אין מילים

"עברנו תקופה קשה מאד מבחינה כלכלית, אך מדהימה מבחינה פנימית. "

גם אני נמצאת בתקופה דומה כבר קרוב לשנה, מקום עבודתי הקודם צמצם את שורותיו ונאלצתי להוריד שעות וממילא גם המשכורת הצטמקה בכמעט חצי. אני יכולה להעיד שבתקופות אלו מרגישים ביתר שאת כמה שפרנסה היא משמים, ועד כמה ההשתדלות שלנו היא אומנם בגדר חובה אך לא ממנה תבוא הפרנסה. דווקא הזמנים הללו הלא יציבים והלא צפויים כביכול, שלא יודעים מה יהיה ואיך נשלים את החודש הבא – הם הזדמנות מיוחדת להתחזק באמונה ובתפילה – ומנסיון כשמתפללים ומבקשים נענים… 

יש מאמר ששמעתי פעם: יש חושבים שתפילה היא סוג של סגולה – "התפללתי ונושעתי"… אבל האמת היא שתפילה היא לא סגולה! תפילה עובדת על פי טבע! כשילד מבקש משהו מאבא – אבא נותן לו. זו הדרך הטבעית של אבא לתת. ואילו כשהילד יתאמץ להסתדר בעצמו וינסה כל מיני תחבולות עצמאיות, ויעשה "השתדלות" – אבא עשוי לנוד לילד בליבו, נו הרי אתה יודע שבסוף זה יגיע ממני, אז למה לך להתאמץ כל כך? בוא ותבקש – תקבל… 

אם אבא מכניס אותנו למצב שבו בהשתדלות "לא הולך" זהו הזמן שבו התפילה פועלת הכי טוב – מנסיון… פתאום צצים כל מיני הכנסות לא צפויות, שבשום אופן לא יכלנו לצפות אותם מראש ולהכניס אותן לתקציב… 

יותר ויותר אני רואה במוחש איך שאם ד' מוביל אותי למקום מסוים וגורם לי לאבד את פרנסתי – באותה מידה אין לקב"ה שום בעיה להשלים לי את כל הפרנסה עד השקל האחרון – נסגר צינור אחד, יפתח אחר תחתיו… תודה על החיזוקים 

תודה רבה על הסיפור! זו הזדמנות לחשוב על נושאי השיח שלנו בכלל, בכל חברה, בין נשים ובין גברים.

יש דברים שיפה להם השתיקה בכלל, ולא מוציאים אותם מהבית, נקודה! רק אצל איש מקצוע (כמו טיפול רפואי / נפשי וכו')

וכן, יש לפעמים שיחות בונות עם חברות בבחינת "דאגה בלב איש וכו'" שצריך לומר בהם דברים יותר אישיים, אבל יש להן כמה כללים כדי שזה יהיה יעיל ומכובד ולא להיפך:

-פורום- שיחה בארבע עיניים בלבד עם מי שיכולה להועיל לך בהקשבתה או עצותיה, ולא טחינה ברבים.

– גבולות- דברים שאת בוחרת לספר על עצמך זה דבר אחד, אבל דברים ששייכים לאנשים נוספים שלא קיבלת את רשותם יכול להיות בעיה הלכתית/ אתית/ מוסרית, כולל לדבר על ילדים! וכמובן דיני לשה"ר.

– לא לחשוף פרטים מיותרים על החיים ו"לשפוך" הכל, אלא להתמקד בעיקר.

– לוודא שהשיתוף נשאר דיסקרטי והשותפה לשיחה מוחזקת כנאמנה ולא תפיץ את הדברים.

גם במישור הטיפולי יש הרבה שיח על הנושא, ידוע שאדם שמשתף מדי הרבה דברים אישיים בבת אחת או מול פורום נרחב (כמו קבוצה טיפולית) עלול להרגיש אח"כ בזיון, השפלה, חשיפה והתרוקנות גם אם הדברים עצמם בסדר. עצם החשיפה המוגזמת היא חוויה גרועה לנפש, ובאחריות המטפל לאזן את זה בעדינות.

בקיצור- כדי להביא לעצמנו תועלת ולא נזק, ניקח אחריות על עצמנו. צריך לשים לב טוב מה אומרים ולמי אומרים, בפרט כשהדברים גולשים לפן האישי, בהצלחה!

אני גם עובדת בחברה לא- חרדית, בצוות שחציו נשים חרדיות וחציו חילוני מעורב. הזדהיתי כל כך עם מה שסיפרת! 

אני מוצאת את עצמי לפעמים מגיעה מבחוץ, ורואה את הצוות הלא חרדי מקשיב מהחלל הסמוך בעיניים בורקות לתיאורים של הקבוצה החרדית על איפה ביליתי עם בעלי בחול המועד, איפה אני מתכננת ללדת ועוד הרבה נושאים- גם לא בעייתיים- אבל בפוזה פשוט לא מתאימה! לא מכבדת! ורחוקה מאוד מאוד מצניעות. 

בסוגריים, בדרך אגב, אני מוסיפה שגם כשכל הצוות חרדי, יש נושאים שפשוט לא מתאים ולא מכובד לדבר עליהם, גם ביניכן לבין עצמכן, בטח לא כשיש בצוות בחורות שעכשיו "משתתפות בשמחתכן" ומאזינות בקשב רב לחוויות הלידה וכל השאר. זה פשוט לא מתאים! 

כשבאתי מאוחר ונכנסתי מבחוץ ראיתי איך העובדים מקשיבים, ואח"כ בהפסקת הצהריים גם מדיינים בינם לבין עצמם בנושאים שחברותיי דיברו עליהם- פשוט לא הבנתי איך הגענו למקום הזה. זה תפס אותי כ"כ חזק, אבל לא ידעתי איך לעצור את זה. מקווה שעכשיו חברותיי קוראות את תיאורך ומבינות שעבודה זה לא המקום לכאלו נושאים. 

שנזכה תמיד להיות צנועות וללכת עם "בית יעקב" בגאון לכל מקום, כי צניעות זה לא רק עניין של אורך חצאית בסמינר אלא הרבה מעבר. תודה על החיזוק! 

אין מילים לתאר כמה נהניתי מהסיפור! איזו כנות וענווה לספר על חלקים לא נוצצים: חיפוש עבודה ארוך והודאה על התנהגות לא ראויה בתחום הרוחני. תודה גדולה לגיבורת הסיפור. 

לסיפורים כאלו הכי כיף להתחבר! גם אני ישבתי שנים בסביבת עבודה נשית חמימה וחרדית ובחדר פנימי ישב ראש צוות חילוני והיה קשה כ"כ לא לצעוק ולא לספר דברים אישיים בקול. וגם אני לפעמים ממש נכשלתי כי זה ניסיון גדול במיוחד לכאלו בעלות קול דרמטי. 

הנושא שהעלתם הפעם חשוב כ"כ ולא מדובר, ואולי זה הבמה הכי טובה לעורר על העניין – צניעות בהתנהגות – שהסך הכל שלי לא יתבלט וימשוך. 

ממש רציתי לבקש שתכתבו על זה ותעוררו נשים יקרות שמחוסר מודעות ושימת לב נכשלות ומכשילות. בסעודות שבת, בישיבה באוטובוס, בתחנות עמוסות ובמקומות עבודה – כדאי להתלמד לדבר בקול בינוני ולא צעקני וכשרוצים לומר משהו יותר "בעייתי" ממש ללחוש.

וואו, דיברת ממש מליבי!!! תמימות!! פשוט תמימות, אין לי מילה אחרת. וזה בכלל לא רק בעבודה אלא נוגע לכל שטחי החיים. נשים לא שמות לב ומדברות בחדר מדרגות, מונית בדרך לטלזסטון…. בגינה ליד ילדים ובהרבה מקומות שיש אוזניים כרויות הדבר הנשי ואישי שלנו לא צריך להיות בפומבי. 

עוד דבר, כחשבת שכר במשרד בו אני עובדת וכמגייסת עובדות לא פעם אני נתקלת בנשים שמתדיינות על שעת ההנקה שמגיעה להן וכדו- שמנה לב גם בנושא אישי זה צריך הרבה מחשבה איך להתנהל בצורה מכובדת…

וכן, אפשר לדבר גם בצניעות כמו: שעת הורות, בדיקות. בהודעה לבוס אפשר לומר: בעז"ה אני צריכה לצאת לחל"ד בחודש XXX . ותמיד לחשוב על לשון נמנעת יותר ופחות מפרטת את עניינך האישיים. זה רגישות שמתפתחת עם הזמן…

היי מבינה מצד אחד את המקום של הכותבת… אבל לא כל כך הבנתי….למה זה קשור לשמורה?!?! 

אני מבינה את הזעזוע של הכותבת וכן, יצא לי להיות כמה פעמים באוטובוס, מהדרין, גברים מקדימה נשים מאחורה והיו בנות שדיברו על עיניים אישיים ליד בחורי ישיבה שעמדו במעבר מחוסר מקום…. כנ"ל שיחות במעליות… אפילו היו שבתות שראיתי נשים מדברות על לידות ליד ילדות בנות 10….

ברור שזה משהו שצריך להעלות למודעות אבל למה לכאן? כל כך חיכיתי לסיפור מחזק על ענייני עבודה… במיוחד אחרי הנפילה של שבוע חול המועד של חופש ישר לעבודה.
תגובת המערכת:

שמורה היא במה לכלל הנושאים הרוחניים שעולים במסגרת העבודה. צניעות בדיבור בחברה מעורבת היא אחד מהם.

אדרבא, אנחנו בעד הרחבת אופקים ולא לדון תמיד רק בנושאים הקלאסיים..

בברכת הצלחה מרובה!

אחד הסיפורים המחזקים הקולעים לאמת מדויקת. ציינת תופעה מאוד נפוצה שכולנו נכשלות בה, דיבורים בלי לשים לב מי מסביבנו. 

ע"מ לעשות טוב יש את הסור מרע. הרב וואזנר זצ"ל לא לדבר בטלפון בכלל ברחוב הלוואי ונזכה כולנו. ודאי להוריד את הטונים ולא להאריך בשיחות אישיות, אלא רק מה שדחוף. 

שמתי לב על עצמי כמה וכמה פעמים שקבעתי תור לרופאים ואז התחילו שיחות. ישבה מאחורי מישהי באוטובוס שהדריכה אישה נשואה בענייני הבית – והיא הייתה "בברען" של ההסברה ופשוט כל יושבי האוטובוס שמעו אותה. 

נושא כל כך חשוב!! כל הכבוד שהעלת אותו!! אני זוכרת שכשהגעתי למקום העבודה בתור בחורה, וגם אח"כ בתור נשואה טרייה, ממש צרם לי שדיברו על נושאים שכאלה, לא הבנתי איך הבנות לא מתביישות לדבר על נושאים שהצניעות יפה להם בריש גלי. 

אבל אז ב"ה גם אני זכיתי לעבור את התהליך הזה ולהפוך לאמא, ופתאום הרגשתי שאני צריכה את האוזן הקשבת ואת החוויה שבשיתוף, והגבולות שהיו לי כ"כ ברורים היטשטשו עד שיכולתי למצוא את עצמי בלב אוטובוס עמוס מדברת עם מישהי בטל' על הנושאים האלה.. 

דרך אגב, אני מדברת לא רק על שיחות באוזני גברים, לא כל בת בעולם צריכה לדעת מה עבר עלייך.. במיוחד אם נמצאות לידך בנות לא נשואות או נשואות טריות (גם לא צריך להפחיד ולעשות חרדות..)

אם יש למישהי עצה איך אפשר לזכור את מה שאני מרגישה מהצד גם כשאני בתוך זה- אשמח מאוד לשמוע! 

זה אחד הסיפורים! העדינות שבו פשוט מפעימה וזה נושא חשוב! כל הכבוד שהצפתם אותו וזה מדהים שעשית עם עצמך עבודה כזו! 

אנחנו באמת לא שמות לב למה שקורה סביבנו ואם כבר הזכרת את הנושא של צניעות, זה בעצם הסתרת האני לא לבלוט מכל הבחינות…. 

ישנה תופעה כאובה בפרט בריכוזים חרדים ובפרט בערבי חגים שאברכים יקרים עומדים בפתחי חנויות לבגדי נשים ומחכים לאישה שתתחדש לכבוד החג. היתה פעם אחת שניגשתי למוכרת בחנות בגדים מוכרת בשכונה סופר חרדית והיא הסבירה לי שהיא לא יכולה להעיר להם… מעניין שבקניונים חילונים מקפידים על ההפרדה הזו אפילו בני מיעוטים… 

ומכאן הפניה לנשים היקרות תשמורנה עליהם! הם לא מלאכים! וכן שמנה לב שאתן לא גורמות אי נעימות לשאר הקונות 

וואו, מדהים!! חושבת שהסיפור השבוע הוא אחד החזקים והעוצמתיים שפגשתי. 

כמה זה נכון, וכמה קריטי לשים לב לזה וכמה זה חשוב גם בסביבה חרדית, המכילה גברים.. גם גבר חרדי ושמור לא אמור לשמוע את פטפוטי נשים וכל המסתעף. 

נושא המעלית הוא חשוב מאד!!! מצוי מאד שבבוקר יום עבודה חברות נפגשות במעלית ונהנות להחליף כמה מילים לפני יום עבודה עמוס שלפניהם, אבל לא שמות לב שהמעלית עמוסה באנשים משועממים… 

עוד משהו, מקווה שאני לא סוטה מהמסר המהדהד של הסיפור הזה, אבל אולי גם בסביבה שכולה נשית וחרדית לא כל מילה ראויה להיאמר, ולא כל נושא מתאים לעלות בפרהסיה.. 

דווקא כאחת שעובדת בסביבה חרדית ושמורה לגמרי [ברוך ה'!! אלף פעמים!!] לפעמים זה צורם מאד לשמוע נשים מפטפטות את עצמן ואת ביתן… ושוכחות כמה מעצורים בדרך. נקודה למחשבה:) 

נושא ממש חשוב! תודה שהעליתם אותו. 

במקום עבודתי הקודם ישבנו כל החרדיות באופן ספייס במיקום מרכזי מאד של המשרד. והבנות היו מגיעות ממש מוקדם לעבודה (כדי לצאת מוקדם) לפני שאר העובדים. אז בבוקר היו מתחילות כל השיחות ה"נשיות" ולאט לאט כשהיו מגיעים שאר העובדים, לא היינו שמות לב להפסיק. 

אני חושבת שזה עניין של מודעות, במיוחד אצל בנות ש"נחתו" מהסמינר למקום עבודה, אין לי ספק שאף אישה לא היתה רוצה שגבר זר ישמע או יאזין לשיחות שלה, זה פשוט כי ב"ה התרגלנו לחיות בסביבה סטרילית מהסמינר ואף פעם לא חשבנו לצנזר שיחות רגילות לכאורה. 

צריך ממש להכניס את זה למודעות. ונקודה נוספת היא שגם בסביבה נשית חרדית צריך לשים לב שהלשון לא משוחררת מדי ולא מדברים על נושאים שהשתיקה יפה להם. תודה רבה, תמשיכו לחזק ולעורר אותנו! 

נושא חשוב ביותר. 

רציתי להוסיף נקודה: הסמינרים עושים עבודה נפלאה בהחדרת המושג צניעות ועמידה על משמר התקנון, אך זה אינו סוף פסוק. חשוב להבין שחינוך פנימי לצניעות מתרחש בד"כ בבית ופחות בסמינר. (כל במה ציבורית שהיא, אינה מקום המיועד לחינוך לצניעות, מכיון שציבוריות היא הפך הצניעות, לכן אין לסמינר את הכלים לחנך לצניעות אמיתית. ישר כח למורות שעושות ככל יכולתן למרות התנאים הבלתי מתאימים.) 

לכן זה התפקיד שלנו – האמהות, להטמיע את הצניעות בבנותינו. צניעות שמוטמעת בבית לא צריכה להתמקד רק בנושא הבגדים – הנושא נטחן עד דק במוסדות הלימוד. חינוך לצניעות בבית צריך להתמקד במכובדות, בשמירה על הפרטיות והכבוד העצמי בכל מצב. תודה שהעליתם את הנושא החשוב הזה.
תגובת שמורה: בהחלט! וכמובן ניתן להרחיב את הנושא הלאה, בלי קשר לכלים שקיבלנו בעבר ולאחראים להם. הצניעות היא מטרה לעבודה עצמית והתקדמות של כל אחת, מכל חוג שהגיעה, רקע משפחתי או מקום לימוד. 

ישנם שיעורים, הרצאות וספרים נפלאים בתחום שניתן להיעזר בהם, וללמוד את הצניעות ממקום פנימי ואמיתי. הספר היסודי "עוז והדר לבושה" של הרב פאלק זצ"ל מומלץ ביותר וכמובן יש עוד רבים וטובים נוספים. 

שלום וברכה, מזדהה עם ההרגשה אצלנו במשרד. אנו ב"ה כמה מיניקות – "שואבות"….. ובמטבח שוטפות בקבוקים של החלב, מפטפטות וכו… נכנסים גם גברים שבד"כ יושבים בחדרים נפרדים וזה ממש לא לעניין, ולא תמיד יש לי את האומץ להפסיק את השיחה, או להעיר על כך אך מרגיש לי מאוד לא מתאים. 

בנוסף, רציתי להעיר ולהאיר לדעתי שאת הבקבוקים והציוד יש להכניס למקרר בשקית אטומה, ולשמור על דיסקרטיות מתאימה. והמבין יבין.

כל כך כל כך צודקת!!! באופן כללי השיח היום פתוח יותר, אבל כמו שכתבת צריך לראות מי שומע! להיות עם רגישות ועדינות. 

יצא לי שאמרתי לבנות שזה לא לענין ולא הבינו מה אני רוצה. היתה איתי פעם עובדת שבישיבות ארוכות היתה מתחילה להתמתח בצורה כל כך לא לענין. תמיד המחשבה שהיתה לי בראש זה נניח באירופה בישיבת צוות, האם אישה אירופאית שמכבדת את עצמה היתה מעלה על דעתה להתמתח ככה? מעבר לחוסר צניעות זה לא מכובד! 

חס ושלום לא רוצה לקטרג על שום אישה טובה וצדיקה שבאה לעבוד, אבל זה רק קצת תשומת לב להתנהגות לדיבורים שלנו, ולפעמים גם לצורת הישיבה. 

כל מילה פנינה!! סיפור טרי מאתמול-

אני מחכה עם בעלי לאוטובוס ואיזו אישה מדברת בנייד בקולי קולות ובשיא המרץ מה בעלה שאל ומה היא ענתה… בעלי פתח עלי כאלו עיניים- תגידי, זה אמור לעניין גם אותי??? למה כולנו צריכים להיות בתוך העניינים שלה??

בואו נשים לב שיש לנו מאזינים נוספים- גם גברים זרים שהחשיפה כ"כ לא מתאימה וראויה אבל גם ילדים/נערות… מניחה שבבית אנחנו נזהרות מה הילדים שלנו שומעים, ומה עם הילדים של אחרים? לא מגיע להורים שלהם שנזהר יותר??

איזה סיפור יפה! אני קוראת את הסיפור ודומעת! גם עכשיו דמעות על לחיי… בזכותך אקבל על עצמי להתחזק בזה. התובנה שלך לגבי מהות הצניעות מאוד יפה! מסוג המחשבות הפנימיות שמאירות לנו פתאום בין שבילי החיים… 

אני אישה מאוד צנועה בלבוש. בלבוש אין לי בכלל ניסיון. אוטומטית אני מתלבשת צנוע. אבל הצניעות בדיבור עליה את מדברת- אוי כמה אני צריכה להתחזק! אוף! חבל לי שאני לא מספיק בזה.. אבל לב יודע מרת נפשו. אחותי הצדקת תמיד נזהרת בזה. נגיד בשולחן שבת שיש כמה גיסים… 

אני טיפוס מאוד דרמטי! וקשה לי להתאפק ולא לדבר… אוי כמה כואב! בזכותך אקבל על עצמי להיזהר יותר שלא יקשיבו לדיבורים אישיים או טון דרמטי, אותם נשמור למפגשים נשיים בלבד! 

וואו את כל כך צודקת! זה חשוב מאד להעלות את הנקודה הזאת צניעות גם בדיבור, ולא רק בדיבור עם עובדים אחרים אלא בדיבור בינינו. 

לשים לב לתוכן של הדברים, איפה הם נאמרים, באיזה ווליום ומי קהל המאזינים… לגלות רגישות, יש שיחות שממש לא מתאים שישמעו כולם… 

אני עובדת בחברה חילונית עם קבוצת בנות חרדיות בחדר נפרד. הרבה פעמים אני מרגישה ממש לא נעים עם כל מיני נושאי שיחה שעולים וחברות שמדברות בקול בינן לבין עצמן או בטלפון, בלי לשים לב ששומעים אותן הרבה מאד אנשים בכל החדרים הקרובים. 

שוב תודה לשמורה על החיזוק, שמחכים לו כל שבוע מחדש!!! 

לבעלת הסיפור- תודה על השיתוף היפה והנוגע ללב!! הפעם אני מרגישה שממש כפשוטו הסיפור חיזק אותי לשנות הרגלים לא טובים… אצלי זה פחות בעבודה ויותר במשפחה המורחבת. 

בזכותך אני מתעוררת לשים לב יותר מה אני מדברת וליד מי! יהי רצון שאצליח!! עוררת נקודה חשובה ביותר!! אכן כמו שהגדרת צניעות היא לא רק בלבוש!! באמת רואים לעיתים נשים שצנועות בלבושן ושוכחות שהדיבור וההתנהגות לא פחות חשובים! יהי רצון שלא נכשל ולא נכשיל!! 

סיפור עצוב, אבל אני שמחה שהנושא עולה כי גם אני נתקלתי בו- אמנם לא במקום עבודתי, אבל יצא לי פעם להיות בסניף בנק בעיר חרדית! ראיתי 2 עובדות חרדיות מדברות ביניהן על צבע האודם היפה ועל הבגד וכו'… ככה החמיאו אחת לשניה בקולי קולות, והן לא שמו לב (אני מקווה שזה היה בשגגה) שהן נעמדו לדבר ליד מקום הישיבה של העובד (גבר) והוא מקשיב וצוחק…. 

כל כך התחשק לי ולהשתיק אותן….. זה נורא!! צריך לשים לב ליד מי מדברים ועל מה!! ד' יעזור שהסיפור יביא תועלת ויחזק את כולנו. 

צודקת במיליון אחוז!! פעם גם אני הייתי ככה, מדברת בטלפון באוטובוס, משתדלת לעשות את זה בשקט אבל לא תמיד מצליחה וגם לא תמיד מצליחה שלא להקשיב לשיחות של אחרים… 

עד שפעם אחת מישהי התקשרה אלי לברר על חברה, אמרתי לה שאני עכשיו באוטובוס, התכוונתי להגיד לה שתתקשר יותר מאוחר, אבל היא כבר אמרה לי "אה, אז זה זמן טוב". 

באותו רגע לא קלטתי, אבל אחר כך, כשהבנתי, אמרתי לעצמי שזהו. עד כאן. למה כל האוטובוס צריך לשמוע מה שיש לי להגיד על חברה שלי? לא. זה ממש לא זמן טוב. 

תודה לך על ההארה בעניין הצניעות, בזכותך שמתי לב לכל מיני התנהגויות בבית, כשב"ה המשפחה גדלה (בשנים) פתאום אני קולטת שהתינוק שלי כבר מדבר, ומתחיל להבין, וכן, לכל דבר ועת, ואם היו דברים שעד היום היו דיברתי באופן גלוי ופתוח, הגיע הזמן להבין ולגדול… 

דבר נוסף שהתחדד לי בזכותך, הן שיחות גיסות/אחיות נשואות בבית ההורים, כשברקע אחיינים/ אחייניות בשלל גילאים והבנה… תודה על תשומת הלב!! 

זה ממש מעניין, ברגע הראשון שקראתי את הסיפור תוך כדי אני חושבת לעצמי אפשר לחשוב אז מה עם יש אנשים ששומעים מתי היא צריכה ללדת ומי אמר שהם בכלל שומעים ושזה מעניין אותם.. 

ואז חשבתי לעצמי האם היה עומד במעלית איזה רב חשוב או מספר אברכים רציניים, האם גם אז הייתי חושבת כך? ומיד הבנתי שאני טועה במחשבתי והבנתי גם כמה אנחנו איבדנו את הצניעות הפשוטה הזאת שהייתה שייכת מאז ומתמיד לבת ישראל.. 

השם יעזור באמת נקודה להתחזקות ושימת לב!!!! תודה רבה! 

אני ממש מתחברת לסיפור, כי זה לא סיפור, זה מעשה יום יום ביומו, בכל מיני מקומות, אם זה באוטובוס, ואם זה בקופ"ח בחדרי המתנה, צריך לשמור על צניעות!!! (ואפילו לא צניעות, מה עם פרטיות??, היום הכל חשוף, כולם יודעים על כולם הכל!!) 

ועוד נקודה שקשורה לעניין, גם ליד גיסים צריך להישמר וכשיש בגד/ תכשיט/ פאה חדשה (צנועים כמובן!), אפשר וכדאי לפרגן, אבל לא ליד הגיסים!! ועוד כל מיני נושאים של נשים, הגיסים לא צריכים להיות מעורבים. 

בגלל ששנות הסמינר הן השנים הכי מטעינות והכי ממלאות מבחינה רוחנית, והכי קל גם לקבל בהן, ובגלל שמה שאנחנו מקבלות בסמינר הולך איתנו אח"כ כל החיים – אז כ"כ כואב שבסמינר פחות מלמדים מהי צניעות באמת ומתמקדים רק בחיצוניות ובתקנון. אחותי ואני כואבות על זה שנים… 

והנה, באה אישה יקרה והבינה את זה אחרי הרבה קושי. הלוואי שכולנו נלמד ממנה ואולי את הדורות הבאים (הבאות) אחרינו כבר ילמדו… 

מזדהה מאד מאד! גם אצלי אחרי תקופות של חל"ד או עבודה מהבית או אי עבודה, פתאום צרמו לי כל מיני מנהגים ואופני דיבור, מה שמבפנים קשה להרגיש כשהרגש מתקהה. 

אני חושבת שרגילים מימי הסמינר לדבר בקול (מה קורה אם נקלעת לאוטובוס עם חבורת בנות סמינר עליזות?) ולא שמים לב שכתלי הסמינר כבר לא כאן… בהחלט נושא שקריטי להעלות למודעות, כי הוא יכול להיות גרם להרבה מכשולות בצניעות.

מזדהה ממש, ואני גם חושבת שלא תמיד זה עניין של מי ששומע…. נהיה איזו פתיחות בנושא שמדברים על הכל, לא על כל דבר מתאים לדבר!!!! 

כ״כ הרבה פעמים קורה לי שאני מתחרטת אחרי מעשה, לא כי אמרתי משהו לא לעניין, אלא כי לעדינות הנפש ולצנעת הפרט – טוב לפעמים לשמור חלק דברים כחוויה אישית, זה כ״כ בריא לנפש!!! תודה רבה שהעלית את הנושא…. 

תודה על הסיפור! הסכמתי עם כל מילה, באמת נושא הדיבור פחות מודגש. מעניין באמת לשמוע מקורות והלכות בעניין הזה של הדיבור ליד גברים. 

הערה קטנה- בסיפור מסופר על כך שזה היה בקרבת גברים חילוניים, רציתי להוסיף שדיבור ליד גברים חרדיים הוא גם חוסר צניעות חמור לא פחות! (גם בהתכנסויות משפחתיות וכדו'- לא רק בעבודה…) תודה רבה! 

אני לא רוצה להתקיף ובפרט, שאני גם הרגשתי ויותר מפעם אחת, את ההרגשה שאת מתארת של – לא מתאים, לא ראוי, לא צנוע. 

אבל מה האלטרנטיבה? לדבר רק בבית? הרי בכל מקום מסתובבים אנשים נוספים ויכולים לשמוע (כן גם כשאת צועדת ומשוחחת עם חברה תוך כדי הליכה) ומה עושים? אשמח לשמוע תובנות.

מדהימה תודה רבה רבה איזה חיזוק! ההבנה וההגשה המדויקת מביאה הבנה עמוקה על ניואנסים כל כך חשובים. צריך לשים לב גם עם חברות ומשפחה לפעמים מדברים נושאים כאלה כשהבעל של החברה / אחות ליד. וזה גבר זר שלא מתאים שידע בדיוק מה את מרגישה וכו'…. 

בעז"ה שנתחזק מפנים בדיבור ובמעשה את מיוחדת תודה על השיתוף. 

כל כך נכון וכל כך כואב. בדיוק היום ישבתי באוטובוס ליד אישה ששפכה את ליבה באוזני חברתה ובאוזני כולנו… השתתפנו איתה במסע חיפוש עבודה, בלבטים בין עבודה X לעבודה Y, למה היא ענתה להם לא ואיך התאכזבה מ… 

לפני שירדתי בתחנה שלי, כמעט רציתי לבקש את המספר שלה, כי איך אפשר לנטוש סיפור כזה מרתק באמצע?…

תודה על העלאת הנושא, אכן חשוב מאוד! 

מעניין לעניין באותו עניין- בחול המועד האחרון היינו בפארק וראינו שם בנות חרדיות ב"פעילות אקסטרים" כלשהי בלי לשים לב איך הן נראות בחוסר צניעות לעיני העוברים ושבים..

משום מה יש תחושה ש"בטיול / בצפון / בנופש" הכל מותר, נניח לרכב על סוסים, אופניים או סירות- בלי לבדוק היטב איך נראים, מה רואים ומי רואים..  קצת מחשבה איך אני נראית בעיני זרים, איך אני נשמעת באוזני זרים…. טיפת מחשבה יכולה לעשות הבדל גדול.

אבא שלי הכ"מ (היום היה ה'שלושים') היה אומר תמיד שצניעות היא רגש. הוא הנחה את בעלי, ומאמינה שלא רק אותו, שאם אני מרגישה על משהו שזה לא מתאים לי, לא צנוע, שלא יאמר לי שזה כן. *'אם היא מרגישה, אנחנו צריכים להיזהר לא לקלקל'*- כך הוא התבטא. 

***

מה זה אשתו"צ? לא ברור הסיפור. תשובה: אשתו"צ=אינו שומר תורה ומצוות. 

***

תודה על המחשבה. החזרת אותי להגדרה של הצניעות. לפעמים אנחנו מתבלבלים לחשוב שהיא נגמרת בבגדים. תודה על התזכורת. וכל הכבוד על הרגישות והשימת לב. אני עדיין לא שם. אבל חשוב לי לזכור לאן לשאוף, ואיפה הנכון והישר. תבורכי. 

***

באמת אין מילים, להודות איזה עצירה חשובה!! תודה גם על סיפורים כאלה שנוגעים לכל מקום וזמן, גם בתוך המשפחה… "פתאום הבנתי שצניעות היא לא רק בלבוש, אלא כל העניין הוא פשוט לא לבלוט, לא לגרום לאנשים לחשוב עלי ולהגות בי או בדברים שאמרתי." איזה משפט, כמה פשוט ככה מגדיר ונכון. תודה רבה רבה על השיתוף הכתיבה והפרסום יישר כוח!
***

אולי כדאי לפרט יותר במסגרת השמורה. (לא במגזין- כי אני מאמינה שפחות קוראות בו מאשר במאמרים הקצרים השבועיים) האם זה איסור או לא מתאים? אולי אם נדע מדוייק יותר מה הגדרים הנדרשים, נוכל יותר לשים את ליבנו לכך? כמו שעל נושאים כאלו לא תמיד שמים לב, אולי יש עוד נקודות של התנהגות, מעשים, דיבור לא ראויים או ממש אסורים ורק צריך לפקוח את העיניים?….
***

כמה את צודקת, האמת שהעלת לי גם בושה כשאני חושבת על זה וגם הרבה רגשות אשם וצער גדול (על כל השיחות בפינות קפה, בקוביה התמימה שלי, על טלפונים באוטובוס\בדרך וכו'). תודה רבה על העלאת המודעות בנושא כל כך חשוב והיה זה שכרך, והלוואי שלא נבוש ולא נכלם לעולם ועד לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. יישר כוח גדול!
***

מסכימה על כל מילה! אני עובדת במקום שנחשב שמור מאד מאד! משרד ממשלתי שרובו נשים, ורובו נשים חרדיות… ועדיין, אנחנו נכשלות בדבר הזה כל פעם שאנחנו מגיעות למשרד! פטפוטים בלי סוף בקולי קולות באופן ספייס.. על כל הנושאים שבעולם.. כל הכבוד על העלאת הנושא, אכן נושא כאוב! 

***

יישר כוח על הסיפורים המעצימים ועל הסיפור הזה בפרט. אני עובדת כבר תקופה ארוכה במשרד הייטק חילוני, באופן ספייס עם חברות חרדיות לידי. זה הזכיר לי מאד סיטואציות דומות שקורות כאן במשרד אצלינו. מחזק אותי לקרוא סיפורים כאלו. ולהמשיך להיות שמורה. תודה רבה. חיזק אותי.
***

וואו תודה על מה שכתבת הפעם. איך בתוך עומק החיים, אנחנו לא שמות לב לדקויות רגישות כאלה… ממש בעיות של צניעות. אשריכן שמחזקות את כולנו כ"כ. תודה על הנושא שהעליתן!

***

וואו כמה נכון… אצלנו נוצר מצב שכבר הגברים גם משתתפים:(:(:( אני לא מנסה לחנך כי אין לי את מי… רק מתפללת למצוא מקום אחר בקרוב… תודה על ההארה!! 

***

מסכימה עם כל מילה שלך! אני ממש מבינה את העניין הזה ומאז ומעולם היתה לי רגישות לעניין הזה, אבל תמיד טוב לרענן ולחדד את זה, כמו שאמרת לא רק בעבודה גם כשנמצאים אצל השווער והשוויגער או אפילו אצל ההורים שלי יש שם גיסים וכו' 

***

אני מדמיינת איך זה היה נראה לדבר במרפסת בטלפון ואולי שמא שכן/שכנה שומעים, ברור שלא היינו עושות את זה, רק בעבודה כ"כ הרבה שעות כבר אין כח לנצור ומדברים. ממש מחזק לשמוע את כל התהליך שעברת וההבנה שהגעת אליה. 

***

מרגש. ריגשת אותי. אשרייך! אני מורה בבית ספר חילוני. והסיפור שלך פשוט נותן כוח לחשוב כל פעם מחדש, מה אני מוציאה מהפה? מי מאזין? כ"כ שמחה להיות שייכת לקבוצה. שנזכה להתחזק ולהיות במודעות כל הזמן! 

***

וואי טוב שמעלים למודעות… יש נושאים שכשהייתי רווקה או זו"צית לא הבנתי איך מדברים עליהם בכלל… אפילו בין נשים… כשאין גברים בשטח ועם הזמן הרגש מתקהה תודה לך!

***

לגמרי אין מילים! סיפור לגמרי רגיל, בלי איזה אירוע דרמטי- אבל דווקא זה היופי שלו. שגרה של כולנו ורגע אחד של תשומת לב. שנזכה תמיד להיות רגישות. 

***

מחזק מאוד! אשרי הדור שככה לו, תודה רבה על החיזוקים האלו! האדמו"ר הזקן אומר שמי שמשפיע טוב על הזולת "נעשים מוחו וליבו זכים אלף פעמים ככה". מאחלת לכן שתראו את זה עין בעין עליכם ועל כל בני ביתכם. 

***

מזדהה עם כל מילה!! גם לי קשה לשמוע כאלו דיבורים לא צנועים ליד גברים, ברוך ד' אני תמיד משתדלת בכך וזה כבר הרגל אצלי, ותמיד שאני רואה אחרות שלא מתביישות זה צורם לי! חזקי ואמצי!!! 

***

שלום, אני חייבת לומר שהסיפור נגע לליבי. במקום עבודתי בנות מדברות ללא סוף על נושאים של נשים ליד הבוס. חיזק אותי הסיפור להיזהר באמת לא לדבר בסביבתו ובכלל לדבר פחות. תודה ענקית! 

***

סיפור במקום!! מחזק מאוד!! גמני לאחרונה חשבתי על כך שהיום בנוסף לצניעות בלבוש, יש לשים לב להנהגת הצניעות למשל- חלקים של משאבת חלב במטבח וכו תודה רבה!! 

***

אין מילים באמת מחזק מאד מאד אמנם אני עובדת במקום חרדי, אבל— גם כאן יש רווקות ומנכל וכו' וכן יש נושאים שהשתיקה יפה להם. ממש ממש תודה על החיזוק בעניין חשוב זה! 

***

מדהים!! צודקת בהחלט!!! במיוחד שבסמינר כל כך הרבה מדברים על צניעות בלבוש….. יש הרבה מה להוסיף על צניעות בדיבור ובהתנהגות!! יישר כח על הערנות ותשומת הלב 

***

בנוסף נשים רבות נוסעות לעבודה בהסעות מאורגנות עם נהגים ובזמן הזה משוחחות עם חברות או מנהלות שיחות בטלפון בקול יש לשים לב שהנהג הוא גבר וזה ממש בעייתי. 

***

יש דברים שהשתיקה יפה להם תמיד, ויש דברים שהשתיקה יפה להם במרחב הציבורי. זה המשפט הקריטי. גם בחברה נשית, יש דברים שהשתיקה יפה להם. 

***

העלית עניין כ"כ חשוב שאנחנו באמת לא תמיד מספיק שמים לב אליו. תודה על הסיפור המחזק והמעורר שלך. לוקחת איתי את הדברים. ישר כוח! 

***

וואו פשוט מדהים! מדהימה! נקודה חזקה שצריכה כל כך הרבה חיזוק… תודה לך יקרה שהארת את עינינו!!! 

***

נכון מאד מאד מאד! קורה הרבה בסעודות שבת שגיסים שומעים. ישר כח על העלאת הנושא החשוב! 

***

מיוחד נכון כל כך אוף ממש המון התמודדויות בעבודה ה' יעזור 

***

מדהים!!! נושא ממש חשוב ומצריך שימת לב, תודה על השיתוף! 

***

מחזק מאוד ומעורר לשימת לב נוספת יישר כח!!!!

***

צודקת, צודקת! לוקחת לתשומת ליבי, להתחזק ג"כ 

***

תודה רבה! חיזוק חשוב מאוד ובמקום! ישר כח!! 

***

חיזקת חיזקת חיזקת!!!! אין מילים! 

***

כמה שזה נכון!!! מזהה מאוד מאוד! 

***

חשוב מאד ,כל הכבוד על הבמה.

***

וואו כל הכבוד! זה ממש אמיץ!! 

***

מדהימה! כ"כ צודקת! 

***

חיזקת אותי מאוד!! 

***

כל מילה פנינה 

***