועות. 

אני עומדת עכשיו לקראת סוף שנת הלימודים, אין לי מושג מה יהיה שנה הבאה, אבל דבר אחד אני בטוחה – הקב”ה שעזר לי עד היום, ימשיך לעזור לי הלאה. יש עוד הרבה מאוד מה להאריך בתשובה שאנחנו לא צריכים למצוא לקב”ה את העצות איך לפרנס אותנו, יש לו רעיונות הרבה יותר מוצלחים ממה שאנחנו יכולים בכלל להעלות על דעתינו, אבל נגעתי כאן בנקודה אחת פשוטה – זוהי מציאות חיה וקיימת, הקב”ה עזר ועוזר ולא ימנע טוב להולכים בתמים. 

האמת היא שאני ממש לא מהאלה שמגיבות ומשתתפות וכו’.. אבל עכשיו כשקראתי את התגובות משבוע שעבר הרגשתי שאני ממש חייבת להגיב. 

אני אישה נשואה שנה.. נכון שאני עדיין לא עמוק בפנים “רק” שכירות, משכנתא, הוצאות שוטפות, וכבר עברנו מזמן את המשכורת +המלגה שבעלי מקבל ב”ה מהכולל, אבל אני בהחלט מתמודדת מדי חודש עם חור לפעמים גדול ולפעמים חור ענק שהקב”ה משלים בכל חודש…. עם הנס ההזוי שלו!! 

בכל מקרה ברור לי כשיודעים שאני הולכת לעבוד כדי לקיים את המצוה הנקראת השתדלות. מהי מצוות ההשתדלות? ההשתדלות היא מצוה שבאה כדי להסוות בדרך טבעית את הניסים העל טבעיים שקורים לנו, וגם קנס שנקנסנו מאז שאדם הראשון נטרד מגן עדן. ואין שום ענין לעשות השתדלות שבאה ואפילו בקצת ע”ח הרוחניות, זה פשוט מצווה הבאה בעבירה!!!! מה העניין?! מה זה שווה?! מה אני עובדת בשביל מה?! כי משעמם לי?! כי אין לי מה לעשות?! 

אני עובדת כי אני עושה את חובת ההשתדלות שלי, אני מקיימת מצווה, ואני רוצה לעזור לבעלי שיוכל לשבת וללמוד וע”כ אני מקיימת את המצווה בכדי שהוא לא יצטרך לעשות זאת. אם אני עובדת בעבודה שהיא לא במאה אחוז עפ”י כל כללי הלכה, עבודה שמורידה את הרמה הרוחנית שלי ואפילו בקצת, מה זה שווה?! מה העניין?! גם אני אשתדל ואתאמץ בבית ובעבודה, וגם לא יצא לי מזה כלום-יותר נכון יצא לי מזה רק עבירות! 

אנחנו לא חיים פה בשביל הכסף.. צריך לזכור את מה שמחכה לנו מעבר… אחרי ה120 שלנו. ובכל מקרה אין שום קשר בין העבודה, לכסף שנכנס. פשוט לא משנה כמה ומה, אני עושה את שלי והקב”ה ישלח לנו את המגיע לנו. 

זה כמו שני צינורות, אחד הוא צינור ההשתדלות אותו אני משתדלת למלאות, ויש צינור שנקרא תוצאה- פרנסה, ואותו רק הקב”ה ממלא. אין שום קשר ביניהם, הקבה לא ממלא לי בהתאם למה שהכנסתי, הקב”ה כן ממלא לי בהתאם לצורך האמיתי שלי, וכמובן שהכל עם המון תפילות רותחות שקרבות ומקשרות אותנו עוד יותר להקב”ה. בתפילה שנעשה תמיד את חובתינו בעולם, בצורה הנכונה, כמובן ללא שום סתירה להלכה. בהצלחה רבה!!!

תגובה על תגובה של מישהי שעובדת במקום פתוח ולא מצליחה לשמור על עצמה: 

מעריכה את הכנות, אם את לא יודעת איך חיים עם משכורת נמוכה יותר, אשתף אותך רק בזה שאני עובדת במקום קטן (לא תכנות) עם משכורת לא גבוהה בכלל, סיעתא דשמיא ראיתי תמיד, דברים כמעט בלתי נתפסים. 

כמו יום שהייתי צריכה לשלם חשבון מים ולא היה מאיפה וביום האחרון נכנס איזה מענק לא צפוי, או ביום שבו העלו לי את התשלום במקום אחד, התחלתי לקבל מהכולל סוף סוף מלגה. הדברים האלה הם דבר יום ביומו וצריך רק לשים לב. 

גם אם את לא מרגישה שמתאים לך שינוי מקום עבודה, תנסי למצוא גדר מסוים שאותו את לא עוברת/ התחזקות מסוימת, דווקא במשהו מסוים ועקבי, תבחרי דווקא את הדבר הקטן שלא יקשה עליך לעמוד בו (כי זו נקראת חזרה בתשובה), ותתפללי לד’ על המקום הזה שאת לא רוצה להיות בו, בטוח בידיים שלו יש את הפתרון. 

תצליחי בכל! 

אני מגיבה על התגובות לסיפור “חודש נסיון” שפורסמה השבוע, הכותרת של התגובה: עצוב שנותנים שכר נמוך ותת תנאים כי היא חרדית ואין לה ברירה אחרת…. 

אכן, לא בכל מקום זה כך. אך רציתי להציג את הצד שלי, אני ב”ה כבר קרוב לעשור בעבודה בתכנות, בשנים הראשונות עבדתי בחברה חילונית בשכר מינימום. ומאז אני עובדת בחברות חרדיות, ומרוויחה ב”ה מצוין, בדיוק כמקובל בשוק ההייטק! וכל הצעות העבודה שלי הן כך. ואני חייבת לציין שלמרות המשכורת הגבוהה שלי, קשה לנו מאד לסיים חודש, ותמיד בסוף חודש אני נאלצת ללוות כספים מאחיותי המורות!! כן כן בדיוק כך!! למה ואיך? אין לי מושג אבל ככה זה.. 

הקב”ה זן ומפרנס לכל, אנחנו צריכים לעשות רק השתדלות! הכסף בבנק בסופו של דבר בכלל לא קשור להשתדלות שהשתדלנו בה. יכול להיות שבחברות החילוניות יש יותר פינוקים שבחרדיות אין, נכון, אז אין לי סיבוס ועוד כל מיני. אבל מבחינתי זה שווה. 

מכיון שזאת חברה חרדית הם מרשים לי לעשות שמונה שעות ואפילו פחות וזה לא דומה במשכורת למי שעושה 9 שעות בחברה חילונית. אבל זה בדיוק העניין. מבחינתי- היכולת להיות כמה שיותר אישה ואמא וגם לעבוד. 

כסף בא, כסף הולך.. השנים עוברות… ובסוף אנחנו נשארים רק עם הבחירות שלנו והמקומות שהן לקחו אותנו איתם. שתהיה עבודה טובה ופרנסה טובה לכולן..

תגובה לתגובה הקודמת, כתבת שם, חברה יקרה ככה: “אני מאוד רוצה לעבוד בעבודה חרדית גלאט, במקום הכי שמור ונפרד שיש, אבל השכר שם יהיה כנראה חצי) ..( מהשכר המגיע לי בשוק– והתנאים לא יהיו תנאים.) ומהצד- בטח שלא יהיה כרטיס סיבוס או תן ביס לארוחות, ולא השקעה ברווחה…( עצוב שנותנים שכר נמוך ותת תנאים כי היא חרדית ואין לה ברירה אחרת…. 

זו לצערי הסיבה שבחרתי לעבוד במקום שאני עובדת, בלית ברירה, כי אם אין קמח אין תורה ואני רוצה שבעלי ישב כמה שאפשר ללמוד תורה. אני באמת שואלת את זה ואשמח לקבל תשובה-משפחת אברך, חוץ מכל הניסים שקורים להם כל הזמן, שאני זוכה ב”ה לראות בעיניים! איך היא חיה עם משכורת מינימום?” 

מהידוע לי- עובדות חרדיות היום לא מקבלות כבר מינימום. זה מיתוס שאפשר לנפץ אותו, ואי אפשר לעמוד מאחוריו בתור הצטדקות. נכון, הן מקבלות פחות ממה שהן שוות בחוץ, נכון, בד”כ התנאים פחות טובים, וסיבוס / תן ביס גם אין, אבל יש הרבה השקעה ברווחה, רוב החברות קלטו שהיום עבודות מחפשות גם את המעבר והן נותנות את זה. 

תרשי לי לשאול, אבל גם אם אין – לעבוד בצוות של חרדיות לא שווה לך יותר הווי מאירועים לוקים בספק ואת רק מחפשת איך להתחמק מהם? אני לא פוסלת חלילה אף אחת שעובדת במקום מעורב ועומדת על העקרונות שלה, אבל כדאי להכיר את המציאות החדשה, מינימום היום הוא למתחילות, ואולי היה כדאי לשפר את זה, אבל בהמשך גם מקומות חרדיים ושמורים יכולים לתת לך משכורות יפות. לא אמרתי כמו בחוץ, אבל כן משכורות פי 4 מהמינימום…. כתבת אני באמת שואלת את זה ואשמח לקבל תשובה – אז כן, יש כזו, כדאי לחפש. המון המון הצלחות!! 

זה תגובה לא לסיפור המחזק והחשוב, אלא לתגובה של מישהי שמתחיל במשפטים: עצוב שנותנים שכר נמוך ותת תנאים כי היא חרדית ואין לה ברירה אחרת…. וואו הזדהיתי ממש, אבל לצערי מהצד השני, של המנהלת:…) 

בודאי כולנו יודעות, אבל כותבת לחזק את עצמי שוב… 

כשחיים נכון מבחינת השתדלות, אולי אפילו קל יותר לעבוד בעבודה שעל פניו מכניסה לך (ח”ו, אני לא מתכוונת למה שאני כותבת, זו רק מטבע לשון שהשתרשה. העבודה לא מכניסה כלום ובטח לא הבוס, הכל זה מידו המלאה הפתוחה והרחבה של הקב”ה) 4-6 א”ש ואין לנו בכלל את המושגים של הכנסה מעל ל10 ואולי גם מעל ל15 אלף… 

מעבר לזה נשמע לי כמו לזכות בפיס כל חודש… ומכיוון שאני לא כותבת למישהי מבחוץ, אני לא צריכה להסביר מה זה השתדלות ומה זו אמונה וגם לא לשכנע אותה שאני עשירה ומאושרת, גם אם בתלוש מופיע סכום שהוא שווה או פחות מהשכירות, ולא חסר לנו כלום ברוך ה’! מיותר לציין שבעלי יושב ולומד בכוללים מלפנות בוקר עד הלילה והלוואי שימשיך עד מאה ועשרים. 

בציבור שלנו ישנם אלפי כאלו. חיים את חייהם בשלווה, ברוגע ובבטחון מוחלט בקב”ה ולא בשכר כמו שבעצם צריך להיות בכולנו. מבטיחה שהחיים הפשוטים והבוטחים יפים יותר, רגועים יותר, ומאמינים הרבה יותר! 

כמובן שלא לשכוח את חובת ההשתדלות והיצמדות לדעת תורה, קריטי לכל החיים היהודיים החשובים שלנו. 

תגובה למנהלת שמזדהה מהצד… מעריכה מאוד את הכנות שלך, ואת האומץ להביט לאמת בעיניים… 

לדעתי, זאת שאלה לרב, אך כן רוצה להביע את דעתי, כאחת שעבדה בשכר מינימום במשך שנים, והתחננה כל פעם לקבל עבודה… עברתי כמה מקומות עבודה חרדיים – כסייעת בגנים. אכן, קשה מאוד לעבוד בשכר נמוך, ולהרגיש שעושים לך חסד, ואם את לא מרוצה -לכי… יש עוד המון שמחכות בתור… היום אני מזכירה במשרד חרדי, מקבלת יחס מכבד ומשכורת טובה יותר, אך עדיין ללא השוואה למגזר הכללי… 

כשאני שומעת על הסכומים שנשים מקבלות בחוץ, לפעמים מרגישה חולשה רגעית וקצת קנאה, אך מיד מחזקת את עצמי באמונה כי אני רק צריכה לעשות את ההשתדלות. ד’ יכול לתת לנו כסף ללא הגבלה, ועלינו רק להשתדל. אין ספק שככל שמקום העבודה כשר ושמור יותר (גם במקומות חרדיים יש מה להישמר…) – כך הצינור לשפע רחב יותר, והס”ד גדולה יותר. 

לגבי ההכנסות הנמוכות – ד’ יכול גם לגרום שיהיו הוצאות נמוכות, ולהיפך… ממה שאני רואה סביבי – מי שמרוויחה יותר, בדר”כ גם מוציאה יותר… אם בגלל סטייל והרגל צריכה גבוה, או מהוצאות אחרות… כמובן שיכול להיות גם אברך דלפון, אך בואו לא נשכח את האמת הפשוטה – שהכל נגזר משמיים… מזונותיו של אדם קצובים לו, ועליו לעשות את ההשתדלות הראויה בתוספת תפילה. 

אין ספק שלא יתכן שנרוויח מעבודה במקום פסול, גם אם כרגע נראה כך בעיניים הגשמיות שלנו… חזקו ואמצו! וכאן ההזדמנות להודות על הארגון המיוחד הזה שמחזק כ”כ!!! 

רוצה להגיב על תגובה שפורסמה בשלישי האחרון, על כך שהמעסיקים החרדיים משלמים פחות, ואיך אפשר להחזיק כך אברך. דבר ראשון – גם על בשר כשר אנחנו משלמות יותר, על חיידרים, על ישיבות ועל עוד כמה ענינים.. כך שעל עניינים שברוח אנו רגילות לשלם מחיר כספי, לא?

ולשאלה שלך איך במציאות חיים? דבר ראשון אוכלי המן – חיים בניסים אמיתיים ואין להסביר דרך הטבע. ודבר שני – אענה לך מהמקום שלי, אנו חיים בשמחה ברמת החיים שלנו, הבית שלנו נראה בסטנדרט מסוים, ילדינו לבושים בסטנדרט זה וכו’. וכן אני מחושבנת מאוד על ההוצאות. עושה זאת מתוך שמחה ומתוך אידיאל – למען התורה וגם למען הסתפקות במועט. 

קחי בחשבון עוד כמה עניינים של – הנחות בארנונה/מעונות/ מס הכנסה/ מענק עבודה וכד’ 

בהצלחה רבה! שתמיד נזכה

הסיפור השבוע הוא פשוט מעמיד מול הפרצוף.

רציתי להוסיף בעניין הסינון, התחלתי לעבוד במשרד שהוא סניף של חברה גדולה, עובדות בו רק נשים חרדיות, ישר בראיון דיברו על סינון כמובן מאליו וגם שתעבוד מהבית יסדרו לה תשתית עם סינון. 

בפועל-ביום הראשון הייתה תקלה טכנית ולא היה סינון, אבל על הקו עצמו היה סינון, אח”כ נסענו במשך שבועיים להכשרה במשרד הראשי וכשפתחנו את המחשבים אני קולטת פתאום שקופצים לי מלא דברים כי אין בעצם סינון על המחשב. לא ממש עבדנו על המחשב, אז היה נראה לי לא קריטי, אבל מישהי חיפשה מוצר באיזה אתר קניות, שניה שהסתכלתי לכיוונה קלטתי את עוצמת העניין ומה זה אומר שאין סינון, כי גם אם עובדים רק על האתרים שצריך בשביל העבודה יש גלישות מדי פעם לנושאים אחרים, או הקפצות של פרסומות. 

ביקשתי מהבוסית שתסדר את העניין. אבל התקלה הטכנית עוד לא טופלה. בערב שוב שלחתי לה מייל שאני לא רוצה לעבוד על המחשב בלי חסימה, והיא ענתה שבטח חשוב מאד יסדרו אותו מחר, למחרת היא באמת ישבה לי הרבה על המחשב והיתה בקשר עם ה IT. לקראת סוף היום הודיעה לי שיש לי סינון על המחשב לבנות אחרות עדיין אין. כבר יותר משבוע. 

עצוב לי עליהם הם נשים צדיקות ושמורות. הן רק צריכות לבקש כי מי שלא מבקש כנראה לא חשוב לו. אז למה שיתאמצו בשבילו??? תודה על כל מה הדבר המדהים שנקרא שמורה איך היינו מסתדרות בלעדיו??!!